הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2232274 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת פנינה תמנו לימור סון הר מלך דבי ביטון מטי צרפתי הרכבי משה טור פז מירב בן ארי קטי קטרין שטרית מתן כהנא יואב סגלוביץ' ______________________________________________ פ/5898/25 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025 דברי הסבר מתקפת הטרור הרצחנית שנפתחה על ישראל בכ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ומלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבותיה, הובילה לעלייה דרמטית במספר היתומים של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בהתאם לנתוני הדוח השנתי של עמותת "חמניות – הבית ליתומים בישראל" (להלן – עמותת חמניות), מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו 934 יתומי צה"ל ונפגעי פעולות איבה חדשים למשפחת השכול, מתוכם 23 יתומים משני הורים. מדובר במספר משמעותי מאוד שמצריך תיקוני חקיקה שיסייעו בהתמודדות עם השלכות האסון הכבד. במקרה מוות של הורה, ההורה הנותר נדרש להתמודד לבדו עם גידול הילדים והמשפחה והופך בן רגע להורה יחיד. זאת, במקביל להתמודדות עם השכול והאובדן שמשפיעים על התפקוד היום-יומי ועל התפקוד במקום העבודה. ישנה חשיבות ברורה במתן כלים לאלמנות ואלמנים על מנת שיוכלו להמשיך ולעבוד. מקום העבודה מהווה עוגן משמעותי בתהליך השיקום, מספק ביטחון כלכלי, ומונע הידרדרות של המשפחה לעוני. החשיבות של החוק המוצע אינה טמונה אך ורק בהיבט ההגנה על ההורה הנותר, אלא גם בקידום רווחת היתום בכך שיאפשר להורה הנותר יותר פנאי לטפל בילדיו. כיום, אין בחקיקה התאמות מספקות במקום העבודה לאלמנים ולאלמנות בשנת השכול הראשונה (שהיא המשמעותית ביותר להסתגלות למצב החדש) אשר רוצים להמשיך ולעבוד, אך זקוקים להתאמות על רקע האסון שפקד אותם. חשוב לציין, כי גם בהתחשב בסל התגמולים המיוחד שמקבלות אלמנות צה"ל ואלמנות נפגעי פעולות האיבה, ובפיצוי הכלכלי המוענק להן, קיימת חשיבות גבוהה בסיוע לאלמנות ולאלמנים שרוצים להמשיך לעבוד ולעסוק במשלח ידם ואף להגדיל את הכנסתם באופן שיאפשר את המשך אורח החיים התקין של המשפחה ורווחתה. מחקר שקיימה עמותת חמניות גילה כי 20.4% מההורים ליתומים שדווחו במסגרת המחקר הפסיקו את עבודתם בעקבות האובדן ו-48.2% מההורים או מהאפוטרופוסים של היתומים צמצמו את שעות העבודה שלהם בעקבות האובדן. נתונים אלו מעידים כי העבודה של אחוז משמעותי מתוך האלמנות והאלמנים נפגעה בעקבות האובדן, בשעה שלא היו להם התאמות שיאפשרו להם להמשיך בעיסוקם. משכך, ישנה חשיבות גדולה במתן התאמות כאמור להורה הנותר, שיאפשרו לו להמשיך לעבוד כחלק מהליך השיקום האישי שלו ותוך מתן מענה לצרכי המשפחה, ובכך למנוע את הידרדרות המשפחה למעגל העוני והסיכון. העלות החברתית הכרוכה בהגנה זו נמוכה משמעותית מהעלויות החברתיות של אי-התערבות המדינה בהגנה על תעסוקת אלמנים ואלמנות, בכך שהיא מאפשרת להם להישאר במעגל התעסוקה. לפיכך, מוצע לקבוע כי אלמן או אלמנה של חלל צה"ל או של מי שנפטר כתוצאה מפעולות איבה יהיו זכאים לשעת הורות אחת ביום בה יוכלו להיעדר ממקום העבודה בשנת השכול הראשונה, לטובת הטיפול בילדים היתומים וצרכיהם. כמו כן, מוצע כי האלמן או האלמנה יוכלו לנצל את שעת ההורות כאמור גם בשני חלקים במהלך יום העבודה, כלומר יוכלו להיעדר הן בתחילת היום והן בסופו. הצעת חוק זו נוסחה בסיוע של עמותת "חמניות – הבית ליתומים בישראל". -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בסיוון התשפ"ה (09.06.2025) תיקון כותרת סימן א' בפרק שביעי 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שביעי, בכותרת סימן א', במקום "הגנה על בן משפחה בתעסוקה" יבוא "תעסוקה". בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שביעי, בכותרת סימן א', במקום "הגנה על בן משפחה בתעסוקה" יבוא "תעסוקה". בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שביעי, בכותרת סימן א', במקום "הגנה על בן משפחה בתעסוקה" יבוא "תעסוקה". בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שביעי, בכותרת סימן א', במקום "הגנה על בן משפחה בתעסוקה" יבוא "תעסוקה". בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – החוק העיקרי), בפרק שביעי, בכותרת סימן א', במקום "הגנה על בן משפחה בתעסוקה" יבוא "תעסוקה". הוספת סעיף 32ג 2. אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 32ב לחוק העיקרי יבוא: "זכאות אלמנה לשעת הורות "זכאות אלמנה לשעת הורות "זכאות אלמנה לשעת הורות 32ג. (א) אלמנה של נספה זכאית לשעת הורות אחת ביום ב-12 החודשים שלאחר מות הנספה, בין אם היא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה ובין אם היא מועסקת במשרה חלקית; היעדרות לפי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, ואין מנכים אותה משכר העבודה. (ב) שעת ההורות כאמור בסעיף קטן (א) יכולה להיות מנוצלת ביום עבודה אחד גם בשני חלקים. (ג) בסעיף זה, "שעת הורות" – כמשמעותה בסעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954." תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה 3. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7(א), במקום "32א" יבוא "32א, 32ג". בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7(א), במקום "32א" יבוא "32א, 32ג". בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7(א), במקום "32א" יבוא "32א, 32ג". בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7(א), במקום "32א" יבוא "32א, 32ג". בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, בסעיף 7(א), במקום "32א" יבוא "32א, 32ג".