קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007
[מס' מ/161; "דברי הכנסת", חוב' א' , עמ'; הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לחקיקה – הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007. מטרת הצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, היא לאפשר לשר המשפטים לתת צו להגבלת סמכות שיפוט לגבי נכסי תרבות בעלי ערך אמנותי, ערך היסטורי או ערך תרבותי אחר, המושאלים למדינת ישראל או למוסדות תרבות בה, כגון מוזיאונים ממדינה אחרת או ממוסד תרבות במדינה כאמור.
בהינתן צו כזה לא תהיה לבית-משפט בישראל סמכות שיפוט בתביעות שעניינן זכויות בנכס שלגביו ניתן הצו או סמכות להחליט בדבר עיכוב הנכס בארץ ואי-השבתו לגורם המשאיל. צו כזה יהיה תקף כל עוד נכס התרבות נמצא בישראל מכוחו של הסכם השאלה ואינו מונע את האפשרות לתבוע זכויות בנכס בחוץ-לארץ.
ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה בהצעת החוק והשתכנעה כי אומנם יש בה צורך וכי העדר אפשרות לתת חסינות כאמור לנכסי תרבות המגיעים לארץ בהשאלה מחוץ-לארץ עלול לגרום לפגיעה באפשרות של מוזיאונים ושל מוסדות תרבות אחרים בישראל לקבל בהשאלה נכסי תרבות לצורך הצגתם לציבור בישראל, מאחר שבכל העולם גוברת המגמה להתנות השאלת נכסי תרבות בהסדר שיבטיח כי זכותו של המשאיל בנכס לא תיפגע רק בשל העובדה שהושאל לאותה מדינה.
עם זאת, הוועדה היתה ערה לפגיעה שעלולה להיגרם למי שיש לו זכויות בנכס והחוק ימנע ממנו לתבוע את זכויותיו בבית-משפט בישראל, וכן לבעייתיות המיוחדת המתעוררת בנושא נכסים שנגזלו מיהודים בשואה.
אף-על-פי שחוקי הגבלת סמכות שיפוט הדומים להצעת החוק שיזמה הממשלה קיימים בארצות-הברית ובחלק גדול ממדינות אירופה, סברה הוועדה כי בעניין זה מדינת ישראל אינה מדינה ככל המדינות וכי אנו מצווים לגלות רגישות מיוחדת בנושא הנכסים שנגזלו בידי הנאצים. לפיכך הוכנסו להצעת החוק תיקונים משמעותיים רבים, אשר יפורטו להלן:
ראשית, כפי שהודגש במהלך דיוני הוועדה – ויש לשוב ולהדגיש זאת – אין בהסדר שבהצעת חוק זו כדי לפגוע בשום אופן בטענות כלשהן של העם היהודי בדבר זכויות בנכסים שנגזלו בשואה. הוועדה נתנה ביטוי לנושא זה בהוספת סעיף מטרה, סעיף 1 לחוק המוצע, הקובע כי מטרתו היא לאפשר השאלת נכסי תרבות שהם בעלי חשיבות לציבור בישראל בלי לפגוע בטענות העם היהודי כאמור.
שנית, בהצעת החוק הממשלתית נקבע כי השר לא ייתן צו להגבלת סמכות שיפוט אלא אם כן שוכנע כי קיימת ערכאה חלופית לתביעת הנכס בחוץ-לארץ. הוועדה סברה כי אין די בכך, ובסעיף 5 לחוק המוצע נקבע, כי על הערכאה החלופית להיות ערכאה ראויה, שאפשר להגיש בה תביעה וביכולתה לדון ולהכריע בה, וזה כדי להבטיח שקיימת אפשרות תביעה אפקטיבית בחוץ-לארץ, לרבות העדר חסמים דיוניים כגון התיישנות התביעות.
שלישית, בסעיף 4 לחוק המוצע נקבע הסדר המחייב את שר המשפטים לפרסם הודעה מוקדמת בדבר כוונתו להוציא צו להגבלת סמכות שיפוט, בתוספת צילום ותיאור מפורט של תולדות נכס התרבות. הסדר זה מאפשר לכל אדם המעוניין בכך להגיש התנגדות למתן הצו בשל אחת משתי עילות: האחת, שלא התקיימו התנאים שבחוק למתן הצו, והאחרת, שמגיש ההתנגדות טוען לזכות בנכס התרבות נושא הצו ויש חשד שהנכס נגזל מיהודים בידי הנאצים, עוזריהם או משתפי פעולה עמם.
לעניין העילה השנייה, אם השר נוכח שיש ראיות לכאורה לכך שלאדם שהגיש התנגדות אומנם יש זכות בנכס כאמור, סעיף 6 לחוק המוצע קובע שלא יינתן צו להגבלת סמכות שיפוט בעניין אותו נכס, וזה כדי שלא ייווצר מצב שבו אנו מונעים מאדם שידוע מראש כי יש לו זכויות בנכס שנגזל בשואה לתבוע בארץ.
סעיף 7 לחוק המוצע קובע, כי במקרה שאדם נחשף לנכס רק לאחר שניתן צו להגבלת סמכות שיפוט, ולא הגיש התנגדות מראש, שר המשפטים יעמיד לרשותו את כל המידע שברשותו לעניין ערכאה חלופית שאפשר לתבוע בה זכויות בנכס בחוץ-לארץ, ויקבע בתקנות דרכי סיוע נוספות למי שבידו ראיות לכאורה שיש לו זכויות בנכס שיש חשד כי נגזל בידי הנאצים.
הדבר הזה חשוב ביותר, כי זה חלק מה-raison d`etre של מדינת ישראל: אנחנו מחויבים, כמדינה, לעזור במצב הזה. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שנקבעה בצורה מפורשת חובת המדינה לסייע לאנשים במצב זה.
נוסח הצעת החוק המונח לפניכם מאזן בתוכו הן את האינטרס של מדינת ישראל להיות חלק מהעולם התרבותי – בכך שהוא מאפשר לשאול באופן שוטף נכסי תרבות מחוץ-לארץ – הן את החשיבות שמדינת ישראל והעם היהודי רואים בהשבת נכסים שנגזלו בשואה. לכן, כשעיבדנו את החוק, היתה חשובה לנו מאוד גם עמדת ארגוני הניצולים.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מלכיאור, נא לסיים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת בראש, יושב-ראש ועדה שמציג חוק והוא מדבר לעניין, זמנו בידו. אני מעדיף שהוא יגמור מהר, אבל - - -
היו"ר קולט אביטל:
לא, אני חושבת שהוא מוגבל לעשר דקות.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אני נענה לבקשת היושבת-ראש ומקצר. אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק המוגשת ללא הסתייגויות בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מלכיאור, אני מתנצלת. הגיעו לך 15 דקות. התנצלותי.
כיוון שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1–9 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–9 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
23 הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט) עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 25, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק עבר בקריאה שלישית ויירשם בספר החוקים.
יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אני מודה מאוד לגברתי היושבת בראש גם על ההצבעה וגם על השתתפותך בדיונים החשובים. תהליך הכנת החוק הזה היה מאוד קשה, מאוד בעייתי, כי הוא נוגע בדברים הכי פנימיים של קיומנו פה. לכן, חשוב לי להודות לאנשים שתרמו להכנת החוק: לנציגי הממשלה – משרד המשפטים, משרד התרבות ומשרד החוץ – לארגוני הניצולים, ובראשם היושב-ראש נח פלוג, "יד ושם", החברה להשבת נכסי השואה, היושב-ראש אברהם רוט ואנשיו, אנשי מוזיאון ישראל, עורך-הדין יואל לוי, וכן גורמים בחוץ-לארץ שסייעו לנו.
אני רוצה להודות גם לחברים המסורים של הוועדה שלנו – למנהלת הוועדה יהודית גידלי, לא מעט תודות ליועצת המשפטית, שהצליחה – עם כל החוקים ברחבי העולם – להכין חוק ראוי לכנסת ישראל. מירב ישראלי, תודה לך.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.