חומר רקע

12 ,במאי2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן החברים בועדת החוקה, חוק ומשפט יו"ר ועד ת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון הערות הקליניקה להרשעות שווא וזכויות בהלי ך הפלילי ל הצעת חוק נוכחות עורך ,)דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה"התשפ ה- 5 202 להלן התייחסות הקליניקה להרשעות שווא וזכויות בהליך הפלילי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים להצעת החוק שבנדון (להלן– הצעת החוק) . אנו מברכים על הצעת החוק אשר בכוחו להביא למניעת הודאות שווא של נאשמים קטינים ושל אנשים עם מוגבלו יו ת שכלי ו ת או נפשי ו ת באמצעות נוכחות סנ .גור בחקירה הצעת החוק נותנת מענה ל מועדות הגבוהה של אוכלוסיות אלו להודות בעבירות שלא ביצעו, כמפורט בדברי ההסבר בתזכיר 'החוק ובהמשך לדוח הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות כב השופט בדימוס יורם דנציגר מיום25.1.2024 (להלן– דוח ועדת דנציגר או הדוח). יחד עם זאת, נ מקד את התייחסותנו במספר קשיים ב הצעת החוק . 1. ראשית , אין לצמצם את תיקון החוק כאמור ב הצעת החוק רק לאוכלוסיות הנוער ו לאנשים עם מוגבלו יו ת נפשי ו ת או שכלי ו ת בלבד , אלא יש לבחון את הרחבת תיקון החוק לאוכלוסיות רלוונטיות נוספות . אותו רציונל ממש של מועדות גבוהה להודאת ש ווא, שמונח בבסיס הצעת החוק, חל גם במקרים של חשודים ה מכורים לסמים או נתונים להשפעה של חומרים משני תודעה, חשודים המשתייכים לקבוצות שוליים, זרים, מהגרים, בני מיעוטים וחשודים בעל מעמד סוציואקונומי נמוך , כאמור בדוח ועדת דנציגר '(בעמ30 לדוח) . על אף התנגדות חלק מחברי הועדה, הרי ככל שהרציונל זהה, יש לתקן את החוק גם ביחס לאוכלוסיות אלו ואין להעדיף אחת על פני רעותה ., לאור החשש הרב מהודאת שווא 2. קושי מרכזי בחקירות אנשים עם מוגבלו יו ת נפשי ו ו ת ה א באיתור וזיהוי המוגבלות על ידי חוקרי המשטרה והתאמת הח קירה ל אופי המגבלה, כאמור ב דוח ועדת דנציגר , אשר במסגרתו הודגש באופן מפורש קושי זה (ראו בעמ' 15 לדוח) . למרות ,זאת אין התייחסות בתזכיר ל אבחון אדם עם מוגבלות נפשית לו התאמת החקירה ( אליו עמ ב' 16 .)לדוח השאלה הנשאלת היא כיצד חוקרי המשטרה יכולים לדעת כי נחקר מסוים הוא אדם עם מוגבלות ,נפשית במיוחד כאשר מדובר ב נחקר שקודם ל ביצוע העבירה או המעצר היה נטול רקע של מוגבלות נפשי ת, ,או ,למשל כאשר העבירה בוצעה תחת התקף פסיכוטי ראשון או כאשר לראשונה התפרצה מחלה אצל הנחקר כמו סכיזופרניה( , אשר לרוב מתפרצת בגיל צעיר15-25 )שנים . 3. לאור הקושי באיתור אנשים עם מוגבלו יו ת נפשי ו ת, יש להוסיף סעיף המבטיח כי ככל שקיים חשש קל אצל השוטר החוקר לעניין בריאותו הנפשית של הנחקר, הוא יהיה מחויב להתייעץ עם גורם טיפולי או מקצועי מתאים שיסייע לו לקבל החלטה בעניין זה. לצורך העניין ניתן לשקול שילוב של "מנגישי צדק", המוזכרים בדוח 'דנציגר (בעמ17-18 לדוח), על מנת שיסייעו לשוטר החוקר בהחלטה האם מדובר בנחקר שהוא אדם עם מוגבלות נפשית. לפיכך, יש להוסיף בחוק סעיף לפיו, אם היה חשש כלשהו לחוקר כי הנחקר הוא אדם עם מוגבלות נפשית, עליו להתייעץ עם גורם טיפולי, שיוגדר בחוק. הדבר נדרש במיוחד לאור ההגדרה בחוק של מיהו אדם עם מוגבלות נפשית ב חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו- 2005 (להלן– )החוק , אשר איננה מפרטת ו איננה מסייעת בהחלטה כיצד לאתר אדם עם מוגבלות נפשית המגיע לחקירה ( ""אדם עם מוגבלות נפשית– אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או "למסור עדות) . כלומר, הגדרה זו איננה מסביר ה גם היא הלכה למעשה ו בצורה ברורה מי הו אדם עם מוגבלות נפשית וכיצד על החוקר לאת רו . 4. בנוסף ,דוח דנציגר ממליץ בסעיף 3(ב() 1) לדוח כי בנוסף ליידוע החשוד הקטין על זכותו לנוכחות הסנגור בחקירתו ,יש לעדכן בכך גם את ההורה של החשוד .הצעת החוק אמנם נסמכת על דוח זה ועל ההסבר שבו בעניין חוסר ההבנה של קטינים כיצד יש בידי סנגור לסייע להם ועל נטיית ם לוותר על זכויותיהם כחשודים (עמ ב' 31-32 לדוח .)יחד עם זאת ,נראה כי הצעת החוק לא לוקח ת בחשבון שהקטין , אשר לא מבין את מלוא משמעות הייצוג כאמור ,יסרב לנוכחות סנגור בחקירתו . לפיכך ,יש להוסיף בחוק מפורשות כי נדרשת גם קבלת עמדת ההורה של הקטין הנחקר או של ה אפוט סו רופ בכל הנוגע לנוכחות סנגור בחקירה וז את לאחר שסנגור הסביר את משמעות הסירוב להורה ולקטין . 5. ,לסיום אמנם יש הרואים בחקירה על ידי חוקר ילדים או חוקר מיוחד כחקירה פחות קשה, אך אין מחקר שמראה כי חקירה בפני חוקרים מיוחדים אלו מקטינה את המועדות להודאת שווא של ה נחקר. סיטואציה של חקירה- גם כשהיא נערכת על ידי איש טיפול- הינה מלחיצה, שכן ברור לנחקר שנבדקת מעורבותו באירוע .פלילי היותו של החוקר איש טיפול אינה מחליפה את תפקיד עורך הדין בחקירה , לוודא שהחקירה הוגנת ותקינה וכי לא נפגעות זכויות דיוניות ומהותיות ,של הנחקר ,כמו הזכות שלא להפליל את עצמו זאת כמקובל במדינות רבות 'בעולם, כאמור בדוח דנציגר (ראו טבלה בעמ26 .)לדוח לאור כל האמור לעיל ,אנו מציעים להרחיב את תזכיר החוק כך שיחול על אוכלוסיות נוספות , וכן ולהוסיף הוראות במסגרתו לעניין הקושי באיתור אדם עם מוגבלות נ פשית; לעניין קבלת עמדת ההורה של הקטין הנחקר לגבי נוכחות סנגור בחקירה ; ולעניין נוכחות סנגור גם בחקירות הנערכות על ידי חוקר ילדים או חוקר מיוחד . תיקונים אלו יבטיחו הוגנות דיונית ודיו ק מהותי באיסוף הראיות במסגרת החקירה, תוך הגנה על זכויות לכבוד ולחירות של נחק רים הנמנים על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, אשר עשויים בעקבות מועדותם הגבוהה להודאת שווא לעמוד לדין פלילי על סמך ממצאי .החקירה בכבוד רב, ד"ר סיגל שהב, עו"ד ימית גלבמן, עו"ד ראשת החטיבה הפלילית ראש ת הקליניקה להרשעות שווא מכתב זה ,נכתב בסיוע הסטודנטים: שלמה זדה בר ביטון ,עמית פלג להב ,חלי שטרית ו מאור ליאני – תלמידי הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים