הצעת חוק לדיון מוקדם
2232517 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
אורית פרקש הכהן
יוזמת: חברת הכנסת
______________________________________________
5913/25/פ
2025–הצעת חוק ועדות חקירה )תיקון – אירועי חובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית(, התשפ"ה
1 )להלן – החוק העיקרי(, אחרי סעיף11969–בחוק ועדות חקירה, התשכ"ט
יבוא:
.1א1 הוספת סעיף
, אם התרחש אירוע1 על אף האמור בסעיף
)א(
חריג כאמור בסעיף קטן )ב(, תוקם בתוך ארבעה
חקירה
ועדת
ההתרחשות
ממועד
חודשים
ממלכתית שתחקור את האירוע, את ההיערכות לו
וההתמודדות עמו, לרבות האירועים שהובילו אליו
)להלן – ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת(; הוועדה
תמסור לממשלה דין וחשבון על תוצאות החקירה
ועל המלצותיה.
.א1
"הקמת ועדת
חקירה ממלכתית
מיוחדת
בסעיף זה, "אירוע חריג" – אירוע בעל
)ב(
חשיבות מיוחדת להפקת לקחים לטובת ביטחון
ישראל שהוא אחד מאלה:
מלחמה שנמשכה למעלה משלושה
(1)
;חודשים
מתקפת פתע שבמהלכה השתלטו
(2)
כוחות אויב על שטח ריבוני ישראלי במשך
שעות;24-למעלה מ
אירוע שבו נהרגו או נחטפו למעלה
(3)
; אזרחים או חיילים30-מ
.28 ' ס"ח התשכ"ט, עמ1
2
30-אסון אזרחי שבו נהרגו למעלה מ
(4)
.אזרחים או חיילים
, ועדת4- ו3 על אף האמור בסעיפים
)ג(
החקירה הממלכתית המיוחדת תהיה בת חמישה
עד שבעה חברים, בראשה יעמוד נשיא בית המשפט
העליון או המשנה לנשיא על פי קביעת הנשיא;
העומד בראש הוועדה ימנה את יתר חבריה לאחר
התייעצות עם נשיא המדינה; מספר הנשים בוועדה
לא יפחת משתיים והיא תכלול גם נציג מקרב
המשפחות השכולות או הנפגעות באירוע החריג.
ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת תחל
)ד(
בפעולתה בתוך חודש ממועד הקמתה."
: לחוק העיקרי, בסופו יבוא19 בסעיף.2
19 תיקון סעיף
,הכללת מסקנות אישיות בדין וחשבון הוועדה כלפי נבחרי ציבור
")ג(
מותנית בקבלת תמיכה של לפחות שני שלישים מחברי הוועדה."
א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם על אירוע חריג1 הוראות סעיף
כהגדרתו בסעיף האמור שהתרחש לפני תחילתו של חוק זה.
.3תחולה
ד ב ר י ה ס ב ר
)להלן – החוק(, מסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת1969–חוק ועדות חקירה, התשכ"ט
חקירה ממלכתית כאשר קיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור. עם זאת, החוק אינו מחייב
את הממשלה להקים ועדת חקירה כאמור, ומעניק לממשלה שיקול דעת בעניין זה. עובדה זו מאפשרת
מצב לא תקין, שבו ממשלה מכהנת, שתחת כהונתה התרחש אירוע חריג הדורש הפקת לקחים ובדיקה,
נמנעת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית משיקולים פרסונליים, בניגוד לאינטרס הציבורי.
הצעת החוק נועדה לתקן ליקוי זה של ניגוד עניינים מובנה, המתקיים ביחס לכל ממשלה, בהחלטתה
להקים ועדת חקירה ממלכתית. מוצע לקבוע הוראה חוקית המחייבת הקמה של ועדת חקירה ממלכתית
ללא צורך בהחלטת ממשלה פוזיטיבית על הקמתה. זאת, במקרים בעלי משקל ציבורי חריג בהיבטים של
ביטחון הציבור וביטחון המדינה, שיש בהם צורך בהפקת לקחים. על פי הצעה זו, בהתקיים המקרים
המוגדרים בהצעה כ"אירוע חריג", לממשלה לא יהיה שיקול דעת בשאלת הקמת הוועדה והיא תקום
מכוח החוק.
הצעת החוק מגדירה אירוע חריג כאירוע שבהתקיימו יש חשיבות מיוחדת להפקת לקחים לטובת
ביטחון ישראל ותפקודה, כגון מלחמה מתמשכת, מתקפת פתע הכוללת השתלטות כוחות אויב, אירוע שבו
3
אזרחים או חיילים. בראש30 אזרחים או חיילים, או אסון אזרחי שבו נהרגו מעל30 נהרגו או נחטפו מעל
הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, על פי קביעת הנשיא, והיא תמנה בין חמישה
לשבעה חברים.
עוד מוצע לקבוע כי מסקנות אישיות של הוועדה כלפי בעלי תפקידים נבחרים בדרג הפוליטי – כגון
שרים, ראש ממשלה או חברי כנסת – יתקבלו רק באישור של רוב מיוחד של שני שלישים מחברי הוועדה.
בכך נשמר שיקול דעת מוגבר במקרים בעלי רגישות פוליטית גבוהה, תוך מניעת שימוש בלתי זהיר או
פוליטי במסקנות אישיות כלפי נבחרי ציבור מתוך רצון לא להרתיע דרג מדיני מלהקים ועדות חקירה
ממלכתיות בעת הצורך.
הצעת החוק מדגישה את חשיבותו של מנגנון חקירה ממלכתי כאמצעי חיוני לחיזוק אמון הציבור
במוסדות המדינה, להבטחת הפקת לקחים מערכתיים ולשיפור ההיערכות הלאומית למצבי חירום
עתידיים.
( גם הם מדגימים את הצורך הדחוף במנגנון חקירה2023 באוקטובר7) אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד
עצמאי, שיבחן באופן מעמיק את האירועים, את ההיערכות להם ואת ההתמודדות עמם. על מנגנון זה
להפיק לקחים ולשמש כבסיס לשיפור מערכתי עתידי, בעוד שהממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה
לנושא.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת אורית פרקש
(.5833/25/(; פ2025 במרץ19) ; הוסרה מסדר היום ביום י"ט באדר התשפ"ה5472/25/הכהן )פ
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(16.06.2025) כ' בסיוון התשפ"ה