הצעת חוק לדיון מוקדם
2230762 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
5885/25/ פ
הצעת חוק הנזיקים האזרחיים )אחריות המדינה( )תיקון – סייגים לאחריות המדינה בשל
2025–פעילות טרור(, התשפ״ה
)להלן – החוק11952–בחוק הנזיקים האזרחיים )אחריות המדינה(, התשי"ב
ב)א( – 5 העיקרי(, בסעיף
.1ב5 תיקון סעיף
;"(4) ( עד1) (" יבוא "בפסקאות3) ( או2) ,(1) ברישה, במקום "בפסקאות(1)
:( יבוא3) אחרי פסקה(2)
( נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא4)"
,תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב
השוהה כדין בישראל, שביצע עבירת טרור לפי חוק המאבק בטרור,
."22016–התשע"ו
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "לא חזר להיות
פעיל" יבוא "ניתנה תעודה מאת שר הביטחון לפיה האדם שינה את דרכיו
ושוכנע השר כי לא ישוב לעסוק בפעילות טרור".
.2
תיקון התוספת
הראשונה
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – החוק(, נועד להטיל1952–ב לחוק הנזיקים האזרחיים )אחריות המדינה(, התשי"ב5 סעיף
מגבלות על אחריות המדינה בנזיקין כלפי מי שמעורבותם בטרור או בפעילות עוינת הוכחה, וזאת כחלק
2005 ממערך כלים שנועד להגן על האינטרס הציבורי ועל ביטחון המדינה. סעיף זה נחקק לראשונה בשנת
לחוק, אשר בא לעולם על רקע אירועי האינתיפאדה השנייה, עת גברו מקרי הטרור 7 'במסגרת תיקון מס
ותקיפת אזרחים וחיילים על ידי גורמים עוינים.
האמור, ביקשה המדינה לצמצם את אחריותה לנזקים שנגרמו עקב פעולות7 'במסגרת תיקון מס
טרור או פעולות לחימה, במיוחד באזורים מוגדרים כאזורי עימות, וביחס לתושבי שטחים ונתיני מדינות
אויב. על מנת להבטיח שהפטור מאחריות יוחל רק במקרים מוצדקים ולא יהפוך לחסינות גורפת, נוסח
.339 ' ס"ח התשי"ב, עמ1
.898 ' ס"ח התשע"ו, עמ2
2
החוק כך שאחריות המדינה קיימת כעיקרון, אך נמנעת בנסיבות מסוימות המוגדרות בחריגים – תוך
שימוש במונח "למעט".
לחוק, אשר המשיך בקו זה של חיזוק מגבלות8 ', התקבל תיקון מס2012 בהמשך לכך, בשנת
האחריות. במסגרת תיקון זה, הורחבה במיוחד ההגדרה של "פעולה מלחמתית" כך שתכלול גם פעולות
סיכול טרור ומניעת טרור, ולא רק עימותים צבאיים במובנם הקלאסי. תכלית התיקון הייתה להבהיר כי
גם פעולות נגד איומי טרור, המתרחשות לא אחת באזורים אזרחיים או במצבי חירום ביטחוניים
מורכבים, יזכו את המדינה בפטור מאחריות נזיקית, מתוך הכרה בכך שמדובר בפעולות חיוניות לשמירה
על ביטחון הציבור ועל קיומה של המדינה.
עם זאת, פרקטיקת האכיפה של החוק במתכונתו הנוכחית חשפה קושי מהותי: גם כאשר ברור כי
תובע היה מעורב בפעילות טרור, המדינה נדרשת לעיתים קרובות להוכיח את טיב מעורבותו בטרור
בראיות חדשות וברף ראייתי גבוה, ולעיתים בחלוף שנים ממועד האירועים הרלוונטיים. במקרים
מסוימים, הדבר מביא למצב בו פעילי טרור שהורשעו, נעצרו או נכלאו, מצליחים לתבוע את המדינה
ולהשיג פיצויים, בשל קשיי הוכחה או חוסר במסמכים פורמליים המעידים על חברותם בארגון טרור.
(, קיימת סכנה2023 באוקטובר7) כך למשל, בעקבות מתקפת הטרור הקשה בכ"ב בתשרי התשפ"ד
שמחבלים אשר ביצעו מעשי טבח, אונס ורצח יוכלו להגיש תביעות נזיקיות נגד המדינה לאחר שחרורם או
אף בזמן שהותם במשמורת חוקית, אם לא תוכח במפורש השתייכותם הארגונית לישות טרוריסטית.
מצב זה הוא בלתי נסבל מבחינה ציבורית, משפטית ומוסרית, והוא עומד בניגוד גמור לרציונל המקורי של
לחוק.8 ' ותיקון מס7 'תיקון מס
לכן, מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק, כך שהחריג לאחריות המדינה בנוגע לאסירים או
עצורים לשעבר יוגדר מחדש: במקום שנדרש להוכיח כי האדם לא חזר להיות פעיל טרור לאחר שחרורו,
ייקבע כי רק במקרים שבהם ניתן אישור רשמי משר הביטחון על כך שהאדם שינה את דרכיו ואין כל
סיכוי שישוב לעסוק בפעילות טרור – תוסר חסינות המדינה.
ב)א(, כדי להרחיב את תחולת הפטור מאחריות המדינה גם על5 ( לסעיף4) כמו כן, מוצע להוסיף פסקה
נתינים של מדינת אויב או תושבי שטח אויב, השוהים כדין בישראל – אם ביצעו עבירת טרור. כיום, החוק
אינו כולל מקרים אלה במפורש, והתיקון נועד לסגור את הפער, כך שגם מי שנמצא בישראל באישור – אך
ביצע פעולת טרור – לא יוכל לתבוע את המדינה בנזיקין.
תיקונים אלו נועדו לא רק לייעל את ניהול ההליכים בבתי המשפט, אלא בראש ובראשונה לשמור על
האינטרס הציבורי, להגן על קופת המדינה, ולמנוע עיוותים מוסריים במסגרתם אויבי ישראל או
שותפיהם ייהנו מהטבות משפטיות וכספיות על חשבון הציבור.
משנת8 ' ואת תיקון מס2005 משנת7 'בהתאם לכך, התיקון המוצע ממשיך את תכליות תיקון מס
, ומעדכן את מנגנוני הסינון והאבחנה בהתאם לאיומים ולמציאות הביטחונית העדכנית.2012
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(03.06.2025) ז' בסיוון התשפ"ה