חומר רקע
23.6.2025
"כ
ז בסיוון ה׳תשפ״ה
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל
:לכבוד
חברות וחברי
וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
נייר עמדה- הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה-
2025
:
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל תומכת בקידום מדיניות אי ההפללה של העוסקים.ות בזנות וקוראת להרחבת
.מענים רווחתיים ותעסוקתיים ייעודיים ללהט"ב בזנות לצד פעולות אכיפה נחושות נגד סחר בבני אדם, ניצול מיני וזנות
קטינים, אסור לשכוח את הצורך המשמעותי בפיתוח מענים לצמצום נזקים, הפחתת סטיגמה, הנגשת מענים, סיוע במימוש
זכויות ושירותי שיקום מותאמים, מה שהתבצע עד היום בצורה לא מספקת. קידום אכיפה פלילית ומנהלית נגד
צרכני זנות
ללא הרחבה משמעותית של המענים מובילה להגברת הפגיעה באוכלוסיות במעגל הזנות, במיוחד בקרב להט"ב וקבוצות
.מיעוט נוספות
:הבעיות העומדות ביישום המודל הנורדי לצמצום צריכת זנות במדינת ישראל
ראשית כל, אנו מברכים על ביטול עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, בעקב ות הכרת המחוקק בנזקי הפללת האוכלוסייה
המצויה במעגל הזנות. יחד עם זאת.יש לוודא כי כל רישום פלילי בעוון עבירה זו נמחק גם הוא
הוראת השעה מבוססת על מנגנון חקיקה ("המודל הנורדי") שפותח בסוף שנות ה-
90
במדינות הרווחה בצפון אירופה, תחת
הנחת-העבודה כי "הרתעה ע"י ה פללת הלקוחות תוביל לירידה בביקוש לשירותי מין". לשם כך, המשטרה תאכוף את האיסור
."בעזרת קנסות, אשר מהווים את אמצעי ההרתעה, למימוש המטרה "לצמצם את תופעת הזנות
האיסור המנהלי לבדו לא
יסייע למי שעוסקת בזנות על מנת לשרוד או להתפרנס, ומחקרים מרחבי העולם שבחנו את ה שפעות המודל הנורדי אף מצאו
כי השפעותיו מוגבלות בצמצום תופעת הזנות. למרות שהחוק נועד לצמצם את תופעת הזנות ולהגן על הנפגעות ממנה, ממצאי
המחקר המלווה
מצביעים על כך שהוא אינו משיג עדיין את מטרותיו. יתרה מכך, חלקן של העדויות מצביע על כך שאכיפת
האיסור על צריכה ללא מהלך רחב שמלווה בתמריצים ליצי
אה מזנות ובמעני רווחה אף מובילה לתוצאות הפוכות –
הגדלת
הסיכון והפגיעה באוכלוסיות בזנות, עלייה באלי .מות ובניצול והעמקת חוסר האמון והחשש מגורמי אכיפת החוק בשל פעולות
.האכיפה, נשים במעגל הזנות נדחקות, או מתרחקות, למרחבים חסויים ומוסתרים, בהן החשיפה לניצול וסיכון גבוה יותר
:מצורפת בזאת עדות מתוך דוח המחקר המלווה
"בקהילה הטרנסית אני בהחלט רואה שהרבה נשים שה ,יינו פוגשות ברחוב, אני אגיד לא מרצונן החופשי, לא הפסיקו לעבוד
כי הן עדיין רוצות להתפרנס, וכל אחת עושה את החשבונות שלה ממה היא מתפרנסת, אבל מה שבהחלט ראינו שהרבה מהן
עברו לעבוד מהבית, עברו לארח מהבית, כך בעצם החוק השיג את זה שהוציאו כאילו את הזנות לכאורה מ ,המרחב הציבורי
."ממש רחוק מהעין כאילו רחוק מהלב. אז הנשים האלה בעצם הפכו להיות יותר שקופות ממה שהן היו קודם
במקביל, החוק אינו מוודא שמערכות האכיפה תעמדנה לדין עבריינים מסוכנים ותרשיעם בעבירות חמורות, ואף דורש כי
המשטרה תקצה משאבים לחלוקת הקנסות על פני משימ
ות אכיפה אחרות בתחום הניצול המיני-
.מסחרי
חשוב לציין כי איסור הצריכה באמצעות סנקציות מנהליות והטלת קנסות ("המודל הנורדי") התקבל במספר מדינות שלמרביתן
מערכות רווחה רחבות, שמציעות מענים שאינם קיימים עדיין במדינת ישראל, מענים שיש להם חלק משמעותי בתימרוץ יציאה
ממעגל הזנות. לעומת זאת, כפי שהוצג ב
מחקר שנערך בשנת
2021, על אף שהחקיקה בישראל מתיימרת להפעיל מערך שירותי
שיקום וסיוע לא.נשים בזנות, השירותים בפועל אינם מספקים, חלקם ניתנים במתכונת מצומצמת בלבד, ולעיתים כרוכים
.בדרישות מחמירות שאינן מותאמות למציאות חייהם המורכבת של א.נשים בזנות מדובר בפער מהותי במיוחד עבור קבוצות
פגיעות, ובהן נשים טרנסג'נדריות, גברים בזנות, ו א.נשים מקהילת הלהט"ב, אשר לא זוכים לשירותים מותאמים, ולעיתים אף
.נמנעים מהם בשל התנאים שנקבעו
פנייה שנעשתה לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, מעידה כי למרות שאותו פונה יצר
קשר טיפולי ארוך טווח עם עמותת סיוע ועם מערכות הבריאות והרווחה, הפונה נותר עם מצוקה רגש ,ית ונפשית עמוקה
.המתבטאת בתחושת בדידות, חוסר אמון במערכות המדינה, מחשבות אובדניות
.אנו קוראים לשינוי תפיסה אמיתי, ששם בראש מניעה, איתור אקטיבי, פיתוח מעני רווחה והרחבת שירותי השיקום
:השפעות החוק והאכיפה על אוכלוסיות להט"ב
על פי מודל ה"דחק מיעוטים", לחץ נפשי מתמשך בקרב להט"בים נובע מהיותם חלק מקבוצה חברתית מודרת והוא מהווה
( גורם מרכזי להתנהגויות סיכוניות בקרב צעירים גאיםMeyer
,
2003
). רבות ורבים מהם נמצאים בסיכון למצבי דחק כרוניים
הכוללים שיעורים גבוהים משמעותית של דיכאון, חרדה, אובדנות, שימוש בחומרים ממכ רים, דרות רחוב וזנות, בהשוואה
( להטרוסקסואלים וסיסג'נדריםrson et al., 2024
Ca
.)
23.6.2025
"כ
ז בסיוון ה׳תשפ״ה
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל
"מחקרים מראים כי גבריםMSM
(המקיימים יחסי מין עם גברים) ונשים טרנסיות בזנות מתמודדים עם קשיים הדומים לאלו
של נשים שאינן טרנסיות
בזנות, אך בנוסף הם פוגשים גם קשיים ייחודיים הנובעים מנטייתם המינית, מזהותם המגדרית
הייחודית ומנגישות מקוטעת ומצומצמת לשירותי הבריאות והרווחה. כמו כן מחקרים אלה זיהו כי מציאות החיים של
המעורבים בזנות מאוכלוסיית הלהטב"ק עשויה להתאפיין בהזנחה פיזית ונפשית, ב ,עוני, באלימות במשפחה, בפגיעות מיניות
בדרות רחוב, בהתנסות בסמים, בתחלואה ובכישלונות להשתלב במרחבי החברה הנורמטיביים. [...] חווית הלחץ על
.להט"בקים/ות בזנות תוארה כרצף של השלכות שליליות על הגוף, על הנפש ועל המרחב החברתי, שבו הם חיים ופועלים
השלכות שליליות נ קשרו עם השלכות שליליות שנחוו במוקדים האחרים, עד שלא ניתן להפריד בין נזקים בגוף או בנפש מזקים
".מתמשכים במרחב החברתי
(יעל גור קול, נובמבר2022
.)
פניה אשר הגיעה לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב מאדם העוסק בזנות, העידה כי במהלך השנים כאשר פנה לטיפול
סוציאלי ופ סיכולוגי, זכה למענה חלקי בלבד, כאשר המטפלים בתחום אינם מחזיקים בידע מספק על זנות בהקשר של זהות
מינית ומגדרית, ואינם מכירים את המורכבויות ואת המאפיינים הקהילתיים הייחודיים של גברים הומוסקסואלים במעגל
הזנות. הפונה מדגיש את היעדר ההתייחסות לשילוב שבין זנות, ש ימוש בחומרים משני תודעה, והסיכון המוגבר להפרעות
נפשיות ולתחלואה כגוןHIV/AIDS
.
,בנוסף עבור רבות מהאוכלוסייה הטרנסג'נדרית העיסוק בזנות נובע מצמצום חמור בהזדמנויות, והגבלות על רקע אפליה בשוק
התעסוקה, נידוי חברתי, וחסמים במענים ממסדיים. מצב זה דוחף רבות לתנאי
ם מסוכנים, במיוחד בזירת הרחוב—
בה יש
.שיעור גבוה יותר של אלימות ומצבי מצוקה יחד עם זאת, כיום עדיין קיימים שירותים עבור א.נשים במעגל הזנות שאינם
,בהכרח יודעים, או מוכנים, לטפל גם בנשים טרנסג'נדריות. לצד זאת מיעוט המענים הייעודיים משאיר את רוב האוכלוסייה
הטרנ.סג'נדרית שנמצאת על רצף הזנות בלי שירותי רווחה רלוונטיים לצרכיהן
לאוכלוסייה הטרנסג'נדרית יש צורך במענים
שמותאמים לצרכיה הייחודיים, ולאור זאת רבות נשארות מחוץ למסגרות הסיוע הקיימות, סובלות מאפליה מערכתית, מחסור
בדיור ציבורי, חסמים במוסדות המדינה כגון הביטוח
הלאומי, והכוונה תעסוקתית שאינה בעלת הידע הנדרש בעבודה עם
.אוכלוסייה טרנסג'נדרית. בהמלצותינו, בין השאר, נצביע על המנגנונים החסרים שיש לאמץ
ממחקר סקר ארצי על גורמי סיכון וקבוצות סיכון באוכלוסיות להט"ב שערך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בדצמבר
2024, נמצא כי
87%
.מאוכלוסיית הלהט"ב לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם במידה ויזדקקו לעזרה
זהו נתון שמעיד על
חוסר האמון, ועל הנטייה הגוברת להימנע ממפגש עם רשויות החוק, גם כאשר הגנה וסיוע הוא נדרש, מה שמוביל לתת-
דיווח
ולאלימות גוברת נגד חברי הקהילה הגאה, ובפרט נגד א.נשים ב .מעגל הזנות
:המלצות קואליציית ארגוני הקהילה הגאה לצעדי מדיניות שיש לאמץ בצמוד לקידום החקיקה
1.
בחינת מאפייני זנות באוכלוסיות להט"ב במסגרת המחקר המלווה-
לצערנו המחקר המלווה לא הצליח לספק בחינה
של השפעות החוק על האוכלוסיה הלהט"בית, על אף שמדובר באוכלוסיות מיוחדות שהחיבור ביניהן לבין העיסוק
בזנות הינו בעל מאפיינים ייחודיים. על כן, מוצע כי הצוות הבין-
משרדי, בהובלת משרד המשפטים והרווחה, יבצעו
מחקר ייעודי, שכולל בחינה איכותנית וסטטיסטית של א.נשים במעגל הזנות בקרב אוכלוסיית הלהט"ב, עם בחינה
ספצי
פית של האוכלוסייה
.הטרנסג'נדרית
2.
ניטור ומדידת אכיפת יתר כלפי אוכלוסיית הלהט"ב-
אנו חוששים שההסדרה הקיימת תקדם פרופיילינג, אכיפה
קשוחה ואלימה כלפי להט"בים ובדגש על נשים טרנסג'נדריות, במיוחד במצבים של משבר. תיוג מקדים אינו רק פוגע
בחופש התנועה, אלא גם מגביר את תחושת חוסר הביטחון, ההשפלה, הניכור והעוול שקבוצות מוחלשות בישראל
חוות. יש צורך להבטיח ניטור של תופעה זו, על מנת לאפשר פיקוח שיוודא שההסדרה לא תפגע באופן ייעודי
באוכלוסיית הלהט."ב, ובאוכלוסיות מוחלשות נוספות
3.
שילוב של אנשי מקצוע מתוך הקהילה הגאה- שילוב אנשי מקצוע מתוך
הקהילה הגאה, בפרט כאלה בעלי ניסיון
חיים במעגל הזנות, במתן שירותי רווחה הוא מהלך חשוב וקריטי להבטחת טיפול רגיש, מותאם ולא שיפוטי. כאשר
אנשי מקצוע מהקהילה הגאה מספקים שירותים, הם יכולים ליצור סביבה בטוחה ומקבלת, שבה א.נשים במעגל
הזנות יכולים להרגיש חופשיים
לשתף את חוויותיהם האיש.יות מבלי לחשוש משיפוט או דחייה
4.
אימוץ תכניות מניעה ואיתור צעירים וצעירות בסיכון-
במחקרים בארץ ובעולם נמצא כי הגיל הממוצע של כניסה
לזנות בקרב קטינים הוא13-14
,(מכון המחקר של הכנסת2013
). האיתור האקטיבי, במיוחד בגילאים צעירים, הוא
הפ .עולה האפקטיבית ביותר לצמצום תופעת הזנות, אשר בעיקרה מהווה תוצאה של עוני וסיכונים חברתיים נוספים
בפרט, צעירות וצעירים להט"בים נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מנידוי משפחתי והיעדר מקום מגורים מיטיב, כמו
גם אלימות והדרה מהמרחב הציבורי בכלל. על כן, יש להרחיב את המע
נים החוץ-
ביתיים המיועדים לנוער גאה, בדגש
.על מענים זמניים ללינה בתל אביב
23.6.2025
"כ
ז בסיוון ה׳תשפ״ה
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל
5.
איתור והנגשת שירותי הסיוע במרחב הדיגיטלי-
במהלך השנים האחרונות, ובעיקר בעקבות מגפת הקורונה, תעשיית
הזנות עברה שינוי משמעותי בהתנהלותה, כאשר אפיקי הצריכה והשיווק העיקריים עברו מהמרחב הפיזי (כמו
.רחובות ובתי בושת) למרחב הדיגיטלי( "לפי המחקר "מין בתשלום בקהילה הגאה2021
,)
94%
מההצעות למין
.בתשלום התקבלו דרך אפליקציות או אתרי היכרויות על כן, אנו מציעים להקים הליכי איתור והנגשת שירותי הסיוע
במרחב הדיגיטלי, במסגרת הגישה האקטיבית למיצו
י זכוי.ות, בדגש על נוער וצעירים
6.
תכניות מניעה בקרב זנות המתא
פיינת במין תמורת אתנן שאינו כסף-
בדוח המחקר המלווה לא נמצאה התייחסות
"למאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה להט"בית "נתמכת-
שם קוד לאוכלוסייה שמעניקה שירותי מין תמורת תשלום
ישיר או עקיף כגון קורת גג, מזון, ל"בוש או "מתנות" למיניהן. בפרט, נרצה לשים דגש על תופעת "מין תמורה לינה-
תופעה השכיחה במיוחד בקרב נערים להט"בים בנסיבות של ניכור הורי. ראוי שיתקיים מחקר ייעודי בנושא, ושמשרד
הרווחה יידרש לקדם מענים ייעודיים שכוללים איתור, הנג .שת מענים והרחבת שירותי השיקום
7.
הרחבת מסגרות שיקומיות מותאמות לגברים במעגל הזנות- היקף המענים הרווחת יים שגברים במעגל הזנות זכאים
לו
עדיין מצומצם. לדברי פונים לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, אין כמעט מסגרות מספקות שיכולות לתת
מענה טיפולי ושיקומי לגברים הומוסקסואלים העובדים בזנות, וכתוצאה מכך הם נותרים ללא תמיכה מספקת. אנו
ממליצים על הקמת מסגרות טיפוליות נוספות באשכול המענים לגברים, כולל דירת מעבר. יש לשים דגש על מענה
הוליסטי המשלב בריאות נפש, טיפול בהתמכרויות, בריא
ות מינית ותמיכה פסיכו-
.סוציאלית
8.
הקמת מסגרות שיקומיות מותאמות לנשים
טרנסג'נדריות במעגל הזנות-
לצד התאמת המענים הקיימים לנשים כך
שיונגשו במלואם לנשים טרנסיות, אנו ממליצים על הקמת מסגרות שיקומיות ייעודיות לנשים טרנסיות בקהילה, תוך
התאמה לצרכים הייחודיים שלהן. מסגרות אלו יספקו תמיכה פסיכו-סוציאלית, ליווי מקצועי ושירותים שיקומ יים
המכוונים לשילוב חברתי, תעסוקתי ולימודי. כמו כן, יינתן דגש על יצירת מרחב בטוח ומכבד עבור המלוות, לצד
הכשרה והדרכה של צוותים מקצועיים להתמודדות עם סוגיות מגדריות ורגישות תרבותית. יש חשיבות מכרעת
להקמת.מענים אלה בשיתוף ארגוני הקהילה
9.
הרחבת מעני דיור ארוכ
י-טווח ללהט"בים במצבי קצה, בפרט השתתפות בשכר דירה-
אובדן או היעדר קורת גג
והקושי לעמוד בעלויות דיור גבוהות הם בין הגורמים המרכזיים המובילים א.נשים למעגל הזנות. עול הדיור כבד
במיוחד עבור אוכלוסייה חסרת משאבים וחסרת עורף משפחתי, אוכלוסייה שחלק משמעותי ממנה ה .ינם להט"בים
התכנית לצמצום הזנות לא מספקת מענים לצרכי דיור מלבד הרחבה של מסגרות להלנות חירום ולצערנו, התכניות
לדירות מעבר לנשים טרנסג'נדריות לא יצאו אל הפועל. אנו קוראים לפיתוח פתרונות המבוססים על מודלים של "דיור
תחילה" המעניקות דיור קבע לצד ליווי פסיכו-סו ציאלי ולא רק דירות מעבר המוגבלות בזמן, ובכלל זה הכללת
מסגרות דיור ארוכות טווח בהליך השיקום, על מנת לאפשר צעידה לעצמאות כלכלית וחברתית של חברי קהילה
במעגל הזנות. כחלק מכך, יש לייעד מכסה קבועה של דירות דיור ציבורי, הן לא.נשים במעגל הזנות, והן ללהט"בים
במצבי קצה, בניסיון למנוע.את הכניסה מלכתחילה למעגל הזנות
10
. קידום תכניות שילוב נשים טרנסג'נדריות במעגל הזנות בעולם התעסוקה-
אחד המענים הקיימים כיום להכשרה
"והשמה בתחום התעסוקה עבור צעירים וצעירות להט"ב הוא "מכללת מרשה-
בית ספר להכשרת צעירים וצעירות
מאוכלוסיית הלהט "ב שנמצאים במצבי סיכון, סכנה וניתוק, שבה1
מכל4
סטודנטיות במכללה הייתה או נמצאת
במעגל הזנות. המחקר המלווה של המכללה משלוש השנים האחרונות ממליץ על הגדלת המענים בתחום התעסוקה
לצעירים וצעירות להט"ב במעגל הזנות, בדגש על האוכלוסיה הטרנסית (בתוך כך הקמה של תקני ם ייעודיים לליווי
סטודנטיות במעגל הזנות, הקמה של תוכניות תלת-
)שנתיות להכשרה וליווי בהשמה, ואף מגורים לתקופת השיקום.
אנו קוראים לאימוץ פרויקט ייעודי לשילוב נשים טרנסג'נדריות בעולם התעסוקה, שיתחשב במאפיינים הייחודיים
של האוכלוסייה הטרנסג'נדרית. על אף שכבר פו תח פרויקט שכזה בעבר, בתקציב של6
מליון ש"ח, ביחד עם עמותת
'טרנסיות ישראל' המייצגת את אוכלוסיית היעד, אשר כלל מערך הוליסטי של הכשרה מקצועית והשכלה לצד מענים
בתחומי הדיור וברווחה, הפרויקט בוטל. חשוב לציין, תכניות ההכשרה והליווי התעסוקתי שקיימות כיום לא כוללו ת
מענה לצרכים הכלכליים הייחודיים של האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, שכן רוב מי שפונות לשיקום תעסוקתי מופנות
לעבודות שכר מינימום-
אותן עבודות אשר גרמו להן לפנות.למעגל הזנות מלכתחילה
11
. הרחבת הסל הגמיש והסרת חסמים בירוקרטיים למימושו- הסל הגמיש מוגבל ומיועד רק למי שנ מצאות "בתהליכי
שיקום מתקדמים ממעגל הזנות", קריטריון המונע מיצוי זכויות של נשים רבות בזנות ומהווה חסם בירוקרטי
משמעותי שלא לצורך, כך שהרוב המכריע של נשים במעגל הזנות-
כולל אלו המעוניינות לעזוב אך לא מוצאות מקור
פרנסה חלופי- אינן זכאיות לסל. בנוסף, נשים רבו ת, נמנעות מהגשת בקשה לקבלת הסל בגלל הדרישה להיחשף
ולפנות לרשויות הרווחה להגשת הבקשה. דרישה בירוקרטית זו מייצרת חסם משמעותי למימוש הסל שכן כפי שמציין
דוח יישום המענים, הליך אישור הבקשה דורש מעורבות של גורמים שונים ברשות המקומית מה שלא רק מסרבל את
התהליך אלא
גם מפר את זכותה של המבקשת לפרטיות, גם בנושא הזנות וגם בנושא הנטייה המינית או הזהות
המגדרית. היציאה מהארון, הן הארון הלהט"בי והן ארון הזנות, הינם פעמים רבות גורמי סיכון משמעותיים עבור
23.6.2025
"כ
ז בסיוון ה׳תשפ״ה
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל
א.נשים להט"ב והשיטה כיום אינה מכירה בסיכון זה, כמו גם בהיעדר הנגשה והתאמ ה של השירותים עצמם. חשיפת
.מצבה האישי של המבקשת בפני גורמים שונים שאינם גורמי טיפול עשויה גם לשים את הפונה במצבי סיכון
בנוסף, הדיווחים שאנו מקבלים מצביעים על זמני המתנה ממושכים, על רשימות המתנה ארוכות לעו"ס טרנס, על
מגמה של החרפת הדרישות הבירוקרטיות וניסיו ן למנוע להגיש בקשה מלכתחילה. אנו קוראים להגדלת המכסות של
עו"ס להט"ב/טרנס, להכיר במעני ארגוני הקהילה הגאה כחלק מהמערך השיקומי, להסרת החסמים הבירוקרטיים
שמונחים בפני הנמצאים בתהליך, ולהנגשת השירותים לאוכלוסייה שחוששת להגיע מלכתחילה לעו"ס מכיוון שהיא
בארון או מכיוון ש.יש חוסר קבלה במקום המגורים שלה
12
. הבטחת זכויותיהם של א.נשים במעגל הזנות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות-
תזכיר החוק לא מפרט כיצד ניתן לאכוף
את האיסור מבלי לפגוע בפרטיות והכבוד של הנמצאים במעגל הזנות, במיוחד אם וכאשר המפגש מתקיים בדירה
פרטית, ובמיוחד כאשר מ ,דובר בא.נשים מאוכלוסייה בסיכון על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית. בנוסף
הנוסח מעורר חשש כי לשם אכיפת איסור הצריכה, יבוצע מעקב אחר הנשים והגברים במעגל הזנות על מנת לקנוס
את לקוחותיהן, מה שמהווה כמובן פגיעה שאינה סבירה בזכות העובדות לפרטיות. לפיכך, אנו מבקשים לעגן איסור
מעקב אחר גברים ונשים במעגל הזנות, באופן שייקח בחשבון שפגיעה בפרטיות כאמור בסעיף2
,בחוק הגנת הפרטיות
תשמ"א-
1981, הינה אסורה, ב
צד הסדרת מנגנון דיווח על הטרדה.
13
. מחיקת רישומים משטרתיים-
לרישומים משטרתיים השלכות רחבות על מהלך החיים של א.נשים בזנות, גיליון
פלילי מצמצם באופן דרסטי את אפשרויות התעסוקה הפתוחות בפני נשים שהיו שנים רבות מחוץ לעולם העבודה
הפורמלי. רישומים במשטרה פוגעים לא רק בהשתלבות תעסוקתית אלא גם בהשתלבות חברתית, ביכולת לפ תח
.מערכות יחסים ובתפיסה העצמית אנו קוראים למחיקה של הרישומ ים המשטרתיים בצורה רטרואקטיבית, על מנת
לאפשר לא.נשים במעגל הזנות להתקדם הלאה, ועל מנת לאפשר להם השתלבות חברתית ותעסוקתית תקינה. אל
לשכוח, שביטול עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות אינה עונה על מטרת החקיקה, שכן המשטרה פותחת לא.נשים
במעגל הזנות תיקים על שוטטות והתנ הגות פסולה במקום ציבורי, פרסום תועבה ועבירות סמים, על שידול והלבנת
הון ואף על שוחד מיני לשוטרים. מהלך מחיקת רישומים במשטרה צריך להתייחס למכלול התיקים השונים שנפתחו
לאנשים במצבי עוני ומצוק
ה, ולא הובילו להרשעה בבית המשפט.
14
. יצירת מערך הכשרות חובה לכל השוטרים-
יש צורך דחוף ומיידי בהכשרת כלל דרגי המשטרה ובפרט שוטרים
.שנמצאים בשטח ואוכפים את חוק איסור צריכת זנות, לעבודה רגישת תרבות, מותאמת ומכבדת עם הקהילה הגאה
על המשטרה לוודא קיום סדנאות ייעודיות להתנהלות עם להט"ב גם בשלבי הכשרת השוטרים והשוטרות וגם בזמן
השירות השוטף, בכלל הדרגים ובכלל התפקידים השונים. ללא הכשרה הכוללת מפגש, שיח ומתן כלים פרקטיים, לא
,יהיה שינוי עומק במפגש בין שוטרים לחברי הקהילה. הסדנאות חייבות להינתן ע"י גורמים מקצועיים מתוך הקהילה
בכל קורסי החובה לשוטרים חדשים לצד הכשרות בדרגי הקצונה הבכירים ו הכשרות המתקדמות, ויש לקיים ריענון
אחת לשנה לפחות עבור שוטרים ותיקים באמצעו.ת שילוב הכשרות בקורסים מתקדמים
15
. צירוף משרד הבריאות, למשרדי הממשלה המחויבים בדיווח לכנסת על מימוש החקיקה-
לצערנו, לא נעשה כיום
שיתוף פעולה מספק עם משרד הבריאות בהקשר צריכת זנות בישראל. הוספת משרד הבריאות, ובפרט אגף בריאות
הנפש, למשרדי הממשלה המחויבים בדיווח לכנסת על מימוש חוק איסור צריכת זנות הינה נחוצה. משרד הבריאות
הינו בעל הסמכות בנוגע לבעיות הבריאותיות שח ווים א.נשים במעגל הזנות ושילוב שלו בגיבוש המדיניות יסייע בהבנת
השפעות החוק. בין השאר, משרד הבריאות צריך לדווח על הנגשת שירותי בריאות תוך קיצור זמני ההמתנה, בדגש
.על שירותים שיבינו את המורכבויות של חיים במעגלי זנות, שימוש בחומרים, וזהות להט"בית
(פירו ט הנתונים המלאים המונחים בפני משרדי הממשלה מצורף
במסמך
הערות הציבור
של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה).
,על החתום
א
יציק סלמה
מנהל מדיניות וקשרי ממשל
קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל