הצעת חוק לדיון מוקדם
2232317 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתגלעד קריב
יוזם:
______________________________________________
5899/25/פ
2025–הצעת חוק הנוער )טיפול והשגחה( )תיקון – טיפול בבריחה ממשמורת(, התשפ"ה
)להלן – החוק העיקרי(, בסעיף11960–בחוק הנוער )טיפול והשגחה(, התש"ך
, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא:19
.1
19 תיקון סעיף
(, ולא4)3 הושם קטין במשמורת לפי החלטת בית משפט כאמור בסעיף
")ב(
הגיע למקום המשמורת, לא חזר אליה, או עזב את מקום המשמורת, ללא
רשות, ידווח מנהל מקום המשמורת לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער )טיפול
והשגחה(, שיתאם עם משטרת ישראל את איתורו והבאתו למשמורת."
: לחוק העיקרי, האמור בו יסומן ")א(" ואחריו יבוא26 בסעיף.2
26 תיקון סעיף
הוראות סעיף קטן )א( לא יחולו על קטין שלא מילא החלטת בית משפט
")ב(
(."4)3 שניתנה מתוקף הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – חוק הנוער(, מונה את דרכי הטיפול1960– לחוק הנוער )טיפול והשגחה(, התש"ך3 סעיף
( לחוק 4)3 לחוק האמור. אחת מדרכי הטיפול, המנויה בסעיף2 בקטינים שנקבע כי הם נזקקים לפי סעיף
הנוער, היא הוצאת הקטין ממשמורת הוריו למשמרות רשות הסעד, אשר תקבע את מקום חסותו, או מתן
הוראה על השמתו במעון או במעון נעול.
ביתית-קטינים שהוצאו ממשמורת הוריהם בהליכי נזקקות כאמור, שוהים, בין היתר, בהשמה חוץ
בפנימיות, בהוסטלים ובמעונות נעולים. השמתם בהם אינה מפאת מעשה שעשו, ואינה ענישה, אלא אך
ורק כלי טיפולי על מנת להיטיב עמם. לעיתים הקטינים מושמים במסגרות לאחר שחוו התעללות פיזית,
פגיעה מינית, הזנחה ואירועים טראומתיים וקשיים אחרים. חלקם שוהים במסגרות אלו בניגוד לרצונם.
.ביתית בורחים מהמסגרת-במספר לא מבוטל של מקרים, קטינים השוהים במסגרות ההשמה החוץ
חזרה למסגרת -לעיתים מדובר בבריחה יזומה במהלך השהייה במסגרת, אך במקרים רבים מדובר באי
לאחר יציאה מתוכננת כדוגמת חופשה. כמו כן, במקרים מסוימים מתבצעת הבריחה בעת פעילות מחוץ
.52 ' ס"ח התש"ך, עמ1
2
למסגרת או בעת יציאה לצורך מסוים כגון ביקור אצל רופא. במקרים רבים, במהלך הבריחה שבים
הקטינים לסביבה מסכנת ולעיתים הם מנוצלים באופן מיני או נפשי על ידי גורמים שונים.
ביתיות אינה נדירה. מנתונים של משטרת ישראל ניתן-בריחתם של קטינים ממסגרות השמה חוץ
להעריך, כי לפחות אחת ליום קטין בורח ממסגרת השמה כלשהי של חסות הנוער. כמו כן ניתן להעריך כי
, עת נבחן נושא הבריחות בדיון בוועדה 2004 רוב מקרי הבריחה ממסגרות ההשמה הם של קטינות. בשנת
המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת, נמסר כי ארבע מתוך חמש בריחות של קטינים ממסגרות השמה
ביתית הן של נערות.-חוץ
ביתית היא תופעה נפוצה ומוכרת, קטינים שבורחים ממסגרות-אף שבריחת קטינים מהמסגרת החוץ
שבהן הושמו במסגרת הליך נזקקות נחשבים למפרי צו שיפוטי. במקרים אלו, ללא קשר לשאלת אופי הצו,
)להלן – חוק הנוער 1971–צו במסגרת הליך פלילי לפי חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א
הפלילי( או צו במסגרת הליך נזקקות לפי חוק הנוער, הנושא מועבר לטיפול המשטרה. זאת, משום
שהמשטרה לא יכולה להתחיל לחפש אחר הקטינים אם לא מוגשת תלונה.
מכך נובע, כי עצם השימוש בפתיחת תיק פלילי כחלק מהמעורבות המשטרתית באיתור הקטינים
הבורחים, מביאה להתייחסות אליהם כאל חשודים לכל דבר ועניין. התייחסות לקטינים כחשודים
והעובדה כי מדובר בשוטרים שלא תמיד מודעים למורכבות של הקטינים, עלולה להוביל לפגיעה באותם
קטינים.
.כאמור, חלק מהקטינים המטופלים במסגרות של חסות הנוער הם קטינים שעברו טראומה כלשהי
לעיתים עצם החיפוש אחריהם ותפיסתם על ידי המשטרה מהווים שחזור של הטראומה, הגברת המצוקה,
או מצב נפשי מורכב אחר. מהצד השני, אותם שוטרים שמבצעים את עבודתם אינם מודעים לרגישות
ואינם מוכשרים להתמודדות עם אוכלוסייה בפוסט טראומה, וכך אף אם אינם מתכוונים לכך, חלק
מהפעולות אותן הם מבצעים להשבת הקטין למסגרת יכולות לעורר בו את הטראומה.
:כך, מספרת אחת הקטינות ששהתה במעון נעול
"אני, השוטרים התנהגו אליי כאילו אני חיה. בפעמיים האלה, התנהגו אליי כאילו אני חיה. התנהגו
אלינו כאילו אנחנו כלום...אותנו שמו בחוץ, וירד גשם והיה קפוא, ולא היה להם איכפת פשוט, לא היה
להם איכפת. זה פשוט, כאילו אנחנו היינו חיות. ואף אחד אין לי, אני לא יודעת מה לעשות עם זה, כאילו,
אמרו לי גם בכלל לא להתעסק עם זה, כי השוטרים יכולים גם להתנקם בי על זה" )שירן רייכנברג הזכות
להשתתפות והליכי טיפול והשגחה בבית משפט לנוער )חיבור לשם קבלת תואר ״דוקטור למשפטים״,
((.2018 האוניברסיטה העברית
ביתיות נועדה לספק להם הגנה ולהוציאם ממצבי-כאמור, השמתם של קטינים נזקקים במסגרות חוץ
מצוקה, משבר וסכנה. פתיחת תיק פלילי כנגדם בשל בריחה מהמסגרת, חוטאת למטרת ההליך, ומתייגת
אותם, ללא כל הצדקה, בתיוג עברייני, במקום לשמור על טובתם ולסייע בטיפול בהם. פתיחת תיק פלילי
ביתית, מביאה לרישום ותיעוד של הדברים כפי שנעשה ביחס -כנגד קטין נזקק הבורח ממסגרת השמה חוץ
לכל מידע פלילי אחר. הגם שמרבית התיקים בעניינם של הקטינים נסגרים משום שנסיבות העניין אינן
מצדיקות העמדה לדין )חוסר עניין לציבור(, מקרים אלו מתועדים כיום במסגרת רישום משטרתי של
תיקים סגורים. הרישום המשטרתי עשוי לפגוע בעתידם של הקטינים, למשל בעת גיוסם לצה"ל, או בכל
3
התנהלות אחרת מול רשויות המדינה. במקרים אחרים, בהם מוגש כתב אישום וניתן פסק דין, מקרה
הבריחה יתועד אף במסגרת רישום פלילי, והקטין יעמוד בפני הליך פלילי, על כל משמעויותיו. מכאן,
שקטינים אלו "נכנסים" לטיפול מערכת הרווחה ללא רישום פלילי או משטרתי, לאחר שנפגעו על ידי
סביבתם, ו"יוצאים" ממנה עם רישום כאמור, כבעלי תיוג עברייני.
לחוק הנוער תשמש ככלי26 מילוי החלטת בית משפט לפי סעיף-נוסף על כך, לא ראוי כי עבירה של אי
אכיפה וענישה כלפי הקטינים עצמם, נוכח העובדה כי הצדדים להליך המשפטי לפי חוק הנוער הם לשכת
הרווחה וההורים, ואילו הקטין כלל אינו צד פורמלי להליך. לעיתים, הצו ניתן בהיעדרם של הקטינים
מהדיון, ובמקרים רבים, בניגוד לרצונם ולדעתם, ולעיתים אף ללא שהם מיוצגים על ידי עורך דין או
אפוטרופוס לדין. גם במקרים אחרים, בהם הקטינים נשמעים ועמדתם נלקחת בחשבון, ברור שהם אינם
בעל מעמד זהה לצדדים במסגרת ההליך.
מילוי החלטת בית משפט לפי חוק הנוער תהייה מכוונת להתנהגות של-על כן, ראוי כי עבירה של אי
הצדדים להליך, ובעניין זה ההורים, כלפיהם ניתן הצו, או כל גורם אשר עשוי להפריע להם בכך. ממידע
תיקים שנפתחו בעניינם של קטינים נזקקים בין 1,300-שנמסר ממשטרת ישראל עולה כי מתוך למעלה מ
מילוי החלטת בית משפט - כתבי אישום כנגד קטינים אלו, בעבירה של אי45-, הוגשו כ2015–2011 השנים
תיקים כנגר בגירים בגין עבירה זו, 1,324 נפתחו2015–2011 לפי חוק הנוער. לעומת זאת, בין השנים
הוריהם של הקטינים, אך לא הוגש ולו כתב אישום אחד כנגד ההורים. נשאלת השאלה אם כן, מה
מדיניות התביעה אשר בה מבקשת המדינה לנקוט.
הרציונאלים של חוק הנוער הם של טיפול ושיקום. בפתח דבריו של שר הסעד דאז, יוסף בורג, במליאת
הכנסת בעת הצגת חוק הנוער הוא אמר שמדובר "בשלב חדש בביסוס העבודה הסוציאלית וחוליה נוספת
בזכויות האזרח".
נוכח כל האמור לעיל, מוצע לתקן את חוק הנוער כך שעל מנת לאתר את הקטינים הנזקקים השוהים
ביתית ובורחים מהמסגרת, יופעלו גורמי הרווחה בתיאום -תחת צו לפי חוק הנוער במסגרת השמה חוץ
מילוי החלטת בית המשפט. -ובסיוע של המשטרה, אך בלא שתוגש תלונה כנגד הקטין על עבירה בשל אי
ביטול ההוראה הפלילית, כמוצע, לא תפגע ביכולת האכיפה של צו בית המשפט במקרים שבהם יש אכן
צורך בכך, בשל נסיבות ההתנהגות של הקטין, וזאת לנוכח העבירות הכלליות של הפרת הוראה חוקית לפי
לחוק האמור. 257 , ושל בריחה ממשמורת חוקית לפי סעיף1977–)א( לחוק העונשין, התשל"ז287 סעיף
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אפרת רייטן מרום
( ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת אפרת רייטן 3835/24/וקבוצת חברי הכנסת )פ
(.4872/25/( ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי )פ2855/25/מרום )פ
. ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת4872/25/הצעת החוק זהה לפ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(09.06.2025) י"ג בסיוון התשפ"ה
4