חומר רקע

i סקירת הספרות המקצועית בנושא: תופעת הזנות במאה העשרים ואחת צוות החוקרים ד"ר יואב סנטו, חוקר ראשי נלווה ,מר משה ברגר, חוקר בכיר גב' מעיין זכריה, עוזרת מחקר ,עו"ד ליאורה טורלבסקי, עוזרת מחקר , גב 'הילה ,נחשון חוקרת דוח זה מהווה חלק מהמחקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל. המחקר ממומן ע די י ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לביטחון הפנים. העמדות המוצגות .בדוח מבטאות את עמדות הכותבים ואינן מייצגות את עמדות המשרדים ii תוכן עיניינים תקציר מנהלים ________________________________ ________________________________ _ 1 תופעת הזנות ________________________________ ________________________________ 1 הסיבות לזנות ________________________________ ________________________________ 1 ההשלכות של הזנות________________________________ ____________________________ 2 מדיניות כלפי תופעת הזנות ________________________________ _______________________ 3 המצב בישראל ________________________________ _______________________________ 3 היקף התופעה ________________________________ ________________________________ 5 סיכום ________________________________ ________________________________ _____ 5 פרק 1 מבוא ________________________________ ________________________________ __ 7 1.1מבנה הסקירה ________________________________ _____________________________ 7 1.2הגדרות הזנות ________________________________ _____________________________ 8 1.2.1 זנות קטינים ________________________________ ________________________________ ___________ 9 1.2.2התפתחויות בהגדרת הזנות ________________________________ ________________________________ _ 10 1.3סוגי הזנות 12 1.3.1סיווגים ראשוניים של נשים וגברים במעגל הזנות________________________________ _________________ 12 1.3.2סיווג זנות לפי אזורי פעילות ________________________________ _______________________________ 12 1.3.3 סיווג זנות לפי הפרדת השידול מהאקט ולפי מידת הישירות ________________________________ _________ 14 1.3.4הרחבות שהוצעו לסיווגם של זונות ממין זכר ________________________________ ____________________ 17 1.3.5סוגי זנות הקטינים ________________________________ ________________________________ ______ 18 1.3.6סחר בין-לאומי בבני אדם לצורכי זנות________________________________ _________________________ 18 פרק 2 – תופעת הזנות ________________________________ ___________________________ 19 2.1 סיבות לזנות 23 2.1.1 .הסברים מוקדמים לתופעת הזנות ________________________________ ___________________________ 24 2.1.2הסברים מרכזיים לתופעת הזנות במאה העשרים ואחת ________________________________ _____________ 25 2.1.2.1 התעללות מינית בילדות וגילוי עריות ________________________________ _____________________ 26 2.1.2.2 הסברים פסיכולוגיים לקשרים בין התעללות וניצול מיני ובין זנות ________________________________ _ 26 2.1.2.3 אלימות גופנית והזנחה במשפחה ________________________________ ________________________ 29 2.1.2.5 השפעת קבוצת השווים וזנות קטינים ________________________________ _____________________ 32 2.1.2.6 גורמים כלכליים ________________________________ ________________________________ ______ 32 2.1.3 סיכום ביניים ________________________________ ________________________________ __________ 32 2.1.4 זרקור על מוטיבציה לזנות ________________________________ ________________________________ 33 2.2 תוצאותיה של הזנות ________________________________ _______________________ 35 2.2.1נזקים גופניים ________________________________ ________________________________ __________ 35 2.2.2נזקים גופניים במעגל זנות הגברים ________________________________ ___________________________ 38 2.2.3נ זקים גופניים בקרב קטינים וקטינות במעגל הזנות ________________________________ ________________ 39 2.2.4 נזקים נפשיים ________________________________ ________________________________ _________ 41 2.2.4.1טראומה והפרעת דחק פוסט טראומתית ( PTSD )רגילה או מורכבת ( CPTSD )בקרב שלוש הקבוצות __________ 42 2.2.4.2 תסמינים פסיכולוגיים נוספים בקרב שלוש הקבוצות________________________________ ___________ 44 2.2.4.3 שאלת האבחנה הפסיכיאטרית ________________________________ __________________________ 45 iii 2.2.5 סיכום ________________________________ ________________________________ _______________ 45 פרק 3 – מדיניות כלפי תופעת הזנות ________________________________ __________________ 46 3.1 מדיניות וחקיקה כלפי תופעת הזנות בעולם ________________________________ ________ 47 3.2 מגמות ושינויים בגישות כלפי תופעת הזנות ________________________________ _______ 50 3.2.1 זנות ומשברים כלכליים ________________________________ ________________________________ __ 51 3.2.2 פוליטיקת מוסר ________________________________ ________________________________ ________ 52 3.3 זרקו ר על מדיניות :שש מדינות ________________________________ ________________ 53 3.3.1 אנגליה ________________________________ ________________________________ ______________ 53 3.3.2 הולנד ________________________________ ________________________________ _______________ 54 3.3.3 גרמניה ________________________________ ________________________________ ______________ 56 3.3.4 שוודיה ________________________________ ________________________________ ______________ 57 3.3.5 ניו זילנד ________________________________ ________________________________ _____________ 58 3.3.6 קווינס לנד ,אוסטרליה ________________________________ ________________________________ ____ 60 3.4 נורמות בינ"ל ואמנות העוסקות בסחר בבני אדם ובזנות________________________________ 61 3.5 מדיניות טיפול ________________________________ ___________________________ 63 3.6 המצב ב ישראל 65 3.6.1 ההגדרה המשפטית והתייחסות המשטרה ________________________________ ______________________ 65 3.6.1.1 שינויי חקיקה עדכניים ________________________________ _______________________________ 66 3.6.2 התייחסות משפטית ________________________________ ________________________________ _____ 66 3.6.2.1 התייחסות משפטית לסרסרות ________________________________ __________________________ 66 3.6.2.2 התייחסות משפטית לזנות קטינים ________________________________ _______________________ 67 3.6.2.3 התייחסות משפטית למודעות מין ________________________________ ________________________ 67 3.6.2.4 זנות כעבודה ? – התייחסות משפטית ________________________________ _____________________ 69 3.6.3 עמדות הציבור בישראל כלפי הזנות ________________________________ __________________________ 70 3.7 תבנית של מדיניות כלפי תופעת הזנות – סיכום ________________________________ _____ 74 רק פ 4 – הטיפול בזנות ________________________________ ___________________________ 76 4.1 מודלים לתהליך היציאה ממעגל הזנות ________________________________ ___________ 77 4.1.1 מודלים כלליים ________________________________ ________________________________ ________ 78 4.1.2 מודלים ייחודיים ________________________________ ________________________________ _______ 79 4.2 הטיפול בנשים במעגל הזנות ________________________________ __________________ 82 4.2.1 תכניות תמיכה לנשים בזנות ________________________________ _______________________________ 83 4.2.2 תכניות מזעור נזקים לנשים בזנות ________________________________ ___________________________ 83 4.2.3 תכניות טיפול לנשים בזנות ________________________________ _______________________________ 85 4.2.3.1 פרויקטים משולבי דיור לנשים בזנות ________________________________ _____________________ 85 4.2.3.1.1 .פרויקטים משולבי דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לנשים בזנות _____________________ 86 4.2.3.2 פרויקטים ללא דיור לנשים בזנות ________________________________ ________________________ 87 4.2.3.3 פרויקטים ללא דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לנשים בזנות _________________________ 88 4.2.4 מאפייניהן של התערבויות שמטרתן סיוע ביציאה של נשים ממעגל הזנות _______________________________ 91 4.3 הטיפול בגברים במעגל הזנות ________________________________ _________________ 92 4.3.4 מודל המתאר את מידת מעורבותם של גברים בזנות בשירותים טיפוליים ________________________________ 93 4.3.1 תכניות מזעור נזקים לגברים בזנות ________________________________ ___________________________ 94 4.3.2 תכניות טיפול לגברים בזנות ________________________________ _______________________________ 94 4.3.2.1פרויקטים משולבי דיור לגברים בזנות ________________________________ _____________________ 94 4.3.2.2 פרויקטים ללא דיור לגברים בזנות ________________________________ _______________________ 95 4.3.3 כללי הזהב של ( 2002 ) Vriens & Demytthenaere לסיוע לגברים בזנות _____________________________ 96 4.4 הטיפול בזנות קטינים ________________________________ _______________________ 97 iv 4.4.1 תכניות מניעה לקטינים בזנות ________________________________ ______________________________ 97 4.4.2 תכניות מזעור נזקים לקטינים בזנות ________________________________ __________________________ 98 4.4.3 תכניות טיפול לקטינים בזנות________________________________ _______________________________ 99 4.4.3.1 פרויקטים משולבי דיור לקטינים בזנות ________________________________ __________________ 100 4.4.3.2.1 פרויקטים משולבי דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לקטינים בזנות __________________ 101 4.4.3.3 .שירותים הניתנים בפרויקטים משולבי הדיור לקטינים בזנות ________________________________ ___ 103 4.4.3.5 פרויקטים ללא דיור לקטינים בזנות ________________________________ _____________________ 104 4.5 הטיפול בלקוחות של שירותי מין ________________________________ ______________ 106 4.6 טיפול נפשי לאנשים במעגל הזנות ________________________________ _____________ 109 4.6.1 יעדי הטיפול הנפשי וקשיים מרכזיים ________________________________ ________________________ 109 4.6.2 גישות טיפוליות שונות ________________________________ ________________________________ __ 110 4.6.3 התעללות מינית ,זנות והתמכרות לסמים – זרקור על טיפול בטראומה ________________________________ _ 111 4.7 יעילות הטיפול לאנשים במעגל הזנות ________________________________ ___________ 112 4.7.1 מדדים ליעילות טיפולית ________________________________ ________________________________ _ 114 4.7.2 מחקרים על יעילותן של מסגרות טיפוליות ________________________________ ____________________ 114 4.7.3 יעילות תכניות בנושא זנות :שלושה תחומים________________________________ ___________________ 118 4.7.3.1 מגע קהילתי ואכיפה ________________________________ _______________________________ 119 4.7.3.2 עקיפה Diversion) )ומניעה ________________________________ __________________________ 119 4.7.3.3 .תמיכה לנשים ולצעירים במעגל הזנות ________________________________ ___________________ 119 4.7.3 יעילותן של מסגרות לטיפול בהתמכרות בקרב נשים במעגל הזנות ________________________________ ____ 119 4.7.4המשך טיפול לאחר היציאה ממעגל הזנות ________________________________ _____________________ 120 פרק 5 - שיטות לאומדן היקף תופעת הזנות ________________________________ ____________ 122 5.1טכניקות דגימה של אוכלוסיות נסתרות ________________________________ __________ 126 5.1.1טכניקת דגימה המתבססות על האוכלוסייה הכללית ________________________________ _______________ 126 5.1.1.1אומדן מהרשת החברתית ( Network Scale-up ) ________________________________ ___________ 126 5.1.1.1.1 עקרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 126 5.1.1.1.2 יתרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 129 5.1.1.1.3 חסרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 129 5.1.1.1.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ____ 129 5.1.2 טכניקות דגימה המתבססות על תת-אוכלוסיות ________________________________ __________________ 129 5.1.2.1 Capture-Recapture ________________________________ ______________________________ 129 5.1.2.1.1 עקרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 129 5.1.2.1.2 יתרונות השיטה ________________________________ _______________________________ 131 5.1.2.1.3 חסרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 131 5.1.2.1.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ____ 132 5.1.2.2 שיטת ריבוי הרשימות ( Capture-Recapture with Programme Data ) _________________________ 132 5.1.2.2.1 עקרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 132 5.1.2.2.2 יתרונות השיטה ________________________________ _______________________________ 132 5.1.2.2.3 חסרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 132 5.1.2.2.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ____ 133 5.1.2.3 שיטת המכפיל Multiplier ________________________________ __________________________ 133 5.1.2.3.1 עקרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 133 5.1.2.3.2 יתרונות השיטה ________________________________ _______________________________ 133 5.1.2.3.3 חסרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 134 5.1.2.3.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ____ 134 5.1.2.4 שיטת הספירה של מוסדות ________________________________ ___________________________ 134 5.1.2.4.1 עקרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 134 5.1.2.4.2 יתרונות השיטה ________________________________ _______________________________ 135 5.1.2.4.3 חסרונות השיטה ________________________________ ______________________________ 135 5.1.2.4.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ____ 135 5.2 שיטות לגיוס משתתפות למחקר ________________________________ _______________ 135 v 5.2.1 שיטת כדור השלג ( Snowballing ) ________________________________ _______________________ 136 5.2.1.1 עקרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 136 5.2.1.2 יתרונות השיטה ________________________________ ________________________________ ___ 136 5.2.1.3 חסרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 136 5.2.1.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ________ 136 5.2.2 Respondent Driven Sampling (RDS) ________________________________ ____________________ 136 5.2.2.1 עקרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 136 5.2.2.2 .יתרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 139 5.2.2.3 חסרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 140 5.2.2.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ________ 140 5.2.3 Facility-based Sampling ________________________________ ______________________________ 140 5.2.3.1 עקרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 140 5.2.3.2 יתרונות השיטה ________________________________ ________________________________ ___ 140 5.2.3.3 חסרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 140 5.2.3.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ________ 140 5.2.4 Indigenous Field-worker Sampling ________________________________ _____________________ 140 5.2.4.1 עקרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 140 5.2.4.2 יתרונות השיטה ________________________________ ________________________________ ___ 141 5.2.4.3 חסרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 141 5.2.4.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ________ 141 5.2.5 מחקר איכותני מקדים ________________________________ ________________________________ ___ 141 5.2.5.1 עקרונות כלליים________________________________ ________________________________ ___ 141 5.2.6 ספירת מודעות באינטרנט ________________________________ _______________________________ 142 5.2.6.1 עקרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 142 5.2.6.2 יתרונות השיטה ________________________________ ________________________________ ___ 143 5.2.6.3 חסרונות השיטה ________________________________ ________________________________ __ 143 5.2.6.4 המלצות ________________________________ ________________________________ ________ 143 5.3הערכת השיטות לאומדן היקף תופעת הזנות ________________________________ _______ 143 5.4 סיכום ________________________________ ________________________________ 151 5.4.1 מסקנות ________________________________ ________________________________ ____________ 152 פרק 6 – דיון וסיכום ________________________________ ____________________________ 153 6.1 הגדרות ________________________________ _______________________________ 153 6.2 הסיבות לזנות ________________________________ ___________________________ 153 6.3 ההשלכות של הזנות________________________________ _______________________ 155 6.4 מדיניות כלפי תופעת הזנות ________________________________ __________________ 156 6.5 טיפול ________________________________ ________________________________ 158 6.6 היקף התופעה ________________________________ ___________________________ 161 ביבליוגרפיה ________________________________ ________________________________ _ 163 מקורות עבריים ________________________________ _____________________________ 163 מקורות לועזיים ________________________________ ____________________________ 164 vi רשימת טבלאות לוח 1 : מאפיינים כלליים של סוגי הזנות לפי אזור הפעילות 13 לוח 2 : מאפיינים של זנות ישירה לפיHarcourt & Donovan (2005) 16 לוח 3 : מדיניות כלפי תופעת הזנות במאה מדינות 49 לוח 4 : מוסדות ייעודיים משולבי דיור לטיפול בנשים במעגל הזנות 87 לוח 5 : מוסדות ייעודיים משולבי דיור לטיפול בקטינים במעגל הזנות 102 לוח 6 : עקרונות לטיפול מוצלח באנשים במעגל הזנות כפונקציה של אוכלוסיית היעד 113 לוח 7 : זרקור על יעילותם של שבעה פרויקטים לטיפול בזנות 116 לוח 8 : התמדה בטיפול לפי סוג הטיפול לנשים במעגל הזנות 120 לוח 9 : תמצית השיטות העיקריות לאומדן היקף תופעת הזנות 123 לוח 10 :התאמת השיטות לפי זירת הזנות ולפי מדד ארצי 147 לוח 11 : התאמת השיטות לפי זירת הזנות ולפי מדד ארצי 152 1 תקציר מנהלים תופעת הזנות להלן סקירת הספרות המקצועית לע תופעת הזנות במאה ה- 21 .בבסיסה של הזנות ,מכירת יחסי מין או שירותי מין .הזנות רווחת במספר זירות :זנות רחוב ,זנות בדירות דיסקרטיות, זנות במכוני ליווי, זנות במכוני עיסוי וזנות ברשת האינטרנט. תופעת הזנות מתרחשת הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ,הן בקרב נשים והן בקרב .גברים בספרות המקצועית רווחות מספר פרספקטיבות לבחינת תופעת הזנות . בין הגישות הבולטות אחת היא של .הפמיניזם הרדיקלי השניה היא של הפמיניזם הליברלי הראשונה רואה באנשים שבמעגל הזנות קורבנות אלימות ודיכוי ,ומתמקדת בהשלכותיה השליליות של הזנות על הנמצאים בה . השנייה רואה בזנות בחירה חופשית ,בדומה לבחירת מקצוע ,שאין בה תוצאות לווי שליליות. בעוד שהפמיניזם הרדיקלי מתמקד בזנות רחוב .זה הליברלי מתמקד בזנות של נערות לווי הסיבות לזנות ישנן מספר גישות להסברת הכניסה למעגל הזנות . הסבר אחד מבקש לבסס קשר סיבתי בין התעללות מינית וניצול מיני בילדות ובין כניסה למעגל הזנות בגיל מבוגר יותר .הסבר תיאורטי זה מתפצל לשני תת-זרמים .האחד רואה קשר ישיר בין התעללות מינית לזנות . התעללות מינית גורמת לשינויים בתפיסת העצמי ובעמדות כלפי מין .דימוי עצמי נמוך ותפיסת עצמי פגומה סוללים את הנתיב לזנות .הזנות בקרב קורבנות ההתעללות המינית מתוארת כשחזורה הבלתי מודע של הטראומה וניסיון להשבת השליטה .נדמה כי הסבר זה רלוונטי בעיקר לאנשים שנכנסו למעגל הזנות כבגירים , ולא ברחו מביתם בילדות .יש שמרחיבים הסבר זה וטוענים שהתעללות מינית ,כאשר היא חלק ומרכיב בתפקוד משפחתי לקוי ,היא שקשורה לזנות עתידית. ישנה גם גישה שונה להסברת הקשר בין התעללות מינית ותפקוד משפחתי לקוי ובין זנות עתידית. גישה זו מאמינה בקשר עקיף בין התעללות מינית ותפקוד משפחתי לקוי ובין זנות. לפי אסכולה זו קיימים משתנים מתווכים כמו בריחה מהבית, ניסיון מיני בגיל מוקדם יחסית, שימוש בסמים ודרות ר חוב– משתנים שיוצרים .את התנאים המשלימים לקשר בין התעללות מינית לזנות הסברים שהוצעו לכניסה למעגל הזנות דומים הן ביחס לנשים ,הן ביחס לגברים והן ביחס לקטינים הנמצאים במעגל זה .ועם זאת ,גם כאשר מוצע שורש אטיולוגי דומה ,לעתים מוצעים דפוסים שונים המשפיעים על קטינים ובגירים בכניסה למעגל הזנות . לזנות הקטינים ,כמו גם לזנות של נשים וגברים שנכנסו למעגל הזנות בצעירותם ,הוצעו סיבות נוספות ,כדוגמת נשירה מבית הספר .הועלתה השפעתה של קבוצת השווים ,אך דגש זה הושם בעיקרו בקרב זכרים קטינים . 2 עוד הוצע שימוש בסמים כגורם כניסה למעגל הזנות .עם זאת ,נדמה כי הסבר זה רלוונטי בעיקרו לבגירים במעגל הזנות ,שנכנסו לתוכו לצורך מימון ההתמכרות .בקרב קטינים ,שימוש בסמים מתואר יותר כהשלכה של החיים במעגל הזנות ,כדרך התמודדות עם הקשיים המהווים חלק ממנו . אנשים שנכנסו למעגל הזנות בבגרותם ,שאינם מתארים את ילדותם כקשה ושלא ברחו מביתם בצעירותם , מעוררים שאלות רבות לגבי הסיבות לכניסה לזנות ,. תפקוד משפחתי לקוי המלווה בבריחה מהבית ,והשפעת קבוצת השווים ,אינם הסברים מספיקים .נדמה כי טענות בדמות הדחקת חוויות הילדות ,או שימוש במנגנוני הגנה אחרים המטשטשים זיכרונות קשים ,תמיד ניתנות להשמעה .ועם זאת ,נדמה כי קשה לבטל את אמירתם של אנשים שנכנסו למעגל הזנות כבגירים .רבים מהם מדגישים את הבחירה החופשית ;בקרבם ,אין הכרח ולא מדובר במין הישרדותי ;רבים מהם נכנסו מבחירה למעגל הזנות ונהנים מהתגמול הכספי הניכר שלצד הפרקטיקה .כסף זה לרוב אינו משמש לקיום יומיומי ,לקניית מזון ומחסה ,וחלקם עובדים באורח עצמאי ולא תחת חסות סרסור או מאדאם . ההשלכות של הזנות מחקרים רבים ביקשו לזרוע אור על השלכותיה השליליות של הזנות , במיוחד זנות הרחוב. תוצאה אחת של הזנות היא שיעורי האל ימות הגבוהים כלפי הנשים בזנות. בקרב כלל הקבוצות – בגירים כקטינים – תוארו נזקים גופניים הנלווים לזנות .בקרב נשים תוארו הריונות לא רצויים ,הידבקות והדבקה במחלות מין ,הידבקות והדבקה בנגיף האיידס .בקרב גברים ,המוקד המחקרי היה מחלות מדבקות שכן גברים בזנות נתפסו זמן רב כמפיציה של מחלת האיידס לתוך האוכלוסייה ההטרוסקסואלית .השלכותיה הגופניות של הזנות תוארו כחמורות במיוחד בקרב קטינים במעגל הזנות ,אם בשל מידותיהם הפיזיות ואם בשל יכולת התנגדות פחותה . עוד תוארו השלכות שליליות בדמות שימוש בסמים לצורכי הקהיית הכאב והקושי המלווים את החיים במעגל הזנות .אלה תוארו לצד השלכותיה הנפשיות של הזנות ,אשר יש הממשיגים אותה כטראומה מתמשכת. טראומה הקשורה לההחפצה של האישה, לאלימות הנלוות לזנות רחוב תוארו שיעורים גבוהים של הפרעת דחק פוסט טראומתית ,בפרט בקרב נשים במעגל הזנות ,לצדם של תסמינים פסיכולוגיים נוספים כדוגמת הפרעות אפקטיביות ודיסוציאציה . השלכותיה הנפשיות של הזנות כמעט שלא נחקרו בקרב גברים בזנות . חשוב לציין כי המחלוקות הרבות המלוות את הדיון בתופעת הזנות אינן פוסחות על תחום ההשלכות השליליות . בקרב נשים וגברים במעגל הזנות עולים בתחום זה ממצאים סותרים .נדמה שכפי שלא ניתן לשרטט פרופיל אחיד של אישה/גבר במעגל הזנות ,שכן זה משתנה כתלות בזירה שבה מתרחשת פרקטיקת הזנות ,כך גם לא ניתן לתאר בנחרצות את ההשלכות השליליות .אנו סוברים כי בחינה השוואתית של זנות בזירות שונות תסייע לזרוע מעט אור על מידת ההשלכות השליליות ,ועל אופיין . 3 מדיניות כלפי תופעת הזנות מסקירת המדיניות בעולם ניתן לזהות מספר גישות להתמודדות עם תופעת הזנות .הגישה האוסרנית רואה בזנות תופעה פסולה ואסורה ,ובאלה המעורבים בזנות – עבריינים .הזרם הקיצוני של גישה זו מצדד בהפללת הזונה ,הלקוח והסרסור ,ואוסר על פעולות התומכות בזנות כדוגמת פרסום מסוגים שונים .תחת הגישה האוסרנית ניתן למצוא מספר תת-זרמים .האחד מבקש להפליל רק את הסרסור ,והאחר דוגל בהפללה הן של הלקוח והן של הסרסור .זו האחרונה ,המכונה גם הגישה האבולוציוניסטית , או כמודל הנורדי, ה רוא ים בזונה קורבן ניצול .מכאן עולה הצורך ב הפללתם של המנצלים . גישה הפוכה לגישה האוסרנית מבקשת לראות בזנות תופעה לגיטימית ,ועל כן דוגלת הן באי הפללה של המעורבים בזנות .והן בהסדרת התופעה לטענת תומכיה של גישה זו ,הפיכת הזנות לחוקית תסייע בהסרתה של הסטיגמה הנלווית לזנות ,ותפחית את הניצול שנשים במעגל הזנות חוות מצדם של סרסורים . הגישה הרגולטורית דוגלת במיסודה של הזנות .חסידיה טוענים שהזנות היא תופעה חברתית שכיחה ,מעין רע הכרחי .על כן יש לעגנה כעיסוק ,לפקח עליה ,למסות אותה ולתעל אותה לאזורים מוגדרים מראש .ההנחה היא כי הגברת הפיקוח על הזנות תתרום הן לבריאותה של הזונה והן לבריאותו של הלקוח .לאחר המשבר הכלכלי שחל בשנת 2008 ,מדינות רבות אימצו במידה זו או אחרת את הגישה הרגולטורית ,ומיסדו את הזנות .זאת בשל מחזורי ההון הגדולים המתגלגלים בתעשייה זו; מדובר בסכומים שנתפסו ככאלה שיכולים לתרום לקופת המדינה המידלדלת .מעניין לציין כי מחקרים מעידים שמיסוד זה הרחיב את תופעת הזנות ולא תרם לצמצומה . ממצא מעין זה משמש עוגן למדינות הדוגלות בהפללה ורואות בזנות תופעה המערבת ניצול ואלימות . המצב בישראל על פי חוק העונשין ,קנייה או מכירה של שירותי זנות אינן עביר ות פלילי תו .עם זאת ,ניתן למצוא איסורים רבים הנלווים לזנות ,כדוגמת איסור שידול לזנות או איסור השכרת מקום לשם זנות ,ועוד .מחד ,גיסא איסורים אלה יכולים להעיד על גישה אוסרנית .מאידך ,גיסא אין האישה במעגל הזנות ואין הלקוח מופללים ,ועל כן אין מדובר בגישה אוסרנית מלאה . המצב המשפטי הקיים הוא מאזן של מגוון לחצים ערכיים וגורמים כלכליים שונים התורמים לזנות ,כדוגמת עוני ואבטלה . .בנוסף קיימים חוגים שונים להן תפיסות עולם מנוגדות לגבי הזנות על כן חקיקה מהווה רובד אחד ,חשוב ,בנושא המדיניות כלפי תופעת הזנות ,אך חקיקה לבדה אינה יכולה לספק התמודדות יעילה עם התופעה. טיפול בעולם ניתן למצוא מסגרות טיפוליות רבות לתמיכה באנשים המבקשים לצאת ממעגל הזנות .לתהליך היציאה ממעגל הזנות הוצעו מודלים מגוונים ,ורבים מהם חולקים את ההבנה כי תהליך זה הוא מורכב ,מושפע משלל גורמים – אישיים ,בין-אישיים וחברתיים ,ואינו רציף .חלק מהתוכניות מבקשות לעסוק במניעתה של הזנות , אחרות מתמקדות בתמיכה בעת הימצאות במעגל הזנות ,ואחרות מכוונות במישרין לסיוע בתהליך היציאה .ממעגל הזנות 4 תכניות רבות הן ייעודיות לאוכלוסיות ייחודיות שבמעגל הזנות .זאת מתוך ההבנה כי לאוכלוסיות השונות צרכים שונים . רוב התוכניות הטיפוליות מיועדות לנשים בזנות רחוב שלא אחת גם משתמשות בסמים ו/או אלכוהול. תאור מפורט של התוכניות מופיע בפרק4 .הטיפול בזנות ניתן למצוא תכניות ייעודיות לקטינות ו ל קטינים .,ועם זאת ,ככלל ,ישנן מעט מאוד תכניות שייעודן גברים במעגל הזנות .ייתכן שהדבר נובע מהקושי בראיית גברים במעגל הזנות כקורבנות הזקוקים לעזרה .בקרבם רווחות בעיקר תכניות מזעור נזקים ;נדמה כי אלה הן תולדה מהחשש שרווח זמן רב ,שאוכלוסייה זו מהווה סיכון בריאותי לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית ,שכן היא עלולה להדביקה בנגיף האיידס ובמחלות מין .כך גם לגבי קטינים ;רובם של הפרויקטים הייעודיים מוצעים לקטינות במעגל הזנות .ישנה הכרה בצורך להקים פרויקטים דומים לקטינים ממין זכר וטרנסג'נדרים במעגל הזנות ,אך הכרה זו אינה מיתרגמת באופן רווח בפועל . עוד ניתן למצוא תכניות מזעור נזקים שייעודן נשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות .לעתים תכניות אלה הן חלק מהמדיניות הציבורית ,והן התפתחו תחילה כדי למנוע את התפשטותו של נגיף האיידס .באשר לזנות ,מלבד מניעתן של מחלות מין ,תכניות מזעור הנזקים מתמקדות בצמצום השימוש בסמים .ארגונים רבים מספקים לנשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות ,אמצעי מניעה ומחטים סטריליות .ארגונים ייעודיים לקטינים במעגל הזנות לעתים אף מספקים מזון .שירותי היישוג הללו מאפשרים יצירתו של אמון בין הנמצאים במעגל הזנות ובין מוסדות טיפוליים ,אמון אשר יכול לפתוח צוהר להסתייעות נרחבת יותר בשירותים טיפוליים רבים שמטרתם סיוע ביציאה ממעגל הזנות . מסגרות טיפוליות רבות מבקשות לסייע לאלה המבקשים לצאת ממעגל הזנות .תכניות אלה מספקות שירותי ייעוץ ,טיפול נפשי ,ולעתים מזון ודיור יום .כמו כן ,לעתים הן מציעות אפשרויות לינה בשילוב של טיפול גמילה מסמים .רובן של התכניות שנסקרו ייעודיות לנשים במעגל הזנות ,אך לא אחת הן משתלבות בתכניות שייעודן טיפול בהתמכרות (והן לא ייעודיות לזנות .)מעניין כי נשים במעגל הזנות מדווחות על קושי להשתלב בתכניות שאינן ייעודיות להן .נראה גם כי תכניות שאינן משלבות טיפול בטראומה הנפשית מספקות טיפול חלקי בלבד בזנות .יתר ,על כן נשים מכורות במעגל הזנות מדווחות על תחושה של ריחוק מהמטפלות שאינן מכירות מקרוב את חוויית החיים במעגל הזנות ותוארו כ"פועלות לפי הספר ."נדמה כי בניגוד לחוקים הנוקשים שמאפיינים לעתים תכניות טיפוליות בהתמכרות ,הטיפול בנשים במעגל הזנות מחייב גמישות במערך הטיפול על כלליו ובד בבד חום ואמפטיה של המטפלות .נקודה מרכזית שהספרות המקצועית מעלה היא הקושי בהגדרה של תהליך היציאה ממעגל הזנות ;מתי אישה ,גבר או קטין יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיצאו לחלוטין ממעגל הזנות ? מודלים ליציאה ממעגל הזנות מדברים על יציאה מורכבת ,אשר לעתים כוללת בתוכה מספר יציאות וכניסות . אנו תוהים מתי אדם במעגל הזנות נחשב יציב דיו לסייע לאחרים ,ומתי אלה לא יוכלו עוד לדרדרו שוב לתוך מעגל זה .עוד עולה תהייה איזוהי האוכלוסייה הזקוקה בעיקר למודלים לחיקוי מסוג זה .האם אלה מסייעים בעיקרם לקטינות או בגירות ,ושמא הגיל אינו משחק תפקיד כלל ביעילות מעין זו ;האם אישה שנכנסה למעגל הזנות בנערותה תוכל לסייע לאישה שנכנסה לתוכו בבגרותה בעקבות התמכרות לסמים ;האם א ישה שהזנות הייתה עבורה מין הישרדותי תוכל לסייע לאישה שצוברת רווחים מעיסוקה בזנות ומדווחת כי היא נהנית מהעושר הכלכלי . 5 היקף התופעה מחקרים שביקשו לאמוד את שכיחותה של הזנות השתמשו בעיקר בגישת המדגמים ,שבה מראיינים חלקים מהאוכלוסייה ועל סמך זה בונים אומדן לגודלה של זו .תחת שיטת המדגמים ניתן למצוא טכניקות דגימה המתבססות על האוכלוסייה הכללית ,כדוגמת האומדן מהרשת החברתית ,וטכניקות דגימה המתבססות על תת- אוכלוסיות .בין אלה ניתן למצוא את שיטת Capture-Recapture ,שיטת ריבוי הרשימות ,שיטת Multiplier ושיטת הספירה של מוסדות .לכל אחת משיטות אלה יתרונות וחסרונות באשר לאומדנה של אוכלוסייה נסתרת . כמו כן ,ישנן מספר שיטות לגיוס משתתפות למחקר המהוות חלק מהאוכלוסייה הנסתרת .שיטת כדור השלג היא פשוטה יחסית ,אך יוצרת מדגם נוחות שאינו מייצג את האוכלוסייה .שיטה מתאימה יותר היא שיטת Respondent Driven Sampling ,שבה לכל משתתף מהאוכלוסייה הסמויה שמגויס למחקר מוענקים 2-3 קופונים מסומנים שהוא מחלק לאחרים מהאוכלוסייה הסמויה .נוצרים גלים או מחזורים של משתתפים , שמנקודה מסוימת הופכים לבלתי תלויים .לאחר שמגיעים למדגם מייצג ומאוזן של האוכלוסייה הנסתרת ניתן להשתמש בשיטת Multiplier לאומדן היקף התופעה .עוד ניתן לספור משתתפים על פי מוסדות טיפוליים ייעודיים לאוכלוסיית הזנות ,כמו גם לספור אתרי אינטרנט המפרסמים מכירת שירותי מין. על אף ריבוי השיטות ,אין שיטה אחת אשר נותנת פתרון יעיל הן לאומדן ארצי של תופעת הזנות ,הן לאומדן אזורי והן למיפוי סוגי הזנות .יש לבחור שילוב של שיטות בהתאם ליתרונה היחסי של כל שיטה לזירת זנות מסוימת .זנות רחוב ,זנות בתי בושת וזנות מכונים ניתן לאמוד בשיטת RDS .נדמה כי זנות האינטרנט צריכה להיחקר בנפרד מזירות אחרות .מחקר האינטרנט יוכל לסייע גם באומדן זנות נערות ליווי ודירות דיסקרטיות . כמו כן ,יש סוגי זנות שניתן לאמוד את היקפן רק באמצעות שומרי סף או אנשים המעורבים בעקיפין בזנות ,ולא באמצעות ראיון עם הנשים העוסקות בזנות מסוג זה .מחקר איכותני מקדים יכול לסייע באיתורם של אלה .עוד עולה שאלה האם יש לאמוד את תת-האוכלוסיות המעורבות בזנות כחלק ממדגם אחד או שמא לאמוד את שיעורן בנפרד .אין הכרח כי פיזורם של הגברים במעגל הזנות בזירות הזנות השונות זהה לפיזורן של נשים במעגל הזנות .כמו כן ,נדמה כי יש קושי ניכר באומדן היקפה של זנות הקטינים .אלה לרוב לא מפרסמים את שירותיהם והם תחת חסות סרסור ,מה שמקשה על איתורם . סיכום תופעת הזנות במאה ה- 21 ,כפי שזו נחשפת בספרות המחקרית ,היא מורכבת ומגוונת .היא מתרחשת במספר רב של זירות ועל ידי אוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים שונים ,וקשה לאומדה .הפרספקטיבה התיאורטית והאידיאולוגיה המנחה מחקרים רבים מביאות לבחינת שאלות מחקריות שונות ,כמו גם לממצאים שונים על הסיבות לזנות והשלכותיה ,והמדיניות הרצויה להתמודדות עם התופעה .מדיניות זו משתנה בין מדינות ,והיא מושפעת בין היתר מכוחות מגוונים .החקיקה היא כלי חשוב בטיפול בתופעת הזנ ות. ואולם פרט לחקיקה אנו מציעים להתייחס גם לגורמים המשפיעים על הביקוש לשירותי מין .התערבויות כדוגמת צמצום העוני ,מניעת דרות רחוב והתמכרויות לסמים ואלכוהול וצמצום הקלון החברתי נה לווה לזנות דרך הסברה וחינוך יסייעו לביסוסה של מדיניות מקיפה יותר כלפי התופעה .עוד אנו מציעים להרחיב מוסדות המסייעים ביציאה ממעגל הזנות לייעדם גם לנשים שאינן בזנות רחוב .על אלה לכלול שירותי גמילה גופנית ,שירותי בריאות ,שירותי חינוך , שיקום ותמיכה תעסוקתית . 6 ישנם מענים טיפוליים שונים להתמודדות עם תופעת הזנות ,רובם ייעודיים לטיפול באוכלוסייה זו .עדיין ישנן שאלות רבות בכל הנוגע ליעילותם הטיפולית של המוסדות השונים ,שאותה יש לבחון במחקרים עתידיים. 7 פרק1 מבוא 1.1 מבנה הסקירה סקיר ת ספרות זו היא חלק מהסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל. הסקר הינו המאמץ הראשון לבחון את תופעת הזנות באופן מקיף והוא כולל גם אומדן של היקף הזנות בישראל .בקרב גברים ונשים קטינות וקטינים כמו יש בסקר הלאומי .גם בדיקה של עמדות הציבור כלפי תופעת הזנות סקירת הספרות המקצועית מבקשת להאיר על תופעת הזנות כפי שזו מגובשת במאה ה- 21 .הסקירה מתמקדת בשלוש קבוצות אוכלוסייה :אוכלוסיית נשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות .הסקירה פותחת בהגדרותיה של הזנות ובסיווגים שונים שהוצעו לה ,בזיקה לאוכלוסיות הנסקרות .בפרק השני של סקירה זו ידונו סיבות מרכזיות שהוצעו לתופעת הזנות ,כמו גם השלכותיה על הפרט והחברה .הפרק השלישי של הסקירה עוסק במדיניות ;יסקרו גישות מרכזיות להתמודדות מדינית ומשפטית עם התופעה ,תוך שימת דגש על שינויי מדיניות עדכניים במדינות שונות .עוד מתוארות נורמות ואמנות בינ"ל שעניינן הוא הזנות ,ומתואר המצב בישראל .ה פרק הרביעי שבסקירה דן בטיפול בתופעת הזנות ונפגעיה ;יתוארו מודלים שפותחו לתהליך היציאה ממעגל הזנות , ולאחר מכן יסקרו מוסדות טיפוליים שונים ל אוכלוסייה הרלוונטית .עוד יוצע זרקור על הטיפול הנפשי בנשים שיצאו ממעגל הזנות .כמו כן ,בפרק הרביעי ידונו מחקרים שעוסקים ביעילותן של מסגרות טיפוליות שונות . הפרק החמישי של הסקירה דן בשיטות לאומדן תופעת הזנות ,שברובה היא תופעה נסתרת .יוצגו שלל שיטות מדידה ,על יתרונותיהן וחסרונותיהן ,ותוצע שיטת המחקר כמו גם שיטת הדגימה ההולמות ביותר לאומדנה של התופעה בישראל.. הפרק השישי מנתח ומסכם את הדברים שהוצגו הנושאים המרכזיים בפרק המבוא פרק המבוא פותח בניסיונות שונים להגדיר את תופעת הזנות .המשותף לכל ההגדרות הוא ביצוע אקטים בעלי אופי מיני תמורת תשלום או שווה ערך .ההגדרות מתייחסות למימדים שונים של תופעת הזנות ,לרבות סוגי הפעולות הנכללות תחת ההגדרה .ההגדרות נוגעות גם לזירות הזנות, במידת הקלון וההשלכות השליליות .שהעיסוק נושא בחובו, שאלת הבחירה בו, ותפיסת הלקוח בדומה להגדרות, גם טיפולוגיות רבות הוצעו בספרות על מנת לקטלג תופעה זו ואת העוסקות/ים בה. צורות הסיווג השונות נבדלות בקריטריונים על פיהם פועלים האנשים במעגל הזנות :מיקום פעילות הזנות (למשל זנות רחוב ,זנות ממוסדת במכוני עיסוי או זנות עצמאית במסיבות ,)האם השידול והפעולה המינית מתקיימים באותו אתר או במיקומים שונים ,מידת הישירות של הזנות (ישירה או עקיפה ,כולל זירה וירטואלית וזירה לא וירטואלית ,)וכן טיפולוגיות לזנות גברים המתייחסות לנטייה המינית של העוסק בזנות ,למידת מעורבותו בפלילים ,ולפי מידת אלימות אליה חשופים הנשים והגברים במעגל הזנות. 8 1.2 הגדרות הזנות בספרות המקצועית העוסקת בזנות ניתן למצוא מגוון הגדרות לתופעה .הבסיס המשותף להגדרות הוא ראיית הזנות כ"קיום יחסי מין תמורת תשלום" 1. כך למשל ,אלמוג ( 2008 )מגדירה זנות כ"פעולה בה אדם מקיים יחסי מין עם אחר תמורת כסף או אתנן ." הגדרות דומות ניתן למצוא במילונים רבים .מילון ספיר ( 2004 )מגדיר את הזנות כ"עיסוקה של הזונה ,קיום יחסי מין תמורת תשלום ,פריצות ;"המילון המשפטי של המילון החופשי /חינמי2 רואה בה "פעילות בה האדם מוכר את עצמו עבור קיום יחסי מין ."לפי האנציקלופדיה הבינלאומית למדעי החברה וההתנהגות, זנות היא מוסד מיני וכלכלי בעל מימד מגדרי חזק במסגרתו האישה מוכרת טובות הנאה מיניות ( behavioral sciences, 2001 International encyclopedia of the social & .)רימרמן ( 1974 )מגדיר זונה כ"אישה המקיימת יחסי מין עם גברים תמורת תשלום ,לרוב מיידי ,ושעיסוק זה משמש לה אמצעי קיום מלא או חלקי ."אותו תשלום יכול להיות בכסף או בשווה כסף – מזון ,סמים ,מחסה ,בגדים ותכשיטים ( Jesson, 1993 .) נהוג לחשוב כי זנות נרכשת לע די י .גברים בלבד, אולם אין זה כך נשים צורכות גם הן שירותי מין ,אם כי בשיעורים נמוכים יותר מגברים ,ומנמקות זאת ב רצון שלהן במין אנונימי ודיסקרטי לפי טעמן ( Mansom, 2014 an V .)נוכחותן כלקוחות ברורה יותר בשנים האחרונות גם בתיירות מין ( Weitzer, 2005 ) ו במועדוני חשפנות ,הן כאלה המציגים חשפניות ( Correa & Joseph, 2008 - Wosick )והן כאלה המציגים חשפנים ( Scull, 2013 .) להגדרה הבסיסית לזנות )(יחסי מין תמורת תשלום הוצעו מספר הרחבות ;אחת רואה בזנות לא רק מכירה של יחסי מין ,אלא גם מכירה של פעילות מינית שאינה כוללת בהכרח יחסי מין ( Shaw & Butler, 1998 .) הרחבה מעין זו מופיעה באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, 3 הרואה בזנות "קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין ) תמורת תשלום ,"כמו גם באתר של 4 Women’s Law ,שבו זנות מוגדרת בתור "חליפין של פעילות מינית תמורת כסף ,מזון ,שכר דירה ,סמים או סחורות חומריות אחרות ."הרחבה מעין זו אומצה על ידי הרשות למעמד האישה בישראל, 5 המגדירה זנות כמכירת פעילות מינית (בדרך כלל יחסי מין )תמורת כסף או שווה כסף .בסעיף 4 להצעת חוק העונשין (עבירות זנות ,)תשכ"ב- 1962 מעשה זנות הוגדר כ"מגע מיני עם אישה שניתן דבר בעדו ."... מאז זכתה הגדרת הזנות בישראל לפרשנויות שונות שבאו לידי ביטוי במספר פסקי דין .בפסק דין עוקשי, 6 שפשוף איבר המין של הלקוח בין רגלי המתלוננת ,ללא חדירה ,הוכר כמעשה זנות ,כאשר "מבחינה זו אין נפקא מינא 1 מופיעה באתר : prostitution.html - of - womanhood.org/definition - of - http://www.rise 2 מופיעה באתר : dictionary.thefreedictionary.com/Prostitution - http://legal 3 מופיעה באתר : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA 4 מופיעה באתר : http://www.womenslaw.org/simple.php?sitemap_id=148 5 מופיעה באתר : http://www.women.gov.il/MA/znut/znut1 6 תפ"ח 112/66 ת"א יפו מ"י נ 'סעיד בן סולימאן עוקשי פס"ם , 137 , 141 . 9 בכך כיצד בא הגבר על סיפוקו ,אם בא עליה כדרכה או שלא כדרכה או בדרך אחרת ."פירוש זה קיבל חיזוק בפסק דין אביטל ,שבו הודגש כי "אין החוק דורש שהמגע המיני יהיה "כדרכה." 7 פעילויות מיניות מעין אלה ,הנמכרות בשוק שירותי המין ואינן כוללות בהכרח יחסי מין שיש בהם חדירה ,הן מגוונות ( Pheterson, 1993 ;)מין אוראלי ,שאינו מחייב פורקן מיני ,ו"שחרור ידני ,"המערב עיסוי או שפשוף איבר המין של הלקוח הם דוגמאות לכך .עוד ניתן למצוא ריקוד פרטי על ידי חשפנית או רקדנית ,כמו גם מקרים של הפעלת אלימות כלפי האישה (סאדו-מזוכיזם( ) Hanenberg & Rofabapithayakorn, 1998 .) אך לא רק נשים נמצאות במעגל הזנות ;נמצאים בו גם גברים ,טרנסג'נדרי ות8 וקטינים .בעוד המחקר הראשוני על תופעת הזנות התמקד בעיקרו בנשים במעגל הזנות ,המחקר על זנות זכרים עלה במחקר החברתי רק לאחר כחצי מאה ( Scott, 2003 .)ההגדרות הראשונות שהוצעו לזנות זכרים ראו בה מקבילה לזנות הנקבית ,קרי , מכירת שירותי מין כתעסוקה ( Winick & Kinsie, 1971 ,בתוך : Van der Poel, 1992 .)באופן דומה, MacNamara & Sagarin, 1977) ,בתוך : Van der Poel )הגדירו אותה כמתן שירותי מין (במקום פעילות מינית )על ידי גבר אחד למשנהו עבור תמורה כספית . הרח בה נוספת להגדרת הזנות, מעבר לשימוש בביטוי"פעילות מינית "באה באמצעות השימוש במונח שירותי מין. תחת מונח זה נכלל מגוון רחב של שירותים ( Ashford, 2009; Harcourt & Donovan, 2005 ;)השתתפות בצילומים של סרטים פורנוגרפיים ,חשיפה וצפייה בסרטים פורנוגרפיים ,צורות שונות של עיסוי ארוטי ,מופעי חשפנות הכוללים ריקוד פרטי ושיחות טלפון ארוטיות הם דוגמאות לשירותים אלה .עוד ניתן למצוא תחת הגדרה זו הפעלת אתרי מין הכוללים סרטים פורנוגרפיים והפניות למוקדים שבהם נמכרות פעילויות מיניות או יחסי מין .שירותי המין נמכרים בפני עצמם .לפעמים הם כוללים מגע גופני (ריקוד פרטי למשל )ולפעמים לא (כמו בצפייה בחלונות הצצה .) 1.2.1 זנות קטינים הגדרת זנות הקטינים אף היא נשענת על ההגדרה הרחבה של מכירת שירותי מין .בעבודה של רבינוביץ( ' 2010 ) זנות קטינים מוגדרת כמעשה של שיתוף או שידול ילדים לצורך מעורבות בפעילות של נתינת שירותי מין תמורת כסף או כל אתנן אחר .זרקור אחר על זנות הקטינים הוצע על ידי ) Dunn (2002 ,אשר נשענה על המושג "מין עסקתי( " transactional sex )שהוצע על ידי ( 2008 ) Joseph & Faura . Dunn הגדירה מין עסקתי כביצוע פעילויות מיניות בתמורה לסיפוקם של "רצונות "ו"צרכים ,"כגון מתנות ,בגדים ,נעליים ומזון .שימוש במין על ידי קטינים מתוך מטרה להשיג רווחים מעין אלה נמצא במחקרו של Wiliams (2002) .במחקרו מצא נערות בנות 12 עד 17 ,אשר רואות במין תמורת רווח דבר מקובל ואופנתי ,ואף מוכנות לעשות שימוש במין כדי להשיג בגדים למסיבה .מין עסקתי מנסה להציג את החילופין של מין בטובת הנאה כעסקה שאין בה הקלון שיש בזנות . 7 ע"פ 531/75 אביטל נ 'מ"י, פ"ד ל(2 ) 579 , 582 . 8 ההגדרה השכיחה מתייחסת לאנשים שהוגדרו כבעלי מגדר מסוים בעת לידתם ,בהתבסס על מינם ,אך חשים כי תיאור זה אינו מייצג נאמנה את ז הותם המגדרית .טרנסג'נדרים עשויים לעבור או לא לעבור טיפולים רפואיים ;שתי הקבוצות העיקריות של טרנסג'נדרים הן גברים טרנסים (לציון נקבה-לזכר )ונשים טרנסיות (זכר-לנקבה .)לביאור נוסף ,ראו ויקיפדיה : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%92'%D7%A0%D7%93%D7%A8 . 10 זנות קטינים מערבת אנשים שאינם בגירים ויש מקום לציין כי ההגדרה החוקית של המונח "בגיר "משתנה בין מדינות ין בו תקופות( Hipolito, 2007 .) יש הטוענים כי הטרמינולוגיה של "עבודת מין "אינה הולמת בתיאור זנות הקטינים ,שכן היא מבטלת את טבעה המנצל ( Barrett, 1998; Melrose, 2002 .)לעיתים נעשה שימוש במונח "ניצול מיני מסחרי( " commercial sexual exploitation )ודגש רב ניתן להפרת זכויותיהם הבסיסיות של הקטינים. במאמרם של Williams & Frederick (2009) ,ילדים המנוצלים מינית-מסחרית מוגדרים כצעירים מתחת לגיל 17 המשודלים לעסוק או שנכפה עליהם לעסוק בהתנהגות או בפעולות מיניות בתמורה לכסף ,סמים ,מחסה , ביגוד ,מתנות וסחורות אחרות .ההתנהגות המינית נעשית לטובת סיפוקם המיני של אחרים ,והי א יכולה לערב מגע מיני ישיר ,כמו גם פעולות מיניות המתבצעות באופן חי ,מוסרט או מצולם .הגדרה דומה מוצעת במאמרם של ( Curtis et al. (2008 . ,שתי הגדרות שהוזכרו מבחינות בין מגע מיני שהקטין או הקטינה שודלו לקיים אותו, ואז מדובר בניצול מיני לבין מגע מיני שיזמו.הקטין או הקטינה ואז לא מדובר בניצול מיני מסחרי 1.2.2 התפתחויות בהגדרת הזנות Monto (2014) בסקירה של ארבעה מאמרים על זנות בקמבודיה, מדגישה את מגוון סוגי עבודות המין ואת ההבדלים ביניהם; עבד וּ ת חוב (עובדות מין הפועלות לשם החזרת חוב ,יחסים בעלי שורשים היסטוריים בתרבות העבד תוּ שהיתה רווחת בקמבודיה Jacobsen, 2014) :בתוךMonto ,2014 ), בתי בושת, בארים של ,קריוקי ו שותפויות חוצות גבולות כגון קשרים בין גברים מערביים ו שותפותיהן "המארחות או ה"חברות המקצועיות ( הקמבודיות Hoefinger, 2014בתוך Monto,2014 .)יחסים נוספים הינם: girlfriend experience (GFE) שהפ כו פופול ים רי א במיוחד בקרב חובבי מחויב ות סנטימנטלית של נשים במעגל הזנות(Milrod and Monto, 2012) :בתוךMonto, 2014 .)לפי גישה זאת (GFE) girlfriend experience היא זנות ה כוללת פרקטיקות שונ ות ורב ות מהן כרוכ ות ב הרבה יותר מאשר מין בתשלום .רובן אינן מתאימות באופן מושלם לדימוי הסטריאוטיפי של חילופי מין תמורת מזומנים, והקו בין מה שהוא עבודת מין למה שאינו עבודת מין- .)אינו ברור או מוחלט (שם ראיית מכירת שירותי המין בנפרד מהקלון המלווה את הזנות משתלבת בזרם מחקרי שעלה בשני העשורים האחרונים ,המבקש לזנוח כליל את השימוש במונח זנות ( prostitution ,)שכן הוא רואה אותו כ סטיגמטי .רובד סטיגמטי זה ,אות הקלון החברתי הנלווה לזנות ,משתקף במספר הגדרות שהוצעו למונחים "זנות "ו"זונה( " Pheterson, 1993 .)כך למשל , ההגדרה המופיעה במילון מרים-ובסטר9 מגדירה זנות כ"פעילות או נוהג של קיום יחסי מין מופקרים תמורת תשלום ."הגדרה דומה מופיעה באנציקלופדיה בריטניקה; 10 שם מוגדרת הזנות כ"קיום פעילות מינית חסרת 9 מופיעה באתר : webster.com/dictionary/prostitution - http://www.merriam 10 מופיעה באתר : http://www.britannica.com/EBchecked/topic/479546/prostitution 11 הבחנה ,לרוב עם אדם שאינו בן זוג או ידיד ,תמורת תשלום מיידי בכסף או דברי ערך ."בכל אחת מההגדרות האלה יש שני רכיבים : 1 )תשלום 2 )העדר הבחנה בין הלקוחות. יש חוקרים המבקשים להפריד בין הסטיגמה המתלווה למונח זנות ובין היבטים אחרים של הזנות .חוקרים אלה מאמצים את המונח "עבודת מין( " sex work ,)המבקש לראות בשירותי המין הניתנים עבור תמורה חומרית פעילות מכניסת רווח ( Kempadoo, 1999 ,)ואף תעסוקה ( Barrett, 1998 .)במונח "עבודת מין "נעשה שימוש אידיאולוגי הן בתיאורן של נשים במעגל הזנות והן בתיאורם של גברים במעגל הזנות ( Bimbi, 2007 .)זרם מחקרי זה מדגיש את רובד הבחירה בכניסה לזנות ויוצא כנגד הפרספקטיבה הפמיניסטית ,אשר לדידה רואה בזנות צורה של אלימות ,שאינהרנטית לתופעה ( Weitzer, 2005 .) הגדרות לזנות המוצעות על ידי חלק מ ארגוני ה נשים נוטות להדגיש את השלכותיה השליליות .דוגמה לכך מציע מכון תודעה ( 2005 ,) 11 הרואה בזנות ככרוכה ב"חשיפה לאלימות ולתקיפות מיניות תכופות ,היכנעות לפלישה לתוך הגוף (שהיא שוות ערך לעינויים גופניים ,)עבדות כלכלית ,אפליה ,חוסר חינוך ויצירת שכבות של שליטה ומעמדות .זנות כוללת בתוכה פגיעה מהותית בסיסית בכבוד האדם ,בזכויותיו ובשלמות גופו ונפשו ."לפי עמדה זו, יחסי הכח המגדריים טבועים בעצם הגדרת המושג "זונה". מושג זה הי נו תווית ספציפית של מגדר האישה גם באנגלית וגם בעברית. בכדי להתייחס לגברים נאמר לרוב /זונה ממין זכרmale prostitute .כמו כן, תווית הזונה קשורה באופן מסורתי למשמעויות של חוסר טוהר ולכלוך, המספקות הצדקה חברתית לדיכוי אתני ומעמדי, וכן לאלימות פיסית ומינית- מחקרים הראו כי בעלים מכים נוהגים "לקרוא לנשותיהן "זונות(whore) לפני שהם מכים אותן, ואנסים היו זורקים כסף על קורבן האונס, כאילו התווית מצדיקה את ,המעשה (אלמוג2008 (Alexander,1987; . מושג הזונה מבליט את ההתעלמות מחלקו של הלקוח; צרכן הזנות מקבל שם נטול סטיגמה (john) .ואינו מובדל מכל צרכן שירות שמות נוספים ' :לצרכני הזנות קליינטים'' ו כניסות ' (ישראל); באנגלית- 'tricks'/ 'dates' ;בבריטניה- 'punters' ; 'passengers' בקסטת ה- Nat .בהודו(MacKinnon, 2011:282) . למרות שהגבר הוא שותף מלא, האישה בזנות היא נשאית הקלון הבלעד ,ית (אלמוג2008 .) מונח עדכני נוסף שהחל להיעשות בו שימוש רווח לקראת סופה של המאה ה- 20 הוא עבודת מין מסחרית (commercial sex work) . Schmeitz, Nieuwendam, (2009) Caffe & Malberg רואים בה עיסוק בפעולות מיניות בתמורה למזומנים , סחורות או שירותים ,עם אדם שעמו אין יחסי שותפות נוספים ,ואילו Campbell & Campbell (2001) 11 מופיעה בקובץ : prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/25791147.doc תאריך גלישה28/01/2015 עבודת מין מסחרית ( commercial sex work )נתפשת כעיסוק בפעולות מיניות בתמורה למזומנים ,סחורות או שירותים ,עם אדם ש עמו אין יחסי שותפות נוספים 12 רואים בה מתן שירותי מין בתמורה לכסף כמקור הכנ סה עיקרי( . 2004 ) CAFRA הציעו הגדרה רחבה לעבודת המין המסחרית .לדידם זו מערבת משא ומתן לאספקת שירותי מין ומתן שירותי מין בעבור תשלום ,עם או בלי תיווך של צד שלישי ,במקום שבו מפורסם או ידוע ששירותים אלה מוצעים ובמקום שבו מחירי השירותים משקפים את כוחות ההיצע והביקוש . סחר בילדים ובנשים לצורכי מין מהווה רובד נוסף של הזנות .סחר זה אינו מתיישב עם מושג ההסכמה החופשית ( Monto, 2004 ,)שאותו מדגישים חוקרים הרואים באישה בזנות סוכנת הבוחרת במכירת המין .אחת ממטרות ים חר ו הס בנשים ובילדים לצורכי מין היא הרחקת ם של הנסחרים מרשתות חברתיות אשר יכולות לפגוע בתהליך הסחר. בנוסף ההרחקה מסייע ת בהימנעות ממפגש עם נציגי החוק ( Raymond, Hughes, & Gomez, 2001 ,בתוך : Monto .)ארגון UNICEF Walker, 2002) )מאמין כי בכמה ארצות ,ילדים צעירים נקנים ונמכרים למוסדות המסווים עצמם כארגוני צדקה .מכירה הילדים נעשית על ידי מבוגרים מהם ;אלה כוללים הורים ,מורים ואחרים . ניתן לראות כי רבות ההגדרות לזנות .אלה כוללות מגוון הולך וגדל של שירותי מין הנכנסים תחת אותה הגדרת גג ( Van der Poel (1992 .ההתייחסות לנשים במעגל הזנות ולגברים במעגל הזנות משתנה כתלות באידיאולוגיה ;יש המבקשים לראות בה בחירה חופשית ותעסוקה ,ואחרים מדגישים את הנסיבות המביאות לידי זנות ואת השלכותיה השליליות .מנגד ,באשר לזנות הקטינים ,הדגש בספרות המחקרית הושם בטבעה המנצל של הזנות ובהפרת זכויותיהם הבסיסיות של הקטינים . 1.3 סוגי הזנות 1.3.1 סיווגים ראשוניים של נשים וגברים במעגל הזנות ( טיפולוגיה ראשונה לנשים במעגל הזנות הוצעה על ידיGlover (1943 :, בתוךEarls & David, 1989b , אשר הבחין בין שלוש תתי- קבוצות על סמך הבעיות החברתיות שהן מייצגות. הקבוצה הראשונה כונתה על ידו " drab "; זו מורכבת בעיקרה מזנות רחוב המהווה את תעסוקתן המרכזית של נשים אלה, ומקושרת בשלל פעילויות עברייניות ובצריכת אלכוהול. הקבוצה השנייה אשר תיאר מורכבת מנערות ונשים צעירות; אלה תוארו כלא יציבות, מורדות וכנוחות להשפעה. הקבוצה השלישית מורכבת מנשים במעגל הזנות א שר כונו "פרופסיונאליות משגשגות". אלה תוארו כבעלות כישורים עסקיים, כנשים שתישארנה במעגל הזנות עד שתוכלנה להשתקע בחיי משפחה. באשר לזנות גברים , זו נחקרה תחילה בזירת הרחוב. סיווגים מוקדמים של ( הזונות ממין זכר הוצעו על ידיScheinmann (1929 :, בתוךBimbi, 2007. ע ם התקדמות המחקר החלו להיבחן זירות נוספות שבהן מתרחשת פרקטיקת הזנות, הנשית והזכרית. ההכרה במגוון הזירות שבהן מתרחשת .הפרקטיקה עוררה ניסיונות סיווג המבוססים על מיקומה של פרקטיקה זו 1.3.2 סיווג זנות לפי אזורי פעילות טיפולוגיה לפרקטיקת הזנות הנקבית הוצעה על ידי חוקרים רבים במחקרים של השנים האחרונות 13 (לסקירה ,ראו: Buzdugan, Halli & Cowan, 2009; Weitzer, 2009b ,)מתוכם רבים ביקשו להבחין בין זנות רחוב ובין זנות המתרחשת תחת קורת גג ( Benson & Matthews, 1995; Hoigard & Finstad, 1992; McKeganey & Barnard, 1996; Raphael & Shapiro, 2004; Weisberg, 1985 .)כך למשל ,טיפולוגיה שהוצעה על ידי ( Heyl (1979 ( ,בתוך : Earls & David, 1989b )מחלקת נשים במעגל הזנות לשלוש קבוצות ; הראשונה ,זנות הרחוב ,היא הנראית ביותר והמלווה בתשלום המועט ביותר .השנייה מתייחסת לנשים אשר עובדות ב בית בושת ,בתי מלון ומכוני עיסוי .הקבוצה השלישית מורכבת מנשים אשר עובדות באורח עצמאי , כגון call girls ונערות מסיבה. טיפולוגיות מעין אלה טוענות להיררכיה בתוך עולם הזנות( . Weitzer (2009 מסכם במאמרו את מאפייניהם העיקריים של סוגי הזנות הנשית לפי אזור הפעילות (ראו לוח 1 .) לוח 1 :מאפיינים כלליים של סוגי הזנות לפי אזור הפעילות אזור הפעילות מחיר ניצול על ידי המפעיל סיכון לאלימות נראות ציבורית call girls גבוה נמוך עד לא קיים נמוך אינה קיימת נערות ליווי גבוה בינוני נמוך-בינוני נמוכה מאוד זנות בית בושת בינוני בינוני נמוך מאוד נמוכה זנות במכוני עיסוי בינוני בינוני נמוך מאוד נמוכה זנות ברים וקזינו נמוך- בינוני נמוך - בינוני נמוך-בינוני בינונית זנות רחוב נמוך גבוה גבוה מאוד גבוהה ( Weitzer (2009 מתאר שישה סוגי זנות עיקריים בארה"ב :זנות רחוב ,זנות ברים וקזינו ,זנות בית בושת ,זנות במכוני עיסוי ,זנות של נערות ליווי וזנות של call girls .בעוד זונות הרחוב זוכות לתשלום הנמוך ביותר ונחשפות לסיכון הגבוה ביותר לאלימות וניצול ,ההפך הוא הנכון בקרב נערות הליווי וה- call girls .אלה גובות מחיר גבוה ואינן נראות בציבור . Prakash (2013) מציע קטגוריות נוספות הקשורות להתמקדות של עובדת המין בלקוחות ספציפיים כגון מוצא אתני מסוים (Interracial Prostitutes) , או סביב התקבצויות של בעלי מקצוע כגון חיילים ( Camp Followers .) ההיררכיה הקשורה לביטחון ולתנאי הנשים בזנות מאותגרת ע ל ידי כותבות פמיניסטיות; כך למשל טוענת MacKinnon (2011) כי פעמים רבות בדירות דיסקרטיות לנשים אין כלל בחירה בין הלקוחות (זאת לעומת זנות הרחוב - שם יש בחירה כלשהי ,)הן נמצאות תחת מעקב בעלי המקום על ידי מצלמה (המצלמת גם את 14 האקט המיני ,)וכן אם ישנו לחצן מצוקה - לרוב העזרה אינה מגיעה בזמן .לדידה ההבחנה בין זנות רחוב לזנות במקום סגור יוצרת אשליה של בחירה וביטחון, ואילו ההבדל העיקרי בין סוגי הזנות הוא נראותם ומודעות הציבור לקיומ ם. היררכית התנאים קשורה גם להסדרת הזנות על ידי הרשויות; כך למשל בדרום ווילס , היכן שהזנות חוקית בתנאים מסוימים ,זנות מהבית(home based prostitution) שאינה כלולה בהגדרות זנות רחוב או ניהול בית בושת- עלולה ליפול ""בין הכיסאות- אינה נתונה למיס וי אך גם משוללת הכרה חוקית ופורמאלית והיא מופלית לרעה לעומת מקצועות אחרים מהבית(Hubbard & Prior, 2012) בנוסף ,למרות שזנות מהבית הנחשבת יותר ,בטוחה, נוחה ונתונה לשליטתן של הנשים היא אינה נטולת סיכונים, במחקר שנערך בעירSydney באוסטרליה נמצא כי העבודה מהבית גורמת לבעיות בדידות וביטחון(ibid) .כמו כן עקב מעמדה החוקי המעורפל ,זנות מהבית הינה פחות מו כרת לארגוני סיוע ולכן האלימות בה פחות מדוו חת למשטרה (ibid) .היררכיה דומה הוצעה באשר לזנות גברים. Caukins & Coombs (1976) טענו להיררכיה מעין זו ,שבתחתיתה נמצאת זנות הרחוב .לדידם ,זנות הרחוב מהווה נקודת התחלה טיפוסית של הזונות ממין זכר ,נקודה שאליה שבים הזונות לאחר שנעוריהם אובדים ,והיא כרוכה בתשלום הנמוך ביותר לעומת סוגי הזנות האחרים .מעל זנות הרחוב ניצבת זנות הבר ,ומעליה ה- call-boys .זונות אלה ממין זכר מתוארים כיפי תואר ומאופיינים בוורסטיליות מינית ו באמינות ( dependable .)בראש ההיררכיה ניצבים ה- kept-boys ;החוקרים טוענים כי פסגת שאיפותיהם של הזונות ממין זכר היא ל היות kept-boy ,מה שמהווה סמל סטאטוס ומעיד על היות הזונה נחשק , מקובל ופועל בחכמה . טיפולוגיות דומות הוצעו לזנות זכרים .בשנת 1959 הוצעה טיפולוגיה מבוססת מיקום על ידי ( (1959 Ross (בתוך : Bimbi, 2007 .)זו כללה שלושה סוגים של זונות ממין זכר .זונת הרחוב מאופיין כנער צעיר המוצא לקוחות מבוגרים ממנו ברחוב ,עד שהוא מגיע לגיל שבו מתאפשרת לו כניסה חוקית לברים .אז הוא הופך לזונת בר ,והלקוחות הפוטנציאליים הם לקוחות הבר .הסוג השלישי שתואר הוא ה- call-boy , שאליו לקוחות מתקשרים ומזמינים את שירותיו .טיפולוגיה זו הורחבה בהמשך על ידי ( 1976 ) Caukins & Coombs ,אשר הציעו קטגוריה נוספת לסיווג והיא ה- kept-boy ;זונות אלה ממין זכר מספקים שירותי מין לאדם מבוגר מהם ,ובתמורה זוכים לסיפוק מלא של כלל צורכיהם. 1.3.3 סיווג זנות לפי הפרדת השידול מהאקט ו לפי מידת הישירות ח וקרים כמו ( Buzdugan et al. (2009 הציעו להרחיב את הטיפולוגיה מבוססת המיקום שהוצעה לנשים במעגל הזנות .לדידם יש לחלק את אזורי הפעילות לשניים – האזור שבו נעשה השידול ואזור קיום יחסי המין . בזנות רחוב השידול נעשה ברחוב ,ואילו קיום יחסי המין יכול להיעשות בסמטאות סמוכות ,ב חדרונים סמוכים , בכלי ,רכב בדירות פרטיות או בבתי מלון .מנגד ,בזנות בית בושת ובזנות המתרחשת בחדרים פרטיים ,הן השידול והן יחסי המין מתקיימים באותו המבנה .בזנות המערבת את רשת אינטרנט השידול נעשה ברשת האינטרנט . 15 לעתים השידול מוביל למכירת פעולות מיניות המבוצעות ברשת ,כגון צפייה או השתתפות וירטואלית בפעולות מיניות מגוונות .כאשר השידול מוביל לקיום מגע מיני הכולל יחסי מין ,הללו מתקיימים אצל הלקוח ,אצל הזונה או בחדרים פרטיים .להבחנה בין שני אזורי הפעילות תועלת רבה ;היא יוצרת תיאור דינמי יותר של תופעת הזנות ,כמו גם מאפשרת את הכללת רשת האינטרנט בטיפולוגיה מבוססת המיקום .רשת האינטרנט מהווה זירה חדשה שבה הזנות משגשגת ( Cunningham & Kendall, 2011 .) Hanenberg & Rofabapithayakorn (1998) הציעו לסווג את הזנות לשניים :זנות ישירה וזנות עקיפה . זנות ישירה מוגדרת כמכירת יחסי מין או מכירה של פעולות מיניות שלרוב מלוות בפורקן מיני .דוגמאות לכך הן מין אוראלי או "סיפוק "ידני .בזנות זו הלקוח משלם עבור פעולה מינית מוגדרת שתוצאתה היא לרוב פורקן מיני .זנות עקיפה מוגדרת כמכירת פעולה מינית הכוללת גירוי מיני בלבד .עיסוי ארוטי ,ריקוד פרטי , הפעלת יחסי שליטה (סאדו-מזוכיזם ,)חלונות הצצה ,שיחות טלפון ארוטיות וצפייה בסרטים פורנוגראפיים הם דוגמאות לה .בזנות עקיפה ,המכירה היא של הפעילות המינית בלבד ;לא אחת מכירות אלה מהוות את ההכנסה העיקרית מהזנות .לעתים הזנות העקיפה מהווה פעילות המקדימה את קיומם של יחסי מין ,ואילו התשלום עבור המגע המיני נעשה בנפרד . Harcourt & Donovan (2005) הציעו טיפולוגיה מפורטת לזנות הישירה והעקיפה .טיפולוגיה זו נוגעת הן לנשים במעגל הזנות והן לגברים בזנות הזנות העקיפה כוללת ריקודים אירוטיים ,משחקי תפקידים מיניים , עיסוי ,חילופי זוגות ועוד .תחת הזנות הישירה ניתן למצוא פרקטיקות מגוונות ;אלה מסוכמות לוח ב 2 . זנות ישירה מוגדרת כמכירת יחסי מין או מכירה של פעולות מיניות שלרוב מלוות בפורקן מיני .זנות עקיפה מוגדרת כמכירת פעולה מינית הכוללת גירוי מיני בלבד .עיסוי ארוטי ,ריקוד פרטי ,ות נ חלו הצצה ,שיחות טלפון ארוטיות וצפייה בסרטים פורנוגראפיים הם דוגמאות לה ש 16 לוח 2 :מאפיינים של זנות ישירה לפי Harcourt & Donovan (2005) סוג הזנות אופי הפרקטיקה זנות רחוב השידול נעשה ברחוב ,בפארק או באזורים ציבוריים .יחסי המין מתקיימים בסמטאות , מכוניות ,חדרים להשכרה ,ולעתים בבית הזונה .מתאפיינת בחשיפה גבוהה לאלימות. זנות בית בושת מתרחשת באתרים ייעודיים למכירת יחסי מין ,אשר לעתים פועלים ברישיון . מאובטחת יותר לעומת זנות הרחוב . שירותי ליווי הלקוח מתקשר לאישה /גבר בזנות טלפונית או דרך איש צוות של בית המלון .יחסי המין מתקיימים בבית המלון או בבית הלקוח .הצורה החשאית ביותר של זנות . זנות פרטית הלקוח מתקשר ל אישה /גבר בזנות והיחסים מתקיימים בחדר פרטי שהיא /הוא שוכרים. חלונות /מפתנים בתי בושת עם נשים או גברים בזנות לתצוגה. ברים ומועדוני ריקודים השידול נעשה במקומות של ממכר אלכוהול .יחסי המין מתקיימים בחדרים נפרדים במבנה או באזור אחר . זירות זכריות השידול נעשה בזירות המאופיינות בגברים בלבד ,כגון מספרות ,חדרי סאונה ובתי מרחץ .יחסי המין מתקיימים באתר או במרחב אחר. הקשה בדלת פנייה לגברים בחדרי בית המלון. תחבורה אישה /גבר בזנות עול ים לאמצעי התחבורה ,כגון אונייה ,משאית או רכבת כדי לשרת את הלקוחות. רדיו CB שימוש ברדיו לתחלופת מסרים עם נהגים המהווים לקוחות פוטנציאליים .יחסי המין מתקיימים בתחנות התרעננות או באזורי חנייה . אמצעי שידול אחרים אמצעי תקשורת אחרים כדוגמת לוח מודעות ,פרסום בעיתונות ובקטלוגים .דוגמה נוספת היא בתי זונות וירטואליים הפועלים ברשת האינטרנט ומספקים גם את מספרי הטלפון הניידים של הזונות. 17 1.3.4 הרחבות שהוצעו לסיווגם של זונות ממין זכר לצד הסיווג המבוסס על מיקום הפרקטיקה ,רבים ביקשו לסווג את הזונות ממין זכר על סמך מאפיינים נוספים . כך למשל( , 2003 ) Scott ניתח את שינוי השיח שעטף את גברים ב זנות .בבחינתן של טיפולוגיות שהוצעו לתופעה מצאScott כי זנות גברים מחולקת תדיר לחמישה סוגים – זנות רחוב ,זנות בר/מועדון ,זנות בורדל/טרקלין , נערי ליווי / call-boys ו- kept-boys .לטענתו ,חמש קטגוריות אלה מאורגנות היררכית ביחסן להבניות התרבותיות של גבריות ,וניתן לסווגן לשני סוגי גג של זנות זכרית – הציבורית והפרטית .בעוד הראשונה קושרה מסורתית לנטייה מינית הטרוסקסואלית ,האחרונה קושרה להומוסקסואליות .העוסקים בזנות ציבורית , הכוללת זנות רחוב וזנות בר/מועדון ,נתפסים תדיר כקורבנות של פיתוי הומוסקסואלי ,כאלה שהזנות נכפתה עליהם .מנגד ,העוסקים בזנות פרטית – נערי ליווי , call boys או kept-boys נתפסים תדיר כבוחרים בפרקטיקת הזנות מתוך מניעים הומוסקסואליים או ביסקסואליים ,כשיחסיהם עם הקליינטים הם ארוכי טווח ואינטימיים. תקופה ממושכת הם לא נתפסו כלל כקורבנות אלא כסוטים ,אך בהמשך גם ה- kept-boys החלו להיתפס כקורבנות צעירים .למעשה , Scott מדגים כי הטיפולוגיה המבוססת על מיקום מלווה ברבדים נוספים . שאלת הבחירה החופשית ,הנטייה המינית ודימוי הקורבן/סוטה הם אלמנטים המתלווים לה .שאלת הנטייה המינית הייתה גם היא בסיס לסיווג זנות זכרים .כך ,בטיפולוגיה שמציע Allen (1980) ניתן למצוא ארבע קטגוריות לזנות של זכרים צעירים ,מתוכן שלוש קטגוריות מתאפיינות לרוב בנטייה הומוסקסואלית .שתי הקטגוריות הראשונות מתארות את העוסקים בזנות כתעסוקה יחידה .אלה כוללות זונות רחוב וברים , call- boys ו- kept-boys .הקטגוריה השלישית כוללת זכרים העוסקים בזנות לצד פעילויות מרכזיות נוספות כגון לימודים או תעסוקה אחרת . הקטגוריה הרביעית שאותה זיהה Allen (1980) מתאפיינת בנטייה הטרוסקסואלית .זו מאופיינת בנערים צעירים העוסקים בזנות לצד תעסוקות אחרות ,אך השתתפותם בפרקטיקה מכוונת לרוב לעבר ניצולם של לקוחות הומוסקסואליים פגיעים ,כחלק מתת-תרבות עבריינית שבה הם לוקחים חלק . Allen לא רואה את האחרונ ים כ חלק מנותני שירותי המין ( sex workers ;)מדובר בגברים צעירים המתחזים לזונות כדי לזכות בסיפוק מיני מאחרים ,ולאחר מכן גונבים את כספם .קטגוריה נוספת ש- Allen זיהה אך לא נכללה בטיפולוגיה שהציע מורכבת מ"דראג-קווינס "או טרנסווסטיטים .קטגוריה זו לא נכללה בשל מיעוט מתראיינים ,והשערת החוקר הייתה שהסיבה לכך היא ההטרדה הרבה שהם סופגים בעת עבודתם ברחוב . Van der Poel (1992) זיהתה אף היא קטגוריה של גברים המתחזים לזונות לצורך הונאה ,שוחד או גניבה .היא כינתה את העוסקים בפעולות אלה בשם "ודו א פס-זונות( " pseudo-prostitutes .)לצד קטגוריה זו היא זיהתה שלוש קטגוריות נוספות .קטגורית ה- hustlers מאופיינת גם כן בעיסוק בזנות מטעמי פשיעה .אלה מרוויחים את מחייתם באמצעות שלל פעילויות לא חוקיות ,כשזנות היא אחת מהן ,אך אין הם מתמחים בפעילות עבריינית אחת מוגדרת .הקטגוריה השנייה ,ה- occasionals ,מורכבת מזכרים המנהלים אורח חיים המורכב מכניסות זמניות לשוק הזנות .עבור גברים אלה הזנות היא דרך אחת להעביר את זמנם ,והם שונים מאוד במטרותיהם . 18 הקטגוריה האחרונה שזיהתה Van der Poel כונתה על ידה "פרופסיונאליים( " professionals .)קטגוריה זו מורכבת מזכרים המהווים חלק מעולם הזנות .הם יוצרים קשרים בינם לבין עצמם ורואים בזנות קריירה .בתוך עולם זה נשמרים קודים מסוימים של התנהגות ,הן כלפי עמיתים והן כלפי לקוחות .במחקר שערכה באמסטרדם איתרהVan der Poel מספר תת-סוגים של הזנות הפרופסיונאלית .זו כוללת זנות רחוב ,זנות מאורגנת המתבצעת תחת חסות מאדאם ,זונות צמרת ( top whores )אשר גילו שווקים חדשים עבור עצמם ו- call boys המפרסמים את שירותיהם באופן עצמאי . 1.3.5 סוגי זנות הקטינים מן הספרות המחקרית עולה כי זנות קטינים מתרחשת בזירות דומות לזירות שבהן מתרחשות פרקטיקות של זנות מבוגרים ( Hipolito, 2007 ,)ויש הטוענים כי לא ניתן להפריד ביניהן ( Jeffreys, 2000 ). ועדיין, ניתן להצביע :על כמה מאפיינים יחודיים לסוג זה של זנות התיאורים של רבינוביץ( ' 2010 )לזנות הקטינים מאפשרים לזרוע אור על הזירות שבהן מתרחשת זנות זו .לדידה ,זנות הקטינים מאופיינת בזנות במכונים ובמועדוני חשפנות , ברחוב ,בנערי ונערות ליווי ,בסרסרות בדירות , הקטינים ,זנות טרנסווסטיטית וטרנסקסואלית אך גם ניצול קבוצתי של נערות על ידי חבורות רחוב במסגרת קבוצת השווים .נערות במעגל הזנות פעמים רבות עובדות עבור סרסורים מבוגרים מהן ,ואילו נערים במעגל הזנות עובדים לרוב לבדם או בקבוצות קטנות( Finkelhor & Ormrod, 2004) .)התפתחותה של התקשורת האינטרנטית כמו גם צורות תקשורת נוספות מסייעת להתפשטות פורנוגרפיית הקטינים & Statham, 2005 ;)לחיצת כפתור אחת מאפשרת גישה ( Chase למגוון רחב של תמונות המדגימות את ניצולם של הקטינים ( Hill, 2003 .) סוג נוסף של זנות קטינים הוא זה המערב את השימוש ברשתות חברתיות ואתרי אינטרנט. קטינות מציעות ברשתות החברתיות קשרים חברתיים ויחסי מין ובמהלך השיח מתברר כי קיימת ציפייה שהקשר החברתי יהיה בתמורה לתמיכה. ענף( אחר הוא זה של מצלמות רשתWEB CAMS ), צעירות וגם קטינות מציעות לגולש .לצפות בתשלום באקטים מיניים המבוצעים לפי בקשת הלקוח 1.3.6 סחר בין- לאומי בבני אדם לצורכי זנות זירה נוספת שבה מתרחשת זנות קטינים ונשים היא הזירה בין ה לאומית .מוערך כי 1.2 מיליון נשים נכנסות לשוק מסחרי זה מדי שנה ( UNDF, 2000 בתוך : Roby, 2005 ,)מתוכן כ- 35% נערות מתחת לגיל 18 ( Hughes, 2000 .)נשים ונערות אלה נסחרות ונמכרות לרוחבן של מדינות ויבשות לצורך עבודת כפייה המערבת פעמים רבות ניצול מיני ( Hipolito, 2007 .) זנות הקטינים מאופיינת בזנות במכונים בו מועדוני חשפנות , בדירות ,ברחוב ,בנערי ונערות ליווי ,זנות טרנסווסטיטית וטרנסקסואלית אך גם ניצול קבוצתי של נערות על ידי חבורות רחוב במסגרת קבוצת השווים. 19 פרק2 – תופעת הזנות עקרי הפרק הפרק השני מציג גישות שונות בספרות העוסקת בתופעה. גישות פמיניסטיות נעו בין קבלת העיסוק כבחירה חופשית לבין הגדרתו כאלימות וככפייה על רקע מגדרי כלפיה. גישה פמיניסטית נוספת מבדילה בין תפיסת הזנות כעיסוק לגיטימי לבין תפיסתה כסטייה חברתית. גישות אחרות תפס ו את הזנות כהפרה של הסדר הציבורי, או כתופעה בלתי מוסרית, והיו גם ששילבו גישות שונות בו- .זמנית כמגוון הגישות כך גם מגוון ההסברים לתופעת הזנות. עד שנות ה- 70 של המאה ה- 20 היה נהוג להסביר את התופעה באמצעים שונים המתייחסים לאספקטים פתולוגיים שלה. מחקרים מאוחר ים עסקו גם הם .במאפיינים פתולוגיים של העוסקות/ים בזנות, אולם לרוב ראו בהם תוצאה, ולא סיבה, לחיים במעגל הזנות כיום נוהגים להצביע על הרקע של רבות/ים מהעוסקות/ים בזנות, הכולל פגיעה מינית. יש חוקרים המשערים כי פגיעה זו מובילה באופן ישיר לזנות בשל הדימוי העצמי ותפיסת המיניות שהיא משרישה בנפגע/ת, כמו גם רצון בלתי מודע לשחזור החוויה הטראומטית. יתכן גם כי הפגיעה המינית בילדות מובילה באופן בלתי ישיר ,לזנות, משום שהיא מובילה לבריחה מהבית ולהתנהגויות עברייניות אחרות שביטויין עלול להוביל לזנות . הסברים נוספים כוללים רקע ,של אלימות פיזית והזנחה הורית ש עלולים בחלק מהמקרים להוביל לניצול בזנות . יש גם שהצביעו על כך שהזנות נובע ת ;מצורך לממן את ההתמכרות לסמים, הרווחת בקרב זנות רחוב עם זאת, חוקרים חלוקים בשאלה האם ההתמכרות היא שמובילה לזנות או שמא נובעת ממנה ,ומאפשרת לעמעם את השפ עותי ה השליליות. ולבסוף, לאור קיומה של גישה הרואה בא/נשים בזנות סוכנים הבוחרים בעיסוק באופן חופשי ואינם קורבנות, מחקרים אחרים ביקשו להציע מוטיבציות לבחירה זו: שיקולים .כלכליים, הנאה מינית ושיפור ההערכה העצמית זנות גוררת השלכות שונות למצויים בה. ראשית, נזקים גופניים הם שכיחים. הם נובעים ככל הנראה מאלימות המופנית מצד לקוחות וסרסורים בעיקר כלפי נשים בזנות רחוב, ומגיעה לעתים עד רצח. אליהם מתלוות מחלות כרוניות, המופיעות בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בזנות. אופי האקטים מוביל לפגיעות הממוקדות במערכת הרבייה ובחלל הפה, וכן להריונות לא רצויים ומחלות מין. אצל גברים בזנות נצפו גם .שיעורים גבוהים של מחלות מין, אולם פחות חשיפה לאלימות לצד הנזקים הגופניים נמצאו גם נזקים נפשיים רבים .יש המאבחנים את העיסוק בזנות כחוויה טראומטית , ומזהים את התופעות הנפשיות המופי עות אצל העוסקות /ים בה כהפרעת דחק פוסט טראומטית ,רגילה או מורכבת ( PTSD / CPTSD :)זכרונות פולשניים של האירוע הטראומטי ,הימנעות מגירויים הקשורים בטראומה ,וקהות תגובה לצד עוררות מוגברת .הסימפטומים הקשורים להפרעה זו הופיעו הן בזנות רחוב והן בצורות אחרות של זנות ,הכוללות פחות חשיפה לאלימות .קשיים פסיכולוגיים נוספים שנצפו אצל א /נשים בזנות היו דכאון ,דימוי עצמי נמוך ,חוסר תפקוד חברתי ואבדנות .הספרות חלוקה באשר לשאלה האם אבחנה פסיכיאטרית של התסמינים של א /נשים במעגל הזנות מסייעת להן /ם להבין את מצבן /ם ולהתמודד עמו ,או שמא רק מגבירה את הסטיגמה בנוגע אליהן./ם 20 המחקר האקדמי של תופעת הזנות פרקר ופלד ( 2009 )מתארות חלק ממגוון המחקר ים האקדמי ם בנושא הזנות .לדידן המחקר האקדמי עוסק בסיבות לזנות ובדרכי הטיפול בה .שאלות לגבי סיבותיה של התופעה רווחות בספרות המחקרית ( Perkins, 1991 ,)וניתנות להן הן תשובות חברתיות ( Thomas, 1923; Davis, 1937; Velarde, 1975 )והן תשובות אישיותיות ( Lombroso & Ferrero, 1894 .)עוד מתארות פרקר ופלד את תפיסות העולם השונות כלפי תופעת הזנות בעולם הפמיניסטי הרדיקלי ( Davis & Stasz, 1990 )ובעולם הפמיניסטי הליברלי ( Sharpe, 1998; Pateman, 1988; Vanwesenbeeck, 2001 .) על פי ניתוחן של פרקר ופלד ( 2009 ,)ניתן להבחין בעולם הספרות הפמיניסטי בתפיסות של תופעת הזנות אשר נעות על שני צירים (תרשים מספר 1 .)הציר הראשון הוא ציר הרדיקליות/ליברליות בתנועה הפמיניסטית ,והוא מתייחס לשאלת הבחירה החופשית בחיי הזנות .הציר השני מתייחס למידת הנורמטיביות של תופעת הזנות . תחת ציר הליברליות/רדיקליות ניתן למצוא שני קטבים .הקוטב הראשון מיוצג על ידי הזרם הפמיניסטי הרדיקלי ,הנקרא גם: the Sexual exploitation approach). וכןabolitionist - (Mackinnon, 2011 חסידי הגישה רואים בכל סוג של זנות ביטוי לאלימות כלפי האישה ,לניצולה ,דיכויה ושלילת זכויותיה .עוד הם רואים בזנות אמצעי להנצחת דימוין של נשים כאובייקט מיני וכן את אי השוויון בין גברים לנשים .לפי עמדה זו העובדה כי רוב העוסקים בזנות הינן נשים , וכן כי האפשרות שנשים יעסקו בזנות בשל מצוקה כלכלית נפוצה יותר מאשר האפשרות שגברים ,יעסקו בכך מצביעה על לגיטימציה חברתית לכך שנשים ימכרו את גופן ,לגברים הקשורה לאי שוויון בתפיסת המיניות של נשים וגברים (Jeffreys, 2009; MacKinnon, 2011) .לזרם זה יש נציגי ם רבים ,כדוגמת אלמוג ( 2008 ,) Dworkin (1993), ) Mackinnon (1993 ועוד12 . (1997) Chapkis מחלקת את עמדת ה פמיניזם הרדיקאלי ל שתי גישות : Pro- positive sex feminists , הרואות בזנות פרקטיקה משחיתה לעומת יחסי מין "חיוביים" המבוססים על אהבה 12 :ארגונים התומכים בגישה זוition Against Trafficking in Women (“CATW”) ; Equality Now ;Apne Aap in Coal India, Embrace Dignity in Cape Town, South Africa, and similar organizations worldwide . Some U.S. groups pursuing this work are Girls Educational & Mentoring Services (“GEMS ,)” New York; End Demand Illinois, a campaign of the Chicago Alliance Against Sexual Exploitation (“CAASE”); Council for Prostitution Alternatives (“CPA”), Portland, Or.; Breaking Free, Minneapolis, Minn.; Refuge House, Inc., Tallahassee, Fla . (MacKinnon, 2011) 21 :(למשלGloria Steinem; Carole Pateman), ולעומתן ה- anti-sex feminists ,ה גורסות כי אין אפשרות לפרקטיקות מיניות מנושלות מהשפעת הפטריארכיה, שכן המשמעות עצמה של סקס היא שליטה גברית :(למשלCatherine MacKinnon, Andrea Dworkin .) קוטבו השני של ציר זה מיוצג על ידי הזרם הפמיניסטי הליברלי .זרם זה רואה בזנות שליטה וכוח נשי ,כביטויה של בחירה עצמאית .זרם זה רואה בזנות הַ עֲצָמָ ה (גרינפטר , 2006 .)המעורבּות בזנות נתפסת כעיסוק ,ואם קיים ניצול – הוא נובע מהיעדרו של פיקוח חברתי על העוסקות בזנות , מסטיגמה ומשוליותן החברתית(Oselin & Weitzer, 2013) .גישה זו גורסת כי רכישה של שירותי מין כמוה כרכישת כל שירות אחר בשוק השירותים האישיים .כל עוד העיסוק בזנות נעשה מדעת ,קרי ,מבחירה חופשית של אדם בוגר ,אין למנעו. (2009) Jeffreys מתייחסת לכך כעמדת ''עבודת המין(the 'sex work' position) ,אשר נבעה מפעילותם של ארגוני זכויות עובדות מין בשנות ה80 ,וצברה תאוצה דרך שיח של ליברליזם מיני שתיאר פורנוגרפיה וזנות כביטויים 'של 'חופש13 .לפי עמדה זו , תפיסת עובדות מין כקורבנות בעלות תודעה כוזבת היא פטרונית ושגויה ( Brennan, 2004; Chapkis, 1997; Day, 2007 Delacoste & Alexander, 1987; McClintock, 1993 ) ומשמעותה החברתית היא הצגת נשים בזנות כסוטות וחסרות מוסר ומצדיקה שליטה בהן ( Levy & Jakobbson, 2013 ) בציר "מידת הנורמטיביות "ניתן למצוא שני קטבים המייצגים שתי תפיסות ;האחת רואה בתופעת הזנות סטייה חברתית ,והאחרת – מוסד לגיטימי בעל תפקיד בשמירת המבנה החברתי . מחקרים המונחים על ידי הפרספקטיבות השונות משתמשים בטרמינולוגיה שונה ,כמו גם מדגישים היבטים שונים בתופעת הזנות .הזרם הליברלי מבקש לבחון את רווחיה של הזנות ואת עצמאותה הכלכלית .תחושת האוטונומיה והחופש ,המדווחת לעתים על ידי נשים במע גל הזנות ,משמשת כחיזוק לטענתו על רווחיה של הזנות ( Weatherall & Priestley, 2001 .)זרם זה אינו מניח הנחות בנוגע לגורמים המביאים נשים להיכנס למעגל הזנות ( Thompson, 2000 ). לפיMiriam (2005) , גם עמדה זו מתחלקת ל שתי גישות עיקר יות; האחת מת מקדת ב מישור ה כלכל ,י( לפיה הזנות היא עבודה המועילה לעוסקות בה לפרנסתן ולפרנסת משפחתן"economist" model of agency .)למשל בהקשר הבינלאומי כלפי סחר בנשים, עמדה זו קוראת להבחנה בין נשים שהגיעו לזנות ב כפייה לבין נשים שבחרו בכך ביודעין ומבקשות לשפר את מצבן הכלכלי בארץ מוצאן. העמדה ה שנייה קשורה לזנות כביטוי עצמי ("expressivist" model of agency) ורואה בזנות עבודה המאפשרת הבעה אישית ומביאה להעצמה מינית ולהגשמה עצמית(Miriam, 2005:5) . 13 ארגונים התומכים בעמדה זו- Sex Worker Education and Advocacy Taskforce (“SWEAT”) in South Africa; Durbar Mahila Samanwaya Committee (“DMSC”) in India; the New Zealand Prostitutes Collective (“NZPC”) in New Zealand; Call Off Your Old Tired Ethics (“COYOTE”) in the United States; the Initiative Against Trafficking in Persons , also based in the U.S.; and the international Network of Sex Work Projects (“NSWP) (MacKinnon, 2011) 22 חלק מהביקורות של גישה זו מופנה כלפי נרטיב הקורבן, אשר מהווה אלמנט מרכזי בדיון על זנות ועל סחר בנשים גם ,בישראל (נחושתן2012 .)כך למשל לפיBjonnes (2012) דיון ציבורי המובל על ידי ארגונים ללא מטרות רווח בדנמרק, אשר בבסיסו שיח רגשי המדגיש את הזנות כקורבנ וּת וכפתולוגיה, מתעלם מנשים שבחרו .בזנות או לא עברו אלימות כלשהי ומתייחס אליהן כאל תופעה נדירה וזניחה שיח זה גורם לייצוגן כ"אחר" פגיע במיוחד, ו בכך מנשל .אותן מתפיסתן כאזרח רציונאלי ביקורות נוספות טוענות גם כי נרטיב זה מתחבר ל שיחים קולוניאליים לפיהם על נשים לבנות ממעמד בינוני גבוה תפקיד המחייב אותן להציל נשים עניות מתרבותן ( הנחשלת ומחוסר המודעות למצבןDoezema, 2001;Kapur, 2002 .) בחינתן של סיבות לזנות ובחינה של תוצאותיה הקשות מתיישבות בעיקרן עם הזרם הרדיקלי ,הרואה בה אלימות ( Anderson, 2002 .)זרם זה טוען שיש להפריך שלל מיתוסים האופפים את תופעת הזנות .הפרכה זו נתמכת על ידי ממצאים רבים המדגימים כי אין בחיי הזנות בחירה וכי בתוצאותיה השליליות רבים לא יבחרו. ,כמו כן "תפיסה זו מתנגדת למונח "עובדות מין(sex workers) , כיוון שטוענת להתעלמותו מהפרת כבוד הנשים .וניצולן המתרחשים בזנות בעמדה זו גם נוקטות פמיניסטיות ה 'מתנגדות לראות בסחר בנשים 'הגירת עבודה ורואות בזנות ובסחר ב( נשים מוסד של שלטון גברי ואלימות כלפי נשיםJeffreys, 2009). (למשלSheila Jeffreys וKathleen Barry , ממייסדות הקואלציה נגד סחר בנשים14 .) חוקרים אחרים Oselin & Weitzer (2013) ,כינו נושא זה בביטוי: . public nuisance & traditional morality public nuisance - מתייחס בעיקר לזנות רחוב ולהפרעות לציבור שהיא מהווה כשהיא קיימת. traditional morality מוגדרת כהתנגדות לזנות על בסיס מוסר- ,תפיסת הזנות כחטא או רשע גישה אשר נשמעה במשך השנים וממשיכה להישמע מצדדים שונים בכל פעם שהנושא עולה לדיון (Oselin & Weitzer, 2013:446) .יחד עם זאת ,מחקרים אחרים מציגים גישה פחות דיכוטומית המשלבת בין העמדות השונות ומציגה את ה זנות כמהלך מורכב, רב קולי ומגוון(Barton, 2002 Chancer, 1998; Lerum,1999; Peng, 2005) . כך למשל, מחקרה שלMonto (2014) מציג סקירה של ארבעה מחקרים על )זנות בקמבודיה ומסקנותיה הינן: (א ראשית כי עבודת מין )כוללת מגוון רחב של פעילויות; (ב היא קשור ה )לאלימות נגד נשים; (ג היא משתרעת על רצף של הסכמה, החל מהסכמה וכלה בחוסר הסכמה משווע ); (ד לעתים קרובות מתואר ת באמצעות שפה ש מ טשטש ת את ה מציאות ה )אמפירית; (ה היא ה צור של עבודה אך לא בהכרח ע בודה לגיטימ ית ); (ו היא מושכת לקוחות מ מגוון רחב של סיבות;ו-( ז) ה י א תוצר של הקשרים עכשוויים חברתיים ולא ו .דווקא הכרח היא טוענת כי מחקרים רבים נוטים לפשטנות יתר של סוגיית עבודת המין .אחד המאמרים שהיא סוקרת מציע כי עבודת המין בקמבו דיה רוויה באלימות, אך אינו טוען כי הזנות עצמה היא אלימות אלא מתאר את הנשים כבוחרות בעבודת המין ,ומבקש להפוך את עבודת המין לבטוחה יותר וחופשיה מניצול על ידי סרסורים ,משטרה ושחקנים אחרים Ditmore, 2014) בתוך Monto, 2014 .) המחקרים מציעים סיבות שונות לזנות החל מפנטזיה רומנטית דרך ניצול הזדמנויות וכלה בזנות השרדותית 14 Coalition Against Trafficking in Women - CATW 23 .של רכישת מזון וקורת גג כנגד שירותי מין כך גם שוניים הם מניעי הלקוחות הגברים במאמרים אלו. למרות שחלק מה חוקרים מניחים ,שהגברים במערכות יחסים כאלה תמיד נמצאים בעמדות כוח אח רים ס ו ברים ש יחסי הכח ב מערכות יחסים אלו משתנים ומורכב ים ,כאשר שני הצדדים לעיתים בעלי הכח ו לעיתים חלש ים , ופ ועלים .במשא ומתן כדי לעצב את מערכות היחסים הצדדים מציגים נקודות מבט שונ ות ,על אהבה על יושר על ו ( אחריות כספיתHoefinger, 2014 :בתוךMonto, 2014 .)היא מסכמת באומרה כי הדרך בה פועלת תעשיית המין ,עד כמה היא נפוצה בתוך מדינה ,עיר או אזור מסויים מעוצבת על ידי מגוון של הקשרים חברתי ים ותרבותיים .אלו כולל ים קשר ל כוחות חברתיים ומסור ת היסטורית המעצבת את סוגי עבודת המין ואת הנורמות המסדירות אות ה ,את האפשרויות הכלכליות העומדות בפני האזרחים; את מעמד ם ,של נשים גברים, וקבוצות אתניות שונות בחברה; שכיחות השימוש בסמים ; מעמדם המשפטי של עובדי תעשיית המין ולקוחות יהם ;; משאבי רווחה זמינים; זמינות של טיפול רפואי טיפול ב .התמכרות לסמים; ועוד רבים אחרים מסעות פרסום המ חפשים שינויים משפטיים ספציפיים כפתרונות צריכים להכיר בכך שמעמד ה המשפטי של עבודת המין הוא רק אחד מהקשרים חברתיים ותרבותיים המעצבים כיצד עבודת המין נראית ונחווית על ידי עובדות ועובדי תעשיית המין (Monto, 2014) . 2.1 סיבות לזנות את תופעת הזנות אופפים שלל מיתוסים .ראשון גורס כי מדובר במקצוע העתיק בעולם. שני גורס שמדובר בעיסוק ש מבטא את מיניותו של אדם .שלישי גורס ש הזנות היא בחירה חופשית הנעשית לאחר שיקול רציונאלי. רבות מהחוקרות מבקשות להפריך מיתוסים אלה וטוענות כי הצגת הזנות ככזו ,מרמזת שאין אפשרות למגרה מה שמבטא אינטרסים של אלו המבקשים לשמר את התופעה(ראו למשל ,הרמל ,מאיר וקופפר , 2010 ;חייקין , 2010 .)הפרכתם של המיתוסים משתלבת במחקר ענף שמטרתו עמידה על הגורמים המביאים נשים ,גברים וקטינים להיות מנוצלים במעגל הזנות .הסברים אטיולוגיי ם רבים מתמקדים בילדותם של המנוצלים ,ומציינים גורמי סיכון נוספים הקשורים לכניסה למעגל הזנות . בפרק שלהלן מתוארים מגוון ההסברים שניתנים לתופעת הזנות .הסקירה פותחת בהסברים מוקדמים לתופעה אשר עסקו בעיקר במאפיינים הפסיכולוגיים של המעורבים במעגל הזנות .בלבו של הפרק מתוארות סיבות מרכזיות הרווחות בספרות המחקרית ,כמו גם ממצאים הנוגעים לשלוש הקבוצות המרכזיות המהוות חלק ממעגל הזנות – נשים ,זונות ממין זכר וקטינים .לאחר סיכום הממצאים נבקש ל שפוך אור על המוטיבציה לזנות , כפי שמנסחים אותה הנמצאים בה . יש להדגיש כי בספרות המחקרית כמעט שאינה רווחת הבחנה חד משמעית בין סיבותיה של זנות הקטינים לזנות הבגירים (אך ראו , Cobbina & Oselin, 2011 ,)בפרט בקרב גברים במעגל הזנות .רוב המחקרים יוצאים מנקודת ההנחה כי רבים נכנסים למעגל הזנות בילדותם ,ועל כן מתמקדים בילדות זו .כמעט שלא ניתן למצוא סיבות נבדלות ,שאינן דנות בילדות ,בקרב קטינים ובגירים .בשל אופיים של המדגמים ,ילדות זו פעמים רבות התרחשה בסמיכות זמנים לכניסתם של המעורבים למעגל הזנות ;המדגם שעליו מתבססים רבים מהמחקרים מורכב ממעורבים במעגל הזנות בני 20 עד 30 ,מתוכם אכן רבים נכנסו לזנות בהיותם קטינים ( Birckhead, 2011; Hanna, 2002; Earls & David, 1989a .)יוצא דופן הוא מחקר הדן בהבדלים המאפיינים של נשים בזנות אשר 24 נכנסו לזנות כקטינות ואלו שנכנסו לזנות כבוגרות: נשים שנכנסו לזנות כנערות היו לרוב אפרו- ,אמריקאיות ,עזבו מוסדות חינוכיים בגיל מוקדם ישנו שימוש בחומרים ממכרים בקרב קרובי משפחה, החלו בעצמן שימוש .בחומרים ממכרים בגיל מוקדם, והיו להן יותר נסיונות אובדניים משמעות מסקנות אלו קשורה לסיבות להגעה לזנות כגון קבוצות אתניות בסיכון מיוחד, ב עיות נפשיות או אירועי חיים קשים הקודמים לכניסה לזנות וכן לקשר בין שימוש בסמים במשפחה לבין זנות(Clarke, Clarke, Roe-Sepowitz, & Fey, 2012) עם זאת , פרשנותם של הממצאים ,קרי ,המסגרת התיאורטית המוצעת כהסבר לקשרים הסטטיסטיים ,היא אשר מבדילה בין האטיולוגיה של זנות הקטינים לזו של הבגירים .כך למשל ,יודגש כי בספרות המחקרית מבוסס קשר בין התעללות מינית בילדות ובין זנות .יוצגו שתי פרספקטיבות להמשגת קשר זה .בעוד הראשונה טוענת לקשר ישיר בין המשתנים ,האחרונה מניחה קשר מתּווך על ידי מספר משתנים ,ביניהם בריחה מהבית בילדות .קשר מתווך זה מאפשר להבין טוב יותר תהליכים שונים המתרחשים בקרב קטינים ובגירים הנכנסים למעגל הזנות. 2.1.1 .הסברים מוקדמים לתופעת הזנות סיבות מוקדמות שהוצעו לתופעת הזנות ,עד שנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- 20 ( Vanwesenbeeck, 2001 ,) עסקו במאפיינים הפסיכולוגיים של המעורבים בזנות ( Cusick, 2002; Scott, 2003 ,)במאפיינים חברתיים ובמאפיינים כלכליים .חוקרים מוקדמים בתחום הפסיכולוגיה ראו באנשים הנמצאים במעגל הזנות בעלי פתולוגיה נפשית ( Coombs, 1974; Davis, 1981; James, 1976 .) והסיקו מכך על שלל מאפיינים פסיכולוגיים המהווים גורמי סיכון וסיבות ישירות לכניסה לזנות ( 2002 Cusick, .) אלה כללו הומוסקסואליות לטנטית ,קיבעון אדיפאלי , בלבול בתפקידי המין ,אינטליגנציה נמוכה ,דימוי עצמי ירוד, הפרעות רגשיות ,ועוד . Vanwesenbeeck (2001) מציעה תיאור של המחקרים המוקדמים על נשים במעגל הזנות .לדידה ,אלה הונחו בעיקרם על ידי הפסיכיאטריה הביולוגית האינדיבידואליסטית .מחקרים אלה ביקשו לעמוד על מאפייניהן של המעורבות במעגל הזנות ;הן תוארו כבעלו ת אישיות חולה ואופי רעוע .תיאוריות מרכזיות על נשים במעגל הזנות התבססו בעיקרן על המודל הפרוידיאני ;נשים במעגל הזנות תוארו כמזוכיסטיות ,כנוטלות סיכונים וכפתולוגיות ( Farley & Kelly, 2000 .)נערות הטלפון תוארו כנטולות אסרטיביות ,נרקיסיסטיות ,בעלות דימוי עצמי נמוך ומזוכיסטיות ( Kenny & Lane, 1996 .) ( הגישה הסוציולוגית לתיאור תופעת הזנות עסקה במספר תחומיםHeidensohn, 1968 ). חלק מהחוקרים ראו בזנות סטייה חברתית, ואף חקרו את התהליכים שעל פיהם מתויגות הזונות כסוטות ( Lemert, 1951; Rosenblum, 1975 ). אחרים ראו בה( פשיעהLombroso, 1911 ). היו שהדגישו את התפקיד ( החברתי של הזנות וראו בה בעלת פונקציה לחברהDavis, 1937 ). לפי גישתו שלDavis ,זנות מאפשרת מספר סיבות מוקדמות שהוצעו לתופעת הזנות עסקו בעיקר במאפיינים הפסיכולוגיים של המעורבים בזנות 25 קטן יחסית של נשים ל ספק את הצרכים המיניים של מספר רב יחסית של גברים ובכך היא משמרת את המבנה .המשפחתי והחברתי זנות ג ברים החלה להיחקר בתקופה מאוחרת לעומת זו הנשית ( Vanwesenbeeck, 2001 .)עם זאת ,התייחסות לתופעה רווחה כבר במאה ה- 19 ( Scott, 2003 .)ההתייחסות להומוסקסואליות כהפרעה נפשית הנחתה רבים מהמחקרים המוקדמים בתחום זנות ה גברים ,ורבים הם מ תוארו כבעלי פתולוגיה נפשית ( Bimbi, 2007 .)דוגמה לכך ניתן למצוא במאמרו של Scott (2003) ,שבו הוא מתאר את מחקרו של Freyhan (1947) – אחד מהמחקרים הראשונים שנערכו על זנות גברים . Freyhan ,פסיכיאטר ,במקצועו הציג ניתוח מקרה של זונה ממין זכר אשר אושפז בבית חולים לצורך "ריפויה "של ההומוסקסואליות שלו .צעיר זה , כבן 19 ,תואר כקהה מנטאלית וכאגוצנטרי ,כנטול ביקורת עצמית ,ואובחן כפסיכופת . בניגוד למחקרו של Freyhan (1947) (בתוך : Scott, 2003 ,)שבו הנטייה ההומוסקסואלית של ה עוסק בזנות הוצהרה בבירור ,מחקרים מוקדמים רבים הדגישו נטייה מינית הטרוסקסואלית בקרב הזונות ממין זכר ( Shaw & Butler, 1998 .)זנות גברים נתפסה כתוצאה של פיתוי הומוסקסואלי ( Scott, 2003 ;)ממנה נרמז שזנות גברים היא תוצאה של סוטים בוגרים המשחרים לטרף בדמות צעירים הטרוסקסואלים תמימים .הפיתוי ההומוסקסואלי נעשה בסיועם של מתנות ותגמולים מסוגים שונים עבור התנהגות מינית בגיל הצעיר – דפוס הנמשך בקרב הילד המפותה גם בבחרותו ( Scott .) מן הראוי להדגיש כי בחינתם של מאפיינים פסיכולוגיים של המעורבים במעגל הזנות המשיכה לרווח גם במחקרים מאוחרים יותר .עם זאת ,הפתולוגיה אשר מאותרת במחקרים המאוחרים מפורשת לרוב על ידי החוקרים כתוצאה של החיים במעגל הזנות ,ולא כסיבה לה ( Bimbi, 2007 .) 2.1.2 הסברים מרכזיים לתופעת הזנות במאה העשרים ואחת המגמה העולה בספרות המחקרית היא של תזוזה מהסברים פסיכולוגיים לזנות להסברים חברתיים וקונטקסטואליים רחבים יותר ( Bimbi, 2007 .)הסברים אלה ממקדים את מבטם לא בפרט בעל הפתולוגיה אלא באינטראקציה שבין הפרט לסביבתו .שלל הסברים הוצעו לזנות .הסברים אלה כוללים עוני ,התעללות מינית וגילוי עריות ,אלימות גופנית ,התעללות רגשית ,הזנחה ותפקוד משפחתי לקוי ,כישלונות במערכת החינוך ,ו/או נשירה ממערכת החינוך בריחה מהבית ,דרות רחוב ,שימוש בסמים ובאלכוהול ,מתן תגמול כלכלי לפיתוי ,מיני, מגע מיני ראשון בגיל צעיר סטייה חברתית והתנהגות עבריינית . בין כל אחד ממשתנים אלה ותופעת הזנות יש מתאמים מובהקים ( Tyler, Hoyt & Witbeck, 2000 ) .ולהלן נסקור את המשתנים הללו ביתר הרחבה. 26 2.1.2.1 התעללות מינית בילדות וגילוי עריות התעללות וניצול מיני הוצגו לרוב כ סיבות מרכזיות ל כניסה למעגל הזנות .גורמים אלה תוארו כסיבות מרכזיות לזנות קטינים ( Estes & Weiner, 2001; Henschel , 2003; Nadon, Koverola & Schludermann, 1998; Cobbina & Oselin, 2011 )ובגירים ( Earls & David, 1989b .) מספר מחקרים מצאו קשר בין התעללות מינית בילדות ובין זנות ( Bao, Whitbeck & Hoyt, 2000; Farley & Barkan, 1998; Lowman, 1987; Newton-Ruddy & Handelsman, 1986; Simons & Whitbeck, 1991; Potterat, Rothenberg, Muth, Darrow & Phillipps-Plummer, 1998 ;)בקרב נשים במעגל הזנות התגלו שיעורים גבוהים של התעללות מינית בילדותן (רוזן-כץ , 2010 .)שיעורים אלה מגוונים ונעים מ- 10% ועד ליותר מ- 60% ( Dalla, Xia & Kennedy, 2003 .) באשר לזנות גברים , יש מחלוקת בספרות המחקרית בקשר להשפעתה של התעללות מינית מוקדמת בכל הנוגע לכניסה לזנות. בעוד חלק מהחוקרים מוצאים עדויות ברורות לקשר סטטיסטי בין התעללות מינית בילדות ובין ( זנותBagley, 1999; Bagley & Young, 1987 ,), אחרים לא דיווחו על קשרים כאלה (ראוScott, 2003 , בפרט הערה5 .) Coombs ( 1973 ) השווה בין קבוצת גברים בזנות לקבוצת ביקורת, ובחינתו התמקדה בשאלת מתן תגמול לאחר פיתוי מיני בילדות. הוא אכן מצא כי אחוז גבוה יותר בקרב הגברים בזנות זכו לתגמול כ זה, וסבר .כי תגמולים מעין אלה מעלים את סבירותה של זנות עתידית לפיVanwesenbeeck, (2013) התעללות מינית בילדות מוזכרת הרבה יותר אצל נשים בזנות, אך ייתכן כי זאת בשל חוסר הפתיחות האפריורי של גברים לגבי היותם קורבנות של התעללו ת מינית וכן התפוצה הרחבה יותר באופן כללי של התעללות מינית אצל נשים מאשר :אצל גברים (שם13 .) 2.1.2.2 הסברים פסיכולוגיים לקשרים בין התעללות וניצול מיני ובין זנות קיימים שני זרמים עיקריים להסברת הקשר בין התעללות מינית בילדות בין ל זנות (ראו : Van Brunschot & Brannigan, 2002 .)הזרם הראשון רואה קשר ישיר בין ניצול מיני לזנות .לדידם הניצול המיני מעודד עמדות ביחס לעצמי וביחס למין ,שהן עצמן מקדמות את פרקטיקת מכירת המין ( Simons & Whitbeck, 1991 .)עוד נטען תחת זרם זה כי הניצול המיני גורם לירידה בערך העצמי ,המסתמנת בדמות אדישות לדרך שבה מבוגרים מתייחסים לפרט המנוצל .יש הטוענים כי גילוי עריות הוא מעין "הכשרה מקדימה "לזנות ( Shaw & Butler, 1998 .)דוגמה להסבר ישיר ,פסיכואנליטי ,לזנות בקרב נשים ,מופיעה במאמרה של Vanwesenbeeck (2001) .הוצע כי בקרב י רד וש התעללות מינית הזנות מהווה התנהגות נוגדת פוביה ( counter-phobic behavior ,)שבה שחזורה הבלתי מודע של החוויה הטראומתית משמש כניסיון להחזרת שליטה .תחושת חוסר האונים מוחלפת באשליית שליטה העוטפת את מעגל הזנות ,שבה השבויה נוטלת לכאורה אחריות לניצולה המיני ( Vanwesenbeeck, 1994 .) התעללות וניצול מיני הוצגו לרוב כ סיבות מרכזיות ל כניסה למעגל הזנות של קטינים ובגירים . 27 זרם מחקרי נוסף טוען לקשר עקיף בין התעללות מינית בילדות ובין זנות .לדידו של זרם זה ,ניצול מיני בצעירות , תהליכים מגוונים המעלים את סבירות ן של סטיות כמו הורות לקויה או הורות חסרה ,מעורר המינית ובין הזנות מתואר כמתווך על ידי תרבות רחוב חברתיות ,ביניהן זנות .הקשר בין ההתעללות הסבר זה מבקש להפחית ממשקלו של המרכיב עבריינית ומגוון פעילויות לא חוקיות . המיני והן בזנות ( Simons & המיני ,הקיים הן בניצול נטען על ידי Seng (1989) Whitbeck, 1991 .)כך למשל מינית לזנות אינו ישיר אלא כי הקשר בין התעללות בריחה מהבית .הקטין או מערב משתנה מתווך כגון מסיטואציה בלתי נסבלת הקטינה מבקשים לברוח וגופנית ;בריחה זו יכולה שבה הם חווים התעללות מינית ואלה מעלים את סבירותה של להביא לדרות רחוב והתמכרות לסמים , זנות . ממצאים על שיעורים גבוהים של בריחה מהבית בקרב קטינים במעגל הזנות מחזקים קשר מתווך זה . Wilson & Widom (2010) הציעו מודל המדגיש את תיווכם של מספר משתנים בקשר שבין התעללות להזנחה (ראו תרשים מספר 2 .)התחלה מוקדמת בפעילות המינית ,בריחה מהבית ,עבריינות ,בעיות בבית הספר ושימוש בסמים – כולם תוארו כמתווכים בין התעללות מינית לזנות עתידית .מספר חוקרים הציגו ממצאים על קשרים סטטיסטיים בין משתנים אלה ,הן להתעללות מינית בילדות והן לזנות ..עם זאת ,רק במיעוט של מקרים נמצאו קשרים סטטיסטיים מובהקים בין ארבעת מתווכים אלה ובין הזנות ( Wilson & Widom, 2010 .) תרשים מספר 2 :המודל שהוצע במאמרם של Wilson & Widom (2010) זרם מחקרי נוסף טוען לקשר עקיף בין התעללות מינית בילדות בין ו זנות 28 כמו במודל שהוצע על ידי ( Wilson & Widom (2010 ,חוקרים רבים התמקדו בגיל שבו קטין בזנות חווה את המגע המיני הראשון .הוצע כי התנסות מינית מוקדמת ,מתחת לגיל 15 ואף מתחת לגיל 13 ,תורמת לכניסה עתידית למעגל הזנות ( Gray, 1973; James & Meyerding, 1977; Moliter, Ruiz, Klausner & McFarland, 2000; Vitaliano, James & Boyer, 1981; Simons & Whitbeck, 1991; Tyler et al., 2000 .) במחקרם של Schaffer & Blassie (1984) (בתוך : Sawa, 1987 )נמצא כי 63% מהנשים במעגל הזנות ,לעומת 1.7% מהמדגם הכללי ,קיימו יחסי מין עד גיל 13 . הצעה דומה מופיעה בספרות המחקרית על זנות גברים . החוקריםEarls & David (1989a) מצאו כי בקרב צעירים העוסקים בזנות ,המגע המיני הראשון התרחש בגיל צעיר (גיל ממוצע – 12.3 )לעומת קבוצת הביקורת (גיל ממוצע – 15.3 .)עוד מצאו שגילו של הפרטנר הראשון למגע המיני היה במובהק מבוגר יותר (גיל ממוצע – 20.9 ) – לעומת גילו של הפרטנר בקבוצת הביקורת (גיל ממוצע – 17.1 .)עוד נמצאה במחקרם שכיחות גבוהה יותר של מגע מיני בתוך המשפחה בקרב קבוצת הגברים בזנות ( 30% )לעומת קבוצת הביקורת ( 12% .) באשר לזנות גברים ,במחקרם של ( Earls & David (1989a נמצאו מספר הבדלים בהיסטוריה המשפחתית בהשוואה בין קבוצה זו בין ל קבוצת הביקורת ,אשר הורכבה מ גברים בגילים דומים שמעולם לא לקחו חלק במעגל הזנות .אחוז ניכר מקבוצת הזונות ממין זכר נמסרו לאומנה או אימוץ לפחות פעם אחת בחייהם .נוסף ,על כך הם באו ממשפחות שבהן מספר הילדים היה גבוה יותר .קבוצה זו דיווחה על שיעורים גבוהים יותר של אלימות גופנית או מילולית בין ההורים ,ועל צריכת סמים ואלכוהול במשפחה .עם זאת ,קבוצת הגברים בזנות לא תפסה את הרקע שלהם כטראומתי יותר מאשר קבוצת הביקורת ,והחוקרים מסכמים כי לא מצאו עדות לרקע משפחתי קשה ( broken homes .)תיאור חיובי של הילדות נמצא גם במחקרם של Wilcox & Christmann (2008) . יש לציין כי על המחקרים שטענו לקשר בין ניצול מיני בילדות ובין זנות נמתחה ביקורת מתודולוגית ( Nadon et al., 1998; Widom & Kuhns, 1996 :); הביקורת המתודולוגית מתייחסת לנושאים הללו  מדגם ש מייצג בעיקר את זנות הרחוב  היעדר קבוצת השוואה או קבוצת ביקורת של אלה שלא נשאבו למעגל הזנות  אם יש קבוצת השוואה היא אינה בעלת מאפיינים דמוגרפיים דומי ם לקבוצת הניסוי  חסרונם של מחקרי אורך שיוכלו לאשש קשרים סיבתיים ולא רק קשרים סטטיסטיים אחד החוקרים המדגישים את ההטיות שיכולות לנבוע מהסתמכות יתרה על ממצאים ממחקרי זנות רחוב הוא ( 2010 Weitzer ( . לדעתו, חלק מהמיתוסים המוצגים על ידי הפמיניזם הרדיקלי מקורם בכך שחסידי גישה זאת נסמכים על ממצאים הלקוחים מזנות רחוב בלבד. לטענתו, חסידי הפמיניזם הרדיקלי יוצרים פאניקה מוסרית 29 ומסעי צלב מוסריים כנגד הזנות כאשר הם מדגישים את הממצאים מזנות רחוב ומבטלים ממצאים מזירות ( זנות אחרות2006 Weitzer, .) כאשר המחקרים נשענים רק על נשים שעוסקות בזנות רחוב , ה דבר מקשה על הסקת מסקנות לגבי קבוצות אחרות במעגל הזנות ( Vanwesenbeeck, 2001 .)לטענה זו( שותף גם Alexander (1987שטוען כי רבים מהממצאים על הזנות מקורם בנשים העוסקות בזנות רחוב ,המהווה מיעוט שבין 10%-20% מכל ל המעורבים במעגל הזנות .כמו כן יש הטוענים כי קבוצה זו שונה מקבוצות אחרות בהשלכות הזנות ( May, Edmunds & Hough, 1999 .) 2.1.2.3 אלימות גופנית והזנחה במשפחה מבחינה קונספטואלית ,נדמה כי בכל הנוגע לקשר שבין תפקוד משפחתי לקוי ובין זנות עתידית ,עולות שתי פרספקטיבות תיאורטיות המציעות את המשגתן .פרספקטיבות אלה דומות לפרספקטיבות שתוארו על הקשר שבין התעללות מינית לזנות עתידית .הפרספקטיבה הפסיכואנליטית מקשרת בין כשל הורי או משפחתי לבין פגיעה בהתפתחות הזהות של הבת ,שתפנה בבגרותה לזנות .הפרספקטיבה השנייה רואה את זנות הבת כתוצאה של היעדר דמות אם משמעותית (1986) Newton-Ruddy & Handelsman . לפי ,גישה זו במשפחות שבהן מתרחש גילוי עריות ,האֵ ם נעדרת מהבית ,חולה או סובלת מדיכאון ,בתה מאמצת את תפקידה .באמצעות ניצולה המיני היא זוכה למילוי צרכיה הרגשיים ,בפרט חיבה הורית ,החסרה לה .על פי ניתוחם הפסיכואנליטי ,הקשר שבין התעללות מינית לזנות עתידית נובע מכשל אימהי. הנערה המנוצלת מינית אינה מפתחת זהות אישית חזקה בשל משפחתה לקוית התפקוד. הלמידה שמין ממלא תפקיד מכריע במילוי צרכים רגשיים, כמו גם הזהות החלשה, מבטאות את עצמן בזנות העתידית ( Brannigan & Van Brunschot, 1997 .) במחקרם עם ילדים בזנות במאלזיה, בדקו Lukman, Nasir, Fauziah et al. (2011) .את הקשר בין בעיות והזנחה במשפחה לבין זנות של ילדים ובני נוער החוקרים הניחו כי: משפחה בלתי מתפקדת יכולה לגרום לחסכים פסיכולוגיים ורג ,שיים (אהבה, תשומת לב ,קשב וחום), אצל הילד והוא .עשוי לחפש אותם במקומות אחרים. מצב זה הופך אותו לפגיע לניצול ולקורבנות בנוסף אם הילד חשוף לאלימות והתעללות בתוך המשפחה הוא יחפש את דרכו החוצה ויגיע לזנות על מנת לשרוד ברחוב, וכך חוסר תפקוד משפחתי יכול לגרום ל קשר בעייתי עם ההורים, בו הם מאבדים שליטה ופיקוח על .מעשיו של הילד ועל סביבתו החברתית, שעשויה להיות בעייתית או עבריינית רוב הנערות הצעירות במחקר המצויות( בזנות דיווחו על בעיות משפחתיות81% ), על יחסים לא יציבים עם ( המשפחה76.2% ( ) ויותר ממחצית דיווחו על אלימות במשפחה57.1% .) 96.8% ,דיווחו על חוסר תפקוד במשפחה אך להפתעת הכותבים רק79.4% :דיווחו כי חוסר תפקוד זה השפיע עליהן מבחינה נפשית (שם9 ). הם מסכמים כי בע יות משפחתיות, קרע משפחתי, התעללות בילדות, יחסים משפחתיים לא יציבים ועוד אינם הגורמים היחידים לכניסה לזנות. כמו כן ישנם ילדים החווים זאת ואינם מגיעים לעולם הזנות. יחד עם זאת, ככל שישנם יותר גורמי סיכון לילד- גדל הסיכוי שהוא יהפוך לקורבן, ובמחקר זה נערות צע ירות רבות במאלזיה הגיעו לזנות בשל גורמים אלו. גם במחקרם שלMorris, Lemus, Wagner et al. (2012) נמצא כי התעללות פיסית בילדות .הינה גורם מאיץ הן לתחילת העיסוק בזנות והן לשימוש בסמים בקרב זונות רחוב במקסיקו 30 אל מול זאת, מחקרם שלOrchard, Farr, Macphail, Wender &Wilson (2014) ,עם נשים בזנות רחוב בקנדה ,מתאר גם קשרי אהבה חמים וקשרים משפחתיים חזקים העולים מראיונות עם נשים בזנות. לפי הכותבות סיפורים אלו (של חום ואהבה בילדות) לרוב נעדרים בספרות על זנות שכן ישנה הנחה כי אינם קיימים בילדותן ובמשפחותיהן של נשים שהגיע ו לעסוק בזנות. כך נשים במחקר דיווחו שבמגען עם הרשויות ישנה הנחה וציפייה :שיספרו על כך שבאו ממשפחה בלתי מתפקדת, מה שגורם להן תסכול ואי נוחות (שם17 ). הכותבות מציעות לעובדים סוציאליים ועובדי רשויות לקבל מגוון של היסטוריות חיים ונראטיבים של נשים בזנות וכן את ה הנחה ,כי ישנם אירועים גם בבגרות שהביאו נשים לעסוק בזנות (לביקורת דומה בישראל ראו גם נחושתן2012 .) ( סוגיה זו של משפחה מזניחה, בריחה מהביתrunaway .) ודרות רחוב בולטת במיוחד בכל הנוגע לזנות קטינים הטענה היא שצעירים אלה, נטולי הכשרה והזדמנויות תעסוקתיות, בור חים מביתם הקשה ונתקלים עד מהרה בקשיים כלכליים. במצב כזה פוגשים הצעירים את הסרסור, המתמחה בניצול פגיעותם ובפיתוים לתוך מעגל ( הזנותFarley, 2003 ). הסרסורים מבטיחים לספק את צורכיהם הגופניים והרגשיים של הקטינים, בתמורה ( לכניסתם למעגל הזנותHanna, 2002 ). בריחה מהבית ודרות רחוב, המדגימות פעמים רבות ניתוק קשרים ( חברתיים קודמים, מלוות גם בנשירה ממסגרת לימודית ובדחייה של ערכים חינוכייםSawa, 1987 ). קטינים במעגל הזנות אשר ברחו מביתם מתוארים בספרות המחקרית ככאלה שנחלו כישלונות בהסתגלות למערכת החינוך (שם). במספר מחקרים נמצאה נשירה גבוהה יותר ממסגרות לימודיות בקרב קטינות ( Clarke, Clarke, Roe-Sepowitz, & Fey, 2012;Goulet, 2001; Heide & Silverman, 1992; Kuhns,; Kramer & Berg, 2003; Morris, Lemus, Wagner et al. 2012) )וקטינים במעגל הזנות ( Bagley & Young, 1987 .)עם זאת ,חשוב להדגיש כי לא כל הקטינים והקטינות שבמעגל הזנות נושרים מבית הספר .חלקם ממשיכים לבקר בו ,באופן מלא או חלקי ( Wurzbacher, Evans & Moore, 1991 .) בעבר נטען כי בגירים במעגל הזנות ,נשים וגברים ,הם בעלי רמת אינטליגנציה נמוכה עד ממוצעת ,בעלי הישגים השכלתיים נמוכים מהממוצע ובעלי היסטוריית תעסוקה דלה ( Earls & David, 1989b .)טענה זו מלווה בהיעדר קונצנזוס ובממצאים סותרים ;רבים מאלה שבמעגל הזנות עושים זאת לצדן של תעסוקות נוספות ( Allen, 1980; Van der Poel, 1992 ,)רבים מהם הועסקו בעברם בתעסוקות שונות מהזנות ( Earls & David, 1989a; Romans, Potter, Martin & Herbison, 2001 ,)ובמחקרים רבים נמצאו שיעורים גבוהים של השכלה על-תיכונית ( Koken, Bombi, Parsons & Halkitis, 2004; Parsons, Bimbi, Halkitis, 2001; Parsons, Koken & Bimbi, 2004; Young, Boyd & Hubbell,2000 ) [נתונים שאינם סותרים את .]הטענה כמו כן ,לא נמצאה רמת אינטליגנציה חריגה בקרב נשים במעגל הזנות ( Murphy & D’Angelo, 1963 .) בספרות המחקרית הוצע כי ייתכן שהבדלי הממצאים מתלווים להבדלים בפרקטיקת שירותי המין .כך למשל , Minichiello et al. (1999) מדווחים כי זונות רחוב ממין זכר נוטים להיות בעלי רמת השכלה פחותה ולדווח על קשיים כלכליים רבים יותר .ממצאיהם מתיישבים עם ממצאיו של ( Luckenbill (1985 אשר בחן זנות רחוב והראה כי רבים מהם פרשו מבית הספר התיכון מסיבות מגוונות. 31 2.1.2.4 התמכרות לסמים שימוש בסמים כמניע לכניסה לזנות לצורך מימונם היה אף הוא אלמנט מפתח במחקרים האטיולוגיים של הזנות .במחקרים רבים נמצא קשר בין החיים במעגל הזנות ובין שימוש בסמים ,בקרב קטינים ובגירים ( Wilson & Widom, 2010 .) במחקרם של Earls & David (1989a) נמצאו שיעורים גבוהים יותר של שימוש בסמים בקרב קבוצת הגברים בזנות לעומת קבוצת הביקורת ,בפרט שימוש בקוקאין .שימוש בסמים טרם הכניסה לעולם לזנות הופיע במחקרם האתנוגרפי של ( De Graaf, Vanwesenbeeck, van Zessen, Straver & Visser (1994 . החוקרים טענו כי גברים בזנות שהשתמשו בסמים טרם הכניסה לזנות ,החלו למכור את גופם לצורך מימון הסם ,כחלופה לפשיעה .למרות הממצאים ,יש הטוענים כי קשה להסיק באופן חד משמעי על היותם של הסמים גורם הנעתי המעודד כניסה לעולם מכירת שירותי המין ( Earls & David, 1989b .) היעדר קונצנזוס מעין זה נכון גם לגבי נשים במעגל הזנות .יש הטוענים כי צריכת סמים על ידי נשים במעגל הזנות היא תוצאה של ניצולן ( Dalla, 2000 ,)ואילו כניסתן למעגל הזנות מקורה במשתנים אחרים (ראו Cusick, 2002 .) לפי מחקרים שימוש בסמים עוזר לנשים בזנות להקהות רגשות הקשורים לעבודה ו מסייע במאבק בדחייה מלקוחות, הופך את הנשים לפחות ,מעורבות רגשית.ומסייע להן בריחוק רגשי מהסיטואציה המינית ;במחקרם שלVan Nunen, Leuridan, Van Hal, Van Damme, & Decorte, (2014) נשים דיווחו כי השימוש בחומרים ממכרים מסייע להן לחוש יותר ביטחון ולהתמקח ביתר קלות עם לקוחות לגבי המחיר שיקבלו(שם: 60 ) .יש המשתמשות בסמים כדי להגביר הנאתן מהאקט המיני ,בעוד אחרות כאסטרטגייה לשלוט באקט המיני או להימנע ממנו כך שהן צורכות מעט סמים בעוד ,הלקוח צורך הרבה (שם57 .)מחקרים אף מניחים דפוסי שימוש בחומרים ממכרים שונים בין סוגי הזנות ;ישנה הנחה כי בקרב זנות רחוב יש יותר שימוש בסמים וכן תלות גבוהה יותר ובעייתית יותר מאשר סוגי זנות אחרים(Gilchrist, Gruer, & Atkinson, 2005 in Van Nunen, Leuridan, Van Hal, Van Damme, & Decorte, 2014). .במחקר זה נמצא כי בקרב זנות ברים ומועדונים השימוש של נשים בזנות באלכוהול ובסמים הי תלו בבעלי המקום ;ישנם מקומות בהם מכריחים את הנשים לצרוך אלכוהול או סמים , ואילו באחרים אוסרים עליהן לעשות זאת . כמו כן בחלק מהמקומות שכרן של הנשים תלוי בכמות האלכוהול שיצרכו עם הלקוחות וכך ישנן המעדיפות לקבל את שכרן על סמך צריכת האלכוהול יותר מאשר תמורת האקט ( המיני שם: 59-60 .)במחקר זה נמצא כי 88.4% מהנשים בזנות אשר עובדות בברים ובמועדונים צרכו אלכוהול בחודש האחרון, מהן46.2% צרכו אלכוהול לפחות4 .פעמים בשבוע שילוב הסמים הנפוץ ביותר עם האלכוהול הוא קוקאין 42.4% ,אשר מסייע לנשים לעבוד שעות רבות ולא לחוש ש יכרות , כמו גם נחשב עבורן כמ סייע נגד תחושות דיכאון .במחקרם של et al. (2012) Morris, Lemus, Wagner על הזרקת סמים בקרב נשים בזנות במקסיקו ,נמצא כי כמעט מחצית ן נכנסו למעגל הזנות לפני ה שימוש בסמים ,שליש החלו להזריק סמים לפני העיסוק בזנות וכרבע החלו את שתי ההתנהגויות יחדיו .מנגד ,אחרים מצביעים על שימוש רווח בסמים טרם הכניסה לזנות 32 ( Erickson, Butters, Mcgillicuddy & Hallgren, 2000; Potterat et al., 1998 ) – ממצא המחזק את טענתם בדבר כניסה למעגל הזנות לצורך מימון ההתמכרות ( לסםMelrose, Barrett & Brodie, 1999 .) במחקרן של Cobbina & Oselin (2011) נמצא כי 65% ממדגם הנשים אשר נכנסו למעגל הזנות לאחר גיל 19 ייחסו את כניסתן זו להתמכרותן לסמים .מנגד ,בקרב קטינות במעגל הזנות לא דווחה כניסה למעגל הזנות לצורך מימונה של התמכרות אפריורית. 2.1.2.5 השפעת קבוצת השווים וזנות קטינים במאמרו של Scott (2003) מתואר ההסבר הסוציו- סביבתי לזנות גברים . ההסבר ( מתמקד בפיתוי של קבוצת השוויםpeer seduction .) דוגמה לבחינת השפעתה של קבוצת השווים על הכניסה למעגל הזנות מופיעה במאמרו של Allen (1980) ,אשר מצא כי לקבוצת השווים השפעה רבה על הכניסה לזנות של קטינים בנים . קבוצת השווים מציעה לנער את אפשרות הכניסה למעגל הזנות עבור תגמול כלכלי , ובאופן טיפוסי אף מספקת לו ליווי בעת התנסותו הראשונה במכירת המין .השפעה דומה של קבוצת השווים על כניסתן של נערות למעגל הזנות הופיעה במאמרם של Williams & Frederick (2009) .אותה נחמה בקבוצת השווים מאפיינת קטינים אשר ברחו מבתיהם או ניתקו את קשריהם החברתיים ( Sawa, 1987 .) 2.1.2.6 גורמים כלכליים המשבר הכלכלי הכלל-עולמי בראשית המאה ה- 21 הביא ל עלייה בהיקף תופעת הזנות ( Stanojević & Stanojević, 2010 ,)ואף לעלייה בתקיפת נשים בזנות ,בפרט בגרמניה ובבריטניה ( Oxfam International and European Women’s Lobby, 2010 .)עקב הקושי במציאת עבודה הגונה בשל המשבר הכלכלי והעוני הגובר ,קל יותר לשכנע נשים להיכנס לתעשיית המין ,אפילו במדינות "מפותחות ."ייתכן שלעוני יש השפעה רבה על נשים יותר מאשר על גברים ,בהיעדר הזדמנויות אמיתיות למציאת מקור פרנסה ( O’connor & Healy, 2006 .)בגרמניה ,כניסתן של נשים רבות בגילאי 40 ו- 50 למעגל הזנות ,בפרט לזנות הרחוב ,כונתה "זנות בשל עוני( " Oxfam International and European Women’s Lobby, 2010 .) 2.1.3 סיכום ביניים ניתן לראות כי שלל גורמים תוארו כסיבות לזנות .התעללות מינית בילדות ,כמו גם רקע משפחתי קשה הוצעו כגורמים המביאים לזנות עתידית ,הן במישרין והן בעקיפין .בקרב קטינים במעגל הזנות נדמה כי הושם דגש רב במאמרו שלScott (2003) מתואר ההסבר הסוציו- סביבתי לזנות זכרים. ההסבר מתמקד בפיתוי של קבוצת השווים ( peer seduction ) 33 יותר בהשפעה העקיפה של ההתעללות המינית ;חלק מהקטינים והקטינות עוזבים את ביתם בשל המצוקה הקשה וההתעללות ,לעתים נושרים ממסגרת לימודית ,והופכים לדרי רחוב המשתמשים בסמים וכניסתם למעגל הזנות מושפעת מקבוצת השווים ו/או מסרסורים .מודל זה הוצע גם לגבי נשים וגם לגבי גברים במעגל הזנות , שכן רבים מהם נכנסו ל זנות בהיותם קטינים. קיימים הסברים אחרים באשר לנשים שנכנסו למעגל הזנות בהיותן בגירות ,ללא היסטוריה של בריחה מן הבית , התעללות מינית ורקע משפחתי קשה .הסבר זה נוגע ללמידת הקשר שבין מין לתגמולים כלכליים שונים ,כמו גם שינויים בתפיסת העצמי .התמכרות לסמים יכולה אף היא להביא לכניסה למעגל הזנות ,לצורך מימונם .כך גם דרות רחוב ,המביאה לידי מין הישרדותי .הדבר נכון גם לגבי גברים בוגרים שבמעגל הזנות .עם זאת נדמה כי לא נערכו מחקרים שיטתיים המבקשים להבחין בין נתיבי הכניסה של קטינים זכרים במעגל הזנות ובין אלה של גברים בוגרים . 2.1.4 זרקור על מוטיבציה לזנות מגוון ההסברים שתוארו מבקשים לאתר את הנסיבות המובילות נשים וגברים לזנות .יש הטוענים שהסברים אלה מְ מצבים נשים גב ו רים במעגל הזנות כקורבנות ( Kaye, 2007 ,)ושוללים את היותם סוכנים הבוחרים בפרקטיקת הזנות ואת היותם בעלי שליטה על תוצאותיה ( Scott, 2003 .)המבט על זנות כ"עבודת מין "ועל אנשים בזנות כסוכנים ( agents )עורר מחקרים רבים שמטרתם איתור הסיבות המוטיבציוניות לעיסוק בזנות . בניגוד להסברים שתוארו לעיל ,שבהם החוקרים רואים את הכניסה לזנות כתולדה של כפייה או פגיעה מינית בילדות , חסידי מחקרי עבודת המין רואים בסיבות הכלכליות מניע חשוב נוסף. המניע הכלכלי יכול להיות לצורך .מימון התמכרות, מין הישרדותי, או מכירת שירותי מין כדי לשפר מצב כלכלי לפי Vanwesenbeeck (2013) ההסבר הכלכלי המהווה הן רכיב דחיפה(push) והן רכיב משיכה(pull) לגברי ם ולנשים בזנות, יתכן ומהווה גורם משמעותי יותר עבור נשים לאור ההזדמנויות התעסוקתיות הפחותות עבור נשים והפמיניזציה של העוני ברמה העולמית, כאשר ישנן נשים אשר זנות הינה האפשרות היחידה עבורן להרוויח :כסף, מה שאינו תקף לגבי זכרים (שם12 .) באשר לזנות גברים ,תואר ו מספר גורמים מוטיבציוניים מרכזיים לעיסוק בזנות ;אלה כוללים כסף ושיקולים כלכליים ( Earls & David, 1989b ,)הנאה מינית ( Weinberg, Shaver & Williams, 1999 ,)שיפור ההערכה העצמית ( Uy, Parsons, Bimbi, Koken & Halkitis, 2004 )והנאה מסגנון החיים הלא-שגרתי ( Wilcox & Christmann, 2008 .)כך למשל מחקרם שלSmith, Grov, Seal, & McCall, (2013) )בוחן סיבות לכניסה לשירותי ליווי של זונות ממין זכרMSW (male sex workers) ,דרך מודל חברתי קוגנטיבי ( (Social-cognitive theory . על פי מודל זה, הכניסה לזנות נגרמת בהשפעת הזדמנויות סביבתיות הפועלות יחד עם גורמים התנהגותיים . ההזדמנויות הסביבתיות יוצרות לחצים וציפיות התנהגותיות. הציפיות כוללות ציפיות כלכליות שפתרונן יכול לבוא על ידי אספקת שירותי המין. על פי גישה זאת במקום להדגיש ליקויי ם סביבתיים או אישיותיים כמובילים ,לעיסוק בזנות יש ל קחת בחשבון מקרים בהם האנשים במחקר מושפעים מ כוחות נורמטיבי ים יותר מובילים 34 לכניסה לשירותי מין . הכניסה לזנות נגרמת על ידי אינטראקציה של הזדמנויות סביבתיות יחד עם התנהגותו .של אדם לאורך זמן יחד שני גורמים אלו מציעים בחירה עבור הפרט בין התנהגויות ואפשרויות שונות. עבודת מין הופכת להיות אופציה כאשר ציפיות שנוצרו על ידי אינטראקציות התנהגות- ,סביבה קודמות מתאימות ל נסיבות הנוכחיות. כל עוד אלה גם מתאימים ל מבנים קוגניטיביים אחרים כגון מושג ה ,עצמי, מוסר ומסוגלות עצמית .המחקר מראה כי בהחלטה לה יכנס לעבודת המין ולהישאר בה מופעלים אלמנטי ם של מסוגלות עצמית ו ציפיות לתוצאות ,כמו גם גורמים מוסריים, מוטיבצי ונים ., ויחסיים לדבריהם , אמנם הנתונים מצביעים על הכנסה כמניע עיקרי ל כניסה לזנות ,אך זה לא סביר שגברים בנסיבות כלכליות קשות י שקל ו עבודת מין כאפשרות רא שונה .המחקר מציע כי ירידה במחוייבות לנורמות פסיכו-סקסואליות ה יא גורם מרכזי לכניסה לזנות . לאחר רכישת יידע על עבודת מין והיכרות עם התנהגות מינית הדרושה בעבודה זו, על האדם להיות מסוגל ,להתגבר על הסטיגמה חברתית על חששות בנוגע ל תפיסה עצמית, ו על חוסר משיכה ל לקוח על מנת להתחיל לעבוד. הנתונים הציעו גם שנטייה מינית הנמיכה את ה מחויבות ל נורמות מסורתיות; רוב נער י הליווי שעבד ו עבור הסוכנות זיה ו עצמם כהומו סקסואלים או ביסקסואלים. סביבת עבודה תומכת, אסטרטגיות התמודדות יעיל ות '', ותחושה של ''מסוגלות עצמית הפכו את הזנות ל חווי .ה יותר נוחה ואפשרות לעשיית כסף בת קיימא החוקרים מסכמים כי לצד תיאוריות לגבי פתולוגיה כסיבה לכניסה למעגל הזנות , ישנו מקום לתיאורים המדגישים תהליכ י מחשבה, התנהגויות וסביבה נורמטיביים. במילים אחרות, כניסה רציונאלית ומרצון לזנות . גברים שעבדו עבור הסוכנות הפכו יותר מרוצ ים ו מועצמים בזנות לאורך זמן , ובחר ו להיכנס לעבודה בגללם שה ערכים ו ה תפיס ה העצמית שלהם עלו בקנה אחד עם הזדמנות להרוויח סכום .)כסף משמעותי (שם הנאה מינית כמניע לכניסה לזנות בדרך כלל לא דווחה בקרב נשים במעגל הזנות ( Weinberg et al., 1999 . ) יוצאים דופן הם מחקרה שלBernstein, (2007) המתייחס ל'אתיקה פוסטמודרנית של 'כיף' במחקרה על שימוש באינטרנט לצרכי זנות, וכן מחקר שלSanders, (2005) שציין את ההיבט הרומנטי ביחסים עם הלקוחות (שני :המאמרים בתוך Vanwesenbeeck, 2013 .)אך הן ,כמו גם הקטינים ,ציינו את השיקו ל הכלכלי כמוטיבציה מרכזית לזנות ( Bluett, Walker, Goodman & Adeyemo, 2000 .) ארגונים פמיניסטיים רבים בוחנים בספקנות עדויות מעין אלה .הם טוענים כי לא קיימת בחירה מודעת , ובמקרים של בחירה חלקית היא אינה חופשית אלא בחירה של אין ברירה .חרף תחושת הבחירה ,הם מדגישים את השלכותיה השליליות של הזנות על המעורבים בה ( Jeffreys, 2000 .)לדידם ,הטראומה שאישה חווה על ידי שימוש חוזר ונשנה בגופה אינה תולדה של בחירה ( Leidholdt, 1993 .)מלבד זאת, בהשוואה בין זנות נשים זנות גברים , מציינתVanwesenbeeck, (2013) ) כי גברים מרווחים יותר מאיזון כלשהו בין ניצול לבין רווח כלכלי מאשר .נשים בזנות זאת 'הן מבחינת הסטיגמה של מושג ה'זונה("slut") והן מבחינת השימוש הרווח כלפי נשים ."בזנות כאל "קורבנות אך עוד היא מציינת כי אמנם גברים בזנות עשויים לחוות מידה רבה יותר של הגדרה עצמית, אוט ונומיה ושליטה בעבודתם ובכך בריאותם ורווחת פחות נפגעים , אך גם הם חווים את הסטיגמה ו את ההשלכות החברתיות והחוקיות הכבדות .שלה 35 2.2 תוצאותיה של הזנות הניצול בזנות מתחלק לרבדים שונים המרכיבים את חייה של האישה בזנות. זה יכול לבוא לידי ביטוי ביחסים ,עם הסרסור או המאדאם, השולטים בהכנסות הנשים בזנות, לוקחים אחוזים מהכנסותיהן באופן שרירותי ולעיתים כופים עליהן יחסים עם לקוחות. הניצול יכול לבוא לידי ביטוי גם במפגש עם רשויות האכיפה כגון המשטרה; נשים בזנות מתלוננות על מעצרים לא מוצדקים, על קבלת שוחד על ידי שוטרים ממנהלי בתי בושת , על חוסר היענות לתלונותיהן, על יחס משפיל ומבזה בעת ניסיון להוציא הודאה על מעשה זנות וכן על ניצול מיני על ידי שוטרים(Boittin, 2013) . במחקרה על נשים בזנות בסין, מתארתBoittin (2013) פרקטיקות ניצול גם על ידי גורמים מ רשויות הבריאות המעודדים בדיקות למחלות מין. הם מתעלמים מהצורך בהסכמה והגעה .וולנטרית לבדיקות, וכן מתבטאים באופן מזלזל ומשפיל כלפי נשים בזנות 2.2.1 נזקים גופניים בספרות המחקרית תוארו מספר נזקים שחוות נשים במעגל זנות .הרחוב ראשית ,האלימות הרבה שתוארה לעיל גורמת לנזקים גופניים .במחקר שנערך בסן פרנסיסקו נמצא כי 80% מהנשים במעגל הזנות דיווחו על אלימות גופנית מצד סרסורים או לקוחות שהסתכמה בפציעה חמורה ( Farley & Barkan, 1998 .)עוד נמצאו שיעורים גבוהים של פציעת מוח טראומ טית ( traumatic brain injury )בקרב נשים במעגל זנות ( הרחובFarley, 2004 .) במחקר על אמהות אשר נעצרו והינן תחת פיקוח של מערכת המשפט הפלילית , (Perdue, Williamson, Ventura et al. 2012) היה הבדל משמעותי בין אמהות בעלות עבר של עיסוק בזנות ואלו שלא לקחו חלק זנות ;נשים בעלות היסטוריה של זנות היו בעלות סיכוי רב יותר להיות עדות למצב של אלימות במהלך התבגרותן ( 52% ,)וסיכוי גבוה יותר לכך שהיו נתונות לאלימות בבית ( 51.3% .)אמהות עם עבר של זנות בילדות או בבגרות הינן בעלות סבירות גבוהה יותר להיסטוריה של אונס לפני הגיען לבגרות ,וכן בהגיען לבגרות .אמהות בעלות היסטוריה של זנות היו בעלות סיכוי גבוה יותר להיות ביחסי זוגיות אלימים בזמן ביצוע הסקר .כמו כן ,לאמהות עם היסטוריה של זנות היו יותר מחלות כרוניות כגון אסתמה ,בעיות לב ,יתר לחץ דם וסרטן ביחס לנשים עברייניות באופן כללי .לבסוף המחקר מראה כי גם בשליטה על משתנים כגון גיל ,גזע ,חינוך , הכנסה ועוד ,היסטוריה של זנות היא המנבא החזק ביותר לחשיפה רבה יותר לאלימות בבית ,אלימות בילדות , תקיפה מינית בילדות ותקיפה מינית בבגרות (Perdue, Williamson, Ventura et al. 2012) . מחקר זה למעשה מחבר בין אלימות בהווה להיסטוריה של אלימות הנפוצה יו תר אצל נשים בזנות, וניתן לדון בהמשך במשמעות מידע זה והאם היסטוריה של אלימות .מהווה כאחד הגורמים לזנות ישנם מאמרים אשר הציעו כי טראומת הניצול בזנות נגרמת על ידי עצם קיום יחסי מין ,בתשלום גם אם לא מופעלת אלימות נוספת (הרמל ועמיתותיה , 2010 .)אך אלימות מינית וגופנית מתלווה פעמים רבות לפרקטיקת הזנות (רוזן-כץ , 2010 .)ביטוייה הם מכות ,חבלות גופניות ,כליאה ,מניעת מזון ,שוד ,ניתוק מגורמים תומכים , איומים ורצח .שיעורי האלימות בקרב נשים במעגל הזנות לעומת גברים וטרנסג'נדרים נמצאו דומים ,למעט 36 מרכיב מהותי ומרכזי של אונס ( Weinberg et al., 1999 .)מחקרים רבים הצביעו על אלימות וניצול מיני בקרב נשים במעגל הזנות ( Erickson et al., 2000 )כמו גם בקרב קטינים במעגל זה ( Adelson, 2008; Estes & Weiner, 2001; Jeffreys, 2000 .) המגע המיני עצמו אף הוא גורם לנזקים גופניים ;במחקר שערכה Parriott (1994) על נשים במעגל הזנות ,נמצא כי 31% מהן סבלו לפחות פעם אחת מדלקת של האגן .כמו כן ,הריונות לא רצויים יכולים לגרום לנזק במערכת הרבייה בקרב נשים במעגל הזנות ( Jeffreys, 2000 .)בעיות בריאותיות נוספות המלוות את החיים במעגל הזנות הן כאבי ראש ,קשיי זיכרון והפרעות שינה ( Farley, 2004 ,)בעיות בבריאות הפה (הרמל ועמיתותיה , 2010 ,) כאבי גב ( Pheterson, 1996 )ועוד ( Campbell, Ahrens, Sefl & Clark, 2003 .) השפעותיה של הזנות יכולות להיות כרוניות ;כך למשל נמצא כי נשים במעגל הזנות בעלות סבירות גבוהה במיוחד לחלות בסרטן צוואר הרחם ,כמו גם בהפטיטיס כרוני ( Farley, 2004 .) גברים בזנות אף הם נתקלים באלימות רבה ;נטען כי ההנחה הציבורית הרווחת כי גברים בזנות הם בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית אשר גורמת תדיר לאלימות כלפיהם ואף כלפי לקוחותיהם ( Scott et al., 2005 .)טענה זו אותגרה בספרות המחקרית ;נטען כי האלימות שגברים בזנות חווים אינה תוצאה של נטייתם המינית ,אלא קשורה למשתנים אחרים .כך למשל נמצא כי האלימות אשר חווים גברים בזנות רחוב קשורה יותר לעובדה שהם צורכים אלכוהול וסמים ולהיותם דרי רחוב ,ופחות לעבודת המין עצמה ( Connell & Hart, 2003 .) שיעורי אלימות גבוהים קושרו בספרות המחקרית בעיקר לזנות רחוב ( Bloor, Barnard, Finlay & McKeganey, 1993; Vanwesenbeeck, 2001 .)אך אותה אלימות היא מגוונת ורב ממדית ,ועל כן קשה לנסח קביעה חד משמעית ( בשאלה מהי רמת האלימות לפי זירת הזנותScott et al., 2005 .)כך למשל ,במחקר על זנות במכוני עיסוי נמצא כי למעלה מ- 60% מהנשים חוו אלימות גופנית מצד הלקוחות ( Nemoto, Operario, Takenaka, Iwamoto & Le, 2003 .)עוד נמצאו שיעורי אלימות גבוהים בשלל זירות שבהן מתרחשת פרקטיקת הזנות ( Farley, 2004 .)כמו כן מחקרים הראו כי בזנות רחוב בארה"ב ישנם המספרים הגבוהים ביותר של רציחות(Quinet, 2011) . מחלות- הידבקות במחלות המועברות במגע המיני תוארה כהשלכה שלילית נוספת על המעורבות במעגל הזנות . במשך מספר שנים הייתה הדאגה מהתפשטות נגיף האיידס אחד המניעים המרכזיים למחקרים של אוכלוסיות סיכון שכללו מזריקי סמים ,אנשים במעגל הזנות וגברים שקיימו יחסי מין עם גברים אחרים .זמן רב נתפסו נשים במעגל הזנות כמפיצותיה של מחלת האיידס ( Vanwesenbeeck, 2001 ,)בין היתר בשל ממצאים שלפיהם באפריקה יש לנשים בזנות תפקיד מכריע בהדבקתה של האוכלוסייה במחלות מין ( McKeganey, Barnard, Leyland, Coote, & Follet, 1992 .) עם זאת ,ישנה עדות כי הזרקת סמים היא אשר מעלה את פגיעותן של נשים למחלות המין ,ולא המגע המיני כשלעצמו ,אשר נערך לרוב באו פן מוגן ( Vanwesenbeeck .) 37 בשלל מחקרים נמצא כי שיעורי מחלות המין גבוהים יותר בקרב נשים במעגל הזנות אשר מזריקות סמים לעומת נשים במעגל הזנות שאינן צורכות סמים ( (Darrow, Boles, Cohen et al., 1991; Estebanez et al., 1998 . קשר נוסף לתפוצת נגיף האיידס בקרב נשים בזנות נמצא במוטיבציות שהביאו את הנשים לזנות; במחקר שנערך על2000 נשים בזנות במדינות בעלות תפוצה רחבה של נגיף ה- HIV בדרום ומערב ,הודו נמצא כי בקרב נשים שהגיעו לזנות עקב קשיים כלכליים, באופן כפוי או בשל נסיבות חיים שליליות ,השימוש באמצעי מניעה הינו בלתי רציף ובלתי עקבי ,זאת לעומ ת נשים אשר הגדירו את עיסוקן כבחירה ,עבורן השימוש באמצעי מניעה היה עקבי יותר עקב פחות כניעה ללחץ כלכלי מלקוחות לא להשתמש באמצעי מניעה Saggurti, Verma, Halli et al. (2011) ) .בדומה לכך ,במחקר על אמהות בזנות בהודו ,נמצא כי נשים להן היו שלושה ילדים או יותר ,או שהיו טרודות במצב בריאותי של אחד מילדיהן ,דיווחו על שימוש פחות עקבי באמצעי מניעה ,ועל סבירות גבוהה יותר שיקיימו יחסי מין ללא אמצעי מניעה אם מוצע להן סכום כסף גבוה .המחקר מצביע על הקשר בין האתגרים והקשיים בטיפול בילדים לבין פגיע תןוּ של נשים לHIV בקרב נשים בזנות (Reed, Silverman, Stein, et al. 2013) . בנוסף , מחקרם שלMishra, Ramanaik, Blanchard et al. (2012) חושף עוד גורם המשפיע על תפוצת נגיף האיידס אצל נשים בזנות בהודו .מדובר על 'תקופת מעבר' בין ניסיון מיני ראשון לבין כניסה רשמית לעולם הזנות המסחרית; זוהי תקופה בה נשים פגיעות להידבקות בנגיף גם משום שתכניות מניעה אינן ,פונות אליהן ו מגיעות .אליהן רק לאחר שנכנסו באופן רשמי כעובדות מין (Mishra, Ramanaik, Blanchard et al. 2012) .מחקר נוסף שבדק את הקשר בין גיל למחלות מדבקות בקרב נשים בזנות בדרום מערב סיןSu, Li, Zhang, Lin, Zhang, & Zhou, 2014) ), הראה כי ישנם הבדלים משמעותיים בסיכון למחלות מין בין שלוש קבוצות גיל: נשים מבוגרות 35) ומעלה( ), נשים צעירות עד גיל 20 ) וגילאי ביניים( 21–34 .) נמצא כי גיל היה קשור באופן מובהק ל כל המדדים של סיכון לHIV . נשים מבוגרות בזנות דיווח ו על השיעורים הגבוהים ביותר של חוסר עקביות ב ,שימוש בקונדום במהלך חייהן שימוש לא יעיל בקונדום, היסטורי ה של STD , וחוסר בדיקתHIV . אחריהן הנשים בזנות הצעירות ביותר . בין ,שלוש קבוצות הגיל הנשים הצעירות ביותר בזנות דיווח ו על השיעור הגבוה ביותר של שימוש בלתי עקבי בקונדום בשלוש מקרי יחסי ה מין ה.אחרונים לעומת נשים בזנות בגיל הביניים, נשים מבוגרות וצעירות בזנות הראו רמות גבוהות יותר של דיכאון. נשים צעירות בזנות נטו לדווח( יותר על מחשבות אובדניות13.4% ) ( וניסיונות התאבדות6.7%) בהשוואה ל נשים מבוגרות .נשים מבוגרות וצעירות היו צפויות יותר להיות קורבנות של אלימות מקבוצת הביניים. מסקנות המחקר הינן כי יש להשקיע משאבים במאבק בתופעה נגיף האיידס בסין, כמו גם להתמקד בנשים צעירות מאד או מבוגרות יותר בזנות, אשר נמצאו בסיכון גבוה יותר הן להידבקות .והעברת מחלות מין והן לבעיות נפשיות תפוצת מחלות מין ושיח על אמצעי מניעה נבדקו גם בקרב נשים בזנות ובני זוגן הקבועים שאינם חלק מתעשיית המין (Syvertsen, Robertson, Rolón, et al. 2013) . במחקר זה שנעשה בקרב44 זוגות של נשים בזנות ובני זוגן על גבול ,מקסיקו ארה"ב נמצא כי עקב המבוכה ,והרצון להתחמק מהנושא ,נשים בזנות מבצעות 38 אסטרטגיות של "שקרים קטנים ,"ניתוק ,הימנעות ושיח שטחי מול בני זוגן. אסטרטגיה התמודדות זו מסייע ת להגן על רגשות בני הזו ג ויוצר ת תחושה של נאמנות וקבלה חברתית, אך יי תכן ומגבירה סיכון פיסי של הידבקות והפצת מחלות מין כיוון שהנושא אינו נדון כראוי(Syvertsen, Robertson, Rolón, et al. 2013) . פרקטיקת השימוש בסמים ,אשר תוארה כסיבה מרכזית לשיעורים גבוהים של מחלות מין ,היא תוצאה נוספת של הזנות ; שיעורים גבוהים של צריכת סמים ואלכוהול תועדו בקרב נשים במעגל הזנות ( Potterat, et al., 1998; Young et al., 2000 .) הנזקים של תופעת הזנות קשורים לשיעורי מוות גבוהים במיוחד בקרב אוכלוסיית הזונות – פי 40 מהאוכלוסייה הכללית( . Special Committee on Pornography and Prostitution, 1985 ,בתוך: Farley, 2004; Potterat et al., 2004 ) החוקרים ביקשו לאתר את סיבות המוות בקרב זונות בקולורדו ;במחקרם ,אלימות וסמים תוארו כסיבות המוות העיקריות של נשים במעגל הזנות .עוד נמצאו שיעורי התאבדות גבוהים .כמו כן ,בקרב משתמשות בסמים נמצאו שיעורים גבוהים של מוות הנובע מהידבקות במחלות מין . מן הראוי להדגיש כי נמתחה ביקורת מתודולוגית כנגד הממצאים שתוארו .רבים מהמדגמים שנבחנו הורכבו מזונות רחוב המהוות מיעוט שבין 10%-20% מכלל המעורבים במעגל הזנות ( Alexander, 1987 .)כמו כן יש הטוענים כי קבוצה זו מובחנת בהשלכות שהיא חווה לעומת קבוצות אחרות ( May, Edmunds & Hough, 1999 .) ,יצוין כי בספרות המחקרית קיימות עדויות הסותרות ממצאים אלה .כך למשל ,במחקרם של Romans et al. (2001) ,כ- 79% מהנשים במעגל הזנות-תפסו את מצבן הבריאותי בחיוב . כמו כן לא נמצאו הבדלים בינן ובין מדגם קהילתי בשאלון בריאות כללית . ממחקרים עולה כי שיעור הנזקים הגופניים עולה ככל שמספר הלקוחות גדל ( Vanwesenbeeck, 1994 .)כמו כן ,ככל שאישה נמצאת זמן רב יותר במעגל הזנות ,כך גדל גם שיעור הדבקתה במחלות מין ( Perriott, 1994 .) 2.2.2 נזקים גופניים במעגל זנות הגברים נזקים גופניים בקרב זונות ממין זכר דומים לנזקים שתוארו בקרב נשים במעגל הזנות .עם זאת ,בספרות המחקרית לא מתוארות השלכותיה של האלימות הגופנית כפי שזו מתוארת בקרב נשים במעגל הזנות .מנגד , דגש רב מושם על הידבקות במחלות מין . Scott (2003) מתאר כי בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20 ובעשור העוקב להן ,זונות ממין זכר תוארו כנשאיה של מחלת האיידס .אלה נתפסו כאחראים ישירים להדבקתה של האוכלוסייה ההטרוסקסואלית במחלה שלכאורה מקורה במגע מיני הומוסקסואלי (ראו : Morse, Simon, Osofsky, Balson & Gaumer, 1991 .) חשש זה גבר עם התקדמותו של המחקר על הזנות הזכרית ;ההכרה בחיים ה"נורמטיביים "שמנהלים הזונות לצד עיסוקם הסוטה ,וההבנה כי נטייתם המינית אינה הומוסקסואלית בהכרח ,הגבירו את החשש כי המבט החברתי יכול לפספס אותם וכי יש ביכולתם להדביק אחרים באורח סמוי לכאורה .הזנות הזכרית לא נתפסה עוד כמסכנת רק את הפרט הסוטה ,אלא גם נשים שעמן האדם יכול לקיים יחסי מין לא מוגנים במסגרת חייו הפרטיים ,ואף את ילדיהן הפוטנציאליים טרם היוולדם ( Scott .)לקוחות ביסקסואליים נתפסו גם הם כגורמים המאפשרים את חלחולה של המחלה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית ( Koken et al., 2004 .) 39 החשש הגובר עורר גל של מחקרים שמטרתם בחינת שיעורי מחלות המין בקרב גברים בזנות ( Scott, 2003 .) בנושא זה אין קונצנזוס בספרות המחקרית ;כך למשל ,במחקר של ( 1993 ) Elifson, Boles & Sweat נמצאו שיעורי מחלות מין גבוהים בקרב גברים בזנות .אלה כללו איידס ,הפטיטיס B ועגבת .החוקרים הדגישו כי בעבודתם של הזונות ממין זכר יש שילוב ייחודי של גורמי סיכון למחלות מין .אלה כוללים מגע מיני אנאלי רצפטיבי ( receptive ,)שימוש בסמים המערבים הזרקה ,ושלל פרטנרים מיניים ,חלקם בתשלום וחלקם ללא עלות .שימוש בקונדום כמעט ולא דווח בעת קיום יחסי מין שאינם בתשלום – גורם סיכון מרכזי להדבקתם של הפרטנרים המיניים .ממצאים דומים תוארו במחקרים רבים נוספים ( Boles & Elifson, 1994; Coutinho, van Andel & Rijsdijk, 1988 .) כמו בקרב נשים במעגל הזנות ,הממצאים בספרות המחקרית מעידים על שיעורים גבוהים של פרקטיקת מין מוגן בעת פעילותם של הגברים במעגל הזנות ,בפרט בקרב אלה שאינם בזנות רחוב ( Minichiello et al., 2000 .) פרקטיקה של מין לא מוגן מתבצעת בשכיחות מעטה ( Bloor et al., 1993 ,)ואף נדמה כי הסיכון ללקות בנגיף האיידס גבוה יותר בחיי המין הפרטיים ( Vanwesenbeeck, 2001 ,)שבהם נמצאה שכיחות רבה יותר של מין לא מוגן ( West & de Villieirs, 1993 בתוך : Scott, 2003 .)ממצאים מעין אלה מבקשים להחליש את הקישור האוטומטי ף וא ההכרחי שבין מין מסחרי למחלת האיידס בהצעתם כי אין גורמי הסיכון אינהרנטיים לעבודת המין עצמה ( Scott, 2003 .)אחרים טענו כי השימוש באמצעי מניעה בעת עבודת המין מהווה אקט סמלי המאפשר יצירתו של חיץ בין עולם העבודה לחיים הפרטיים ( de Graaf et al., 1994 ,)ומסייע לעובד המין בהגדרתו של המין המסחרי כעבודה ותו לא ( Browne & Minichiello, 1995 .) שימוש בסמים תואר כהשלכה שלילית נוספת על גברים בזנות .בקרב ם תוארו שיעורים גבוהים של צריכת חומרים ממכרים ;כך למשל ,במחקרו של ( Allen (1980 נמצא כי 29% ממדגם גברים העוסקים בזנות צרכו דרך שגרה סמים "קשים ."כמו כן , 42% מן המדגם צרכו אלכוהול בכמות גדולה או הוגדרו כאלכוהוליסטים . באופן דומה ,במחקרם של Earls & David (1989a) נמצא כי זונות זכרים השתמשו בשיעורים גבוהים יותר בסמים ,ובפרט בקוקאין ,לעומת זכרים שאינם עוסקים בזנות .ממצאים דומים עלו ממחקרם של Ballester-Arnal, Salmero´n-Sa´nchez, Gil-Llario & Gime´nez-Garcia (2012) .במחקרם של Marino, Minichiello & Disogra (2003) שימוש בסמים רווח בקרב גברים בזנות רחוב יותר מאשר בקרב גברים שהוגדרו כעצמאיים ,המפרסמים שירותי מין באופן עצמאי ומקיימים את פרקטיקת הזנות במקום .ייעודי 2.2.3 נ זקים גופניים בקרב קטינים וקטינות במעגל הזנות קטינים המנוצלים מינית נמצאים בסיכון לבעיות בריאות רבות ( Hipolito, 2007 ;)בעיות נשימה וכאבי ראש כמו גם זיהומים ופצעים רווחים בקרבם .נזקים לאברי המין גם הם השלכה שכיחה בקרב הקטינים במעגל 40 הזנות ;נזקים אלה עשויים להיות חמורים בקרב הקטינים יותר ,מאשר בקרב הבגירים בשל מידות גופם ( Goulet, 2001 .) 41 עוד נטען בספרות המחקרית כי קטינים במעגל הזנות פגיעים יותר למחלות מין לעומת הבגירים במעגל הזנות ( Goulet, 2001 ;)לקטינים אלה אין די כוח כדי להתעקש על שימוש באמצעי מניעה ,ועל כן מין לא מוגן הוא תופעה שכיחה .זאת בניגוד לממצאים שתוארו לעיל בקרב נשים במעגל הזנות ובקרב גברים בזנות .כמו כן ,קטינות במעגל הזנות פגיעות יותר לאיידס ( Human Rights Watch Asia, 1994 .) שיעורים גבוהים של מחלות מין נמצאו בקרב קטינים המנוצלים בזנות ( Johnson et al., 1996; Pyett & Warr, 1997 .)כך למשל ,במחקרם של Weber et al. (2002) נמצא כי קטינות במעגל הזנות נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות המועברות במגע מיני לעומת קטינות שאינן במעגל זה , בשל שכיחות השימוש בהזרקת סמים ,ריבוי פרטנרים מיניים ושימוש מועט באמצעי מניעה . שימוש בסמים תואר כרווח גם בקרב קטינים במעגל הזנות ( Estes & Weiner, 2001; Goulet, 2001 .)בניגוד לנשים שנכנסו כבגירות למעגל הזנות ,חלקן כבר כמכורות לסמים ,קטינות פעמים רבות מתמכרות לחומרים עקב פעילותן במעגל הזנות .כך למשל ,במחקרו של James (1976) נמצא כי 38% מהנשים במעגל הזנות אשר השתמשו בסמים החלו בשימושן זה לאחר כניסתן למעגל הזנות .חוקרים רבים הציעו כי השימוש בחומרים מסייע בהתמודדות עם היעדרה של תמיכה חברתית ( Lau, Cai, Tsui, Chen & Cheng, 2009 )ועם השלכותיה של הזנות ( Young et al., 2000 .)השילוב בין התמכרות לסמים לניצול בזנות תואר כמלכודת שקשה להיחלץ ממנה (גור , 2008 ;)זהו מסלול שבו צעירות נפלטות ממציאות קשה בביתן והופכות טרף קל לגברים המזהים את חולשתן .סרסורים אלה הופכים לבני זוגן ,נוהגים בהן באמצעים אלימים ומשפילים ,ופוגעים בהן פגיעה רגשית וגופנית .דגש רב הושם בהיבט הרגשי והנפשי ,אשר ניזוקים מהזנות. 2.2.4 נזקים נפשיים בספרות המחקרית מתוארים מספר נזקים נפשיים שגורמת הזנות .דגש רב הושם בהשלכות פסיכולוגיות ,ביניהן דיכאון ודיסוציאציה .דגש נוסף ביקש לראות בזנות טראומה ,ואילו תוצאותיה תוארו כהפרעת דחק פוסט טראומתית . קטינים במעגל הזנות פגיעים יותר למחלות מין לעומת בה גירים במעגל הזנות ;לקטינים אלה אין די כוח כדי להתעקש על שימוש באמצעי מניעה, ועל כן מין לא מוגן הוא תופעה שכיחה 42 2.2.4.1 טראומה ו הפרעת דחק פוסט טראומתית ( PTSD )רגילה או מורכבת ( CPTSD )בקרב שלוש הקבוצות המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות ( APA, 2000 )מגדיר טראומה כחוויה של אירוע או אירועים ,או עדות לאירוע או אירועים , המערבים מוות או פגיעה חמורה ,איום לחיים או איום בפגיעה חמורה ,או איום לשלמות הגופנית של העצמי או של אחרים . בספרות המחקרית ישנן מספר התייחסויות לזנות כטראומה ( Bagley, 1995; Nadon et al., 1998 .)אלה רואות באלימות הרבה אשר חווים המעורבים במעגל הזנות ,כמו גם במגע המיני התכוף ,חוויות טראומתיות המותירות צלקות בנפשם של המעורבים . Dworkin ( 1993 )טוענת כי הזנות במהותה היא התעללות ,והשימוש החוזר והנשנה בגופה של אישה פוגע בהכרח בנפשה .טקטיקות של כוח ושליטה משמשות לגיוסן של נשים לזנות ומבטיחות כי יישארו במעגל זה ( Giobbe, 1993 .)טקטיקות אלה תוארו כדומות לטקטיקות שבהן משתמשים גברים מכים לשם הבטחת צייתנותן של נשותיהן ;הן כוללות בידוד ,הפחתה והכחשה של ההתעללות ,איומים והתעללות רגשית ,מינית וגופנית (שם .) בקרב נשים מוכות יש לדינאמיקה זו השלכות פתולוגיות שונות ,בפרט שיעור גבוה של מענה על הקריטריונים הדיאגנוסטיים להפרעת דחק פוסט טראומתית ( PTSD ) ( Girolamo & McFarlane, 1996; Kemp, Green, Hovanitz & Rawlings, 1995 .)סינדרום זה כולל חוויות חוזרות ונשנות של האירוע הטראומתי בדרכים שונות ,הימנעות עיקשת מגירויים המקושרים לטראומה ,וקהות תגובה כמו גם סימפטומים עקביים של עוררות מוגברת ( APA, 2000 .) המעורבים ב זנות מהווים קבוצה החשופה להתעללות כרונית ומתמשכת ,והם פגיעים לפיתוח PTSD ( Farley, 2004 .)המעורבים במעגל הזנות מדווחים תדיר על התעללות מינית בילדות ,אשר בעצמה נמצאה כקשורה לתסמינים של PTSD בבגרות ( Rodriguez, Ryan, Kemp & Foy, 1997 .)כמו כן ,ריבוי האלימות המאפיין את חיי הזנות הנו טראומתי כשלעצמו ( Farley & Barkan, 1998 .) ממצאים מחקריים רבים מעידים על הימצאותם של תסמיני PTSD בקרב נשים וקטינים במעגל הזנות .במחקר שכלל נשים במעגל הזנות מחמש ארצות שונות ,נמצא כי בממוצע 67% מהן עומדות ב קריטריונים הדיאגנוסטיים ל- PTSD . 85% מהן ענו חלקית על הקריטריונים ,קרי ,עמדו בשניים משלושת הקריטריונים ( Farley et al., 1998 .)כמו כן ,לא נמצאו הבדלים בשיעור ה- PTSD בין ארבע מתוך חמש הארצות .החוקרים טענו כי ממצא זה מעיד על כך שהחוויה הטראומתית הכרוכה בזנות היא בעלת עוצמה גבוהה .עוד יש לציין כי שיעורי ה- PTSD היו דומים בקרב זנות רחוב וזונות בית בושת ,וזאת אף על פי ששיעורי האלימות בהן היו שונים . בספרות המחקרית ישנן מספר התייחסויות לזנות כטראומה .אלה רואות באלימות הרבה אשר חווים המעורבים במעגל הזנות ,כמו גם במגע המיני ה,תכוף חוויות טראומ יות ת המותירות צלקות בנפשם של המעורבים 43 מחקר נוסף שבחן נשים בזנות רחוב בסן פרנסיסקו מצא כי 68% מהן עונות על הקריטריונים הדיאגנוסטיים להפרעת דחק פוסט טראומתית מלאה ,ו- 76% מהן ענו על הקריטריונים באופן חלקי ( Farley & Barkan, 1998 .)החוקרים בחנו את השפעתן של ארבע קטגוריות של אלימות :תקיפה מינית בילדות , תקיפה גופנית בילדות ,אונס בתקופת הזנות ואיום או תקיפה גופנית בתקופת הזנות .במחקר נמצא קשר בין מספר סוגי האלימות שנחוו ובין חומרת תסמיני PTSD והסבירות לענות על הקריטריונים הדיאגנוסטיים ו של . שכיחות ה- PTSD כמעט שלא נבחנה בקרב גברים בזנות .מחקרם של Valera, Sawyer & Schiraldi (2000) ביקש להשוות בין שיעורי ההפרעה אצל נשים ממעגל הזנות ובין שיעורם דברים בזנות ו טרנסג'נדרים בזנות – כולם בזנות רחוב .במחקרם נמצאו שיעורים גבוהים של ההפרעה בקרב שלוש הקבוצות .כמו כן ,במחקרן של Farley et al. (2003) לא נמצאו הבדלי מגדר מובהקים בשיעורי הפרעת הדחק הפוסט טראומתית בהשוואה בין נשים .לגברים בזנות נטען כי קטינים במעגל הזנות סובלים גם הם מ- PTSD ( Jeffreys, 2000 ;)הם נוטים לסבול מאשמה ,בושה ו תחושת חוסר תועלת .עם זאת ,יש שטענו כי אבחנה של PTSD אינה מכסה את טווח הנזק הפסיכולוגי הנגרם מחוויית הזנות ,בפרט בקרב קטינים .לאורך זמן ,כך נטען ,האלימות המתמשכת ,כמו גם ההשפלה והעלבון , מביאים לשינויים אישיותיים .במחקרם של Wondie, Zemene, Reschke & Schröder, (2011) המשווה בין סיטואציות שונות של התעללות מינית בילדים באתיופיה - אונס ,נישואין בגיל מוקדם וזנות ,נמצא כי תוצאות ההתעללות המינית היו חמורות יותר בקרב הילדים שחוו אונס וזנות .מבחינת מאפייניPTSD ילדים בזנות הראו ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי לגבי רכיב ה "הימנעות" וחרדה מינית מאשר ילדים בנישואין מוקדמים . בנפרד מהסימפטומים שלPTSD ,ילדים המנוצלים בזנות הראו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי בארוטי זציה15 (eroticism) ,רמות גבוהות יותר של האשמה עצמית מילדים שעברו אונס. הרמן ( 1992 )תיארה שינויים ארוכי טווח בניצולי טראומה מתמשכת ,אשר מתבטאים בשלל תחומים פסיכולוגיים ואינטר-סובייקטיביים .בתחום ויסות ההפעלות מתרחשים שינויים כגון דיספוריה מתמדת , מחשבות אובדניות כרוניות ,פרקטיקות חבלה עצמית ,זעם מתפרץ או עצור ביותר ומיניות כפייתית או עצורה ביותר .גם בתחום התודעה חלים שינויים ;אלה כוללים אמנזיה או היפר אמנזיה של האירועים הטראומתיים , אפיזודות דיסוציאטיביות חולפות ,ניתוק מהעצמי ,אובדן תחושת המציאות והתנסות חוזרת בחוויות הטראומתיות .תפיסת העצמי של ניצול הטראומה משתנה אף היא .תחושת חוסר ישע ושיתוק היוזמה רווחת , והיא משולבת בתחושת בושה ,אשמה ,טומאה או הכתמה .אלה מלוות בתחושת שונות גמורה ,בדמות בדידות מוחלטת או זהות לא אנושית .מערכות המשמעות משתנות אף הן .חוסר תוחלת וייאוש רווחים .עוד ניתן למצוא שינויים בתפיסת המתעלל ,כדוגמת אידיאליזציה או הכרת טובה פרדוקסאלית .לבסוף ,מתרחשים שינויים ביחסים בין-אישיים ,הכוללים בידוד והסתגרות ,שיבוש ביחסים אינטימיים ועוד .הרמן הציעה להבדיל בין שלל תסמינים אלה ,הנובעים מהיסטוריה של חשיפה לשליטה טוטליטרית וניצול מיני מתמשך ,ובין תסמינים פוסט טראומתיים שמקורם באירוע חד פעמי .היא מציעה לקרוא לתסמינים הפסיכולוגיים ,כמו גם לשינויים רחבי 15 הדגשת ההבטים המיניים בתקשורת בין אישית 44 הטווח הנובעים מטראומה מתמשכת" ,הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת" ( CPTSD ) .הפרעה זו ,על שלל מאפיניה ,נצפתה בקרב קטינים במעגל הזנות אשר חוו התעללות מינית ( Goulet, 2001 .) מחקרם של Choi, Klein, Shin & Lee (2009) ביקש לבחון את שיעורי ה- CPTSD בקרב נשים במעגל הזנות . ממחקרם עולים מספר ממצאים ;שיעורי ההפרעה היו גבוהים יותר בקרב נשים במעגל הזנות לעומת קבוצת הביקורת .שיעורי ההפרעה הגבוהים ביותר נצפו בקרב נשים במעגל הזנות אשר חוו התעללות מינית בילדותן . עם זאת תסמיניה של ההפרעה נצפו גם בהיעדרה של התעללות מינית בילדות . 2.2.4.2 תסמינים פסיכולוגיים נוספים בקרב שלוש הקבוצות מחקרים על נשים במעגל הזנות הראו כי כשני שליש מהן סובלות מתחושות של מצב רוח ירוד ודיכאון ( Farley, 2004 ,)כמו גם מדימוי עצמי נמוך ( Nadon et al., 1998 .)מצוקה פסיכולוגית תוארה כרווחת גם במחקרן של Campbell et al. (2003) .במחקרם של(2012) Madhusudhan & Chandrasekhar Pandiyan, על תחלואה פסיכולוגית בקרב נשים בזנות רחוב הצורכות אלכוהול וסמים בבנגלור, הודו, נמצא כי71% מהמשתתפות במחקר דיווחו על דיכאון ו73% על חוסר תפקוד חברת י .גם במחקרם של Perdue, Williamson, Ventura et al. (2012) על אמהות תחת פיקוח מערכת המשפט הפלילית (במעצר ,) דיווחו אמהות עם היסטוריה של זנות על היקף גבוה יותר של אבחונים ל ;בעיות נפשיותPTSD ,הפרעת מצב רוח דו - .קוטבית, דיכאון או סכיזופרניה מנגד ,במחקרם של Romans et al. (2001) נמצא כי רק 10% ממדגם הנשים במעגל הזנות סבלו מדימוי עצמי נמוך .כמו כן ,לא נמצא קשר בין מספר שעות העבודה ומספר הקליינטים השבועיים ובין הדימוי העצמי . הפרעות אפקטיביות16 היו שכיחות הן בקרב זנות רחוב ,הן בקרב זנות דיסקרטית בחדרים והן בקרב זנות מועדונים ( Vanwesenbeeck, 1994 .)הפרעות אפקטיביות מעין אלה מבטאות את עצמן ,בין היתר ,בניסיונות התאבדות רבים ואף בשיעורי התאבדות גבוהים ( Giobbe, 1991 .) תמונה דומה תוארה בקרב הגברים בזנות .ראיונות עם נערי ליווי חשפו ירידה באנרגיה המינית ובחשק המיני בד בבד עם רגשות שליליים ( Uy et al., 2004 .)אלה כוללים ריקנות ,אשמה ועצב .במחקרם של Earls & David (1989a) נמצאו שיעורי דיכאון ונוירוזה גבוהים יותר בקבוצת הגברים בזנות לעומת קבוצת הביקורת .בדומה ,לכך במחקר מקיף שערכו Simon, Morse, Osofsky, Balson & Gaumer (1992) ,בקבוצת זנות הרחוב היו יותר סימפטומים פסיכיאטריים ,לעומת קבוצת הביקורת .סימפטומים אלה כללו סומטיזציה , אובססיביות-קומפולסיביות ,רגישות בין-אישית ,דיכאון ,חרדה ,עוינות ,חרדה פובית ,אידיאציה פרנואידית ופסיכוטיות ( psychoticism .)עוד נמצא כי הם חווים את הסימפטומים הפסיכיאטריים בעוצמה גבוהה יותר מאשר קבוצת הביקורת . סימפטומים דיסוציאטיביים תוארו כרווחים בקרב נשים ( Farley & Keaney, 1997 )וקטינים 16 הפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעות דו קוטביות, חרדתיות 45 ( Jeffreys, 2000 )שבמעגל הזנות .דיסוציאציה היא פיצול הגוף מהנפש ,המאפשר הגנה נפשית בדמות סילוקה של הטראומה מהחוויה המודעת ( Farley & Kelly, 2000 ,)והיא מתאפיינת באפיזודות של ניתוק בדרגות שונות . Hoigard & Finstad (1992) טענו כי נשים במעגל הזנות ,כמו גם קטינים ,משתמשים במנגנון הניתוק כדי לשרוד ,ואף הדגימו רמזים לתסמינים דיסוציאטיביים בדבריהן של נשים הנמצאות במעגל הזנות. אל מול זאת, טוענת Abel (2011) הפרדה מהסיטואציה ומשחקי התפקידים שמבצעות נשים בזנות, מאופיינת ,באסטרטגיה של 'ניהול רגש', מה שמהווה ניכור בריא בין העצמי לבין התפקיד המשוחק על ידי האישה בזנות .וניתן לראותו כמגן ולאו דווקא כפוגע 2.2.4.3 שאלת האבחנה הפסיכיאטרית חוקרים .הציגו לאורך השנים צדדים חיוביים ושליליים לשאלת האבחנה הפסיכיאטרית פמיניסטיות רדיקליות רבות רואות בשלל ההשלכות הפסיכולוגיות שתוארו עדות להיעדרה של בחירה בחיי זנות ( Jeffreys, 2000 .) עוד טוענות רבות כי אבחנות בדמות הפרעת דחק פוסט - טראומתית ,רגילה או מורכבת ,מסייעות לתחושת הקלה בקרב המעורבים במעגל הזנות .שיּום ( (naming התסמינים מסייע בהפחתת התחושה כי אין מבינים את חוויותיהם (אלמוג , 2008 ,)כמו גם מאפשר למעורבים במעגל הזנות להשתחרר מהסטיגמה המתלווה לה ( Farley et al., 1998 .)מנגד ,אחרים טוענים כי המחקרים הפסיכולוגיים תרמו לחיזוקה של הסטיגמה על המעורבים במעגל הזנות ,בקידומם הסמוי את ההנחה כי רק בעלי פתולוגיה נפשית יעסקו במכירת גופם ( Koken et al., 2004 .) 2.2.5 סיכום תוצאותיה של הזנות תוארו בפירוט בספרות המחקרית. נזקים דומים תוארו כהשלכותיה של הזנות בקרב שלוש הקבוצות – נשים , גברים וקטינים במעגל הזנות .,נזקים גופניים בריאותיים תוארו בקרב נשים במעגל הזנות , והודגש כי בקרב קטינים ההשלכות הבריאותיות קשות יותר .מנגד ,בקרב גברים בזנות כמעט שלא נבחנו השפעותיה הבריאותיות של פרקטיקת הזנות .שאלת המחלות המועברות במגע מיני הייתה ועודנה דומיננטית במחקר על גברים בזנות ;בשל הבדלים בפרקטיקת הזנות בין קטינים לבגירים ,גם ההשלכה של ההידבקות במחלות מין תוארה כחמורה יותר בקרב הקטינים . התמכרות לחומרים ממכרים תוארה אף היא כהשלכה שלילית על המעורבים במעגל הזנות .שיעורים גבוהים של התמכרות תוארו בספרות המחקרית בקרב שלוש הקבוצות .כמו כן ,נזקיה הנפשיים של הזנות תוארו בפירוט .הפרעת דחק פוסט טראומתית כמו גם דיסוציאציה ותסמינים פסיכולוגיים נוספים מתוארים בספרות המחקרית כתוצאות שליליות של הזנות ,המבטאות עצמן בשיעורי דיכאון גבוהים ובניסיונות התאבדות . 46 פרק3 – מדיניות כלפי תופעת הזנות עקרי הפרק המדיניות כלפי זנות והעוסקות/ים בה מושפעת מהגישות השונות שהוצגו מעלה: מדיניות המבוססת על תפיסת הזנות כבחירה שונה ממדיניות המגדירה את הזנות כנובעת מטראומה. מבחינת חקיקה קיימים דפוסי מדיניות ,המגדירים זנות כעבריינות, ובוחרים להטיל את האחריות הפלילית לעבירה על הסרסור על הלקוח , או על העוסק/ת בזנות . בישראל מפליל החוק את הסרסור בלבד. מספר מדינות באירופה תומכות במיסוד הזנות כחלק מהמערכת הכלכלית החוקית על מנת ליהנות ממסים על הרווחים שמגלגלת תעשיה זו. מחקרים מראים כי מיסוד הזנות גורם להרחבת מס' העוסקות/ים בה, ולא לצמצום ה .תופעה כמקרי ( :בוחן, נדגמו דפוסי המדיניות כלפי זנות בשש מדינות1 ( ) אנגליה2 ( ) הולנד3 ( ) בגרמניה4 ( ) שבדיה5 ) ניו ( זילנד6 .) ואוסטרליה בישראל ננקטו יוזמות מדיניות שונות לאורך השנים ביחס לא /נשים בזנות .ככלל ,החוק17 דוגל בהפללת הסרסור ואילו הזנות עצמה ורכישתה אינן מוגדרות כעבירה .יש הטוענים כי בשל היעדר אכיפה ,בפועל מוסדה הזנות בישראל באופן סמוי .ב- 2010 הוצעה וב- 2012 עברה בקריאה טרומית18 הצעת חוק להפללת הלקוח והפנייתו לאפיקים חינוכיים ,בהשראת המודל השבדי .החקיקה והפסיקה בתחום זנות קטינים תקיפות יותר .לא ורך השנים הוחמרה החקיקה והפסיקה בארץ בנוגע לפרסום שירותי זנות ,אולם טענות רבות נשמעות בנוגע לאכיפת החוק. כללי מדיניות כלפי תופעת הזנות מוגדרת באמצעות מספר מנגנונים ;המערכת המשפטית מגדירה את המותר והאסור בכל הקשור לתופעת הזנות .מערכת אכיפת החוק ,בעיקר המשטרה ,מתרגמת את הנורמות המשפטיות לתהליכי אכיפה ;בכך היא משפיעה על המציאות בשטח .המערכת הכלכלית מנסה ,במדינות אחדות ,למסות היבטים שונים של עבודת הזנות ובכך מביעה התייחסות חלקית לתופעה .נוסף ,על כך מערכת הבריאות ומערכת הרווחה מגדירות את דפוסי המענים הטיפוליים לתופעת הזנות .בכך הן מבטאות את העמדה החברתית כלפי הנפגעות והנפגעים מתופעת הזנות .כמו כן ,מערכת החינוך מספקת כלים חינוכיים למניעה ראשונית של התופעה .מכלול התגובות המוסדיות לתופעת הזנות מבטא את מכלול מרכיביה של המדיניות כלפי הזנות. כפי שעבודתה של ( Outshoorn (2004 משקפת ,המדיניות כלפי תופעת הזנות היא נושא שנוי במחלוקת במרבית מדינות העולם המערבי .ניתן למצוא דיונים הנוגעים להפללה או למיסודה של זנות ,המלווים בטענות ליתרונותיהם וחסרונותיהם ,כמו גם דיונים על מידת יעילותן של שיטות שונות להתמודדות עם סחר בנשים לצורכי זנות .טענות למדיניות כזאת או אחרת מלוות בעמדה כלפי מידת חופש הבחירה הקיימת בזנות ;בעוד הפמיניזם הרדיקלי רואה בזנות נעדרת בחירה חופשית ,ועל כן תומך בהפללתם של הלקוחות והסרסורים ,אלה הרואים בזנות פעילות מבחירה ,תומכים בלגליזציה שלה ובמיסודה . 17 ראה חוק העונ שין, התשל"ז- 1977 מסעיף91 עד7 29 18 הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה) התש"ע– 2010 47 בפרק זה יסוקרו רבדים שונים של המדיניות כלפי תופעת הזנות .הסקירה פותחת בהצגתם של שלושה דפוסי מדיניות הרווחים בעולם .לאחר מכן ידונו שינויי מדיניות כלפי תופעת הזנות שהתרחשו בגרמניה ,אוסטרליה , שוודיה ,אנגליה ,ניו זילנד והולנד .לאחר סקירת אמנות בינ"ל ומדיניות הטיפול ,ייבחנו ממדי מדיניות שונים בישראל ;תיבחן ההתייחסות המשפטית למספר היבטים בתופעת הזנות ,עמדות הציבור בישראל והצעות חקיקה עדכניות . 3.1 מדיניות וחקיקה כלפי תופעת הזנות בעולם מבחינה משפטית ישנם בעולם מספר דפוסי מדיניות כלפי תופעת הזנות .ניתן לסווג דפוסים אלה למספר גישות מרכזיות המובחנות בתפיסתן את תופעת הזנות ובפרקטיקת ההתמודדות עמה (בן ישראל ולבנקורן , 2005 .) דפוס מדיניות אחד רואה בזנות תופעה פסולה ואסורה .תרגומה המשפטי של תפיסה זו מתבטא באיסור הזנות . גישה זו קרויה אוסרנית ,ובאלה המעורבים בזנות היא רואה עבריינים (בלגי וצ'רנוביצקי , 2009 .)הזרם הקיצוני של הגישה האוסרנית ,המצוי במדינות כמו איראן וערב הסעודית ,מצדד באיסור מוחלט של מכירת שירותי מין (הפללת הזונה ,)איסור קניית שירותי מין (הפללת הלקוח )ואיסור תיווך וניהול של שירותי מין (הפללת הסרסור או מנהל בית הבושת .)אסורות גם פעולות התומכות בעקיפין בזנות כדוגמת פרסום שירותי זנות בעיתונות , הפעלת אתרי מין ומכירת שירותי מין ;אלה כוללים שיחות ארוטיות ,שירותי ריקוד פרטי הנלווים למופעי חשפנות ,חלונות הצצה ( Peep shows )ועיסוי ארוטי. המצדדים בגישה זו רואים בנשים שבמעגל הזנות כמי שלא בחרו בזנות מרצונן ,ורואים בלגליזציה של הזנות מתן לגיטימציה להרחבתה של התופעה .במצב שבו הזנות אסורה ,כאשר הזונה נופלת קורבן לאלימות ,רמאות והונאה ,אין היא יכולה לפנות למשטרה ,מחשש שזו תעמידה לדין .העמדה לדין של העוסקים בזנות רווחת במדינות שבהן מצויה הגישה האוסרנית .כך למשל , בארה"ב ,הסטטיסטיקה מראה כי על כל מעצר אחד של לקוח מתבצעים שמונה מעצרים של נשים בזנות .כמו כן ,בפורטלנד , 79% מהמעצרים הקשורים לזנות בשנת 1984 היו של נשים ( City Club Report, 1984 ,בתוך : Jolin, 1994 .) הגישה האוסרנית אינה עשויה מקשה אחת ומכילה מספר י תת-זרמים .זרם אחד רואה בזנות תופעה פסולה מבחינה מוסרית ,אך אינו מפליל את הלקוח או את הזונה ;רק הסרסור מופלל .זוהי הגישה הקיימת כיום בישראל .זרם אחר מפליל הן את הלקוח והן את הסרסור ;מדיניות זו קיימת בשוודיה .גישה זו נקראת לפעמים הגישה האבולוציוניסטית , ומקורה בהכרה כי הזונה היא קורבן המנוצל לרעה בידי גורמים שונים .כדי להתמודד עם ניצולן של הנשים יש להפליל את המנצלים (בן ישראל ולבנקרון , 2005 .)כמו כן ,גישה זו דוגלת לרוב בחקיקה האוסרת שידול ציבורי ( Hindle & Barnett, 2003 .) הגישה ההפוכה לגישה האוסרנית הקיצונית היא הגישה הרואה בזנות תופעה לגיטימית .ההיבט המשפטי של תפיסה זאת הוא דה-קרימינליזציה (אי הפללה )של המעורבים בזנות .גישה זו רואה במכירת שירותי מין תעסוקה לגיטימית ככל תעסוקה הגישה האוסרנית אינה עשויה מקשה אחת ומכילה מספר תת- זרמים .זרם אחד רואה בזנות תופעה פסולה מבחינה מוסרית ,אך אינו מפליל את הלקוח או את הזונה; רק הסרסור מופלל . זוהי הגישה הקיימת כיום בישראל 48 אחרת ( McLeod, 1980 בתוך : Benson & Matthews, 1995 ;)האישה ,הלקוח והסרסור אינם עוברים על החוק בעת קידומם את הזנות .גישה זו טוענת כי לגליזציה של הזנות תסייע בהסרתה של הסטיגמה הנלווית לתופעה ( Weitzer, 1999 ,)ואף תשחרר את הנשים מניצולן על ידי סרסורים ומתלות בהם .כיום נדיר למצוא מדינות שבהן קיימת דה-קרימינליזציה מלאה של כל שרשרת הזנות (הזונה ,הלקוח ,הסרסור ,מנהל בית הבושת ותעשיית הפרסום והשיווק של שירותי המין ;)אין מדינות המתירות לכוחות השוק לפעול בחופשיות בכל זירות הזנות .ישנן מדינות ,כדוגמת אוסטרליה וניו זילנד ,שבהן שלטת גישת אי ההפללה ,אך במסגרתה הזנות נשלטת ומבוקרת באמצעות שיטות לפיקוח עליה ומיסודה . כחלק מגישת אי ההפללה מתפתחת בשנים האחרונות גישה הדוגלת במיסוד הזנות .גישה זו מכונה הגישה הרגולטורית .חסידי הגישה טוענים שללא כל קשר למוסריותה של הזנות ,וללא תלות בשאלה האם צריך לאסור אותה או להתיר אותה ,קודם כול יש למסד אותה .גישה זו רווחת בגרמניה .חסידי גישה זו טוענים שהזנות היא תופעה שכיחה מבחינה חברתית ,מעין רע הכרחי (בן ישראל ולבנקרון , 2005 ;בר וגבעון , 2009 .)על כן יש לעגן את הזנות כעיסוק לכל דבר ועניין .יש לפקח עליה ,למסות אותה ,לתעל אותה לאזורים מוגדרים מראש (כדוגמת רובע החלונות האדומים באמסטרדם ,)ובכך לשלוט בתופעה ולכוון אותה ( Weitzer, 1999 .)נטען כי פיקוח על התופעה מסייע הן לבריאותה של הזונה והן לבריאותו של הלקוח (בלגי וצ'רנוביצקי , 2009 ,)ומאפשר לכוחות המשטרה להגן על האנשים מפני לקוחות מסוכנים במקום לעצור אותן בעוון מכירת שירותי מין ( Benson & Matthews, 1995 .) לוח 3 19 מציג מודלים של דפוסי מדיניות שונים במדינות שונות בעולם .יש להדגיש כי ללא כל קשר למדיניות השלטת במדינה כלפי הזנות ,קיים איסור גורף בכל המדינות בעולם על סחר באנשים לצורכי מין .נוסף על כך קיימת התנגדות (ברמה הערכית והמשפטית )לניצול מיני של קטינים לצורכי זנות. 19 עריכה של הנתונים מתוך האתר : http://prostitution.procon.org/view.resource.php?resourceID=000772 49 לוח 3 :מדיניות כלפי תופעת הזנות במאה מדינות מדינות חוקי לא חוקי אין התייחסות משפטית ברורה זנות סרסרות ניהול בית בושת אוגנדה ,איחוד האמירויות ,איי הבהאמה ,איראן ,אלבניה , אנגולה ,אנטיגואה וברבודה ,אפגניסטן ,ברבדוס ,גיניאה , ג'מייקה ,גרנדה ,דומיניקה ,דרום אפריקה ,דרום קוריאה , האיטי ,טרינידד וטובגו ,ירדן ,ליבריה ,ליטא ,מלטה , מצרים ,סורינאם ,סלובניה ,סין ,סנט וינסנט והגרנדינים , סנט לוסיה ,סנט קיטס ונוויס ,עיראק ,ערב הסעודית , פיליפינים ,צפון קוריאה ,קובה ,קמבודיה ,קניה ,קרואטיה , רומניה ,תאילנד.  ארה"ב 20 אוסטריה ,אורוגוואי ,איטליה ,אירלנד ,אסטוניה , ארגנטינה ,ארמניה ,אתיופיה ,בוליביה ,בליז ,ברזיל , בריטניה ,דנמרק ,הונגריה ,הונדורס ,ישראל ,לוקסמבורג , סלובקיה ,פולין ,פורטוגל ,פרגוואי ,צ'ילה ,צ'כיה ,קירגיסטן , קפריסין ,הרפובליקה הדומיניקאנית .  קנדה, 21 פינלנד, 22 צרפת, 23 הודו, 24 מלזיה. 25  יפן26  שוודיה, 27 נורבגיה, 28 איסלנד. 29  בולגריה, 30 ספרד. 31 20 הזנות אינה חוקית פרט לכמה מדינות בנבאדה הן בש נדרש רישום במרשם וביצוע בדיקות רפואיות .ניהול בתי בושת אסור גם כן , פרט ל כמה מחוזות בנבאדה. 21 הזנות אסורה במקומות ציבוריים. 22 מכירה ורכישה של מין בציבור אסורה. 23 זנות חייבת במס .קיימת חקיקה נגד שידול במקומות ציבוריים. 24 זנות אינה בבחינת פשע .שידול לזנות וזנות במקומות ציבוריים אסור ים. 25 הזנות אינה בגדר פשע ,אולם שידול לזנות אסור. 26 זנות מוגדרת כמגע מיני המערב חדירה בתמורה לתשלום .אקטים מיניים שאינם מערבים חדירה אינם בלתי חוקיים . 27 הזנות אינה פשע אולם קיימת הפללה של צרכני שירותי המין. 28 מכירת שירותי מין חוקית .רכישת שירותי מין אינה חוקית. 29 מכירת שירותי מין חוקית .תשלום עבור שירותי מין אסור. 30 אין הסדרה ספציפית בחוק. 31 הזנות אינה פשע ,אולם מעמדה החוקי אינו ברור. 50 מדינות חוקי לא חוקי אין התייחסות משפטית ברורה זנות סרסרות ניהול בית בושת אל סלבדור ,בלגיה ,גואטמלה ,פנמה ,פרו ,קולומביה , שווייץ.   בנגלדש 32   אוסטרליה33 אינדונזיה ,אקוודור ,ונצואלה ,ניקרגואה ,קוסטה ריקה , רואנדה.  גרמניה, 34 הולנד, 35 טורקיה, 36 יוון, 37 לאטביה, 38 מקסיקו, 39 ניו זילנד, 40 סינגפור, 41 סנגל. 42  3.2 מגמות ושינויים בגישות כלפי תופעת הזנות עד לשובה של הזנות כנושא לדיון ציבורי ,רבות מהמדינות דגלו בגישה האבולוציוניסטית כלפי הזנות והפעילויות המקושר תו אליה ,כדוגמת בתי בושת וסרסרות .עם זאת ,מדיניות כלפי הפללתן של הנשים עצמן השתנתה בין מדינה למדינה ( Outshoorn, 2004 .)שובה של הזנות לדיון הציבורי התרחשה בזמנים שונים ;בישראל , אוסטרליה ,צרפת ואיטליה מדובר בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 ,ואילו במדינות אחרות הדיונים הוצתו בשנות ה- 80 ואף ה- 90 של המאה ה- 20 . לפיMiriam ( 2005 ), הפולמוס הפמיניסטי שהתקיים בארה"ב בשנות השמונים 32 זנות של נשים מותרת מגיל 18 ומעלה .זנות זכרים אסורה. 33 חוקי באופן חלקי. 34 בשנת 2002 הפכה הזנות לחוקית וה וסדרו התנאים הסוציאליים והזכויות של הזונות .ניצול מיני הוא בבחינת פשע. 35 אישה מתחת לגיל18 .אינה רשאית לעסוק בזנות הלקוחות חייבים להיות מעל גיל 16 . הזונות מחויבות ברישום בו תשלום מסים . בתי הבושת מחויבים ברישוי עסקים ודרישות מקומיות. 36 הזונות מחויבות ברישום בו ביצוע בדיקות תכופות במרפאות .הן גם מחויבות לשאת כרטיס בריאות מזהה .עובדי מין אינם רשאים להינשא וילדיהם מנועים מעיסוק בדרגים גבוהים בצבא או במשטרה ומנישואים לאנשים מדרג גבוה זה .בתי בושת רשמיים מנוהלים על ידי המדינה (ממלכתיים). 37 אישה מתחת ל גיל 21 .אינה רשאית לעסוק בזנות הזונות רשומות במרשם וחייבות בבדיקות רפואיות מדי שבועיים. 38 הזונות מחויבות בבדיקות רפואיות חודשיות. 39 הזנות בעלת מעמד חוקי ומוסדרת ברמה המדינית. ב מקום בו ש הזנות מוסדרת ,הזונה חייבת להיות תב 18 לפחות ,להירשם במרשם ,לשלם עבור בדיקות רפואיות ולהחזיק עמה כרטיס בריאות .הזנות אינה יכולה להתרחש במקומות ציבוריים. ב ערים רבות קיימים אזורי חלונות אדומים. 40 אישה מתחת ל גיל 18 אינה רשאית לעסוק בזנות .בעלי בתי בושת חייבים להיות ני ב 18 לפחות וללא עבר פלילי חמור. 41 קיימים אזורי אורות אדומים והזונות מחויבות בבדיקות רפואיות . אישה מתחת ל גיל 16 אינה רשאית לעסוק בזנות. 42 אישה מתחת ל גיל 21 .אינה רשאית לעסוק בזנות הזונות רשומות במשטרה ומחויבות להחזיק כרטיס בריאות בתוקף ו לעבור בדיקות רפואיות של מחלות מין מועברות .במרפאה מחולקים קונדומים חינם. 51 לגבי הגדרות של זנות ופורנוגרפיה ו נקרא בשם הפופולארי"The sex war" ,חזר והגיח שוב בשנות ה- 90 בהקשר של סח ר בנשים(Miriam, 2005) .פולמוס ;זה לוקח צורות שונות במדינות שונות Kantola & Squires (2004) מראות כיצד שני סוגי שיח שולטים במדיניות בריטניה משנות ה- 80 עד היום כלפי זנות- ‘a public nuisance discourse’ - שיח ,של מטרד ציבורי‘a moral order discourse’ – -שיח מוסרי הנשען על רטוריקה של זכויות אדם, דת ופמיניזם. עוד הן טוענות כי לעומת הולנד, השיח בבריטניה חסר את העמדה .'של 'עובדות המין Spanger (2011) מבצעת ניתוח של סוגי השיח השולטים בתפיסת הזנות בדנמרק , ומראה את הדרך בה הם השפיעו על מדיניות הממשלה. היא טוענת כי הם אינם מבטאים שני צדדים בדיכוטומיה כפי :שנהוג לראותsex work Vs. abolitionist ,אלא הצהרות שונות בתוך אותו שיח פמיניסטי לגבי איך מכירת .מין משפיעה על נשים לפיה בתחילת המאה ה- 20 רווח ,]בעיקר שיח משפטי [התנהגות פוגענית בשטח ציבורי שיח רפואי- ]מדעי [הפצת מחלות אשר שלט עד לשנות ה- 50 ,, שיח דתי אשר שזור בשיח על זנות במהלך כל השנים שיח פמיניסטי של אלימות כלפי נשים וקורבנות השולט מתחילת שנות ה- 2000 , ושיח של מדיניות חברתית המתייחס לסיבות פסיכולוגיות וחברתיות לזנות השולט גם הוא מ1999 עד היום (Spanger, 2011) . לפי Wagenaar & Altink (2012) מדיניות כלפי זנות כמעט ואינה נבחנת בספרות ,ובעיקר חסר דיון בתהליכים משמעותיים וקריטיים כגון עיצוב המדיניות והטמעתה .כמו כן ישנה בולטות של אלמנטים ספציפיים בכתיבה ובשיח על זנות ,כמו התמקדות באלימות ,והתעלמות מאחרים .הזנות כתופעה חברתית מקשה על המחקר ועל עיסוק במדיניות ובהטמעתה ;כל הנוגעים בדבר - בעלי המקום הפועל לשם זנות ,הנשים והלקוחות - הינם בעלי מניעים לא לשתף פעולה או לתרום נוי י לש ,זאת עקב הסטיגמה האופפת את הנושא ומודל עסקי של מקסום רווחים על חשבון זכויות העובד הנפוץ בשדה זה .זאת בנוסף לתנועה המהירה בין מיקומים ומדינות של עובדי מין המקשים על דיוק בהערכה. 3.2.1 זנות ומשברים כלכליים סופו של העשור הראשון של המאה ה- 21 הסתמן במשבר כלכלי אשר הביא מדינות רבות לחיפוש אחר מקורות מימון לתקציב המדינה .אחד המקורות שעלו היה מיסוי הזנות ,אשר רווחיה באירופה מוערכים במאות מיליארדי אירו לשנה .לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הולנד ,תעשיית המין מגלגלת מחזור של 660 מיליון אירו בשנה ( Smekens & Verbruggen, 2005 .)בגרמניה לבדה ההערכה מגיעה לעשרות מיליארדי אירו בשנה ;זאת משום שהחל משנת 2002 הזנות נחשבת למקצוע שיש לשלם בגינו מס בהתאם לחוק . בשל המשבר הכלכלי ניתן למצוא דוגמאות רבות למימון קופות המדינות על ידי הכנסות מ הזנות .כך למשל ,כדי להפוך את הזנות לחלק מהכלכלה החוקית ,מסרו גורמים בממשל ההונגרי43 כי ממשלתם תאפשר לעובדים בתעשיית המין להגיש בקשה להיתר של יזם ,מהלך שאמור להניב לממשלה הכנסות בשווי מוערך של מיליארד דולר מדי שנה .ההיתרים יאפשרו לזונות לתת קבלות ללקוחות ובכך לקחת חלק בכלכלה החוקית באמצעות תשלום מסים . 43 לדברי אגנס בקונאי, דוברת רשות המסים ההונגרית, תעשיית המין בהונגריה מוערכת בשווי מיליארד דולר .מדי שנה dyn/content/article/2007/09/24/AR2007092400842.html - http://www.washingtonpost.com/wp 52 הולנד ,בשל המציאות הכלכלית הקשה ,החלה להקצות משאבים לגביית המס מענף שירותי המין .יאנקה פרהאגן ,דובר רשות המסים של הולנד ,אמר בהתייחסו לנושא: 44 "התחלנו במקומות גדולים ,כמו בתי זונות , עכשיו אנחנו עוברים הלאה אל בעלי הדירות והעובדות ברובע החלונות האדומים ." שווייץ ,במסגרת התכנית להמרצת כלכלתה ,חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי שמטרתו ייבוא עובדים כדוגמת בנקאים ,מנהלים ,אקדמאים ושאר בעלי מקצועות מבוקשים .אך בפועל ,מרבית העובדים שניצלו את ההסכם הגיעו למטרות עבודה בתעשיית המין . ה זונות יכולות להציע את שירותיהן כעצמאיות ,כל עוד הן נרשמות במשטרה ומשלמות מסים כחוק. 45 בפועל ,אף על פי ששווייץ לא מימשה את התכנית המקורית להגדלת תקציב המדינה ,היא הצליחה להגדיל את היקף הכנסותיה ממסים .עוד ,יש לציין כי בשווייץ בשל המשבר והפיטורים שבאו בעקבותיו ,פנו נשים רבות לתעשיית הפורנו או "שירותי הליווי." 46 נוסף ,על כך בשל הרצון למצוא מקורות מימון לתקציב המתכווץ ,מדינות רבות יזמו פעולות להסדרת הזנות .ומיסודה מיסוד זה תרם אף הוא להתרחבותה של תופעת הזנות ;כך למשל ,מחקר שנערך לבקשת הממשלה הסקוטית ( Bindel & Kelly, 2003 )הראה כי תעשיות המין ,תיירות המין ,זנות קטינים ואלימות נגד נשים במעגל הזנות גדלו במידה ניכרת בכל המדינות שבהן קיימת ליברליזציה של חוקי הזנות .מחקר נוסף של Cho, Dreher & Neumayer (2012) שנערך על150 מדינות ברחבי העולם, מצא קשר חיובי בין לגליזציה של הזנות לבין זרימה של נשים באמצעות סחר ;לתוך המדינה במדינות בהן הזנות הינה חוקית (על צורותיה השונות) .סחר בנשים לצרכי זנות מתרחב ופורח ממצא מעין זה משמש עוגן לעמדתה של ממשלת ארה"ב ,שנוקטת עמדה נחרצת נגד מיסודה של הזנות .ממשלת ארה"ב רואה בזנות תופעה מזיקה לאדם ; לדידה הזנות היא עבדות מודרנית המשמשת דלק למנוע הסחר בבני אדם .לטענתה ,הניסיונות למסד את הזנות על ידי פיקוח רפואי או מתן רישיון מתעלמים מבעיות הליבה שהן התעללות מתמשכת ושגרה של אלימות ( U.S. House Committee on International Relations, 2004 .) עמדתה הנחרצת של ארה"ב משכה אליה ביקורות .כך למשל( , 1999 ) Weitzer טוען כי מדיניות ההפללה עולה לארה"ב סכומי עתק .מחקר שנערך בשש ערים גדולות בארה"ב אמד את הוצאות אכיפת חוקי הזנות בשנת 1985 בכ- 120 מיליון דולר ( Pearl, 1987 ,בתוך : Weitzer .) בניגוד לעמדתה הנחרצת של ארה"ב ,במדינות רבות חלו בשנים האחרונות שינויים במדיניות כלפי הזנות . המדיניות כלפי תופעת הזנות שונה במדינות שונות (ראו לוח 3 עמוד49 ,)והיא בעלת מאפיינים תחיקתיים ופרקטיים שונים . 3.2.2 פוליטיקת מוסר לפי ( Wagenaar & Altink (2012 המדינ ות י כלפי תופעת הזנות היא דוגמא לפוליטיקת מוסר : Causes, Consequences and Responses, European Economy 7/2009 From European Economic Crisis in Europe 44 http://ec.europa.eu/economy_finance/publications/publication15887_en.pdf Commission Site: 100 Countries and Their Prostitution Policies, Procon. From: 45 http://prostitution.procon.org/view.resource.php?resourceID=000772 46 מתוך : http://prostitution.procon.org/view.resource.php?resourceID=000772#switzerland 53 (morality politics) . לסוג זה של מדיניות שישה מאפיינים :מאפיין ראשון הוא שהמדיניות נשלטת על ידי אידיאולוגיה מפורשת ,כלומר מטרה מוסרית גדולה יותר ;שנית ,למומחים ישנה סמכות מוגבלת בנושא ובעלי האידאולוגיה חשים כי הם בעלי הידע והם אלה שצריכים לתרום את דעתם בנושא .זאת בהשוואה לגיבוש מדיניות בתחומים אחרים כגון חינוך רווחה ובריאות, שם יש למומחים ושאר נציגי הציבור מעמד דומה לאלה .של בעלי האידיאולוגיה שלישית הנושא מאד טעון מבחינה רגשית ,מה שגורם לשיח חרשים ולדיונים מלאים בכעס ,חוסר הקשבה ודמוניזציה של הצדדים השונים. רביעית ,הנושא עמיד בפני עובדות ,הן התקשורת והן מאמרים אקדמיים מתייחסים למספרים ללא סימוכין ,מכלילים ומנפחים נתונים; חמישית , החשיבות הסמלי ת של גיבוש מדיניות רבה יותר מיישום ה מדיניות ויש חוסר סבלנות לתהליכי הטמעת המדיניות; ,לבסוף פוליטיקת מוסר נתונה לשינויים פתאומיים ודרסטים במדיניות, אשר לרוב אינם מבוססים על בדיקה מעמיקה .של המערכת או של בעלי אינטרסים פוליטיקת מוסר גורמת להגבלת הדיון בנושא, ואינה מאפשרת קידום ושיפור של מדיניות(Wagenaar & Altink ,2012) . 3.3 זרקור על מדיניות: שש מדינות הופעתה של תופעת הזנות כחלק מהשיח הציבורי איפיינה מגוון של מדינות מערביות .להלן ניתוח של שש גישות שונות לעיצוב מדיניות להתמודדות עם תופעת הזנות. 3.3.1 אנגליה ועדת וולפנדן האנגלית ,אשר נדרשה במחצית שנות החמישים של המאה ה- 20 לסוגיה של עבירות משכב זכר ועבירות זנות ,אימצה עמדה אשר רואה התנהגויות אלה בתור עניינים פרטיים של מוסר מיני המצויים בתחום צנעת הפרט ,ועל כן אינם צריכים להיות כפופים להתערבות משפטית .הוועדה קבעה כי תפקידו של המשפט הפלילי ביחס לזנות צריך להצטמצם למצבים שבהם ההפללה חיונית לשם הגנה על הסדר הציבורי ,על הצניעות המינית או על רגשות הציבור וכן לצורך מניעת ניצולם של אחרים (רימלט , 2011 .) באנגליה ,הזנות עצמה אינה נחשבת לפשע ,אולם חל איסור על שידול במקום ציבורי .דוגמה לכך היא סעיף ה- " Kerb Crawling "בחוק שיטור ופשע ,האוסר על שיטוט ברכב והאטה ליד נשים המציעות שירותי מין .מהלך זה מנסה למנוע את אפשרות הצעתם של שירותי מין ברחוב .כמו כן חל איסור על החזקה וניהול בית בושת ,כמו גם על שידול לזנות . ממשלת אנגליה הכירה בהשלכות הפוגעניות שיש לזנות על הפרט והקהילה כולה וקבעה כי הזנות היא פרקטיקה של ניצול חמור והתעללות ,וכוללת בתוכה נשים רבות שנסחרו לתוך ובתוך אנגליה למטרה זו ( Home Office, 2004 .)עם זאת ,כשנשאלה מזכירת המדינה הבריטית ,גב 'ג'קי סמית ,מדוע לא אוסרים כלל את התשלום עבור שירותי מין ,מסרה47 כי השרים שקלו זאת ,אך בשל חוסר תמיכה מצד הציבור החליטו שלא לבצע מהלך בנדון . במקום זאת ,הממשלה ממשיכה למקד את מאמציה להפחתת הדרישה לנשים נסחרות אשר מוחזקות בתנאי http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/7736436.stm 47 54 עבדות .עם זאת ,עמדתה של ועדת וולפנדן דוגלת בצמצום ההליך הפלילי להסדרת תופעת הזנות. החוק באנגליה גם זיהה את הנשים בזנות כפגיעות , ועל כן ישנה אפשרות להוציא צוי בית משפט לאלץ נשים בזנות לקבל שירותי תמיכה ליציאה מהזנות. יחד עם זאת, לפיSagar & Croxall (2012) ההתמקדות היא בצמצום הזנות ובעדיפות .נמוכה יותר מענה על צרכי הנשים בזנות מבחינת ,מצבן של עובדות מין מזהירות Sagar & Croxall כי בתקופה הנוכחית של משבר כלכלי ור מות גבוהות של אבטלה בבריטניה יהיו .אנשים שיפנו לעסוק בעבודת מין כפרנסה כאשר נסיבות כאלה י חוברו יחדיו עם המגמה חדשה של מקומיות(Localism) - הבנויה ביסודה ,על קהילה אחריות מוסרית ו קונפורמיות- זה עשוי להיות זרז מצד אחד לקהילתיות ול פעול ה של רשות מקומית, אך בהיעדר אסטרטגית לכידות קהילה מקומית, זה עלול להוביל לדחיקה לשוליים ו ל הדרה חברתית מוגברת של .עובדי תעשיית מין (שם491 .)אל ,מול זאת בדרום ווילס החדשה(New South Wales) נעשתה הסדרה של החזקה וניהול של בתי בושת באזורים מסוימים–בעיקר תעשייתיים [כגון- רחוק מכנסיות, בתי ספר וכד']. גם זנות רחוב ושידול לזנות חוקיים אך מוגבלים לאזורים שאינם מפריעים לציבור (Hubbard & Prior, 2012) . יחד עם זאת ,חוסר ההבחנה במדיניות הרשויות בין מקומות המיועדים לשירותי מין באופן קבוע- כגון בתי בושת ,לבין שירותי זנות הניתנים באופן חלקי על ידי אישה אחת בביתה ,יוצרים מגוון בעיות .כך למשל אישה העובדת מביתה וגרה עם ילדיה ,לרוב לא תבקש רישיון להסדרת המקום ( pproval for a Home Occupation Sex Services Premises - HOSSP )עקב העובדה כי אם המקום משמש ( לשירותי מין ולכן מוגדר על ידי הרשויות כ בית בושת ,)ילדים מתחת לגיל 18 הגרים שם מוגדרים כילדים ""בסיכון(ibid.146) . 3.3.2 הולנד הזנות מעולם לא הייתה בלתי חוקית בהולנד ,אלא אם נעשתה שלא מרצון ( Netherlands Ministry of Foreign Affairs, 2005 .)בשנת 1911 נחקקו חוקים המגדירים ניהול והחזקה של בתי בושת כפעולות לא חוקיות ,כדי להגן על הזונות מפני ניצול .עם זאת ,איסור זה לא נאכף במשך כחמישים שנים ,ובתי הבושת פרחו ( Hindle & Barnett, 2003 .)פעולות ננקטו רק נגד בתי בושת או מועדוני מין שבהם הייתה מעורבות של מעשים פליליים אשר סיכנו את הסדר הציבורי .בשנת 2000 הוסר החסם המשפטי לניהול והחזקה של בתי בושת ;מטרת החוק הייתה להסיר את הסטיגמה מהנמצאים במעגל הזנות ,כמו גם להחמיר את הענישה בגין סחר בנשים .בד בבד הוכנסו סעיפים חמורים יותר של עיסוק שלא מרצון בזנות והתעללות מינית בקטינים (שם .)למעשה ,הולנד הפכה למדינה האירופית הראשונה שבה נעשתה לגליזציה של הזנות , מדיניות אשר נתמכה על ידי הפמיניזם ההולנדי ( Outshoorn, 2001 .)מייצגיו של זה ביקשו להבחין בין זנות מבחירה ,שאותה כינו "עבודת מין ,"ובין זנות מכפייה ,שנתפסה כפסולה (שם .) חרף הסרת החסם המשפטי מעל בתי הבושת ,אין חקיקה מסודרת שמסדירה את הזנות והרישוי שלה ;הרשויות המקומיות הן האחראיות על מתן רישיונות בתנאים ובנסיבות השוררים במקום. 48 עם זאת ,כדי להקטין שונות 48חוק ה - BIBOB בהולנד מסמיך ארג נים ו ממשלתיים ,כמו מועצת העיר ,לבדוק את הרקע של האדם או החברה לפני הענקת הרישיון .אם יתגלה כי למבקש הרישיון אין עבר פלילי או כסף ממקורות בלתי חוקיים – יוענק לו הרישיון .החוק נועד למנוע את התמיכה של המדינה בפעילויות פליליות וכלכלה "שחורה" . 55 בתנאי הרישום ,הוקם גוף המתאם בין הרשויות השונות (לבנקורן , 2007 .)מכיוון שהזנות נחשבת עבודה לגיטימית לכל דבר ועניין ,על העובדות ומעסיקיהן למלא את חובותיהם בכל הקשור למס ( Netherlands Ministry of Foreign Affairs, 2005 .)המיסוד כלל החלת חוקי המגן של דיני העבודה על הנשים .אישה יכולה לבחור אם להיות עצמאית או שכירה ;אם היא בוחרת לעסוק בזנות כעצמאית ,עליה להירשם ברשויות המס .אם היא בוחרת להיות שכירה ,לעומת ,זאת רק ביטוח הבריאות נמצא תחת אחריותה וכל שאר המגעים הממשלתיים הם באחריות המעסיק (לבנקורן .)מאז המיסוד חלה ירידה במספר בתי הבושת , ובה בעת חלה עלייה במקומות של סאונה ומסאז ' – רמז לפריחת המגזר הלא-חוקי . יש הרואים בלגליזציה ,שנועדה לטובת הנשים במעגל הזנות ,כישלון .טענה זו נסמכת על מספר עדויות .ראשית , רק כ- 4% מהן נרשמו .שנית ,ההכנסה לקופת המדינה לא עלתה במידה ניכרת ;רובע האורות האדומים כאטרקציה תיירותית שימש מקור הכנסה גדול לקופת המדינה במשך שנים רבות ,ומאז החוק נוספו דמי רישוי ומיסוי מבתי הבושת ומנשים העוסקות בזנות באופן עצמאי (לבנקורן , 2007 .)כמו כן ,רובע האורות האדומים נמצא בעשור האחרון תחת השפעתם הכבדה של ארגוני פשע ( Agustín, 2009 .)התחזקות ארגוני הפשע ,במקום כמו גם הרצון לשפר את פני העיר ולהפוך אותה לבטוחה ואטרקטיבית ,הביאו ליוזמה בדמות פרויקט הקואליציה 1012 ,הכולל פעולות שנועדו להשפיע על רובע האורות האדומים .נוסף ,על כך בבחינה של כמאתיים פסיקות של בית המשפט בהולנד בנושא הזנות מאז ינואר 2007 ,נוצר הרושם כי גם כאשר הוכח מרכיב הכפייה במשפט ,העובדה שלזנות מעמד חוקי בהולנד שיחקה תפקיד בהערכה האם קיימת סבירות שלקורבן הייתה אפשרות לבחור בדרך אחרת ( Seventh report, 2009 .) במחקר שביצעוWagenaar, Altink, & Amesberger (2013) על הולנד ,הם מראים את הקשיים הרבים בהערכת המספר המדויק של אוכלוסיית הנשים בזנות .מתוך מקורות שונים כמו גם ספירה של החוקרים הם מצאו כ- 2200 ( עובדות מין בארבע הערים הגדולות בהולנד מספרים ממועדונים , חלונות וברחוב , לא כולל מכוני עיסוי, עבודה מהבית ושירותי אינטרנט). לפיהם מספרים אלו אינם גדולים כלל, זאת אל מול הדגש התקשורתי הרב על הנ ושא המורכב מנתונים .בלתי מבוססים כמו כן ישנה ניידות של עובדות מין מהסקטור הרשמי (licensed) לסקטור הבלתי רשמי(unlicensed) . עוד הם מציינים במחקרם כי בין2000 ל2012 היתה ירידה במספר מקומות הזנות המורשים . בש נת 2000 ( מספר המועדונים ה פרטיים) נאמד ב800 אך ב- 2010 דווח לחוקרים כי רק360-370 מועדונים נשארו . גם מספר החלונות ירד בתקופה זו. בשנת1999 היו2,096 ,חלונות בשנת2009:1466 . מאז נסגרו חלונות נוספים .באמסטרדם לפי החוקרים זאת בשל צעדי מדיניות ישירים שמטרתה להקטין את מגזר הזנות ,אך גם בשל הצמיחה בהפעלת זנות מ בוססת אינטרנט .כמו כן מציינים החוקרים כי מספר הנשים שסיפרו על כפייה בזנות היה נמוך ביותר ,ועל אף היות המדגם איכותני ולא מייצג ( 44 מרואיינים, מתוכם4 גברים ו2 טרנסג'נדרים). המספ ר הנמוך הפתיע לאור הדגש הרב המושם על אלמנט זה .בעבודה בזנות שכר עבודת הזנות הינו נמוך באופן יחסי למדינות אחרות והוא נע בין 25-50 יורו ,(שם39 )ואף נמוך מכך .השכר משתנה בין המסגרות- .נמוך יותר ברחוב ובאזורי החלונות וגבוה יותר במועדונים פרטיים למרות שתחת זכויות העבודה עובדות המין מוגנות, החוק אינו מוחל על מתקני עבודת מין, שם ישנו פע ר בזכויות ובחירותם של עובדי המין; העובדות במועדונים ציינו שאינן יכולות לסרב ללקוחות, שחלק ניכר מכספן עובר למנהל המקום וכי יש לה ן קוד לבוש מוקפד. המסקנות דומות למחקרים אחרים בנושא, אשר הראו כי לעובדות 56 מין ישנו קושי למצוא מסגרת עבודה בה יהיו להן תנאי עבודה ה ,וגנים ובטוחים (שם42 .)כמו גם- למרות הכוונות הטובות של מדיניות זכויות העובדים בתעשיית הזנות ,אין סנקציות למי שמפר זכויות אלו. 3.3.3 גרמניה בשנת 2002 נכנס לתוקפו חוק שהכיר בזנות כעבודה ,אשר ביקש לתת תוקף חוקי ומלא להיבטים שונים של הזנות שרווחו עד אז בגרמניה ללא מסגרת פורמאלית ( Kavemann, Rabe & Fischer, 2007 .)למעשה ,חוק זה מיסד את הזנות בגרמניה בעודו מעניק לעוסקות בזנות נגישות לביטוח לאומי ,דמי אבטלה ,ביטוח בריאות ופנסיה .נוסף ,על כך החוק ביקש למגר את ההיבטים הפליליים של המקצוע ;מחד ,גיסא לאפשר לנשים המעוניינת לעזוב את הזנות לעשות כן ,ומאידך גיסא להקל את הכניסה לתחום עבור אלה המעוניינות בכך . גורמי ממשל וארגונים לא ממשלתיים מסכימים כי מטרתו הראשונה של החוק החדש הייתה שיפור תנאיהם של העוסקים בזנות מרצונם ,כמו גם מיגור תופעת הסחר בנשים עקב האפשרות לקבל שירותי מין כחוק ( Mitrovic, 2002 .)אך הסדר המיסוד לא חולל שינוי מהותי במצבן של העוסקות בזנות ;הן המשיכו להיות חשופות למגמה גוברת של אלימות ,גופנית ונפשית ,ועדיין נתקלו בקשיים כשביקשו להגיש תביעה בגין אלימות הלקוח .זאת בשל הדרישה לעדים לכך שהיה הסכם בין הצדדים ,אשר מומש (התקיימו יחסי מין ,)פרט למחלוקת על גובה התשלום (לבנקורן , 2007 .) כמו כן, במחקר שבדק את גרמניה (יחד עם דנמרק ושוודיה) כמקרה בוחן ללגליזציה של זנות והשפעתה על מצב ה סחר בנשים ,מצא כי בהתאם ל ממצאי המחקר על מדינות רבות ,השפעת הל גליזציה של הזנות הינה עלייה במקרי הסחר בנשים בגרמניה , 2012:75) Neumayer (Cho, Dreher & . בשל המבנה הפדראלי של הממשל בגרמניה ,קיימים הבדלי חקיקה בין המחוזות השונים ביחסן לזנות ( Outshoorn, 2004 ,)ולכל מחוז יש את שיקול הדעת כיצד ליישם את החוק על-ידי קביעת נורמות ,בדומה לרישוי עסקים .עם זאת ,מסגרת החוק קובעת באילו אזורים בעיר מותר לעסוק בזנות ,באיזה אופן (בתי בושת , דירות )ולעתים גם באילו שעות (לבנקורן , 2007 .) במקביל למשבר הכלכלי ,הסדר המיסוד במקור והגברת השימוש בו בהמשך ביססו את האינטרס להשתמש במיסוד כמקור מימון חדש .זאת מכיוון שאחת עשרה אלף רשויות מקומיות בגרמניה קורסות תחת נטל חובות של יותר מאחד עשר מיליארד דולר והן מחפשות מקורות הכנסה חדשים וקלים יחסית. 49 בשנים האחרונות תקציבן של חלק מן הרשויות המקומיות תלוי בכספי המיסוי שמקורם בבתי הבושת המקומיים ( Hughes, 2005 .) 49פראנץ-ריינהארד האבל ,דובר איגוד הערים והרשויות המקומיות בגרמניה ,אמר כי לדעתו ערים אחרות ילכו בעקבות עיריית בון שהציבה מדחנים המיועדים לנשים העוסקות בזנות ,לקנות את הזכות לשהות במקום כדי לקיים יחסי מין עם לקוחות. prostitutes - bonn - http://madmikesamerica.com/2011/09/parking 57 3.3.4 שוודיה בשנת 1999 נחקק בשוודיה חוק אשר הטיל איסור פלילי על רכישת שירותי זנות וקבע בצדו קנס או מאסר של עד שישה חודשים .חקיקת החוק סימלה את סיומו של קמפיין ממשלתי אשר נועד להגביר את המודעות למאבק בסחר בבני אדם ,והתמקד בביקוש מצד הגברים לנשים במעגל הזנות .בכך נהייתה שוודיה למדינה הראשונה בעולם שהטילה איסור פלילי גורף על רכישת שירותי מין ,אבל לא על מכירת שירותי מין ,מתוך מטרה ברורה להפוך את הלקוח בתעשיית הזנות למושא היחיד של החקיקה .מהלך פלילי זה נסמך על העמדה הרשמית שלפיה הזנות ,מעצם מהותה ,היא פרקטיקה של אלימות גברית נגד נשים וילדים ,אשר פוגעת בעקרון השוויון בין המינים ,וכי הזונה היא למעשה קורבן שיש לעזור לו ולא להענישו ( Ministry of Industry, Employment and Communications, 2004 .)התמקדות בהפללתו של הלקוח כונתה על ידי ( Hindle & Barnett (2003 הגישה הניאו-אבולוציוניסטית ,גישה הרואה בזנות הפֵרה על ידי הלקוח של זכויות האדם של הנמצאת במעגל הזנות ;הפללת הלקוח מדגישה כי מהותה של הזנות היא הסחרה של בני אנוש ובנות אנוש . לאחרונה הגישה ועדה ציבורית בראשות שרת המשפטים השוודית דו"ח מקיף הבוחן את פועלו של החוק ואת התוצאות שהניב ( Skarhed, 2010 .)דו"ח זה כולל ממצאים ומסקנות אשר תומכים בשימוש בחוק הפלילי ככלי לשינוי חברתי בהקשרה של הזנות ,וזאת הן ברמה הנורמטיבית והן ברמה של שינוי דרכי התנהגות .הוועדה מצאה כי בשנים שחלפו מאז חקיקת החוק פחתה זנות הרחוב בשוודיה כדי מחצית לפחות ,ומספר הלקוחות ירד במידה ניכרת בהיקף מוערך של 80% . במקביל לנתונים לעיל לא נרשמה עלייה בסוגי הזנות הגלויים פחות ,כדוגמת פרסום שירותי זנות באינטרנט ,כמו גם מכירת שירותי מין במועדוני חשפנות ,במועדוני לילה ,במכוני ליווי ועוד .הוועדה מצאה כי האיסור הפלילי )(של הלקוחות היה יעיל בהפחתת הזנות והסחר בנשים בשוודיה ,ואף הדגימה כי המעבר למודל המשפטי הנ"ל השפיע על התפיסות החברתיות הרווחות ביחס לזנות .ואולם יש הטוענים כי עדיין מוקדם מכדי לבחון את השפעותיה של החקיקה על הסחר .עוד נטען כי חקיקה זו תעלה את שיעורה של הזנות המחתרתית (בר וגבעון , 2009 ,)וכי הגברים השוודים יהפכו לגורם מרכזי בתיירות המין הבינלאומית (בן ישראל ולבנקרון , 2005 ; Pettersson & Sjorgen, 2000 בתוך : Kivington, Day & Ward, 2001 ;)זאת אף על פי שהחוק השוודי מאפשר לתבוע גם את המטייל לחו"ל לצורך רכישתם של שירותי מין . Levy & Jakobsson (2013) מטילים ספק הן בעמדת הפמיניזם הרדיקאלי העומדת בבסיס החוק והן ;ביישומו לפיהם החוק בשוודיה אינו מגדיר מהי זנות באופן ברור ,ומטרתו העיקרית הינה ""ניקוי של המרחב הציבורי הוועדה מצאה כי הפללת הלקוחות הת הי יעיל ה בהפחתת הזנות והסחר בנשים בש וו דיה , ואף הדגימה כי המעבר למודל המשפטי הנ"ל השפיע על התפיסות החברתיות הרווחות ביחס לזנות .ו אולם ,יש הטוענים כי עדיין מוקדם מכדי לבחון את השפעותיה של החקיקה על הסחר .עוד נטען כי חקיקה זו תעלה את שיעורה של הזנות המחתרתית 58 מזנות רחוב ,כאשר כיום גם ממדיה של האחרונה חוזרים לכשהיו לפני החוק ,. כמו כן אימוץ החוק על ידי נורווגיה בא לידי ביטוי בעיקר במאבק נגד הגירה של עובדות מין מניגריה ,מה שלדידם מראה כי ההתלהבות הפוליטית כלפי מודל זה נוגעת בעיקר למשמעויות של הבחנה בין זרם החברה הנורמטי בי- ללא נורמטיבי (זנות נראית לעין במרחב הציבורי ,)הבחנה מוסרית .והגירה בנוסף ,חוקרים אחרים טוענים כי החוק הביא לירידה מועטת בלבד של מספר עובדות המין וכי הגישה של גברים לגבי רכישת מין לא השתנתה Dodillet & Östergren, 2011) :בתוך (Wagenaar & Altink, 2012. .בנוסף הם טוענים כי ישנן ראיות לכך שמצבן של הנשים בזנות הידרדר וכי ישנן ערים שביטלו .לחלוטין מדיניות מזעור נזקים יחד ,עם זאת נתונים אלו זכו להתעלמות כשהוצגו בפני הרשויות לאור המטרות החינוכיות הרחבות יותר של החוק:. (שם284 .) בהשראתה של שוודיה נחקקו חוקים דומים גם בנורבגיה50 (החוק נכנס לתוקפו בינואר 2009 )ובאיסלנד (נחקק באפריל 2009 .)המדינות אימצו את עקרון הפללת הלקוח וחוקקו איסורים פליליים דומים לאלה המעוגנים בחוק השוודי. 51 לאחרונה הועלתה הצעת חוק בעלת אופי דומה גם בישראל; 52 הצעת חוק להפללת צרכני הזנות נועדה להתמודד עם היקפה הרחב של תעשיית הזנות והסחר בנשים .תמיכה למטרה זו נשאבה מהעדות כי במדינות כדוגמת שוודיה ,אשר הוציאו את הזנות מחוץ לחוק ,הצטמצם היקפה של הזנות כמו גם הסחר בנשים למטרות זנות . זאת בשל ההשפעה על התפיסה החברתית והקניית ההבנה כי אין לשלם תמורת שירותי מין ,בד בבד עם ההשפעה על תפיסת מעמדה של האישה בשוודיה ( Skarhed, 2010 .) כנגד הצעת החוק נשמעה טענה שהפגיעה בזנות תגרום לעלייה במקרי האונס משום שגברים שצורכיהם המיניים לא יקבלו מענה אצל נשים בזנות עלולים להתפתות לפרוק את יצריהם בתקיפה מינית .עוד נשמעה טענה כי מהלך זה לא יביא לחברה נקייה מזנות אלא יגרום לכך שתעשייה זו תרד למחתרת – פעולה שתפגע אף יותר בביטחונן ובעצמאותן של הנמצאות במעגל הזנות .תמיכה לגישה זו ניתן למצוא אצל ( Davis (1971 ,סוציולוג פונקציונליסט ,אשר גרס כי לזנות פונקציה בחברה ,שכן היא מאפשרת למספר קטן של נשים לספק את צורכיהם של גברים רבים והיא אפוא המוצא הנוח ביותר לדחפיהם המיניים .על כן הזנות היא הכרחית לטענתו . 3.3.5 ניו זילנד עוד משנת 1961 החזקה או ניהול של בית בושת הוגדרה כעבירה בניו זילנד ;רבים מהסרסורים מצאו מפלט בהגדרת מכוניהם כמכוני עיסוי ,אשר לא הוגדרו כבלתי חוקיים .רישוי מכוני העיסוי הוגדר באקט התחיקתי של שנת 1978 ,אך בו לא אוזכר המין המסחרי. Section 202a of The Norwegian General Civil Penal Code: 50 tp://www.un.org/Depts/los/LEGISLATIONANDTREATIES/PDFFILES/NOR_penal_code.pdf ht 51 רשת הטלוויזיה הנורבגית TV2 דיווחה בספטמבר 2011 כי בארד הוקסרוד ,חבר מפלגת האופוזיציה "פרוגרס ,"נקנס בסכום של 25 אלף קרונות ( 4,300 דולר )לאחר שבמהלך ביקורו בריגה ,בירת לטביה ,הוא נצפה מבקר בבית בושת מקומי ומשלם לאחת העובדות תמורת יחסי מין .החוק הנורבגי אוסר על אזרחי המדינה לשלם עבור יחסי מין ,גם כאשר הם שוהים בחו"ל. 52 הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה ,)התשע"א- 2010 .בדברי ההסבר להצעת החוק הביע ה הכנסת את עמדתה כי על מנת להיאבק בזנות ובסחר בנשים ,אין די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים ,אלא יש להקטין את הביקוש לזנות ולפעול נגד צרכן הזנות. 59 בשנת 2003 נערכה רפורמה בתחום הזנות בניו זילנד ועבר חוק לאי-הפללת הזנותProstitution Reform Act (PRA) רפורמה זו דגלה באי הפללה של כלל סקטור המין .בכך הפכה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם אשר נקטה גישה מפורשת של אי הפללה ( Abel, Fitzgerald & Brunton, 2009 .)עד לשנה זו ,עבודת המין לא הוגדרה כבלתי חוקית ,אך כל הפעילויות הקשורות אליה ,כדוגמת שידול ,הוגדרו כבלתי חוקיות .עם זאת ,הלקוחות לא הופללו שכן קניית שירותי מין לא נחשבה עבירה . מטרת הרפורמה ,כפי שנוסחה על ידי התומכים בה ,דגלה בזכויותיהם וברווחתם של מוכרי המין ( Kelly, Coy & Davenport, 2009 .)במסגרתה ,בתי בושת ומכוני ליווי נדרשו ברישוי .כמו כן נקבע כי חובת הלקוחות להשתמש באמצעי מניעה . התומכים בחוק ,שעבר ברוב של 60 מול 59 ,טענו כי לגליזציית הזנות תמזער את נזקיה ( Farley, 2004 .)מנגד היו שטענו כי הלגליזציה תביא לפריחתה של הזנות ( Weitzer, 2010 .)גם דעות הציבור היו חלוקות ;סקר שנערך הדגים כי 42% מאזרחי המדינה התנגדו לחוק וכי 43% תמכו בו ( Mold, 2003 בתוך : Weitzer, 2009a .) טיעוני בריאות הציבור וזכויות אדם היו מרכזיים ל חקיקתו ה של- PRA כך ו הצליחו לנצח טיעונים מנוגדים . לפי Abel (2014) אפשר לטעון כי ה- PRA הוא מודל חקיקה ל שאר העולם משום שה וא פותח ונסקר בהתייעצות והשתתפות מלאה של עובד ות תעשיית ה מין, ולכן הוא רלוונטי וישים לעובד ות תעשיית מין בניו זילנד. תפקידו של הארגון: ( NZPC ) New Zealand Prostitutes’ Collective’s , ארגון המנוהל על ידי עמיתים בעל מנהיגות חזקה ,ומחויבת היה מרכזי בהפיכת הזנות בניו זילנד לחוקית (לסקירת תהליך חקיקת החוק ומעורבותNZPC ראו . (Abel, 2014; Barnett et al., 2010 . הטמעת החוק: על מפעילי בתי בושת יש להחזיק מסמך המאושר על ידי רשם בית המשפט ,המחוזי לרשויות מקומיות הסמכות לאשר ולשלוט דרך חוקי עזר במיקום בתי בושת ,ולשוטרים ולפקחי בריאות יש רשות להיכנס ל בתי בושת . כל זאת תחת המ סגרת של החוק, אשר לפיAbel הינו מספק על מנת לשמור על השאיפות הפוליטיות והחברתיות העומדות בבסיס אי- ,ההפללה (שם5 ). כמו כן בתוך החוק משולבים סעיפים ספציפים הנוגעים לבריאות ולבטחון של עובדות המין, המגנים עליהן הן מהרשויות (כמו למשל בפני ניצול כוח ע ל ידי שוט רים) והן מלקוחות. לפיה ישנם בתי בושת בהם המשטרה מתקבלת בברכה שכן זה מעלה את רמת בטיחות המקום ולא מאיים עליו .כמו במדיניות הפללה החוק אף מגן על עובדות המין מפני מפעילי הבורדלים ובכך משנה את יחסי הכוחות שקיימים באופן מתמיד בין עובדי תעשיית המין ומפעילי הבורדלים (עד150,000 דולרים ניו זילנדים יכולים לתבוע ממפעיל בורדל על ידי בית הדין ) :(שם6 .) לפיה עובדות תעשיית המין מרגישות בטוחות יותר לסרב ללקוחות אי שימוש באמצעי מניעה אינו עבירה אשר בגינה מאסר אך הוא מעוגן בחוק, ומשרד הבריאות יחד עם הארגוןNZPC הוציאו ח וברות ושלטי הוראות על כך, מה שמסייע לעובדות המין לצמצם את הויכוחים על שימוש באמצעי .מניעה עם לקוחות ועדה שבדקה את השפעות החוק נערכה לאחר חמש שנים, ומטרתה היתה להתייחס למחקרים מבוססי ראיות ולא להסתמך על דיעות ועמדות מוסריות. ועדת ההערכה הגיע ה למסקנה שמדיניות אי ההפללה שיפרה את זכותן של עובדות המין 60 לסביבת עבודה בטוחה יותר .הועדה מצאה כי עובד ות תעשיית המין מוגנ ו ת כעת בזכותן לסרב ל לקוחות מסוימים ו / או ל פרקטיקות מיניות, וכי כיום ישנו סיכוי גבוה יותר ש עובדי תעשיית המין ידווחו על מקרים של אלימות למשטרה. הוועדה גם הגיעה למסקנה ש אין גידול במספרים הכוללים של עובדי תעשיית המין וכן אין גידול ב זנות קטיניםFitzharris, Hannan, Baker, et al. 2008) :בתוךDunn, van der Meulen et al. 2013 )אחד מהיתרונות הרבים של החוק לפי(2014) Abel ונ הי היכולת של עובדות המין לדבר באופן חופשי על עבודתן : - עובדות מין מבצעות מו "מ על מין בטוח ועל מה שהן מוכנות או לא מוכנות לעשות ,וכן לפי מחקר שנערך בניו זילנד 90% מעובדות המין בניו זילנד מודעות לזכויותיהן החוקיות והתעסוקתיות :(שם8 .)העובדות בזנות רחוב מוגנות תחת החוק גם הן ,וזכויותיהן כאזרחיות שוות ניכרות בפעילות המשטרה ובתי הדין ,כמו גם שמירה על זכויות האדם שלהן. לדבריה הבעייתיות במדיניות אי ההפללה מקורה פעמים רבות בהטמעה ;ניסוח החוק נתון לפרשנויות שונות ואינדיווידואליות ., ללא בדיקה ופיקוח לסיכום מאמרה שלAbel ;יחד עם ההקשר התרבותי הגאוגרפי הייחודי של ניו זילנד (פחות בעיות של שמירה על גבולות כמו באירופה , וכן האוכלוסיה הקטנה יחסית )ניתן ורצוי ללמוד מתהליך החקיקה וההטמעה של אי הפללת הזנות בניו זילנד. גם Dunn, van der Meulen et al. (2013) משבחים את תהליך אי ההפללה בניו זילנד, בעיקר על סמך הקשר במקרה זה בין התיאוריה (זכויות )עובד מעביד וזכויות אדם לבין המדיניות; לפיהם מקרה זה מציג תהליך בו התאוריה עומדת בבסיס המדיניות, אך גם מושפעת באופן דיאלקטי מהמדיניות בשטח, מה שמשפר את תהליך ההתערבות הע תידית ואת .ההערכה כמו כן הדגש על העצמה והגדרה עצמית(self-determination) ,כמו גם הקשר הישיר עם האנשים המושפעים מהמדיניות שעמדו בבסיס התיאוריה ,ניכרו גם בצורת ההערכה ;למשל העובדה כי חלק מועדת ההערכה של החוק היו נשים בזנות ומנהלי בתי בושת. 3.3.6 קווינסלנד ,אוסטרליה מאז שנות השבעים של המאה העשרים ביטלו מרבית מדינות אוסטרליה ,ובהן קווינסלנד ,את האיסורים הפליליים על מתן שירותי זנות ואימצו מגוון אמצעים המסדירים את תעשיית המין .במדינת קווינסלנד נחקק בשנת 1999 חוק הזנות ,הממסד את הזנות ,ועם זאת אוסר פרסום מודעות המתארות את שירותי המין המוצעים ,אשר עלולות לגרום לאדם לחפש תעסוקה בתעשייה זו (לבנקורן וקרבס , 2007 .)עוד נאסרו לפרסום מודעות המציינות במישרין או בעקיפין כי העסק מספק שירותי מין .כמו כן חלות הגבלות על אפשרויות הפרסום :אין לפרסם מודעות מסוג זה ברדיו ,בטלוויזיה ,בסרט או בקלטת וידיאו .מודעות המפרסמות בעיתונות או באינטרנט מחויבות בנוסח מאושר ,על פי אישור פרטני של הרשות לרישוי הזנות במדינה .הפיקוח מאפשר פרסומו של מידע ענייני ותו לא .פרטים פרובוקטיביים כגון תמונות או תיאור של שירותי המין הניתנים – אסורים ,למעט רישומי עיפרון או תמונות שאין בהן כדי לפגוע ברגשות הציבור (שם.) 61 3.4 נורמות בינ"ל ואמנות הע ו סקות בסחר בבני אדם ובזנות על אף השוני במדיניות כלפי תופעת הזנות בין מדינות שונות ,רבות המדינות החתומות על אמנות בינ"ל שעניינן זנות וסחר בנשים ובילדים .עוד בשנת 1910 חתמו 13 מדינות על אמנה בינלאומית לדיכוי הסחר של "עבדות לבנה ."אמנה זו אסרה על סחר בנשים ובילדות למטרות לא מוסריות. 53 לאחר מלחמת העולם הראשונה ,בשנת 1921 ,חודשו המאמצים לדיכויו של הסחר .חבר הלאומים שינה את המונח "עבדות לבנה "ל"סחר בנשים ובילדים "בוועידה אשר התקיימה בז'נבה .במהלך הוועידה חתמו33 מדינות על אמנה שאסרה על סרסרות ,פיתוי או הולכת שולל של נשים או נערות למטרות לא מוסריות .כמו כן הורחבה ההגנה על זכרים קטינים שבמעגל הזנות. 54 בשנת 1933 נחתם הסכם שחייב את המדינות החתומות למנוע ,לאסור ,לתבוע ו/או להעניש את אלה העוסקים בפעולות שלעיל; 55 26 מדינות ,רובן אירופיות ,חתמו על ההסכם . ב- 1949 נחתמה באו"ם האמנה המקיפה ביותר עד כה באשר לסחר בבני אדם .אמנה זו גיבשה וחיזקה את הרעיונות הבאים לידי ביטוי באמנות הקודמות לה. 56 האמנה אוסרת על אינדיבידואלים או מדינות לסרסר , לפתות או להוליך שולל כל אדם למטרות זנות .האמנה אוסרת על זנות אפילו אם זו נעשית בהסכמתו של האדם , ומגנה כל מי שמנצל אישה במעגל הזנות .האמנה דורשת מהמדינות השונות להעניש כל אדם אשר מחזיק ,מנהל , מתקצב ביודעין ,או נוטל חלק בתקצוב של בית בושת .יתרה מזאת ,האמנה דורשת את הענשתם של אנשים אשר ביודעין חוכרים או משכירים מבנה או כל מתקן אחר למטרות זנות .האמנה דורשת מהמדינות לנקוט אמצעים הולמים בפיקוח על סוכנויות עבודה ;זאת כדי למנוע מנשים ומנערות צעירות המחפשות עבודה להיחשף לסכנה של עבודה בזנות בכפייה .יש לציין כי גם ביקורות רבות נכתבו על העמדות הללו כנגד סחר בנשים ,ביניהן ביקורת על ההנחה כי כל מעבר בין מדינות של אישה המבקשת לשפר את תנאי חייה על ידי עיסוק בזנות במדינה אחרת נחשבת תחת "כפייה" וכ"קורבן" של סחר(Weitzer, 2014) . כמו כן, לפיWeitzer מחקרים רבים העוסקי ם בתופעת הסחר בנשים מסתמכים על מחקרים ברמת המאקרו ,ולא ברמת המיקרו ,על ציטוטים מארגונים ללא מטרות רווח .ורשויות ממשלתיות שאינם מספקים את המקורות שלהם כך לפיו ,השינויים המדיניים והבינל "א בתחום הסחר בנשים מסתמכים על ראיות בלתי מספקות ,ועל מחקרים מכלילים ובאיכות נמוכה. האמנה העיקרית העוסקת בהגנה על ילדים היא "האמנה בדבר זכויות הילד" 57 אשר נכנסה לתוקפה בספטמבר 1990 וכיום חתומות עליה 193 מדינות .ישראל אשררה את האמנה ב- 1991 .בכתבי האמנה 1038 ,נקבע כי "המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים ,מנהליים ,חברתיים וחינוכיים מתאימים ,על מנת להגן על הילד The International Convention for the Suppression of the White Slave Traffic (1910). 53 The International Convention for the Suppression of Traffic in Women and Children (1921). 54 . The International Convention for the Suppression of the Traffic in Women of Full Age (1933) 55 The International Convention for the Suppression of the Traffic in Persons and the Exploitation of the 56 Prostitution of Others (1950). The Convention on the Rights of the Child. 57 62 מפני אלימות גופנית או נפשית ,לסוגיהן ,ומפני חבלה או פציעה או שימוש לרעה ,הזנחה ,טיפול רשלני ,ניצול או התעללות ,לרבות מיני ,שעה שהוא נתון בטיפול הורה ,אפוטרופוס או כל אדם המופקד על הטיפול בו ." לאמנה זו נוסף גם פרוטוקול" ,הפרוטוקול האופציונאלי לאמנה בדבר זכויות הילד על מכירת ילדים ,זנות של ילדים ופורנוגרפיית ילדים," 58 אשר נכנס לתוקפו בינואר 2002 .ב- 23 ביולי 2008 ,אשררה ישראל את הפרוטוקול ,הנ"ל אשר מטרתו מניעה של מכירת ילדים ,זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים .הפרוטוקול קובע איסור על העברת ילדים ע"י אדם או קבוצה כלשהם לאחרים בעבור תשלום או כל תמורה אחרת .עוד נאסרו זנות ושימוש בילדים לפעילויות מיניות ,בהן הצגה של ילד באופן אמיתי או מדומה כעוסק בפעילות מינית ,או כל הצגה של איבריו הפרטיים ו/או פורנוגרפיה מכל סוג שהוא .הפרוטוקול אף מחייב את המדינות החברות להבטיח כי המעשים והפעילויות הללו יהיו מכוסים באופן מלא ע"י הדין הפלילי ,בין שעבירות כאלה מבוצעות בתוך המדינה ,ובין שהן מבוצעות מחוצה לה על ידי פרטים או גופים מאורגנים . יש לציין גם את ה אמנה שנוסחה במסגרת ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם ( ILO )ונכנסה לתוקפה בנובמבר 2000 .אמנה זו מגדירה מהן העבודות אשר ילדים מתחת לגיל 18 אינם אמורים לעסוק בהן ,גם כאשר העיסוק באותה מדינה נחשב לעיסוק חוקי .בין עבודות אלה ניתן למצוא גם את הזנות והפורנוגרפיה. 59 בדצמבר 2012 פרסמו המועצה והפרלמנט האירופי הנחיה אשר עוסקת במאבק בהתעללות מינית ,ניצול מיני של ילדים ופורנוגרפיית ילדים .ההנחיה מבססת נקיטת צעדים מינימליים בכל הנוגע לענישה והטלת סנקציות בתחומים הנ"ל .כמו כן היא מספקת הוראות שמטרתן מניעת פשעים אלה והגנה על ילדים שנפלו קורבן .להם60 בשנת 1990 פרסמה הוועדה לזכויות האדם דו"ח מיוחד על מכירת ילדים ,זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים . תפקיד הדו "ח לעקוב ולאמוד מהו המצב הנוכחי במדינות בנוגע לנושאים הללו ולגבש המלצות ספציפיות לטיפול .מאמצים אלה הגיעו לשיאם באמצעות תכנית פעולה למניעת מכירת ילדים ,זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים ,שאומצה על ידי הוועדה לזכויות האדם בשנת 1992 .התכנית קראה לשיתוף פעולה טוב יותר בין גורמי האכיפה ,ובכלל זה האינטרפול ;חינוך והעלאת המודעות על זנות בקרב קטינים ;פיתוח תכניות למלחמה בעוני ; הטלת עונשים כבדים על סרסורים ולקוחות ושיתוף פעולה בינלאומי מוגבר ( Klain, 1999 .) הקונגרס העולמי הראשון נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים קידם תכניות ויוזמות בחסות ארגונים בינלאומיים שמטרתן העלאת המודעות והרחבת אפשרויות הפעולה בתחום תיירות מין ילדים ברמה הלאומית והבינלאומית .בשנת 1996 אימץ הקונגרס סדר יום שקורא למדינות לתעדף פעולות נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים ולהקצות משאבים הולמים למאמץ הנ"ל ;לקדם שיתוף פעולה הדוק בין המדינות ;לחזק את תפקידן של המשפחות ;להפליל ניצול מיני מסחרי של ילדים על ידי ענישת עבריינים ,תוך הקפדה על אי הפללתם של הילדים ושמירה על זכויותיהם ;לסקור שיטות שנועדו לסייע לילדים ולהגן עליהם ,בהיותם קורבנות ;שיקומם ושילובם של הילדים בחברה .הקונגרס קרא למגזר העסקי ,לרבות ענף התיירות ,לגייס ולעודד אנשי תקשורת לפתח ostitution and The Optional Protocol to the Convention on the Rights of the Child on the sale of children, child pr 58 child pornography. Convention of Worst Forms of Child Labor. 59 Directive 2011/92/EU of the European parliament and of the council on combating the sexual abuse and sexual 60 exploitation of children and child pornography. 63 אסטרטגיות למאבק בזנות ילדים .לתקשורת יש השפעה רבה על האופן שבו נתפסת זנות ילדים ולכן עליה לקדם מסעות פרסום בנושא ותיירות אחראית (בהקשר לתיירות מין ילדים .)יתרה מזאת ,על הממשלות וסוכנויות שירותי החברה להתמודד עם המנהגים התרבותיים/מסורתיים אשר מובילים את הילדים לתעשיית המין , ולהקים מרכזי הדרכה וחינוך להורים . גם על שיח הסחר בילדים יש נה ביקורת לגבי הע ו בדות המופיעות ב מחקרים אלו וביסוס מקורותי הם . לפי Weitzer (2013) קיים חוסר הבנה לגבי איך לטפל בזנות צעירים וילדים .מאז האמנה של TVPA בשנת 2000 הגורסת כי כל מי שמתחת לגיל 18 העוסק בזנות הינו קורבן סחר ,ללא קשר לנסיבות ,כך סרסורים הופכים לסוחרי ילדים ומקבלים עונשים מעל ומעבר למה שקיבלו עד כה ,ועולות שאלות לגבי מצב הילדים ,אשר ראשית עוצרים אותם כעבריינים ורק לאחר מכן נותנים להם טיפול .כך גם לגבי הנסיבות- מחקר שנערך על נערים שהובאו לארה"ב בעיקר מארצות אמריקה הלטינית ,מצא כי רבים מהם הובאו על ידי בני משפחה וחברים ,היו בגבול גיל הבגרות ( 16-17 ,)ולא ראו בעצמם כקורבנות ( Gozdziak, 2012 בתוך Weitzer, 2013 .) 3.5 מדיניות טיפול מדיניות טיפול משמעה קביעת מטרות מקרו חברתיות ובחירת האמצעים להשגת מטרות אלה .נזקיה הרבים של הזנות ,אשר תוארו בפירוט בפרק הקודם ,עוררו ניסיונות שונים לגיבוש מדיניות טיפולית בתופעה .אחת מהן קרויה "מזעור נזקים( " harm reduction .) הביטוי "מזעור נזקים "התפתח עם התפשטותו של נגיף האיידס בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת ,והוא מכוון להקטנת הנזקים לפרט ,לקהילה ולחברה בתחומי הבריאות ,הכלכלה והתפקוד החברתי ( Cusick, 2006 .) עקרונות הגישה מתבססים על היותה חופשייה מאידיאולוגיה ועל התמקדותה במטרות בנות השגה ( Riley et al., 1999 .)מדיניות מזעור הנזקים שהתפתחה כדי למנוע את התפשטותה של מחלת האיידס ,אומצה בראשונה על ידי אוסטרליה ,ובהמשך על ידי מדינות אירופיות כדוגמת צרפת ,איטליה וספרד ( Ball, 2007 .) מזעור הנזקים התמקד ברובו בתחום השימוש לרעה בסמים .לטענת ( 1998 ) Lenton & Single ,מטרתה של מדיניות מזעור הנזקים היא הפחתת הנזק הנובע מהשימוש לרעה בסמים ,ולא הפחתת השימוש בהם .מחקרה של Busza (2014) מתאר בעייתיות של תכניות למזעור נזקים כתלויות הן בהגדרות מדיניות מעורפלות והן בכספי תרומות, זאת בהתמקד בתרומות מארה"ב לתכניות מזעור נזקים של HIV בקמבודיה. Busza (2014) מתארת תכניות למאבק בהתפשטות נגיף הHIV בקמבודיה, אשר התמקדו בעובדות מין בשל ( האחוזים הגבוהים של הנגיף בקרבן42.2% .)לפי סקרים מסוימים מטרת המדיניות היתה ,קיום זכויות אדם 64 צמצום הסטיגמה של עובדות מין עםHIV , ואימוץ גישת מזעור נזק ים למניעתHIV .בקרב עובדי תעשיית המין למרות אלה התגלו לא מעט מקרים של הפרת החוק .לדוגמה תשלום שוחד על ידי בעלי בית בושת או עובדי תעשיית מין כדי למנוע תיעוד ( של מקרים של מחלות מיןSTI ) ;דרישות מרשויות בריאות מושחתות לשלם עבור בדיקות שהיו אמורה להיות בחינם ,. יתר על כן שוטרים או חיילים ביקשו דמי חסות מבתי בושת ועובדי תעשיית המין הוטרד ו , נעצרו, והותק פו .מינית כמו כן נוצרו צורות חדשות של עבודת מין שאינן קשורות לבתי .הבושת החוקרת מתמקדת במקרה ספציפי של אזור בתי בושת ידוע(Svay Pak) בו החלה לפעול תכנית מזעור נזקים תחת הארגון MSF (Medecins Sans Frontieres-Belgium) ,אשר היה תלוי .במימון ארה"ב בשל השינויים במדיניות העולמית ובעיקר של ארה"ב כלפי עבודת מין בשנת2000 ,כל התוכניות למניעת איידס המקבלות תרומות אמריקאיות חויבו לחתום על הצהרה המביעה את התנגדותם לעיסוק בזנות, עם הפסד כספי דרמטי לתוכניות רבות. כמו כן בשל הגדרות מעורפלות של ר סח בנשים ,אזור בתי הבושתSvay Pak הוצג כדוגמא לבזבוז כספי משלמי המיסים האמריקאים .כיום , תחת לחץ הולך וגובר מארצות הברית, קמבודיה מישמת את החוק למיגור סחר בבני אדם וניצול מיני ב2008, ש גרם להפחתה משמעותית של ה קשר בין עובדי מין ל שירותיHIV ייעודיים. אך עדיין התלות הגדולה בכספי תרומות עבור תכניות המתמקדות בHIV .בקמבודיה מהווה חיסרון לגבי מדיניות יציבה ועקבית מתחום ההתמודדות עם נגיף האיידס והשימוש לרעה בסמים ,התפשטה מדיניות מזעור הנזקים גם לתחום הזנות ,בפרט כאשר הנמצאים במעגל הזנות משתמשים לרעה בסמים ( Rogers & Ruefli, 2004 .)זאת בשל הקשר בין זנות לשימוש בסמים ;המכורים לסמים לא אחת נגררים למעגל הזנות לצורך מימון התמכרותם .אלה הנמצאים במעגל הזנות ונמנעו קודם לכן משימוש בסמים ,לא אחת מתחילים להשתמש בסמים כדי להתמודד עם השלכותיה של הזנות ( Rekart, 2005 .)התמודדות עם נזקי הזנות יכולה להיעזר בניסיון שרכשו מצדדי הגישה במלחמתם נגד השימוש לרעה בסמים .זאת משום שהן הזונות והן המכורים סובלים מבעיות דומות , כדוגמת סטיגמטיזציה ,קרימינליזציה ופתולוגיזציה ( Sloan & Wahab, 2000 .) ארגון הבריאות העולמי פרסם ארגז כלים אשר מתווה עקרונות יסוד במניעת איידס ,בטיפול בעובדי המין ובהעצמתם ( WHO’s Sex Work Toolkit .)ארגז כלים זה מכיל גם פרקטיקות להתמודדות עם האתגרים האינהרנטיים למזעור נזקי עבודת המין .בין נושאי היסוד ניתן למצוא בדיקה ,ייעוץ וטיפול במחלות מין , השתתפות קהילתית ,ניטור והערכה ,ועוד . תחת המטרייה של מזעור נזקי עבודת המין ניתן למצוא אסטרטגיות רבות ( Rekart, 2005 ;)דוגמאות לכך הן חינוך ,העצמה ,טיפול ומניעה ,כמו גם גישות המבוססות על זכויות אדם .תולדה של אסטרטגיות אלה הן שלל פרקטיקות של מזעור נזקים ,כדוגמת אימון במשא ומתן לשימוש בקונדום ,מתן טיפים לביטחון בעת עבודה ברחוב ,הנחיות בריאותיות לבתי בושת ,וארגוני עזרה עצמית (שם .) עם זאת ,יש הטוענים כי התמקדות במחלות המין מחטיאה את מגוון הנזקים המתלווים לזנות ;מזעור נזקי מחלות המין הוא חשוב ,אך אינו מספיק .לדידם ,יש לפתח פרקטיקות מזעור נזקים אשר מביאות בחשבון את 65 נזקיה הרחבים יותר של עבודת המין ,כמו גם את הגורמים המשמשים מצע לכניסתם של אנשים למעגל הזנות ( Cusick, 2006 .) 3.6 המצב בישראל 3.6.1 ההגדרה המשפטית והתייחסות המשטרה ישראל ירשה מהמנדט הבריטי דגם הדוגל בהפללה חלקית של המעורבים בזנות ;הזנות ,כמו גם צריכה של שירותי מין ,אינם אסורים ,למעט צריכה של זנות קטינים .רק סרסורים ומנהלי בתי בושת הופללו (בלגי וצ'רנוביצקי , 2009 .)על פי חוק העונשין הישראלי ,הזנות כשלעצמה אינה בגדר עבירה פלילית ,ואין לה הגדרה מפורשת בקובץ החוקים ;על כן ,אין הלקוחות של הזונות עוברים על החוק .עם זאת ,ניתן למצוא איסורים רבים הנלווים לזנות ,כדוגמת שידול לזנות ,השכרת מקום לשם זנות ,איסור פרסום שירותי זנות ועוד. 61 לטענת בן ישראל ולבנקרון ( 2005 ,)קשה להתאים את ישראל לאחת מבין הגישות שהוצגו בתחילתו של פרק זה – הגישה האוסרנית ,האבולוציוניסטית ,מיסוד וגישת אי ההפללה .מצד אחד ,שלל האיסורים שתוארו לעיל יכולים להעיד על גישה אוסרנית .מצד שני ,העובדה כי האישה שבמעגל הזנות והלקוח אינם מופללים ,מבדילה את המדיניות הישראלית ממדינות שבהן מאומצת מדיניות אוסרנית מלאה .לטענת הכותבות ,מכיוון שהחקיקה הישראלית מתמקדת במנגנונים החברתיים המאפשרים את קיומה של תופעת הזנות ,אפשר לשייכה ,באופן חלקי ,לגישה האבולוציוניסטית . נדמה כי החוק בישראל מנסה לאזן בין כמה תפיסות ;מצד אחד ניצבת התפיסה הליברלית ,שלדידה רכישת שירותי מין שקולה לרכישה של כל מצרך אחר בשוק .מצד שני ניצבת התפיסה הדתית ,הרואה בזנות בעיה מוסרית ,תופעה מזיקה ותועבה (לבנקרון , 2007 .)תפיסה זו מבקשת להעלים חלקים משרשרת הזנות ,והיא מתנגדת להתרתה מבחינה משפטית .יחסה של הגישה הדתית-שמרנית ללקוחות הוא אמביוולנטי ונוטה לכיוון אי- ההפללה משום הציווי של אי השחתת זרע לשווא . היעדרה של מדיניות מוצהרת בנושא הזנות אינה מעידה על המתרחש בפועל .יש הטוענים כי מדיניות הדוגלת בהעלמת עין רווחת בישראל (בלגי וצ'רנוביצקי , 2009 ;)לדידם ,המשטרה והפרקליטות מעדיפות להקצות משאבים לתחומי פשיעה "חשובים "יותר .מדיניות זו מתקבלת בברכה על ידי מעורבים רבים בעולם הזנות , אשר נהנים משקט תעשייתי .הטענה היא כי בפועל ,הזנות במדינת ישראל מוסדה באופן סמוי (שם .)מדיניות המשטרה המוצהרת היא פיקוח ללא התערבות ,כל עוד לא מופרות הוראות אחרות שבחוק העונשין (אלמוג , 2009 .)אל נפגעות זנות מתייחסים כאל כל נפגעת מין אחרת ,ואין בנמצא טיפול ייעודי לזנות (הכנסת - מרכז המחקר והמידע , 2006 .) 61 ראו סעיפים 214 - 199 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 . 66 3.6.1.1 שינויי חקיקה עדכניים בתאריך 19.7.2010 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה ) התש"ע- 2010 62 . הצעת חוק זו דומה למספר הצעות חוק שהועלו בשנים האחרונות .הצעת החוק מבקשת הוספה של איסור רכישת שירותי זנות ,כשהמפר איסור זה דינו מאסר של עד שישה חודשים .הצעת החוק קובעת פסיקת פיצויים כללית ומסלול של הטיה מההליך הפלילי אל תכנית חינוכית להדרכה מונעת .מטרתו של החוק היא הפללת הלקוח ;זהו איסור חד צדדי בהשראת המדיניות בשוודיה .למעשה ,הצעת החוק מבקשת להשתמש במשפט הפלילי ככלי לכפיית אמצעים חינוכיים ,שכן אין המדובר באיסור הזנות אלא בקידום תפיסת עולם המתנגדת לזנות .בשל כך הצעת החוק לא "זכתה "לתמיכה מצד הסנגוריה הציבורית האר צית שטענה כי יש לקדם תפיסות אלה בדרכים חינוכיות חלופיות ,וכי אף שהצעת החוק עשויה להביא לצמצום מסוים במספר צרכני הזנות ,בה במידה היא עשויה להוריד את התופעה למחתרת ובכך להעמיק את שליטתם של גורמים עברייניים. 63 לטענת בר וגבעון ( 2009 ,)להפללתו של הלקוח יתרון עבור נשים במעגל הזנות ;בית המשפט יוכל לפסוק לטובתן פיצויים בשל הנזקים והסבל אשר נגרמו להן . הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בפברואר 2012 , אולם עם פיזור הכנסת ידרש להתחיל את הליך החקיקה .בהצעת חוק זו מראשיתו 3.6.2 התייחסות משפטית 3.6.2.1 התייחסות משפטית לסרסרות המחוקק הישראלי בחר להפליל את הסרסרות למעשי זנות בסעיף 199 וסעיף 200 לחוק העונשין הישראלי. 64 המחוקק מבחין בסעיף 203 לחוק העונשין בין עבירות סרסרות למעשי זנות ובין עבירה של סרסרות בנסיבות מחמירות ,שאליה מתלווים ניצול יחסי מרות או ניצול מצוקה של אדם ;שימוש בכוח או אמצעי לחץ אחרים ; ניצול מצב המונע התנגדותו של אדם שהובא לידי מעשה זנות או השגת הסכמה במרמה מאדם שהובא לידי מעשה זנות .במספר פסקי דין65 אף נקבע כי סרסרות וסחר בבני אדם קשורים בקשר הדוק .בפסק דין נוסף66 משנת 2004 קבע ביהמ"ש העליון כי אין מקום לסווג היזקקות לשירותי זנות כנזק ממוני המצדיק פיצוי כספי , ושָ לל פסיקת פיצוי שתכליתו מימון תעשיית הזנות . 62 הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה) התש"ע– 2010 www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2580.rtf 63 עמדת הסנגוריה הציבורית להצעות החוק :הצעת חוק העונשין (הצעת חוק איסור צריכת זנות ,)תשס"ח- 2008 ;הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות ,)התשס"ח- 2008 ;הצעת חוק העונשין (איסור ניהול בית בושת באינטרנט ,)תשנ"ז- 2007 ,משרד המשפטים (הסניגוריה הציבורית הארצית )מאי 2008 . 64 חוק העונשין ,תשל"ז- 1977 . 65 בש"פ 1991/04 אילצנקו נ 'מדינת ישראל (החלטה מיום 9.3.2004 ;)בש"פ 7544/03 רחימוב נ 'מדינת ישראל (החלטה מיום 21.9.2003 ;)בש"פ 5196/04 מדינת ישראל נ 'גבריאלוב (החלטה מיום 6.6.2004 .) 66 ע"א 11152/04 פלוני נ 'מגדל חברה לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 27.10.2004 .) 67 3.6.2.2 התייחסות משפטית לזנות קטינים זנות קטינים כוללת קניית שירותי מין מקטינים הן על ידי בגירים והן על ידי קטינים אחרים . בישראל זנות קטינים אסורה על החוק . קטינים במעגל הזנות נתפסים כקורבנות67 שהזנות אצלם היא אילוץ .הנכפה עליהם על ידי אדם המבוגר מהם. מושג "הבחירה החופשית" אינו מיוחס במרבית המקרים לפעולותיהם בשנת 2006 תוקן חוק העונשין ,תיקון מס ' 91 ,כך שסעיף 15 יחיל את עיקרון האקסטריטוריאליות על עבירות פורנוגרפיה וזנות שבוצעו נגד קטינים .כיום ניתן להעמיד לדין בישראל עבריינים בגין עבירות אלה ,אף אם המעשה אינו בגדר עבירה פלילית במדינה שבה בוצע . בפסק דין משנת 2007 הדגיש בית המשפט המחוזי כי הגנה על קטינים מניצול למטרות פורנוגרפיות היא אינטרס עולמי ,כאמור בסעיף 34 לאמנה ,וכי המדינה שותפה לעניין זה וחוקקה חקיקה המטילה עונש כבד על המפרים את זכויותיהם של קטינים. 68 לאחרונה הוגשה הצעת חוק פרטית שנועדה להחמיר בחוק העונשין את דינם של עבריינים מתחום הזנות והתועבה ככל שאלה עוברים עבירות שבהן מעורבים קטינים .ההצעה מבקשת לתקן פרצה על ידי קביעת עונש של שבע שנות מאסר למי שמחזיק או מנהל מקום לשם עיסוק בזנות של קטין ,במקום העונש הקיים היום העומד על חמש שנות מאסר בלבד. 69 יתרה מזאת ,הכנסת החליטה שיש צורך בהקמת ועדת חקירה שתבדוק את אי-אכיפת החוק שנועד למנוע זנות של קטינים .כך הוחלט בתום ישיבה משותפת של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הוועדה לקידום מעמד האישה ,והוועדה לזכויות הילד. 70 3.6.2.3 התייחסות משפטית למודעות מין פרסום מודעות מין הוא מנוף כלכלי לעסק הזנות והסחר בנשים .מפסיקות בתי המשפט ניתן ללמוד כי מודעות אלה מסייעות במישרין לעידוד הביקוש לקורבנות של סחר בנשים .כמו כן ,פרסום מודעות המין פונה ללקוחות פוטנציאליים ,מגייס נשים לתעשיית המין ומחנך את הציבור לסובלנות ולקבלה של תעשיית המין ,לאדישות כלפי תופעת הסחר בנשים ולקבלת עובדת ניצולן על ידי תעשייה זו. בשנת 1998 נאסר פרסום מודעות מין בישראל בסעיף 205ג לחוק העונשין [נוסח התשנ"ח .]חוק זה ניסה למנוע חשיפה לא מבוקרת לפרסום שירותי מין באמצעות הפרדתו מפרסומים אחרים ומסירתו על פי בקשה מפורשת . החוק הפלילי אוסר על פרסום שירותי זנות ,והעוברים על החוק צפויים לעונש של עד שישה חודשי מאסר .ואולם על פי החוק ,פרסום זנות אינו חוקי אם "עניינו אך ורק שירותי זנות ."תת-סעיף זה בחוק מאפשר מפלט לבתי הבושת ,המכריזים על עצמם כמרכזי ריפוי או עיסוי ;מכיוון שבתי העסק מפרסמים עיסויים בלבד ,אין הם עוברים על החוק . 67 בספרות יש אבחנה בין מקרים בהם הקטין/נה הם שיוזמים את מכירת שירותי המין ואז לא תמיד קיים מצב של ניצול לבין מצב בו הקטין .נענה לשידוליו של בוגר ואז גובר הסיכוי למצב של ניצול 68 ת"פ 1780/06 מדינת ישראל נ 'אהרון עופר (ניתן ב- 23.9.07 .) 69 הצעת חוק העונשין (תיקון – אחזקת מקום לשם זנות של קטין )התשע"ב- 2011 . 70 פרוטוקול מס ' 29 של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הוועדה לקידום מעמד האישה ;פרוטוקול מס ' 148 של הוועדה לזכויות הילד מיום 28.11.2011 ,הכנסת השמונה עשרה. 68 למרות החקיקה המשיכו העיתונים לפרסם מודעות ללא שינוי באופן הפרסום .לטענת נציגי העיתונים ,מודעות שפרסמו "אירוח "אינן בבחינת פרסום לשירותי זנות ,ולכן אפשר להמשיך ולפרסמן בעיתון כרגיל .דבר זה הוביל בסופו של דבר לפתיחה בחקירות משטרה נגד העיתונים הגדולים ולפסק דין שוקן, 71 שניתן בשנת 2005 ;פסק דין זה היה כרעידת אדמה בתחום מודעות המין ושינה את המציאות שהייתה קיימת עד אז בתחום (לבנקורן וקרבס , 2007 .)בית המשפט קבע כי למרות העובדה שהזנות עצמה לא נאסרה מעולם ,אין לראות בה עיסוק ככל העיסוקים ,ולכן הוטלו עליה מגבלות רבות .עם זאת נקבע כי "שירותי זנות "מחייבים מגע גופני ולכן מודעות המציעות שיחות ארוטיות אינן אסורות .למרות הפסיקה ,הסוחרים מצאו תחליפים אחרים לצורך פרסום , כדוגמת כרטיסי ביקור שחולקו על שמשות כלי רכב חונים ,וכן התרחב הפרסום באינטרנט .בכל הכרטיסים מצוין כי מדובר ב"שירותי עיסוי "בלבד ,אך בבדיקות רבות שנערכו נמצא כי בחלקן הגדול הוצעו שירותי מין . עם זאת ,משטרת ישראל אינה מטפלת בתופעה זו (שם ,)אף על פי שהיא מחויבת לפתוח בחקירה כאשר "נודע למשטרה על ביצוע עבירה ,אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת ...אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה." 72 הנחיית פרקליט המדינה משנת 2006 בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לעיסוק בזנות73 מתייחסת אף לנושא מודעות המין וקובעת כי יש באי אכיפת עבירות לפי סעיף 205ג לחוק העונשין משום מתן לגיטימציה לביצוע מעשים אסורים וסיוע להמשך ביצוע עבירות .לפי ההנחיה ,ניצול מכוני עיסוי ומשרדים למתן שירותי ליווי ,שהם למעשה מסווה לשירותי מין בתשלום ,הוא תופעה נפוצה ביותר .עוד נטען כי לעתים קרובות ,במסגרת של הפעלת מכוני עיסוי או משרדי ליווי למיניהם ,נעברות עבירות מן החמורות ביותר ,כדוגמת סחר בבני אדם וניצול חמור של מצוקה ,סחר בסמים ,סחיטה ,וכן עבירות של הלבנת כספים .עוד כתוב בהנחיה כי הזנות מהווה פגיעה בכבוד האדם והיא לעולם ביטוי של מצוקה ,וסרסרות לזנות היא לעולם ניצול של מצוקה .ואולם ההנחיה מדגישה כי הפתרון הכולל לבעיית נשים וגברים העוסקים בזנות חורג מתחום אחריותם של גורמי אכיפת החוק ומחייב דיון ציבורי וטיפול בין-תחומי על ידי מכלול הגורמים הרלוונטיים . במרץ 2011 אושר בישראל תיקון חקיקה המבקש לאסור פרסום שירותי זנות .על פי התיקון בוטלו הסייגים בחוק שמאפשרים לפרסם באופן חוקי פרסומים למתן שירותי זנות ,והעובר על החוק צפוי לשלוש שנות מאסר . איסור זה הנו גורף ,והוא חל הן על המפרסם ,הן על מכין דבר הפרסום ,הן על מי שמציג או מפיק אותו והן על פרסום בשלטי חוצות .מן הראוי לציין כי הסנגוריה הציבורית הארצית הביעה את התנגדותה לתיקון הנ"ל מכיוון שלא מצאה כל הצדקה להחמרה בענישה ,ובשל החשש כי הביטול יוביל ליצירת "שוק שחור "לזנות אשר יפגע עוד יותר בזכויותיהם של אלה המעניקים שירותי זנות .עוד נטען כי אסור לאפשר מצב שבו תהיה עבירה שממנה נובע כי אישה העוסקת בזנות ראויה לגינוי מוסרי ופלילי .עמדה דומה לזו של הסנגוריה הציבורית הארצית הוצגה על ידי עו"ד נעמי לבנקרון ,אשר ביקשה למחוק את הצעת החוק מעל סדר היום מכיוון שביטול הסייגים מאפשר להעמיד לדין את הנשים העוסקות בזנות ויש חשש שהן תהיינה פגיעות עקב חקיקה שנועדה להגן עליהן .לדידה התיקון לחוק אינו רלוונטי לימים שבהם מרבית הפרסומים נעשים על ידי נשים ישראליות 71 ת.פ (שלום-תל אביב ) 3635/02 מדינת ישראל נ 'רשת שוקן. 72 סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב ]התשמ"ב - 1982 . 73 הנחיה 2.2 של פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעב רות י הנלוות לעיסוק בזנות (עדכון אחרון :ינואר 2006 ). 69 העוסקות בזנות ,ולא על ידי קורבנות של סחר בנשים. 74 בעקבות התיקון הנ"ל נתקבלה הנחיה של אגף חקירות ומודיעין ליחידות החוקרות ,לבצע פעילות יזומה נגד המפרסמים ,נגד העיתונים ונגד אותם סרסורים שמפרסמים בהם. 75 ראוי לציין כי ביולי 2010 הגישו המטה למאבק בסחר בנשים ועמותת עצו"ם עתירה לבית המשפט העליון נגד משטרת ישראל על שאינה אוכפת את החוק האוסר פרסום שירותי מין .ואולם נוכח השינוי בחוק ולאור ההנחיה שנתקבלה ,ביהמ"ש מחק את העתירה וקבע כי "טרם הגיעה השעה לבחון האם המשטרה מתעדפת בפועל את הטיפול בנושא האמור באופן שונה מבעבר .משתחלוף תקופה סבירה ואם יסתבר כי בפועל לא חל שינוי בהתנהלותה של המשטרה יוכלו העותרים לפנות שוב לבית המשפט." 76 3.6.2.4 זנות כעבודה ? – התייחסות משפטית בפסיקתו בעניין וסרמן77 קבע ביהמ"ש כי המערערת עשתה את מעשי הזנות שלה בתור משלח יד ,ואין אדם יכול להוציא עצמו מחבות במס בשל הסתמכות על מעשים רעים שעשה בניגוד לחוק או בניגוד למוסר .לפיכך ,רווחיה של המערערת מעסקי הזנות נופלים בגדר סעיף 2(1 ,)דהיינו "רווח מכל עסק או משלח יד "והמערערת חויבה בתשלום מס הכנסה . קיימות בפסיקה שתי דעות מרכזיות באשר לסוגיה האם יש לאפשר החלת חוקי העבודה על העסקה בזנות ולהכיר בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין סרסור לזונה .בעוד האחת גורסת כי הכרה ביחסי עובד ומעביד בנסיבות אלה תעניק לגיטימציה לעיסוק בזנות ותוביל בהכרח למיסוד התופעה הבלתי מוסרית והבלתי חוקית , האחרת גורסת כי הכרה זו נדרשת כדי להעניק הגנה ופיצוי לנשים הסובלות מניצול קשה ומתנאי עבודה מחפירים ואינן זוכות לכל הגנה אחרת .ביטוי לדעה התומכת בהכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין סרסור לזונה ,הובאה בדעת הרוב מפי הנשיא אדלר בפרשת בן-עמי78 אשר ניתנה ב- 1966 , שבה נקבע כי אף אם המשיבה עבדה כנערת ליווי ,יש לראות בה "עובדת ."העסקתה עונה על הפן החיובי של מבחן ההשתלבות שכן המערער הוא מנהל המקום אשר מחזיק את ה"משרד "שאליו פונים הלקוחות ;הוא מפרסם את העסק בדרכים שונות ; מקבל את נערות הליווי לעבודה ורשאי להפסיק את עבודתן אצלו ,ומקבל הכנסה ישירות מהלקוח או מהנערות . גם הפן השלישי של מבחן ההשתלבות מתקיים שכן המשיבה לא ניהלה עסק עצמאי . מהפסיקה הישראלית עולה כי ניתן להכיר בקיום יחסי עובד-מעביד בין סרסור לזונה .זאת ,בין היתר ,לאור המדיניות החברתית המבקשת להבטיח שאישה המבצעת עבודה במסגרת עסק תזכה להגנת חוקי מגן וזכויות סוציאליות ;אף שאין מדובר במערכת יחסי עבודה "רגילה ,"הרי ביחסים בין הסרסור לזונה גלומים היבטים של יחסי עובד-מעביד מאחר שהזונה מבצעת עבודה עבור הסרסור ,והוא מפיק רווח מעבודה זו . 74 פרוטוקול מס ' 88 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה מיום 16.3.2011 ,הכנסת השמונה עשרה. 75 דבריו של רפ"ק ליאור שליו ,קצין חקירות ארצי מהמשרד לביטחון פנים כפי שהובאו בפרוטוקול מס ' 30 מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה למאבק בסחר בנשים מיום 14.12.2011 ,הכנסת השמונה עשרה. 76 בג"ץ 5514/10 המטה למאבק בסחר בנשים נ 'משטרת ישראל ,ניתן בתאריך 21.3.2012 . 77 עמ"ה 923/62 וסרמן נ 'פקיד השומה. 78 דב"ע נ/3- 180 אלי בן עמי מכון קלאסה נ 'רחל גליצנסקי. 70 התייחסות נוספת לזנות כעבודה עלתה בהתייחסותו של ביטוח לאומי .זה הכיר בתאונה שהתרחשה בעת עיסוק בזנות כתאונת עבודה79 במסגרת אירוע פלילי שהתרחש בבאר שבע ,וקבע כי מעמדן של הנשים היה כשל שכירות (מתוך הרצאתה של עו"ד אהובה זלצברג "דיכוי פיצוי :"ייצוג משפטי לקורבנות סחר בנשים שהתקיימה ב- 27.7.05 .) באוקטובר 2008 התפרסמה בתקשורת הערה של השופטת דליה גנות בפסק דין שבו שחררה חמישה נאשמים בסרסרות ובסחר בבני אדם .בכתב האישום נטען כי כמה מהנאשמים דרשו שאחת המתלוננות תעבוד בימי המחזור החודשי שלה ,ואחרת חויבה לעבוד בניגוד לרצונה גם לאחר שנפצעה באיבר המין כשהייתה חולה . לדברי השופטת ,הנאשמים והמתלוננת התייחסו לעבודה בזנות כמקום עבודה רגיל ולכן "אך טבעי כי מעסיקיהן הלכאוריים כעסו עליהן כשלא יכלו או רצו לעבוד ,הן בשל היותן במחזור חודשי או בשל אי רצונן לעבוד מסיבותיהן." 80 בספטמבר 2009 התקבל ערעור81 לתשלומים הנובעים מדיני העבודה של פלונית שהובאה ממולדובה לישראל בדרך בלתי חוקית לשם עיסוק בזנות .נפסק כי במקרים שבהם אין מתקיימים יחסי עבודה "קלאסיים "ולצורך הוראות מסוימות בחוקי העבודה ,ניתן להעניק זכויות מתחום משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי ,גם למי שאינו עונה על הגדרת "עובד "במובנה הקלאסי .נקבע כי אין מקום להגדרה נוקשה של המושג עובד ,או של יחסי עובד-מעביד .הלכה זו יושמה ביתר שאת בתובענות שעניינן העסקתן הכפויה של קורבנות סחר .לנוכח הנסיבות המיוחדות של העסקת אישה בזנות ,אין חובה להוכיח את הסכום המדויק שקיבלה ומסרה לסרסור . די בכך כי על סמך חומר הראיות ניתן להעריך את הסכום .ככל שאין בידי תובעת להוכיח את הכנסתה הממשית או את השכר הראוי המגיע לה ,בנסיבות המייחדות עיסוק בזנות בנסיבות של סחר ,זכאית היא למצער לשכר מינימום . 3.6.3 עמדות הציבור בישראל כלפי הזנות סקירה היסטורית קצרה של התופעה מימי השלטון העותומאני, מראה כי תחת השלטון העותומני בתי בושת שהיו שייכים הן לערבים והן ליהודים היו קיימים סביב יפו, כאשר שירותי מין מסחריים הלכו וגדלו תחת ( השלטון הבריטי בעיקר סביב שתי מלחמות העולם (Graetzand & Cwikel, 2006 . בתקופת המנדט, הזנות נחשבה הרסנית לקולקטיב היהודי והיתה מקושרת לאוכלוסייה הערבית או לחיילים אנגלים. זונות יהודיות נחשבו לאיום על הכבוד הקולקטיבי היהודי וספגו הדרה חברתית ואלימות (ברנשטי ,ין2004 ( ). לפי זרחין2006 ) במהלך שנות ה70 מחקרים על תופעת הזנות, אשר שיעתקו ושיקפו את התפיסה הרווחת באותה תקופה , כללו הטיות אתניות בולטות. זנות נחשבה כבעיה חברתית המשויכת בעיקר ליוצאי עדות המזרח בשל קשיים בהשתלבותם בחברה מודרנית. גישה זו הציבה את הנשים וה נערות שעסקו בזנות, אשר משפחתן ותרבותן נחשבו מסורתיים ומפגרים, כמקור הבעיה, תוך התעלמות מהקשרים כלכליים, אתניים ולאומיים (זרחין 79 לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ]תאונת עבודה יא ה תאונה י שא רעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של עובד אצל מעבידו או מטעמו .כאשר מדובר בעובד עצמאי, תאונת עבודה ית חשב ככזו אם קרתה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח יד. 80 מובא בבלוג של אורית קמיר : ops.com/orit/?p=49416 - http://2nd . 81 ע"ע 247/07 פלונית נ 'סופיה קוצ'יק. 71 2006). תיוג ה"אחר" בהקשר לזנות המשיך במהלך גל העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר בשנות ה90 , אשר יצר דימוי דומיננטי של עולות כ"זונו( "ת רוסיותLemish,2000 ). התיוג בהקשר הישראלי מתעצם, טוענת 'זרחין, בשל הדגש הישראלי על אמהות כהכרח לאומי עקב ה'איום הדמוגרפי ( Sered 2000: 23 ). השימוש במיניותן של נשים בזנות לצרכים אחרים מלבד אמהותן מגביר את תיוגן ושוליותן החברתית (זרחין2006 .) סקר שנערך ב שנת2007 מטעם הרשות לקידום מעמד האישה בישראל הדגי ם כי רוב הציבור אינו תומך בחקיקה המפלילה את הלקוח ,קרי ,בחקיקה נגד קניית שירותי מין (הרשות לקידום מעמד האישה , 2007 .)רובם של הנשאלים סברו כי אין להעמיד לדין אדם הפונה לאישה מתוך מטרת קניית שירותי זנות ,אך מחציתם סברו כי הפללת הלקוח תסייע בהפחתת תופעת הזנות ככלל (שם .) באשר לנשים במעגל הזנות ,רוב הציבור סבור כי כניסתן של אלה למעגל הזנות נובעת מקשיים כלכליים שהן חוות (הרשות לקידום מעמד האישה , 2009 .)רוב הציבור מתנגד לחקיקה המפלילה את הזונה (הרשות לקידום מעמד האישה , 2007 ,)ורואה באישה במעגל הזנות קורבן .גם בסקר אשר נערך ב- 2003 תוארו נשים במעגל הזנות כקורבנות .עם זאת ,באותו הסקר , 52% מהנשאלים סברו כי נשים במעגל הזנות עוסקות בה מתוך בחירה . לעומת זאת ,רוב המשיבים ראו בסחר בנשים תוצר של כפייה ,אלימות או פשע (הכנסת - מרכז המחקר והמידע , 2003 .) לטענת בר וגבעון ( 2009 ,)ניתן לקבוע כי עמדת הציבור בכללותה ביחס לתופעת הזנות שלילית היא .עוד הם טוענים כי הטלת איסור על צריכת שירותי זנות תביא לשינוי תודעתי בקרב הציבור ,אשר יונע אף יותר לכיוונה של תפיסת הנמצאים במעגל הזנות כקו רבנות. סקר עמדות הציבור במסגרת הסקר הלאומי בוצע סקר עמדות הציבור ביחס לתופעת הזנות. מדגם השכבות לפי גיל, מין ולאום כלל750 .נדגמים ונוהל בשפות עברית, ערבית ורוסית :נושאי הסקר היו  פוגענות הזנות ,  נזקי הזנות-  הסיבות לזנות-  היכרות עם תופעת הזנות-  תפקידי המדינה ביחס לתופעת הזנות שנגעו ל- i. צמצום הזנות ii. אפשור או הסדרת הזנות iii . חקיקה נגד לקוחות הזנות iv . ענישת סרסורים v. ענישת נשים בזנות  זנות גברים 72 עוד נתבקשו עורכי הסקר לבחון את השינויים בעמדות הציבור כלפי תופעת הזנות בסקר הנוכחי בהשוואה לסקרים בשנים2008-2007 . השאלות:עם רמות ההסכמה הגבוהות ביותר היו במעגל הזנות יש להעניש את הסרסורים– 90% נשים במעגל הזנות חוות פגיעה נפשית לעתים קרובות– 87% יש להגביר את האכיפה נגד פרסום ושירותי זנות– 80% חשוב שהמדינה תפעל לצמצום הזנות– 80% שאלות עם רמת אי הסכמה (או התנגדות), הגבוה:ות ביותר היו רוב נשים בזנות נהנות ממה שהן עושות- 75% מהמשיבים התנגדו או התנגדו מאד במעגל הזנות יש להעניש את הנשים העוסקות בזנות- 63% .מתנגדים או מתנגדים מאד 73 בסקר נבחנו עמדות הציבור כלפי .מספר גישות להתמודדות עם תופעת הזנות גישה אחת תמכה בצמצום הזנות:באמצעות  ענישת סרסורים– 90% מסכימים  הגברת האכיפה נגד פרסום שירותי זנות– 80% מסכימים  חקיקה נגד לקוחות הזנות– 66% מסכימים  חקיקה נגד קניית שירותי זנות– 54% מסכימים  ענישת לקוחות הזנות– 43% מסכימים הגישה השניה תמכה באפשור הזנות באמצעות:  הסדרת הזנות– 58% מסכימים  הסרת האיסור על הזנות– 37% מסכימים בניתוח הגישות השונות לצמצום תופעת הזנות מסתמנת הסכמה רחבה יחסית (בסביבות80% ), בענישת .סרסורים ובהגברת האכיפה נגד פרסום לשירותי זנות פעולות לצמצום הזנות יש הסכמה ברוב הציבור ( 54%), לחקיקה נגד קניית שירותי זנות ככלי לצמצום הזנות . אולם אין רוב בציבור (רק43% ) בצעדי ענישה (הפללה) של לקוחות .הזנות הגישה השנייה להתמודדות עם תופעת הזנות (הראשונה הייתה לצמצם את היקף התופעה), הייתה לאפשר או להסדיר את התופעה. רוב של58% מהמשיבים הסכימו או הסכימו מאד להיגד "על המדינה להתיר ניהול בתי ."בושת תחת תנאים ומגבלות אותם יקבע המחוקק יש לציין כי קרוב ל- 28% של המשי בים, תמכו הן בצורך בחקיקה נגד לקוחות הזנות, ובאותה עת גם תמכו .באפשור הזנות אותה מגמה חוזרת על עצמה כשבוחנים את התשובות לשאלה: "אם יהיה חוק שאוסר קניית שירותי זנות הדבר יצמצם את תופעת הזנות" למול התשובות לשאלה "על המדינה להתיר ניהול בתי בושת תחת תנאים ומגב( לות אותן יקבע המחוקק". כמעט שליש המשיבים30% .), הסכימו או הסכימו מאד עם שני ההיגדים יתכן שהציבור דוגל בגישה דו ערכית ל הת מודדות עם תופעת הזנות: מחד לצמצם את היקפה באמצעות ,חקיקה ואכיפה. מאידך גם להתיר בחקיקה את הסדרת.ה למשתנים דמוגרפים כמו לאום ודתיות קשר מובהק לנושאים של צמצום או הסדרת הזנות:  יהודים נוטים לתמוך באפשור הזנות יותר מערבים  ערבים נוטים לתמוך בצמצום הזנות יותר מיהודים  חילונים נוטים לתמוך באפשור הזנות יותר מדתיים  דתיים נוטים לתמוך יותר מחילונים בצמצום הזנות 74 זנות :ביהדות ,במאמרןGraetzand & Cwikel ( 2006) סוקרות את עמדתם של מקורות יהודיים לתופעת הזנות. ,,. לדבריהן לציטוט הידוע מזמן התלמוד: "ר' אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם" (סדר מועד, מסכת מועד קטן, י ז' א גמרא), ישנם מגוון הסברים אשר חלקם נתפסים כמתירים את הזנות, אך אחרים מפרשים זאת כאיסור על זנות, פרשנות המשתנה בין תקופות והקשרים. הן טוענות כי הפרשנים היהודיים מתחלקים בין אלו הרואים את הצורך האנושי במין ממוסחר, ואלו המתעלמים ומתכחשים לקיומן של נשים יה ודיות העוסקות בזנות ( וגברים יהודים המשתמשים בשירותיהן. גם לפי דאור1990 ) היחס ביהדות לזנות מעורפל; היהדות לא אסרה על הזנות ולא התנגדה לה, כל עוד לא היו הזונות מבנות ישראל. על גברים יהודים חל איסור לתת את בנותיהם לזנות: "אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה האר ץ 'ותמלא זמה" (ויקרא י"ט, כ"ט). על בנות ישראל חל איסור לעסוק בזנות: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (דברים כ"ג, י"ט). כאשר בצד האיסורים הללו לא היתה ענישה. היוצא מן הכלל היה מקרה של בת כהן שדינה היה שריפה: "ובת איש כהן כי תחל לזנות את ( "אביה היא מחללת באש תשרף)ויקרא כ"א, ט. לפיGraetzand & Cwikel ( 2006 ), תוצאות של זנות בתנ"ך נחשבו קשות כמו למשל הולדת ממזרים, כאשר למרות הסיפור על רחב שנחשבה זונה 'טובה', זנות נחשבה מתועבת ואף מדבקת, ולכן למשל כהנים אינם רשאים להינשא לזונות, כמו גם לנשים גרושות ולמתגיירות [אשר נק שרו גם הן לזנות]. חכמי התלמוד באופן כללי גינו את הזנות, כאשר העונש לשני הצדדים (הזונה והלקוח) היה מלקות, למרות שיש שטענו כי בפועל היה מיועד רק לאישה. בהמשך מאמרן הן מביאות עדויות לדוגמאות של סוגי סרסרות על ידי יהודים בתנ"ך ובתלמוד, ולבסוף טוענות כי יתכן וע קב הערפול בדת כלפי תופעת הזנות והאדישות כלפי נשים בזנות שאינן יהודיות, במשך זמן ממושך מדינת ישראל התעלמה מפריחת .תופעת הסחר בנשים בישראל, כיוון שרובן היו נשים מהגרות לא יהודיות 3.7 תבנית של מדיניות כלפי תופעת הזנות– סיכום בשנת 2007 פרסם ארגון UNAIDS תבנית למדיניות להתמודדות עם הפצת נגיף האיידס ועבודת מין ,שמטרתה הפחתת מספרם של עובדי המין .את המטרה הזו ביקש להשיג באמצעות שלושה עמודי תווך – הפחתת הפגיעות תוך התייחסות לנושאים מבניים ,הפחתת הסיכון ללקות בנגיף האיידס ,ובנייה של סביבה תומכת והרחבת רפרטואר המערכות הטיפוליות . מעמודי תווך אלה נגזרות התערבויות שונות ( Greenall, 2007 .)מעמוד התווך הראשון – הפחתת הפגיעות תוך התייחסות לנושאים מבניים ,נגזרות התערבויות כמו תמיכה בהפחתת עוני ,הפחתת התנהגויות סיכון התורמות לכניסה למעגל הזנות ,מודעות קהילתית ועוד .עמוד התווך השני – הפחתת הסיכון ללקות בנגיף האיידס – גם ממנו נגזרות מספר התערבויות .דוגמאות להן הם שירותי בריאות מקיפים ומשולבים ,תמיכה במין בטוח ,מתן טיפול לעובדי מין אשר לקו בנגיף ,טיפול במכורים לסמים ויוזמות לשינויים התנהגותיים בקרב אוכלוסיית הלקוחות .תחת עמוד התווך השלישי ניתן למצוא מספר התערבויות כדוגמת חינוך ,עזרה במציאת חלופות תעסוקתיות ,התמודדות עם הסטיגמה החברתית ועוד (שם .) 75 עמודי תווך אלה הם בעלי השלכות שונות ,וייעודם מגוון ;הם מבקשים להתמודד הן עם צד הביקוש בתעשיית המין והן עם צד ההיצע ,כמו גם עם נושאים חברתיים רחבים יותר כדוגמת מחלות מין ואלמנטים מבניים המעודדים כניסה למעגל הזנות . אנו סוברים כי מודל זה מספק בסיס ראשוני להתמודדות עם תופעת הזנות והוא עשוי לסייע בגיבוש מדיניות מקיפה יותר כלפיה .התחומים לגיבוש המדיניות הם שלושה .התחום הראשון הוא התחום החקיקתי .יש לגבש מדיניות משפטית הנוגעת לצמצום הביקוש לשירותי מין (הפללת לקוחות )ולהגברת האכיפה בנושאים הקשורים להתמודדות עם ההיצע של שירותי מין .התחום השני מתייחס לגורמי רקע המשפיעים על תופעת הזנות ,כולל התערבויות כדוגמת צמצום עוני ,מניעת דרות רחוב ,מניעת התמכרות ,חיזוק כישורי חיים וצמצום הקלון החברתי בדמות הסברה וחינוך .הסברה וחינוך יסייעו גם בהפחתת הביקוש לשירותי המין .התחום השלישי מתייחס לשיקומם של אלה המבקשים לצאת ממעגל הזנות ;הרחבתם של מוסדות ליציאה ממעגל הזנות לנשים , קטינים וגברים .אלה צריכים לכלול שירותי גמילה גופנית ,שירותי בריאות ,שירותי חינוך ,שיקום ותמיכה תעסוקתית . מדיניות זו ,הכוללת טווח רחב של מוסדות חברתיים ,תסייע בהתמודדות טובה יותר עם רבדים רבים של תופעת הזנות ולא תתמקד רק בצמצומן של מחלות המין ,אשר קושרו מסורתית למעגל הזנות . יש לציין כי לא נמצאה .ספרות מקצועית בנושא מדיניות כלפי תופעת הזנות, המבדילה בין זנות גברים לזנות נשים 76 פ רק4 – הטיפול בזנות עקרי הפרק ההתערבות הטיפולית בתופעת זנות נגזרת מהגדרתה. כשהיא מוגדרת כעבירה פלילית, הטיפול בה נמצא באחריות מערכת .אכיפת החוק מערכת הבריאות נדרשת להתמודד עם הנזקים הרפואיים הנגרמים לא /נשים בזנות . מערכת הרווחה מתמודדת עם ה איתור המוקדם ,טיפול ושיקום א . /נשים במעגל הזנות מערכת החינוך מתמודדת עם המניעה הראשונית ומתייחסת .לפן הערכי של צריכת שירותי זנות קיימים מספר מודלים לסיוע לא/נש ים ביציאה ממעגל הזנות. מודלים כלליים, כגון מודל שלבי השינוי ומודל היציאה מתפקיד, מבקשים להצביע על נקודות המפנה בעקבותיהן משנה אדם את אורח חייו. לאור הבעייתיות .במודלים אלה מוצגים גם מודלים ספציפיים לתהליך היציאה מזנות, שמתמקדים בנשים באוכלוסיה זו סוגים שונים של תכניות טיפול לנשים בזנות הוצעו לאור מודלים אלה, והן מתחלקות לפי מטרותיהן: סיוע נפשי ורפואי לנשים המצויות במעגל הזנות ואינן חפצות או אינן מסוגלות לצאת ממנו, וסיוע לנשים ביציאה מהעיסוק. תכניות תמיכה מהסוג הראשון מתרכזות במיזעור נזקי הזנות והקטנת הס טיגמטיזציה הנלווית לעיסוק. תכניות מהסוג השני מספקות לנשים תמיכה בתהליך היציאה ממעגל הזנות, לעתים תוך התמקדות בשילוב הייחודי בין זנות להתמכרות לסמים, שאינו זוכה למענה נאות בתכניות גמילה מסמים לאוכלוסיה הכללית. חלק מהתכניות הללו מציעות לנעזרות בהן דיור למשך תקופת ההתערבות, ואילו אחרות מתקיימות ,במתכונת אמבולטורית. נראה כי התכניות המוצלחות ביותר הן אלה המקפידות על התערבות הוליסטית .מציעות מס' אפשרויות פעולה, ונשענות על יצירת אמון וייצוג הטיפול הנפשי בנשים בזנות עוסק ברובו בעיבוד החוויה הטראומטית, הנובעת מהזנו ת עצמה או מפגיעות בילדות. ככלל, הגישות הטיפוליות המתאימות לאוכלוסיה זו הן אלה המיושמות בטיפול בנשים מוכות .ובנפגעות אונס. הפרק סוקר מספר עקרונות לבחינת יעילות התכניות הספרות אינה כה רחבה בכל הנוגע לטיפול בגברים בזנות. יש המציעים לשלבם בתכניות טיפול המיועד ות לנשים, אולם לכך יש יתרונות וחסרונות. תכניות התערבות עם קטינים בזנות, לעומת זאת, שומרות על ייחודיותן בכך שהן מקדישות משאבים רבים יותר למרכיבי איתור ומניעה לפני הכניסה לזנות או קצת אחריה. בדומה לטיפול במבוגרות/ים, עבור אלה שנמצאים כבר בתוך העיסוק בזנות מו פעלות תכניות מזעור .נזקים ותכניות טיפול ליציאה ממעגל הזנות, תוך הכוונה ספציפית לצרכיהן/ם של קטינות/ים ולבסוף ,כחלק מהגישה התומכת בהפללת הלקוח ורואה בו את האחראי להמשך קיום תופעת הזנות ,יש תכניות המנסות לצמצם את הביקוש לשירותי מין באמצעים פליליים וחינוכיים ,המתבססים על המניעים של גברים לבחירה בשירותי מין. 77 כללי ההתמודדות עם תופעת הזנות היא לא פעם פועל יוצא של ההגדרה המשפטית של הזנות ( Mayhew & Mossman, 2007 .)כאשר מכירת שירותי מין אסורה ,והמעורבים בזנות מוגדרים כעבריינים , חלק מההתמודדות נעשית במסגרת ההליך הפלילי .מנגד ,כאשר מכירת שירותי מין אינה בגדר עבירה ,הטיפול במעורבים בזנות נמצא באחריותן של מערכות הבריאות והרווחה .שירותי הבריאות מופקדים על בלימת הנזקים הרפואיים הנגרמים ממעגל הזנות ;מערכות הרווחה אמונות על האיתור המוקדם ,הטיפול והשיקום של נזקי הזנות בקרב קטינים .בקרב בגירים במעגל הזנות ,שירותי הרווחה פועלים במסגרת מדיניות של צמצום נזקי הזנות .כמו כן ,לעתים שירותי הרווחה פועלים גם בקרב הלקוחות הצורכים שירותי מין ( Shiverly et al., 2008 .)מערכות החינוך פועלות לרוב בקרב ילדים ובני נוער בתחומים של פי תוח מערכת ערכים כלפי מכירת שירותי מין .כמו כן ,לפעמים הן מספקות כלים להתמודדות עם נזקיה של הזנות .יש לציין כי בזירה הבין- לאומית סחר באנשים לצורכי זנות הוא נדבך מרכזי בהתמודדות עם תופעת הזנות .נושא זה נמצא לרוב באחריותן של המערכות לאכיפת החוק . עם זאת ,לא ניתן לשמור על בריאותם וביטחונם של אנשים במעגל הזנות רק באמצעות מערכות אכיפת החוק ; נדרשים שירותי טיפול ושיקום ,הפועלים דרך פרספקטיבה של העצמה ומשלבים מאמצים ליציאה ממעגל הזנות ( Kelly et al., 2009 .)בפרק זה נסקור את מגוון השירותים המוצעים לטיפול בנשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות .בעוד חלק מהשירותים כוללים לינה ומגורים ,אחרים לא .כמו כן ,חלק מהשירותים מציעים טיפול בהשלכותיה של הזנות המשולב בטיפול בהתמכרות לסמים .בהמשך הפרק יתואר הטיפול הנפשי באנשים שיצאו ממעגל הזנות ,פרטני וקבוצתי כאחד .בסיום הפרק נבחן את יעילותן של התכניות השונות ליציאה ממעגל הזנות .כעת נבקש להאיר על מודלים שהוצ עו לתהליך היציאה ממעגל הזנות. 4.1 מודלים לתהליך היציאה ממעגל הזנות החוקרים ( 2003 ) Farley et al. מצאו כי רוב הנשים מעוניינות לצאת ממעגל הזנות ולהשתקם .אך ההינתקות ממעגל הזנות היא תהליך ממושך ומורכב ( Benoit & Millar, 2001; Brown et al., 2006 .)גורמים מגוונים מביאים לכניסה למעגל הזנות ,ואלה יכולים לשמש מחסום בפני יציאה .ממנו כמו כן ,אנשים במעגל הזנות יכולים להירתע מיציאה במידה שהשירותים המוצעים להם אינם תואמים את צורכיהם ,שופטים אותם או מלווים בסטיגמה .היעדרם של קשרים חברתיים איתנים ,אשר יכולים לתמוך ביציאה ממעגל הזנות ,גם הוא מהווה מכשול ( Mayhew & Mossman, 2007 .) מורכבות תהליך היציאה ממעגל הזנות מתבטאת במספר מודלים שלביים אשר ביקשו לבטא תהליך יציאה זה ( Baker, Dalla & Williamson, 2010 .)בין המודלים הרבים ניתן למצוא מודלים כלליים ,המיושמים לתופעת לא ניתן לשמור על בריאותם וביטחונם של אנשים במעגל הזנות רק באמצעות מערכות של אכיפת החוק ;נדרשים שירותי טיפול ושיקום ,הפועלים דרך פרספקטיבה של העצמה ומשלבים מאמצים ליציאה ממעגל הזנות 78 הזנות ,כמו גם מודלים ייחודיים המתבססים על בחינת תהליך היציאה בקרב אנשים במעגל הזנות ובקרב מי שיצאו ממנו . 4.1.1 מודלים כלליים בין המודלים הכלליים ניתן למצוא את מודל שלבי השינוי ( Stages of change )אשר הוצע על ידי ( 1992 ) Prochaska, DiClemente & Norcross .מודל זה מבקש לתאר את התהליך שבו אנשים זונחים דפוסי התנהגות הרסניים .המודל מציע מספר שלבים בתהליך השינוי ,כמו גם מספר תהליכים המניעים את המעבר משלב אחד למשנהו .לפי המודל ,חמישה שלבים מרכיבים את תהליך השינוי .השלב הראשון הוא שלב ה- Precontemplation ;בשלב זה הפרט אינו שוקל שינוי ,כלל הוא אינו מודע לבעיה או שהוא מתנגד להכיר בה . הכניסה לטיפול נעשית לרוב בעקבות לחץ סביבתי .בשלב השני ,שלב ה- Contemplation ,האדם מודע לבעיה ושוקל את יתרונותיה וחסרונותיה של נקיטת צעדים לצורך שינוי .אך בשלב זה טרם קיים שינוי בהתנהגות . השלב השלישי הוא שלב ה- Preparation ,שבו הפרט מכיר בצורך לבצע שינוי ,ונכון לבצע שינויים קטנים בכיוון הנדרש .כמו כן ,ישנה כוונה לביצוע שינויים נוספים ,גדולים יותר ,בעתיד הקרוב .בשלב ה- Action הפרט מבצע שינויים מהותיים וגלויים בסגנון חייו .אם השינוי מתקיים במשך כשישה חודשים ,הפרט עובר לשלב האחרון , שלב ה- Maintenance ;שלב זה מתאפיין בפעילות שוטפת לשמירה על השינויים שנערכו ומניעת הישנותה של ההתנהגות ההרסנית .המעבר בין חמשת השלבים מתבצע דרך מספר תהליכי שינוי קוגניטיביים והתנהגותיים ; אלה כוללים מערכות יחסים תומכות ,חיזוק ההערכה העצמית ,שחרור עצמי ,התניית נגד ,שליטה גירויית ,ניהול חיזוקים ועוד . מודל כללי נוסף הוצע על ידי ( 1988 ) Fuchs Ebaugh ;מודל זה , “The role exit model” ,התגבש דרך שני מחקרים אשר בחנו אנשים שחוו שינויי קריירה ושינויים משמעותיים בתפקידי המשפחה ,או שיצאו מאורח חיים שנלווית לו סטיגמה ,כדוגמת זונות ,אסירים ואלכוהוליסטים .המודל מורכב מארבעה שלבים מרכזיים המתארים תהליך יציאה מתפקיד חברתי ;השלב הראשון הוא שלב הספקות הראשונים .אלה נובעים מחוסר שביעות רצונו של הפרט מהתפקיד החברתי שהוא ממלא בחייו .על ,פי רוב ספקות אלה יעלו בהדרגה למודעות וינחו את הפרט לשקילת היתרונות והחסרונות בהישארותו במצב שבו הוא נמצא .תגובה חברתית התומכת בספקותיו של הפרט תסייע במעבר לשלב השני ,שלב חיפוש החלופות .בשלב זה נמשכת בחינתן של העלויות והתשואות מההישארות במצב הנוכחי ,ונמשך גם חיפוש רמזי תגובה מהסביבה" .היוצאים הפוטנציאליים " מתחילים בתהליך חִ ברות מטרים ( Anticipatory socialization ) ,הווה אומר הם מתחילים להזדהות עם ערכים ,נורמות ,עמדות וציפיות של חברת האנשים שאליה הם רוצים להצטרף .עוד הם מדמיינים את עצמם משחקים את התפקיד החדש ,ולעתים אף מתנסים במשחק מוחשי בו .לשלב השלישי ,שלב נקודת המפנה ,שלוש פונקציות בסיסיות ;לפרט מתאפשרת הכרזה על החלטתו לאחרים ,הפחתה של הדיסוננס הקוגניטיבי שחווה , וגיוסם של משאבים רגשיים וחברתיים להשלמת תהליך היציאה .בשלב האחרון הפרט יוצר את ה- ex-role ; הוא מבקש להתרחק רגשית מתפקידו הקודם ולהתקרב לזה החדש – תהליך המלווה במתח רגשי רב .אך התפקיד הקודם אינו נעלם אלא משתלב בהדרגה בזהותו ובנרטיב חייו של האדם ,תהליך המסתייע אף הוא ברמזים סביבתיים . 79 מספר חוקרים זיהו "נקודות מפנה "ביציאתן של נשים ממעגל הזנות .כך למש ל , Saphira & Herbert ( 2004 ,בתוך : Mayhew & Mossman, 2007 )מצאו כי היציאה ממעגל הזנות אינה מתוכננת מראש אלא קשורה לאירועים מקריים .עוד נמצא כי ניתן לתאר נשים ששבו למעגל הזנות לאחר יציאתן ,כנמצאות בשלב ה- Precontemplation ( Dalla, 2006 .)ועם זאת , על המודלים הכלליים שתוארו לעיל נמתחה ביקורת באשר ליישומם לגבי אנשים במעגל הזנות .מודלים אלה מאפשרים הבנה מוגבלת של תהליך היציאה שכן אין הם לוקחים בחשבון את תַ צרף הגורמים המורכב אשר מוביל אדם לכניסה לזנות ולהישארות בה .עוד נטען כי מודל שלבי השינוי מתמודד עם בעיה התנהגותית אחת ,כדוגמת התמכרות לסמים ,אך אנשים במעגל הזנות נאלצים תדיר להתמודד עם מספר בעיות התנהגותיות במקביל ;אלה כוללות בידוד חברתי ,בושה ,סטיגמה ,התמכרות לסמים ועוד .בעיות התנהגותיות אלה מקשות על מעבר שלבי כפי שמוצג במודלים .כמו כן ,המודלים מניחים התקדמות ליניארית שלבית ;הם אינם מתמ ודדים עם מנגנון היציאה והכניסה המחודשת של הנמצאים במעגל הזנות ( Baker et al., 2010 .) 4.1.2 מודלים ייחודיים הוצעו מספר מודלים המתמקדים בתהליך היציאה ממעגל הזנות .המודל של ( 1999 ) Mansson & Hedin מתבסס על ראיונות עם 23 נשים שוודיות ,רובן נמצאות במעגל הזנות למעלה מחמש שנים .מודל זה הושפע רבות מהמודל של ( 1988 ) Fuchs Ebaugh ,כמו גם מהמודל של ( 1994 ) Vanwesenbeeck אשר חקרה את רמת הסיכון של אישה להיכנס למעגל הזנות בשוודיה . Vanwesenbeeck התמקדה באינטראקציה שבין גורמים חיצוניים לגורמים פנימיים של האישה המעורבת בזנות ,ובהשראתה ,גם המודל של Mansson & Hedin מתאר את המשחק המורכב שבין גורמים מבניים ,גורמים יחסיים וגורמים אינדיבידואליים ביציאה ממעגל הזנות . במודל של ( 1999 ) Mansson & Hedin נעשה שימוש במושג "נקודת המפנה "אשר הוצע על ידי ( 1988 ) Fuchs Ebaugh .נקודות המפנה תוארו כ"חוויות מאירות עיניים ,"כדוגמת ציפייה מהנשים לבצע פעולות שאין הן חשות בנוח לבצען" ,אירועים טראומתיים ,"כדוגמת חוויות אלימות ,כמו גם "אירועי חיים חיוביים "כגון התאהבות או מציאת עבודה .דפוס נוסף המתרחש טרם היציאה מהזנות מתבטא בנקיטת אסטרטגיות הדרגתיות יותר ודרמטיות פחות ;האישה מגבילה את מתן שירותי המין בהדרגה או מעניקה שירותים אלה רק ללקוחות קבועים .לאחר שהאישה מגיעה לקצה גבול יכולת סבלה ,מתרחש שלב היציאה ,ה- Breakaway . כאמור ,שלב ה- Breakaway ,היציאה ממעגל הזנות ,מושפע מגורמים מבנים ,יחסיים ואינדיבידואליים .גורמים מבניים מתארים את הנסיבות החברתיות המשפיעות על תהליך היציאה והשינוי .אלה כוללות עבודה ,מגורים , חינוך וקצבאות ,עמדות הציבור ותנאיה של תעשיית המין .גורמים יחסיים נוגעים ליחסיהן של הנשים עם האנשים הקרובים להן ולתפקודן של הרשתות החברתיות במהלך תהליך השינוי .נטען כי רוב הנשים זקוקות על המודלים הכלל ים י שתוארו לעיל נמתחה ביקורת באשר ליישומם לגבי אנשים במעגל הזנות . מודלים אלה מאפשרים הבנה מוגבלת של תהליך היציאה ,שכן אין הם לוקחים בחשבון את תצרף הגורמים המורכב אשר מוביל אדם לכניסה לזנות ולהישארות בה 80 לעזרה רבה יותר מזו שמוצעת להן על ידי הרשת החברתית ,בפרט בשלבי היציאה ואחריה .גורמים אישיים תוארו כחלומות ופנטזיות ,תחומי עניין ויכולות ,כמו גם אסטרטגיות התמודדות .לאחר היציאה ממעגל הזנות , הנשים נאבקות בארבעה נושאים מרכזיים – עיבוד והבנת החוויות של החיים במעגל הזנות ,התמודדות עם הבושה ,חיים בשוליים והתמודדות עם מערכות יחסים אינטימיות וקרובות .תרשים מספר 3 מציג סכמטית את המודל אשר הוצע על ידי ( 1999 ) Mansson & Hedin . תרשים מספר 3 :שלבי יציאה ממעגל הזנות , & Hedin Mansson ( 1999 ) מודל ייחודי נוסף הוצע על ידי ( 2007 ) Sanders ,אשר ראיינה 15 זונות רחוב ו- 15 זונות בזירות אחרות .המודל שהציעה אינו מערב התפתחות שלבית לעבר יציאה מהזנות אלא מבקש לתאר טיפולוגיה הנוגעת לארבע דרכים מרכזיות ליציאה ממעגל הזנות . יציאה מסוג " Reactionary "מוגדרת כתוצאה של תגובה לאירוע משמעותי בחיים ,שלילי או חיובי .כך למשל , אישה במעגל הזנות מגיעה למסקנה כי אם לא תצא ממעגל זה ,תמצא את מותה בקרוב .יציאה מסוג “Gradual planning” מוגדרת כתכנון הדרגתי אשר מתרחש לאורך זמן . אמונתן של הנשים כי אין הן רוצות להימצא במעגל הזנות כל חייהן הביאה אותן לעסוק בפעילויות חלופיות להכנסת רווחים ולניסיון לפתח כיוון הזדמנויות חדש .חששן של נשים במעגל הזנות שאינן זונות רחוב מעתידן הכלכלי הביא אותן למחשבות על תכנון פיננסי ;זונות רחוב הפחיתו את פרקטיקת הזנות בהדרגה ,בד בבד עם תחילתו של טיפול בהתמכרות ובהתעללות .יציאתן של אלה ממעגל הזנות הסתייעה פעמים רבות בעידודם של שירותי מומחים שביקשו להכשיר את הנשים לחינוך ותעסוקה . Sanders ציינה כי מענה על הצורך ב"דיור הולם "היווה גורם מרכזי בתחילתם של חיים חדשים ועזר בהימנעות מהפיתויים שנמצאים בתרבות הרחוב . דפוס יציאה שלישי מכונה “Natural progression” ;נשים במעגל הזנות לעתים קרובות הגיעו למעין נקודת מפנה טבעית .בקרב זונות רחוב ,היסטוריה של כישלונות טיפוליים ,כמו גם האלימות ואורח החיים ההרסני , הגבירו את רצונן באורח חיים אחר .בקרב זונות שאינן ברחוב – הזדקנות ,לחץ להיראות טוב ושאיפות לעסוק בעבודה אחרת תרמו לנקודת מפנה זו .דפוס היציאה “Yo-yoing” מדגים תנועה של יציאה וכניסה מחודשת נקודות מפנה מאיר ות עיניים טראומ ות ית חיובי ות גורמים מבניים תנאים חומריים עמדות הציבור תנאים ומנגנונים של תעשיית המין גורמים יחסיים יחסים בלתי פורמאליים מערכות תמיכה פרופסיונאליות משאבים וכוחות הנעה אינדיבידואליים יכולות ותחומי עניין חלומות ופנטזיות אסטרטגיות הסתגלות והתמודדות Drifting in ensnarement the breakaway’s pre stage the breakaway after the breakaway 81 למעגל הזנות .דפוס זה רווח בקרב נשים שלא תכננו את יציאתן מהזנות .בקרב זונות רחוב הכניסה החוזרת מּוֹּנעת פעמים רבות מהצורך לממן התמכרות לסמים ,ואילו בקרב זונות שאינן ברחוב זו מתרחשת לאחר מיעוט הכנסה בתעסוקות אחרות ( Mayhew & Mossman, 2007 .) מודל עדכני ליציאה ממעגל הזנות הוצע על ידי ( 2010 ) Baker et al. .מודל זה מבקש להתבסס על ארבעת המודלים שהוצגו לעיל ,כמו גם על ספרות בנושא הזנות וחוויות של זונות רחוב .מודל זה מתחשב בשלל גורמים אשר עלולים להוות מכשול ביציאה ממעגל הזנות ,ומביא בחשבון הן גורמים אינדיבידואליים ,הן גורמים מבניים ,הן גורמים יחסיים והן גורמים חברתיים רחבים יותר .המודל מורכב משישה שלבים ;שלב ה- Immersion מהווה נקודת התחלה שבה האישה "עוברת טבילה "בעולם הזנות ,אין לה מחשבות על יציאה או מודעות לצורך בשינוי. 82 השלב השני ,שלב ה- Awareness ,מורכב משני תת-שלבים .תת-השלב הראשון , Visceral awareness ,מתייחס להבנה ההדרגתית כי ההווה אינו כשהיה .בשלב זה האישה חווה מעין "תחושת בטן "בקשר לעזיבת הזנות ,אך אינה מבטאת תחושות אלה – לא בפני עצמה ולא בפני אחרים .כשהאישה מתחילה להכיר בתחושות אלה ומתחילה לעבדן באורח מודע היא עוברת לתת-השלב השני – Conscious awareness . 83 בשלב השלישי , Deliberate preparation ,סביר שהאישה במעגל הזנות תחל ביצירתו של קשר ראשוני עם גורמי תמיכה רשמיים שזמינים לה בקהילה .כמו כן היא תתחיל לדבר עם בני משפחה וחברים על החיים "בחוץ ."שלב זה אינו מאופיין בשינוי התנהגותי משמעותי ;רוב ההתרחשות בו היא קוגניטיבית ומערבת בעיקרה איסוף מידע. 84 בשלב ה- Initial exit האישה מתחילה להיעזר הן בגורמים לא פורמאליים ,כדוגמת מגורים עם בני משפחה ,והן בגורמים פורמאליים ,כדוגמת השתתפות בייעוץ .שלב זה מושפע באופן נרחב מהשלב הקודם ,בפרט במצבים שבהם צרכיה של האישה נרחבים .לא רק נגישותם של השירותים קריטית בשלב זה ,גם פתיחותה של האישה לשירותים אלה היא משמעותית .נשים שישתתפו באופן פעיל בטיפול ,כמו גם יפנימו את רעיונותיו המרכזיים באמצעות גיוסם של משאבים פנימיים ,יצליחו לצאת מהזנות. 85 אחרות ישובו למעגל הזנות דרך השלב החמישי – שלב ה- Reentry .חזרה אל זנות הרחוב עלולה לגרום ל"טבילה מחדש "בתעשיית המין .לאחר הכניסה המחודשת ישנם שני מסלולים אפשריים להתפתחותה של האישה ;זו יכולה להכין אסטרטגיות מגוונות יותר לעבר יציאה עתידית נוספת ,ובכך לתרום להצלחתה של היציאה הבאה .מנגד ,חזרה אל מעגל הזנות עלולה 82 שלב זה מקביל לשלב ה- precontemplation במודל של Prochaska et al. ( 1992 ,)ולשלב ה- prebreakaway במודל של Månsson & Hedin ( 1999 .) 83 שלב זה מקביל לשלב ה- contemplation במודל של Prochaska et al. ( 1992 ,)לשלב ה- prebreakaway במודל של Månsson & Hedin ( 1999 ,)לשלב הספקות הראשונים במודל של Fuchs Ebaugh ( 1988 )ולשלבי ה- gradual planning וה- natural progression במודל של Sanders ( 2007 .) 84 שלב זה מקביל לשלבי ה- radual planning g וה- natural progression במודל של Sanders ( 2007 ,)לשלב חיפוש ה חלופות במודל של Fuchs Ebaugh ( 1988 )ולשלב ה- preperation במודל של Prochaska et al. ( 1992 .) 85 עבור נשים שיצליחו לצאת ממעגל הזנות ,שלב זה מקביל לשלבי נקודת המפנה ויצירתו של role - x e במודל של Fuchs Ebaugh ( 1988 ,)לשלב ה- natural progression במודל של Sanders ( 2007 ,)לשלב ה- action and maintenance במודל של Prochaska et al. ( 1992 )ולשלבי ה- breakaway ו- after the breakaway במודל של Månsson & Hedin ( 1999 .) 82 לעורר תחושת מלכוד חריפה בשל כישלונו של הניסיון הקודם .לאחר סדרה של יציאות וכניסות מחדש לעולם הזנות מתרחש השלב האחרון ,ה- Final exit . תרשים מספר 4 מציג את המודל השלבי ליציאה ממעגל הזנות כפי שהוצע על ידי ( 2010 ) Baker et al. . תרשים מספר 4 :שלבי יציאה ממעגל הזנות ,מתוך מאמרם של Baker et al. ( 2010 ) תהליך היציאה כפי שניתן לראות , ומושפע משלל ממעגל הזנות מורכב , מהמסגרות גורמים .רבות לאנשים במעגל הטיפוליות המוצעות שיצאו ממעגל זה ,הזנות ,כמו גם לאנשים מגוון גורמים אלה .מנסות להתמודד עם שהוצעו לתהליך חשוב לציין כי המודלים בעיקרם על מדגמי היציאה התבססו נשים ,בפרט זונות רחוב .אך הטיפולים המוצעים אינם מוגבלים לאוכלוסייה זו .ניתן למצוא תכניות ייעודיות לטיפול בנשים במעגל הזנות ,בקטינים וקטינות ובזונות ממין זכר .כמו כן ניתן למצוא תכניות טיפוליות הפונות לבגירים וקטינים על רצף תהליך היציאה ממעגל הזנות .ישנן תכניות שמטרתן העיקרית מניעתה של כניסה ראשונית למעגל זה .תכניות אלה דומיננטיות ב עיקר בקרב אוכלוסיית הקטינים .לבסוף ,ישנן תכניות טיפוליות לקטינים ובגירים המבקשים לצאת ממעגל הזנות ,ולאלה שיצאו ממנו . 4.2 הטיפול בנשים במעגל הזנות לטענת ( 2007 ) Mayhew & Mossman ,יש להבחין בין שירותי תמיכה לנשים במעגל הזנות שמטרתם שמירה על ביטחונן ובריאותן של נשים בעודן ממשיכות בפרקטיקת הזנות ,ובין התערבויות שמטרתן סיוע ביציאה ממעגל הזנות .לדידן ,הבחנה אנליטית זו אינה מתבטאת בספרות המקצועית ,הגדושה בעירוב שני סוגי השירותים גם יחד .מן הספרות המחקרית עולות מגוון תכניות לנשים במעגל הזנות .נפתח בסקירה של תכניות תמיכה, נמשיך בתכניות מזעור נזקים ,ונסכם בתכניות טיפוליות ,חלקן כוללות דיור וחלקן קהילתיות ומרפאתיות. 83 4.2.1 תכניות תמיכה לנשים בזנות PEERS 86 הוא ארגון שהוקם בשנת 1995 על ידי נשים שיצאו ממעגל הזנות .מטרתו העצמה ,חינוך ותמיכה בנשים שבמעגל הזנות .חזון הארגון הוא יצירתה של סביבה בטוחה ובריאה העונה על צורכיהם של אנשים בעלי היסטוריית חיים המערבת פעילות בתעשיית המין .כמו כן ,לארגון מטרה פוליטית מוצהרת – שינוי הסטיגמה המלווה את החיים במעגל הזנות כמו גם עידוד יצירתן של תכניות ומדיניות הרגישות לצורכיהם של אנשים במעגל הזנות .אין מטרת הארגון לכפות על הנמצאים במעגל הזנות יציאה ממעגל זה .מטרתו העיקרית תמיכה בהם .באמצעות תמיכה זו הוא מבקש לאפשר בחירה – בעוד חלק מהנמצאים במעגל הזנות יבחרו לצאת מן המעגל ,אחרים לא .במסגרת PEERS מתרחשות מספר פעילויות בסביבות מגוונות .בין היתר , הארגון מספק סדנאות לצעירים ,סטודנטים ונותני שירותים ,שבהן מפריכים מיתוסים רווחים על זנות , מלמדים על גורמיה ,סכנותיה והשלכותיה ,ועל תהליכי גיוס טיפוסיים .הכרת תהליכים אלה תוכל לסייע באיתורן של נשים בסיכון לכניסה למעגל הזנות .תכני סדנאות אלה נשענים על המחקרים הרבים הנערכים במסגרת הארגון על החיים במעגל הזנות ועל תעשיית המין ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .) Oseline & Weitzer (2013) סקרו ארגונים עבור נשים בזנות הנותנים שירות ישיר לנשים בזנות לפי עמדתם .ומטרותיהם מטרת רוב הארגונים התומכים בעמדת מזעור 'נזקים וזנות כ'עבודת מין (sex work)לעסוק בקמפיינים של חינוך קהילתי, ייעוץ משפטי לנשים בזנות וקידום אירועים אקטיביסטיים לשם מאבק בסטיגמה של זנות. מלבד ארגוןPEERS ארגונים אלו כוללים אתCal-Pep, HIPS, Maggie’s, PACE,, Power, SJI, Stella,Stepping Stone, STORM,YWEP .הם רואים אי צדק הן בחוסר האישור החברתי כלפי זנות והן בעונשים החוקיים כלפי נשים בזנות .הם מספקים קבוצות תמיכה לנשים בזנות, אוכל, מקלט זמני ושירותי .רווחה ורפואה ארגונים היוצאים מעמדת הפמיניסטיות הרדיקאליות, רואים בנשים בזנות ,""ניצולות" או "שורדות :ביניהםBreaking Free, CPA, Dignity House, Emmaus Ministries , Hookers for Jesus, LGBF, MMP, Magdalene, PRIDE, Safe House, SAGE, SSS, VV, Wellsprings,WRC ומטרותיהם לשמר חוקים המוציאים זנות מחוץ לחוק, להעצים נשים בזנות ולעזור להן לפתח אלטרנטיבות לזנות, ל "אתגר סטריאוטיפים כלפי נשים בזנות ולשנות את דעת הציבור לגבי ה"אשמה של נשים בזנות למצבן. כמו כן חלק מהארגונים מספקים‘‘john schools’’ , קורסים בני יום שלם בהם לקוחות :אשר נעצרו על שימוש בשירותי זנות עוברים שיעורים על הזנות ונזקיה. אלה כוללים אתCPA, Magdalene, Dignity House, and Lola Greene Baldwin Foundation .)(שם 4.2.2 תכניות מזעור נזקים לנשים בזנות תכניות מזעור נזקים מטרתן הפחתת הנזקים לפרט ,לקהילה ולחברה בתחומי הבריאות ,הכלכלה והתפקוד החברתי87 ( Cusick, 2006 .)באשר לנשים במעגל הזנות ,מטרתן הפחתת נזקים שונים המקושרים לאורח חייהן של נשים אלה .רבות מהתכניות מתמקדות בהיבטים בריאותיים ,שכן נשים במעגל הזנות נתפסות כבעלות 86 ר"ת: Prostitution Empowerment Education and Resource Society 87 לפרטים נוספים ראו סעיף 3.5 בסקירה זו. 84 "סיכון בריאותי "למגזרים שונים באוכלוסייה .תכניות אלה מאפשרות יצירתו של אמון הפותח צוהר להסתייעות עמוקה יותר במגוון שירותים טיפוליים שמטרתם סיוע ביציאה ממעגל הזנות ( Hester & Westmarland, 2004 .)תכנית מזעור נזקים הוטמעה לראשונה בעירXichang בסין בשנת2004 , והיא כללה מתן חינוך ויידע בנושאHIV ,/איידס בדיקה וייעוץ בנושא, קידום שימוש ב קונדו מים , תחזוקת מתדון וחילופי מחטים , כל זאת על ידי שירו תי בריאות מקומיים. בין2004 - 2010 ,צוותי יישוג ( outreach ) ערכו ביקורי שטח חודשיים בכל ,מקום בידור ידוע בכדי להפיץ קונדומים בחינם וספרות על מין בטוח. כך גם נשים בזנות עשו ביקורים אצל נשים בזנות רחוב או במכוני יופי להפצה שכזו. מידע ממחקר זה מצביע על כך שאסט רטגיות ל מזעור נזק ים עשוי ות להיות אמצעי יעיל לצמצום יחסי מין לא מוגנים עם לקוחות, הגדל ה ב בדיק ו תHIV, והפחתת סיכון ל הפצת והידבקות ב מחלת העגבת בסין. שש שנים לאחר כניסתה של התכנית , אחוזים של עגבת ויחסי מין לא מוגנים עם לקוחות ירד ו , בעוד ש האחוזים של הגעה להיבדק ל איידס עלו באופן משמעותי, גם לאחר לקיחה בחשבון פערי ם סוציו דמוגרפיים בין משתתפי 2004 ו- 2010 ,. מתקבל על הדעת כי האחוזים ה נמוכים יותר של הדבקה בעגבת ב2010 ייתכן ש קשורים לשיעורים גבוהים יותר של שימוש בקונדום עם לקוחות . ( Zhang, Liang, Lu, Pan, Song et al. 2014) גישת מזעור הנזקים נחשבת לגישה היעילה ביותר להתמודדות עם תופעת הזנות ,במיוחד בקרב זונות רחוב ( Shannon et al., 2007 .)גישה זו מקטינה את האלימות כלפי נשים במעגל הזנות בכך שהיא אינה מפלילה אותן ( Vanwesenbeeck, 2001 .) דוגמה לתכנית מזעור נזקים בקרב נשים במעגל הזנות מוצעת במסגרת פעילותו של ארגון PEERS ;שלושה ימים בשבוע הארגון יוצא לשטח ומספק מידע ,תמיכה ואמצעי מניעה לנשים במעגל הזנות .כמו כן ,הארגון מספק מחטים חדשות לאלה המשתמשות בסמים ואף מספק שירותים בריאותיים בסיסיים ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .) התערבויות דומות מבצע " Praed Street Project "שבלונדון ,אשר הוקם ב- 1986 .הארגון מציע קונדומים כמו גם עצות בתחומי בריאות ,ומפרסם שירותים נוספים שהוא מציע מתוך מטרה לעודד את הנשים להשתמש בשירותיו .לארגון סוכנויות המציעות מגוון שירותים לנשים במעגל הזנות ;בתחילת דרכו הציעו סוכנויות הפרויקט בעיקר שירותים בריאותיים .זאת מתוך הבנה שלנשים במעגל הזנות קושי להיעזר בשירותים המוצעים לאוכלוסייה הרחבה ,בשל החשש הכרוך בחשיפת מעורבותן בתעשיית המין .עם הזמן התרחב הארגון והחל להציע שירותים קליניים רחבים יותר ,כמו גם שירותים כדוגמת ייעוץ משפטי ( Hester & Westmarland, 2004 .) ארגון לונדוני נוסף" , Bournemouth ,"משלב בין תכנית מזעור נזקים ובין הפניה לטיפול מקיף יותר בהתמכרות לסמים .במסגרת תכנית מזעור הנזקים ,משוחחים עם נשים במעגל הזנות על טיפול בהתמכרות .אם הן מפגינות עניין בטיפול ,נקבעת עמן פגישה אישית להערכת צרכים והתאמת טיפול אישית .משם הן מופנות לתכניות טיפוליות התואמות את צורכיהן ( Hester & Westmarland, 2004 .) 85 4.2.3 תכניות טיפול לנשים בזנות תכניות מזעור הנזקים משתלבות במגוון תכניות טיפוליות שמטרתן סיוע ביציאה ממעגל הזנו ת ( Mayhew & Mossman, 2007 .)בין התכניות הרבות ניתן למצוא כאלה המשלבות דיור .עוד ניתן למצוא תכניות שבמרכזן התמודדות עם השילוב שבין התמכרות לסמים ובין זנות . 4.2.3.1 פרויקטים משולבי דיור לנשים בזנות "בית בטוח( " Safe House )השוכן בסן פרנסיסקו ,קליפורניה ,מספק דירת מעבר ,שירותי ייעוץ ושיקום לתקופה שמשכה עד 18 חודשים עבור נשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות ותעשיית המין .כמו כן ניתנת הכשרה מקצועית והשלמה חינוכית ,ונלמדים כישורי חיים .בבית זה שוכנות עד 12 נשים ,ולאחר עזיבתן ניתנים ן לה שירותי טיפול נוספים ( Mayhew & Mossman, 2007 .)הבית הבטוח הוא טיפול ייעודי לנשים ממעגל הזנות והוא מופרד מהטיפול במתמכרים שאינם במעגל הזנות. מודל דומה" ,פרויקט מארי מגדלן( " Mary Magdalene Project )גם הוא שוכן בקליפורניה ,ומאפשר דרות של עד שנתיים לנשים המעוניינות לצאת ממעגל הזנות .פרויקט זה כולל שירותי ייעוץ ,טיפול רפואי ואימון תעסוקתי ,כמו גם מזון ,ביגוד ומחסה ( Mayhew & Mossman, 2007 .)גם כאן הגישה היא לייחד מסגרת טיפולית לנשים ממעגל הזנות תוך הוספת הדגש האמוני בתהליך הטיפול . ארגון PEERS אף הוא פתח בשנת 2001 תכנית המערבת דיור ,המכונה " PEERS Place ;"במסגרתה ניתנים שירותי דיור לנשים במעגל הזנות שהנן דרות רחוב .רוב הנשים הדרות בבית שרויות במצוקה כלכלית קשה וחלקן מכורות לסמים ( Rabinovitch, 2004 .)מטרת השהות היא סיוע ביציאה ממעגל הזנות ;השהות במסגרת התכנית משכה עד שנה ,ומוצעות 14 מיטות .במסגרת התכנית הנשים זוכות לתמיכה כמו גם לשירותי ייעוץ , אימון והכנה לעולם התעסוקה ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .)טיפול בהתמכרויות מהווה מרכיב חשוב בטיפול ,אולם המוקד הוא יציאה ממעגל הזנות .ההבנה היא שהיציאה מהמעגל אינה מתרחשת בבת אחת והנשים נכנסות ויוצאות מספר פעמים עד ההתנתקות הסופית מהזנות. בניגריה ישנם מספר פרויקטים הכוללים טיפול משולב בדיור לנשים במעגל הזנות .ארגון NAPTIP 88 מציע מקלט אשר הוקם ב- 2004 בלאגוס ,הכולל 120 מיטות .עוד הארגון מציע מקלט דומה בעיר בנין .במסגרת שהותן הנשים זוכות לאימון בכישורי חיים ולאימון תעסוקתי .הן גם זוכות לייעוץ ,טיפול רפואי ופסיכותרפיה .מקלטים אלה מתפקדים כמוסדות כוללניים ,תנועתן של הנשים מפוקחת והן אינן רשאיות לעזוב את המוסד ,המאובטח באורח נוקשה ( Aborisade & Aderinto, 2008 .) סוכנות “Breaking Free” מציעה לנשים אפרו-אמריקניות שתי תכניות טיפול הכוללות דיור .האחת מיועדת לאמהות ,ועניינה דיור זמני שבמסגרתו נלמדים כישורים בסיסיים ,בפרט כישורי הורות .האחרת כוללת דיור קבוע ,ללא מגבלת זמן .זו מיועדת לנשים רווקות ולאמהות לילדים ( About Breaking Free, 2003 .) 88 ר"ת: Prohibition of Trafficking in Persons and Other Related Matters National Agency for the . 86 4.2.3.1.1 .פרויקטים משולבי דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לנשים בזנות מאפייניהן הייחודיים של נשים במעגל הזנות אשר מכורות לסמים עלו במחקרן של ( 2009 ) Strega, Casey & Rutman .החוקרות מדווחות על ממצאיה של קבוצת מיקוד שנערכה בקרב נשים במעגל הזנות המכורות לסמים בקנדה .הנשים ציינו כי נכנסו למעגל הזנות מסיבות כלכליות ולא בשל הצורך לממן את ההתמכרות .ואולם ,עם הזמן הפכה ההתמכרות לשגרת חיים כשם שהזנות הפכה להתמכרות .הנשים מקבוצות המיקוד דיווחו על חסמים ליציאה ממעגל הזנות .בין שאר החסמים הן דיווחו על זמני המתנה ארוכים לכניסה לטיפול ;היעדר מגוון של שירותים טיפוליים נדרשים ;חשש מסטיגמטיזציה של מטופלים ומטופלות אחרים ;היעדר רגישות לצרכים של נשים בטיפול .העירוב של גברים ונשים בטיפול יוצר חשש של היתקלות בלקוח לשעבר במהלך ,הטיפול והדבר מקשה על הפתיחות הנדרשת בטיפול .כמו כן ,הרבה נשים ממעגל הזנות חוו הטרדות מיניות בתהליך הטיפול ממטופלים ,ולעתים אף מאנשי צוות .רבות מהנשים הדגישו כי המטפלת אינה מכירה את חיי הזנות ,שכן היא חסרת ניסיון בהם .המטפלות תוארו ככאלה המדקלמות מתוך הספרים ללא היכרות עם השטח , מה שיוצר מרחק בין המטופלת למטפלת . לאורה של קבוצת המיקוד החלה להיבנות תכנית ניסיונית ששמה SWAT . 89 התכנית החלה כתכנית קהילתית אשר שילבה בתוכה מספר סדנאות .לאחר משובים נוספים מצד הנשים שהשתתפו בתכנית ,החלה תכנית ניסיונית שנייה ,המשלבת אשפוז במתקן קיים שבו יש מחלקות עם הפרדה מגדרית .במסגרת השהות במתקן קיבלו הנשים את סדנאות ה- SWAT כתוספת לשירותים הטיפוליים והרפואיים המוצעים באשפוז ( Strega et al., 2009 .) בלונדון ,פרויקט St Mungo’s מציע שירותי דיור לנשים במעגל הזנות אשר מכורות לקראק .בפרויקט זה ניתנים שירותי גמילה ושירותי שיקום נוספים כנתיב ליציאה מהזנות .הפרויקט מורכב משני הוסטלים התומכים בנשים בשלבים שונים ביציאתן מהזנות ;בהוסטל הראשון מתבצעת הערכת צרכים אינטנסיבית וניתן טיפול צמוד ,כמו גם סיוע בקבלת זכויות וטיפול רפואי .אל ההוסטל השני עוברות נשים יציבות ,שאותן מעודדים לחיות באורח עצמ אי יותר .לפרויקט זה הצלחה בהגעה לקבוצה אשר נחשבת כקשה בהבאתה לטיפול ( Mayhew & Mossman, 2007 .) מרכז “New life” שבדאלאס מציע אפשרות טיפולית לנשים שנעצרו על ידי המשטרה .לאלה מביניהן שמסכימות להיכנס לתכנית הטיפולית ומשלימות אותה בהצלחה ,נמחקים הרישומים הפליליים והן אינן מועמדות לדין .משך התכנית 45 ימים ,שבהם הנשים זוכות לטיפול בהתמכרות ולטיפול נפשי .לאחר סיום התכנית הנשים זכאיות לדיור מעבר בקהילה ,הכשרה תעסוקתית ,שירותי בריאות נפש מרפאתיים וחניכה אישית ( Felini, Abraham, Mendoza, Felini & Breazeale, 2009 .) לוח 4 מסכ ם את פרטיהם של המוסדות שתוארו לעיל. 89 ר"ת : reatment T ddressing A orkers W Sex . 87 הזנות במעגל בנשים לטיפול דיור משולבי ייעודיים מוסדות :4 לוח Safe House Mary Magdalene Project PEERS Place מקלטים שמציע ארגון NAPTIP Breakin g Free SWAT New Life שנת הקמה 1998 1980 2001 2003-2004 1996 2007 1998 מיקום סן פרנסיסקו קליפורניה ארה "ב Van Nuys קליפורניה ארה "ב ויקטוריה קנדה לאגוס /בנין ניגריה מינסוטה ארה "ב קנדה דאלאס ארה "ב אוכלוסיית יעד נשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות נשים אפרו- אמריקניות המבקשות לצאת ממעגל הזנות נשים במעגל הזנות המכורות לסמים מספר השוהות 12 אין נתונים 14 כ- 120 אין נתונים אין נתונים אין נתונים משך השהות עד 18 חודשים עד שנתיים עד שנה אין נתונים אין נתונים אין נתונים 45 ימים אתר אינטרנט http://www.s fsafehouse.or g/ http://www.mmp. org / http://ww w.peers.bc .ca/index. html http://www .naptip.gov. ng/index.ht ml http://ww w.breaking free.net/de fault.aspx www.pe ers.bc.ca /.../SWA T%20Tr aining% 20Manu al.doc http://ww w.newfrie wlif ndsne e.org / איש/אשת קשר כללי - businessman ager@sfsafe house.org ניתן לשלוח מייל דרך "צור קשר " באתר האינטרנט כללי – info@peer s.bc.ca כללי – info@napti p.gov.ng כללי – akingfree @breaking free.net ניתן לשלוח מייל דרך "צור קשר " באתר האינטרנט 4.2.3.2 פרויקטים ללא דיור לנשים בזנות ארגון PEERS מציע מספר תכניות טיפוליות ושיקומיות שאינן מערבות דיור .רבות מהנשים במעגל הזנות פונות לסוכנויות של ארגון זה .לעתים הפנייה היא כדי לזכות במענה לצורך מינימלי ,כדוגמת סיוע ברכישת כרטיס נסיעה באוטובוס או כדי לקבל קונדום .אך צרכים אלה ,גם אם נדמים מינימליים ,מאפשרים תחילת בנייתם של יחסים והם הצעד הראשון לעבר חיים בריאים יותר עבור הנשים המגיעות ל- PEERS .רבות פונות לארגון זה בידיעה שלא ישפטו את התנהגותן .סביבה בטוחה זו מאפשרת תחילת בנייתן של יכולות ,המשולבות בתכניות שהארגון מציע .היכולות שהארגון מבקש לבנות הן מגוונות ,ונעות ממיומנויות חיים בסיסיות ,דרך כישורי תעסוקה ועד כישורים מורכבים יותר ,כדוגמת יכולת הגשמת מטרות במסגרת קבוצתית ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .) 88 עוד הארגון מציע שירותי ייעוץ מקצועי אחת לשבוע .תכנית נוספת היא תכנית " RISE ,"המיועדת לאנשים במעגל הזנות ולאלה שיצאו ממנו .במסגרתה נוצרת סביבה בטוחה שבה מתקיימות מספר סדנאות שמטרתן יצירת ההבנה כי כישורים שנלמדו במסגרת החיים במעגל הזנות ניתנים לתיעול להקשרי חיים אחרים .עוד ניתנים שירותים תרבותיים והשכלתיים ,ייעוץ בנושא אלכוהול וסמים ,ותמיכה נפשית .לאנשים מתחת לגיל שלושים אשר נמצאים בתהליך היציאה ממעגל הזנות ,או שיצאו ממעגל זה ,מוצעת התכנית "הזדמנות שנייה " ( 2nd Chance .)מטרת התכנית היא סיוע במעבר לעולם התעסוקה ,והיא משלבת כישורי חיים והשכלה .עוד הארגון מציע סוכנות שייעודה סיוע במציאת עבודה ,על כל התהליך הכרוך בכך ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .)הסוכנות “Breaking Free” אשר נפתחה בשנת 1996 במינסוטה משרתת נשים ונערות אפרו-אמריקניות אשר יצאו ממעגל הזנות .סוכנות זו מציעה שירותים רבים המכירים בהקשר התרבותי של נשים ונערות אלה , ומתאפיינת באווירה תואמת .הסוכנות אף מביאה בחשבון את השפעתם של הדיכוי הגזעי ,המגדרי והמעמדי על חייהן של הנשים המשתקמות מחיי הזנות ( Valandra, 2007 .) הנשים מצטרפות לקבוצה שנפגשת לאורך 14 שבועות ,ובה דנים בהשלכות הזנות על חייהן כמו גם בנושאים כדוגמת התמכרות .עוד הן זוכות לתרפיה אישית וקבוצתית .לאחר תכנית 14 השבועות הן נכנסות לקבוצה שבה דנים בנושאים כדוגמת יחסים בין-אישיים , שיקום הדימוי העצמי ,כישורי חיים ותעסוקה ,וניהול כספים .עוד מוצעים שירותי בריאות במרפאה הנמצאת בסמוך לסוכנות ( About Breaking Free, 2003 .) בבריטניה ניתן למצוא מספר תכניות טיפול קהילתיות שמטרתן סיוע לנשים ביציאה ממעגל הזנות .ארגון Stoke-On-Trent מציע לנשים תמיכה פרטנית בתהליך היציאה ,כמו גם קבוצות תמיכה והפניה למרפאות ייעודיות לטיפול בהתמכרות . SWEET Kirklees מציע שירותי ייעוץ ,שירותים בריאותיים ,טיפול אלטרנטיבי , אימון והכשרה תעסוקתית ופעילויות העשרה . Hakney Maze Marigold אף הוא מציע שירותי ייעוץ ואימון בכישורי חיים ( Hester & Westmarland, 2004 .)בניגריה ניתן למצוא ארגונים הנותנים שירותים דומים , כדוגמת Edo State Skill Acquisition center ו- Idia-Renaissance ( Aborisade & Aderinto, 2008 .) 4.2.3.3 פרויקטים ללא דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לנשים בזנות Smith & Marshall ( 2007 )ערכו ראיונות עומק עם נשים במעגל הזנות אשר קיבלו טיפול במרכז גמילה שבגלזגו , בריטניה .במחקר ,הנשים תיארו מספר מחסומים .הראשון הוא המיתוס שנשים נכנסות למעגל הזנות מבחירה , בחירה הכרוכה במיניות חריגה .מיתוס זה יוצר סטיגמטיזציה בקרב מכורים אחרים ,בפרט בקרב גברים. 89 מחסום שני נוגע לחוסר יציבותם של הקשרים הטיפוליים .כאשר אין בנמצא אדם קבוע המשמש כמטפל מרכזי , קשה לבסס קשרי אמון .הצורך לספר פעם אחר פעם את סיפור חייהן ,בשל חילופי צוות ,תואר על ידן כתהליך מתיש .מחסום שלישי שעלה הוא המיקוד בהתמכרות .מיקוד זה בולט במיוחד במרפאות מתדון ,שבהן לעתים אין התייחסות לבעיות אחרות פרט לסמים .מחסום רביעי הוא היעדר הזמינות של הטיפול כאשר המטופלת מוכנה להגיע לטיפול .לא פעם המטופלת מחפשת את עזרתו של המטפל ,אך אין הוא זמין לסייע מעבר לשעות שנקבעו מראש (שם.) בסקר אחר שנערך בקרב 28 מוסדות טיפול למתמכרים בלונדון התגלו מספר קשיים במתן שירותים טיפוליים לנשים במעגל הזנות ( Bindel, 2006 .)תהליכי המיון בקבלה לטיפול לא שילבו שאלות הנוגעות למעורבות במעגל הזנות .למעשה ,היציאה ממעגל הזנות לא הייתה יעד טיפולי מוצהר .קושי נוסף הוא הסטיגמטיזציה של המעורבים בזנות .לא רק המעורבות בזנות חששו ממנה ;גם נשים שלא היו במעגל הזנות חששו שתדבק בהן סטיגמה בשל טיפול משולב עם נשים ממעגל הזנות .היעדרו של מוקד מרכזי אחד המספק את מרבית צורכי הטיפול תואר אף הוא כמכשול .המטופל מופנה לתחנה אחת אם הוא סובל מבעיה רפואית , לאחרת – אם מדובר בבעיה נפשית ,ולשלישית אם הוא זקוק לסיוע בדיור .אין מוקד מרכזי אחד שמתאם בין מכלול הצרכים .היבט אחר של הבעיה נוגע להכשרה של הצוותים הטיפוליים .למטפלים אין הכרה מספקת של זירת הזנות ,והם אינם ערים לצרכים של נשים ממעגל הזנות .כמו כן ,בעיית הדיור והמחסה מפני סרסורים אלימים אינה זוכה למענה יעיל בחלק ניכר מהמוסדות הטיפוליים למכורים לסמים .לעתים מוסדות טיפוליים נוקטים מדיניות שבמכוון מונעת דיור מנשים המשתמשות בסמים .מניעה כזו לא מאפשרת לנשים הזקוקות להגנה מפני הרחוב להתקדם לקראת יציאתן ממעגל הזנות. עדויות אמפיריות אלה ,המצביעות על צורכיהן הייחודיים של נשים במעגל הזנות המכורות לסמים ,כמו גם החסמים הטיפוליים שהן חוות ,תרמו להקמת מרפאות קהילתיות ייעודיות לטיפול משולב בקרב אוכלוסייה זו . מרפאות אלה מּונעות על ידי ההנחה כי פתרון בעיית ההתמכרות יסייע בתהליך היציאה ממעגל הזנות ,שכן הוא יפחית את המניע הכלכלי הכולא נשים במעגל זה .עם זאת ,לנשים מכורות במעגל הזנות יש צרכים טיפוליים ייעודיים מעבר לטיפול בהתמכרות. טיפול מרפאתי לנשים במעגל הזנות אשר מכורות להרואין מוצע בדרבי שבאנגליה .במקביל לטיפול בהתמכרות , הנשים זוכות למגוון שירותי תמיכה ,בריאותיים ופסיכו-סוציאליים .רוב הנשים מגיעות למרפאה בעקבות הפנייתן מפרויקטים ותכניות של מזעור נזקים שאינם מציעים שירותים בריאותיים .במחקר שנערך בשנים 2007-2008 בקרב 34 נשים שקיבלו שירות מהמרפאה במשך שנה ,נמצא כי שני שליש מהן יצאו ממעגל הזנות . כמו כן ,שיעור הנשים שנותרו מכורות להרואין ירד מ- 87% ל- 72% ( Litchfield et al., 2010 .) בסקר שנערך בקרב 28 מוסדות טיפול למתמכרים בלונדון התגלו מספר קשיים במתן שירותים טיפוליים לנשים במעגל הזנות ( Bindel, 2006 .)תהליכי המיון בקבלה לטיפול לא שילבו שאלות הנוגעות למעורבות במעגל הזנות . למעשה, היציאה ממעגל הזנות לא הייתה יעד טיפולי מוצהר 90 בבריטניה ,ארגון Manchester Real Choices מציע לנשים תמיכה פרטנית בתהליך היציאה ממעגל הזנות , המשולבת בטיפול במתדון במינונים נמוכים. 90 לאחר הערכה רפואית ,הנשים חופשיות להגיע אחת ליום ולקבל את מנת המתדון הייעודית להן .בסופי שבוע ניתנת להן מנה נוספת שאותה יוכלו לקחת כשהסוכנות סגורה . תנאי למתן המנה הנוספת הוא הגעה סדירה של שלוש פעמים לפחות במסגרת אותו השבוע .חשוב להדגיש כי אין זמני המתנה לכניסה לתכנית זו ;כל אישה המעוניינת בכך תחל בתכנית באופן כמעט מיידי ( Hester & Westmarland, 2004 .) מלבד המרפאות ,ישנן תכניות נוספות שאוכלוסיית היעד שלהן היא נשים במעגל הזנות המכורות לסמים . תכניות אלה מדגישות את המניע הכלכלי כגורם המסייע ליציאה ממעגל הזנות .דוגמה לתכנית מעין זו היא התכנית JEWEL , 91 המיועדת להעצמת נשים באמצעות הקניית מיומנות בתכשיטנות .נוסף על כך ,התכנית משלבת תכנים בריאותיים כדוגמת דרכים להימנע מהידבקות באיידס והפחתת הסיכון להידבקות .במחקר ( Sherman, German, Cheng, Marks, Bailey-Kloche, 2006 )שבחן את יעילות התכנית בבולטימור שבמרילנד ,נמצא כי שלושה חודשים מתום התכנית חל צמצום ניכר בקבלת סמים או כסף בתמורה לשירותי מין .בעוד 100% ממשתתפות התכנית עסקו במכירת שירותי מין טרם התכנית ,רק 71% מהן עשו כן אחריה . כמו כן ,מספר השותפים החודשיים לסחר במין פחת (טרם התכנית ,החציון עמד על 9 ואילו אחריה על 3 .)שימוש יומי בסמים פחת גם כן ( 76% לפני , 55% אחרי .)בפיקוח על משתנים נוספים (במודל ליניארי רב משתני )נמצא כי לאחר התכנית ,ההכנסה ממכירת תכשיטים קשורה לירידה במספר הלקוחות שקנו שירותי מין .התכנית מדגימה כי באמצעות חיזוק הבסיס הכלכלי ניתן להפחית את השימוש בסמים כמו גם את פרקטיקת הזנות. גם במחקר ם שלReback, Shoptaw & Downing (2012) על השתתפות בתכניתPrevention Case Management (PCM) להפחתת התנהגויות סיכון בקרב נשים טרנסג 'נדר יות (male to female) ;, נמצאה ירידה במספר התנהגויות סיכון מודל התכנית נקרא גם Comprehensive Risk Counseling and Services (CRCS), וזוהי תכנית התערבות ממוקדת- לקוח עבור אנשים בסיכון ל HIV . באמצעות שילוב אינטנסיבי של ייעוץ אישי וניהול מקרה , PCM מציע שירותים לאנשים עם .נסיבות חיים קשות שהובילו אותם להתנהגויות סיכון לפי Reback, Shoptaw & Downing (2012) , מחקרים רבים מראי ם כי מודל זה גרם לירידה בהתנהגויות סיכון שונות כגון שימוש בסמים , שימוש משותף במחטים אצל מכורים לסמים ,עלייה בשימוש :באמצעי מניעה ועוד (שם1137 . )תכנית הPCM מספק ת פגישות ייעוץ אישיות כדי לעזור ל משתת פת להעריך את הסיכון האישי שלה וליצור תכנית אישית לקיים ולשמר את שינוי ה .התנהגות ה מפגשי ם ארכו 60 ,דקות פעם בשבוע, ו עשרה מפגשים היו צריכים ל התרחש בפרק זמן של .שישה חודשים כל צוות התכנית הורכב מנשים טרנסג 'נדריות וקהל היעד קיבל תמריצים כספיים להגיע למפגשים (התשלום הממוצע- $196 ) . כמו כן המחקר עשה מעקב לאחר6 חודשי .ם מהשלמת המפגשים תוצאות המחקר הראו כי המשתתפים .דיווחו על עלייה בכנסה החודשית הם הראו הסתמכות פחותה על עבודת מין 90 Low Threshold Supervised Methadone Programme :LTSM . 91 ר"ת: Jewellery Education for Women Empowering Their Lives . 91 כמקור הכנסה עיקרי ,ירידה בדיווחים על מגורים ברחוב ועלייה בדווחים על מגורים בבתים (כמעט60% ,עלייה של כ- 20% .)גם מדדי מתח פסיכולוגי ורגשי ירדו :(בבדיקתBrief Symptom Inventory (BSI) .)החוקרים ממליצים להתייחס באופן ספציפי למאפייני הסיכון של נשים טרנסג ,'נדריות כגון דחייה החברתית אשר לעיתים מאלצת אותן להתגורר ולעבוד ברחוב, וכן החשיבות הגדולה בהתגוררות במקום סגור ובטוח, הנמצא ת בסדר עדיפויות גבוה יות .ר מאשר הפחתת התנהגויות סיכון, הפסקת שימוש בסמים או מין בטוח כמו כן הם ממליצים כי התכנית צריכה להיות אינטנסיבית או ארוכה יותר , שכן נושא הדיור הקבוע עדיין ידוע כבעייתי בקרב נשים .טרנסג'נדריות מחקרם שלRoe-Sepowitz , Hickle , Pérez Loubert & Egan (2011) בדק גורמי סיכון לחזרה לזנות אצל נשים שנעצרו בשל מכירת שירותי מין בפניקס אריזונה, לאחר השתתפות בתכנית סיוע. מטרת התכנית המקורית הינה למנוע את הישנות של מעצרן ,ומטרת המשנה הינה לסייע לנשים לצאת מהזנות (PHOENIX PROSTITUTION DIVERSION PROGRAM) . רוב בעלות הת פקידים בתכנית הינן נשים .שיצאו מהזנות התכנית מכילה שלושה רכיבים: השלב הראשון כולל הגעה למקום וקבלה לתכנית ,והשתתפות בקורס של36 שעות בו מדובר על יחסים בקהילה, אלימות במשפחה, דינמיקה משפחתית, התמכרות, הערכה עצמית, כישורי חיים ועוד. השלב השני הוא השתתפות בתכ נית לגמילה מסמים ויציאה מזנות בת12 צעדים, והשלב השלישי כולל השתתפות בקורסי כישורי חיים ומציאת עבודה .תוצאות המחקר הראו כי נשים בזנות עם מעצרים קודמים בעלות סיכוי גבוה יותר להיעצר שוב תוך שנה ,גורם סיכון נוסף למעצר לאחר התכנית הינו נשים המכורות לסמים או אלכוהול .לבסוף המחקר מצא כי נשים המסיימות את התכנית על כל שלביה נמצאות בסיכון הנמוך ביותר למעצר נוסף ( 68% .)סיכוי נמוך יותר 4.2.4 מאפייניהן של התערבויות שמטרתן סיוע ביציאה של נשים ממעגל הזנות ניתן לראות כי רבות מהתכניות לטיפול בנשים המבקשות לצאת ממעגל הזנות דומות באופיין .דמיון זה אינו מקרי ;רבים מהמאפיינים המשותפים תוארו על ידי ( 2007 ) Mayhew & Mossman כמאפיינים של הפרקטיקות הטובות ביותר92 בסיוע ביציאה ממעגל הזנות . לטענת ( 2007 ) Mayhew & Mossman ,מספר רבדים כלולים בתכניות יציאה טובות :התערבויות מעין אלה הן הוליסטיות באופיין ;הן מציעות מגוון שירותים רחב ,החל בשירותים בריאותיים ,דרך תמיכה נפשית וסיוע בדיור וכלה במתן אפשרויות השכלה ותעסוקה .יתר על כן ,התערבויות אלה מסוגלות להתמודד בהצלחה עם שינויים בהלך רוחה של המבקשת לצאת ממעגל הזנות .זו יכולה להתקדם לעבר היציאה ,לסגת ,וחוזר חלילה . כמו כן ,עליהן להציע מספר אפשרויות לאישה במעגל הזנות ,שמביניהן היא יכולה לבחור .עוד הן כוללות שירותים ייחודיים כדוגמת סיוע פרטני .מטרת ליבה שלהן היא בנייתם של קשרים ויצירת אמון בקרב המבקשת לצאת ממעגל הזנות ;יישוג ( outreach ,)כפי שמתרחש בתכניות מזעור הנזקים הוא נתיב לכך .עוד הן כוללות 92 Mayhew & Mossman מגדירות פרקטיקה כטובה אם היא מערבת תכנון טוב ,הצלחה ביישום ,נותנת תמורה לכסף ובעלת השפעה .מרכיב ההשפעה – האם זה עובד – הוא המתעתע ביותר .בסוף הפרק ננסה ל זרוע אור על יעילותן של פרקטיקות טיפוליות שונות . 92 תכניות להעלאת המודעות הציבורית .תכניות אלה הן לרוב בעלות משאבים יציבים ונמשכים והן מופעלות בקרבת אזורי הזנות . באשר לתכניות המשלבות טיפול בהתמכרות , Home Office (2004) (בתוך: Cusick, Brooks-Gordon, Campbell & Edgar, 2011 )מגדיר תכניות טובות מסוג זה ככאלה המשלבות הנגשה של שירותי טיפול בהתמכרות לצד שירותים אחרים ;אלה לרוב כוללות יציאה לשטח לצורך מתן שירותי מזעור נזקים ,החלפת מחטים וטיפולים בסמים תחליפיים נמוכי מינון בקהילה .עוד נטען לגבי תכניות המשלבות טיפול בהתמכרות לסמים כי אלמנט הבחירה ,כמו גם אופי הוליסטי ,הם מאפיינים מרכזיים ובסיסיים בתכניות אלה ( Cusick et al., 2011 .) 4.3 הטיפול בגברים במעגל הזנות בספרות המחקרית לא ניתן למצוא מאמרים רבים הדנים בתהליך היציאה ממעגל הזנות של גברים .במחקר שנ ערך על ידי ארגון MRC ( Connell & Hart, 2003 )על אוכלוסייה זו ,נמצא כי רבים ממדגם הגברים יצאו ממעגל הזנות ושבו לתוכו לאחר מכן ,בין היתר בשל מצוקה כלכלית והתמכרות לסמים ,כמו גם בשל קשרי החברות שנוצרו עם פרטים אחרים שבמעגל הזנות .עוד עלה כי תהליך היציאה הוא לרוב הדרגתי ,ומסתייע בעזרה ותמיכה מגופים פורמאליים . מחקרם של ( 2001 ) Benoit & Millar ,אשר כלל בין היתר 36 זונות ממין זכר ו-5 זונות טרנסג'נדרים ,לא דיווח על נושאים ייחודיים המערבים יציאתם של אלה ממעגל הזנות .נוסף ,על כך גברים בזנות מצביעים על תחומים שבהם הם נזקקים לעזרה ביציאה ממעגל הזנות. חלק מתחומים אלה מקבלים מענה במסגרות טיפוליות לנשים במעגל הזנות .אלה כוללים חינוך ,תעסוקה ,גמילה מסמים ,בניית רשתות חברתיות ,ועוד ( Connell & Hart, 2003 .) מכאן נדמה כי יתכן שניתן לשלב גברים בזנות השואפים לצאת ממעגל הזנות בתכניות לנשים .כפי שיודגם להלן ,ישנן תכניות יישוג ( outreach )כמו גם סוכנויות שאכן מגדירות את קהל היעד שלהן כגברים ונשים כאחד .עם זאת ,מסקירת הספרות עולה כי אין זה פשוט לשלב שתי אוכלוסיות אלה ;נשים במעגל הזנות מביעות רצון וצורך בקהילה טיפולית המורכבת בעיקרה מנשים ( Strega et al., 2009 .)באופן משלים ,גברים בזנות פעמים רבות חשים שלא בנוח בפרויקטים שאינם ייעודיים להם .פרויקט PEERS 93 מדגים נקודה זו ;אף על פי שהארגון מעולם לא הדיר רשמית גברים ,מעטים מאלה הסתייעו בשירותי הארגון .גברים שפנו לארגון נטו לחוש מבודדים ,ללא הבנה עמוקה של צורכיהם הייחודיים ( Rabinovitch & Lewis, 2001 .) על אף חשיבות הטיפול הייעודי לגברים בזנות ,מסקירת השירותים המוצעים נדמה כי לעומת הנשים אלה זוכים למיעוט יחסי בשירותים .לא עלו תכניות מניעה ייעודיות לזונות ממין זכר ,ואלה משתלבות בתכניות מניעה לזנות הקטינים .כמו כן ,ישנו מיעוט בתכניות טיפול מקיפות .מנגד ,תכניות מזעור נזקים רווחות בקרב אוכלוסיה זו .יש לציין כי במדינות מסוימות לא ניתנים שירותי יישוג ( outreach )כדוגמת מזעור הנזקים , 93 לפרטים נוספים על PEERS ראו סעיף 4.2.1 בסקירה זו. 93 לגברים בזנות ;נורבגיה ,נכון לשנת 2008 ,היא דוגמה למדינה מעין זו ( Holmström & Skilbrei, 2009 .)כעת נבקש לסקור את תכניות הטיפול והשירותים הייעודיים לאוכלוסייה זו. 4.3.4 מודל המתאר את מידת מעורבותם של גברים בזנות בשירותים טיפוליים הבנת צורכיהם הייחודיים של גברים בזנות נשענת רבות על ניסיון בעבודת שטח עמם .כמו כן ,הפצת מידע על שירותים טיפוליים נתמכת תדיר בפעולתם של גברים אילו ,אשר יכולים להמליץ לאחרים על תכניות שלתחושתם תואמות את צורכיהם .על סמך ניסיונו הטיפולי עם גברים בזנות , Working Men Project (WMP) שבלונדון הציע מודל להבנת מידת מעורבותם של אלה בתכניות טיפוליות ( Gaffney, 2002 .)מודל זה מכיר בכך שמקבלי השירותים מגיעים מנקודות פתיחה שונות כשהם שוקלים לגשת לשירותים הרבים . רבים מהגברים בזנות אינם מעוניינים להיות פעילים בכל הנוגע לשירותים הרבים המוצעים להם .במידה שהשירותים המוצעים אינם הולמים את צורכיהם ,הם לא ייטלו בהם חלק .כלל עם זאת ,קשרים הנבנים באמצעות יישוג כמו גם פנים מוכרות של נותני השירותים הם אינדיקטורים בעלי ערך שהשירות עונה על צורכיהם .מעורבות מינימלית זו כונתה על ידי WMP “sex worker engagement” ( Gaffney, 2002 .) ב שירותים רבים יש תכניות יישוג ,אך מספר רב של גברים מגיעים לפרויקטים דרך המלצות חבר או עמית .בעוד שחלק מה גברים בפרוייקטWMP מסתפקים בהשתתפות בתוכנית ,אחרים ה מרוצים מהשירות הניתן להם מדווחים על כך לאחרים והופכים ו לעובדי יישוג לא פורמאליים .כמו כן ,ישנם גברים שישמחו למלא סקר שביעות רצון על השירות המוצע להם ,וישמחו גם לספק פרטים על אורח חייהם כמוכרי שירותי מין .מידע מסוג זה יוכל לסייע בבנייתם של שירותים אשר עונים באופן מקיף יותר על מגוון צורכיהם ,כמו גם לבחון את מידת הצלחתן של תכניות התערבות שונות .שתי דוגמאות אלה מדגימות סוג השתתפות אשר כונה על ידי הפרויקט “passive participation” .הפרט אינו מקבל בהכרח החלטה להפוך למעורב בשירות ,אך אופי פעולתו זה הופך אותו למעורב באופן מרומז ( Gaffney, 2002 .) מעורבות מסוג “participation” היא מלאה יותר מההשתתפות הפסיבית .השתתפות זו דורשת פעולה דו כיוונית משולבת :על צוות התכנית לנסות לגייס פרטים במעגל הזנות שיסייעו להתאמה נכונה יותר של התכנית ,ועל הפרט עצמו לרצות במעורבות מעין זו .בפועל ,מעורבות מסוג “participation” נסמכת על קבוצות מיקוד ,עבודת קבוצה ,ועוד ( Gaffney, 2002 .) עוד ישנה מעורבות מסוג “active participation” .זו מעורבות פורמאלית ומובנית יותר של גברים בזנות בשירותים .פרטים העוסקים במעורבות מעין זו תדיר מקבלים הכשרה פורמאלית הנוגעת בנושאים כמו מחלות מין ,מין בטוח ,זמינותם של שירותים מקומיים ועוד .לאחר מכן אלה שבים לסביבה שבה מתרחשת פרקטיקת הזנות ומתפקדים כמשאב עבור פרטים אחרים במעגל הזנות .לעתים משתתפים פעילים אלה הופכים למועסקים מצד התכניות השונות ,ולעתים הם הופכים לפעילים חברתיים בכל הנוגע לזנות ( Gaffney, 2002 .) 94 4.3.1 תכניות מזעור נזקים לגברים בזנות בשיקגו ,החל משנת 1990 ,פועל ארגון Emmaus Ministries .אוכלוסיית היעד של הארגון היא גברים בזנות , ותחת מסגרתו נערכות מגוון פעילויות .שבעה ימים בשבוע מתנדבי הארגון יוצאים לרחובות בשעות הלילה ומשוחחים עם גברים במעגל הזנות ,ובונים קשרי אמון עמם המהווים גשר חשוב לטיפול. 94 באמסטרדם פעילות דומה נערכת על ידי ארגון AMOC/DHV ( Schiffer, 2002 .) פרויקט BASIS הוקם בשנת 1986 בהמבורג ,מתוך מטרה למנוע איידס בקרב גברים בזנות ולקוחותיהם .תכנית זו הונעה מתוך ההבנה כי גברים חווים סטיגמה הן בשל ההנחה כי נטייתם המינית היא הומוסקסואלית והן בשל הימצאותם במעגל הזנות ;ריבוין של הבעיות החברתיות תרם להנחה כי אלה זקוקים לתכנית ייעודית להם . הפרויקט החל כסוכנות שסיפקה ייעוץ לגברים בזנות ,ושילבה גם יישוג ( outreach )באזורים שבהם פרקטיקת הזנות מתבצעת .בשנים 1990 ו- 1992 התרחב הפרויקט והחל לכלול מקלטים שבהם ניתן ללון (יפורט להלן .) היישוג הוא חלק משמעותי בפרויקט ;במסגרתו ארבע עובדות סוציאליות יוצאות לשטח פעמיים בשבוע בשעות הערב .הן מספקות לגברים בזירות שונות קונדומים וחומרי סיכה ,ומחלקות עלונים המספרים על הפרויקט . כמו כן ,לעתים הן מספקות ייעוץ בנושאים רבים ,כדוגמת מחלות מין ובעיות חיים יומיומיות .גם הלקוחות הם אוכלוסיית יעד של הפרויקט וגם להם מספקים אמצעי מניעה ושירותי ייעוץ ( Schlaghenck, 2002 .) Matrix Project 95 שבבריטניה ו- SWOP 96 שבאוסטרליה ,מציעים שירותי יישוג כמו גם שירותי ייעוץ נוספים . עם זאת ,פרויקטים אלה אינם ייעודיים לגברים ,ואוכלוסיית היעד מוגדרת כנשים וגברים במעגל הזנות כאחד . 4.3.2 תכניות טיפול לגברים בזנות 4.3.2.1 פרויקטים משולבי דיור לגברים בזנות במסגרת פרויקט BASIS שבהמבורג הוקמו מקלטים שבהם גברים במעגל הזנות יכולים לדור .כל אחד משני מקלטים אלה מספק חמישה מקומות לינה ,ונוכחת בהם עובדת סוציאלית באופן חלקי .ישנם שלושה שלבים שונים של דיור העונים על צרכים שונים ;דיור לזמן קצר מוצע למשך חודש .מטרתו סיפוק רגיעה ,כמו גם הרחקה מאזור תעשיית המין .על הפרט לשמור על כללי הבית ,אך אין דרישות נוספות ממנו מעבר לכך .ישנה אפשרות לשהות ארוכה יותר ,של שלושה חודשים נוספים .שהות זו כרוכה במחויבויות רבות יותר .על הפרט לשפר את מהלך חייו ולהתחיל לטפל בבעיותיו .כך למשל ,הוא מחויב להגיע לייעוץ חד שבועי .מחויבות זו נועדה להגדיל את הסיכויים שלא ישוב לדור ברחוב עם תום שהותו במקלט .שירות לינה נוסף הוא מיטת חירום ( NOP .)זו מיועדת בעיקר לגברים בזנות המכורים לסמים ,אשר לעתים משוטטים מספר ימים בלי שינה .דיור חירום זה מאפשר להם ללון כיומיים רצופים ולצבור כוחות ( Schlaghenck, 2002 .) פרויקטים משולבי דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לגברים בזנות 94 פרטים באתר : http://streets.org /. 95 פרטים באתר : - m/matrix - h - services/adult - services/adult - http://www.norfolkcommunityhealthandcare.nhs.uk/our oject pr / 96 פרטים באתר : http://www.swop.org.au / 95 בארה"ב ניתן למצוא מספר פרויקטים המשלבים דיור/אשפוז שמטרתם טיפול בהתמכרות לסמים או לאלכוהול בקרב האוכלוסייה הלהט"בית. 97 עם זאת ,רובם אינם ייעודיים לאנשים במעגל הזנות או לאנשים המבקשים לצאת ממעגל זה .דוגמה לכך היא “Pride Institute” שבמינסוט ה ( Shoptaw & Frosch, 1999 .) 4.3.2.2 פרויקטים ללא דיור לגברים בזנות עוד מפעיל ארגון Emmaus Ministries מרכז קהילתי המשלב בתוכו מגוון שירותים .מטרת המרכז היא תמיכה ביציאה מחיי הרחוב .בהתאם ,מוצעים שירותים בסיסיים כדוגמת מקלחת ,מזון ,ביגוד ומכונות כביסה .זוהי סביבה בטוחה שבה אפשר ליצור אמון עם חברי הצוות .ישנם מפגשים קבוצתיים שבהם ניתן לשאת תפילה וניתנים שירותי ייעוץ פרטניים .המרכז פועל כגשר בין הגברים המבקשים לצאת ממעגל הזנות ובין שירותים פרקטיים שיכולים לעזור בתהליך זה ,כדוגמת מרכזי גמילה .עוד ניתנת חניכה בתחומים תעסוקתיים ,סיוע באיחוד משפחתי ועוד. 98 באוקטובר 2001 ,ארגון “Street-work and Counseling Project of Prostitutes” איחד בין חמישה מרכזי ייעוץ בעיר רומא לכדי אחד .חמש היחידות פועלות במחוזות שונים בעיר ;מטרתן מזעור נזקים ,מתן מידע וסיוע בגישה לשירותי חוק ובריאות .מרכז הייעוץ פועל חמישה ימים בשבוע ,והוא ממוקם באזור מרכזי בעיר ,קרוב לתחנה המרכזית ,מקום מפגשן של קבוצות מהגרים רבות ברומא .במרכז זה גברים במעגל הזנות זוכים לייעוץ , בין היתר משפטי .מסופקים להם קונדומים ומידע בריאותי .עוד נמצאים במרכז מתנדבים המשמשים כמתווכים תרבותיים עבור הקבוצות האתניות העיקריות ברומא .חשוב להדגיש כי פרויקט זה אינו ייעודי רק לגברים במעגל הזנות .עם זאת ,אוכלוסייה זו כמו גם טרנסג'נדרים במעגל הזנות מסתייעים בשירותיו ( Di Cave, 2002 .) גם פרויקט BASIS 99 שבהמבורג מפעיל סוכנות דומה .סוכנות זו ממוקמת ליד התחנה המרכזית כמו גם ליד ברים רבים שבהם מתבצעת פרקטיקת זנות גברים .סוכנות זו פתוחה 21 שעות ביממה ,חמישה ימים בשבוע , ונמצאות בה עובדות סוציאליות .הסוכנות מציעה אזור בטוח לגברים בזנות ,שבו הם זוכים בטיפול נטול שיפוט . כלל השירותים המוצעים בסוכנות הוא ללא תשלום .הגברים זוכים לטיפול בסיסי ,כדוגמת ארוחה ,ביגוד ומקלחת .הם יכולים לכבס ולייבש את בגדיהם ומוצעים להם שירותי ספרות .לצורכי רגיעה עומד לשירותם חדר משחקים ,הכולל מחשב עם חיבור לרשת האינטרנט .כמו כן ישנם מספר חדרים שבהם ניתן לנוח ואף לישון במהלך שעות הפעילות .פרט לקונדומים ומידע על מחלות המועברות במגע מיני לא מסופקים במסגרת הסוכנות שירותי בריאות ;הזקוקים לשירותים אלה מופנים למרפאות קרובות .עוד מוצעים שירותי ייעוץ פרטניים ( Schlaghenck, 2002 .) בלונדון ,פרויקט Working Men ( WMP ) מציע שירות מרפאתי שמטרתו העיקרית טיפול במחלות מין ומניעה של אלה ,בקרב גברים בזנות .השירות מובל על ידי אחיות ,המציעות בדיקתן של מחלות המועברות במגע מיני , 97 ר"ת : .לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים 98 פרטים באתר : http://streets.org / 99 לפרטים נוספים על הפרויקט ראו סעיף 4.3.1 בסקירה זו . 96 טיפול במחלות במידה שנמצאו ,מתן חיסונים ועצות רפואיות .כמו כן ,הפרויקט פועל גם באמצעות יישוג ומציע קונדומים לגברים בזירות שונות . 4.3.3 כללי הזהב של ( 2002 ) Vriens & Demytthenaere לסיוע לגברים בזנות על סמך ניסיונם של עובדים סוציאליים בלגים והולנדים עם גברים בזנות , ( 2002 ) Vriens & Demytthenaere ביקשו לנסח כללי זהב לעבודה עם אלה .החוקרים מציינים כי הבסיס המדעי של כללים אלה מוגבל למדי ,בין היתר משום שלא נערכו מחקרים מעמיקים ושיטתיים בתחום .עוד החוקרים מדגישים את אהבתם לעבודת שדה מסוג יישוג ( outreach ;)נטיית לבם מתבטאת בכללי הזהב שהם מציעים . כלל זהב אחד מתייחס לשימוש במגוון אסטרטגיות לקידום בריאותם של גברים בזנות .בפרט ,החוקרים מתייחסים למניעתן של מחלות מין .הם מתארים כי אין מדובר במשימה פשוטה ;אסטרטגיות מניעה פשוטות אשר אינן מביאות בחשבון את הרקע החברתי והפסיכולוגי של הפרטים דינן כישלון .פעמים רבות צורכיהם של הגברים הם פרקטיים ובסיסיים ,ועל כן דיון על נושאים בריאותיים אינו בראש מעייניהם .החוקרים מציעים שימוש בגישה של מתן סיוע קונקרטי – חיסונים ,בדיקות לקיומן של מחלות מין ,קונדומים וייעוץ רפואי לנושאים דחופים. כלל זהב נוסף הנוגע לסיוע הקונקרטי מצביע כי שירותים ללא עלות הם נדבך מרכזי בהבטחתה של הסתייעות . סיוע קונקרטי נטול תשלום רווח במגוון השירותים שתוארו לעיל . כלל זהב שלישי מציע לשלב ארגונים הנותנים שירותים בריאותיים עם ארגונים הנותנים שירותים חברתיים כדוגמת תמיכה ,דיור ,ואימון תעסוקתי .זאת מכיוון שבעיות חברתיות ואישיות פעמים רבות תורמות להתנהגויות בנות סיכון ,כדוגמת מגע מיני לא מוגן .כמו כן ,השילוב בין שני סוגי השירותים יכול להביא לטיפול מקיף יותר ;ישנם גברים בזנות שקודם כול יפנו לקבל סיוע רפואי .קיומם של שירותים חברתיים נלווים יזכה אותם במענה נרחב לצורכיהם .ההפך גם הוא נכון – גברים המבקשים סיוע בדיור ותמיכה מסוגים שונים ,באמצעות שילובם של השירותים יוכלו לקבל מענה לבעיותיהם הרפואיות . כלל זהב רביעי עוסק בהסדר האחריות בין מוסדות טיפוליים שונים ,חלוקת עבודה עם ציפיות מוגדרות בתוך הארגון עצמו והכשרה מעמיקה וראויה של העוסקים במלאכה . כלל זהב חמישי מתרכז בהסרת חסמים תרבותיים ולשוניים ה יכולים ליצור חסמים בטיפול .אחת הדרכים היא ה שימוש במתווכים תרבותיים ,או בפתרונות אחרים ,אשר יסייעו לגשר על פערי התרבות והשפה . עוד החוקרים מציעים לשלב ארגונים הנותנים שירותים בריאותיים עם ארגונים הנותנים שירותים חברתיים כדוגמת תמיכה ,דיור ,ואימון תעסוקתי . זאת מכיוון שבעיות חברתיות ואישיות פעמים רבות תורמות להתנהגויות נות ב סיכון ,כדוגמת מגע מיני לא מוגן .כמו כן , השילוב בין שני סוגי השירותים יכול להביא לטיפול מקיף יותר 97 שני כללי זהב נוספים נוגעים להעצמה פוליטית ולהעצמה אישית .בהעצמה פוליטית הכוונה לשילובם של הגברים בזנות בפעולה פוליטית שמטרתה הסרת הסטיגמה ,או רפורמה חוקית ;העצמה אישית היא המרכיב החשוב ביותר בעבודה עם גברים אילו .העצמה זו ,בין היתר ,תוכל להפכם לנחרצים יותר באשר לשימוש באמצעי מניעה . חלק מהביטחון לפרט מושג באמצעות שמירה על פרטיותו .במידה שעולה צורך ליידע גורמים טיפוליים אחרים יש לבצע זאת בהסכמתו של הפרט . 4.4 הטיפול בזנות קטינים ישנם שלושה מודלים לטיפול בזנות קטינים .הראשון דוגל בהעמדה לדין של הקטינים ,הכוללת מעצר ורישום פלילי המשולב בייעוץ חובה .השני דוגל במניעה ,התערבות ושיקום ;קטינים בסיכון לזנות כמו אלה הנמצאים במעגל הזנות מאותרים על ידי שירותי אכיפת החוק או נותני שירותים אחרים ,ומסופק להם ייעוץ ,טיפול ודיור , פעמים רבות במסגרת סוכנויות מקומיות לשירותים חברתיים .המודל השלישי מבקש לשלב את השניים ;זהו מודל היברידי שבו תחילה נעצרים הקטינים ,ולאחר טיפול מנדטורי נמחק רישומם הפלילי ( Birckhead, 2011 .) יש המבקשים לצאת כנגד הרישום הפלילי הניתן לקטינים .לדידם ,אין לראות בקטינים במעגל הזנות פושעים , אלא קורבנות ( Adelson, 2008 .) Oselin & Weitzer (2013) ,אשר סקרו תכניות עבור קטינים בזנות בארה"ב מציגים מספר תכניות אשר המשותף לכולן הוא טענת ן .נגד חוקים המתייחסים לנוער בזנות כעבריינים הם טוענים - שלא כמו תכניות עבור נשים בוגרות בזנות - .כי קטינים בזנות הינם קורבנות הזקוקים להגנת החוק הארגון GEMS מעסיק צוו ת אשר תפקידו להגן על בני נוער ולעזור במציאת גזרי דין אלטרנטיביים למאסר עבור נוער שנעצר על זנות. הארגון A Way Back :אשר עכשיו נקרא GIFT (Gaining Independence for Tomorrow) התחיל תכנית להגיע לבני נוער בזנות רחוב המבקש לעזוב את עולם הזנות. הארגונים הנסקרו במחקר זה מספקים דיור, שירותי רווחה, שירותי חינוך ושירותים .משפטיים הארגונים עוסקים רבות גם בחקיקה ובתמיכה או לחץ על מחוקקים. למשל הארגון Paul & Lisa קורא לציבור באתר האינטרנט שלו להצביע או לכתוב מייל לגורמים רשמיים על מנת לשנות את חקיקה הגורמת לניצול קטינים לזנות ,ועוד :(שם460 .)בין :הארגונים קיימיםAFG, A Way Back, Children of the Night, GEMS, Paul & Lisa תכניות מניעה ,תכניות מזעור נזקים ותכניות טיפול המוצעות בתחום זנות הקטינ ים . 4.4.1 תכניות מניעה לקטינים בזנות בבריטניה ,פרויקט בשם Sheffield מטרתו איתור קטינים בסיכון לכניסה למעגל הזנות .קטינים אלה מוגדרים כצעירים מתחת לגיל 18 הנמצאים ביחסים עם גבר מבוגר מהם ,עזבו את בתיהם ,נעדרים מבית הספר ו/או ניתקו קשרים עם משפחה וחברים ( Hester & Westmarland, 2004 .)אלה לרוב מופנים לתכנית על ידי סוכנויות לשירותים חברתיים .קטינים אלה נכנסים לקבוצת תמיכה שמטרתה מניעת הכניסה למעגל הזנות . פרויקט דומה בשם Nottingham מטרתו מניעת כניסתם של זכרים קטינים למעגל הזנות (שם.) 98 בארה"ב יש מעט מאוד מאמצי מניעה אשר מכוונים באופן ייעודי לנושא זנות הקטינים ( Birckhead, 2011 ) . אחד המודלים המבטיחים ביותר הוא פרויקט “My Life, My Choice” MLMC שבבוסטון. 100 הפרויקט כולל 10 פגישות שבועיות לנערות בסיכון ,שמשכן 90 דקות .לפרויקט זה כמה מטרות ;אחת ממטרותיו היא הפחתת דימוי הזוהר של הזנות ולימוד הסכנות הגלומות בה .מטרה נוספת היא סיוע בהבנת כל היבטי הזנות ,כולל טקטיקות גיוס .עוד הוא מבקש להגדיל את היכולת להימנע משיטוט ברחובות ,או לפחות להגביר את רמת הביטחון בעת השיטוט ,ולסייע לצעירים במציאת משאבים לעזיבה ( Mayhew & Mossman, 2007 .)נוסף על ,כך הפרויקט מציע תכניות לאנשי צוות במעונות לנוער בסיכון, בבתי ספר ובמוסדות לנוער עבריין .במסגרת הפרויקט מלמדים אנשי צוות איך לזהות נוער במעגל הזנות ,ואיך לספק לו את המענים וההפניות המתאימים . פרויקט זה ,שהוקם ב- 2002 ,הגיע ל- 700 נערות עד לשנת 2010 ( Birckhead, 2011 .) פרויקטים דומים ניתן למצוא בקנדה ( Bell, 2011 ;)תכניות אלה מערבות חינוך לבני נוער ,הורים ,בתי ספר וארגונים הנותנים שירותים לבני נוער .הפעילות כוללת סדנאות ומצגות המדגישות נושאים רלוונטיים לתופעת זנות הקטינים ;אלה כוללות בטיחות באינטרנט ,דרות רחוב ,מודעות לתהליכי גיוס וגורמי סיכון לניצול מיני . עוד דנים במיתוסים ועובדות בנוגע לקטינים במעגל הזנות . אחת הבעיות בתכניות מניעה מעין אלה היא אוכלוסיית היעד שבה לרוב הן מיושמות ;רוב הסדנאות האלה ניתנות לחטיבה הגבוהה ולבית הספר התיכון ,בשעה שהמציאות מלמדת כי בני נוער רבים נכנסים למעגל הזנות בגילאים צעירים יותר ( Bell, 2011 .) זיהוים של קטינים במעגל הזנות דורש פעולה משולבת של מספר גורמים ,כדוגמת מורים ,קציני משטרה ועובדים סוציאליים ( Birckhead, 2011 .)בארה"ב ישנן מספר קואליציות מקומיות שבהן קיים תיאום כזה בין הגורמים השונים .דוגמה לכך היא Support to End Exploitation Now (SEEN) שבבוסטון ;בתוך 48 שעות מהרגע שמתקבל זיהוי של נערה הנמצאת במעגל הזנות ,נציגי הקואליציה כבר מתחילים לשתף עמה פעולה כדי לפתח עבורה תכנית להבטחת ביטחונה ושיקומה ( Goldblatt Grace, 2009 .) 4.4.2 תכניות מזעור נזקים לקטינים בזנות ישנם ארגונים אשר עובדים ישירות עם קטינים במעגל הזנות ( Boys and Girls Clubs of Calgary, 2006; Stop Sex With Kids, 2007 .) ארגונים אלה מספקים אמצעי מניעה ,מידע על מין בטוח ,מזון ותמיכה .פעילותם מתרחשת בעיקר באזורים שבהם נמצאים בני הנוער שבמעגל הזנות ,או באזורים שבהם יש שיעור גבוה של בני נוער המועדים להיכנס למעגל זה .אף על פי שארגונים אלה מכוונים לתמיכה בצרכים הבסיסיים ,יש להם תפקיד גישור חשוב ( Bell, 2011 ,)הדומה לתפקידם בקרב נשים במעגל הזנות .פעמים רבות ארגונים אלה מפנים לארגונים אחרים המספקים מקלט ,מזון ושירותי בריאות ,וכך מנגישים לאוכלוסיית הקטינים אפשרויות טיפול נרחבות יותר . 100 תיאור הפרויקט באתר http://www.jri.org/mylife/index.php 99 דוגמה לתכנית ייעודית ל נערים קטינים שבמעגל הזנות ניתן למצוא בלונדון .הפרויקט " Streetwise Youth " פונה ל נערים מעל גיל 16 שבתעשיית המין ,בפרט ב בתי בושת ובסאונות .הפרויקט מציע תמיכה וייעוץ בתחומי הבריאות ,ההשכלה והתעסוקה ( Hudson & Rivers, 2002 .)ניתן למצוא פרויקט ייעודי דומה ,ל טרנסג'נדרים בזנות באוקלנד ( Coppedge, 2006 .) עוד ישנן תכניות המאפשרות מחסה למשך מספר לילות .בקנדה ניתן למצוא כמה וכמה תכניות כאלה ,כדוגמת Eleanor’s House, Woods Homes, Servants Anonymous Society , ו- Edmonton City Centre Church Corporation .תכניות אלה מאפשרות מנוחה קצרה ,מקלחת ומזון ;שהות זו קצרה מכדי לגרום לשינוי אמיתי , אך היא מסייעת בהתמודדות היומיומית עם הקשיים המלווים קטינים במעגל הזנות ( Bell, 2011 .) 4.4.3 תכניות טיפול לקטינים בזנות קטינים במעגל הזנות ,כמו גם קטינים שנסחרו לצורכי מין ,חווים השלכות גופניות ,רגשיות ופסיכולוגיות ;תמות של טראומה ונטישה רווחות בנרטיבים של נערות במעגל הזנות .נערות אלה זקוקות לבנייתה של זהות חדשה , כמו גם פיתוח קשרים בריאים עם קבוצות השווים ,עם מבוגרים ,וכשניתן – גם עם בני משפחה .חשוב מכך , עליהן לחוש ביטחון – הן גופני והן רגשי ( Clawson & Goldblatt Grace, 2007 .)אך הטיפול בקטינים אלה טומן בחובו מספר קשיים .איתורה של האוכלוסייה אינה משימה פשוטה .כמו כן ,רבים מהקטינים שבמעגל הזנות אינם מזהים את עצמם כקורבנות ולעתים מצהירים שהם אינם מעוניינים בסיוע. שירותי טיפול מסורתיים שהוצעו לקטינים במעגל הזנות לא הלמו את צורכיהם ( Clawson & Goldblatt Grace, 2007 .)זאת מכיוון ששירותים אלה אינם ייעודיים לטיפול בקטינים במעגל הזנות ,ועל כן התמקדו במגוון צרכים תוך זניחתם של צרכים ותמות ייחודיים העולים בקרב קטינים אלה .מקלטים לנוער דר רחוב לרוב הציבו מגבלות זמן על השהות ;מגבלה זו הקשתה על בנייתם של ביטחון ואמון ,ואף הקשתה על תחילתו של טיפול בר משמעות .כמו כן ,האוכלוסייה במקלטים אלה מגוונת ,מה שהקשה על תפירתה של תכנית העונה על צרכיה של אוכלוסייה ייחודית .בעיה נוספת המקושרת למקלטים נוגעת למידת בטיחותם .מיקומם של מקלטים אלה ידוע פעמים רבות לסרסורים ולסוחרים ,ועל כן תחושת הביטחון לוקה בחסר .משפחות אומנה או בתים משותפים היו שירות מסורתי נוסף שהוצע ;קטינים שהוצבו במקומות מעין אלה לא זכו להתמקדות בטראומה שחוו ובעיות הקשורות לה לא טופלו (שם.) ההכרה בצורכיהם הייחודיים של הקטינים במעגל הזנות הביאה להקמתם של מספר פרויקטים ייעודיים לאוכלוסייה זו .רבים מפרויקטים אלה הם בעלי מאפיינים העונים על שבעת העקרונות לעבודה עם נוער בזנות , שאותם ניסחה ( 2001 ) Goulet .אלה כוללים אפשרות יישום נרחבת ,במגוון מקומות בעולם ;שיתוף של בני הנוער בכל השלבים ,מהתכנון ועד להערכה ;הסתמכות על יכולתם של בני הנוער עצמם ומזעור התלות בגורמים שירותי טיפול מסורתיים שהוצעו לקטינים במעגל הזנות לא הלמו וצ את רכיהם .זאת מכיוון ששירותים אלה אינם ייעודיים לטיפול בקטינים במעגל הזנות ,ועל כן התמקדו במגוון צרכים תוך זניחתם של צרכים ותמות ייחודיים העולים בקרב קטינים ה אל 100 חיצוניים ;התחשבות בקולם של בני הנוער בעת פיתוחן של מדיניות ותכניות הנוגעות לזכויותיהם ורווחתם ; תכנית אינטגרטיבית הנוגעת למגוון היבטים בחייהם של בני הנוער ;בניית קשרים קהילתיים ומשפחתיים ומעורבות ציבורית . רוב הפרויקטים הייעודיים מוצעים לקטינות במעגל הזנות .ישנה הכרה בצורך להקים פרויקטים דומים לקטינים ממין זכר ולטרנסג'נדרים במעגל הזנות ( Clawson & Goldblatt Grace, 2007 .)אלה לרוב אינם מדּווחים בספרות המחקרית וספק אם רבים כאלה קיימים .בין הפרויקטים הייעודיים ניתן למצוא פרויקטים משולבי דיור ,כמו גם פרויקטים ללא דיור. להלן יסוקרו מגוון פרויקטים ייעודיים לקטינים במעגל הזנות ,כמו גם פרטים ליצירת קשר עמם .לאחר הצגת הפרויקטים יודגשו מאפיינים משותפים הרווחים בהם ,כמו גם הרציונל שמאחורי מאפיינים אלה . 4.4.3.1 פרויקטים משולבי דיור לקטינים בזנות מרכיב קריטי עבור בני נוער במעגל הזנות הוא טיפול אינטנסיבי הכולל מגורים .מודלים ארוכי טווח הם אידיאליים למטרה זו .ו אולם בארה"ב ישנן תכניות מועטות בלבד המציעות טיפול מסוג זה או דיור בטוח לבני הנוער הללו ( Clawson & Goldblatt Grace, 2007 .)עם זאת ,ישנן מספר דוגמאות לפרויקטים לטיפול בנוער במעגל הזנות המשלבים דיור . פרויקט המציע טיפול המשולב בדיור לילדים ,ילדות וטרנסג'נדרים אשר נוצלו בזנות הוקם בשנת 1979 ומכונה "ילדי הלילה( " Children of the Night .)פרויקט זה מציע 24 מיטות ,והקטינים יכולים לשהות בו עד הגיעם לגיל 18 .קטינים אלה זוכים לשירותי ייעוץ ,טיפול רפואי וחינוך ,כישורי חיים ,אימון תעסוקתי ואיחוד משפחתי . עם הגיעם לגיל 18 הם מועברים לטיפולם של ארגונים ייעודיים לבגירים . תכנית נוספת הפועלת בניו יורק מכונה GEMS (TIL) ; 101 התכנית הוקמה ב- 1999 על ידי רחל לויד ( Rachel Lloyd ,)בעצמה שורדת ניצול מיני מסחרי .מטרת התכנית למנוע ניצול מיני בקרב נערות מתבגרות , לסייע לנערות לצאת ממעגל הזנות ולתמוך בהן בעודן בונות מחדש את חייהן ומייצבות אותם .הפרויקט מציע 9 מיטות לנערות בגילאי 16-21 ,אשר יכולות לשהות במסגרתו עד 18 חודשים . Angela’s House הוא פרויקט שהוקם בשנת 2001 באטלנטה .אוכלוסיית היעד מורכבת מילדות בגילאים 12- 17 ,אשר יכולות לשהות במקום שלושה עד שישה חודשים (ישנה גמישות רבה בקריטריון זמן השהייה .)המקום משלב טיפול נפשי אינטנסיבי ,משפחתי ואישי ,נוסף לשירותי המחסה ,חינוך ,תעסוקה ועוד . פרויקט דומה בשם Awhina Teina ,נפתח באוקלנד בשנת 2005 .בבית זה יכולות לשהות עד שש קטינות בגילאי 12-17 ,אשר מעורבות או נמצאות בסיכון למעורבות בניצול מיני מסחרי .מטרתו של הבית לאפשר לנשים הצעירות לשנות את סגנון חייהן במידה שהן מוצאות עניין בכך .מלבד אפשרויות הלינה הנערות זוכות לתמיכה רגשית ( Coppedge, 2006 .) 101 ר"ת : Transition to Independent Living (TIL) ; Girls Educational and Mentoring Services (GEMS) 101 בקנדה ישנו פרויקט המכונה Eleanor’s House ;בית זה מטפל בבני נוער ,נערים ונערות ,שנסחרו למטרת מין או שהיו על סף חוויה מעין זו .המקום פתוח לקטינים בגילאי 12-18 .התכנית הטיפולית כוללת חמישה שלבים , כל אחד מהם הוא בבחינת צעד לקראת אחריות ,בטיחות ועצמאות רבות יותר .השלב הראשון הוא שלב האוריינטציה ;מטרתו לגרום לקטין לחוש בטוח ומוגן ,ולהבין משמעותה של תחושת ביטחון ,כבוד ובריאות . השלב השני הוא שלב פיתוח הביטחון ;מטרתו לפתח הרגלי חיים תקינים ,להכיר בסיכונים כמו גם להבין את ההבדלים שבין מערכת יחסים בריאה למזיקה .השלב השלישי מתמקד במערכות יחסים וקשרים ;מטרתו לייצר עקביות בהתנהלות היומיומית ,המבוססת על חיים מוגנים ובריאים .השלב הרביעי מבקש להגיע לניהול עצמאי ; מטרתו לעזור בהפגנתה של עצמאות לצד אחריות אישית ,תקשורת וחיים תקינים .השלב החמישי הוא שלב המעבר ;מטרתו היא יציאה מהמוסד לחיים בטוחים ובריאים ( Bell, 2011 .) תכנית נוספת ,הפועלת במסצ'וסטס ,היא ACT ; 102 במסגרתה מטופלות נערות בגילאי 18 - 13 ,אשר מכירות בכך שהן סובלות מבעיה ונכונות להשתתף בחיים הקהילתיים ולהסתייע באפשרויות הטיפול שמציעה התכנית . במסגרת המתקן הנערות זוכות לליווי צמוד ,לתמיכה נפשית ולחיבור מחודש למשפחתן .טרם הקבלה לתכנית מתקיים שלב הכנה שמטרתו הבטחה כי בקרב אלה המשתתפות בתכנית הטיפול יצלח ( Thomson, Hirshberg, Corbet, Valila & Howley, 2011 .) 4.4.3.2.1 פרויקטים משולבי דיור המספקים טיפול משולב בהתמכרות לסמים לקטינים בזנות פרויקט המכונה SAGE Safe House 103 מיועד לקטינות בגילאים 17 - 12 אשר חוו ניצול מיני .תכנית זו הוקמה בשנת 1992 על ידי נורמה הוטלינג ( Norma Hotaling ,)בעצמה שורדת של ניצול מיני מסחרי .ייעודו של הפרויקט הוא טיפול משולב הן בטראומה והן בהתמכרות .שש מיטות מסופקות לקטינות ,והן זוכות לייעוץ ,חינוך ,אימון תעסוקתי ואימון בכישורי חיים .הן יכולות לדור במקום עד הגיען לגיל 18 ,אז הן נאלצות לעזוב . בקלגרי שבקנדה נפתח בשנת 2001 פרויקט דומה ,המכונה Grimmon House .פרויקט זה מערב תכנית הוליסטית הכוללת דיור לנערות בנות 13-17 ה מכורות לסמים או לאלכוהול ,ונמצאות במעגל הזנות או בסיכון גבוה למעורבות מעין זו .הבית מציע שש מיטות ,ומשך השהות בו נע בין שלושה לשמונה חודשים .במסגרת השהות בבית הנערות זוכות לתרפיה קוגניטיבית-התנהגותית ,כמו גם לטיפול קבוצתי ומשפחתי .במהלך שהותן הנערות מתקדמות לאורך סולם בן ארבעה שלבים ,המשקפים את מידת הבשלות והמוטיבציה וכרוכים באחריות רבה יותר ( Bell, 2011 .)לוח 5 מסכ ם את פרטיהם של המוסדות שתוארו לעיל . 102 ר"ת : Acknowledge, Commit, Transform . 103 ר"ת: Exploitation Standing Against Global . 102 לוח 5 :מוסדות ייעודיים משולבי דיור לטיפול בקטינים במעגל הזנות Children of the Night GEMS Angela’ s House Awhina Teina SAGE Safe House ACT Eleanor’s House Grimmo n House שנת הקמה 1979 1999 2001 2005 1992 1980 1999 2001 מיקום קליפורניה ארה "ב ניו יורק ארה "ב אטלנטה ארה "ב אוקלנד אוסטרליה סן פרנסיסקו ארה "ב ניו אינגלנד ארה"ב קלגרי קנדה קלגרי קנדה אוכלוסיית יעד ילדים ,ילדות , טרנסג'נדרים והומוסקסואלים בגילאי 11-17 נערות בגילאי 16-21 נערות בגילאי 12-17 נערות בגילאי 12-17 נערות בגילאי 12-17 נערות בגילאי 13-18 ילדים וילדות בגילאי 12-18 נערות בגילאי 13-17 מספר השוהים 24 9 6 6 6 אין נתונים אין נתונים 6 משך השהות עד גיל 18 עד 18 חודשים 3-6 חודשים (גמיש) אין נתונים עד גיל 18 אין נתונים עד גיל 18 3-8 חודשים אתר אינטרנט http://www.chil drenofthenight. org / http://w ww.gem -s girls.org http://iss uu.com/ 2thenext /docs/an gela_s_h ouse_br ochure_ 2009 http://blo gs.theage. com.au/il ovefootsc ray/archiv es/2007/0 3/when_t he_sister. html http://sag esf.org http:// www.g ermain elawre nce.org /progra ms/pro grams. html#p arks http://ww w.boysand girlsclubs ofcalgary. ca/progra ms/family - support/el - eanors house http://calg ary.bgcca n.com/pro s/fa gram - mily support/g - rimmon house איש/אשת קשר לואיס לי llee@childrenof thenight.org אליזבת גיינס rlloydas st@gem -s girls.org ג'ניפר סווין Jennifer. Swain@ fultonco untyga.g ov מרק ברנרד markb76 @woosh. co.nz מולי רינג mollier@ sagesf.or g ניקי ולילה nvalila @germ ainela wrence .org משרד ראשי 
 info@bgc c.ab.ca משרד ראשי 
 info@bgc c.ab.ca 103 Clawson & Goldblatt Grace (2007) מתארים במאמרם מאפיינים המשותפים לפרויקטים ייעודיים לקטינים במעגל הזנות ,המשלבים דיור. 104 פרויקטים אלה לרוב מציעים מספר מועט של מיטות ,הנע בין 6 ל- 24 .מטרת מספר המיטות המועט היא לאפשר טיפול אינטימי לקטינים החווים קשיים בקשרים בין-אישיים . בדומה למקלטים המספקים מחסה לנפגעות אלימות במשפחה ,לרוב לא יותר משני קטינים חולקים חדר .כמו כן ,רבים מהפרויקטים מציגים קריטריונים לסינון .קטינים בעלי הפרעה נפשית חמורה ,משתמשים אקטיביים בסמים ,וקטינים אלימים באורח קיצוני מופנים למוסדות טיפוליים אשר יכולים לתת מענה הולם יותר לצורכיהם .רוב הפרויקטים מאפשרים זמן שהייה של כ- 18 חודשים ,והם מקפידים על הסדרי בטיחות נוקשים כדי להגן על השוהים . רבים מהפרויקטים שהוצגו מדגישים את חשיבותה של השהות הוולונטרית במתקן ;עם זאת ,רבים מכירים בכך שהטיפול אינו פשוט ,ושלקטינים דרוש זמן כדי להיות מעורבים בו באורח פעיל .כולם מכירים בכך שאוכלוסייה זו נוטה לברוח ולשוב למעגל הזנות ,ורבים מהמוסדות מאפשרים שיבה למתקן גם לאחר בריחה ממנו ( Clawson & Goldblatt Grace, 2007 .) כמו כן ,פרויקטים ייעודיים לקטינות במעגל הזנות לרוב מעסיקים רק נשים כחברות צוות ,כדי ליצור קהילה של נשים ומתוך הבנה כי פעמים רבות נוצלו הקטינות על ידי גברים בוגרים .עם זאת ,ישנם פרויקטים ייעודיים לקטינות אשר מעודדים העסקה של אנשי צוות גברים ;אלה ,לדידם ,יכולים להדגים קיומם של יחסים עם גברים בוגרים שאינם מנצלים. לעתים לאנשי הצוות מאפיינים נוספים .כך למשל ,פרויקט SAGE ופרויקט GEMS מעדיפים להעסיק חברי צוות אשר חוו בעצמם ניצול מיני ;מודל זה מכונה “Peer Support” והוא מאפשר בנייה מהירה יותר של ביטחון ואמון .כמו כן ,מדריכות שחוו ניצול מיני יכולות לשמש מודל לחיקוי ,לעודד עם סיפורי ההצלחה שלהן ולספק הבנה עמוקה של הקשיים המלווים את היציאה ממעגל הזנות . 4.4.3.3 .שירותים הניתנים בפרויקטים משולבי הדיור לקטינים בזנות עוד מתארים ( 2007 ) Clawson & Goldblatt Grace את מגוון השירותים המוצעים בארבעה מתוך הפרויקטים הייעודיים שהוצגו; 105 אלה כוללים מענה על צרכים בסיסיים ,ניהול מקרה ,ייעוץ וטיפול נפשי ,טיפול רפואי , תכניות לאימון תעסוקתי ולכישורי חיים ,תכניות התפתחות אישית ,חינוך ואיחוד משפחתי . כל התכניות שתוארו מספקות את כלל צורכיהם הבסיסיים של הקטינים כדוגמת מזון ,מחסה ,מקלחת ומקום בטוח ללון בו ;זאת בדומה לפרויקטים ייעודיים לדרי רחוב .עוד מתרחש ניהול מקרה אינטנסיבי ;זהו שירות מרכזי בתכניות אלה .כל קטין זוכה לליווי צמוד של איש צוות .הקשר ביניהם נבנה ומתפתח במהלך השהות במתקן .מטרת היחסים היא שיפור ערך העצמי ,הכבוד העצמי ותחושת הכשירות העצמית של הקטין. 104 במאמרם החוקרים מתייחסים לארבעה פרויקטים מ תוך ה אל שהוצגו: Children of the Night , GEMS (TIL) , Angela’s House ו- SAGE Safe House .םע זאת ,המאפיינים שמתוארים בסעיף זה ובסעיף העוקב תואמים רבים מהפרויקטים שהוצגו. 105 ראו הערה קודמת. 104 הקטינים זוכים לייעוץ ולטיפול נפשי ;טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ( CBT ,)טיפול דיאלקטי התנהגותי ( DBT ,) הקהיה ועיבוד מחדש בעזרת תנועות עיניים ( EMDR )הם טיפולים רווחים .כמו כן ,חברי הצוות מאומנים לניהול משברים מסביב לשעון .טיפול רפואי אף הוא ניתן בפרויקטים אלה .נבחן קיומם של הריונות ומחלות מין ,בסיועם של נותני שירותים רפואיים הרגישים לתחום ,או אחיות הנמצאות במתקן עצמו . במסגרת הפרויקטים ישנן תכניות אימון תעסוקתי וכישורי חיים .ניהול חשבון בנק ,לימוד כתיבת צ'ק ותשלום מסים הם דוגמאות לכך .כמו כן ,בחלק מהתכניות ,הקטינים מעורבים בתכניות פרה-תעסוקתיות ותכניות תעסוקתיות ,שבהן מפתחים כישורים שיוכלו לסייע בתעסוקה עתידית .תכניות התפתחות אישית גם הן קיימות , ובהן הקטינים לומדים מהן נקודות החוזק שלהם ;בחלק מהתכניות ניתנים חוגי העשרה כדוגמת יוגה ,כתיבה יוצרת ועוד . תכניות השכלתיות משתנות מפרויקט לפרויקט .בעוד חלק מהפרויקטים מבקשים לשלב את הקטינים במסגרות חינוכיות חיצוניות למתקן ,אחרים מספקים שירותי חינוך פנימיים באמצעות שיתוף פעולה עם מספקי שירותי יום מקומיים . Children of the night פיתחו בית ספר משל עצמם ,שבו כל קטין לומד במספר תחומים ומותאמת לו תכנית על פי יכולתו . רבים מהקטינים במעגל הזנות ברחו מביתם בשל רקע משפחתי קשה .על כן איחוד משפחתי אינו משימה פשוטה . ברבים מהפרויקטים ישנה אפשרות לביקורים משפחתיים ,הנערכים תחת בקרתם של אנשי הצוות ,באופן הדרגתי ובטוח . 4.4.3.5 פרויקטים ללא דיור לקטינים בזנות פרט לפרויקטים שהוצגו תחת "תכניות מזעור נזקים ,"אשר אינם מעניקים טיפול כולל אלא מענה נקודתי ,ישנם מעט מענים טיפוליים מקיפים שאינם משולבים בדיור .רוב הפרויקטים שאינם כוללים דיור הם סוכנויות שאליהן פונים בני הנוער ,ובהן הם זוכים למגוון שירותים .רבים מהקטינים מפתחים קשרים עם אנשי הצוות והיועצים הפועלים במקום .בעיר ניו יורק נערך מחקר בקרב בני נוער המנוצלים מינית למטרות ( מסחרCurtis, et al., 2008 .)נמצא כי רבים מהם פנו לסוכנויות מעין אלה ,ביניהן Independence Inn , Green Chimneys , Carmen’s Place , GEMS , LGBT Center (פרויקט ייעודי לאוכלוסייה הלהט"בית ,) Callen-Lorde , Project Renewal , Street Work , Safe Space , Neutral Zone , The Door , Covenant House , SAVI ועוד . 28% מהקטינים פנו לסוכנויות בשל המזון שהן מספקות , 28% פנו לשירותי ייעוץ ו- 13% לצורכי מקלחת .רבים מהם ציינו כי פעמים רבות פנו לסוכנויות טיפוליות כדי לשהות לצד חבריהם בסביבה שאותה תפסו כבטוחה וידידותית (שם .)סוכנות דומה המיועדת לקטינות אפרו- אמריקניות בגילאי 14-18 היא Breaking Free ; במסגרתה הנערות זוכות לתכנית טיפולית הדנה בצורכיהן הייחודיים העולים מתוך החיים במעגל הזנות. ( About Breaking Free, 2003 .) 105 6. 4.4.3 מערכת הטיפול בישראל לנשים וגברים במעגל הזנות106 שירותי הטיפול לאנשים במעגל בזנות בישראל ניתנים שירותי סיוע וטיפול לאנשים במעגל הזנות על בסיס איזורי בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר "שבע ואילת. בתל אביב והסביבה הטיפול לנשים ניתן באמצעות "סלעית" ,בחיפה והסביבה ע"י "אופק נשי ."בבאר שבע והסביבה באמצעות "בשבילך" ובאילת מתקיים טיפול על בסיס יומי באמצעות עמותת "עלם טיפול לגברים ניתן במרפאות משרד הבריאות בתל אביב ובחיפה וכן באמצעות יחי דות טיפוליות של עמותת .עלם עמותת "סלעית" מפעילה קו סיוע טלפוני שמספרו690 - 200 - 1800 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע .. הקו מספק סיוע ותמיכה בכל שעות היום לנשים שמתקשרות לקו ומעוניינות להישאר אנונימיות. בנוסף, מבוצעות בו שיחות מעקב לצורך יצירת קשר בינאישי, ה.פנייה לגורמי טיפול מתאימים ומיצוי זכויות. מרכזי טיפול לנשים ולנערות הנמצאות בזנות. השירותים הניתנים במרכזים כוללים דירות חירום ללינה זמנית לנערות, לצעירות ולנשים בזנות הדירות קולטות נשים ונערות24 שעות ביממה ללא צורך במבחן קבלה לדירה וללא תשלום בגין הש הייה, ומספקות קורת גג מיידית וזמנית לעוסקות בזנות, במטרה להגן עליהן ולספק להן סיוע ,ראשוני הכולל היגיינה ומילוי צרכים בסיסיים (מזון וביגוד), ונטילציה, בדיקות רפואיות, לינת חירום טיפול רפואי, תחליפי סמים ועוד. בדירות החירום מתאפשרת גם שהייה לצורך חשיבה והתא רגנות לקראת שינוי. הדירות אף מספקות הגנה מיידית מפני סרסורים וסוחרי נשים. כך, הן מהוות למעשה חוליה ראשונה בתהליך הטיפול והסיוע. מרפאות ניידות לאיתור נערות, צעירות ונשים בזנות המרפאות הניידות באחריות משרד הבריאות ופועלות שבעה ימים בשבוע, בשיתוף עם משרד הבר יאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אוכלוסיית היעד של המרפאה הניידת היא נשים בזנות בזירות 106 לקוח מסקירת שירותי הרווחה בישראל2013 של משרד הרווחה והשירותים החברתים 106 שונות, בהן הרחוב, בתי בושת, דירות דיסקרטיות ועוד. למרפאה כמה מטרות: איתור, עידוד ביצוע בדיקות תקופתיות ,העצמה, סיוע פיזי בסיסי. כיום פועלות שתי ניידות, בתל אביב וב חיפה. בניידות נמצאים רופא, עובדת סוציאלית, מנטורית שהיא מכורה נקייה שהיתה בעבר בזנות, נהג, מתנדבים ומתנדבות. הצוותים מבקרים כל ערב בזירות פתוחות בהן מתרחשת הזנות, הן ברחוב והן בבתי בושת, ומציעים לנשים, לנערות ולצעירות להיבדק ולקבל טיפול נגד מחלות מין. נוכח ,הסכנה הכרוכה בהגעה למקומות הנשלטים על ידי סרסורים וסוחרי נשים הניידות פועלות בגיבוי משטרתי. בנוסף לפעילות הניידות, צוותי המרכזיים הטיפוליים מקיימים סיורים בשטח בתדירות של פעם בשבוע, לצורך איתור נשים הזקוקות לסיוע ושמירה על קשר איתן. תוכנית "ערות בלילה" ל איתור נערות וצעירות בזנות תוכנית זו קיימת בחיפה ובתל אביב ומטרתה איתור ויישוג של נערות וצעירות בזנות. התוכנית מופעלת באמצעות עובדות סוציאליות ומתנדבים, המסיירים במוקדי הפעילות .של נערות וצעירות בזנות הוסטלים טיפוליים להוצאת נשים וצעירות ממעגל הזנות ההוסטל ים מספקים קורת גג לצורך מתן טיפול נפשי ושיקומי לפרק זמן ממושך, לנשים ולצעירות מגיל 18 המנוצלות בזנות, ואשר עברו את שלב ההתערבות הראשונית במרפאה הניידת, בדירת החירום או במסגרת גמילה. כל הוסטל מכיל עד12 נשים וצעירות, בשני מסלולי טיפול נפרדים: מסלול לנשים ומ ,סלול לצעירות. השהות בהוסטל היא לתקופה של עד שנה, במהלכה ניתן מענה אינטנסיבי ומקיף24 שעות ביממה, המאפשר לנשים ולצעירות להתמודד עם המשברים בשלב היציאה ממעגל הזנות. מרכזי יום וערב לשיקום נפשי ותעסוקתי מהלך שהותן בהוסטל, יוצאות הנשים למרכזי יום לשיקום נפשי ו תעסוקתי, המהווים מסגרת טיפולית יומיומית אינטנסיבית לנשים ולצעירות בנפרד, בשלבי יציאתן ממעגל הזנות. חלק מהנשים המשתתפות בתוכניות של מרכזי היום והערב מגיעות מביתן ולא מההוסטל. הפעילות במרכזים מתקיימת בשני מסלולים: מסלול בוקר (הפועל בין8:00 ל- 17:00) ומסלול ע רב (הפועל בשעות אחה"צ והערב( . 4.5 הטיפול ב לקוחות של שירותי מין במסגרת המדיניות לצמצום הביקוש לשירותי מין מסחריים, ישנן מדינות רבות המפלילות את הלקוחות הצורכים שירותי מין בתשלום. בארה"ב נערכים כ- 80,000 מעצרים בגין זנות 107 ( FBI, 2007 ,בתוך : Shiverly et al., 2008 ) .נערכים גם מעצרים של לקוחות ,אבל הם אינם מוקד המאמץ המשטרתי. משטרת סן פרנסיסקו הפעילה מאז 1995 יחידה של שוטרות סמויות העוצרות גברים המנסים לשדל לזנות רחוב .המשטרה יחד עם משרד התובע הראשי ועמותת SAGE מפעילים את התכניתFirst Offender Prostitution Program FOPP) ,)תכנית הסברה לעצורים בפעם הראשונה בגין שידול לזנות .התכנית מציעה חלופת מעצר למי שישלמו קנס וישתתפו ביום הסברה על נזקיה של הזנות .הרציונל מאחורי התכנית הוא שחלק מגברים הנעצרים על שידול לזנות עשויים לשנות את דרכיהם באמצעות חינוך והסברה .לא ידוע מהו שיעורם של הגברים הנכונים להימנע מקניית שירותי מין מכלל הגברים שנעצרו (שם) . קדמה לפתיחת התכנית בדיקת המניעים של גברים לקניית שירותי מין .נושא זה נבחן על ידי חוקרים רבים ( Bernstein, 2001; Farley, 2007; Hoigard & Finstad, 1992; Holzman & Pines, 1982; Lau et al., 2004; Lever & Dolnick, 2000; Mansson, 2006; McKeganey & Barnard, 1996; Monto, 2000; Stein, 1974; Winick, 1962; Xantidis & McCabe, 2000 .) מתוך מחקרים אלה עולה כי הסיבות העיקריות לקניית שירותי מין הן:  רצון להתנסות בפעולות מיניות שנשים אחרות מסרבות לבצע.  רצון להתנסות ביחסי מין עם אישה מגזע אחר או תרבות אחרת ,או בעלת מאפיינים גופניים שאחרת (שלא בזנות )קשה למצוא.  לספק צרכים מיניים שהלקוח מתקשה לספקם אם הוא אינו משלם בעדם .  רצון להגיע לסיפוק מיני מבלי להיות מעורב רגשית.  חיפוש של ריגוש ממעורבות בפעילות עבריינית וחיקוי של פעולות כמו אונס או גילוי עריות.  ביישנות או קושי אחר בניסיון לפתח קשר עם נשים מחוץ למעגל הזנות.  פיצוי לדחייה שהם ספגו בעבר מנשים שאתן ניסו לקיים יחסי מין.  רצון להפגין עליונות ושליטה בזמן קיום יחסי מין. מניתוח המניעים של לקוחות לפנייה לנשים במעגל הזנות הסיקו המעצבים של תכנית FOPP כי יוכלו להשפיע על עמדות הלקוחות בנושאים האלה: 1. הסיכוי להיעצר כלקוח של שירותי זנות אינו זניח (עובדה ,זה קרה לך) . 2. הסכנה בהידבקות בנגיף האיידס או במחלת מין ביחסי מין לא מוגנים. 3. הסכנה בהיחשפות לסרסור ולזונה (שוד מזוין). 4. ההשפעה השלילית שיש לזנות על הקהילה והקשר בין זנות לעולם התחתון. 5. לזונה אכפת מהכסף שלך ולא ממך. 6. התעלמות או הכחשה של קשיים אישיותיים ביחסים עם נשים ,שלא ייעלמו על ידי פנייה לזונה (הזונה אינה עובדת סוציאלית). 108 7. התעלמות מהדחייה וההדחקה שהזונות חשות כלפי הלקוחות. כדי להתמודד עם נושאים אלה פותחה תכנית הדרכה סדנאית בת יום אחד .התכנית הוצעה לגברים שנעצרו לראשונה על שידול לזנות והיו מוכנים לתנאים הבאים:  לשלם קנס המכסה את עלות התכנית וכן חלק מההוצאות לטיפול ב- SAGE של צעירות במעגל הזנות.  להשתתף בתכנית הדרכה בת יום אחד.  להימנע במשך שנה מצריכת שירותי מין בתשלום. מאז פתיחתה ועד 2007 השתתפו בתכנית למעלה מ- 4000 גברים. חברת ABT ( Shiverly et al., 2008 )ביצעה הערכה מעצבת ומסכמת של התכנית .מסקנותיה המרכזיות של ההערכה הן: 1. לתכנית היגיון פנימי מוצק והיא מיושמת כמתוכנן. 2. בקרב העצורים בפעם הראשונה על שידול לזנות רחוב ישנה נכונות גבוהה להצטרף לתכנית. 3. בקרב בוגרי התכנית ישנו שיעור נמוך יותר של הישנות ( Recidivism )של שידול לזנות לעומת קבוצת הביקורת. 4. הקנסות מכסים הן את עלות התכנית והן חלק מעלות ההפעלה של עמותת SAGE המטפלת בקטינים ובוגרים ממעגל הזנות. 5. לתכנית יכולת שכפול גבוהה במקומות נוספים. בעקבות ממצאים אלה הורחבה התכנית לעשרות ערים נוספות בארה"ב. קנדה ,בריטניה ,שוודיה ,אוסטרליה וניו-זילנד הן בין המדינות המפעילות תכניות לצמצום הביקוש בשיטת Jhon school" ."מחקר הערכה של תכנית הדרכה ללקוחות בטורונטו ,קנדה ( Wortley, Fischer & Webster, 2002 )מצביע על שינוי עמדות בקרב לקוחות שהשתתפו בההדרכה ,אך לא על שינוי התנהגותי שנמדד בשיעור ההישנות של רכישת מין מסחרי . בבריטניה ישנה התכנית Kerb Crawler Rehabilitation Programme ( KCRP ;)התכנית מציעה חלופה להעמדה למשפט בצורה של השתתפות במערך הדרכה. הממצאים אינם חד משמעיים ואינם מצביעים על הפחתה ברכישת שירותי מין מסחריים על ידי מי שהשתתפו בהדרכה לעומת קבוצת הביקורת ( Wortley et al., 2002 .) נראה כי ההצלחה של תכנית FOPP להקטין את שיעור רכישת שירותי המין המסחריים היא יוצאת דופן ולא תמיד ניתנת לשחזור .ייתכנו מספר הסברים לקושי של תכניות מסוג זה לחולל שינוי התנהגותי: 1. תכנית הדרכה בת יום אחד תתקשה להשפיע על שינוי התנהגותי לאורך זמן אם אינה מלווה בפעולה מתמשכת. 2. ההדרכה במקומות רבים היא פרונטלית ואינה אטרקטיבית. 109 3. ההדרכה אינה משלבת אנשים מהקהילה המושפעת מזנות ,והמידע המוצג נראה לכן עיוני ומנותק מהמציאות. 4.6 טיפול נפשי לאנשים במעגל הזנות חוקרים רבים הרואים בזנות טראומה מתמשכת מצביעים על השלכותיה הנפשיות .כפי שתואר בפרק השני בסקירה זו ,השלכות אלה כוללות הפרעת דחק פוסט טראומתית פשוטה או מורכבת ,דיסוציאציה ,הפרעות אפקטיביות ועוד .כחלק משיקומן של נשים במעגל הזנות ישנה מודעות לצורך בהענקת טיפול נפשי העוסק בנושאי החוויות הטראומתיות .מהפרק הנוכחי אכן עולה כי שירותי ייעוץ וטיפול נפשי הם חלק אינטגרלי מתכניות טיפוליות רבות . לטענת ( 2008 ) Clawson, Salomon & Grace ,ניתן להבחין בין שני סוגי נותני שירותים הקשורים לטראומה . הראשונים , Trauma Informed Services ,מדגימים מסגרות שאין ייעודן הראשי טיפול בטראומה ,אך הם מתייחסים אליה במסגרת הטיפולית .דוגמאות לכך הם מקלטים לדרי רחוב ,תכניות טיפוליות למכורים לסמים , תכניות בריאותיות ועוד .ללא תלות בייעודה הראשי של התכנית ,השירותים הניתנים במסגרתה תואמים את צורכיהם של ניצולי חוויה טראומתית .סוג נותני השירותים השני מכונה Trauma Specific Services .שירותים אלה נמצאים לרוב בתכניות שייעודן בריאות נפשית .במסגרתן מיושמות טכניקות ייחודיות לטיפול בטראומה , כחלק מרפרטואר השירותים המוצעים .ביניהן ניתן למצוא טכניקות קרקוע ,כעזרה בהתמודדות עם סימפטומים דיסוציאטיביים ,תרפיות דה-סנסיטיזציה ותרפיות התנהגותיות שונות . 4.6.1 יעדי הטיפול הנפשי וקשיים מרכזיים במאמרם( , 2008 ) Ross, Farley & Schwartz מתארים את יעדי הטיפול הנפשי באנשים במעגל הזנות .לדידם ,הן על המטופל והן על המטפל להסכים כי מטרתו הסופית של הטיפול היא יציאה ממעגל הזנות .הצעד הראשון בדרך הוא ביסוס ביטחון גופני .לאחר שזה התרחש ,ניתן לפתח בשלב הראשוני של הטיפול – התייחסות להתמכרות ,לסימפטומים פוסט טראומתיים ולסימפטומים דיסוציאטיביים . מטרה נוספת של הטיפול היא לאפשר לחלקי העצמי המפוצלים107 לראות את העבר ,ההווה והעתיד מהפרספקטיבה של האדם השלם .עוד הם מתארים כי פעמים רבות ישנה הכחשה של החיים במעגל הזנות .לכן הם טוענים כי יש לשאול על הנושא הן באינטייק הראשוני והן בהמשך ,לאחר ביסוסם של היחסים הטיפוליים . 107 אם קיימים סימפטומים דיסוציאטיביים. הן על המטופל והן על המטפל להסכים כי מטרתו הסופית של הטיפול היא יציאה ממעגל הזנות .הצעד הראשון בדרך הוא ביסוס יב טחון גופני .לאחר שזה התרחש, ניתן לפתח בשלב הראשוני של הטיפול – התייחסות להתמכרות ,לסימפטומים פוסט טראומ יים ת ולסימפטומים דיסוציאטיביים 110 ביסוסם של יחסים טיפוליים ה אינ משימה פשוטה .והיא דורשת זמן ,שאין ממנו בשפע במסגרות טיפוליות המציבות מגבלה על השהות .מעבר לכך ,אנשים שנסחרו למטרות מין פעמים רבות אינם בוטחים באחרים ,בשל היסטוריה של נטישה או בגידה מצד המשפחה ,מערכות השירותים ומערכת אכיפת החוק ( Clawson et al., 2008 .)פעמים רבות אלה אשר היו אמונים על הטיפול בהם ,פגעו בהם (גור , 2004 .)בושה וסטיגמה מעוררות קושי נוסף .אלה יכולות להביא להסתרתה של הזנות ,גם ביחסים טיפוליים ,שבהם הצלחה תלויה בחשיפה כנה ( Herman, 2003 .) 4.6.2 גישות טיפוליות שונות לאחר ביסוסם של יחסים טיפוליים ,ישנן גישות טיפוליות שונות שניתן ליישם בטיפול בטראומה .ככלל ,גישות טיפוליות שבהן משתמשים בטיפול בנשים מוכות ובקורבנות אונס מיושמות לנשים במעגל הזנות ( Ross et al., 2008 .) גור ( 2004 )מתארת את מודל היחסים ( Relational Model )לטיפול בנפגעות טראומה .מודל זה ,אשר מתבסס על התיאוריות הפמיניסטיות של גיליגן ומילר ,רואה בתחושת הקשר החזק שיש בין הנשים מרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול .במערכת יחסים המערבת התעללות ,האישה חווה חוסר אונים ובלבול ,והערכתה העצמית .נפגעת באופן דומה ,הרמן ( 1992 )מתארת כי גרעין החוויה הטראומתית הוא הנישול מכוח והניתוק מהזולת . על כן ,לדידה ,החלמה מבוססת על העצמה ועל יצירתם של קשרים חדשים .במסגרתם של הקשרים החדשים בונים מחדש כשרים נפשיים אשר נפגעו או עוותו על ידי הטראומה ,מעצימים את הפרט ומשיבים לה את השליטה .גרעין ההעצמה תואר גם בגישה הטיפולית ההומניסטית הממוקדת במטופל ( Sánchez-Meca, Rosa-Alcázar & López-Soler, 2011 .) עוד ניתן למצוא תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית ממוקדת טראומה ( trauma focused CBT .)טיפול זה ,אשר נבחן על ילדים אשר חוו התעללות מינית ,מתמקד בארבע דינאמיקות טראומגניות ( traumagenic :)מיניות טראומתית ,סטיגמטיזציה ,תחושה של חוסר כוח ותחושה של בגידה .הטיפול מורכב מטכניקות מגוונות כדוגמת אימון בכישורי התמודדות ,חשיפה מדורגת ,עיבוד זיכרונות טראומתיים ,הסברה על התעללות מינית ,ומיניות בריאה ואימון בשמירה על ביטחון אישי ( Sánchez-Meca et al., 2011 .)מתוך הפרספקטיבה הפסיכואנליטית , ניתן למצוא פסיכודרמה ותרפיית משחק כטכניקות טיפוליות בילדים אשר חוו התעללות מינית (שם.) במחקרם של ( 2011 ) Sánchez-Meca et al. נערכה מטא-אנליזה לבחינת יעילותן של טכניקות טיפוליות שונות לטיפול בהתעללות מינית בילדים .המאמר חשף כי השיפור הכללי הניכר ביותר נוצר על ידי שילוב של תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית ממוקדת טראומה וטיפול תומך .באשר לתוצאות פרטניות ,כדוגמת דיכאון ,חרדה והערכה עצמית ,לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שיטות הטיפול השונות .עם זאת ,גם במדדים אלה התרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית ,טיפול תומך ופסיכודינמיקה ,לבד או במשולב ,גרמו לשיפור הניכר ביותר .באופן כללי ,אף על פי שהתרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית גרמה לשיפור הרב ביותר ,אפקטיביות רבה יותר התרחשה כאשר זו שולבה בפסיכודינמיקה או בטיפול תומך . 111 יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עלתה גם במטא-אנליזה שערכו ( 2004 ) Taylor & Chemtob .עם זאת ,במחקרם ,יעילותו של זה לא התעלתה על שיטות טיפוליות אחרות ,כדוגמת EMDR . 108 כמו כן ,במחקר נמצא שהן טיפול פרטני והן טיפול קבוצתי יעילים בטיפול בטראומה .במחקר שבחן 10 מחקרים שעסקו בטיפול קבוצתי בקטינות נפגעות התעללות מינית ,נמצא כי טכניקת הפסיכודרמה הביאה לידי הפחתה בסימפטומים דיכאוניים ,ואילו טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות הפחיתו שכיחותם של סימפטומים פוסט טראומתיים ( Avinger & Jones, 2007 .) 4.6.3 התעללות מינית ,זנות והתמכרות לסמים – זרקור על טיפול בטראומה גור ( 2004 )מתארת את הקשר המורכב שבין התעללות מינית ,זנות והתמכרות לסמים .לדידה ,חוקרים רבים קוראים לשלב טיפול בהתעללות המינית בילדות עם טיפול הגמילה .זאת בניגוד לממצא שרבות מהמסגרות הטיפוליות הממוקדות בהתמכרות זונחות התמודדות עם חוויות טראומתיות וסימפטומים פוסט טראומתיים ( Najavits, Sullivan, Schmitz, Weiss & Lee, 2004 .) ישנם מספר מטפלים המאמינים כי שילובם של נושאים טראומתיים בטיפול בהתמכרות יסכן את הגמילה ;אכן ,גור ( 2004 )מתארת כי זיכרונות טראומתיים אשר טושטשו על ידי ההתמכרות יכולים לצוף במהלך תהליך הגמילה .התמודדות עם אלה היא חשובה ,שכן אי התמודדות עם התכנים הטראומתיים גורמת פעמים רבות לחזרה בשימוש בסמים ( De Bellis, 2002 .) מתוך הבנת הצורך בשירותים המטפלים בטראומה ,ד"ר קובינגטון פיתחה מודל המכונה WIT 109 שנועד לשלב את הטיפול בטראומה עם הטיפול בהתמכרות ( Covington, Butke, Keaton & Norcott, 2008 .)מודל זה משלב שתי תכניות – HWR , 110 תכנית מבוססת תיאורטית המיושמת דרך גישות פסיכו-חינוכיות ,קוגניטיביות- התנהגותיות ,ביטוי באומנות וגישת היחסים .תכנית זו מורכבת מ- 17 מפגשים שבהם עוסקים בארבעה נושאים – העצמי ,יחסים ,מיניות ורוחניות .התכנית השנייה , BT , 111 היא תכנית ייחודית לטיפול בטראומה .תכנית זו מורכ בת מ- 11 מפגשים שבהם דנים באלימות ,התעללות וטראומה ,בהשלכותיה של הטראומה ,ובהחלמה .שתי התכניות ניתנות ליישום הן במסגרות טיפוליות קהילתיות והן במסגרות הכוללות דיור/אשפוז ,וניתן לשלב אותן זו עם זו . במחקר שבחן את השפעתן של התכניות ,התכניות יושמו זו אחר זו במוסד KIVA שבסן דייגו .מוסד זה סיפק טיפול משולב דיור שמשכו 12 חודשים לנשים המכורות לסמים ואלכוהול .במחקר נמצא כי אלה שעברו את התכניות בהצלחה הדגימו הפחתה בסימפטומים הטראומתיים ,בדיכאון ואף בשימוש בסמים .עוד נמצאה הפחתה בחרדה ,בהפרעות השינה ובסימפטומים דיסו ציאטיביים ( Covington et al., 2008 .) 108 ר"ת: ye Movement Desensitization and Reprocessing E 109 ר"ת : Women’s Integrated Model . 110 ר"ת: Helping Women Recover . 111 ר"ת: Behind Trauma . חוקרים רבים קוראים לשלב טיפול בהתעללות המינית בילדות עם טיפול הגמילה . זאת בניגוד לממצא ש רבות מהמסגרות הטיפוליות הממוקדות בהתמכרות זונחות התמודדות עם חוויות טראומ יות ת וסימפטומים פוסט טראומ יים ת 112 4.7 יעילות הטיפול לאנשים במעגל הזנות מן הספרות המחקרית עולה כי רבים ניסחו כללים לטיפול מוצלח בקטינים ובבגירים שבמעגל הזנות ,נשים וגברים .לוח 6 מסכ ם את עקרונות הטיפול המוצלח כפונקציה של אוכלוסיית היעד ,כפי שהוזכרה בפרק זה . הגדרת טיב הטיפול נשענה על ניסיונם הקליני של החוקרים .אך גם אם הטיפול מוגדר כ"טוב( " Best practice ,)אין הוא יעיל .בהכרח במאמרן ( 2007 ) Mayhew & Mossman מדגישות נקודה זו .לדידן ,טיפול הוא טוב אם הוא מקיף ,מיושם כהלכה ,נותן תשואה להשקעה הכספית ובעל השפעה .המרכיב האחרון הוא החמקמק ביותר ;מספר תכניות התערבות בחרו לבחון אותו באמצעות המדד הפשוט של מספר היוצאים ממעגל הזנות לאחר התכנית .אך גם מדידה זו היא מורכבת .החוקרות מציינות מספר קשיים בניסיון למדידת יעילותו של טיפול : א. היעדר קו בסיס ( Baseline )המאפשר לבחון את שיעורי היציאה ללא התערבות. ב. היעדרן של קבוצות ביקורת שאינן נוטלות חלק בתכנית ליציאה ממעגל הזנות. ג. לא ניתן לדעת האם היציאה היא תוצאה של תהליך התבגרות ( maturation )או תוצאה של מאורע חיצוני .קושי זה עלה גם במאמרן של ( 2004 ) Hester & Westmarland ;גם כאשר צופים בשינוי התנהגותי לא ניתן לייחסו באופן חד משמעי לפעולת הפרויקט ,בפרט לא להתערבויות מסוימות בתוכו . זאת מכיוון שרבים מהמחקרים אינם משתמשים במערכים ניסויים או דמויי-ניסוי . ד. קשיים במעקב המשך אחרי אנשים במעגל הזנות . ה. לא ניתן לדעת האם מדובר ביציאה ממעגל הזנות או בהפסקה זמנית .כפי שהוצע בתחילתו של פרק זה , תהליך היציאה ממעגל הזנות הוא ממושך ומורכב ולעתים מלווה ביציאות וכניסות עוקבות .במחקרים רבים נמצא כי אחוז ניכר מהנשים שב למעגל הזנות לאחר יציאה ממנו ( Mayhew & Mossman, 2007 .) 113 לוח 6 – עקרונות לטיפול מוצלח באנשים במעגל הזנות כפונקציה של אוכלוסיית היעד נשים במעגל הזנות גברים במעגל הזנות זנות קטינים (ילדים וילדות) 112 Mayhew & Mossman, 2007 Vriens & Demytthenaere, 2002 Goulet, 2011 נוסח על ידי הוליזם ;סיפוק מגוון שירותים רחב. התמודדות נאותה עם שינויים בהלך הרוח של האישה (נסיגות והתקדמות.) מתן חופש בחירה. סיפוק שירותים ייחודיים. בניית קשרים ויצירת אמון. העלאת המודעות הציבורית. משאבים יציבים לתכנית. קרבה לאזורי זנות. שימוש במגוון אסטרטגיות לקידום בריאותם של הזונות ממין זכר (בפרט שימוש בגישה של מתן סיוע קונקרטי.) מתן שירותים ללא עלות . שילוב בין ארגונים הנותנים שירותים בריאותיים ובין ארגונים הנותנים שירותים חברתיים כדוגמת תמיכה ,דיור , ואימון תעסוקתי. הסדר האחריות בין מוסדות טיפוליים שונים ,וחלוקת עבודה עם ציפיות מוגדרות בתוך הארגון עצמו . הכשרה מעמיקה וראויה של העוסקים במלאכה . שימוש במתווכים תרבותיים. העצמה פוליטית והעצמה אישית . שמירה על פרטיות הפרט. אפשרויות יישום נרחבת. שיתוף בני הנוער בכל השלבים. הסתמכות על יכולות בני הנוער. התחשבות בקולם בעת פיתוח מדיניות ותכניות. תכנית אינטגרטיבית העונה על מספר צרכים. העלאת המודעות הציבורית. בניית קשרים קהילתיים ומשפחתיים. עקרונות 112 ( 2011 ) Goulet ניסחה עקרונות לעבודה עם נוער במעגל הזנות .עקרונות אלה מתייחסים גם למאפיינים כלליים של תכניות ,אך אין היא הגדירה במפורש כי מדובר בכללים לתכנית מוצלחת. 114 4.7.1 מדדים ליעילות טיפולית ( 2004 ) Hester & Westmarland מתארות במאמרן מחקרים רבים שבחנו את יעילותן של מסגרות טיפוליות שונות .לצורך הערכה זו נעשה שימוש בשילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות .ברוב המחקרים נעשה שימוש בנתוני פלט מהפרויקטים ,נתוני פשיעה ,סקרים לבחינת ההשפעה על הקהילה ,ראיונות עם צוות העובדים בפרויקט ,ראיונות עם נשים וצעירים במעגל הזנות ועם חברי מפתח בקהילה .עוד נעשה שימוש במדגמים בגודל שונה .נוסף ,על כך המעריכים השתתפו בפגישות של הפרויקטים עצמם כדי לבחון את פעולתם , ואף ליוו עובדי סוכנויות ועובדי יישוג בפעולתם השוטפת .כל אלה אפשרו לא רק לבחון את השאלה אילו תכניות עובדות ,אלא גם לבחון מדוע הן עובדות כראוי וכיצד .כל פרויקט נבחן בהתאם למטרותיו המוצהרות ;מטרות אלה אפשרו להשוות בין יעילותם של פרויקטים בעלי מטרות דומות. שימוש בקבוצות ביקורת לא נעשה מסיבות פרקטיות ואתיות .לא היה פשוט להשיג גישה לנשים המעורבות בפרויקטים השונים ,וגישה נפרדת למדגם של נשים מבלי שעובדי הפרויקטים השונים ישמשו שומרי סף .כמו כן ,גישה בלתי אמצעית זו יכולה לטמון בחובה סיכון למעריכים עצמם ( Hester & Westmarland, 2004 .) לעתים נעשה שימוש במדדים אחרים .כך למשל ,במחקרם של ( 2008 ) Aborisade & Aderinto ,הערכת יעילותן של מסגרות טיפוליות נעשתה דרך בחינת השפעתן על דפוס ההסתגלות של הנשים .דפוס ההסתגלות הוערך באמצעות מספר מדדים .התייחסותן של הנשים לרעיון השיקום ;יחסיהן עם המטפלים ועם נשים אחרות ;מידת השתתפותן הוולונטרית בפעילויות שגרתיות ;יחסן לעברן בהקשר לתכניותיהן העתידיות ושיעורי הנוכחות והנשירה מהתכניות . במחקר שבחן את יעילותן של שתי תכניות בארגון SAGE נעשה שימוש במדדים של התנהגות עבריינית (מאסר חוזר ,)מעורבות בפעילות מינית מסחרית ,שימוש בסמים ,שאיפות לימודיות ומחויבות ,עמדה בקשר לתעסוקה , ויקטימיזציה ,יעילות עצמית ,אמונות על זנות/מין מסחרי ,תמיכה חברתית והימצאות סימפטומים פוסט טראומתיים ( Cohen, Edberg & Gies, 2010 .) 4.7.2 מחקרים על יעילותן של מסגרות טיפוליות מספר מחקרים ביקשו לבחון את יעילותן של מסגרות טיפוליות שונות לטיפול בזנות .רוב המחקרים נערכו על אוכלוסיית הנשים במעגל הזנות .כך למשל ,מחקרם של ( 2008 ) Aborisade & Aderinto ביקש להשוות את יעילותם של שלושה סוגי תכניות לשיקום נשים במעגל הזנות בניגריה. 113 הסוג הראשון כלל תכניות בבעלות ממשלתית .שני מקלטים של הארגון NAPTIP ,האחד בעיר לאגוס והשני בעיר בנין ,נכללו בקטגוריה זו .הסוג השני כלל תכניות שאינן בבעלות ממשלתית ,כדוגמת Edo State Skill Acquisition center ו- Idia- Renaissance ,שאינן כוללות דיור .הסוג השלישי כלל תכניות שיקום המבוססות על אמונה וגישה דתית .במחקר נמצא כי התכניות המבוססות על אמונה הן היעילות ביותר .החוקרים ייחסו את יעילותן למדיניות הננקטת בהן 113 תיאור מדדי המחקר בסעיף .1 7.4 בסקירה זו. 115 – אין בהן כפ ייה ,קירות גבוהים ומנעולים ,האינטראקציה בהן חופשית והנשים מגלות רצון להשתתף בתכניות אלה . מחקרם של ( 2010 ) Cohen et al. ביקש לבחון את יעילותן של שתי תכניות שייסד הארגון SAGE .הראשונה , LIFESKILLS ,משרתת קטינות ,והאחרת , GRACE ,משרתת נשים בוגרות יותר שנאסרו בעברן בשל זנות . במחקר נמצא כי שתי התכניות הפחיתו את מגען של הנשים עם המערכת המשפטית .במספר מדדים תכנית GRACE הדגימה תוצאות טובות יותר .ביניהן ניתן למצוא מעורבות במין מסחרי וסימפטומים פוסט טראומתיים .קבוצת LIFESKILLS הדגימה תוצאות טובות יותר במדדי הוויקטימיזציה ,השאיפות התעסוקתיות ,היעילות העצמית ועמדות כלפי תעסוקה .במדדים אחרים לא נמצאה השפעה לתכניות .החוקרים טוענים כי קשה לאתר מאפייני מפתח המבדילים בין אלה שסיימו את התכנית לאלה שלא צלחו בכך" .סיום התכנית "הוא מושג מעורפל .יתר על כן ,השתתפותן של רבות מהנשים ,בפרט בתכנית LIFESKILLS ,היא מקוטעת .על כן הגדרה של סיום מוחלט אינה פשוטה . לוח ב 7 מוצגים כמה פרויקטים נוספים שנבחנה יעילותם ,כפי שזו מוצגת במאמרן של ( 2004 ) Hester & Westmarland .הלוח מציג את שם הפרויקט ואת אוכלוסיית היעד שבה הוא עוסק ,הנתונים שנאספו במסגרת הערכתו ,מטרותיו המוצהרות ,ההתערבויות שביצע במהלך תקופת ההערכה ,ותוצאות ההערכה .כפי שעולה לוח מ ,גם בחינתה של הסטטיסטיקה אינה מאפשרת לזרוע אור רב על יעילות טיפולית . בהמשך הפרק יוצגו מסקנותיהן של החוקרות באשר ל"יעיל "ו"לא יעיל "בטיפול בז נות. 116 לוח 7 :זרקור על יעילותם של שבעה פרויקטים לטיפול בזנות ,מתוך מאמרן של ( 2004 ) Hester & Westmarland . שם הפרויקט אוכלוסיית יעד נתונים שנאספו מטרות התערבויות תוצאות Sheffield קטינים נתונים סוציו- דמוגרפיים מקומיים וסטטיסטיקות פשיעה. 10 ראיונות עם אנשים צעירים הנתונים בסיכון כניסה למעגל הזנות או נמצאים בו . 70 ראיונות עם אנשי צוות וסוכנויות מקושרות (כולל המשטרה.) 10 שאלונים ממתרגלים ( practitioners .) 6 שאלונים מלאים מאנשים צעירים. שימוש מלא בכל ההליכים הפנים- סוכנותיים. עידוד נשים צעירות לצאת ממעגל הזנות , וכשזה לא מתאפשר , שימוש בפרקטיקות מזעור נזקים. תכנית פיילוט של אנשים חסרים דרך מסד הנתונים המשטרתי. העלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע העובדים עם אנשים צעירים . וידוא כי נתונים המתייחסים לאנשים צעירים חסרים מתועדים כהלכה . שירותי בריאות מינית. הטמעה של מערכת מעקב אחר צעירים שהופנו לפרויקט. אירועי הכשרה רבי סוכנויות. פיתוח מערכת נתונים פנימית לשיתוף מידע. עבודה קבוצתית ופרטנית עם קטינים. מתן עצות כלליות ותמיכה. תמיכה להורים שילדיהם מצויים בסיכון לניצול מיני מסחרי או שחוו ניצול מעין זה . התכנית זכתה למספר רב של הפניות ,דבר המעיד על הצלחה מסוימת בכל הנוגע להכשרה של מנהלים ומתמחים. עם זאת ,לא ידוע כמה אנשים צעירים הוסטו מהמסלול לתוך מעגל הזנות . . Bournemouth נשים במעגל הזנות המכורות לסמים נתונים סוציו- דמוגרפיים מקומיים וסטטיסטיקות פשיעה. 35 ראיונות עם נשים במעגל הזנות. 69 ראיונות עם אנשי צוות וסוכנויות מקושרות (כולל המשטרה.) 17 ראיונות עם חברי הקהילה. 30 פרופילים של נשים במעגל הזנות . סקרים בקרב 872 מחברי הקהילה. הפחתת פשיעת הרחוב המקושרת לזנות והפחתת השפעת הזנות על הקהילה . הפחתת פשעים המקושרים לסמים. עידוד CCTV . תחזוק תכנית שבה שולחים מכתבי התראה ל- Kerb crawlers . הגדלת נראות המשטרה באזור. הגדלת ההיענות לשירותים הניתנים ברחוב (חלוקת קונדומים ,החלפת מחטים ועוד.) שימוש ביישוג כדי לזהות נשים המעוניינות בטיפול בהתמכרות . תכנית גמילה חודשיים לאחר מעצרן של נשים המעורבות בזנות , מספר התלונות מצד המשטרה והתושבים ירד .עם זאת ,הוא עלה שוב במהרה . רבים מתושבי האזור ( 64% )לא היו מודעים להתערבויות .רוב התושבים לא דיווחו על שיפור עם תום תקופת ההערכה. 26% ( 20 מתוך 78 ) מהנשים שהיה ידוע שמעורבות בזנות , החלו בטיפול לגמילה מסמים . Nottingham קטינים (זכרים ) במעגל הזנות איתור והפחתה של Kerb crawling . קמפיין תקשורתי. הגברת הפעילות המשטרתית. השפעה מעטה : ככלל ,נדמה כי לפעולות האכיפה השפעה מעטה ,ויש שטענו בסקר כי 117 שם הפרויקט אוכלוסיית יעד נתונים שנאספו מטרות התערבויות תוצאות מניעה מבנים צעירים להיכנס למעגל הזנות. רכישת ציוד טכנולוגי. גיוס של עובדי נוער. פעולות אלה אף הרעו את המצב בקהילה המקומית. השפעה מסוימת – 4 מתוך 6 נשים נענו ל- ASBO . מספר הדיווחים על קטינים ממין זכר שבמעגל הזנות ירד מ- 25 ברבעון הראשון ל-3 ברבעון הרביעי (הפחתה של 88% .) Manchester real choices נשים במעגל הזנות המכורות לסמים נתונים סוציו- דמוגרפיים מקומיים וסטטיסטיקות פשיעה. 23 ראיונות עם נשים במעגל הזנות. 23 מקרי מבחן של נשים במעגל הזנות. 133 ראיונות עם אנשי צוות וסוכנויות מקושרות (כולל המשטרה.) 25 ראיונות עם חברי הקהילה. 333 פרופילים של נשים המעורבות בזנות . 127 פרופילים של גברים המשדלים נשים לתוך עולם הזנות . סקר בקרב 217 חברי קהילה. הפחתת מספר הנשים המעורבות בזנות רחוב ו/או הפחתת שעות פעילותן על ידי הצעת אפשרויות בחירה. הפחתת הביקוש לסמים. הפחתת המטרד הציבורי. הגדלת השימוש בשירותים . תכנית גמילה משולבת מתדון במינונים נמוכים. שירותי יישוג לסיפוק מידע נרחב , עצות והפניות לנשים במעגל הזנות . תמיכה פרטנית לנשים המעוניינות לצאת ממעגל הזנות. ייצור והפצה של עיתונים. 8 נשים הפסיקו כליל את מעורבותן בזנות. 22 נשים הפחיתו את מספר שעות מעורבותן בזנות. Stoke-on-trent נשים במעגל הזנות הפחתת מספר הנשים במעגל הזנות. העלאת המודעות הציבורית והבטיחות הקהילתית. הגדלת הדיווח / המאסר של Kerb crawlers . שירותי יישוג. שירותים פרטניים (תמיכה ,הפנייה לתכנית גמילה ועוד.) פיתוח קהילה. פעולות במסגרת אמצעי התקשורת. הצלחה מסוימת : כמעט שני שלישים מהתושבים דיווחו ששמו לב להפחתה במספר הנשים במעגל הזנות. משוב חיובי מהתושבים :הם חשו שניתן מענה לדאגותיהם. 21 נשים יצאו ממעגל הזנות לפחות לשלושה חודשים לפני תום המחקר . עוד 18 נשים הפחיתו את מספר שעות מעורבותן בזנות. SWEET Kirklees נשים במעגל הזנות הפחתת מספר הנשים במעגל הזנות ומספר ה- Kerb crawlers . ייצוב נשים במעגל הזנות בזירות שונות. הגדלת ההפניה לסוכנויות. שירותי יישוג סוכנות המציעה שירותי ייעוץ , שירותים בריאותיים ,מטפלים אלטרנטיביים , אימון ,הכשרה ותעסוקה. הפניה לשירותי גמילה. בפעולה אחת 2 נשים צעירות הוסטו מכניסה למעגל הזנות. 5 נשים יצאו לחלוטין ממעגל הזנות. 15 נשים מצאו תעסוקה חלופית בשנה השנייה לפרויקט. 118 שם הפרויקט אוכלוסיית יעד נתונים שנאספו מטרות התערבויות תוצאות הגדלת איסוף המידע המשטרתי ,בפרט על פשעים אלימים . הפחתת אי הסדר באזורי האורות האדומים. הגדלת מספר הנשים היוצאות ממעגל הזנות. הפחתת מספר הצעירים הנכנסים למעגל הזנות. מדיניות פרו- אקטיבית. Hakney maze marigold נשים במעגל הזנות הפחתת שיעור המחלות המועברות במגע מיני. הפחתת מספר הנשים במעגל הזנות על ידי סיפוק אסטרטגיות ליציאה. הפחתת מספר הצעירות מתחת לגיל 17 במעגל הזנות. הפחתת המטרד הציבורי . שירותי יישוג הכוללים סיפוק אמצעי מניעה. סוכנות שירותים ועצות פרטניות. הכשרה בכישורים בסיסיים. מתן עצות. מגע עם קבוצות שכנות. 3 נשים יצאו ממעגל הזנות (לא ניתנה הגדרה ברורה ליציאה.) 4.7.3 יעילות תכניות בנושא זנות :שלושה תחומים מן לוח עולה הקושי בהגדרת יעילותו של טיפול .כפי שניתן לראות וכפי שתואר בתחילת פרק זהלרבות מהתכניות לטיפול בזנות מגוון יעדים ועל כן קשה לנסח קביעה חד משמעית בשאלת יעילותן .עם זאתעל סמך בחינתן של התכניות החוקרות הסיקו כמה מסקנות במספר תחומים טיפוליים שונים ( Hester & Westmarland, 2004 ) .אלה כוללים מגע קהילתי ,אכיפהעקיפה114 ( Diversion ) ומניעהותמיכה לנשים ולצעירים במעגל הזנות. 114 עקיפה של ההליך הפלילי 119 4.7.3.1 מגע קהילתי ואכיפה שימוש באמצעי אכיפה מסורתיים כדוגמת פשיטות משטרתיות לא הפחית את אי הסדר והמטרד לקהילה המקומית .פעולות אלהכאשר מיושמות ל- Kerb crawlers נוטות להפחית את פעולתם באורח זמני אם בכלל . תוצאה חיובית יותר הושגה כאשר עובד קהילתי פעל הן בקרב תושבים והן בקרב נשים במעגל הזנותשבשיתוף הסכימו להפחתת הפעילות באזורים רגישים יותר .החוקרות ממליצות להוסיף תיווך קהילתי במקומות שבהם מערכת אכיפת החוק היא האחראית על תחום הקהילה ( Hester & Westmarland, 2004 ). 4.7.3.2 עקיפה Diversion) ) ומניעה החוקרות מצביעות על חשיבות איתורם המוקדם של קטינים בסיכון להיכנס למעגל הזנות .לצורך מטרה זולדידןחשובה פעולה משותפת רבת סוכנויות .מן המחקרים עלה כי צעירים נטו פחות לקבל תמיכה משירותים שנדמו כ"מבוגרים ."עוד עלה כי אלה זקוקים לשירותים ייחודיים .פרסומים על מקומות שבהם צעירים יכולים לקבל סיוע פרטני במניעת כניסתם למעגל הזנות או ביציאה ממנו עלו כברי חשיבות .כמו כןנמצא כי דמות קבועה של עובד נוער היא גורם חשוב עבור הצעירים .החוקרות מצביעות גם על כך שרבים מהצעירים דיברו בזעם רב על חוויותיהם עם השירותים הניתנים בבתי הספר .הן מדגישות את חשיבות הכשרתם של העובדים הסוציאליים בזיהוי אותות מצוקה לקיומו של ניצול מיני ( Hester & Westmarland, 2004 ). 4.7.3.3 . תמיכה לנשים ולצעירים במעגל הזנות מן המחקר עולה כי יישוג וגיוס האוכלוסייה הוא משמעותי בבנייתם של יחסים טיפוליים בין עובדי הפרויקטים השונים ובין צעירים ונשים במעגל הזנות .נוסף על כךתכנית יעילה כללה תמיכה פרטנית .במחקר נמצא כי סיוע בדיור היה גורם חשוב אשר תרם לנשים ביציאתן ממעגל הזנות .עוד נמצא כי סיוע בבריחה מאלימות מצד בני זוג/סרסורים הוא אלמנט מפתח בייצוב חייהן של הנשים .נקודה משמעותית אשר עולה מהמחקר היא כי סיפוק של תכניות הכשרה וקורסים אקדמיים לפני סיפוק צורכיהן הבסיסיים של הנשים לא הועיל .עוד הדגישו החוקרות את חשיבותן של תכניות טיפול בהתמכרות ביציבותן של הנשים .הן הדגישו כי הפניה מוצלחת לטיפול בהתמכרות נעשית לרוב באמצעות שירותי היישוג והסוכנויות .הפניה לתכנית גמילה בעקבות מאסר הדגימה הצלחה פחותה ( Hester & Westmarland, 2004 ) . 4.7.3 יעילותן של מסגרות לטיפול בהתמכרות בקרב נשים במעגל הזנות במאמרן של ( 2007 ) Mayhew & Mossman מתוארות הפרקטיקות הטובות לטיפול בהתמכרות ,שהוא אלמנט מפתח ביציאה ממעגל הזנות .לדידן ,פרקטיקות טובות הן זמינות והכניסה אליהן היא מיידית .הצלחתן רבה יותר כשהכניסה לתכנית הטיפולית היא וולונטרית .עוד עליהן לספק מענה לכל צורכיהן של המטופלות ,ולא להתמקד רק בגמילה מהסם .כמו כן ,לעתים עליהן לשלב ייעוץ ותמיכה גם לפרטנרים /סרסורים . 120 כפי שעלה מן הסקירה ,ישנן מסגרות טיפוליות מגוונות המשלבות טיפול בהתמכרות ובזנות .המחקר המקיף שמדווח במאמרן של ( 2004 ) Hester & Westmarland מאפשר לזרוע מעט אור על יעילותן של תכניות שונות לגמילה מסמים בקרב נשים במעגל הזנות .במסגרת פרויקט Bournemouth ,  נשים החלו בתכנית גמילה אחת לפחות (לדוגמהאישה אחת מביניהן החלה בארבע תכניות שונות .)הוצעו מספר תכניות גמילה שונות . ביניהןשני טיפולים שונים המסתייעים במתדוןטיפול יום קהילתי ותכנית משולבת דיור .לוח ב 8 מוצג מספר הנשים שהחלו בכל אחד מהטיפולים הללומספרן של אלה שהשלימו את התכנית ואלה שנשרו ממנה . לוח 8 :התמדה בטיפול לפי סוג הטיפול לנשים במעגל הזנות סוג הטיפול מספר הנשים שהחלו מספר הנשים שסיימו מספר הנשים שהיו בתהליך טיפולי מספר הנשים שנשרו מהטיפול Methadone reduction (GP) 5 0 3 2 Methadone reduction (Community drug team) 7 2 2 3 תכנית לטיפול יום 6 0 0 6 תכניות הכוללות דיור מחוץ לאזור 9 4 0 5 סה"כ 27 5 6 17 כפי שעולה לוח המבקרב נשים במעגל הזנות בטיפול יום שיעור הנשירה הוא הגבוה ביותר .ייתכן שהדבר מעיד על יעילות פחותה מזו של שאר התכניות .החוקרות מתארות כי הסיבה העיקרית לנשירה מתכנית זוכפי שדווחה על ידי הנשיםהיא מיקומהזו מוקמה באזור האורות האדומיםמקום שבו השהות תוארה כקשה על ידי הנשים אשר ביקשו להיגמל מצריכת הסמים .מנגדטיפול המשלב דיור העלה את אחוזי ההצלחה הגדולים ביותר .עם זאתיש לבחון במחקרי אורך את גמילתן של הנשיםכדי לבחון את שיעורי החזרה לצריכת הסם ( Hester & Westmarland, 2004 .) 4.7.4 המשך טיפול לאחר היציאה ממעגל הזנות כזכורפעמים רבות היציאה מהזנות היא זמנית .רבים מהמחקרים שתוארו בפרק זה בחנו את שיעורי היציאה ממעגל הזנות זמן קצר לאחר ההשתתפות בתכנית הטיפולית .אף על פי שיציאה ראשונית ממעגל הזנות 121 חשובהאין היא מעידה בהכרח על יציאה מוחלטת ממנו .על כן עולה השאלה אילו טיפולי המשך יעילים בשימורה של היציאה ממעגל הזנות ובמניעת החזרה לתוכו . במחקרה של ( 2006 ) Dalla נמצא כי נשים שיציאתן ממעגל הזנות צלחה והן לא שבו לתוכו השתמשו באופן אינטנסיבי למדי בשלל שירותים טיפוליים במהלך השנה הראשונה לתהליך יציאתן .לאחר שנה זו הסתייעותן בשירותים קהילתיים פחתהאך התעסוקה נראית כגורם מרכזי אשר תרם לשימור יציאתן .נוסף על כךכלל הנשים במחקר של Dalla שיציאתן צלחה דיברו באריכות על חשיבותה של הכנסייה בתהליך יציאתןהן האמינו בכוח עליון והדגישו את חשיבותם של טקסים דתיים בחייהן .ככל שנמשכו חייהן מחוץ למעגל הזנות כך נסמכו יותר על שירותים כנסייתיים ופחות על שירותים טיפוליים פורמאליים .קשרים בין-אישיים תוארו כמשמעותיים גם כן. ( 2008 ) Prince אף היא מתארת את חשיבותו של הקשר הטיפולי ביציאה מהזנות .במחקרהנשים שיצאו ממעגל הזנות דיווחו על חשיבותו של השיח עם אחיות .שיחות מעין אלהבין שהתרחשו בבתי חוליםבמרפאות או במרכזי גמילהסיפקו לנשים עצות ותמיכהדבר שלדידן תרם לרווחתן . אם כןמדיווחן של הנשים עולה כי קשרים טיפולייםתעסוקה ותמיכה דתית חשובים בחייהן לאחר יציאתן ממעגל הזנות .קשרים טיפוליים אלה יכולים להתרחש במגוון תכניות טיפוליות .נדמה כי הספרות המקצועית לא מעידה על חשיבותו של טיפול המשך לאחר הטיפול הראשוני ליציאה ממעגל הזנות .ייתכן שהדבר נובע ממיעוט מחקרי האורך שנערכו בתחום .נוסף על כךרבים מהטיפולים המוצעים לאנשים במעגל הזנותבפרט הקהילתייםהם ממושכים ואף נטולי מגבלת הסתייעות .על כן ישנה אפשרות להמשיך ולהסתייע בהם זמן רב לאחר היציאה ממעגל הזנות . 122 פרק5 - שיטות לא ו מדן היקף תופעת הזנות עיקרי הפרק פרק זה מציג גישות ושיטות שונות למדידת היקף התופעה ולגיוס נבדקות/ים למחקר בנושא. אלו טכניקות המתאימות ספציפית לדגימה מאוכלוסיה נסתרת כמו א/נשים בזנות, אוכלוסיה שמקשה על גיוס נבדקות/ים בשל אי חוקיות העיסוק והסטיגמה הקשורה בו. הפרק סוקר טכניקה אחת המתבססת על דגי מה מהאוכלוסיה הכללית- אומדן מהרשת החברתית, וארבע טכניקות המתבססות על תת- אוכלוסיות– Capture-Recapture ,, ריבוי רשימותMultiplier ,, וספירה של מוסדות. סקירה של מאפייני השיטות יתרונותיהן וחסרונותיהן מובילה למסקנה כי אין להשתמש בסקר בשלוש השיטות הראשונות, ברבי עית מומלץ להשתמש בתנאים .מסויימים, ובחמישית ניתן להשתמש לצורך אומדן זנות נסתרת שאינה ברחוב גיוס .הנבדקות להשתתפות במחקר מושפע אף הוא ממאפייניה הייחודיים של האוכלוסיה כנסתרת הוא יכול להתבצע במספר שיטות: כדור- ,שלגRespondent Driven Sampling , Facility-based Sampling , Indigenous Field-worker Sampling ,וספירת פרסומות ברשת .הצגת עקרונות השיטות על יתרונותיהן וחסרונותיהן מראה כי אין להשתמש בשיטות הראשונה והשלישית ,אולם השניה יכולה להתאים למטרות הסקר ,והרביעית והחמישית יכולות להיות לעזר .לפני כל דגימה מהאוכלוסייה מומלץ לערוך מחקר איכותני מקדים ,שיאפשר היכרות עם השטח ובחינה של שיטות ישימות שיטות וכלי המחקר. כללי מספר גופים בין לאומיים מבקשים לאמוד את היקף תופעת הזנות בעולם .ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) מפרסם דוחות על היקף מגפת האיידס בעולם ,הכוללים בין היתר גם אומדנים על מספרן של נשים במעגל הזנות. 115 על פי האומדנים של WHO ,בין 120 ל- 150 מיליון נשים בשנת 2010 נמצאו במעגל הזנות . ארגון העבודה העולמי ( (WLOמפרסם דוחות על היקפן של תעשיות בלתי חוקיות במדינות שונות .דוחות אלה כוללים אומדנים על היקפה של תעשיית המין ,כמו גם על היקף ההכנסות לפי סוגי הזנות116 (כדוגמת זנות רחוב, זנות בתוך מוסדות שונים ובבתים פרטיים) . לוח 9 מציג אומדן של היקף הזנות ב- 65 מדינות .האומדן נסמך על כתבות עיתונות ,הערכות הרווחות בקרב אירגונים בלתי ממשלתיים ואינן פרי מחקר אפידימיולוגי. 115 הארגון משתמש ב מונח נשים העובדות ענף ב המין Worker) Female Sex .) 116 ארגון העבודה הבין-לאומי משתמש ב מונח "עובדות מין". 123 טבלה 9 :אומדן היקף הזנות במדינות שונות בעולם שם המדינה מדיניות ביחס לתחום שירותי מין כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 1 שנת הנתונים במקור 1 כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 2 שנת הנתונים במקור 2 אוסטריה אין איסור בחוק 359 2009 אוקראינה אין מידע 146.5 2013 איטליה אין איסור בחוק 84.6 2009 אינדונזיה מעוגנת בחוק 34.3 1994 אירלנד אין איסור בחוק 21.7 2013 אירן בלתי חוקית 258.2 - אסטוניה אין איסור בחוק 89.8 2009 אפגניסטאן בלתי חוקית 3.32 2008 ארגנטינה אין איסור בחוק 3.81 2007 ארצות הברית בלתי חוקית 332 2007 315.9 2013 אתיופיה אין איסור בחוק 4,431.3 * 2011 בולגריה אין איסור בחוק 134.3 2009 בלגיה אין איסור בחוק 185.1 2009 בנגלדש אין איסור בחוק 127.7 2013 ברזיל אין איסור בחוק 668.4 1990 524.1 ** 2013 בריטניה אין איסור בחוק 130.4 2007 90.4 2013 ג'מאיקה בלתי חוקית 374.2 2008 גרמניה מעוגנת בחוק 488.4 2009 496.1 2013 דנמרק אין איסור בחוק 100.66 2009 53.4 2013 דרום אפריקה בלתי חוקית 242.4 2004 200 ** 2013 דרום קוריאה בלתי חוקית 1,128 2003 292.7 2013 האמירויות המאוחדות בלתי חוקית 320.9 2013 הודו אין איסור בחוק 239.6 2013 הולנד מעוגנת בחוק 184.2 2004 41.6 2013 הונגריה אין איסור בחוק 149.7 2009 וויאטנם אין מידע 78 - 36.7 2013 ונצאולה מעוגנת בחוק 1,584.4 1995 124 טאיוואן אין מידע 428.4 2013 טורקיה מעוגנת בחוק 149.5 2004 157.4 2013 יוון מעוגנת בחוק 89.3 2009 שם המדינה מדיניות ביחס לתחום שירותי מין כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 1 שנת הנתונים במקור 1 כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 2 שנת הנתונים במקור 2 יפן אין איסור בחוק 117.3 2007 ישראל אין איסור בחוק 217.1 2013 לוקסמבורג אין איסור בחוק 1,004.4 2009 לאטביה מעוגנת בחוק 700.2 2009 ליטא בלתי חוקית 48.4 2009 מוזמביק אין מידע 138.9 * 2006 מלזיה אין איסור בחוק 477.7 - מקסיקו מעוגנת בחוק 172.4 1993 408.8 2013 נורבגיה אין איסור בחוק 68.3 2009 ניגריה אין מידע 754.1 2003 ניו-זילנד מעוגנת בחוק 79.4 2011 78.2 2013 ניקרגואה מעוגנת בחוק 1,090.9 2001 סין בלתי חוקית 368.4 2013 סלובניה בלתי חוקית 147 2009 סלובקיה אין איסור בחוק 139.2 2009 ספרד אין איסור בחוק 212.6 2010 סרי-לנקה אין מידע 78.6 1999 עיראק בלתי חוקית 11.5 2003 פולין אין איסור בחוק 49.3 2011 49.3 2013 פורטוגל אין איסור בחוק 266.6 2005 פיליפינים בלתי חוקית 813 2013 פינלנד אין איסור בחוק 112.3 2009 פרו אין איסור בחוק 1,036.9 2009 צ'כיה אין איסור בחוק 124.5 2009 צרפת אין איסור בחוק 46.3 2009 30.2 2013 קובה בלתי חוקית 177.4 - קולומביה אין איסור בחוק 702.9 1970 125 קוסטה-ריקה מעוגנת בחוק 307.8 2013 קמבודיה בלתי חוקית 388.9 2009 462.3 2013 קניה בלתי חוקית 263.8 ** 2013 קרואטיה בלתי חוקית 64.1 * - רומניה בלתי חוקית 2,000 1999 רוסיה אין מידע 1,906.5 * 2008 שם המדינה מדיניות ביחס לתחום שירותי מין כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 1 שנת הנתונים במקור 1 כמות העוסקת בשירותי מין ל- 100,000 לפי מקור 2 שנת הנתונים במקור 2 רפובליקה דומיקנית אין איסור בחוק 279.7 2002 שוודיה אין איסור בחוק 16.7 2003 208.4 2013 תאילנד בלתי חוקית 453.2 2008 373 2013 * -הנתונים מובאים לגבי עיר בירה באותה מדינה ** - הנתונים מובאים לגבי כמות הילדים העוסקים בזנות מקור1- http://www.targetmap.com/viewer.aspx?reportId=10544 מקור2 - prostitutes - of -r http://www.havocscope.com/numbe / המידע המוצג בטבלה מציג טווחים נירחבים בשיעור העוסקים בזנות למאה אלף תושבים . בא ירלנד השיעור הוא כ- 21 איש למאה אלף ,בדנמרק הוא53 ,בנורווגיה הוא68 ,ביוון הוא89 , בפינלנד הוא112 ,בהולנד הוא 184 ,בבלגיה הוא185 , בשוודיה208 ,בישראל הוא 217 .ביו המדינות הקטנות רק בפורטוגל שיעור גבוה מזה בישראל והוא עומד על 266 למאה אלף. נוסף לדוחות כלל עולמיים קיימים לא מעט מחקרים אזוריים (Kalikov, 2004) מחקרים של מדינות ( Prostitution Law Review Committee, 2005; Talbott, 2007; Ardam & Sethaput, 1994 ,)וערים בודדות ( Mckeganey et al., 1992; Khan, Bhuiya, & Uddin, 2004; Roberts & Brewer, 2006 ). ישנן מספר גישות לאומדן היקף תופעת הזנות. הגישה הכלכלית : בוחנים פרמטרים של מאפייני האוכלוסייה הכללית כמו מספר האוכלוסין ,התפלגות לפי מין ,גיל ומצב סוציו-כלכלי, מקדמים של שיעורי הכלכלה הבלתי חוקית ,שיעורי פשיעה ,סטאטוס משפטי של הזנות והיקף הביקוש לשירותי מין. על סמך כל אלה מתבצע אומדן של גודל שוק הזנות ואומדנים של מספרן של הנשים במעגל הזנות .לפי גישה זו ,לכל גורם – לדוגמה מספר הנשים מעל גיל 10 ,מצב סוציו-כלכלי , קיומה של תעסוקה חלופית לזנות, הביקוש לשירותי מין ,התייחסות חברתית לזנות, סטאטוס משפטי 126 של הזנות – יש קשר סטטיסטי לשיעור הזנות .הגורמים הללו משולבים במשוואת רגרסיה רבת משתנים שבאמצעותה נוצר אומדן של מספר הנשים במעגל הזנות .השיטה מספקת אומדן גס ובלתי מדויק ונ עזרים בה בעיקר להערכת אומדנים שמתקבלים בגישות אחרות. גישת האינדיקטורים: בודקים תופעות הקשורות לזנות כמו שכיחות נגיף האיידס ,שיעור תחלואת מין ,שיעור המתמכרות לסמים ושיעור הסחר בנשים למטרות זנות .על סמך אינדיקטורים אלה מבוצע אומדן של מספר הנשים העוסקות בזנות .האומדן בשיטה זאת יכול להניב הערכה מדויקת יחסית לעומת שיטת הרגרסיה ,אולם גם בשיטה זאת אין משיגים רמת דיוק גבוהה. גישת המדגמים: מראיינים חלקים שונים של האוכלוסייה (מדגמים )ועל סמך הממצאים נבנה אומדן של היקף התופעה . גישת המדגמים נחשבת למדויקת יותר מהגישה הכלכלית או מגישת האינדיקטורים .סקירת הספרות המקצועית התמקדה לכן במחקרים שהתבססו על גישה זאת. להלן תיאור טכניקות הדגימה שבהן נעשה שימוש במחקרים בגישת המדגמים .התיאור כולל רק טכניקות דגימה מרכזיות הנחשבות כבעלות יכולת אומדן טובה של התופעה הנחקרת. מכיוון שהזנות היא תופעה נסתרת (בגלל בעיות של אי חוקיות הזנות וסטיגמה חברתית ,)החוקרים פיתחו טכניקות ייחודיות לגיוס משתתפות מאוכלוסיות נסתרות. 5.1 טכניקות דגימה של אוכלוסיות נסתרות 5.1.1 טכניקת דגימה המתבססות על האוכלוסייה הכללית 5.1.1.1 אומדן מהרשת החברתית ( Network Scale-up ) שיטת האומדן מהרשת החברתית ( Network Scale-up )הוצעה לראשונה ב- 1986 בהקשר של הערכת מספר הנספים ברעידת אדמה ( Bernard et al., 1989 .)בשנים שלאחר מכן נעשה בה שימוש (בסקר טלפוני )להערכת מספר חולי איידס ,מספר המשתמשים בהרואין ,מספר קורבנות אונס ומספר חסרי הבית ( Killworth et al., 1998b .)בשנים 1993-1994 נעשה שימוש בשיטה עבור אומדן מספר חולי האיידס בפלורידה ( Killworth et al., 1998a .)מחקר מסוג Network Scale-up על אוכלוסיות נסתרות (כדוגמת זנות )נערך ביפן לראשונה על ידי ( 2012 ) Ezoe et al. . 5.1.1.1.1 עקרונות השיטה בוחנים במדגם אקראי מייצג את גודלה הממוצע של הרשת החברתית של המרואיין .לשם כך מזהים כמה אנשים הנשאל מכיר (ואותם האנשים מכירים גם את הנשאל )במסגרות שונות כדוגמת משפחה ,עבודה ,מסגרות לימוד , שכנים בקהילה ,מסגרות בילוי ועוד .בכל מסגרת מזהים את מספר האנשים המוכרים ומסכמים את מספר 127 האנשים בכלל המסגרות .מקבלים מספר שהוא אומדן של גודלה של הרשת החברתית של הנשאל .בארצות הברית למשל ,התברר שגודלה של הרשת החברתית מתקרב ל- 300 איש ( McCarty et al., 2001 .) בשלב השני שואלים על שכיחות של אוכלוסיות מיוחדות בקרב חברי הרשת החברתית של הנשאל .אוכלוסיות מיוחדות הן אוכלוסיות שמספרן ידוע ,כמו מספרם של השוטרים ,הרופאים או מספרם של בעלי רכב מסוג מסוים .בוחרים לבחון את גודלן של אוכלוסיות מיוחדות ברשת החברתית שאינן מלוות בסטיגמה. מטרתו של שלב זה היא לכייל את שיטת האומדן .על סמך השכיחות של האוכלוסיות המיוחדות ברשת החברתית ניתן לאמוד את גודלן של אוכלוסיות אלה באוכלוסייה הכללית. בשלב השלישי שואלים על שכיחות של אוכלוסיות נסתרות בקרב חברי הרשת החברתית של הנשאל .אוכלוסיות נסתרות יכולות להיות מספרם של מזריקי סמים ,מספרם של חסרי דיור ,מספרן של נשים במעגל הזנות או מספרם של אנשים בעלי פיגור שכלי. על סמך השכיחות הממוצעת של התופעה הנסתרת בקרב הרשת החברתית של הנשאל ועל סמך גודלה של הרשת החברתית ניתן לאמוד את גודלה של האוכלוסייה הנסתרת בכלל האוכלוסייה .זאת לפי הנוסחה הבאה: על ,פי רוב אנשים אינם יודעים מהו מספרם של אלה שהם מכירים (והם מוכרים על ידם .)על כן ,יש לבצע גם את החישוב שלהלן: שאלה מרכזית שעולה היא מהן האוכלוסיות המיוחדות הלא-נסתרות המתאימות ביותר לשימוש .במחקרים ( Ezoe et al., 2012 )השתמשו בקבוצות כדוגמת אנשים בעלי שם פרטי מסוים ,אנשים שנולדו בתקופה מסוימת , או אנשים בעלי מקצוע מסוים .על אלה להתאים להקשר החברתי .כך למשל ,ביפן ,שכיחותם של שמות פרטיים שונה בקרב קבוצות גיל שונות ,ושכיחותם של שמות משפחה שונה באזורים שונים . שיטת האומדן מהרשת החברתית מניחה מספר הנחות ;מידת נכונותן של הנחות אלה משפיעה על רמת דיוקה של השיטה .הנחותיה של השיטה: 1. לכל אדם באוכלוסייה הכללית סיכוי זהה להכיר אנשים מהאוכלוסייה הנסתרת .ההטיה שנובעת מסטייה מהנחה זו קרויה barrier effects . 2. לכל אדם יש אינפורמציה מלאה לגבי האנשים שהוא מכיר .ההטיה שנובעת מסטייה מהנחה זו קרויה transmission error . 128 3. אנשים מסוגלים לזכור במדויק את מספר המכרים שלהם (מכל סוג )ולספק מידע זה מיד .ההטיה שנובעת מסטייה מהנחה זו קרויה estimation effects . כמו כן ,השיטה אינה מתייחסת להטיית החסר הקיימת בכל מצב שבו נשאל מסתיר ביוזמתו דיווח על תופעה רגישה או תופעה נסתרת. יעילות שיטת האומדן מהרשת החברתית ( Network Scale-up )נבחנה במחקר חדש של ( 2012 ) Ezoe et al., . במחקר שכלל 225 נדגמים נעשתה הערכה של מספר חברי האוכלוסייה הכללית שאנשים מכירים מתוך 10 תת- אוכלוסיות שמספרן ידוע :כבאי אש ,שוטרים ,פקידי דואר ,אנשי צבא ,רופאים ,הורים לתינוק שנולד בשנה האחרונה ,תאומים ,אנשים שנפטרו מסרטן ,אנשים שנפטרו משבץ ואנשים בעלי רישיון לאופנוע .לכל אחת מהקבוצות חישבו מהו ממוצע האנשים שהנשאלים הכירו .סיכמו את כל הממוצעים ונתגלה כי האנשים במחקר מכירים בממוצע 355 אנשים .באופן אישי כמו כן התברר שיש להימנע משימוש בקבוצות האלה :עובדי דואר , רופאים ,הורים לתינוק שנולד בשנה האחרונה ,תאומים ,ואנשים שמתו משבץ ,משום שהשימוש בהן יוצר הערכות לא מדויקות .נפסלו גם הקבוצות של אנשים שנפטרו מסרטן ,ובעלי רישיון לאופנוע מחשש ל- transmission error . Paniotto, Petrenko, & Kupriyanov (2009) היו הראשונים ליישם באוקראינה את שיטת האומדן מהרשת החברתית ( Network Scale-up )לאוכלוסיות עם סיכון גבוה לאיידס ,לרבות נשים במעגל הזנות .המחקר נעשה בראיונות פנים אל פנים בבתי המרואיינים .נבחר מדגם מייצג של 10,000 איש בקרב האוכלוסייה הכללית .משך כל ראיון היה 22 דקות .בממוצע נבחרו 13 הקבוצות של אוכלוסיות מיוחדות (לא נסתרות )ועל בסיסן הגיעו להערכה שגודלה הממוצע של הרשת החברתית עומד על 175 איש .לאחר מכן שאלו על גודלן של שלוש אוכלוסיות נסתרות ברשתות החברתיות (מזריקי סמים ,נשים במעגל הזנות וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים .)להלן ההערכות הראשוניות שעלו מתוצאות הסקר: מזריקי סמים 103,000אנשים נשים במעגל הזנות117 34,000 נשים גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים7,200 אנשים המחברים סבורים שמדובר בהערכות חסר ומוצאים לכך שלושה גורמים אפשריים : transmission error , insincerity error ו- barrier effects .ל- barrier effects מספר מקורות ;ייתכן שעובדות המין אינן מפוזרות באופן שווה ברחבי המדינה .כמו כן ,ייתכן שלעובדות המין אין קשרים חברתיים רבים עם אנשים שמחוץ לחוג העבודה שלהן (עובדות אחרות ,סרסורים ,לקוחות .)יתר על כן ,ייתכן שהאופן שבו נדגמו אנשים לסקר (מעבר מבית לבית ,)פוסח על חלק גדול מחוג המכרים של עובדות המין .דוגמה לכך היא כאשר הלקוחות הם נהגי משאיות . מכל מקום ,ניתן רק להניח כי ישנן השפעות של barrier effects שונים ,אך לא ניתן להעריך את מידת השפעתם , ולכן החוקרים לא ביצעו תיקונים להטיה זו .החוקרים ביצעו תיקונים לשתי ההטיות האחרות ,שעל פי הנחתם 117 ב מאמר נעשה שימוש ב מונח "עובדות מין". 129 הן ברורות יותר .המחברים סבורים שהטיית הדיווח החסר עשויה להיות חזקה במיוחד לאור העובדה שהראיונות נערכו פנים אל פנים .הם טוענים שההטיה תלויה ב- social respect של הקבוצות הנסתרות – ככל שההערכה החברתית של הקבוצה הנסתרת נמוכה יותר כך יותר מרואיינים ידווחו פחות על הקשרים שיש להם עם אנשים ממנה . 5.1.1.1.2 יתרונות השיטה לאומדן מהרשת החברתית ( up - (Network Scale היתרונות האלה: 1. זוהי שיטה הנסמכת על מדגמים מייצגים מהאוכלוסייה הכללית .ניתן להגיע למדגמים גדולים שיספקו אומדנים ארציים של התופעה הנסתרת. 2. ניתן לקבל אומדן על הפיזור הגיאוגרפי של התופעה הנסתרת. 3. זוהי שיטה זולה יחסית שאינה מצריכה עבודת שטח רבה וסוקרים בעלי מיומנות ברזי האוכלוסייה הנסתרת הנחקרת. 4. במחקר אחד ניתן לבחון מספר אוכלוסיות נסתרות (מזריקי סמים ,נשים ממעגל הזנות ,חולי איידס.) 5.1.1.1.3 חסרונות השיטה 1. חוסר דיוק באומדן של אוכלוסיות נסתרות בשל transmission error; insincerity error; barrier effects . 2. חדשנות השיטה בתחום הזנות והיעדר מחקרים מספיקים להעריך את יעילותה . 5.1.1.1.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה בסקר הלאומי.  ניתן להיעזר בשיטה אך ורק בתור אמצעי עזר נוסף להערכת היקף התופעה הנסתרת. 5.1.2 טכניקות דגימה המתבססות על תת-אוכלוסיות 5.1.2.1 Capture-Recapture 5.1.2.1.1 עקרונות השיטה משנות ה- 90 המוקדמות מיושמת שיטת Capture-Recapture להערכת גודלן של אוכלוסיות נסתרות כדוגמת עובדות ועובדים במעגל הזנות ,גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים ,חסרי בית ומשתמשים בסמים קשים ( McKeganey et al. 1992; Kruse et al. 2003; Khan et al. 2004; Minh et al. 2004; Geibel et al. 2007; Vadivoo et al. 2008; Cox & Shipley, 1997; Larson & Bammer, 1996; Hay & McKeganey, 1996; 130 McKeganey, Barnard, & Bloor, 1994; Opaneye & Surtees, 1998; Shenassa, 1999; Mastro et al., 1994; Maxwell, 2000 .) השיטה מתבססת על בדיקת החפיפה בין שני מדגמים עצמאיים ( Shaghaghi, Bhopal, & Sheikh, 2011 ) ,והיא פותחה במקור כדי להעריך את מספרם של בעלי חיים באזור מחיה מוגדר ( Vuylsteke et al., 2010 ). כך למשל ,אם רוצים להעריך את מספרם של דגים מסוג מסוים באגם , יוצאים לדייג ביום נתון ומעלים ברשת 100 דגים מהסוג הנמדד .הדגים מסומנים ,ולאחר הסימון הם מושבים לאגם .לאחר יומיים חוזרים על אותה הפעולה ומעלים ברשת שוב 100 דגים מהסוג הנמדד .נבחנת מידת החפיפה בין שני המדגמים (דהיינו ,כמה דגים מסומנים נמצאו ברשת בדייג השני .)אם עולה לדוגמה ,שבמדגם השני יש רק דג אחד מסומן מתוך ה- 100 ,נסיק שיש 100/1%=10,000 דגים מהסוג הנמדד באגם .אם נגלה שחמישה דגים מתוך ה- 100 מסומנים ,נסיק שיש 100/5%=2,000 דגים מהסוג הנמדד באגם .אם נגלה שעשרה דגים מתוך ה- 100 מסומנים ,נסיק שיש 100/10%=1,000 דגים מהסוג הנמדד באגם ,וכן הלאה .כל זאת ,בהנחה ששני המדגמים הם בלתי תלויים! יכולות להיות סיבות רבות לתלות בין המדגמים .בדוגמת הדגים ,למשל ,ייתכן שגם במדגם הראשון וגם במדגם השני החוקרים דגו בעיקר את הדגים הגדולים וה"אמיצים "יותר שלא חששו מהרשת ולא יכלו לברוח לאחר שנלכדו .במקרה זה מדובר בתלות חיובית שתגרום להערכת חסר .ההפך גם הוא אפשרי ;אפשר שאותם דגים אשר נידוגו בפעם הראשונה נזהרו מאוד בפעם השנייה שלא ליפול שוב באותה מלכודת .במקרה זה מדובר בתלות שלילית שתגרום להערכת יתר. ביישום השיטה לאוכלוסיות נסתרות כמו נשים ממעגל הזנות ,המדגם הראשון – capture ,מבוצע באזור זנות מוגדר מראש בשעות פעילות נתונות .נשים ממעגל הזנות מאותרות על ידי עובדות שטח המכירות את האוכלוסייה הנסתרת .אלה שאותרו מרואיינות ו"מסומנות( "שיטות הסימון מתוארות בהמשך .)המדגם השני , recapture ,מבוצע מספר ימים לאחר מכן .נשים ממעגל הזנות מאותרות ומרואיינות באותו אזור ובאותן שעות פעילות .על סמך גודלו של המדגם הראשון ,גודלו של המדגם השני ,ושיעור החפיפה בין שני המדגמים ,נאמד גודלה של האוכלוסייה הנסתרת באזור הדגימה .במחקרם של ( 2010 ) Vuylsteke et al. על נשים העוסקות בזנות בשלוש ערים בחוף השנהב ובעיר אחת בקניה ,נעשה שימוש בשיטת Capture- Recapture .לפני הדגימה הראשונה ,זוהו המקומות שבהם הנשים בזנות משדלות לקוחות ,או מקבלות אותם ,כולל ברים ,מועדוני לילה , בתי מלון ,רחובות ודירות .באמצעות שאלונים שניתנו ל- key informants נתקבלה הערכה של מספר הנשים העוסקות בזנות בכל אחד מהמקומות הללו בשעות השיא. בהתאם לגודל העיר גויסו 10-25 צוותים של אנשים שמכירים את השטח ועברו הכשרה של מספר ימים .כל צוות קיבל רשימה של מקומות שבהם הנשים פעילות ,ובאחד מימי השבת ,כל צוות עבר ,בשעות השיא ,בכל אחד מהמקומות שברשימה שלו .בכל אחד מהמקומות הללו ניגשו אנשי הצוות לכל מי שהם זיהו כעוסקת בזנות וביקשו ממנה להשתתף במחקר .אם הסכימה ,נשאלה מספר שאלות וקיבלה אובייקט ייחודי לסימון השתתפותה במחקר .שישה ימים לאחר המדגם הראשון חזרו הצוותים לאותם המקומות בשעות השיא ,וחזרו על התהליך ,אלא שהפעם במקום לחלק אובייקטים הם ביררו מי קיבלה אובייקט שישה ימים קודם כן . 131 מחקר דומה נעשה על ידי ( 2004 ) Minh et al. בווייטנאם .בשלב הראשון זוהו המקומות שבהם הנשים בזנות משדלות לקוחות ,או מקבלות אותם ,כולל רחובות ,חופים ,ברים ומסעדות .צוותים מתאימים דגמו ,מכל המקומות שזוהו ,נשים העוסקות בזנות ,ובכל מקום מספר הנשים שנדגמו היה פרופורציונלי למספר הנשים הפעילות באותו מקום .דגימות אלה התבצעו באוקטובר ושוב בנובמבר .כל הראיונות נעשו בשעות היום . 5.1.2.1.2 יתרונות השיטה שיטת Capture-Recapture נותנת מענה יעיל לשאלה :כיצד מעריכים את היקף האוכלוסייה ,בהינתן שני מדגמים בלתי תלויים? השיטה הסטטיסטית לחישוב היקף האוכלוסייה הנסתרת ,מוצקה והוכיחה את עצמה בעשרות מחקרים ,לרבות במחקרים על נשים ממעגל הזנות. 5.1.2.1.3 חסרונות השיטה 1. מטבע העיסוק באוכלוסיות נסתרות ,החשש הוא מקיומה של תלות בין שני המדגמים .תלות כזו תשפיע על הסיכוי שאותן הנשים תופענה בשני המדגמים .לבעיית התלות בין המדגמים פנים רבות: א. הרגלי עבודה :לנשים במעגל הזנות ,ובכלל זה זונות רחוב ,זונות חלונות ראווה וזונות ברים – דפוסי עבודה קבועים .כל אלה משדלות לקוחות באותם אזורים גיאוגרפיים .יוצא שהן בעלות סיכוי גבוה יותר להשתתף בשני המדגמים ,דבר המצביע על תלות חיובית בין שני המדגמים .תלות כזו יוצרת הערכת יתר . ב. בעיות של זיהוי :דגים ניתן לאתר בקלות יחסית ,אולם איתורם של חברי האוכלוסייה הנסתרת הוא קשה ,שכן מטבעה היא נסתרת .לא כל הנשים במעגל הזנות תאותרנה ,ורמת שיתוף הפעולה בשני המדגמים גם היא יכולה להיות לא אחידה. ג. זנות פומבית וזנות נסתרת :גם אם נשות השטח המסייעות באיתור נשים ממעגל הזנות הן מיומנות ורכשו את אמונן של הזונות ,יש סיכוי גבוה שהן תאתרנה נשים העוסקות בזנות רחוב או זנות בתי בושת יותר מאשר נשים שעוסקות בזנות נערות ליווי .אי לכך לשיטה זו יעילות נמוכה בזיהוי נאמן של היקפה של הזנות הנסתרת (זנות נערות ליווי וזנות דירות דיסקרטיות .) ד. פעילות של גורמי אכיפת החוק :פעילות משטרתית כמו גל מעצרים יכולה להשפיע על נוכחות נשים ממעגל הזנות באזורים מסוימים ולהבריח את הנשים לאזורים סמוכים .לפעמים פעילות המשטרה , במיוחד לאחר מעצר ,מחייבת נשים לנדוד מאזור מועדף לאזור אחר. ה. בעיות של סימון :דגים ניתן לסמן ,בני אדם – לא כל כך מקובל לסמן .את בעיית הסימון נהוג לפתור באמצעות חלוקת אובייקטים לחברי האוכלוסייה הנסתרת שעלו במדגם הראשון ( Saidel et al., 2010 .)כך לדוגמה( , 2010 ) Vuylsteke et al. חילקו במדגם הראשון תמונות חסרות ערך (ולכן כאלה שלא אמורות לעודד דיווחים שקריים ,)אך אטרקטיביות (כדי שלא תישכחנה .)פתרון זה איננו אופטימאלי, משום שכעת אנו נדרשים להסתמך על הדיווחים של חברי האוכלוסייה הנסתרת. מסיבות שונות ,ביניהן בעיות תמימות של בלבול וזיכרון ,אפשר שחברי אוכלוסייה שלא נכללו במדגם 132 הראשון ידווחו ש קיבלו את האובייקט ,ואפשר שחברי אוכלוסייה שכן נכללו במדגם הראשון ידווחו שהם לא קיבלו את האובייקט ( Saidel et al., 2010 ). פתרון אחר יושם אצל ( 2004 ) Minh et al. .איש צוות המחקר חיבר לכל מרואיינת קוד המורכב ממספרים ואותיות אישיים כגון האות הראשונה של שם המשפחה והיום של תאריך הלידה .חוץ מזה הוצג לכל מרואיינת קונדום נשי .בדגימה הבאה ,אם מישהי זכרה את הצגת הקונדום הנשי ,והקוד אשר חובר עבורה תאם קוד של דגימה קודמת ,העיד הדבר שמדובר ב- recapture . 2. השיטה אינה יעילה לבניית אומדן היקף תופעת הזנות מחוץ ל אזורים שבהם היא נמדדה. 3. בעיות מנהליות ותקציביות :שיטת Capture-Recapture מחייבת מיפוי מוקדם ואינטנסיבי של אזורי הזנות .היא מחייבת שימוש בעובדות שטח מיומנות שרכשו את אמונן של נשים ממעגל הזנות .לא ניתן להשתמש בה באזורים גדולים מבלי להיעזר במספר גבוה של עובדות שטח .כל אלה מייקרים מאוד את עלות הפעלת השיטה. 5.1.2.1.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה זו בשל החסרונות המוזכרים. 5.1.2.2 שיטת ריבוי הרשימות ( Capture-Recapture with Programme Data ) 5.1.2.2.1 עקרונות השיטה על פי שיטה זאת מוחלף המדגם הראשון ( capture )ברשימה של מטופלות במוסד "א "והמדגם השני ( recapture ) מוחלף ברשימה של מטופלות ממוסד "ב ."בשל כך היא נקראת שיטת ריבוי רשימות. במחקר של ( 2007 ) Uuskűla et al. העריכו החוקרים את מספר מזריקי הסמים באסטוניה על בסיס רשימות של המשטרה והביטוח הלאומי .על סמך גודלו של המדגם הראשון, גודלו של המדגם השני ושיעור החפיפה ביניהם ,מוערך גודלה של האוכלוסייה הנסתרת. 5.1.2.2.2 יתרונות השיטה 1. רשימות של מטופלות ומטופלים ניתן לקבל מגורמי הטיפול. 2. השיטה זולה בהרבה מ דגימה ב שטח. 5.1.2.2.3 חסרונות השיטה 1. בעיית התלות בין הרשימות תלויה ועומדת .הסיכוי להופיע בשתי הרשימות קשור קשר הדוק להיות האדם חלק מהאוכלוסייה הנסתרת .תלות כזו יוצרת הערכת יתר. 2. לא תמיד ניתן לזהות אישה הנמצאת ברשימה א( 'על פי שם ,תעודת זהות וסימני זיהוי נוספים )ולבדוק האם היא נכללת גם ברשימה ב .'זאת מסיבות של פרטיות וחששה של האישה מפגיעה בה (מצד סרסור ,בני משפחה ,שלטונות.) 133 3. רמת דיוק הרשימות .למוסדות שונים (משטרה ,ביטוח לאומי ,שירותי הרווחה )נהלי רישום שונים שיוצרים רמות דיוק שונות .לא אחת רמות החפיפה בין הרשימות יורדות בשל רמות דיוק שונות .בעיה זו יוצרת הערכת חסר. 5.1.2.2.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה זאת בשל החסרונות המוזכרים. 5.1.2.3 שיטת המכפיל Multiplier 5.1.2.3.1 עקרונות השיטה שיטה זו בנויה על שימוש בשני מקורות מידע עמאיים .במקור הראשון לוקחים את מספר הנשים אשר קיבלו במהלך תקופה מוגדרת (למשל בשנה האחרונה )שירותים טיפוליים ממוסד כלשהו (סה"כ מקבלות השירות .) לחלופין ,ניתן להשתמש למקור הראשון במספר הנשים שנעצרו במהלך תקופה דומה על ידי המשטרה בשל עבירות הקשורות לזנות (סה"כ העצורות על זנות .)גודלה של אוכלוסייה זו ידוע על ידי ספק השירות הטיפולי או על ידי המשטרה. המקור השני צריך להיות מדגם מייצג של האוכלוסייה הנסתרת או מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית . המשתתפות במדגם השני נשאלות האם הן קיבלו שירותים טיפוליים מהמקור הראשון (לדוגמה האם הן קיבלו טיפול לבעיית הזנות )בשנה האחרונה .לחלופין ,ניתן לשאול האם הן נעצרו בשנה האחרונה על ידי המשטרה בשל פעילות הקשורה לזנות (Saidel et al., 2010; Zhang et al., 2007) .שיעור מקבלות השירות ידוע (מהמסגרת המטפלת או מהמשטרה ,)גודל המדגם ידוע ושיעור החפיפה בין המדגמים ידוע .על סמך אלה ניתן לקבל את אומדן האוכלוסייה הנסתרת .המדגם השני צריך כמובן להיות גדול דיו כדי שיתקבל אומדן מהימן של האוכלוסייה הנסתרת. באופן אידיאלי מבססים את שיטת המכפיל Multiplier על מקורות מידע קיימים .ואולם במקרים שבהם המידע אינו קיים ,או אינו טוב דיו ,צוות המחקר יכול ליזום את השלמתו .כך לדוגמה Zhang et al. (2007) ביקשו לבסס את שיטת multiplier על מספר הנשים המבקרות במרפאות מין .ואולם היות ומרפאות המין לא הבחינו בין מי שנמצאת בזנות ובין מי שלא נמצאת בזנות ,הם ביקשו מהרופאים לראיין את הנשים המבקרות במרפאות , מנקודת זמן מסוימת ואילך ,ולברר מי מהן עוסקת בזנות. 5.1.2.3.2 יתרונות השיטה 1. שיטת האומדן דומה ביסודה לשיטת ריבוי הרשימות. לשיטה הצדקה סטטיסטית מוצקה והיא מספקת אומדן יעיל להיקף התופעה ברמה הארצית. 2. השיטה קלה יחסית להפעלה והיא מחייבת שני מדגמים אולם רק מדגם אחד מייצג . 3. התלות בין שני מקורות המידע קטנה יחסית היות ואיסוף המידע בכל מקור נעשה בשיטות שונות .עם זאת , גם בשיטה זו ישנו חשש שלאותן הנשים אשר מקבלות שירותים על ידי המוסדות השונים ,או נעצרות על 134 ידי המשטרה ,סיכוי גבוה יותר להיכלל במדגם השני ( Hook & Regal, 2000 .)זוהי תלות אשר תגרום להערכת חסר. 5.1.2.3.3 חסרונות השיטה 1. אמינות הדיווח .אפשר שהנשים המרואיינות ,במסגרת המדגם השני ,לא תספקנה (במכוון או שלא במכוון ) תשובות אמיתיות על מעורבותן במקור הראשון ( Saidel et al., 2010 .)אפשר שנשים שכן קיבלו שירות (או כן נעצרו )ידווחו שהן לא קיבלו שירות (הדבר יוביל להערכת יתר ,)ואפשר שנשים שלא קיבלו שירות (או לא נעצרו )ידווחו שקיבלו שירות (הדבר יוביל להערכת חסר .) 2. איכות הרשימות .אם הרשימות של המוסד או המשטרה אינן מבחינות בין הנשים השונות ,אפשר שאותן נשים תיספרנה יותר מפעם אחת (הדבר יוביל להערכת יתר .)אם הרשימה כוללת גם נשים אשר כבר אינן שייכות ,או מעולם לא השתייכו לאוכלוסיית המחקר ,אזי עלולה להיווצר הערכת יתר .אם המוסד או המשטרה אינם רושמים ברשימה את כל מקבלי השירות או את כל מי שנעצר ,תיווצר הערכת חסר. 3. בעיה נוספת אשר מאפיינת את שיטת Multiplier היא בעיית החפיפה הגיאוגרפית בין מקבלי השירותים של המוסד (המקור הראשון )ובין אופן בניית המקור השני (Zhang et al., 2007) .אם לדוגמה המקור הראשון כולל נשים המקבלות שירות למחלות מין במרפאה בתל אביב ,אולם המרפאה אשר ממוקמת בתל אביב משרתת גם נשים מחוץ לתל אביב .המקור השני הוא מדגם של נשות תל אביב .יוצא שמספר מקבלות השירות במרפאה מתייחס לאוכלוסייה שמתגוררת מחוץ לתל אביב בעוד המקור השני הוא של מדגם של נשים הגרות בשטח השיפוט של העיר תל אביב .במקרה כזה עלולה להיווצר הערכת יתר של האוכלוסייה הנסתרת .בעיה זו נפתרת באופן אוטומטי כאשר מדובר במחקר ברמה הכלל-ארצית – במקרה זה מתקבלת חפיפה גיאוגרפית אוטומטית בין המדגם למקבלי השירותים .לחלופין ניתן לפתור בעיה זו על ידי הגדרה ברורה של השיוך הגיאוגרפי של מקבלות השירות במרפאה ( Saidel et al., 2008; Vadivoo et al., 2008 .) 5.1.2.3.4 המלצות  מומלץ להשתמש בשיטה זו כאשר קיימת עצמאות או תלות קטנה מאוד בין שני מקורות המידע. 5.1.2.4 שיטת הספירה של מוסדות 5.1.2.4.1 עקרונות השיטה השיטה מתבססת על הכנה של רשימה מפורטת של המ סגרות שבהם נמכרים שירותי מין :מכוני ליווי ,נערות ליווי ,דירות דיסקרטיות ,חדרים על פי שעה ,בתים פרטיים שנמכרים בהם שירותי מין ובתי מלון שנמכרים בהם שירותי מין (ראו , (UNAIDS/WHO, 2010 .הכנת הרשימה נעזרת במקורות מרשת האינטרנט (Cunningham & Kendall, 2010) ,במחקר פרסומות מהעיתונות הכללית וממגזינים לענייני מין ,במחקר כרטיסי ביקור , ובמקורות מידע אחרים שהחוקרים מצליחים לאתר .מהרשימה מנופות כפילויות על בסיס מספרי טלפון ,כתובת פיזית או כתובת דואר אלקטרוני .מתוך הרשימה דוגמים מוסדות וסופרים את הנשים הפועלות בכל מוסד. 135 5.1.2.4.2 יתרונות השיטה 1. השיטה יעילה יחסית באיתור זנות נערות ליווי ,זנות חדרים ודירות דיסקרטיות וזנות ברשת האינטרנט. 2. השיטה זולה ולא מחייבת עבודת שטח אינטנסיבית. 5.1.2.4.3 חסרונות השיטה 1. השיטה אינה מספקת פיזור גיאוגרפי של זירות הזנות השונות. 5.1.2.4.4 המלצות  מומלץ להשתמש בשיטה זו לאומדן זנות נסתרת (נערות ליווי ,דירות דיסקרטיות וזנות בחדרים דיסקרטיים.) 5.2 שיטות לגיוס משתתפות למחקר המשותף לכל השיטות האוספות נתונים מנשים במעגל הזנות הוא מאפייניה הייחודיים של הזנות .הזונות נחשבות לאוכלוסייה נסתרת ;זאת משום שהזנות לעתים קרובות מצויה על הגבול הדק בין מה שחוקי למה שאיננו חוקי .גם אם הזונות עצמן אינן עוברות על החוק ,במדינות רבות ,המנהלים אותן עוברים על החוק ( Uusküla et al., 2010 .)כמו כן ,לעתים קרובות הזנות היא אחד מערוצי הפעולה של הפשע המאורגן ולכן היא "עטופה "בקודים של אי שיתוף פעולה עם גורמים שאינם חלק מהפשע המאורגן .נוסף על כך ,הזנות מלווה בסטיגמה חברתית קשה (Giusta, et al. 2009; Cunningham & Kendall, 2011) .מסיבות אלה ,אוכלוסיית הזנות ,בדומה למספר אוכלוסיות אחרות (מזריקי סמים ,גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ,)היא בגדר "אוכלוסייה נסתרת." כאוכלוסייה נסתרת ,אוכלוסיית הזנות מציבה בפני החוקר מספר אתגרים .ראשית ,גודל האוכלוסייה אינו ידוע . בשל כך לא ניתן להסתמך על מסגרת דגימה (לדוגמה ספר טלפונים של כל העוסקות בזנות .)בהיעדר מסגרת דגימה אין זה דבר פשוט לבנות מדגם מייצג של אוכלוסיית הנשים בזנות .שנית ,בשל היותה של הזנות תופעה נסתרת ,סטיגמתית ולפעמים בלתי חוקית ,קיים קושי באיתורן ,בזיהוין ,וברכישת אמונן של נשים ממעגל הזנות ( Kruse et al., 2003; Shaghaghiet al., 2011; Vuylsteke et al. 2010 .)כדי להתגבר על חלק ממכשולים אלה , התפתחו עם השנים מספר טכניקות לגיוס משתתפות למחקרים על נשים ממעגל הזנות. [נראה לי שראוי להוסיף כאן את הקשיים הנובעים מכך שהעוסקות והעוסקים בזנות מאופיינים באי- יציבות כך שהם משנים לעתים קרובות את ימי ושעות העבודה ,את מספר ימי העבודה בחודש ובשנה ,ואת זירות הפעולה] 136 5.2.1 שיטת כדור השלג ( Snowballing ) 5.2.1.1 עקרונות השיטה זוהי אחת השיטות הראשונות שנעשה בהן שימוש בגיוס משתתפים למחקר .השיטה מנצלת את הקשרים האישיים הקיימים בתוך האוכלוסייה הנסתרת כדי לרכוש את אמונם של חברי אוכלוסייה זו ולגייסם למחקר ( Atkinson & Flint, 2001 .)התהליך מתחיל במספר מקורות (הקרויים seeds )המגויסים למחקר באמצעות מכרים משותפים .כל מקור שמגויס למחקר מתבקש לגייס עוד מועמדים למחקר בשיטת כדור שלג .צוות המחקר יוצר קשר עם אותם מועמדים ,מראיין את אלה המוכנים להתראיין ,ומבקש מהם ל ספק פרטים של מועמדים נוספים מהאוכלוסייה הנסתרת ( Council of Europe, 1997; Browne 2005 .)זאת עד אשר מגיעים לגודל המדגם הרצוי. 5.2.1.2 יתרונות השיטה 1. השיטה פשוטה יחסית להפעלה ומחייבת קשרים אישיים עם האוכלוסייה הנסתרת . 2. בהנחה שחברי האוכלוסייה הנסתרת אכן מקושרים בינם לבין עצמם ,השיטה יכולה לסייע בגיוס מספר המשתתפים הנחוץ. 5.2.1.3 חסרונות השיטה 1. המדגם שמתקבל הוא מדגם נוחות .הוא אינו מייצג את האוכלוסייה שממנה נלקח המדגם . 2. לא ניתן לבנות אומדנים מהימנים ממאפייני המדגם למאפייני האוכלוסייה שממנה הוא נלקח. 3. מאפייני מדגם הנוחות שמתקבל תלויים במידה רבה במאפייני ה מרואיינים הראשונים ( seeds ) .אנשים באוכלוסייה הנסתרת נוטים לגייס אנשים הדומים להם במוצא ,ברמת ההשכלה ,ברמת ההכנסה ,בדת , וכו .'נטייה זו קרויה homophilia effect (ראו : Heckathorn et al., 2002 .) 4. ייתכן שישנן באוכלוסייה הנסתרת תת-אוכלוסיות ,שאינן מקושרות זו עם זו – במקרה כזה המדגם שיתקבל עשוי שלא לייצג תת-אוכלוסיות מסוימים ( Atkinson & Flint, 2001 .) 5.2.1.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה זאת לגיוס משתתפים למחקר. 5.2.2 Respondent Driven Sampling (RDS) 5.2.2.1 עקרונות השיטה שיטת RDS הוצעה ב- 1997 על ידי Heckathorn .שיטה זו היא הן שיטה לגיוס משתתפים למחקר והן שיטת דגימה .עיקריה של השיטה הם: 137 - גיוס משתתפים למחקר של אוכלוסייה נסתרת נעשה על ידי חברי האוכלוסייה הנסתרת באמצעות תלוש או קופון .מתקבלים למחקר רק מי שמציגים את התלוש או הקופון (למעט מספר המגויסות הראשונות ,ה- seeds .) - כל מי שמתקבל למחקר מזכה את מחלק הקופון (המקור המפנה )בתמריץ כספי. - כל מי שמשתתף במחקר ועונה על השאלון מקבלת תמריץ כספי. - קיימת בקרה על תהליכי ההפניה (מי הפנה את מי ,ומי הופנה דרך מי.) - קיימת מתודולוגיה לקביעה מתי המדגם שמתקבל הופך למדגם שאינו תלוי במגייסים הראשונים. - ברגע שהמדגם הופך להיות צע מאי מה מגייסים הראשוניים ניתן להשתמש בשיטת Multiplier כדי לאמוד את גודל האוכלוסייה הנסתרת (למשל שואלים בקרב המדגם שהתקבל כמה מהם נעצרו על ידי המשטרה.) שיטה זו היא שכלול של שיטת כדור השלג .גיוס המשתתפים למחקר נעשה באמצעות חברים שמוסרים תלוש או קופון לחבריהם .מי מהחברים שמעוניין להצטרף למחקר צריך להציג את הקופון או התלוש .בשלב ראשון מגויסים אנשים מהאוכלוסייה הנסתרת ,הקרויים seeds .על כל אחד מהמגויסים הראשונים (ה- seed )לגייס , בתוך פרק זמן קצוב ,מספר קבוע ( 2-3 )של חברים מהאוכלוסייה הנסתרת .המגויסים מצדם מתבקשים גם כן לגייס חברים מהאוכלוסייה הנסתרת .כל התהליך ממודל באמצעות תהליך שרשרת מרקוב Chain .Markov 118 הרעיון הוא לא לתת קופונים רבים למישהו שיש לו קשרים חברתיים רבים ,אלא לתת מספר קבוע של קופונים לכל מגייס .כך מתקבלים יותר גלים (גל הוא שלב שבו כל מי שקיבלו קופון מדור מסוים העבירו אותו לחבריהם ואלה ניצלו אותו בזמן הקצוב .)ריבוי הגלים מגדיל את אי התלות בין המגייסים הראשונים לשאר המגויסים .כאשר למאפייני המגייסים הראשוניים השפעה על מאפייני המדגם השפעה זו קרויה homophilia effect .על פי תהליך מרקוב ,לאחר מספר מסוים של גלי גיוס ,מאפייני הגלים ה אחרונים אינם תלויים במאפיינים של המגייסים הראשוניים ( seeds ) .הרעיון הוא שהמאפיינים של כל מגויס תלויים במי שגייס אותו ,אך לא תלויים במי שגייס את מי שגייס אותו .תיאורטית ,על פי ( 2004 ) Watts , כל האנשים קשורים זה לזה בשרשרת היכרויות בת שש חוליות ,ולכן די בשישה גלים ;ואולם בפועל ,אם קיים אפקט homophilia חזק ,הדבר עלול לחייב מספר רב יותר של גלים כדי להגיע לאיזון של מרקוב . 118 מערכת מוגדרת כ מערכת מרקובית אם כל המידע בהווה ,היכול לשמש לניבוי המצבים העתידיים ,מתמצה במצב הנוכחי . משמעותו של תנאי זה היא שאין צו רך לזכור את מצבי העבר ,שכן מידע זה לא יועיל בניבוי העתיד. אינטואיטיבית , מודל מרקובי מתאר מערכת חסרת זיכרון: מערכת שבה אין השפעות עקיפות של מצבים קודמים בסדרה על מצבים עתידיים( השפעות"עקיפות " הן השפעות שאי נן באות לידי ביטוי במצב הנוכחי .ו רא הסברת המודל בוויקיפדיה תחת הערך"שרשרת מרקוב"). במקרה של RDS תהליך הגיוס ש מתקדם מגל לגל יגיע בסופו של דבר למצב מאוזן ,ש ההתפלגות שלו אינה תלויה במאפייני ה- seeds ש איתם החל .התהליך 138 כאמור ,אחד החסרונות של שיטת Snowballing הוא הנבת מדגם מוטה אשר מאפייניו נגזרים במידה רבה ממאפייני ה- seeds שאיתם החל המחקר .מכאן נגזרת המטרה העיקרית של שיטתRespondent Driven Sampling :ליצור מדגם אשר מאפייניו אינם תלויים במאפייני ה- seeds שאיתם החל המחקר (Heckathorn, 1997) . כאשר מאפייני המדגם הסופי אינם תלויים במאפייני ה- seeds שמהם החל המחקר ,נוצר מדגם בלתי תלוי .אי התלות היא תנאי לאומדן היקף בעיית הזנות בשיטת Multiplier . נדגים כעת כיצד שיטת RDS מתיימרת להגיע למדגם אשר מאפייניו אינם תלויים במאפייני ה- seeds .נניח שיש לנו שלושה סוגי זנות ,כאשר 60% מהנשים הן זונות רחוב , 30% זונות בתי בושת ,ו- 10% מהן נערות ליווי (היות ומדובר באוכלוסייה נסתרת ,התפלגות זו בדרך כלל אינה ידועה לנו בתחילת המחקר.) אילו כל אישה הייתה מגייסת נשים על פי ההתפלגות הזו ,אזי לא משנה מי היו ה- seeds שלנו ,הגל הראשון כבר היה מניב התפלגות אשר זהה לזו של האוכלוסייה .ואולם החשש הטבעי הוא מקיום homophilia effect שעל פיו תהיה לנשים נטייה לגייס יותר נשים הדומות להן ( Heckathorn et al., 2002 .) וכך אפשר לדוגמה ,שזונת רחוב לא תגייס 60% נשים מהרחוב , 30% נשים מבתי בושת ו- 10% נערות ליווי ,אלא 80% נשים מהרחוב , 15% נשים מבתי בושת ו- 5% נערות ליווי. גם אישה מבית בושת לא תגייס 60% נשים מהרחוב , 30% נשים מבתי בושת ו- 10% נערות ליווי ,אלא 35% נשים מהרחוב , 60% נשים מבתי בושת ו- 5% נערות ליווי ,ונערת ליווי תגייס 40% נשים מהרחוב , 20% מבתי בושת , ו- 40% נערות ליווי. דהיינו ,התפלגות הגיוס אינה תלויה רק בהתפלגות הכללית באוכלוסייה ,אלא גם בזהותה של המגייסת ,כאשר קיימת נטייה לגייס יותר את אלה הדומות למגייסת. הנחת המפתח של שיטת Respondent Driven Sampling היא שהנשים אשר גויסו בגל הראשון ,או שיגויסו בגלים הבאים ,תגייסנה בעצמן באופן שתלוי אך ורק במאפיינים שלהן עצמן ,דהיינו ,באופן שאיננו תלוי במאפיינים של מי שגייס אותן. אם ניקח לדוגמה את הנשים מבתי הבושת אשר גויסו בגל הראשון :חלקן גויסו על ידי נשים מזנות רחוב ,חלקן גויסו על ידי נשים מבית בושת ,וחלקן גויסו על ידי נערות ליווי – כל זה לא משנה ;אישה מבית בושת תגייס על פי ההתפלגות המאפיינת נשים מבית בושת (דהיינו , 35% מהרחוב , 60% מבתי בושת ,ו- 5% נערות ליווי ,)ולא משנה מי גייס אותה עצמה. הנחת מפתח זו ,אשר גם נבדקה אמפירית ואוששה (Heckathorn, 1997) ,הופכת את תהליך הגיוס לכזה שניתן לייצוג באמצעות שרשרת מרקוב ,שעליה חל הכלל הבא :תהליך הגיוס אשר מתקדם מגל לגל יגיע בסופו של דבר למצב של איזון ,שההתפלגות שלו אינה תלויה במאפייני ה- seeds שאיתם החל התהליך. הבעיה היא שבמציאות ,מספר הגלים העומד לרשותנו מוגבל למדי .אם יהיו לנו לדוגמה ,ארבעה seeds בלבד , אשר כל אחד מהם (וכן כל מי שמגויס בהמשך התהליך )מגייס שני חברים בלבד ,אזי יידרשו לנו 7 גלים בלבד כדי להגיע למדגם של 1,000 חברים : 4+8+16+32+64+128+256+512=1,020 . למזלנו ,התהליכים שבהם אנו עוסקים הם תהליכים גיאומטריים אשר מגיעים במהירות רבה לאיזון ולאי תלות . על פי ( 1997 ) Heckathorn ,לא נדרשים יותר משישה גלים כדי להגיע לאיזון .לפי שיטת RDS דוגמים גל אחר 139 גל ,עד שההבדלים בין הגל האחרון לגל הלפני אחרון נעשים קטנים .בשלב זה ,ובהינתן שכבר הגענו לגודל המדגם הרצוי ,אנו מסיקים שהגענו למצב של איזון ואין צורך לגייס עוד משתתפות למחקר. על בסיס המדגם שקיבלנו לבדו ,עדיין לא ניתן להסיק את גודל האוכלוסייה ,אולם בהינתן מקור מידע אחר , ניתן להסיק ממידת החפיפה בינו למדגם של ה- Respondent Driven על גודל האוכלוסייה הנסתרת ,כפי שהדבר נעשה בשיטת Multiplier . בגישה זו נעשה שימוש במחקר על בני נוער המנוצלים מינית בעיר ניו יורק (Curtis et al., 2008) .סה"כ עלו במדגם 249 בני נוער אשר ענו על הקריטריונים .מתוכם , 15% נעצרו בגין עבירות זנות על ידי המשטרה בשנתיים האחרונות .באותה תקופה נעצרו על ידי המשטרה סה"כ 599 בני נוער בגין עבירות זנות ,ומכאן ההערכה שבניו יורק יש קרוב ל- 4,000 בני נוער המנוצלים מינית (שם .) כאמור ,שתי המטרות העיקרית של שיטת Respondent Driven Sampling הן:  ליצור מדגם אשר מאפייניו אינם תלויים במאפייני ה- seeds שאיתם החל המחקר ( 1997 Heckathorn, ) .כפי שראינו ,מטרה זו מושגת באמצעות ריבוי גלי הגיוס.  לאתר ולסייע בגיוס משתתפות למחקר שלולא כן היה קשה יותר לזהותן ולגייסן . מבחינה מעשית ,שיטת Respondent Driven Sampling צריכה להתמודד עם מספר אתגרים: 1. תמריצים להשתתפות במחקר עשויים שלא להיות אטרקטיביים מספיק – הדבר עשוי להאט את תהליך הגיוס או לעצור אותו כליל .מצד שני ,תמריצים להשתתפות עשויים להיות אטרקטיביים מדי – הדבר עשוי לגרום להתחזות של מי שאינם שייכים לאוכלוסיות המטרה .ייתכן גם שאותו תמריץ יהיה אטרקטיבי לתת- אוכלוסייה אחת ,ולא אטרקטיבי לתת-אוכלוסייה אחרת. 2. אפשר שיש באוכלוסייה תת-אוכלוסיות שביניהן לא קיימים קשרים .יש להכיר את תת-האוכלוסיות הללו מראש ,ובתהליך הדגימה להתייחס אליהן כאל אוכלוסיות נפרדות .אפשר ליצור עבור כל אחת מהן מדגמי Respondent Driven נפרדים (Heckathorn, 1997) ,או ליישם לכל אחת מהן את השיטה המתאימה ביותר עבורה. 3. אפשר שיש באוכלוסייה תת-אוכלוסיות אשר אינן מנותקות ,אך קשה יותר לגייסן עבור המחקר .יש להכיר אותן מראש ולתת עבור גיוסן בונוסים מיוחדים. 5.2.2.2 .יתרונות השיטה 1. מפיקה מדגם שהוא בלתי תלוי במגייסים הראשונים שלו. 2. ניתן להגיע למדגם גדול יחסית של האוכלוסייה הנחקרת. 3. על סמך ידיעת גודלה של הרשת החברתית של כל משתתפת במחקר ,ניתן לחשב את התפלגות סוגי הזנות באוכלוסיית הנשים ממעגל הזנות (שיעור זנות רחוב ,שיעור זנות מכונים ובתי בושת ,שיעור זנות דירות דיסקרטיות ושיעור זנות נערות ליווי.) 4. מספקת אומדן ארצי טוב יחסית של היקף זנות רחוב ,זנות בתי בושת וזנות מכונים. 140 5. לא מחייבת עבודת שטח אינטנסיבית. 6. בצורתה המוכרת מאז 1997 השיטה מאפשרת ללמןד על מאפייני האוכלוסיה ,אך אינה מאפשרת לאמוד את גודלה .דבר זה אפשרי רק בפיתוח מן השנים האחרונות ומחייב הסתמכות על תוכנה ייחודית. 5.2.2.3 חסרונות השיטה 1. אינה מספקת מידע על הפיזור הגיאוגרפי של סוגי הזנות השונים. 2. אינה מספקת אומדן ישיר של זנות דירות דיסקרטיות או זנות נערות ליווי. 5.2.2.4 המלצות  מומלץ להשתמש בשיטה לקבלת אומדן ארצי של זנות רחוב ,זנות בתי בושת וזנות מכונים. 5.2.3 Facility-based Sampling 5.2.3.1 עקרונות השיטה גיוס המשתתפים למחקר נעשה במוסדות שונים אשר עובדים עם האוכלוסיות הנסתרות .דוגמאות לכך הן בתי כלא ,מרכזי שיקום וגמילה ,בתי חולים ,מרפאות ,מקלטים לנשים מוכות ומוסדות לשיקום נשים ממעגל הזנות ( Magnani et al., 2005 .)מתקבל מדגם נוחות בלתי מייצג. 5.2.3.2 יתרונות השיטה 1. שיטה זולה. 2. משתמשת באוכלוסייה זמינה. 5.2.3.3 חסרונות השיטה 1. אין פיזור מספיק של מוסדות השיקום השונים ,והנוכחות בהם מבוססת לרוב על סלקציה עצמית. 2. מתקבל מדגם לא מייצג. 3. לא ניתן לבנות אומדן אזורי או אומדן ארצי של התופעה הנחקרת. 5.2.3.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה זו לגיוס נחקרות למחקר. 5.2.4 Indigenous Field-worker Sampling 5.2.4.1 עקרונות השיטה הכשרת אנשים שבאים מהאוכלוסייה הנסתרת ומכירים אותה ,לביצוע עבודת השדה המחקרית ( Platt et al., 2006; Rhodes et al., 2006 .)אנשים אלה ,להבדיל מהחוקרים ,מסוגלים לאתר את האוכלוסייה ולזהות אותה , וכן לזכות לשיתוף פעולה מצדה . 141 5.2.4.2 יתרונות השיטה 1. באמצעות Indigenous Field-worker Sampling ניתן לשפר את איכות הגיוס למחקר בכך שנעזרים בעובדי שטח מנוסים שלהם רשתות גיוס רבות. 5.2.4.3 חסרונות השיטה 1. לא ניתן להגיע באמצעות השיטה למדגם מייצג .מעבר לכך ,גישה זו מחייבת את אנשי השדה לפעול בתוך השטח ,והדבר עשוי להיות כרוך בסיכון אישי ( Platt et al., 2006 .) 5.2.4.4 המלצות  לא מומלץ להשתמש בשיטה זו באופן בלעדי .ניתן להיעזר בה במסגרת שימוש בשיטות גיוס אחרות כמו RDS . 5.2.5 מחקר איכותני מקדים 5.2.5.1 עקרונות כלליים מחקר איכותני מקדים הוא תהליך שיטתי של הכרת השטח ובדיקה מדוקדקת יותר של ישימות שיטות המחקר וכלי המחקר .הוא כולל בדרך כלל ראיונות עומק ,ראיונות עם אנשי מפתח רלוונטיים ,ראיונות עם מומחים , ראיונות עם שומרי סף ( gatekeepers )של זירות שונות שבהן קיימת זנות ,וכן תצפיות .המחקר האיכותני המקדים נעשה בדרך כלל בשילוב אנשי שטח המסוגלים לזהות נשים ממעגל הזנות ,לרכוש את אמונן ולגייסן למחקר .חשיבות השימוש במחקר איכותני מקדים מוסברת במחקר של ( 2010 ) Johnston et al., וכן במחקר של ( 2010 ) UNAIDS/WHO . אחת הדוגמאות החשובות של מחקר איכותני המקדים היא של ( 2010 ) Emmanuel et al. .במחקר השתתפו 12 ערים וכל עיר חולקה לשישה רבעים (על בסיס יחידות אדמיניסטרטיביות .)לכל רובע מונה צוות מחקר . בתוך כל רובע נאסף מידע על מקומות שבהם יש זנות רחוב ,זנות מכונים ,זנות דירות או חדרים דיסקרטיים , וזנות נערות ליווי .צוותי המחקר בכל רובע אספו מידע מ- secondary key informants (אנשים שבאים במגע עם אוכלוסיית המטרה )בנוגע לדרכים שבהן ניתן לגייס נשים ממעגל הזנות למחקר .צוותי המחקר גם ביקשו מ"שומרי הסף "הערכות מספריות של הנשים העובדות בכל אחת מזירות הזנות .לזירות של זנות נסתרת , כדוגמת נערות ליווי ונשים בדירות דיסקרטיות ,השתמשו החוקרים ברשימה של כל המפעילים (סרסורים ומדאמס ,)באמצעות Snowballing .לאחר מכן רואיינו המפעילים בנוגע למספר העובדות באחריותם , והמיקומים שבהם העבודה מתבצעת . באמצעות המחקר המקדים הגיעו החוקרים לאומדן של מספר הנשים במעגל זנות ברובע נתון ,תוך קבלת הפיזור הגיאוגרפי של פעילותן .נוסף ,על כך הם קיבלו חלוקה של עבודת הזנות לחמישה סוגים : 1 .זנות ביתית – הנשים מנהלות חיים רגילים ומעורבות בס תר בזנות באמצעות קשר לסרסורים וכדומה 2 .זנות רחוב 3. זנות דירות דיסקרטיות 4 .זנות בתי בושת 5 .זנות נערות ליווי. 142 בבנגקוק ,תאילנד ( Johnston et al., 2010 )נמצא במחקר המקדים כי לנשים במעגל הזנות קשרים חברתיים עם עד 20 נשים אחרות .לבעלות השכר הנמוך גם היה קשר קודם עם המגייסים למחקר והן היו מעוניינות להשתתף בסקר יותר מאשר בעלות השכר הגבוה .נמצא שקשה למצוא תמריץ כספי אחיד להשתתפות במחקר עבור כל הנשים ממעגל הזנות .התמריץ עשוי להיות גבוה מדי לחלקן ובה בעת נמוך מדי לאחרות .כמו כן ,היה צורך באתרים רבים בקרבת מקום העבודה לקיום הראיונות .המרפאות הציבוריות (לטיפול במחלות מין )לא היו מקובלות כאתרים לקיום הראיונות .הנשים העדיפו את שעות אחר הצהריים והערב לקיום הראיונות ,וכן העדיפו שהצוות המראיין יהיה מורכב מאנשים אשר כבר עובדים אתן .במקרה של השימוש בשיטת הקופונים , על הקו פון לכלול מפה עם המקום שבו מתקיים ה ראיון .מראיונות עם נשים ממעגל הזנות התברר שהן מבקשות תמריצים כספיים השקולים לסכום שאותו הן מקבלות מהלקוח הטיפוסי. המחקר המקדים יכול ללמד את הגורמים המפעילים את המחקר על מהות עבודת השטח הנדרשת לפני איסוף הנתונים .נוסף ,על כך המחקר המקדים נועד להגביר את שיתוף הפעולה מצדן של הנשים ממעגל הזנות ומצדם של אנשי מפתח נוספים . היות ונשים ממעגל הזנות חשופות דרך שגרה לאלימות ולאיומים ,הן עשויות לגלות חוסר אמון וחששות מהשתתפות במחקר ( Mazzieiro, 1998 .)ייתכן שיש צורך לשוחח עם gatekeepers כדי שיבינו את חשיבות המחקר ואת חשיבותה של שמירת האנונימיות ,ושעבודתן של הנשים לא תושפע מהשתתפותן במחקר (Uusküla et al., 2010) .ייתכן שיש צורך לשוחח עם אנשים בעלי השפעה בקהילת הנשים ממעגל הזנות כדי שיפרסמו את המחקר ויפיגו את החששות ממנו( . Damacena, Szwarcwald & Barbosa Júnior, 2011 .)אולי יש לבצע פעולת יישוג מצדם של ארגוני הסיוע השונים בקרב תת-האוכלוסיות החשופות פחות לפעילות שלהם ( Uusküla et al., 2010 .) 5.2.5.2 המלצות  מומלץ ל ערוך מחקר איכותני מקדים לפני יישום כל שיטה לאיסוף נתונים . 5.2.6 ספירת מודעות באינטרנט 5.2.6.1 עקרונות השיטה סורקים את רשת האינטרנט לזיהוי רשימה של אתרי המין .בכל אתר בודקים מודעות לשירותי מין ומקטלגים את ה מודעות וההפניות המצויות בהןCunningham & Kendall, 2010) .)סריקת כל אתרי המין צריכה להיות אחידה תוך שימוש בכללי חיפוש מוגדרים ,שימוש במילות חיפוש ובביטויי חיפוש מוגדרים ושימוש במנועי חיפוש מזוהים .זאת כדי לאפשר שחזור של תהליך החיפוש .קטלוג ה מודעות נועד להבחין בין מודעת לשירותי מין ובין פרסומת לשירותים אחרים .כך למשל ,ניתן להבחין בין מכון עיסוי המפרסם שירותי עיסוי ללא מין , ובין מכון שמפרסם את האפשרות לשלב את השניים .קטלוג המודעות מאפשר גם לאתר מודעות כפולות באותו אתר ,או כפילויות ב מודעות באתרים שונים .לאחר ניפוי ה מודעות שאינן קשורות לשירותי מין ,וניפוי ה מודעות הכפולות ,מתקבל אומדן של מספר המודעות .על בסיס זה ניתן לפלח את מספר המודעות לפי סוג הפעילות (שירותי ליווי ,דירות דיסקרטיות ,שירותי מין ברשת .)ניתן גם לאתר את מספר הנשים המשדלות לשירותי מין ברשת האינטרנט ומספר הנשים המספקות שירותי מין ברשת. 143 5.2.6.2 יתרונות השיטה 1. השיטה פשוטה וזולה יחסית ויכולה להיעשות מכל מערכת מחשב שיש לה חיבור לאינטרנט. 2. ככל שיש בנמצא מתודולוגיית חיפוש אחידה ,מגוון חיפושים עצמאיים אמורים להניב תוצאות קרובות. 3. ניתן להגיע לחלקים נסתרים של תעשיית הזנות (נערות ליווי וזנות בחדרים דיסקרטיים )שקשה לאתרם באמצעים אחרים. 5.2.6.3 חסרונות השיטה 1. השיטה יכולה לאתר רק פעילות ברשת האינטרנט (פעילות וירטואלית )ולא פעילות בשטח. 2. אין מודלים לחישוב יחסי הגומלין בין היקף הפעילות ברשת לפעילות מחוץ לרשת . 5.2.6.4 המלצות  מומלץ לעשות שימוש בשיטה לגילוי היקף הפעילות לשידול לשירותי זנות ומכירת שירותי זנות ברשת האינטרנט. 5.3הערכת השיטות לאומדן היקף תופעת הזנות מסקר הספרות עולות מגוון טכניקות דגימה לאומדן היקף תופעת הזנות ,כמו גם טכניקות גיוס משתתפים למחקרים האומדים את היקף התופעה .לוח 10 מציג את תמצית השיטות העיקריות. 144 לוח 10 : תמצית השיטות העיקריות לאומדן היקף תופעת הזנות שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי 1 Network Scale-Up דגימה מהאוכלוסייה הכללית . מאתרים את גודלה של המערכת החברתית של הנשאל . בוחנים את שכיחותה של האוכלוסייה הנסתרת ברשת החברתית . שכיחות התופעה הנסתרת ברשת החברתית היא בסיס לאומדן שכיחות התופעה בכלל האוכלוסייה. Bernard et al., 1989 נעזרת במדגם של כלל האוכלוסייה. בשיטה זאת ניתן לאמוד מספר אוכלוסיות ( ,דרי רחוב נשים במעגל ,הזנות מזריקי סמים). רמת דיוק נמוכה. לא מומלץ להשתמש בשיטה לבניית אומדן .ארצי לזנות Ezoe et al., 2012 אינה מספקת מידע על הפיזור הגיאוגרפי של תופעת הזנות. McCarty et al., 2001 לא מתאימה לזנות אינטרנט. 145 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי 2 Capture- Recapture באזור גיאוגרפי מוגדר דוגמים (( Capture נשים במעגל הזנות .ומסמנים אותן כעבור פרק זמן קצר מבוצע מדגם שני ( Recapture .) שיעור החפיפה בין שני המדגמים מאפשר לאמוד את היקף התופעה .באזור המוגדר Vuylsteke et al., 2010 מתאימה לאזורים קטנים. מחייבת מדגמים בלתי תלויים. לרוב יש תלות בין המדגמים. אינה מומלצת לשימוש בסקר הלאומי. Minh, 2004 מתאימה לזנות רחוב או זנות בתי בושת. מספקת אומדן מדויק יחסית לאזור .הנחקר אינה מתאימה לכלל המדינה. שיטה ותיקה יחסית. אינה מתאימה לזנות סמויה כמו זנות נערות ליווי או דירות דיסקרטיות. מחייבת עבודת שדה אינטנסיבית. 146 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי לא מתאימה לזנות אינטרנט. 3 Capture- Recapture with Programme Data משתמשים ברשימות של מוסדות טיפוליים בתור המדגם הראשון(( Capture . דוגמים מדגם שני ( Recapture ) מאזור סמוך למוסדות הטיפוליים . שיעור החפיפה בין שני המדגמים מאפשר לאמוד את היקף התופעה באותו .אזור Uuskula et al., 2007 מתאימה לאזור עם ריכוז של מוסדות טיפוליים. מספקת אמדן אזורי. מחייבת מדגמים בלתי תלויים . לרוב יש תלות בין המדגמים. אינה מומלצת לשימוש בסקר הלאומי. אינה מתאימה לאומדן כלל- ארצי. אינה מתאימה לזנות סמויה כמו זנות נערות ליווי או דירות דיסקרטיות. מחייבת עבודת שדה אינטנסיבית. אינה מתאימה לזנות אינטרנט. 147 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי 4 Multiplier שיטה לאומדן של היקף תופעה . לוקחים מדגם ראשון עם שיעור ידוע של תופעה הקשורה לזנות ( היקף מאסרים בנושא זנות) . לוקחים מדגם שני שהוא מייצג של זונות . שיעור החפיפה בין המדגמים נותן אומדן מהימן של .היקף תופעת הזנות Saidel et al., 2010 מספקת אומדן מהימן של היקף הזנות על בסיס ארצי . רמת הדיוק מושפעת ממידת אי התלות בין שני המדגמים. מומלץ להיעזר בשיטה אם עושים שימוש 'בשיטות מס 3 או5 או6. Zhang, 2007 שיטה פשוטה .יחסית אינה מתאימה לאומדנים על בסיס אזורי . השיטה יכולה לפעול במגוון טכניקות של דגימה 'בשיטות מס 3 או5 או6. 148 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי Snowballing חבר מביא חבר . מתקבל מדגם נוחות לא מייצג. שיטה מקובלת לגיוס אוכלוסיות נסתרות. לאחר יצירת המדגם נעזרים בטכניקה מספר4 לאומדן .היקף התופעה Atkinson & Flint, 2001 קל יחסית לגייס מדגם נוחות. אי אפשר ליצור אומדנים אזוריים או ארציים ממדגם נוחות. אינה מומלצת לשימוש בסקר הלאומי. Browne, 2005 149 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי Respondent Driven Sampling משתתפים מגייסים משתתפים אחרים באמצעות2-3 קופונים לכל משתתף. לקופונים סימון למי ומתי ניתנו. נוצרים גלים או מחזורים של גיוס משתתפים. כשמגיעים למדגם מייצג ומאוזן נעזרים בשיטה מספר4 לאומדן היקף התופעה. Heckathorn, 1997 ניתן לשלוט על גודל המדגם המתקבל. המדגם הוא בלת י תלוי ומאפשר אומדן מדויק על בסיס ארצי. מתקבל אומדן של .סוגי הזנות אין מיפוי גיאוגרפי . מתאימה פחות לזנות סמויה כמו זנות נערות ליווי או זנות דירות דיסקרטיות . מומלצת לשימוש לקבלת אומדן ארצי של היקף הזנות הגלויה. Watts, 2004 מחייבת עבודת שדה אינטנסיבית. Damacena et al., 2011 אינה מתאימה לזנות אינטרנט. 150 שיטת דגימה עיקרי השיטה מקורות ביבליוגרפיים יתרונות חסרונות המלצות לסקר הלאומי שיטת הספירה מכינים רשימה של מוסדות ומקומות שבהם נמכרים שירותי מין לפי טלפון ,כתובת פיזית או כתובת אלקטרונית .מתוך הרשימה דוגמים וסופרים את מספר הנשים הפעילות בממכר שירותי מין. קל יחסית לבנות רשימה. מתקבל מידע עקיף על מספר משוער של נשים ,בלי יכולת לראיין ולקבל מידע ישיר. אינה מומלצת לקבלת אומדן ארצי על היקף תופעת הזנות. 8מחקר זירות האינטרנט מיפוי אתרי מין , בלוגים ופוסטים הקשורים לזנות . מיפוי מוסדות וגורמים פרטיים המפרסמים שידול לשירותי זנות. מיון פרסומות ברשת לפי מספרי טלפון וכתובת . איתור אתרים המספקים שירותי מין .וירטואליים Cunningham & Kendall, 2011 Bernstein, 2007 יעילה לאיתור היקף השידול , התיווך והאספקה של שירותי מין באינטרנט. חושפת חלק מהזנות הנסתרת של שירותי ליווי ונשים המספקות שירותי מין בדירות או בחדרים דיסקרטיים על בסיס חלקי או מזדמן. חסרים כלים סטטיסטיים לאומדן היקף הזנות מחוץ לרשת על סמך הזנות המופיעה ברשת. מומלץ להיעזר בשיטה לניפוי זנות באינטרנט. 151 5.4 סיכום סקירת הספרות חשפה מגוון שיטות לבחינת היקף תופעת הזנות .תמצית השיטות ,כמו גם היתרונות והחסרונות של כל שיטה הוצגו לוח ב 11 .מתוך הסקירה עולות כמה מסקנות : 1. אין שיטה אחת שנותנת פתרון יעיל לאומדן ארצי של תופעת הזנות ,לאומדן אזורי ולמיפוי סוגי הזנות . 2. על זנות באינטרנט להיחקר באופן עצמאי ללא קשר לחקירת זירות אחרות של הזנות . 3. אומדנים של היקף תופעת הזנות הנשענים על מידע מהאוכלוסייה הכללית (למשל , Network Scale- up ) אינם מדויקים ומספקים רק אומדן גס. 4. אומדנים של היקף תופעת הזנות ברמה הארצית ,למשל בשיטת Respondent Driven Sampling ,יכולים להיות טובים אך הם אינם יעילים במיפוי פיזורה הגיאוגרפי. 5. יש סוגי זנות ,כדוגמת זנות נערות ליווי ,שניתן לאמוד את היקפם רק באמצעות gatekeepers או אנשים המעורבים בעקיפין בזנות ,ולא באמצעות ראיון עם הנשים העוסקות בזנות מסוג זה. 6. חלק משיטות הגיוס של משתתפות מחייבות שימוש במחקר איכותני מקדים הכולל ראיונות עם אנשי מפתח ,שיחות עם אנשי שטח ,מיפוי גיאוגרפי מפורט וראיונות עומק עם נשים ממעגל הזנות. לאור מסקנות אלה הוחלט לבחון את מכלול השיטות שנבחנו בסקר הספרות יחסית לזירות העיקריות של הזנות , ויחסית ליכולתן לתת אומדן ארצי של היקף התופעה .הבחינה מוצגת לוח ב 11 . 152 לוח 11 :התאמת השיטות לפי זירת הזנות ולפי היקף ארצי השיטה זירת הזנות היקף ארצי זנות רחוב בתי בושת דירות דיסקרטיות מכונים שירותי ליווי אינטרנט 1 Network Scale-up לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה מתאימה לאומדן גס בלבד 2 Capture-Recapture מתאימה חלקית מתאימה חלקית לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה מתאימה חלקית 3 Capture-Recapture with Programme Data מתאימה חלקית מתאימה חלקית לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה 4 Multiplier מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה 5 Snowballing מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה חלקית לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה 6 Respondent Driven Sampling מתאימה מתאימה מתאימה לא מתאימה לא מתאימה לא מתאימה מתאימה 7שיטת הספירה לא מתאימה לא מתאימה מתאימה לא מתאימה מתאימה מתאימה לא מתאימה 7שיטת המיפוי של HSAP מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה מתאימה לא מתאימה לא מתאימה 8סקר זירות האינטרנט לא מתאימה לא מתאימה מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה לא מתאימה 9סקר פרסומות וכרטיסי ביקור לא מתאימה מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה חלקית מתאימה חלקית לא מתאימה לא מתאימה 5.4.1 מסקנות מניתוח לוח 11 עולות המסקנות האלה: 1. יש לבחור שילוב של שיטות בהתאם ליתרונה היחסי של כל שיטה לזירת זנות מסוימת. 2. זנות רחוב ,זנות בתי בושת וזנות מכונים ניתן לאמוד בשיטת RDS . 3. זנות נערות ליווי וזנות דירות דיסקרטיות ניתן לאמוד באמצעות סוכני משנה שידווחו על היקף התופעה , לדוגמה בשיטת הספירה. 4. ניתן לקבל מידע על זנות אינטרנט ומידע חלקי על זנות נערות ליווי ודירות דיסקרטיות מניתוח מידע באתרי מין באינטרנט ,מחקר פרסומות מין ברשת ומחקר פרסומות מין בביטאוני מין. 153 פרק 6 – דיון וסיכום 6.1 הגדרות בעבודה זו ביקשנו לסקור את תופעת הזנות כפי ש היא מעוצבת בישראל במאה ה- 21 .תופעת הזנות היא מורכבת , ומלווה בוויכוחים תיאורטיים ,אידיאולוגיים ופרקטיים רבים .בבסיסה של תופעת הזנות מכירת יחסי מין או ,שירותי מין על ידי אישה ,גבר ,קטין או קטינה .תחילה התמקדו הגדרותיה של הזנות ביחסי מין מלאים בתשלום ,ובהמשך התרחבו וכללו מגוון פעולות מיניות ושירותים נרחבים נוספים .בין שירותים אלה ניתן למצוא מין אוראלי ,ריקודים ועיסויים ארוטיים ,סרטים פורנוגרפיים ,ועוד .יש המסווגים שירותים המערבים יחסי מין כזנות ישירה ,ושירותים שאינם מערבים מגע מיני מעין זה כזנות עקיפה .הגדרת התשלום אף היא התרחבה ; אין הכרח שהתשלום יהיה בדמות כסף מזומן .מזון ,מחסה ואף סמים הם תשלומים נפוצים לשירותי מין . פרקטיקת הזנות מתרחשת בזירות .רבות הזנות מתרחשת בבתי בושת ,בברים ומועדונים ,בדירות דיסקרטיות ופרטיות .זנות הרחוב היא מוקד מחקר עיקרי .עוד ישנן סוכנויות לשירותי ליווי ,זנות באמצעי תחבורה וזנות וירטואלית .האחרונה התפשטה באמצעות התפתחותה של רשת האינטרנט .מחד גיסא ,היעדר המגע הגופני מקטין את המחסום המוסרי ואת תחושות האשמה ומאפשר מימושן של פנטזיות שאינן מסכנות את המשתמש . מאידך גיסא ,היעדר היכולת לפקח על התכנים במרחב האינטרנט משמש כר פורה לניצול תמימותם וחוסר ניסיונם של קרבנות פוטנציאליים (קטינים בעיקר) .כמו כן ,מתקיים סחר לצורכי מין ,הן בין ארצות והן בתוך ארצות ,כמו גם תיירות מין .פרקטיקות אלה מתרחשות הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים ,ונדמה לעתים כי ההבחנה הגילאית אינה רלוונטית באשר לזירותיה של הזנות. על אף הדמיון בזירות זנות הקטינים והבגירים ,ישנו שוני מהותי בהגדרת תופעות אלה .זנות קטינים אסורה על .הפי החוק בישראל וזנות בגירים אינה אסורה קטינים במעגל הזנות נתפסים כקורבנות ,והזנות נדמית כאילוץ הנכפה עליהם על ידי אדם המבוגר מהם .זכויותיהם הבסיסיות של הקטינים מתוארות כמופרות במעגל הזנות , ומושג "הבחירה החופשית "אינו מיוחס לפעולותיהם .זאת בניגוד לוויכוח הרווח בספרות המחקרית על זנות הבגירים ,נשים וגברים כאחד .שתי פרספקטיבות מרכזיות בוחנות את פרקטיקת הזנות של אלה ;פרספקטיבה אחת ,שמייצגה הוא הזרם הפמיניסטי הרדיקלי ,רואה באנשים שבמעגל הזנות קורבנות אלימות ודיכוי , ומתמקדת בהשלכותיה השליליות של הזנות על הנמצאים בה .הגישה האחרת ,שמייצגה הוא הזרם הפמיניסטי הליברלי ,רואה בזנות בחירה חופשית ,אנלוגית לעיסוק .לדידה ,רכישה של שירותי מין כמוה כרכישת כל שירות אחר .כל עוד העיסוק בזנות נעשה מדעת ,קרי ,מבחירה חופשית של אדם בוגר ,אין למנעו .על פי השקפת עולמה , גישה זו מנסחת את פרקטיקת הזנות כ"עבודת מין ,"ובכך מבקשת להסיר את הסטיגמה המלווה את המונח "זנות/זונה." 6.2 הסיבות לזנות שאלת הבחירה החופשית מלווה את בחינתן של הסיבות לפרקטיקת הזנות .הזרם הליברלי ,הרואה בזנות בחירה ,אינו עוסק רבות בסיבותיה של הזנות .זרם זה מבקש לבחון את רווחיה של הזנות ,לדוגמא עצמאות כלכלית ,המדווחת רבות על ידי נשים במעגל הזנות .מנגד ,בחינתן של סיבות לכניסה למעגל הזנות רווחת במסגרתו של הזרם הרדיקלי .זרם זה מבקש לעגן את תפיסתו שהזנות אינה בחירה ,וכראיה מביא שלל ממצאים 154 אמפיריים המעידים שחייהן של נשים במעגל הזנות ,בפרט טרם כניסתן למעגל הזנות ,היו קשים .קושי זה גלגל אותן לתוך מעגל הזנות ,במעין כורח ,שאינו מודע בהכרח . נדמה כי לתפיסות האידיאולוגיות השונות השלכות ישירות ועקיפות .הפמיניזם הרדיקלי מעדיף להתמקד בזנות רחוב ,ואילו הפמיניזם הליברלי – בזנות נסתרת .זאת משום שבזנות רחוב שכיחים יותר מאפיינים של כפייה , ניצול ואלימות ,ואילו בזנות נערות ליווי שכיחים יותר היסודות של בחירה חופשית ,פעילות ממניעים כלכליים וההיבטים של תופעת הזנות כעיסוק . סיבות רבות הוצעו לכניסה למעגל הזנות .הסברים מוקדמים לתופעת הזנות התמקדו במאפייניהם הפסיכולוגיים של אנשים במעגל הזנות ,אשר תוארו כסובלים מפתולוגיה נפשית .כמו כן ,ראשיתה של הסוציולוגיה בחנה את הפונקציה של הזנות ,וגם בחנה אותה כסטייה חברתית וכעבריינות .אלה הוחלפו בהמשך בהסברי ם חברתיים רחבים יותר ,אשר ביקשו להתמקד ביחסי הגומלין שבין הפרט לסביבתו .ביניהם ,הסברים רבים מתמקדים בילדותם של הנמצאים במעגל הזנות .ההתמקדות בילדות ,כמו גם התבססות על מדגמים המורכבים בעיקרם מאנשים שנכנסו למעגל הזנות בהיותם קטינים ,מטשטשות את ההבחנה האטיולוגית שבין זנות הקטינים לבגירים .נדמה כי טשטוש זה תורם לזרם הרדיקלי ;אם אנשים במעגל הזנות נכנסו לתוכו בילדותם ,והחלו למכור שירותי מין מ תוך צרכים הישרדותיים או כתוצאה מכפייה של בוגר מהם ,אין מדובר בבחירה אמיתית אלא בדפוס שהשתגר והתקבע .גם אם נטען על ידי הנמצאים במעגל הזנות כי הם בוחרים בפרקטיקת מכירת המין ,מדובר בכיסוי על חוויות מוקדמות .קשות הסברים שהוצעו לכניסה למעגל הזנות מתמקדים במשתנים דומים בקרב נשים ,גברים וקטינים הנמצאים במעגל זה .עם זאת ,גם כאשר מוצע שורש אטיולוגי דומה ,לעתים מוצעים דפוסים שונים כגורמים לכניסתם של קטינים ובגירים לתוך מעגל הזנות .כך ,הסברים ופרשנות תיאורטית לקשרים הסטטיסטיים ,משתנים כתלות באוכלוסייה הרלוונטית . הסבר עיקרי לכניסה למעגל הזנות מבקש לבסס קשר תיאורטי בין התעללות מינית וניצול מיני בילדות ובין הזנות ,על אף ממצאים אמפיריים סותרים ובעיות מתודולוגיות .הסבר תיאורטי זה מתפצל לשני תת-זרמים . האחד רואה בקשר בין ההתעללות המינית ובין הזנות קשר עקיף ,המתווך על ידי בריחה מהבית ,תת-תרבות עבריינית במסגרת קבוצת השווים ופעילויות לא חוקיות אחרות .עוד הוצעו משתנים מתווכים כדוגמת התחלה מוקדמת בפעילות המינית ,בעיות בבית הספר ושימוש בסמים .נדמה כי זרם זה רלוונטי בעיקר לצעירים אשר ברחו מביתם ;עבורם הזנות היא בבחינת מין הישרדותי ,והם מוכרים שירותי מין כחלק משלל פעולות הישרדות נוספות (להבדיל מזנות שבאה לשפר רמת חיים .)הסבר אחר טוען לקשר ישיר בין ההתעללות המינית לזנות . ההתעללות המינית גורמת לשינויים בתפיסת העצמי ובעמדות כלפי מין ,והזנות מתוארת כשחזורה הבלתי מודע של הטראומה וניסיון להשבת השליטה .נדמה כי הסבר זה רלוונטי בעיקרו לאנשים שנכנסו לזנות כבגירים ,ולא ברחו מביתם בילדותם .עם זאת ,שילוב שני הזרמים אפשרי ,ואף נתמך אמפירית דרך מניפולציות סטטיסטיות . ההתעללות המינית משתלבת במסגרתו של הסבר עיקרי נוסף לתופעת הזנות ,הרואה בה תוצאה של רקע משפחתי קשה .ההתעללות המינית נדמית כמשתנה אחד בתוך ריבוי משתנים המבטאים תפקוד משפחתי לקוי , והוא ,כמכלול ,נתפס כתורם לזנות העתידית .הסבר זה מלּווה אף הוא בממצאים אמפיריים סותרים ,וגם במסגרתו ניתן למצוא שני תת-הסברים ;האחד רואה את הקשר כעקיף ומתווך על ידי בריחה מהבית .האחר 155 רואה בו קשר ישיר ,וההזנחה מתוארת כמעצבת באופן לקוי את הזהות האישית .זרמים אלה הם מקבילים לאלה שתוארו בקשר שבין ההתעללות המינית לזנות . לזנות הקטינים ,כמו גם לזנות של נשים וגברים שנכנסו למעגל הזנות בצעירותם ,הוצעו סיבות נוספות ,כדוגמת נשירה מבית הספר .הוצעה השפעתה של קבוצת השווים ,אך דגש זה הושם בעיקרו בקרב קטינים ממין זכר . ייתכן שאותות הקלון החברתי ,החזק ביותר בקרב נשים ,מתבטאים כבר בגיל צעיר .בעוד בקרב תת-התרבות של בנים קטינים הזנות מדוברת והיא בבחינת אפשרות "נורמטיבית ,"בנות קטינות מסתתרות ומסתירות את הזנות ואין חברותיהן תורמות לכניסתן .לזנות עוד הוצע שימוש בסמים כגורם כניסה למעגל הזנות .עם זאת נדמה כי הסבר זה רלוונטי בעיקרו לבגירים במעגל הזנות ,שנכנסו לתוכו כמכורים .בקרב קטינים ,שימוש בסמים מתואר יותר כהשלכה של החיים במעגל הזנות , כדרך התמודדות עם הקשיים שהם חלק ממנו . אנו סוברים כי ההתמקדות בילדות מעוררת שאלות רבות לגבי אנשים שנכנסו למעגל הזנות בבגרותם ,שאינם מתארים את ילדותם כקשה ושלא ברחו מביתם בצעירותם .לגבי אלה ,הסברים עקיפים לזנות ,המתווכים על ידי בריחה מהבית והשפעת קבוצת השווים – אינם מתאימים .נדמה כי טענות בדמות הדחקת חוויות הילדות , או שימוש במנגנוני הגנה אחרים המטשטשים זיכרונות קשים ,תמיד ניתנות להשמעה .ועם זאת ,נדמה כי קשה לבטל את אמירתם של אנשים ,גברים ונשים ,שנכנסו למעגל הזנות כבגירים .רבים מהם מדגישים את הבחירה החופשית ;בקרבם ,אין הכרח כי מדובר במין הישרדותי ;רבים מהם נכנסו למעגל הזנות ונהנים מהתגמול הכספי הניכר שלצד הפרקטיקה .כסף זה לרוב אינו משמש לקיום יומיומי ,לקניית מזון ומחסה ,וחלקם עובדים באורח עצמאי ולא תחת חסות סרסור או מאדאם .יש להכיר בקושי העולה מביטול קולם ,סוכנותם ( Agency ) והסבריהם של אנשים במעגל הזנות שנכנסו לתוכו כבגירים .ההמשגה התיאורטית על קשרים סטטיסטיים הנמצאים בקרבם אינה ניתנת לבחינה אמפירית ,הן מבחינה מתודולוגית והן מבחינה אתית . כמו כן ,בספרות המחקרית ישנן מספר טענות כנגד המחקרים המבקשים להצביע על הסיבות לזנות .המדגמים המצביעים על שכיחות גבוהה של פתולוגיה ותחלואה במשפחת המוצא של נשים בזנות אינם מייצגים .אלה לרוב מדגמי נוחות .יתר על כן ,במחקרים רבים חסרות קבוצות ביקורת ועל כן קשה לבודד השפעות של משתנים שונים במשפחות המוצא על מעורבות מאוחרת יותר בזנות .כמעט ולא קיימים מחקרי אורך שבחנו משפחות לפני כניסה למעגל הזנות ,ולאורך זמן .לפיכך קשה לבסס קשר סיבתי על השפעתם של משתנים על כניסה לזנות . 6.3 ההשלכות של הזנות לצד תחושת הבחירה הנשמעת על ידי מספר נשים וגברים במעגל הזנות ,מחקרים רבים ביקשו להאיר על השלכותיה השליליות של הזנות .יש שטענו שהשלכות אלה הן תוצאה ישירה של מכירת המין ,ללא תלות במידת האלימות הנלווית לה .אחרים התמקדו דווקא בשיעורי האלימות הגבוהים ,בפרט בקרב זונות רחוב ,וראו בהם אחראים להשלכות שליליות רבות .בקרב כלל הקבוצות – בגירים כקטינים – תוארו נזקים גופניים הנלווים לזנות .בקרב נשים תוארו דלקות אגן ,כאבי ראש וגב ,הריונות לא רצויים והידבקות במחלות מין .בקרב גברים , המוקד המחקרי היה מחלות מין ,שכן זונות ממין זכר נתפסו זמן רב כמפיציה של מחלת האיידס לתוך 156 האוכלוסייה ההטרוסקסואלית .השלכותיה הגופניות של הזנות תוארו כחמורות במיוחד בקרב קטינים במעגל הזנות ,אם בשל גודלם ואם בשל יכולת התנגדות פחותה . עוד תוארו השלכות שליליות בדמות שימוש בסמים לצורכי הקהיית הכאב והקושי המלווים את החיים במעגל הזנות .אלה תוארו לצד השלכותיה הנפשיות של הזנות ,אשר יש הממשיגים אותה כטראומה מתמשכת .שיעורים גבוהים של הפרעת דחק פוסט טראומתית תוארו ,בפרט בקרב נשים במעגל הזנות ,לצדם של תסמינים פסיכולוגיים נוספים כדוגמת הפרעות אפקטיביות ודיסוציאציה .מעניין כי השלכותיה הנפשיות של הזנות כמעט שלא נחקרו בקרב זונות ממין זכר .ייתכן שהדבר נובע מקושי תיאורטי בכל הנוגע לגברים במעגל הזנות .באופן מסורתי ,זנות נתפסה כנשית בעיקרה ,כשכפול של יחסים מגדריים דכאניים .מחקרים על גברים במעגל הזנות אינם מתיישבים בקלות עם המשגה זו ,בפרט ראייתם כקורבנות .ישנו מעט מחקר השוואתי בכל הנוגע להשלכותיה הנפשיות של הזנות .מיעוט מחקרים אלה אינו מצביע על הבדלים בשיעורי הפרעת הדחק הפוסט טראומתית בהשוואת שתי האוכלוסיות . חשוב לציין כי המחלוקות הרבות המלוות את תופעת הזנות אינן פוסחות על תחום ההשלכות השליליות .בקרב נשים וגברים במעגל הזנות עולים בתחום זה ממצאים סותרים ,המביאים לקשיים בקביעה חד משמעית על מידת השלכותיה השליליות של הזנות בקרבם .נדמה כי כפי שלא ניתן לשרטט פרופיל אחיד של אישה/גבר במעגל הזנות ,שכן זה משתנה כתלות בזירה שבה מתרחשת פרקטיקת הזנות ,כך גם לא ניתן לתאר בנחרצות את ההשלכות השליליות .אנו סוברים כי בחינה השוואתית של זנות בזירות שונות תסייע לזרוע מעט אור על מידת ההשלכות השליליות , ו על אופיין . 6.4 מדיניות כלפי תופעת הזנות המחלוקת האידיאולוגית והתיאורטית סביב תופעת הזנות מוצאת ביטוי במדינויות השונות להתמודדות עמה . ישנם דיונים רבים העוסקים בהפללה או במיסודה של הזנות ,ולכל אחת מהחלופות מוצגים יתרונות וחסרונות רבים .תמיכה במדיניות אחת על פני רעותה משתנה אף היא כתלות בפרספקטיבה התיאורטית .בעוד הפמיניזם הרדיקלי רואה בזנות משוללת הסכמה חופשית ועל כן תומך בהפללת הלקוחות והסרסורים ,אלה אשר רואים בזנות בחירה חופשית תומכים בלגליזציה שלה ובמיסודה . מסקירת המדיניות בעולם ניתן לזהות מספר גישות להתמודדות עם תופעת הזנות .הגישה האוסרנית רואה באלה המעורבים בזנות – עבריינים ,ובזנות – תופעה פסולה ואסורה .הזרם הקיצוני של גישה זו מצדד בהפללת הזונה ,הלקוח והסרסור ,ואוסר על פעולות התומכות בעקיפין בזנות כדוגמת פרסום מסוגים שונים .תחת הגישה האוסרנית ניתן למצוא מספר תת-זרמים .האחד מבקש להפליל רק את הסרסור ,והאחר דוגל בהפללה הן של הלקוח והן של הסרסור .זו האחרונה ,המכונה גם הגישה האבולוציוניסטית ,רואה בזונה קורבן ניצול .על כן , נחוצה הפללתם של המנצלים . גישה הפוכה לגישה האוסרנית הקיצונית מבקשת לראות בזנות תופעה לגיטימית ,ועל כן דוגלת באי הפללה של כלל המעורבים בזנות .גישה זו ,הרואה בזנות תעסוקה ,מתיישבת עם הזרם הליברלי .לטענת תומכיה של גישה 157 זו ,לגליזציה של הזנות תסייע בהסרת הסטיגמה המלווה אותה ,ותפחית את הניצול שנשים חוות במעגל הזנות מצדם של סרסורים .כיום ,אין בנמצא מדינות שבהן קיימת דה-קרימינליזציה מלאה של כל שרשרת הזנות .ישנן מדינות שבהן רווחת גישת אי ההפללה ,אך במסגרתה הזנות נשלטת ומבוקרת באמצעות שיטות לפיקוחה ולמיסודה . הגישה הרגולטורית דוגלת במיסודה של הזנות .חסידיה טוענים שהזנות היא תופעה חברתית שכיחה ,מעין רע הכרחי .על כן יש לעגנה כעיסוק ,לפקח עליה ,למסות אותה ולתעל אותה לאזורים מוגדרים מראש .ההנחה היא כי הגברת הפיקוח תתרום הן לבריאותה של הזונה והן לבריאותו של הלקוח .לאחר המשבר הכלכלי שחל בשנת 2008 ,מדינות רבות אימצו במידה מסוימת את הגישה הרגולטורית ,ומיסדו את הזנות .זאת בשל מחזורי ההון הגדולים המתגלגלים בתעשייה זו ;מדובר בסכומים שנתפסו ככאלה היכולים לתרום לקופת המדינה המידלדלת .מעניין לציין כי מחקרים מעידים שמיסוד זה הרחיב את תופעת הזנות ולא תרם לצמצומה .ממצא מעין זה משמש עוגן למדינות הדוגלות בהפללה ורואות בזנות תופעה המערבת ניצול ואלימות . יש הטוענים שקשה למקם את ישראל תחת קטגוריה חד משמעית בנושא המדיניות כלפי תופעת הזנות .על פי חוק העונשין הישראלי ,הזנות כשלעצמה אינה בגדר עבירה פלילית .עם זאת ,ניתן למצוא איסורים רבים הנלווים לזנות ,כדוגמת איסור שידול או השכרת מקום לשם זנות ,ועוד .מחד ,גיסא איסורים אלה יכולים להעיד על גישה אוסרנית .מאידך ,גיסא אין האישה במעגל הזנות ואין הלקוח מופללים ,ועל כן אין מדובר בגישה אוסרנית מלאה .ישראל לא אסרה את העיסוק בזנות ,ואף גובה מסים מרווחי הזנות – פעולה שיכולה להתפרש כ"מוסר כפול ."מצד אחד ,לעניין המיסוי ביהמ"ש קבע כי רווחים מהעיסוק בזנות בגדר סעיף 2(1 )לפקודת המסים ,דהיינו "רווח מכל עסק או משלח יד "חייבים בתשלום מס הכנסה .מן הצד האחר ,ביטוח לאומי לא הכיר בזנות כעבודה ,ועקב כך העוסקים בזנות אינם זכאים לזכויות שמוענקות לאזרחים עובדים ,כמו הכרה בתאונת עבודה ,דמי אבטלה וכדומה .מכיוון שהעוסקים בזנות לא זוכים לכל הגנה בעיסוקם – ביהמ"ש הכיר בחלק מן המקרים ביחסי "עובד מעביד "בין הזונה לסרסורה כדי להעניק לזונות הגנה מפני תנאי עבודה מחפירים ,ופיצוי בגינם .גם הצעת החוק החדשה שעומדת על הפרק ,שנועדה להפליל את צרכני הזנות – אינה מוציאה את הזנות מחוץ לחוק ,אלא עוסקת בהפללת צרכניה בלבד. על אף השוני במדיניות כלפי תופעת הזנות בין מדינות שונות ,רבות המדינות החתומות על אמנות בינ"ל שעניינן זנות וסחר בנשים וילדים .כך ,מדינות רבות חתומות על האמנה שנחתמה באו"ם ב- 1949 ,כמו גם על האמנה בדבר זכויות הילד אשר נכנסה לתוקפה בשנת 1990 .בכל הנוגע לילדים ,הנתפסים כמעט תמיד כקורבנות של תעשיית המין ,נדמה כי אין סתירה בין החתימה הסמלית על אמנות בינ"ל ובין המדיניות המוצהרת .אין בנמצא מדינות שבהן זנות קטינים היא חוקית .מנגד ,קשה ליישב בין מיסודה של הזנות והלגליזציה שלה ובין חתימה על אמנה כדוגמת זו שנחתמה ב- 1949 ,האוסרת על זנות גם אם זו נעשית בהסכמתו של אדם .יש שיטענו כי החתימה היא אקט סמלי בעיקרו ,וכי אין זה מפתיע שכוחות כלכליים גוברים בקלות על סמליות זו .מנגד יטענו אחרים כי מיסודה של הזנות אינו מקנה לגיטימציה לתופעה .מדינות שבהן הזנות מוסדה יכולות להמשיך ולראות בה תופעה חברתית שלילית ,כשהפיקוח עליה נתפס כרע במיעוטו . 158 יש להזכיר כי נוסף על האות הכתובה של החוק יש להביא בחשבון גם את מדיניות האכיפה .חוקים שאינם מלווים באכיפה ,תפקידם סמלי בעיקרו .על שאלת האכיפה בפועל להיבחן לאורה של המדיניות המוצהרת ,ואין בנמצא מחקרים רבים שעסקו בכך באופן השוואתי .כך גם באשר לבחינה השוואתית של צמצום הביקוש לזנות . השוואה מעין זו כרוכה בבעיות מתודולוגיות לא פשוטות .ההגדרות לזנות משתנות ממדינה למדינה ;הגישות המשפטיות השונות יוצרות אקלים פעולה שונה בין המדינות .מה שחוקי במקום אחד אינו חוקי באחר .עמדות הציבור כלפי הזנות גם הן משתנות מתרבות לתרבות .כך גם מידת הקלון החברתי .כל אלה הם חלק מהגורמים המקטינים את האפשרות לערוך השוואה תקפה בין המדינות .עם זאת ניתן להעריך כי למאמצים לצמצום הביקוש השפעה קטנה יחסית .גברים פונים לזנות מסיבות שקשה להשפיע עליהן ;מאמצי הדרכה והסברה עשויים להיות יעילים בשינוי עמדות אך לא בשינוי התנהגות .לסיכון למאסר יש השפעה מרתיעה על גברים הרוצים לקנות שירותי מין ,אך הסיכוי למאסר בפועל הוא נמוך . כמו כן ,התמקדות בפרט – אם בהפללת הזונה ואם בהפללת הלקוח או הסרסור – אינה מביאה בחשבון שלל לחצים מבניים וגורמים חברתיים רחבים יותר התורמים לזנות ,כדוגמת עוני ואבטלה .על כן חקיקה מהווה רובד אחד ,חשוב ,בנושא המדיניות כלפי תופעת הזנות ,איך אין די בה .מלבד החקיקה אנו מציעים להתייחס לתחום הביקוש וההיצע .התערבויות כדוגמת צמצום העוני ,מניעת דרות רחוב והתמכרויות לסמים ואלכוהול וצמצום הקלון החברתי המלווה לזנות דרך הסברה וחינוך יסייעו לביסוסה של מדיניות מקיפה יותר כלפי התופעה .עוד אנו מציעים להרחיב מוסדות המסייעים ביציאה ממעגל הזנות .על אלה לכלול שירותי גמילה גופנית ,שירותי בריאות ,שירותי חינוך ,שיקום ותמיכה תעסוקתית . 6.5 טיפול מערכת אכיפת החוק מהווה נדבך גם בטיפול בתופעת הזנות .כאשר הזנות אסורה והמעורבים בה מוגדרים עבריינים ,חלק מההתמודדות והטיפול נעשים במסגרת ההליך הפלילי .גם למערכות הבריאות ,הרווחה והחינוך תפקיד בטיפול בזנות ובמניעתה .בעולם ניתן למצוא מסגרות טיפוליות רבות לתמיכה באנשים שבמעגל הזנות ובאנשים המבקשים לצאת ממעגל זה .לתהליך היציאה ממעגל הזנות הוצעו מודלים רבים ;רבים מהם מושתתים על ההבנה כי תהליך זה הוא מורכב ,מושפע משלל גורמים – אישיים ,בין-אישיים וחברתיים ,ואינו ליניארי .על כן ,מסגרות טיפוליות שונות מבקשות להשתלב על רצף יציאה זה .חלקן מבקשות לעסוק במניעתה של הזנות ,אחרות מתמקדות בתמיכה בעת הימצאות במעגל הזנות ,ואחרות מכוונות במישרין לסיוע בתהליך היציאה . תכניות רבות הן ייעודיות לאוכלוסיות ייחודיות שבמעגל הזנות .זאת מתוך ההבנה כי לאוכלוסיות השונות צרכים שונים .ניתן למצוא תכניות ייעודיות לקטינים ,לנשים ,ולגברים במעגל הזנות .ועם זאת ,ככלל ,ישנן פחות תכניות שייעודן גברים במעגל הזנות .ייתכן שהדבר נובע מהקושי בראיית גברים במעגל הזנות כקורבנות הזקוקים לעזרה .בקרבם רווחות בעיקר תכניות מזעור נזקים ;נדמה כי אלה הן תולדה של החשש שרווח במשך זמן רב ,שאוכלוסיית הזונות ממין זכר מהווה סיכון בריאותי לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית שכן היא עלולה להדביקה בנגיף האיידס ובמחלות מין .כך גם לגבי קטינים ;רוב הפרויקטים הייעודיים מוצעים לקטינות במעגל 159 הזנות .ישנה הכרה בצורך להקים פרויקטים דומים לקטינים ממין זכר וטרנסג'נדרים במעגל הזנות ,אך הכרה זו אינה מיתרגמת באופן רווח בפועל . אוכלוסיית היעד של תכניות המתמקדות במניעה היא לרוב אוכלוסיית הקטינים .זאת בשל ההנחה המלווה בעדות אמפירית מסוימת ,שרבים מהנמצאים במעגל הזנות ,בנים ובנות גם יחד ,נכנסו אליו בנערותם .תכניות מניעה מתמקדות לרוב בחינוך ;סדנאות מוצעות לצעירים ולנותני שירותים ,שבהן מפריכים מיתוסים ר ווחים על זנות ומלמדים על גורמיה ,סכנותיה והשלכותיה ,כמו גם על תהליכי גיוס טיפוסיים .על תכניות מעין אלה נמתחה ביקורת ;הסדנאות מוצעות על פי רוב לצעירים בחטיבה הגבוהה ,בעוד המציאות מלמדת כי רבים מהקטינים נכנסים למעגל הזנות קודם לכן .עוד ישנן תכניות המבקשות לאתר קטינים הנמצאים בסיכון להיכנס למעגל הזנות .אלה לרוב מוגדרים כצעירים שברחו מביתם ונשרו מהמערכת החינוכית ,וניתקו את קשריהם המשפחתיים והחברתיים .קטינים אלה מופנים לתכניות ייעודיות שבהן הם משתתפים בסדנאות שמטרתן לימוד על סכנותיה של הזנות .אין בנמצא תכניות מניעה המתמקדות במניעת כניסתן של נשים בוגרות בסיכון להיכנס למעגל הזנות .בעידן שבו רבים מהאנשים שבמעגל הזנות טוענים כי נכנסו למעגל מבחירה ,מצרכים כלכליים ,נדמה כי יש להקים תכניות מניעה שייעודן איתור אנשים במצוקה כלכלית חריפה ובעלי משתני רקע נוספים המציבים אותם בסיכון כניסה גבוה למעגל הזנות .נדמה כי רובד זה מוחמץ כליל בקרב אלה המבקשים להקטין את התפשטות התופעה . עוד ניתן למצוא תכניות מזעור נזקים שייעודן נשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות .לעתים תכניות אלה הן חלק מהמדיניות הציבורית ,והן התפתחו תחילה כדי למנוע את התפשטותו של נגיף האיידס .באשר לזנות ,מלבד מניעתן של מחלות מין ,תכניות מזעור הנזקים מתמקדות בצמצום השימוש בסמים .ארגונים רבים מספקים לנשים ,גברים וקטינים במעגל הזנות אמצעי מניעה ומחטים סטריליות .ארגונים ייעודיים לקטינים במעגל הזנות לעתים אף מספקים מזון .שירותי היישוג הללו מאפשרים יצירתו של אמון בין הנמצאים במעגל הזנות ובין מוסדות טיפוליים ,אמון אשר יכול לפתוח צוהר להסתייעות נרחבת יותר בשירותים טיפוליים רבים שמטרתם לסייע ביציאה ממעגל הזנות . מסגרות טיפוליות רבות מבקשות לסייע לאלה המבקשים לצאת ממעגל הזנות .תכניות אלה מספקות שירותי ייעוץ ,טיפול נפשי ,ולעתים מזון ומקלחת .כמו כן ,לעתים הן מציעות אפשרויות לינה ואף מציעות טיפול משולב בהתמכרות לסמים .רובן של התכניות שנסקרו ייעודיות לאנשים במעגל הזנות ,אך לא אחת אלה משתלבים בתכניות שייעודן טיפול בהתמכרות, והן לא ייעודיות לזנות .מעניין כי נשים במעגל הזנות מדווחות על קושי להשתלב בתכניות שאינן ייעודיות להן .כמו כן ,נראה כי תכניות שאינן משלבות טיפול בטראומה הנפשית מספקות טיפול חלקי בלבד בזנות .נשים מכורות במעגל הזנות מדווחות גם על תחושה של ריחוק מהמטפלות שאינן מכירות מקרוב את חוויית החיים במעגל הזנות ותוארו כ"פועלות לפי הספר ."נדמה כי בניגוד לחוקים הנוקשים שמאפיינים לעתים תכניות טיפול בהתמכרות ,נשים במעגל הזנות מבקשות חום וגמישות .עם זאת , בשל ניסיונם הרב של מוסדות לטיפול בהתמכרות ,אנו סוברים כי שיתוף פעולה והיוועצות בין מוסדות טיפול ייעודיים לזנות ובין מוסדות לטיפול בהתמכרות יוכלו להועיל לאלה הראשונים . 160 ישנם מספר נושאים מרכזיים בכל הנוגע לתחום הטיפול בזנות שלתחושתנו זקוקים להבהרות נוספות .כך למשל , מהסקירה הספרותית עולה כי במספר מסגרות טיפוליות הצוות מורכב מנשים שנמצאו בעברן במעגל הזנות , והצליחו לצאת ממנו .נקודה מרכזית שאנו סוברים שקשה לבחינה היא כיצד מוגדרת אותה "יציאה מוחלטת " ממעגל הזנות ;מתי אישה ,גבר או קטין יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיצאו לחלוטין ממעגל הזנות ?מודלים ליציאה ממעגל הזנות מדברים על יציאה מורכבת ,אשר לעתים כוללת בתוכה מספר יציאות וכניסות .אנו תוהים מתי אדם במעגל הזנות נחשב יציב דיו לסייע לאחרים ,ומתי אלה לא יוכלו עוד לדרדרו שוב לתוך מעגל זה .עוד עולה תהייה איזוהי האוכלוסייה הזקוקה בעיקר למודלים לחיקוי מסוג זה .האם אלה מסייעים בעיקרם לקטינות או בגירות ,ושמא הגיל אינו משחק תפקיד כלל ביעילות מעין זו ;האם אישה שנכנסה למעגל הזנות בנערותה תוכל לסייע לאישה שנכנסה לתוכו בבגרותה בעקבות התמכרות לסמים ;האם אישה שהזנות הייתה עבורה מין הישרדותי תוכל לסייע לאישה שצוברת רווחים מעיסוקה בזנות ומדווחת כי היא נהני ת מהעושר הכלכלי . עוד עולות תהיות לגבי מחקרים העוסקים ביעילותן של מסגרות טיפוליות .מדידת היעילות הטיפולית היא מורכבת ,שכן אותה יעילות נמדדת בורל בהתאם למטרותיו המוצהרות של המוסד הטיפולי .למוסדות שונים מטרות שונות ,ועל כן בחינה השוואתית היא קשה .ממחקרי יעילות עולה כי מסגרות טיפוליות יעילות משלבות בתוכן מענה למצוקת דיור כמו גם סיוע בבריחה מאלימות של בן זוג או סרסור .נדמה כי תכניות מעין אלה יעילות בעיקר לנשים שנוטלות חלק במין הישרדותי ,לרוב זונות רחוב ,החוות אלימות רבה והן חסרות בית . ככלל ,נדמה כי רבות מהמסגרות הטיפוליות משלבות בתוכן מענה המתמקד בעיקרו באוכלוסייה זו .אלה מתבטאות בעיקר באפשרויות הלינה ,המזון והמקלחת המוצעות במגוון תכניות טיפוליות .מכאן עולה השאלה – מהי מידת התאמתן של תכניות אלה לנשים שאינן במעגל הזנות מטעמי הישרדות ?האם שהייה לצד נשים קשו ת יום תסייע להן ,ושמא יחושו מנותקות ?נדמה כי התכניות אינן מתמודדות עם השוני בפרקטיקת הזנות בזירות השונות ,כדוגמת דירות דיסקרטיות וזנות אינטרנט .לצד תהייה זו ;עולה תהייה נוספת אם אדם מצהיר במפורש שהזנות היא בחירה שלו ,ושהוא נהנה מרווחיה הכלכליים ,האם יש לטפל בו בעל כורחו ?נדמה כי הרצון לצאת ממעגל הזנות מהווה חלק ניכר מיציאה מוצלחת ;ממנו ישנן מדינות שבהן הטיפול הוא חלק ממערכת הטיפול המשפטית ,והוא אינו נתון לבחירה .מעניין יהיה לבחון את שיעורי ההצלחה הטיפולית של מטופלים הבאים מזירות שונות של ( הזנות רחוב ,מכון ליווי ,אינטרנט ועוד ,)לרבות הזירות שבהן לא מודגש מרכיב הכפייה בזנות. נקודה נוספת שעולה היא השוואה בין מסגרות טיפוליות קהילתיות ובין מסגרות טיפול סגורות .מעניין כי בכל הנוגע ליעילות אין מחקרים רבים המשווים בין שתי השיטות הטיפוליות .ייתכן שהדבר נובע מריבוי משתנים שעליהם קשה לפקח .מחד ,גיסא ניתן לחשוב שדווקא מסגרת המפרידה את האדם מהקהילה תהיה יעילה יותר . במסגרת סגורה ,כדוגמת מוסד טוטאלי בנוסח גופמן ,האדם זוכה לעיצוב זהותי מחודש ;כלל חייו נשלטים ומפוקחים מלמעלה והיעדר הגמישות מכריח שינוי מסוים .מאידך ,גיסא דווקא מסגרות המחוברות לקהילה יכולות להתמקד בשלל המשתנים המבניים התורמים להישארות במעגל הזנות .התמודדות עמם תוכל ,אולי , לסייע ביציאה עמידה יותר ממעגל הזנות ,שכן היא מתחשבת במגוון משתנים רחב ואינה מתמקדת רק בבעיית הפרט .אנו סוברים כי השילוב בין השניים יכול להיות אופטימאלי .תחילה התרחקות מהקהילה ויציאה ממעגל 161 הזנות ,ובהמשך תמיכה קהילתית שתסייע בשימורה של יציאה זו .ייתכן שמסגרות טיפול סגורות שאינן נותנות מענה לקשיים נרחבים ,כדוגמת דרות רחוב ,היעדרם של קשרים חברתיים ,ואבטלה ,יעילות לטווח הקצר אך תורמות למעגל המתסכל של כניסה מחודשת למעגל הזנות בהיעדרו של מוצא אחר .יעילותו של רצף טיפולי בין מסגרת סגורה ומסגרת פתוחה עוקבת לה ,לא נחקר בעולם הזנות .אנו סוברים כי יש לבחון את שילובן של המסגרות הטיפוליות ,כמו גם להשוות ביניהן ,במחקרים עתידיים. עוד מעניין לציין כי יעילותן של המסגרות הטיפוליות כמעט שלא נחקרה בקרב קטינים וזכרים במעגל הזנות . אף שישנה הסכמה רבה לגבי מהו טיפול "טוב "בקטינים במעגל הזנות (משלב דיור ,גמיש ,הוליסטי ועוד" ,)טוב " זה לא עמד לבחינה מדעית .נדמה כי גם בקרב הקטינים המענה מתמקד בעיקר בנושאים הישרדותיים ,כדוגמת מחסה ומזון .מעניינת בחינתן של המסגרות הטיפוליות בקרב קטינים הנמצאים בזנות נסתרת ,כדוגמת זנות ברשת האינטרנט .ניתן לשער שקטינים מעין אלה נגישים פחות למערכות הטיפוליות בשל הקלון ,הסטיגמה והבושה .פרקטיקת הזנות שלהם גורמת לריחוק מאנשי המקצוע וישנה סבירות פחותה לסייע .להם 6.6 היקף התופעה הזנות היא תופעה מורכבת ;היא מתרחשת בשלל זירות על ידי אוכלוסיות מגוונות .יתרה מזאת ,אוכלוסיות אלה סובלות מסטיגמה חברתית עזה .אלה מקשים על מדידת היקף תופעת הזנות ,שכן אוכלוסייה זו היא אוכלוסיה נסתרת .נדמה כי הפאניקה ההמונית מנגיף האיידס השפיעה על מחקרים לאומדן שכיחותה של תופעת הזנות .רוב המחקרים ביקשו לאמוד את שכיחותה של זנות הרחוב ,הנחשבת בסיכון גבוה להדבקת האוכלוסייה הרחבה יותר בנגיף .הושקעו תקציבים ניכרים באומדן שכיחות הזנות ככל שהיא רלוונטית להידבקות בנגיף .כל זאת תוך התעלמות מרבדיה האחרים של התופעה .זנות נסתרת ,כדוגמת זנות נערות ליווי וזנות בדירות דיסקרטיות ,כמעט שלא זכתה לתשומת לב מדעית .יוצא שהחלק הקטן של תופעת הזנות זכה במשאבים ניכרים ואילו מרבית התופעה נשארת הרחק מהעין המדעית. מחקרים שביקשו לאמוד את שכיחותה של הזנות השתמשו בעיקר בגישת המדגמים ,שבה מראיינים חלקים מהאוכלוסייה ועל סמך זה בונים אומדן לגודלה של זו .תחת שיטת המדגמים ניתן למצוא טכניקות דגימה המתבססות על האוכלוסייה הכללית ,כדוגמת האומדן מהרשת החברתית ,וטכניקות דגימה המתבססות על תת- אוכלוסיות .בין אלה ניתן למצוא את שיטת Capture-Recapture ,שיטת ריבוי הרשימות ,שיטת Multiplier ושיטת הספירה של מוסדות .לכל אחת משיטות אלה יתרונות וחסרונות באשר לאומדנה של אוכלוסייה נסתרת . כמו כן ,ישנן מספר שיטות לגיוס משתתפות למחקר המהוות חלק מהאוכלוסייה הנסתרת .שיטת כדור השלג היא פשוטה יחסית ,אך היא יוצרת מדגם נוחות שאינו מייצג את האוכלוסייה .שיטה מתאימה יותר היא שיטת Respondent Driven Sampling ,שבה לכל משתתף מהאוכלוסייה הנסתרת אשר מגויס למחקר מוענקים 2-3 קופונים מסומנים שאותם הוא מחלק לאחרים מהאוכלוסייה הנסתרת .נוצרים גלים או מחזורים של משתתפים ,אשר מנקודה מסוימת הופכים לבלתי תלויים .לאחר שמגיעים למדגם מייצג ומאוזן של האוכלוסייה הנסתרת ניתן להשתמש בשיטת Multiplier לאומדן היקף התופעה .עוד ניתן לספור משתתפים על פי מוסדות טיפוליים ייעודיים לאוכלוסיית הזנות ,כמו גם לספור אתרי אינטרנט המפרסמים מכירת שירותי מין. 162 על אף ריבוי השיטות ,אין שיטה אחת אשר נותנת פתרון יעיל הן לאומדן ארצי של תופעת הזנות ,הן לאומדן אזורי והן למיפוי סוגי הזנות .יש לבחור שילוב של שיטות על פי יתרונה היחסי של כל שיטה לזירת זנות מסוימת . זנות רחוב ,זנות בתי בושת וזנות מכונים ניתן לאמוד בשיטת RDS .נדמה כי זנות האינטרנט צריכה להיחקר בנפרד מזירות אחרות .מחקר האינטרנט יוכל לסייע גם באומדן זנות נערות ליווי ודירות דיסקרטיות .כמו כן , יש סוגי זנות שניתן לאמוד את היקפם רק באמצעות שומרי סף או אנשים המעורבים בעקיפין בזנות ,ולא באמצעות ראיון עם הנשים העוסקות בזנות מסוג זה .מחקר איכותני מקדים יכול לסייע באיתורם של אלה . עולה שאלה האם יש לאמוד את תת-האוכלוסיות המעורבות בזנות כחלק ממדגם אחד ,או לאמוד את שיעורן בנפרד .אין הכרח כי פיזורם של הגברים במעגל הזנות בזירות הזנות השונות זהה לפיזורן של נשים במעגל הזנות . כמו כן ,נדמה כי מתעורר קושי ניכר באומדן היקפה של זנות הקטינים .אלה לרוב לא מפרסמים את שירותיהם והם תחת חסות סרסור ,מה שמקשה על איתורם . לסיכום ,תופעת הזנות במאה ה- 21 ,כפי שזו נחשפת בספרות המחקרית ,מורכבת ומגוונת .היא מתרחשת במספר רב של זירות ועל ידי אוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים שונים ,וקשה לאומדה .הפרספקטיבה התיאורטית והאידיאולוגיה המנחה מחקרים רבים מביאות לבחינת שאלות מחקריות שונות ,כמו גם לממצאים שונים על הסיבות לזנות והשלכותיה ,והמדיניות הרצויה להתמודדות עם התופעה .מדיניות זו משתנה בין מדינות ,והיא מושפעת בין היתר מכוחות כלכליים מגוונים .ישנם מענים טיפוליים שונים להתמודדות עם תופעת הזנות ,רובם ייעודיים לטיפול באוכלוסייה זו .עדיין ישנן שאלות רבות בכל הנוגע ליעילותם הטיפולית של המוסדות השונים , שאותה יש לבחון במחקרים עתידיים. 163 ביבליוגרפיה מקורות עבריים אבו ראס ,ו( . 1989 ) .בין שני עולמות :המעמד החברתי של זונות ערביות בחברה הישראלית. ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים. אברמי ,ש( . 2007 .)ממצאי סקר דעת קהל בנושא הפללת הלקוח בשירותי המין. ירושלים :הכנסת - מרכז ה מחקר והמידע . אלמוג ,ש( . 2008 .)נשים מופקרות .תל אביב :משרד הביטחון. אלמוג ,ש( . 2009 .)זנות :לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי .נייר עמדה – הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה .שריגים ליאון :נבו הוצאה לאור. בלגי ,ש ,.וצ'רנוביצקי ,ח( . 2009 .)פרק א- משפט חוקתי .בתוך :ש .אלמוג (עורכת ,)זנות – לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי .שריגים ליאון :נבו הוצאה לאור . בן ישראל ,ח. ,ולבנקרון ,נ( . 2005 .) משוואה עם נעלם :לקוחות של נשים הנסחרות בתעשיית המין בישראל . מוקד סיוע לעובדים זרים ,והאוניברסיטה העברית. בר ,ע ,.וגבעון ,נ( . 2009 .)פרק ב- דיני עונשין .בתוך :ש .אלמוג (עורכת ,)זנות – לקראת המשגה משפטית של קלון חברתי .שריגים ליאון :נבו הוצאה לאור. גולד גרינפטר ,ל( . 2006 .)מדוע נשים עוסקות בזנות? עבודת רפרט בקורס" השלכות מעשיות מפילוסופיה של מדע לכריית נתונים" ,הוגשה לד"ר אברהם מידן . גור ,ע( . 2004 .) "הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום .אבא לימד אותי הכל בבית" .גילוי עריות כגורם מרכזי בהתדרדרות של נשים ונערות לזנות ,סמים ופשע .בתוך :צ .זליגמן. ,וז .סולומון (עורכות .)הסוד ושברו :סוגיות בגילוי עריות .הוצאת הקיבוץ המאוחד/מרכז אדלר ,עמ ' 457-482 . גור, ע( . 2008 .)מופקרות: נשים בזנות .בני :ברק הקיבוץ המאוחד. הלר ,א( . 2003 .)הסחר בנשים בישראל – מודעות הציבור ,עמדותיו כלפי התופעה ותפיסתו את הקשר בין הסחר בנשים לבין פגיעה בזכויות האדם .ירושלים :הכנסת - מרכז המחקר והמידע. הרמל ,י ,.מאיר ,א ,.וקופפר ,ח( . 2010 .)מדיניות הטיפול בנשים, צעירות ונערות המנוצלות במעגל הזנות . ירושלים :משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הרמן ,ג' .ל( . 1992 .)טראומה והחלמה .תל אביב :עם עובד. חייקין ,ר( . 2010 .)מיתוסים בנושא הזנות והפרכתם .בתוך :א .שי (עורכת ,)סיוע ראשוני לנשים ולנערות בזנות .חוברת שהופקה במימונם של שגרירות ארה”ב בישראל; משרד הרווחה והשירותים החברתיים; משרד ראש הממשלה-הרשות לקידום מעמד האישה, עיריית חיפה; אישה לאישה-מרכז פמיניסטי, חיפה; קווינה טיל קווינה; קרן הנשים של פדרציית מיאמי; פרויקט "אופק נשי" לסיוע לנשים בזנות. לבנקרון ,נ( . 2007 .)מיסוד הזנות :בין מיתוס למציאות - מחקר משווה בארבע מדינות .תל אביב: מוקד סיוע לעובדים זרים. לבנקרון ,נ ,.וקרבס ,ש( . 2007 .)סרסורים של נייר :מודעות פרסום לשירותי זנות בישראל .תל אביב :מוקד סיוע לעובדים זרים. לוטן ,א( . 2006 .)הזנות בישראל – סקירת התופעה ויחס הממסד אליה .ירושלים :הכנסת - מרכז המחקר והמידע . מילון ספיר ( 2004 .)מילון עברי- עברי מרוכז בשיטת ההווה .תל אביב :איתאב. נחושתן ,ה( . 2012 ) "אני למדתי באוניברסיטה של החיים :"עיבוד מחדש של נורמטיביות במאבקן של נשים לעזוב את הזנות במרחב שיקומי ". עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך ל סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ." אוניברסיטת בן- גוריון בנגב.. פרקר ,א ,.ופלד ,ע( . 2009 .) שירותים לנשים בזנות :סקירת ספרות .אוניברסיטת תל אביב :ביה”ס לעבודה סוציאלית ע”ש בוב שאפל. 164 רבינוביץ' ,מ( . 2010 .)ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל .מסמך שהוגש לוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ולוועדה לזכויות הילד לקראת היום הבין-לאומי לזכויות הילד .ירושלים :הכנסת- מרכז המחקר והמידע. רוזן-כץ ,ב( . 2010 .)הגדרות .בתוך :א. שי (עורכת ,)סיוע ראשוני לנשים ולנערות בזנות .חוברת שהופקה במימונם של שגרירות ארה”ב בישראל; משרד הרווחה והשירותים החברתיים; משרד ראש הממשלה-הרשות לקידום מעמד האישה; עיריית חיפה; אישה לאישה-מרכז פמיניסטי, חיפה; קווינה טיל קווינה; קרן הנשים של פדרציית מיאמי; פרויקט "אופק נשי" לסיוע לנשים בזנות. רימלט ,נ( . 2011 .)על זנות ,מגדר ומשפט פלילי :הרהורים על הצעת החוק להפללת צרכני זנות. משפט וממשל ,יג , 439-491 . רימרמן ,י( . 1974 .)הזנות בעולם משתנה :בעיית הזנות והנערה הסוטה .ירושלים :משרד הסעד. .שראעבי,א( 2013) "נשים במעגל הזנו"ת, בתוך יחידים בעלי איפיונים מיוחדים חלק מסקירת השירותים ,החברתיים בישראל,משרד הרווחה והשירותים החברתיים http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/Documents/. PDF . יחידים_בעלי_אפיונים_מיוחדים_ - _ 4ג[ 1 ] מקורות לועזיים Abel, G., Fitzgersld, L., & Brunton, C. (2009). The impact of decriminalization on the number of sex workers in New Zealand. Journal of Social Policy, 38, 515-531. . Abel. G (2011) Different stage, different performance: The protective strategy of role play on emotional health in sex work. Social Science & Medicine 72 1177-1184 . Abel, G (2014) A decade of decriminalization: Sex work 'down under' but not underground. Criminology and Criminal Justice 1–13 Aborisade, R. A., & Aderinto, A. A. (2008). Pathways to sex workers’ social rehabilitation and assessment of rehabilitation approaches in Nigeria: Evidence from a qualitative story. Gender and Behavior, 6(2), 1925-1959. About Breaking Free. [Brochure]. (2003). Breaking Free—Sisters helping sisters break free. St. Paul, MN: Author. Adelson, W. J. (2008). Childe prostitute or victim of trafficking? University of St. Thomas Law Journal, 6(1), 96-128. Agustin, L. (2009). What's Happening in Amsterdam? An overview of changing prostitution law, The Naked Anthropologist. From: http://www.lauraagustin.com/whats-happening- in-amsterdam-an-independent-view Alexander, P. (1987). Prostitution: A difficult issue for feminists. In F. Delacoste & P. Alexander (Eds.), Sex work: Writings by women in the sex industry. Pittsburgh, PA: Cleis. Allen, D. M. (1980). Young male prostitutes: A psychosocial study. Archives of Sexual Behavior, 9(5), 399-426 . American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (4th ed., text rev.). Washington, DC: Author. Anderson, S. A. (2002). Prostitution and sexual autonomy: Making sense of the prohibition of prostitution. Ethics, 112, 748-780. Anderson, B., & O’Connell Davidson, J. (2004). Trafficking – a demand led problem?, A multi- country pilot study. Sweden: Save the Children . 165 Ardam, O., & Sethaput, C. (1994). Child prostitution in Thailand: a documentary analysis and estimation of the number of child prostitutes. Nakhonpathom: Institute for Population and Social Research, Mahidol University. Ashford, C. (2009). Male sex work and the internet effect: Time to re-evaluate the criminal law? The Journal of Criminal Law, 73, 258-280. Atkinson, R., & Flint, J. (2001). Accessing Hidden and Hard-to-Reach Populations: Snowball research strategies. [Internet]. Available at: URL:http://sru.soc.surrey.ac.uk/SRU33.pdf Avinger, K. A., & Jones, R. A. (2007). Group treatment of sexually abused adolescent girls: A review of outcome studies. The American Journal of Family Therapy, 35, 315–326. Bagley, C. (1995). Child Sexual Abuse and Mental Health in Adolescents and Adults. Aldershot, England: Avebury. Bagley, C. (1999). Adolescent prostitution in Canada and the Philippines. International Social Work, 42(4), 445-454. Bagley, C., & Young, L. (1987). Juvenile prostitution and child sexual abuse: a controlled study. Canadian Journal of Mental Health, 6(1), 5-26. Baker, L. M., Dalla, R. L., & Williamson, C. (2010). Exiting prostitution: An integrated model. Violence Against Women, 16(5), 579-600. Ball, A. L. (2007). HIV, injecting drug use and harm reduction: a public health response. Addiction, 102, 684-690. Ballester-Arnal, R., Salmero´n-Sa´nchez, P., Gil-Llario, M. D., & Gime´nez-Garcia, C. (2012). The influence of drug consumption on condom use and other aspects related to HIV infection among male sex workers in Spain. AIDS and Behavior. Available at: http://www.springerlink.com/content/k057h61731t55801/fulltext.pdf Bao, W., Whitbeck, L. B., & Hoyt, D. R. (2000). Abuse, support, and depression among homeless and runaway adolescents. Journal of Health and Social Behavior, 41(4), 408- 420. Barnett T, Healy C, Reed A and Bennachie C (2010) Lobbying for decriminalisation. In: Abel G, Fitzgerald L, Healy C with Taylor A (eds) Taking the Crime Out of Sex Work: New Zealand Sex Workers’ Fight for Decriminalisation. Bristol: Policy Press, pp. 75–84. Barrett, D. (1998). Young people and prostitution: Perpetrators in our midst. International Review of Law Computers and Technology, 12(3), 475-486 . Bell, T. (2011). A survey and literature review that reveals best practices for working with sexually exploited youth. Unpublished M.A. work. University of the Fraser Valley. Benoit, C., & Millar, A. (2001). Dispelling myths and understanding realities: Working conditions, health status and exiting experiences of sex workers. Available at: http://web.uvic.ca/~cbenoit/papers/DispMyths.pdf Benson, C., & Matthews, R. (1995). Street prostitution: Ten facts in search of a policy. International Journal of the Sociology of Law, 23, 395-415. Bernard, H. R., Johnsen, E.C., Killworth, P.D., & Robinson, S. (1989). Estimating the Size of Average Personal Network and of an Event Subpopulation. In M. Kochen (Ed.), The small world (pp. 159-175). Norwood: Ablex Publishing Co. Bernstein, E. (2001). The meaning of the purchase: Desire, demand and the commerce of sex. Ethnography, 2(3), 389-420. Bernstein, E. (2007). Temporarily Yours: Intimacy, Authenticity, and the Commerce of Sex. 1st ed. The University of Chicago Press. 166 Bimbi, D. S. (2007). Male prostitution: Pathology, paradigms and progress in research. Journal of Homosexuality, 53(1/2), 7-35 . Bindel, J. (2006). No escape?: An investigation into London's service provision for women involved in the commercial sex industry. London: The Poppy Project. Bindel, J., & Kelly, L. (2003). A Critical Examination of Response to Prostitution in Four Countries: Victoria, Australia, Ireland, the Netherlands and Sweden. Glasgow: Routes Out Partnership. Birckhead, T. R. (2011). The “youngest profession”: Consent, autonomy, and prostituted children. Washington University Law Review, 88(5), 1055-1115 . Bloor, M. J., Barnard, M. A., Finlay, A., & McKeganey, N. P. (1993). HIV-related risk practices among Glasgow male prostitutes: Reframing concepts of risk behavior. Medical Anthropology Quarterly, 7(2), 152-169. Bluett, M., Walker, A., Goodman, J. and Adeyemo, J. (2000) Somewhere Safe: accommodation needs of children and young people at risk on the street. Church of England, childrens society. Boittin, M. L. (2013). New Perspectives from the Oldest Profession: Abuse and the Legal Consciousness of Sex Workers in China. Law & Society Review,47(2), 245-278. Boles, J., & Elifson, K. W. (1994). Sexual identity and HIV: The male prostitute. The Journal of Sex Research, 31(1), 39-46. Boys and Girls Clubs of Calgary (2006). Street Teams/Side Door [Electronic Version]. Available at: http://www.calgaryboysandgirlsclub.ca Brannigan, A., & Van Brunschot, E. G. (1997). Youthful prostitution and child sexual trauma. International Journal of Law and Psychiatry, 20(3), 337-354. Brennan, Denise 2004 What's Love Got to do With It?: Transnational Desires and Sex Tourism in the Dominican Republic. Durham: Duke University Press. Brown, J., Higgit, N., Miller, C., Wingert, S., Williams, M., & Morrissette, L. (2006). Challenges faced by women working in the inner city sex trade. Canadian Journal of Urban Research, 15, 36-53. Browne, K. (2005). Snowball sampling: using social networks to research nonheterosexual women. International Journal of Social Research Methodology, 8(1), 47-60. Browne, J., & Minichiello, V. (1995). The social meanings behind male sex work: Implications for sexual interactions. British Journal of Sociology, 46(4), 598-622. Busza, J,R., (2014) Prostitution and the Politics of HIV Prevention in Cambodia: A Historical Case Study, Studies in Gender and Sexuality, 15:1, 44-53 Buzdugan, R., Halli, S. S., & Cowan, F. M. (2009). The female sex work typology in India in the context of HIV⁄AIDS. Tropical Medicine and International Health, 14(6), 673-687 . CAFRA. (2004). Situation analysis of commercial sex work in Trinidad and Tobago: Addressing a vulnerable group in Trinidad and Tobago. UNAIDS. Trinidad . Campbell, R., Ahrens, C. E., Sefl, T., & Clark, M. L. (2003). The Relationship Between Adult Sexual Assault and Prostitution: An Exploratory Analysis. Violence and Victims, 18(3), 299-317. 167 Campbell, P., & Campbell, A. M. E. (2001). HIV/AIDS prevention and education for commercial sex workers in Jamaica: An exploratory study and need assessment. National HIV/STI Prevention and Control Program, Ministry of Health. Jamaica: Kingstone . Caukins, S. E., & Coombs, N. R. (1976). The psychodynamics of male prostitution. American Journal of Psychotherapy, 30, 441-451 . Chapkis, Wendy 1997 Live sex acts: women performing erotic Labor New York: Routledge Chase, E., & Statham, J. (2005). Commercial sexual exploitation of children and young people in the UK – a review. Child Abuse Review, 14(4), 4-25. Choi, H., Klein, C., Shin, M. S., & Lee, H. J. (2009). Posttraumatic stress disorder (PTSD) and disorders of extreme stress (DESNOS) symptoms following prostitution and childhood abuse. Violence Against Women, 15(8), 933-951. Clarke, R. J., Clarke, E. A., Roe-Sepowitz, D., & Fey, R. (2012). Age at entry into prostitution: Relationship to drug use, race, suicide, education level, childhood abuse, and family experiences. Journal of Human Behavior in the Social Environment, 22(3), 270-289. Clawson, H. J., & Goldblatt Grace, L G. (2007). Finding a path to recovery: Residential facilities for minor victims of domestic sex trafficking. Human Trafficking: Data and Documents. Paper 10. Available at: http://digitalcommons.unl.edu/humtraffdata/10 Clawson, H.J., Salomon, A. & Grace, L. (2008). Treating the hidden wounds: Trauma treatment and mental health recovery for victims of human trafficking. Washington, DC: U.S. Department of Health and Human Services. Cobbina, J. E., & Oselin, S. S. (2011). It’s not only for the money: An analysis of adolescent versus adult entry into street prostitution. Sociological Inquiry, 81(3), 310-332. Cohen, M. I., Edberg, M. C., & Gies, S. V. (2010). Final Report: Evaluation of the SAGE Project’s LIFESKILLS and GRACE Programs. U.S. Department of Justice. Connell, J., & Hart, G. (2003). An overview of male sex work in Edinburgh and Glasgow: The male sex worker perspective. MRC Social & Public Health Sciences Unit. Coombs, N. R. (1974). Male prostitution: A psychosocial view of behaviour. American Journal of Orthopsychiatry, 44, 782-789. Coppedge, S. (2006). People trafficking: An international crisis fought at the local level. New Zealand: Fulbright. Council of Europe. (1997). Co-operation group to combat drug abuse and illicit trafficking in drugs (Pompidou Group). Handbook on snowball sampling. Strasbourg: Council of Europe. Coutinho, R. A., van Andel, R. L. M., & Rijsdijk, T. J. (1988). Role of male prostitutes in spread of sexually transmitted diseases and human immunodeficiency virus. Genitourinary Medicine, 64, 207-208. Covington, S., Burke, C., Keaton, S., & Norcott, C. (2008). Evaluation of a trauma-informed and gender-responsive intervention for women in drug treatment. Journal of Psychoactive Drugs, 5, 387-398. Cox, S., & Shipley, M. (1997). Counting the uncatchable? An epidemiological method for counting drug misusers. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 32, 19-23. 168 Cunningham, S., & Kendall, T. D. (2010). Prostitution, Technology and the Law: New Data and Directions. In J. Wright, L. R. Cohen (eds.), Research Handbook In the Law and Economics of the Family. Gloustershire, UK: Edward Elgar Publishing Limited. Cunningham, S., & Kendall, T. D. (2011). Prostitution 2.0: The changing face of sex work. Journal of Urban Economics, 69, 273-287 . Curtis, R., Terry, K., Dank, M., Dombrowski, K., Khan, B., Muslim, A., Labriola, M., & Rempel, M. (2008). The commercial sexual exploitation of children in New York City. Report to the National Institute of justice. New York: Center of Court Innovation and John Jay College of Criminal Justice . Cusick, L. (2002). Youth prostitution: A literature review. Child Abuse Review, 11, 230-251. Cusick, L. (2006). Widening the harm reduction agenda: From drug use to sex work. International Journal of Drug Policy, 17, 3-11. Cusick, L., Brooks-Gordon, B., Campbell, R., & Edgar, F. (2011). ‘Exiting’ drug use and sex work: Career paths, interventions and government strategy targets. Drugs: Education, Prevention and Policy, 18(2), 145-156. Dalla, R. L. (2000). Exposing the "Pretty Woman" myth: A qualitative examination of the lives of female street walking prostitutes. The Journal of Sex Research, 37(4), 344-353. Dalla, R. L. (2006). “You can’t hustle all your life”: An exploratory investigation of the exit process among street-level prostituted women. Psychology of Women Quarterly, 30, 276- 290. Dalla, R. L., Xia, Y., & Kennedy, H. (2003). ''You just give them what they want and pray they don't Kill You'': Street-level sex workers' reports of victimization, personal resources, and coping strategies. Violence Against Women, 9(11), 1367-1394. Damacena, G. N., Szwarcwald, C. L., Barbosa Júnior, A. (2011). Implementation of respondent- driven sampling among female sex workers in Brazil, 2009. Cad Saúde Pública, 27(1), S45-S55. Darrow, W., Boles, J., Cohen, J.B., Clifson, K., Potterat, J., et al. (1991). HlV Prevalence Trends in Female Prostitutes, United States: 1986-1990, Vll International Conference on AIDS, Florence, Italy. Davis, K. (1937). The sociology of prostitution. American Sociological Review, 2(5), 744-755. Davis, K. (1971). Prostitution. In R. K. Merton & R. Nisbet (eds.), Contemporary Social Problems. New York: Harcourt Brace Jovanovich. Davis, N. (1981). Prostitutes. In E. Rubington & M. S. Weinberg (Eds.), Deviance: The interactionist perspective. New York: Macmillan. Davis, N. J., & Stasz, C. (1990). Social control of deviance: A critical perspective. New York, NY: McGraw-Hill. Day, Sophie (2007) On the Game: Women and Sex Work. London: Pluto Press De Bellis, M. D. (2002). Developmental traumatology: a contributory mechanism for alcohol and substance use disorders. Psychoneuroendocrinology, 27, 155-170. de Graaf, R. R., Vanwesenbeeck, I. I., van Zessen, G. G., Straver, C. J., & Visser, J. H. (1994). Male prostitutes and safe sex: Different settings, different risks. AIDS Care, 6(3), 277- 288. Delacoste F and Alexander P (eds) (1987)Sex Work: Writings by Women in the Sex 169 Industry. Pittsburgh, PA: Cleis. Di Cave, D. (2002). Development and implementation of a Drop-in for sex workers in Rome. In K. Schiffer (Ed.), Tips, tricks and models of good practice for service providers considering, planning or implementing services for male sex workers. European Network Male Prostitution (ENMP). Doezema, Jo (2001) Ouch!: Western Feminists' 'Wounded Attachment' to the 'Third World Prostitute'. Feminist Review, 67:16-38 Dunn, L. (2002). The Bahamas. The Situation of Children in the Worst Forms of Child Labour in a Tourism Economy. ILO Subregional Office for the Carribean. Port of Spain . Dunn, J. R., van der Meulen, E., O’Campo, P., & Muntaner, C. (2013). Improving health equity through theory-informed evaluations: A look at housing first strategies, cross-sectoral health programs, and prostitution policy.Evaluation and program planning, 36(1), 184- 190. Dworkin, A. (1993). Prostitution and male supremacy. Michigan Journal of Gender and Law, 1, 1-13. Earls, C. M., & David, H. (1989a). A psychosocial study of male prostitution. Archives of Sexual Behavior, 18(5), 401-419. Earls, C. M., & David, H. (1989b). Male and female prostitution: A review. Annals of Sex Research, 2, 5-28. Elifson, K. W., Boles, J., & Sweat, M. (1993). Risk factors associated with HIV infection among male prostitutes. American Journal of Public Health, 83(1), 79-83. Emmanuel, F., Blanchard, J., Zaheer, H. A., Reza, T., Holte-McKenzie, M., et al. (2010). The HIV/AIDS Surveillance Project mapping approach: an innovative approach for mapping and size estimation for groups at a higher risk of HIV in Pakistan. AIDS 24(2), 77-84. Erickson, P. G., Butters, J., Mcgillicuddy, P., & Hallgren, A. (2000). Crack and prostitution: Gender, myths and experiences. Journal of Drug Issues, 30(4), 767-788. Estebanez, P., Zunzunegui, M. V., Aguilar, M. D., Coloma, C., Rua-Figueroa, M, Fitch, K., et al. (1998). A demographic and health survey of Spanish female sex workers: HIV prevalence and associated risk factors. Journal of Biosocial Science, 30, 365-379. Estes, R. J., & Weiner, N. A. (2001). The Commercial Sexual Exploitation of Children In the U.S., Canada and Mexico. Full Report of the U.S. National Study. University of Pennsylvania School of Social Work. Ezoe, S., Morooka, T., Noda, T., Sabin, M. L., & Koike, S. (2012). Population Size Estimation of Men Who Have Sex with Men through the Network Scale-Up Method in Japan. PLoS ONE, 7(1), e31184. Farley, M. (2003). Prostitution and the Invisibility of Harm. Women and Therapy, 26(3/4), 247- 280. Farley, M. (2004). “Bad for the Body, Bad for the Heart”: Prostitution harms women even if legalized or decriminalized. Violence Against Women, 10(10), 1087-1125. Farley, M. (2007). Prostitution and Trafficking in Nevada: Making the Connections. San Francisco: Prostitution Research & Education. Farley, M. (2009). Theory versus reality: Commentary on four articles about trafficking for prostitution. Women's Studies International Forum, 32, 311-315. Farley, M., Baral, I., Kiremire, M., & Sezgin, U. (1998). Prostitution in five countries: Violence and posttraumatic stress disorder. Feminism and Psychology, 8, 415-426. 170 Farley, M., & Barkan, H. (1998). Prostitution, violence against women, and posttraumatic stress disorder. Women and Health, 27(3), 37-49. Farley, M., Cotton, A., Lynne, J., Zumbeck, S., Spiwak, F., Reyes, M., et al. (2003). Prostitution and trafficking in nine countries. In M. Farley (Ed.), Prostitution, trafficking, and traumatic stress (pp. 33-74). Binghamton: Haworth. Farley, M., & Keaney, J. (1997). Physical symptoms, somatization, and dissociation in women survivors of childhood sexual assault. Women and Health, 25(3), 33-45. Farley, K., & Kelly, V. (2000). Prostitution: A critical review of the medical and social sciences literature. Women and Criminal Justice, 11(4), 29-64. Felini, M., Abraham, A., Mendoza, G., Felini, L., & Breazeale, R. (2009). Prostitution diversion initiative. Annual report: October 2008- September 2009. Finkelhor, D., & Ormrod, R. (2004). Prostitution of juveniles: Patterns from NIBRS. Juvenile Justice Bulletin. Office of Juvenile Justice and Delinquency Prevention. Washington DC. Flowers, R. B. (2001). The sex trade industry's worldwide exploitation of children. Annals of the American Academy of Political and Social Science, 575, 147-157. Fuchs Ebaugh, H. R. (1988). Becoming an ex: The process of role exit. Chicago: University of Chicago Press. Gaffney, J. (2002). Sex worker involvement/ user participation. In K. Schiffer (Ed.), Tips, tricks and models of good practice for service providers considering, planning or implementing services for male sex workers. European Network Male Prostitution (ENMP). Geibel, S., van der Elst, E. M., King’ola, N. et al. (2007). ‘‘Are you on the market?’’: a capture- recapture enumeration of men who sell sex to men in and around Mombasa, Kenya. AIDS, 21, 1349-1354. Giobbe, E. (1991) Prostitution, Buying the Right to Rape. In A. W. Burgess (ed.), Rape and Sexual Assault III: a Research Handbook. New York, Garland Press. Giobbe, E. (1993). An analysis of individual, institutional and cultural pimping. Michigan Journal of Gender and Law, 1(1), 33-57. Girolamo, G. & McFarlane, A. C. (1996). The epidemiology of PTSD: A comprehensive review of the international literature. In A.J. Marsella, , M.J. Friedman, E.T. Gerrity, & R.M. Scurfield, (Eds.). Ethnocultural aspects of Posttraumatic Stress Disorder (pp. 33-71). Washington DC: American Psycological Association. Goldblatt Grace, L. (2009). Understanding the commercial sexual exploitation of children. The Link: Connecting Child Welfare and Juvenile Justice (Newsletter of the Child Welfare League of America), 7(2), 1, 3-5, 13-15. Goldstein, P. J. (1983). Occupational mobility in the world of prostitution: Becoming a madam. Deviant Behavior, 4, 267-279 . Goulet, L. E. (2001). Out of the shadows: Good practices in working with sexually exploited youth in the Americas. University of Victoria, International Institute for Child Rights and Development. Gray, D. K. (1973). Turning-out: a study of teenage prostitution. Urban Life and Culture, 1(4), 401-425. Greenall, M. (2007). Review of the evidence base for an ‘evidence-based’ policy on HIV programming with sex workers. Literature review. From: 171 http://www.plri.org/sites/plri.org/files/review-of-the-evidence-base-for-the-three-pillars- 22.pdf Guista, M., Della, M. L. T., & Steinar, S. (2009). Who’s watching? The market for prostitution services. Journal of Population Economics, 22, 501-516. Hanenberg, R., & Rofabapithayakorn, W. (1998). Changes in prostitution and the AIDS epidemic in Thailand. AIDS Care, 10(1), 69-79 . Hanna, C. (2002). Somebody's Daughter: The domestic trafficking of girls for the commercial sex industry and the power of love. William and Mary Journal of Women and the Law, 9(1), 1-29 . Harcourt, C., & Donovan, B. (2005). The many faces of sex work. Sexually Transmitted Infections, 81, 201-206 . Hay, G., & McKeganey, N. (1996). Estimating the prevalence of drug misuse in Dundee, Scotland: an application of capture-recapture methods. Journal of Epidemiology and Community Health, 50, 469-472. Heckathorn, D. D. (1997). Respondent-driven sampling: a new approach to the study of hidden populations. Social Problems, 44, 174-99. Heckathorn, D. D., Semaan, S., Broadhead, R. S., & Hughes, J. J. (2002). Extensions of respondent-driven sampling: a new approach to the study of injection drug users aged 18- 25. AIDS and Behavior, 6, 55-67. Heidensohn,F. (1968). The deviance of women: A critique and an enquiry. The British Journal of Sociology, 19(2), 160-175. Henschel, B. (2003). The assessment of commercial sexual exploitation of children: a review of methodologies. Understanding Children’s World. UNICEF, World Bank, IMO. Herman, J. L. (2003). Introduction: hidden in plain sight: clinical observations on prostitution. In M. Farley (Ed.), Prostitution, Trafficking and Traumatic Stress (pp 1-13). Binghamton, NY: Haworth Press. Hester, M., & Westmarland, N. (2004). Tackling street prostitution: Towards an holistic approach (Home Office Research Study, 279). London: Home Office. Hill, A. (2003, November 9) Child abuse shown live on Internet. The Observer. Hindle, K., & Barnett, L. (2003). Prostitution: A Review of Legislation in Selected Countries. Parliamentary Information and Research Service, Library of Parliament. Hipolito, C. (2007). The commercial sexual exploitation of children. Unpublished M.A work. The University of Texas, Arlington . Hoigard, C., & Finstad, L. (1992). Backstreets: Prostitution, money and love. University Park: Pennsylvania State University Press. Holmström, C., & Skilbrei, M. L. (2009). Prostitution in the Nordic countries: Conference report, Stockholm, October 16-17, 2008. Copenhagen: Nordic Council of Ministers. Holzman, H., & Pines, S. (1982). Buying sex: The phenomenology of being a John. Deviant Behavior, 4, 89-116. Home Office. (2004). Paying The Price: a consultation paper on prostitution. From: http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/+/http://www.homeoffice.gov.uk/documents/p aying_the_price.pdf?view=Binary Hook, E.B., & Regal, R.R (2000). Accuracy of alternative approaches to capture-recapture estimates of disease frequency: internal validity analysis of data from five sources. American Journal of Epidemiology, 152, 771-779. 172 Hudson, P., & Rivers, I. (2002). Men & boys selling sex in the Bradford district. Social Inclusion & Diversity Paper, 1. York St John College. Hughes, D.M. (2000). The natasha trade: The transnational shadow market of trafficking in women. Journal of International Affairs, 53(2), 627-654. Hughes, D. (2005). The demand for victims of sex trafficking. Kingston: University of Rhode Island. Human Rights Watch/Asia. (1994). A Modern Form of Slavery. NY: Human Rights Watch. Hunt, P., & Baird, M. (1990). Children of sex rings. Child Welfare: Journal of Policy, Practice, and Program, 69(3), 195-207 . Kapur, Ratna (2002) The Tragedy of Victimization Rhetoric: Resurrecting the "Native" Subject in International/Post-Colonial Feminist Legal Politics. Harvard Human Rights Journal 15(1) 1-37 International encyclopedia of the social & behavioral sciences. Vol. 11. Amsterdam: Elsevier, 2001. Kelly, L., Coy, M., & Davenport, R. (2009). Shifting sands: A comparison of prostitution regimes across nine countries. London: Home Office. Khan, S. I., Bhuiya, A., & Uddin, A. S. (2004). Application of the capture-recapture method for estimating number of mobile male sex workers in a port city of Bangladesh. Journal of Health, Population and Nutrition, 22, 19-26. Klain, E. J. (1999). Prostitution of children and child sex tourism: An analysis of domestic and international responses. National center for missing and exploited children. James, J. (1976). Motivations for entrance into prostitution. In L. Crites (ed.), The female offender. Lexington: Lexington Books. James, J., & Meyerding, J. (1977). Early sexual experience as a factor in prostitution. Archives of Sexual Behaviour, 7(1), 31-42. Jeffreys, S. (2000). Challenging the child/adult distinction in theory and practice on prostitution. International Feminist Journal of Politics, 2(3), 359-379 Jeffreys, Sheila 2009 Prostitution, trafficking and feminism: An update on the debate. Women's Studies International Forum. 32. 316–320 .Jesson, J. (1993). Understanding adolescent female prostitution: A literature review. British Journal of Social Work, 23, 517-530 . Johnson, T. P., Aschkenasy, J. R., Herbers, M. R., & Gillenwater, S. A. (1996). Self-reported risk factors for AIDS among homeless youth. AIDS Education and Prevention, 8, 308- 322. Johnston, L. G., Whitehead, S., Simic-Lawson , M., & Kendall, C. (2010). Formative research to optimize respondent-driven sampling surveys among hard-to-reach populations in HIV behavioural and biological surveillance: lessons learned from four case studies. AIDS Care, 22, 784-792. Jolin, A. (1994). On the backs of working prostitutes: Feminist theory and prostitution policy. Crime and Delinquency, 40, 69-83. Joseph, j., & Faura, P. (2008). Antigua/Barbuda (2008): HIV/AIDS track study among Spanish- Speaking sex workers: First round. Washington, DC: Population Services International. Kalikov, J. (2004). Prostitution in Estonia, Latvia and Lithuania. C P S International Policy Fellowship Program. 173 Kavemann, B., Rabe, H., & Fischer, C. (2007). The Act Regulating the Legal Situation of Prostitutes – implementation, impact, current developments. Findings of a study on the impact of the German Prostitution Act. SoFFI K.-Berlin. Kantola, J. and Squires, J. (2004) ‘Discourses Surrounding Prostitution in the UK’, European Journal of Women’s Studies 11(1): 77–101. Kaye, K. (2007). Sex and the unspoken in male street prostitution. Journal of Homosexuality, 53(1/2), 37-73 . Kemp, A., Green, B.L., Hovanitz, C. & Rawlings, E.I. (1995). Incidence and correlates of posttraumatic stress disorder in battered women. Shelter and community samples. Journal of Interpersonal Violence, 10(1), 43-55. Kempadoo, K. (1999). Sun, sex and gold: Tourism and sex work in the Caribbean. Lanham: Rowman and Littlefield . Kenny, M. C., & Lane, R. C. (1996). Memoirs of a drug-abusing prostitute: Dynamics and treatment considerations in a case of intergenerational child abuse. Journal of Contemporary Psychotherapy, 26(4), 361-378. Killworth, P.D., Johnsen, E.C., McCarty, C., Shelley, G. A., & Bernard, H. R. (1989a). A social network approach to estimating seroprevalence in the United Stated. Social Networks, 20, 23-50. Killworth, P. D., McCarty, C., Bernard, H. R., Shelley, G. A., & Johnsen, E. C.(1989b). Estimation of seroprevalence, rape, and homelessness in the United States using a social network approach. Evaluation Review, 22, 289-308. SAGE. Kivington, J., Day, S. and Ward, H. (2001). Prostitution policy in Europe: A time of change? Feminist Review, 76(1), 78-93. Koken, J. A., Bimbi, D. S., Parsons, J. T., & Halkitis, P. N. (2004). The experience of stigma in the lives of male internet escorts. Journal of Psychology and Human Sexuality, 16(1), 13- 32. Kramer, L., & Berg, E. (2003). A survival analysis of timing of entry into prostitution: The differential impact of race, education level, and childhood/adolescent risk factors. Sociological Inquiry, 73, 511-528. Kruse, N., Behets, F., Vaovola, G. et al. (2003). Participatory mapping of sex trade and enumeration of sex workers using capture- recapture methodology in Giego-Suarez, Madagascar. Sexually Transmitted Diseases, 30, 664-670. Kuhns, J. B., Heide, K. M., & Silverman, I. (1992). Substance use/misuse among female prostitutes and female arrestees. The International Journal of Addictions, 27(11), 1283- 1292. Larson, A., & Bammer, G. (1996). Why? Who? How? Estimating numbers of illicit drug users: lessons from a case study from the Australian Capital Territory. Australia and New Zealand Journal of Public Health, 20, 493-499. Lau, J. T. F., Cai, W. D., Tsui, H. Y., Chen, L., & Cheng, J. Q. (2009). Psychosocial factors in association with condom use during commercial sex among migrant male sex workers living in Shenzhen, mainland China who serve cross-border Hong Kong male clients. AIDS and Behavior, 13, 939-948. Lau, K., Dang, T., Kennedy, M. A., Gorzalka, B. B. & Yuille, J. C. (2004). Men’s motivations for soliciting prostituted women. Canada: Annual Meeting of the Canadian Psychological Association. Leal, M. L, & Leal, M. F. (2003). Studying on Trafficking in Women, Children and Adolescents for Commercial Sexual Exploitation in Brazil. Brasilia: IHRLI. 174 Leidholdt, D. (1993). Prostitution: A violation of women's human rights. Cardozo Women's Law Journal 1(l),133-147. Lemert, E. (1951). Social Pathology. NY: McGraw-Hill. Lenton, S., & Single, E. (1998). The definition of harm reduction. Drug and Alcohol Review, 17, 213-220. Lever, J., & Dolnick, D. (2000). Clients and call girls: Seeking sex and intimacy. In R. Weitzer (ed.), Sex For Sale: Prostitution, Pornography, and the Sex Industry. New York: Routledge. Litchfield, J., Maronge, A., Rigg, T., Rees, B., Harshey, R., & Keen, J. (2010). Can a targeted GP-led clinic improve outcomes for street sex workers who use heroin? The British Journal of General Practice, 60(576), 514-516. Lombroso, C. (1911). Crime: its causes and remedies. Boston: Little, Brown, and Company. Lombroso, C., & Ferrero, G. (1894). Das Weib als Verbrecherin and Prostituierte. trans, by H. Kurella. Hamburg: VerIagsanstalt and Druckerei, A.G., 1894, 364. Lowman, J. (1987). Taking young prostitutes seriously. The Canadian Review of Sociology and Anthropology, 24(1), 99-116. Luckenbill, D. F. (1985). Entering male prostitution. Urban Life, 14(2), 131-153. . Lukman; R. Nasir; I. Fauziah; N. Sarnon; Sheau Tsuey Chong; M. Mostafa Kamal; M.S. Mohamad; A.Z. Zainah; N. Subhi; O. Fatimah; et al. The relationship between dysfunctional family and the involvement of children in prostitution World Applied Sciences Journal. 2011;12(SPL ISS.):7-12. Luckenbill, D. F. (1986). Deviant career mobility: The case of male prostitutes. Social Problems, 33(4), 283-296 . MacKinnon, C. (1993). Prostitution and civil rights. Michigan Journal of Gender and Law, 1, 13-31. Magnani, R., Sabin, K., Saidel, T., & Heckathorn, D. (2005). Review of sampling hard-to-reach and hidden populations for HIV surveillance. AIDS, 19(2), 67-72. Mansson, S. A. (2006). Men’s demand for prostitutes. Sexologies, 15(2), 87-92. Månsson, S. A., & Hedin, U. C. (1999). Breaking the Matthew effect on women leaving prostitution. International Journal of Social Welfare, 8, 67-77. Mariño, R., Minichiello,V., & Disogra, C. (2003). Male sexworkers in Cordoba, Argentina. Pan American Journal of Public Health, 5(13), 311-319. Mastro, T. D., Kitayaporn, D., Weniger, B. G., Vanichseni, S., Laosunthorn, V., Uneklabh, T., et al. (1994). Estimating the number of HIV-infected injection drug users in Bangkok: A capture-recapture method. American Journal of Public Health, 84, 1094-1099. Maxwell, J. C. (2000). Methods for estimating the number of “hard-core” drug users. Substance Use and Misuse, 35, 399-420. May, T., Edmunds, M. and Hough, M. (1999). Street business: the links between sex and drug markets. Police Research Series Paper 118. London: Home Office. Mayhew, P., & Mossman, S. E. (2007). Exiting prostitution: Models of best practice. Wellington: Crime and Justice Research Centre, Victoria University of Wellington. Mazzieiro, J. B. (1998). Sexualidade criminalizada: prostituição, lenocínio e outros delitos – São Paulo 1870/1920. Rev Bras Hist, 18, 247-285. 175 McCarty, C., Killworth, P. D., Bernard, H. R., Johnsen, E.C., & Shelley, G. A. (2001). Comparing two methods for estimating network size. Human Organization, 60, 1, ABI/INFORM Global, 28. McClintock, Anne (1993) Sex Workers and Sex Work: Introduction. Social Text 37:1-10. McKeganey, N., & Barnard, M. (1996). Sex work on the streets: Prostitutes and their clients. Milton Keyenes: Open University Press . McKeganey, N., Barnard, M., & Bloor, M. (1994). How many prostitutes? Epidemiology out of ethnography. In M. Boulton (Ed.), Challenge and innovation: Methodological advances in social research on HIV/AIDS (pp. 111-122). New York: Taylor & Francis. McKeganey, N., Barnard, M., Leyland, A., Coote, I., & Follet, E. (1992). Female streetworking prostitutes and HIV infection in Glasgow. BMY, 305, 801-804. Melrose, M. (2002). Labour pains: Some considerations on the difficulties of researching juvenile prostitution. International Journal of Social Research Methodology, 5(4), 333- 351. Melrose, M., Barrett, D., & Brodie, I. (1999). One Way Street? Retrospectives on Childhood Prostitution. London: Children’s Society. Minh, T. T., Nhan, D. T., West, G. R. et al. (2004). Sex workers in Vietnam: how many, how risky? AIDS Education and Prevention, 16, 389-404. Minichiello, V., Marino, R., Browne, J., Jamieson, M., Peterson, K., Reuter, B., & Robinson, K. (1999). A profile of the clients of male sex workers in three Australian cities. Australian and New Zealand Journal of Public Health, 23(5), 511-518. Minichiello, V., Marino, R., Browne, J., Jamieson, M., Peterson, K., Reuter, B., & Robinson, K. (2000). Commercial sex between men: A prospective diary-based study. The Journal of Sex Research, 37(2), 151-160. Ministry of Industry Employment and Communications. (2004). Prostitution and trafficking in women. Sweden: Ministry of Industry Employment and Communications Factsheet Division for Gender Equality. Miriam, Kathy 2005 Stopping the Traffic in Women: Power, Agency and Abolition in Feminist Debates over Sex-Trafficking. Journal of Social Philosophy, 36(1) 1-17 Mishra, S., Ramanaik, S., Blanchard, J. F., Halli, S., Moses, S., Raghavendra, T., Bhattacharjee, P., Lorway, R., & Becker, M. (2012). Characterizing sexual histories of women before formal sex-work in south India from a cross-sectional survey: implications for HIV/STI prevention. Public Health, 12:829 Mitrovic, E. (2004). Report on the findings of a field research "Working in the Sex Industry: Social Change in Dealing with Prostitution since the New Legislation’s Entry into Force in 1.1.2002.” Berlin: ver.di Bundesvorstand. Moliter, F., Ruiz, J. D., Klausner, J. D., & McFarland, W. (2000). History of forced sex in association with drug use and sexual HIV risk behaviors, infection with STDs and diagnostic medical care: results from the young women survey. Journal of Interpersonal Violence, 15(3), 262-278. 176 Monto, M.A. (2000). Focusing on the clients of street prostitutes: A creative approach to reducing violence against women. Final report submitted to the National Institute of Justice Monto, M. A. (2004). Female prostitution, customers, and violence. Violence Against Women, 10(2), 160-188 . Morris, M. D., Lemus, H., Wagner, K. D., Martinez, G., Lozada, R., Gómez, R. M. G., & Strathdee, S. A. (2012). Factors associated with pathways toward concurrent sex work and injection drug use among female sex workers who inject drugs in northern Mexico Society for the Study of Addiction, 108, 161–170 Morse, E. V., Simon, P. M., Osofsky, H. J., Balson, P. M., & Gaumer, H. R. (1991). The male street prostitute: A vector for transmission of HIV infection into the heterosexual world. Social Science and Medicine, 32(5), 535-539. Murphy, K., & D’Angelo, R. (1963). The intelligence factor in the criminality of women. American Catholic Sociological Review, 24, 340-347. Nadon, S. M., Koverola, C., & Schludermann, E. H. (1998). Antecedents to prostitution: childhood victimization. Journal of Interpersonal Violence, 13(2), 206-221. Najavits, L. M., Sullivan, T. P., Schmitz, M. S., Weiss, R. D., & Lee, C. S. N. (2004). Treatment utilization by women with PTSD and substance dependence. The American Journal of Addictions, 13, 215-224. Nemoto, T., Operario, D., Takenaka, M., Iwamoto, M., & Le, M. (2003). HIV risk among Asian women working at massage parlors in San Francisco. AIDS Education and Prevention, 15(3), 245-256. Netherlands Ministry of Foreign Affairs. (2005). Dutch Policy on Prostitution. Available at: prostitution.procon.org/sourcefiles/netherlands.pdf Newman, F., & Caplan, P. (1982). Juvenile female prostitution as gender consistent response to early deprivation. International Journal of Women Studies, 5, 128-137. Newton-Ruddy, L., & Handelsman, M. M. (1986). Jungian feminine psychology and adolescent prostitutes. Adolescence, XXI(84), 815-825. O’Connor, M., & Healy, G. (2006). The Link Between Prostitution and Sex Trafficking: A Briefing Handbook. Coalition Against Trafficking in Women. Opaneye, A. A., & Surtees, M. (1998). Female street prostitutes in Middlesbrough, England. International Journal of STD & AIDS, 9, 245-246. Outshoorn, J. (2001). Debating prostitution in parliament: A feminist analysis. European Journal of Women’s Studies 8(4), 472-490. Outshoorn, J. (2004). The Politics of Prostitution: Women's Movements, Democratic States and the Globalisation of Sex Commerce. Cambridge University Press. Orchard, T., Farr, S., Macphail, S., Wender, C & Wilson, C (2014) expanding the scope of inquery: exploring accounts of childhood and fanily life among sex workers in London Ontario. The Canadian Journal of Human sexuality Volume 23 no.1 Pp:9-18 Oselin S and Weitzer R (2013) Organizations working on behalf of prostitutes: An analysis of goals, practices, and strategies Sexualities 16: 445-466 Oxfam International and European Women’s Lobby. (2010). Women's Poverty and Social Exclusion in the European Union at a Time of Recession – An Invisible Crisis? From: 177 http://policy-practice.oxfam.org.uk/publications/an-invisible-crisis-womens-poverty-and- social-exclusion-in-the-european-union-a-111957 Pandiyan, K., Chandrasekhar, H., & Madhusudhan, S. (2012). Psychological morbidity among female commercial sex workers with alcohol and drug abuse.Indian journal of psychiatry, 54(4), 349. Paniotto, V., Petrenko, T., & Kupriyanov, O. (2009). Estimating the Size of Populations with High Risk for HIV Using the Network Scale-up Method. Ukraine: Kiev International Institute of Sociology. Parriott, R. (1994). Health Experiences of Twin Cities Women used in Prostitution. Survey Findings and Recommendations. MA Thesis, May 1994 .Unpublished survey initiated by WHISPER, Minneapolis, MN. Parsons, J. P., Bimbi, D., & Halkitis, P. N. (2001). Sexual compulsivity among gay/bisexual male escorts who advertise on the internet. Sexual Addiction and Compulsivity, 8, 101- 112. Parsons, J. T., Koken, J. A., & Bimbi, D. S. (2004). The use of the internet by gay and bisexual male escorts: Sex workers as sex educators. AIDS Care, 16(8), 1021-1035. Pateman, C. (1988) The Sexual Contract. Cambridge: Polity Press. Perkins, R. (1991).Working girls. Canberra, Australia: Australian Institute of Criminology. Perdue, T.R., Williamson, C., Ventura, ., L. A., Hairston, T. R., Osborne, L T C., Laux, J. M.,. Moe, J. L., Dupuy, P. J., Benjamin, B. J., Lambert, E. G., Cox, J. A., Nathan, V. M., (2012) Offenders Who Are Mothers with and without Experience in Prostitution: Differences in Historical Trauma, Current Stressors, and Physical and Mental Health Differences. Women's Health Issues 22-2: 195–200 Pheterson, G. (1993). The whore stigma: Female dishonor and male unworthiness. Social Text, 37, 39-64 . Pheterson, G. (1996). The prostitution prism. Amsterdam: Amsterdam University Press. Platt, L., Wall, M., Rhodes, T., Judd, A., Hickman, M., Johnston, L. G., et al. (2006). Methods to recruit hard-to-reach groups: comparing two chain referral sampling methods of recruiting injecting drug users across nine studies in Russia and Estonia. Bulletin of the New York Academy of Medicine, 83(7), i39-i53. Potterat, J. J., Rothenberg, R. B., Muth, S. Q., Darrow, W. W., & Phillipps-Plummer, L. (1998). Pathways to prostitution: the chronology of sexual and drug abuse milestones. Journal of Sex Research, 35(4), 333-340. Potterat, J. J., Brewer, D. D., Muth, S. Q., Rothenberg, R. B.,Woodhouse, D. E., Muth, J. B., Stites, H. K., & Brody, S. (2004). Mortality in a long-term open cohort of prostitute women. American Journal of Epidemiology, 159, 778-785. Prince, L. M. (2008). Resilience in African American women formerly involved in street prostitution. The ABNF Journal, 19(1), 31-36. Prochaska, J. O., DiClemente, C. C., & Norcross, J. C. (1992). In search of how people change: Applications to addictive behavior. American Psychologist, 47, 1102-1114. Prostitution Law Review Committee. (2005). The Nature and Extent of the Sex Industry in New Zealand: An Estimation. Wellington, New Zealand. Pyett, M., & Warr, D. J. (1997). Vulnerability on the streets: Female sex workers and HIV risk. AIDS Care: Psychological and Socio-medical Aspects of AIDS/HIV, 9(5), 539-547. Quinet, K. (2011). Prostitutes as victims of serial homicide: trends 178 and case characteristics, 1970–2009. Homicide Studies, 15, 74–100. Rabinovitch, J. (2004). PEERS: The prostitutes’ empowerment, education and resource society. Journal of Trauma Practice, 2(3/4), 239-253. Rabinovitch, J., & Lewis, S. (2001). Impossible, eh? The Story of PEERS. Prostitutes Empowerment, Education and Resource Society. Vancouver: Save The Children Canada. Raphael, J., & Shapiro, D. L. (2004). Violence in indoor and outdoor prostitution venues. Violence Against Women, 10(2), 126-139 Reback, C. J., Shoptaw, S., & Downing, M. J. (2012). Prevention case management improves socioeconomic standing and reduces symptoms of psychological and emotional distress among transgender women. AIDS care,24(9), 1136-1144 . . Reed, E., Silverman, J. G., Stein, B., Erausquin, J. T., Biradavolu, M., Rosenberg, A., & Blankenship, K. M. (2013). Motherhood and HIV Risk Among Female Sex Workers in Andhra Pradesh, India: the need to consider women’s life contexts. AIDS and Behavior, 17(2), 543-550. Reid, J. A. (2011). An exploratory model of girl's vulnerability to commercial sexual exploitation in prostitution. Child Maltreatment, 16(2), 146-157. Rekart, M. (2005). Sex-work harm reduction. The Lancet, 366, 2123-2134. Rhodes, T., Platt, L., Maximova, S., Koshkina, E., Latishevskaya, N., Hickman, M., et al. (2006). Prevalence of HIV, hepatitis C and syphilis among injecting drug users in Russia: a multicity study. Addiction, 101(2), 252-266. Riley, D., Sawka, E., Conley, P., Hewitt, D., Mitic, W., Poulin, C., et al. (1999). Harm reduction: Concepts and practice, a policy discussion paper by The Canadian Foundation for Drug Policy, Toronto, Ontario. Substance Use & Misuse, 34, 9-24. Roberts, J. M., & Brewer, D.D. (2006). Estimating the prevalence of male clients of prostitute women in Vancouver with a simple capture-recapture method. Journal of the Royal Statistical Society, 169, 745-756. Roby, J. L. (2005). Women and children in the global sex trade: Toward more effective policy. International Social Work 48(2), 136-147. Rodriguez, N., Ryan, S. W., Kemp, H., & Foy, D. W. (1997). Posttraumatic stress disorder in adult female survivors of child sexual abuse: A comparison study. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 65(1), 53-59. Roe-Sepowitz D. E., Hickle, K. E., Pérez Loubert, M., & Egan, T. (2011) Adult Prostitution Recidivism: Risk Factors and Impact of a Diversion Program, Journal of Offender Rehabilitation, 50:5, 272-285 Roe-Sepowitz, D. E. (2012). Juvenile entry into prostitution: The role of emotional abuse. Violence Against Women, XX(X), 1-18. Rogers, S. J., & Ruefli, T. (2004). Does harm reduction programming make a difference in highly marginalised, at-risk drug users? Harm Reduction Journal, 1, 7. Available at: http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=420490 Romans, S. E., Potter, K., Martin, J.,& Herbison, P. (2001). The mental and physical health of female sex workers: A comparative study. Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 35, 75-80. 179 Rosenblum, K. E. (1975). Female deviance and the female sex role: A preliminary investigation. The British Journal of Sociology, 26(2), 169-185. Ross, C. A., Farley, M., & Schwartz, H. L. (2008). Dissociation among women in prostitution. Journal of Trauma Practice, 2(3/4), 199-212. Sagar, T., & Croxall, J. (2012). New localism: Implications for the governance of street sex work in England and Wales. Social Policy and Society, 11(04), 483-494. Saggurti, N., Verma, R. K., Halli, S. S., Swain, S. N., Singh, R., Modugu, H. R., Modugu, H.R.,Ramarao, S., Mahapatra, B., & Jain, A. K. (2011). Motivations for entry into sex work and HIV risk among mobile female sex workers in India. Journal of biosocial science, 43(05), 535-554. Saidel, T., Adhikary R, Mandar Mainkar, et al. (2008). Baseline integrated behavioural and biological assessment among most at-risk populations in six high-prevalence states of India: design and implementation challenges. AIDS, 22(S), 17-34. Saidel, T., Loo, V., Salyuk, T., Emmanuel, F., Morineau, G., & Lyerla, R. (2010). Applying current methods in size estimation for high risk groups in the context of concentrated epidemics: Lessons learned. Journal of HIV/AIDS Surveillance and Epidemiology, 2(1), 3. Sánchez-Meca, J., Rosa-Alcázar, A. I., & López-Soler, C. (2011). The psychological treatment of sexual abuse in children and adolescents: A meta-analysis. International Journal of Clinical and Health Psychology, 11(1), 67-93. Sanders, T. (2007). Becoming an ex-sex worker: Making transitions out of a deviant career. Feminist Criminology, 2, 74-95. Sawa, R. J. (1987). Prostitution. Canadian Family Physician, 33, 1876-1880. Schiffer, K. (2002). Migrant male sex workers in Amsterdam. In K. Schiffer (Ed.), Tips, tricks and models of good practice for service providers considering, planning or implementing services for male sex workers. European Network Male Prostitution (ENMP). Schlaghenck, G. (2002). Support and assistance to male sex workers – the example of the BASIS project (Hamburg). In K. Schiffer (Ed.), Tips, tricks and models of good practice for service providers considering, planning or implementing services for male sex workers. European Network Male Prostitution (ENMP). Schmeitz, M., Nieuwendam, J., Caffe, S., & Malberg, J. (2009). Draft report: Behavioral Surveillance Survey (BSS) and sero-prevalence study among commercial sex workers (CSW) in the coastal districts Nickerie and Marowijne in Suriname. Scott, J. (2003). A prostitute’s progress: Male prostitution in scientific discourse. Social Semiotics, 13(2), 179-199. Scott, J., Minichiello, V., Marino, R., Harvey, G. P., Jamieson, M., & Browne, J. (2005). Understanding the new context of the male sex work industry. Journal of Interpersonal Violence, 20(3), 320-342. Scull, M. T. (2013). Reinforcing gender roles at the male strip show: a qualitative analysis of men who dance for women (MDW). Deviant Behavior,34(7), 557-578. Seng, M. J. (1989). Child sexual abuse and adolescent prostitution: A comparative analysis. Adolescence, XXIV(95), 665-675. Seventh report. (2009). The seventh report of the Dutch National Rapporteur on Trafficking in Human Beings. Presented to the Dutch government on 29 October 2009. 180 Shaghaghi, A., Bhopal, R.S., & Sheikh, A. (2011). Approaches to recruiting ‘hard-to-reach’ populations into research: A review of the literature. Health Promotion Perspectives, 1(2), 1-9. Shannon, K., Bright, V., Allinott, S., Alexson, D., Gibson, K., & Tyndall, M. W. (2007). Community-based HIV prevention research among substance-using women in survival sex work: The Maka Project Partnership. Harm Reduction Journal, 4, 20. Sharpe, K. (1998). Red Light, Blue Light: Prostitutes, Punters and the Police. Aldershot: Ashgate. Shaw, I., & Butler, I. (1998). Understanding young people and prostitution: A foundation for practice? British Journal of Social Work, 28, 177-196 . Shenassa, E. D. (1999). Application of the capture-recapture method to epidemiological studies of alcohol related problems. Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 23, 1843- 1847. Sherman, S. G., German, D., Cheng, Y., Marks, M & .Bailey-Kloche, M. (2006). The evaluation of the JEWEL project: An innovative economic enhancement and HIV prevention intervention study targeting drug using women involved in prostitution. AIDS Care- Psychological and Socio-Medical Aspects of AIDS/HIV, 18(1), 1-11. Shiverly, M., Kuck Jalbert, S., Kling, R., Rhodes, W., Finn, P., Flygare, C., Tierney, L., Hunt, D., Squires, D., Dyous, C., & Wheeler, K. (2008). Final Report on the evaluation of the first offender prostitution program. Prepared for Karen Bachar, Office of Research and Evaluation National Institute of Justice. Shoptaw, S., & Frosch, D. (1999). Substance abuse treatment as HIV prevention for men who have sex with men. AIDS and Behavior, 4(2),193-203. Silbert, M. H., & Pines, A. M. (1981). Sexual child abuse as an antecedent to prostitution. Child Abuse and Neglect, 5, 407-411. Silwal & Kafle (2013) Combating the problem of Trafficking of women for the purpose of prostitution: Nepalese perspective in: Jaishankar K., & Ronel, N. (2013). Proceedings of the Second International Conference of the South Asian Society of Criminology and Victimology (SASCV) Tirunelveli, India: SASCV & Department of Criminology and CriminalJustice, Manonmaniam Sundaranar University. Simon, P. M., Morse, E. V., Osofsky, H. J., Balson, P. M., & Gaumer, H. R. (1992). Psychological characteristics of a sample of male street prostitutes. Archives of Sexual Behavior, 21(1), 33-44. Simons, R. L., & Whitbeck, L. B. (1991). Sexual abuse as a precursor to prostitution and victimization among adolescent and adult homeless women. Journal of Family Issues, 12(3), 361-379. Skarhed, A. (2010). Prohibition on the purchase of sexual services: An evaluation 1999-2008. SOU. From: http://www.sweden.gov.se/content/1/c6/15/14/88/0e51eb7f.pdf Sloan, L., & Wahab, S. (2000). Feminist voices on sex work: Implications for social work. Affilia, 15(4), 457-479. Smekens, M., & Verbruggen, M. (2005). The illegal economy in the Netherlands. Discussion paper 05005. Statistics Netherlands. 181 Smith, M. D., Grov, C., Seal, D. W., & McCall, P. (2013). A social-cognitive analysis of how young men become involved in male Escorting. The Journal of Sex Research. 50(1), 1urna Smith, F. M., & Marshall, L. A. (2007). Barriers to effective drug addiction treatment for women involved in street-level prostitution: A qualitative investigation. Criminal Behaviour and Mental Health, 17, 163-170. Stanojević, P., & Stanojević, A. (2010). The influence of economic crisis on the growth of commercial crimes. Multiarts, 1(1), 28-36. Stein, M. (1974). Lovers, Friends, Slaves: The Nine Male Sexual types, Their Psycho-Sexual Transactions with Call Girls. New York: Berkeley. Stop Sex With Kids (2007). Manitoba Inventory: Specialized Resources for Sexually Exploited Youth & Resources for Their Parents, Guardians or Caregivers. Available at: http://www.stopsexwithkids.ca/app/en/specialized Strega, S., Casey, L., & Rutman, D. (2009). Sex workers addressing treatment. Women's Health and Urban Life, 8(1), 42-53 Su, S., Li, X., Zhang, L., Lin, D., Zhang, C., & Zhou, Y. (2014). Age group differences in HIV risk and mental health problems among female sex workers in Southwest China. AIDS care, 26(8), 1019-1026. Syvertsen, J. L., Robertson, A. M., Rolón, M. L., Palinkas, L. A., Martinez, G., Rangel, M. G., & Strathdee, S. A. (2013). “Eyes that don't see, heart that doesn't feel”: Coping with sex work in intimate relationships and its implications for HIV/STI prevention. Social Science & Medicine, 87, 1-8 .. Talbott, J. R. (2007).Size matters: the number of prostitutes and the global HIV/AIDS pandemic. Available at: http://www.plosone.org/article/fetchArticle.action?articleURI=info:doi/10.1371/journal.p one.0000543 Taylor, J. S. (2001). Dollars are a girl’s best friend? Female tourists’ sexual behaviour in the Caribbean. Sociology, 35(3), 749-764 . Taylor, T. L., & Chemtob, C. M. (2004). Efficacy of treatment for child and adolescent traumatic stress. Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, 158, 786-791. Thomas, W. I. (1923). The Unadjusted Girl. Foreword by Mrs. W.F. Dummer. Boston: Little, Brown. Thompson, A. (2000). Prostitution – A choice ignored. Women's Rights Law Reporter, the State University of New Jersey. Thomson, S., Hirshberg, D., Corbett, A., Valila, N. & Howley, D. (2011). Residential treatment for sexually exploited adolescent girls: Acknowledge, Commit, Transform (ACT). Children and Youth Services Review, 33, 2290-2296. Tyler, K. A., Hoyt, D. R., & Witbeck, L. B. (2000). The effects of early sexual abuse on later sexual victimization among female homeless and runaway adolescents. University of Nebraska – Lincoln, Sociology Department, Faculty Publications. Paper 33. http://digitalcommons.unl.edu/sociologyfacpub/33 UNAIDS/WHO (2011) Working group on global HIV/AIDS and STI Surveillance. Guidelines on estimating the size of populations most at risk to HIV. Available at: http://www.who.int/hiv/pub/surveillance/en/ 182 U.S. House Committee on International Relations. (2004). The link between prostitution and sex trafficking. Washington, D.C. Uusküla, A., Johnston, L.G., Raag, M., Trummal, A., Talu, A. & Des Jarlais, D.C. (2010). Evaluating recruitment among female sex workers and injecting drug users at risk for HIV using respondent-driven Sampling in Estonia. Journal of Urban Health, 87(2), 304-317. Uuskűla, A., Rajaleid, K., Talu, A., Abel, K., Rüütel, K., & Hay. G. (2007). Estimating injection drug use prevalence using state wise administrative data sources: Estonia 2004. Addition Research and Theory, 16, 411-424 Uy, J. M., Parsons, J. T., Bimbi, D. S., Koken, J. A., & Halkitis, P. N. (2004). Gay and bisexual male escorts who advertise on the internet: Understanding reasons for and effects of involvement in commercial sex. International Journal of Men’s Health, 3(1), 11-26. van Mansom, M. A. (2014). Feeling like a Natural Woman. Van Nunen, K., Leuridan, E., Van Hal, G., Van Damme, P., & Decorte, T. (2014). Legal and illegal drug use among female sex workers in bar and club prostitution in Belgium: A quantitative and qualitative study. Drugs: education, prevention and policy; 21(1): 56–64 Vanwesenbeeck, I (2013) Prostitution Push and Pull: Male and Female Perspectives, The Journal of Sex Research, 50:1, 11-16, Vadivoo, S., Gupte, M. D., Adhikary, R. et al. (2008). Appropriateness and execution challenges of three formal size estimation methods for high-risk populations in India. AIDS 22(5), 137-148. Valandra. (2007). Reclaiming their lives and Breaking Free: An Afrocentric approach to recovery from prostitution. Affilia: Journal of Women and Social Work, 22(2), 195-208. Valera, R. J., Sawyer, R. G., & Schiraldi, G. R. (2000). Violence and post traumatic stress disorder in a sample of inner city street prostitutes. American Journal of Health Studies, 16(3), 149-155. Van Brunschot, E. G., & Brannign, A. (2002). Childhood maltreatment and subsequent conduct disorders: The case of female street prostitution. International Journal of Law and Psychiatry, 25, 219-234. Van der Poel, S. (1992). Professional male prostitution: A neglected phenomenon. Crime, Law and Social Change, 18, 259-275 . Vanwesenbeeck, I. (1994). Prostitutes' well-being and risk. Amsterdam: VU University Press. Vanwesenbeeck, I. (2001). Another decade of social scientific work on prostitution. Annual Review of Sex Research, 12, 242-289. Velarde, A.J. (1975). Becoming prostituted: The decline of the massage parlour profession and the masseuse. British Journal of Criminology, 15, 251-263. Vitaliano, P. P., James, J., & Boyer, D. (1981). Sexuality of deviant females: adolescent and adult correlates. Social Work, 26(6), 468-472. Vriens, P., & Demytthenaere, T. (2002). Ten golden rules for social assistance and healthcare for male sex workers. In K. Schiffer (Ed.), Tips, tricks and models of good practice for service providers considering, planning or implementing services for male sex workers. European Network Male Prostitution (ENMP). 183 Vuylsteke, B., Vandenhoudt, H., Langat, L., et al. (2010). Capture-recapture for estimating the size of the female sex worker population in three cities in Cote d’Ivoire and in Kisumu, western Kenya. Tropical Medicine and International Health, 15(12), 1537-1543. Wagenaar, H., & Altink, S. (2012). Prostitution as morality politics or why it is exceedingly difficult to design and sustain effective prostitution policy. Sexuality Research and Social Policy, 9(3), 279-292. Wagenaar, H., Altink, S., & Amesberger, H. (2013). Final Report of the International Comparative Study of Prostitution Policy: Austria and the Netherlands. Den Haag. Walker, K. E. (2002). Exploitation of children and young people through prostitution. Journal of Child Health Care, 6(3), 182-188 . Ward, H., & Day, S. (2006). What happens to women who sell sex? Report of a unique occupational cohort. Sexually Transmitted Infections, 82(5), 413-417. Watts, D. J. (2004). Six degrees: the science of a connected age. New York: W.W. Norton & Company. Weatherall, A., & Priestley, A. (2001). A feminist discourse analysis of sex ‘work’. Feminism and Psychology, 11(3), 323-340. Weber, A. E., Boivin, J. F., Blais, L., Haley, N., & Roy, E. (2002). HIV risk profile and prostitution among female street youths. Journal of Urban Health, 79, 525-535. Weisberg, D. K. (1985). Children of the night: A study of adolescent prostitution. Toronto: Lexington . Weinberg, M. S., Shaver, F. M., & Williams, C. J. (1999). Gendered sex work in the San Francisco tenderloin. Archives of Sexual Behavior, 28(6), 503-521. Weitzer, R. (1999). Prostitution control in America: Rethinking public policy. Crime, Law and Social Change, 32(1), 83-102.. Weitzer, R. (2005). New directions in research of prostitution. Crime, Law and Social Change, 43, 211-235 . Weitzer, R. (2009a). Legalizing prostitution: morality politics in Western Australia. British Journal of Criminology, 49, 88-105. Weitzer, R. (2009b). Sociology of sex work. Annual Review of Sociology, 35, 213-234 . Weitzer, R. (2010). The mythology of prostitution: Advocacy research and public policy. Sex Research. Social Policy, 7, 15-29. Widom, C. S., & Kuhns, J. B. (1996). Childhood victimization and subsequent risk for promiscuity, prostitution, and teenage pregnancy: A prospective study. American Journal of Public Health, 86(11), 1607-1612. Wilcox, A., & Christmann, K. (2008). Getting Paid for Sex is my Kick: A Qualitative Study of Male Sex Workers. In G. Letherby et al (Eds.), Sex as Crime? London: Willan. Williams, S. (2002). The mighty influence of long custom and practice: Sexual exploitation of children for cash and goods in Jamaica. Report. Kingston . Williams, L. M., & Frederik, M. E. (2009). Pathways into and out of commercial sexual victimization of children: Understanding and responding to sexually exploited teens. Lowell, MA: University of Massachusetts Lowell. Wilson, H. W., & Widom, C. S. (2010). The role of youth problem behaviors in the path from child abuse and neglect to prostitution: A prospective examination. Journal of Research on Adolescence, 20(2), 210-236. 184 Winick, C. (1962). Prostitutes’ clients’ perception of the prostitutes and themselves. International Journal of Social Psychiatry, 8(3), 289-297. Wondie, Y., Zemene, W., Reschke, K., & Schröder, H. (2011). Early marriage, rape, child prostitution, and related factors determining the psychosocial effects severity of child sexual abuse in Ethiopia. Journal of child sexual abuse, 20(3), 305-321. Wosick-Correa, K. R., & Joseph, L. J. (2008). Sexy ladies sexing ladies: Women as consumers in strip clubs. Journal of sex research, 45(3), 201-216. Wortley, S., Fischer, B., & Webster, C. (2002). Vice lessons: A survey of prostitution offenders enrolled in the Toronto John School diversion program. Canadian Journal of Criminology, October, 369-402. Wurzbacher, K. V., Evans, E. D., & Moore, E. J. (1991). Effects of alternative street school on youth involved on prostitution. Journal of Adolescent Health, 12, 549-554. Xantidis, L., & McCabe, M.P. (2000). Personality characteristics of male clients of female commercial sex workers in Australia. Archives of Sexual Behavior, 29(2), 165-176. Yates, J. L., Mackenzie, R. G., Pennbridge, J., & Swofford, A. (1991). A risk profile comparison of homeless youth involved in prostitution and homeless youth not involved. Journal of Adolescent Health, 12, 545-548. Young, A., Boyd, C., & Hubbell, A. (2000). Prostitution, drug use, and coping with psychological distress. Journal of Drug Issues 30(4), 789-800. Zhang, D., Wang, L., Lv, F., et al. (2007). Advantages and challenges of using census and multiplier methods to estimate the number of female sex workers in a Chinese city. AIDS Care, 19, 17-19. Zhang L, Liang S, Lu W, Pan SW, Song B, Liu, Q., Xu, Y., Dong, H., Xing, H., Shao, Y., Ruan, Y., (2014) HIV, Syphilis, and Behavioral Risk Factors among Female Sex Workers before and after Implementation of Harm Reduction Programs in a High Drug-Using Area of China. PLoS ONE 9(1): e84950.1-6