קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 [מס' כ/110; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת לפנות אל שר האוצר. אדוני השר, נמצאים אתנו כאן נציגי הנכים, האם יש אפשרות - - - שר האוצר אברהם הירשזון: לא. היו"ר קולט אביטל: אמרת שלא? זה ייקח בדיוק שלוש דקות. חברי חברי הכנסת, אני מבקשת את שימת לבכם. יש לנו אפשרות להצביע על חוק הפוליו עכשיו. שר האוצר מוכן לעשות זאת אם אלה שהגישו הסתייגויות מוכנים להסיר את הסתייגויותיהם. אקרא מהר את רשימת המסתייגים, ואם אתם מורידים את ההסתייגויות נוכל להצביע בעוד שלוש דקות. חבר הכנסת בשארה, אתה מוכן להסיר את ההסתייגות? תודה. חבר הכנסת אלדד? תודה. חבר הכנסת רן כהן - אינו נמצא. חבר הכנסת רביץ, אתה מוכן להסיר? חברת הכנסת לנדבר? חבר הכנסת אזולאי? תודה רבה. אדוני השר, אנו עוברים להצבעה על חוק פיצוי לנפגעי פוליו. אנו עוברים להצבעה, כי כולם הסירו את ההסתייגויות. זה תקציבי? בסדר. אנו צריכים רוב של 50. אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת שרוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): גברתי היושבת-ראש, מכובדי ראש הממשלה, מכובדי השרים, חברי הכנסת, יום זה הוא יום גדול, קריאה שנייה וקריאה שלישית של הצעת חוק פיצוי לחולי פוליו. אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת השש-עשרה, אך עקב פיזורה לא הושלמו הליכי חקיקת החוק, ובכנסת השבע-עשרה הוחל על הצעת החוק דין רציפות. מטרת החוק המוצע היא לפצות את נפגעי פוליו – מי שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים, ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשותי קיימה כמה דיונים בהצעת חוק זו, ובמהלכם שבה ועלתה שאלת אחריותה של המדינה למצבם של נפגעי פוליו. הוועדה שמעה עדויות מפי נפגעים על הסבל שהיה מנת חלקם לאחר שלקו במחלה, חלק ממנו עקב טיפולים רפואיים כושלים ותנאים סניטריים ירודים ששררו כאן בראשית ימי המדינה. עם זאת, שאלת אחריותה של המדינה להתפשטות המחלה ולטיפול הרפואי בנפגעים לא נבדקה בידי גורם מקצועי בלתי תלוי, שכן הוועדה לא קיבלה את המלצתי למנות ועדה ציבורית שתבחן לעומק את שאלת אחריות המדינה. אף-על-פי-כן החליטה הוועדה כי על המדינה מוטלת אחריות ציבורית למצבם של נפגעי פוליו, שרבים מהם סובלים היום מהחמרה מאוחרת של המחלה – פוסט-פוליו - המתבטאת בירידה בתפקוד ובהופעת סימפטומים חדשים, כגון חולשת שרירים, כאבי שרירים ותשישות. על כן, מוצע לקבוע כי נפגע פוליו לעניין החוק יהיה תושב ישראל אשר לקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ונקבעו לו אחוזי נכות בשל המחלה, כמפורט בחוק המוצע. כדי להגיע להסכמה על הסדרי הפיצוי לנפגעי פוליו הקמתי צוות משנה, שמשמשים בו חברי הוועדה, והחלטותיו של צוות זה הניחו את הבסיס להצעת החוק המונחת לפניכם. בהתאם לכך מוצע לקבוע, כי נפגע פוליו שעקב מחלתו נגרמה לו נכות יציבה יקבל מהמדינה פיצוי חד-פעמי בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו: נפגע פוליו שאחוזי נכותו נמוכים מ-75% יקבל פיצוי בסך 50,000 ש"ח, נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות בין 75% ל-94% יקבל פיצוי בסך 100,000 ש"ח, ונפגע פוליו שנקבעו לו 95% נכות או יותר יקבל פיצוי בסך 120,000 ש"ח. נוסף על כך, יקבלו נפגעי פוליו קצבה חודשית, שסכומה המרבי הוא 50% מהשכר הממוצע במשק, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם. נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מ-20% יקבל מענק במקום קצבה חודשית. לעניין הוועדות הרפואיות שידונו בתביעות של נפגעי פוליו החליטה הוועדה לאמץ את המנגנון הקיים במוסד לביטוח לאומי, כך שרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים, הדנים בתביעות לקצבת נכות מכוח חוק הביטוח הלאומי, ידונו בתביעות של נפגעי פוליו ויקבעו אם התובע לקה במחלת הפוליו, אם הוא חלה בה בישראל ומהם אחוזי הנכות הנובעים מהמחלה. לעניין זה, אחוזי הנכות ייקבעו על-פי רשימת הליקויים החלים על תביעות של נפגעי עבודה, שכן רשימה זו רחבה יותר מרשימת הליקויים המשמשת בתביעות לקצבת נכות כללית. במקרה שמצבו הבריאותי של התובע אינו יציב, מוצע לאפשר לרופא מוסמך או לוועדה הרפואית לעררים לקבוע את אחוזי הנכות של התובע לתקופה מוגבלת של שנתיים לכל היותר. רופא מוסמך או הוועדה הרפואית יקבעו אם חל שינוי במצבו הבריאותי של התובע עקב המחלה, ואם יש צורך, עקב שינוי זה, לעדכן את אחוזי הנכות שנקבעו לו. השיתוק שמחלת הפוליו גורמת מתבטא במקרים רבים בפגיעה בגפיים התחתונות, ומסיבה זו יש נפגעי פוליו שהוכרו להם אחוזי מוגבלות בניידות מכוח הסכם הניידות. על כן החליטה הוועדה כי נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי מוגבלות בניידות כאמור יהיה רשאי להחליט כי תשלומים מכוח החוק המוצע יחושבו בהתאם לאחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו לו בשל מחלת הפוליו, ולא על-פי אחוזי הנכות שקבעו הרופא המוסמך או הוועדה הרפואית לעררים. כמו כן, רבים מנפגעי פוליו נבדקו בעבר במוסד לביטוח לאומי ונקבעו להם אחוזי נכות או אחוזי מוגבלות בניידות בשל מחלה זו. על כן, מוצע לאפשר לרופא המוסמך או לוועדה הרפואית לקבוע את אחוזי הנכות של התובע לעניין החוק המוצע על סמך בדיקות קודמות אלה – בלי לבדוק אותו שוב. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): בשנים שחלפו מאז לקו במחלת הפוליו נאלצו הנפגעים לשאת בעלויות כספיות רבות בשל טיפול רפואי, אביזרים רפואיים ומכשור רפואי - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): - - בין השאר עקב ההחמרה המאוחרת. על כן, מוצע להסמיך את שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין השתתפות המדינה במימון שירותי בריאות כאמור לנפגעי פוליו. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אנשים אלה מחכים 50 שנה – אני מבקש עוד דקה. כאמור, החוק המוצע מכיר במחויבותה של המדינה לנפגעי פוליו שחלו בישראל, ועל כן, ההסדר המוצע בחוק אמור להיות הסדר ממצה לעניין מתן פיצוי לנפגעי פוליו. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי אדם שהגיש תביעה לפי החוק המוצע לא יוכל להגיש תביעה לבית-משפט לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, בשל עילות המנויות בחוק המוצע. נוסף על כך, מוצע לקבוע מנגנון של קיזוז, כך שאם נפגע פוליו קיבל פיצויים מהמדינה מכוח תביעה שהגיש כאמור, המדינה תהיה רשאית לנכות את סכומי הפיצויים ששילמה מסכומי התשלומים שאותו נפגע זכאי לקבל לפי החוק המוצע. היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת לסיים, חבר הכנסת שרוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): חברי הכנסת, להצעת החוק המונחת לפניכם הוגשו כמה הסתייגויות, שנועדו להרחיב את תחולת החוק גם על מי שחלו במחלת הפוליו מחוץ לישראל. קבלת ההסתייגויות האלה תשמיט את הבסיס העקרוני שהצעת החוק מונחת עליו, שעניינו, כפי שציינתי, הכרת המדינה במחויבותה כלפי נפגעי פוליו שנפגעו בישראל וקביעת הסדרי פיצוי הנובעים מהכרה זו. על כן, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. אני רוצה להודות לראש הממשלה, לשר האוצר, לכל חברי הממשלה, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת המשנה שלה. אני רוצה להודות גם ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן ולמנהלת הוועדה. היו"ר קולט אביטל: עוד לא הצביעו. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אל תדאגי, כולם יצביעו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: כיוון שאין הסתייגויות אנו עוברים ישר להצבעה. נא להצביע על החוק בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–14 – 75 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: בעד – 75, אין מתנגדים ואין נמנעים. מוסיפים את קולות שר האוצר, ראש הממשלה ושר הביטחון. מוסיפים את חברי הכנסת חסון ושרוני. בסדר. כולם בעד. אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 83 נגד – אין נמנעים – אין חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: 83 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. כל הכבוד, תודה רבה. אני מבקשת מחבר הכנסת עזמי בשארה לבוא ולהודות. עזמי בשארה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, הרגע תם מסע של שנתיים וחצי שנכללה בו הרבה עבודת לובי ושדלנות בכנסת אבל גם הרבה עבודה ציבורית ועבודת מחקר. זה הכתר של פעילות החקיקה שלי. מבחינתי האישית יש מעט רגעים כאלה בכנסת; לא מדובר בחוק פוליטי או לאומי, אלא בחוק חברתי, שנועד לסייע לאנשים חלשים שמצאו להם כמה חברי כנסת – ולא רק אני, הרבה מחברי הכנסת – שידברו בשמם. זה יום טוב לפרלמנט הישראלי. אני רוצה להזכיר גם את חברי מהכנסת הקודמת, שעזרו לי מאוד, וגם מהכנסת הזאת. איפה חבר הכנסת ליצמן? צריך לזכור אותו – שהיה בוועדת הכספים בכנסת הקודמת. חבר הכנסת שרוני בוועדת הרווחה עזר מאוד, אפילו האדיקות שלו וההתעקשות שלו על דברים מסוימים בסופו של דבר הועילו, מכיוון שהחוק נעשה כך יותר מבוסס מבחינת ההיגיון המשפטי הפנימי שלו. אני רוצה להודות גם לג'ודי, היועצת המשפטית של הוועדה, שלפעמים התרגזנו עליה, כי מאוד התלהבנו, אבל בסופו של דבר מה שהיא הציעה היה מאוד חשוב להיגיון המשפטי של החוק. אני לא רוצה להרחיב בדברי התודה, התחייבתי לשר הירשזון שלא אאריך. אני רוצה להגיד לשר, שלמרות התנגדות הממשלה, בכל פעם הצבעתם בעד. הפעם לא רק הצבעתם בעד, אלא הסכמתם לפני ההצבעה. אגב, אף פעם הממשלה לא הצביעה נגד בכל הקריאות; היא החליטה נגד והצביעה בעד בכל פעם. הפעם היא גם החליטה בעד, וזה טוב. אני רוצה להודות לכם על כך. אנחנו מחויבים לכל מה שאמרתם, גם מבחינה ציבורית. אם אנחנו רוצים אחריות ופיצוי של מדינת ישראל, היא יכולה להיות אחראית לאלה שחלו בתחומה. כל דבר אחר אפשר להסדיר בתקנות בעתיד, אבל מבחינת ההיגיון של החוק חשבנו – או זה או בלי חוק, ולכן החלטנו בעד. ההיגיון הזה של החוק – שהוא יבטיח פיצוי לאלה שחלו במדינת ישראל. גם לעניין התשלום החד-פעמי, אני רוצה להזכיר לכם את חבר הכנסת צ'יטה כהן – הוא לא נמצא פה. הוא צירף הצעת חוק דומה להצעה שלי, שיש בה רק תשלום חד-פעמי. אנחנו, בהתייעצות עם ארגוני הנכים, חשבנו שהקצבה החודשית יותר נכונה. התשלום החד-פעמי יינתן בתחילת השנה הבאה, תחילת שנת 2008. אני התחייבתי שנסכים עם שר האוצר, וממילא שר העבודה והרווחה, אישית, יוציא את התקנות. גברתי, אני חייב להודות ליהודה דורון, לשמעון יאיר ולכל שאר נציגי ארגוני הנכים. אני לא אזכיר אתכם בשמות, אבל בלעדיכם העבודה לא היתה מתקדמת. גם לאחמד טיארה, לעבד-אלרחים חמודה ולשאר החברים מהמגזר הערבי, שפעלו בשיתוף פעולה עם חבריהם בארגוני הנכים. זאת היתה עבודה משותפת נהדרת בכנסת. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני, שר האוצר, בבקשה. לפני כן, הודעה למזכיר.