קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/164).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הנושא האחרון בסדר-היום הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית נסיונית - הוראת שעה), תשס"ה-2005. יציג את ההצעה סגן שר הרווחה, חבר הכנסת אברהם רביץ, הרב אברהם רביץ.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני אחסוך מכם את הטרחה לשמוע את הנאום שהכינו לי ואומר את הדברים לגופם בכמה משפטים קצרים. בשנת 1980 חוקקו את חוק הסיעוד בצד חוק הביטוח הלאומי. חוק הסיעוד חוקק לאחר בדיקות באופן כזה שהיתה שאלה אם לתת את התוספת הזאת לסיעוד לקשישים שזקוקים לסיעוד בכסף או בשירות. אז הוחלט לתת את התוספת בשירות. והנה התברר לאחר כ-20 שנה דבר פרדוקסלי. כאשר הביטוח הלאומי נותן לעמותות שמפעילות את נותני השירותים – למשל, כיום זה בערך 35 שקלים לשעה, וכאשר הכסף מגיע לידיו של המסייע, של העוזר, הוא מקבל בסך הכול 17 שקל לשעה. נו, איפה אפשר למצוא עובדים ב-17 שקל לשעה שיהיו גם מסורים וגם מטפלים וגם יודעים? ולכן הוחלט לחשוב מחשבה חדשה, אחרת, ולעשות פיילוט ניסיוני למשך 24 חודש בכמה ערים בישראל, כדי לבדוק אם ניתן לבצע את החוק הזה בנתינת הכסף לאדם שזקוק לכסף, ולא להטיל עליו את כל המעבר הזה דרך העמותות, שזה גורם לכך שהוא לא מקבל עובד ראוי מספיק, ולתת לו את הכסף.
אנחנו חייבים לבדוק את העניין כדי לראות באיזו מידה אנחנו יכולים לפקח שאכן הכסף ילך למטרה, שלא חס ושלום לפעמים בני משפחה דווקא ייהנו מן הכסף, ולכן אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה ניסיונית, וזו הוראת שעה ל-24 חודש. המגמה הכללית היא כמובן לעבור בסופו של דבר לכך שכל מי זקוק - קשיש שזקוק לאותם שקלים לסייע בידו לסיעוד, יוכל לקבל את הכסף, להיות אדון לעצמו ולשכור לעצמו עובד שיסייע לו.
אני חסכתי בזמן הנאום, כדי לקבל סימפתיה גם מכם, שתחסכו גם אתם כפי שעשיתם בחוק הקודם, ובזה אנחנו נצעד לדרך המלך.
אני רוצה לומר לכם, שזה החוק הראשון שאני מביא בתור סגן שר הרווחה, אני בחרתי בו מכיוון שאני יודע שהחוק הזה אמור להתקבל פה-אחד, כי הוא רק בא לעשות טוב לבני-אדם. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לסגן השר חבר הכנסת אברהם רביץ. תיכף נבדוק אותו מול אופיר פינס, אם גם הוא יכול. אם כן, רשימת הדוברים. חבר הכנסת עסאם מחול – אינו נוכח, חבר הכנסת אורי אריאל - כנ"ל, חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, משה גפני, צבי הנדל, אברהם בייגה שוחט, איוב קרא, עבד-אלמאלכ דהאמשה, מאיר פרוש, טלב אלסאנע, חיים אורון, דניאל בנלולו, יעקב מרגי, עזמי בשארה, חמי דורון, דני יתום - כל אלה לא נמצאים. חבר הכנסת גדעון סער, אתה מעוניין לדבר בחוק הזה?
גדעון סער (הליכוד):
לא. יש רק דובר אחד בחוק הזה?
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סגן שר הרווחה, הלוא הוא חבר הכנסת אברהם רביץ, כרגע זה מה שמסתמן. הוא הראשון והאחרון ברשימת הדוברים. ואתה תעשה אחר כך בירור, סגן השר רביץ. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כבוד סגן השר, אני רוצה לברך אותו, זו הצעת החוק הראשונה שהוא מעלה פה כסגן שר, אבל הוא אלוף החוקים, אחד הדוברים הטובים ביותר שיש בכנסת ישראל, ואני חושב שהממשלה זכתה בך, הרב רביץ, שאתה סגן שר העבודה והרווחה, שאתה איש חסד, ובאמת מציג את הנושאים הרלוונטיים והקרובים ללבך.
אני רוצה לדבר בנושא הזה. הוא נושא מאוד חשוב, כי אנחנו עדים למה שקורה היום. יש הרבה קשישים סיעודיים, וכולם רוצים להביא את הפיליפינים והפיליפיניות שיבואו לעזור ולסייע, וכל משפחה דואגת שגם אותו קשיש, אותו אב הבית, יישאר במסגרת הקהילה מצד אחד, אבל מצד שני שלא יהיה לנטל על בני המשפחה. הם בוודאי ירצו לבוא ולבקר לעתים תכופות ולהיות עם האבא, אבל הם לא יוכלו לשאת את הנטל ואת הזמן שצריכים להשקיע.
ולכן, אני חושב שהחוק הזה בא ואומר, אנחנו צריכים להיטיב עם אותו זכאי, עם אותו האיש שבאמת זקוק לאותה עזרה והוא נזקק ולא בני המשפחה ולא אותן עמותות. כי מה שקורה בפועל זה כמו שאמר הרב רביץ, שהעמותה לוקחת למעלה ממחצית, ואגב, זה קיים לא רק בנושא הזה. בוא תיקח חברות שמירה. כמה השומרים מקבלים? כמה הממשלה נותנת לאותן חברות? מה קורה בחברות של עובדים ברשויות המקומיות, שהם לא עובדים רשמיים של הרשות והם עוברים דרך אותן חברות של מעסיקים? כמה הם נותנים? אין תנאים - גם נכון להיום, עם כל החוקים, עם כל הרצון לשפר, במציאות אנחנו יודעים שהעובדים מקבלים פרוטות. אני יכול לומר לך, שאפילו במשרד ראש הממשלה, ששם יש עובדים, הם מקבלים, יחסית לעובדים אחרים, אולי מחצית מהשכר שהיו צריכים לקבל, כי הם עובדים דרך חברות ולא דרך הממשלה. הם לא עובדים של הכנסת, אף-על-פי שהם עובדים בתוך הכנסת. לכן, את האפליה הזאת אנחנו נמשיך לראות. ולכן, לפחות כשמדובר באותו נזקק, באותו חולה שצריך את העזרה, אני חושב, ומן הראוי, הרב רביץ, שהוא יקבע בעצמו אם הוא רוצה שהכספים יגיעו אליו ישירות. אני חושב שזה מן הראוי, ולא רק אל בני המשפחה. אנחנו מדברים בסיעודי, באדם שהוא סיעודי, אבל מיושב בדעתו ועדיין יודע מה הוא רוצה, ואם הוא חושב שזה משרת אותו כך או כך, הרבה יותר טוב; אני חושב שצריכים לאמץ את הדרך הזאת.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שני משפטים בנושא החוק המדובר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
טוב, אנחנו נאפשר לחבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה לומר את שני המשפטים בנושא החוק.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק היא מסוכנת, לדעתי, ואני חושב שאם נעביר את ההצעה הזאת ונלך לכיוון הזה, אנחנו נחטא לאותו ציבור נזקקי סעד. כי מדובר בציבור של חלשים, של זקנים, של אנשים שגם אם יש להם קצת כסף, הם לא כל כך יכולים לשלוט בו. הם לא זקוקים לכסף. הם זקוקים לעזרה. הם זקוקים לאותה אשה או לאותה בחורה עוזרת עם לב חם שתחליף להם סדינים, שתסעד אותם ממש. ואם אנחנו מוותרים על העוזרת הזאת או הסועדת - - -
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
לא מוותרים, החוק לא מוותר, הוא אומר שתהיה עוזרת, או עוזר, אבל - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
זהו בדיוק. כאילו לתת את הכסף לקשיש והוא ישלם לה.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
הוא יהיה חייב לשלם לה,
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני הבנתי נכון, חבר הכנסת רביץ, את ההצעה, ואני חושב שזה מסוכן. הקשיש לא יוכל לשלוט בכסף שלו ולא יוכל להביא את העוזרת הטובה. ויהיו מסביבו אנשים שיחמדו את מעט הכסף שיש לו. הקשיש לא זקוק לכסף. ואם יש לו כסף, הוא זקוק לכסף זה לדברים אחרים. אבל בעניין המהותי הזה – בעניין של הסיעוד עצמו, של העזרה לאנשים האלה – אנחנו חייבים להבטיח את זה בכך שהם יקבלו את המשכורת שלהם מצד שלישי, ומסוכן לתת את זה בידי הקשיש. אני מעיד על זה ממה שאני רואה ומה שראיתי בשטח וגם אצל זקנים.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הצלחת להביע את העמדה שלך, והחוק עובר – אם יעבור היום בקריאה ראשונה, אני בטוח שחבר הכנסת דהאמשה יוכל עם סגן השר להשתתף בדיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית – הוראת שעה), התשס"ה-2005. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
גדעון סער (הליכוד):
באיזו ועדה אתה רוצה את זה, הרב רביץ?
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
העבודה, הרווחה והבריאות.
גדעון סער (הליכוד):
עדיף על כספים?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
כן.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית – הוראת שעה), התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים אם ירצה השם מחר, יום שלישי, ח' באייר התשס"ה, 17 במאי 2005. שימו לב, בשעה 16:00 מחר תתקיים ישיבה מיוחדת לציון 60 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, ובשעה 17:00 בערך יתחילו נאומים בני דקה. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 21:31.