קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008
[מס' מ/182; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"א, עמ' 1773; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עושים שינוי בסדר-היום ועוברים עכשיו להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת משה כחלון. בבקשה.
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, שהכינה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה בראשותי לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008 (להלן – הצעת החוק), עוסקת בתופעה של שליחת דבר פרסומת לנמען שלא בהסכמתו. ככל שמדובר בפרסומת הנשלחת באמצעות האינטרנט, תופעה זו מוכרת בשם "דואר זבל". עם זאת, יש לזכור כי שליחת דואר זבל החלה להיות מוכרת כמטרד עוד בימים שבהם הפקסימיליה היתה המכשיר המתקדם להעברת דברי דואר במהירות וביעילות, ולאחר שתופעה זו הביאה לנזקים רבים לאלה שהצטיידו במכשיר זה, היא נאסרה בתיקון שנעשה בזמנו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. עם הזמן, שליחת דואר זבל בדואר אלקטרוני נהפכה לתופעה מרכזית, התופסת נפח משמעותי מתעבורת הדואר האלקטרוני בעולם, ובמקביל הפכה תופעה זו לנפוצה גם בדרכים נוספות, כמו מסרונים – מה שאנחנו קוראים SMS – הנשלחים בטלפונים סלולריים או באמצעות הודעות מוקלטות בטלפון.
פרסומות באמצעות מסרונים, כמו גם במערכת לחיוג אוטומטי המיועדת לטלפון נייח, מפריעות למקבלי הפרסומות לא פחות מאלה הנשלחות אליו בדואר אלקטרוני, בין היתר משום שהן חודרות למרחב הפרטי של האדם, לעתים לביתו, ומגיעות אליו בשעות הפנאי ובשעות שאינן מותאמות לרצונו או לנוחיותו. פרסומת הנשלחת לטלפון נייד מגיעה לבעל הטלפון בכל מקום ובכל עת: במהלך העבודה, במהלך נהיגה, בשעות הפנאי ועוד. חשוב להזכיר כי המעבר למכשירי טלפון ניידים התומכים בדואר אלקטרוני מטשטש את הגבול בין טלפון למחשב, כך שגם דואר זבל באינטרנט עלול להפוך למטרד "נייד" בכל מקום ובכל זמן.
לפיכך, הצעת החוק אינה עוסקת רק בדואר אלקטרוני אלא אם גם בדברי פרסומת שנשלחים באמצעות פקסימילה, מערכת חיוג אוטומטי או הודעת מסר קצר.
בכל זאת, אייחד כמה מלים לתופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת, שכן פרסומות אלה הפכו בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל-עולמי ומספרן במגמת עלייה חדה.
תופעת דואר הזבל מעוררת בעיות במישורים שונים, ובין היתר בעיות של אבטחת מידע, של חדירה למחשבים בלא היתר ושל הפצת וירוסים, פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו, פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני ופגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים. העלויות וההכבדה בגין דואר זבל נופלות על ציבור משתמשי האינטרנט, החווים נזקים רבים, לרבות בזבוז זמן עבודה יקר לצורך סינון דואר זבל, אובדן דברי דואר חשובים בשל סינון שגוי ואובדן האמון במערכת הדואר האלקטרוני. יש גם בעיות הקשורות בתוכני הפרסומות, כאשר דברי פרסומת המכילים תכנים שקריים או פוגעניים מגיעים לאנשים שאינם רוצים בהם.
תופעה זו מעמיסה אפוא עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל זה על מפעילי תקשורת, הנאלצים להצטייד בשרתים חזקים, להגדיל את נפח החיבור לרשת האינטרנט, להשקיע בטכנולוגיה מתקדמת שאמורה לסנן דואר זבל, להוסיף כוח אדם ועוד, וכן על בתי-עסק, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה. מיותר לציין כי עלויות אלו מועברות בסופו של יום לצרכן ומייקרות את העלויות המושתות עליו, זאת, בניגוד למי שמפיץ את דואר זבל שנשלח כדואר אלקטרוני, שאינו נושא בעלויות כלל.
על כן, מוצע להחליף בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, את ההסדר הקיים בעניין שיגור דבר פרסומת באמצעות פקסימליה, ולקבוע הסדר חקיקתי כולל שיסייע להתמודד עם תופעת דואר הזבל במגוון פלטפורמות התקשורת.
בעולם יש שני מודלים עיקריים להתמודדות עם תופעת דואר הזבל. מודל אחד הוא מודל ה-Opt-in, הקיים באיחוד האירופי ואוסר משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן הנמען נתן מראש את הסכמתו. לכלל זה נקבע חריג, שלפיו במקרה של התקשרות קודמת בין ספק לצרכן, רשאי הספק לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של הצרכן לשם משלוח הצעה בעניין מוצר או שירות דומה. בכל מקרה, ניתנת לנמען האפשרות להודיע לשולח, בכל שלב, כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור.
מודל שני, הוא מודל ה-Opt-out, קיים באופן חלקי בארצות-הברית לגבי דואר זבל טלפוני. מודל זה מתיר לשלוח הודעות פרסומת בשיווק טלפוני ישיר, אלא אם כן הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור. לשם הגברת יעילות יישומו של המודל, הוקם בארצות-הברית "מרשם סירוב", שבו יכול להירשם כל מי שאינו מעוניין לקבל הודעות כאמור, ובמקביל נקבע איסור משלוח הודעות אל כל נמען שנרשם במרשם זה. ראוי לציין כי בהתאם לנתונים שהביאה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בפני הוועדה, שיעור המנויים במרשם הסירוב הטלפוני בארצות-הברית נכון לשנת 2008 נע בין 74% ל-87%, דבר המוכיח באופן חד-משמעי כי רוב האוכלוסייה אינה מעוניינת לקבל דברי פרסומת באמצעות מערכות חיוג אוטומטיות.
בהצעת חוק זו מוצע לאמץ את מודל ה-Opt-in הקיים באיחוד האירופי, שהוא מודל המספק מענה אפקטיבי לבעיית דואר זבל ומשקף איזון ראוי בין שימוש מסחרי באמצעי תקשורת לצורך שיווק ישיר לבין מניעת המטרדים הכרוכים בדואר זבל.
לפי הצעת החוק ייאסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר בלא קבלה מראש של הסכמת הנמען. ההסכמה צריכה להיות מפורשת ובכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. מוצע לקבוע כי הודעה חד-פעמית מטעם מפרסם לבית-עסק שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו לא תיחשב הפרה של הוראות הסעיף.
לעניין ההגדרה של "דבר פרסומת", מוצע לתקן את ההגדרה "דבר פרסומת" הקיימת בסעיף 30א בנוסחו היום, באופן המבהיר כי מדובר במסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כספים בכל דרך. כלומר, מדובר בהפצה למטרות מסחריות, בהיקף נרחב, לקבוצה גדולה של נמענים. לשם ההבהרה, ההסדר המוצע לא יחול על תרומות או על הודעות שתוכנן פוליטי. עוד מוצע להחליף את הגדרת המונח "משגר" הקיימת בסעיף 30א בנוסחו היום במונח "מפרסם", ולכלול בה במפורש גם מי שמשווק דברי פרסומת בעבור אחרים. מוצע גם להוסיף הגדרות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי".
לפי מודל ה-Opt-in האירופי, מוצע לסייג את האיסור האמור ולהתיר שיגור דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או של שירות, או במהלך משא-ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע כי אלו ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, ונתן לו הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת. בכל מקרה, דבר הפרסומת כאמור בסייג זה חייב להתייחס לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות שהנמען רכש או ניהל משא-ומתן לרכישתו.
עוד מוצע לקבוע כי גם אם הנמען הסכים לקבל דברי פרסומת ממפרסם, או לא סירב לקבלם לפי הוראות הסייג, שמורה לו הזכות להודיע למפרסם, בכל עת, על סירובו לקבל דברי פרסומת נוספים. כמו כן מוצע לחייב את המפרסם לציין, בדבר פרסומת ששלח, כי מדובר בדבר פרסומת, וכן לכלול בדבר הפרסומת את פרטיו של המפרסם ואת דרכי יצירת הקשר עמו, את זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב ופרטים נוספים ככל שיקבע השר. לגבי הודעת מסר קצר, חובת הפירוט תהיה מצומצמת, בשל המגבלה הטכנולוגית לגבי היקף המידע שניתן לכלול בהודעה זו.
לצורך אכיפת הוראות הסעיף המוצע מוצע לקבוע, בדומה לקבוע היום בסעיף 30א לחוק, כי הפרת הוראותיו היא בגדר עבירה פלילית שדינה קנס, ולקבוע אחריות פלילית גם לנושאי משרה בתאגיד. נוסף על כך, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי כי יהיה הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה, הן בדרך של הגדרת האיסור הקבוע בסעיף המוצע כעוולה אזרחית שלגביה יחולו הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והן בדרך של מתן אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בשל הפרתו.
בעניין מסלול התביעה האזרחית, מוצע לאפשר לבית-המשפט לפסוק נגד מפרסם ששיגר דבר פרסומת ביודעין, בניגוד להוראות הסעיף, פיצויים שאינם תלויים בנזק – פיצויים לדוגמה – בסכום של עד 1,000 שקלים חדשים לכל דבר פרסומת שקיבל הנמען. הצעת החוק אף מונה את השיקולים שבית-המשפט יביא בחשבון בעת פסיקת פיצויים לדוגמה כאמור. סברנו כי כלי זה הוא כלי ראוי לעניין זה, שכן הגשת תביעת נזיקין רגילה, שבה יפוצה התובע רק בשל נזק ממשי שהוא יצליח להוכיח שנגרם לו מקבלת דואר זבל באחת המדיות האמורות, לא תהיה כלי אכיפה אפקטיבי ליישום הוראות החוק.
עוד מוצע להסמיך את שר התקשורת לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות שונות בעניין האופן שבו ימסור הנמען הסכמה מפורשת מראש לקבלת דבר פרסומת; אופן הודעת המפרסם במהלך רכישה של מוצר שפרטי הנמען ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת; אופן מתן הודעת סירוב של הלקוח; אופן ציון הפרטים שיש לכלול בדבר פרסומת ופרטים נוספים שעל המפרסם לכלול בדבר הפרסומת המשוגר בהתאם להוראות הסעיף. כדי להתמודד עם טכנולוגיות עתידיות, השר הוסמך לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, דרכים נוספות לשיגור דבר פרסומת שהוראות הסעיף יחולו לגביהן.
כדי למנוע ספקות, מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, דוגמת חוק הגנת הפרטיות.
כדי לאפשר למפרסמים זמן מספיק להתארגנות, ובכלל זה לאפשר להם לפנות בכל אמצעי שהוא ללקוחותיהם כדי לקבל את הסכמתם מראש ובכתב לקבל דבר פרסומת, מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תהיה שישה חודשים מיום פרסומו.
להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות. חבר הכנסת בני אלון מציע כי ההסדר המוצע לא יחול על דברי פרסומת שישוגרו באמצעות מערכת חיוג אוטומטי או הודעת מסר קצר הכולל כתב בלבד. לגבי דברי פרסומת אלו, מציע חבר הכנסת אלון להחיל את מודל ה-Opt-out, כלומר, יותר שיגור דבר פרסומת כאמור, אלא אם כן קיבל המפרסם בקשה מפורשת של הנמען לא לקבלו. כדי ליישם מודל זה מוצע להסמיך את שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין בקשת סירוב לקבל דבר פרסומת, לרבות בעניין הקמת מאגר לאומי לרישום בקשות כאמור, דרכי ניהולו וכיוצא באלה.
בעניין הסתייגות זו יש לציין כי הוועדה דנה רבות באפשרות של החלת מודל ה-Opt-out על מערכות חיוג אוטומטיות, ולגבי כל אחד משני המודלים הוצגו היתרונות והחסרונות. אינני רוצה לחזור כאן על כל אלה. אציין רק ששקלנו היטב את הטענה שהנהגת מודל ה-Opt-in תמוטט, חלילה, בתי-עסק רבים או תגרום לפיטורי עובדים. השתכנענו שבאזהרות אלה יש משום הגזמה רבה, שכן רבים מהעובדים, אם לא כולם, יוסטו לעבודה של תקשורת אישית במקום תקשורת ממוכנת. עוד הבאנו בחשבון את נתוני ההרשמה במרשם הסירוב המרכזי בארצות-הברית, שכאמור יותר מ-80% מאזרחי המדינה בעלי הטלפונים נרשמו בו. נתון זה מלמד שאכן רוב האזרחים לא מעוניינים לקבל הודעות פרסומת, והם אף מוכנים לעשות פעילות אקטיבית – לפעול להרשמתם במרשם – כדי למנוע קבלת הודעות הפרסומות.
ואם בכל אלה לא די, הודיעו נציגי משרד התקשורת כי הם מתנגדים נחרצות למודל זה בשל הבעיות הרבות שהוא יוצר, וכי אם יתקבל מודל זה בעניין מערכות חיוג אוטומטיות, תחזור בה הממשלה מהצעת החוק. לפיכך, אני סבור כי אין מנוס מקבלת המודל שהציעה הממשלה, מה גם שבפועל לא ניתן להקים מרשם סירוב ללא תמיכת ממשלה.
חבר הכנסת יעקב כהן מציע שהודעת הכתב המפורשת של נמען שהוא מסכים לקבל דבר פרסומת תינתן בטופס נפרד. סבורני כי מדובר בהכבדה שאין לה הצדקה.
בהתחשב בנימוקים שהזכרתי, אני מציע לכם לדחות את ההסתייגויות ומבקש כי תצביעו בעד הצעת החוק, בנוסח הוועדה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. חבר כנסת בני אלון, הסתייגות.
בשלב זה אני רוצה לברך קבוצה מבית-ספר "עירוני ב'" במודיעין, שנמצאים ביציע, ושלא שמו לב לעובדה שלא בירכנו אותם.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה, בלשון העם "דואר זבל", בחלקו חוק טוב, אבל צריך להבחין בין הכלים השונים.
היו"ר אחמד טיבי:
ח"כ אורון, אני נוזף בך.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מיילים, הודעות אלקטרוניות שמגיעות ולא עולות שום עלות ממשית למי ששולח אותם, ובלחיצת כפתור הוא יכול להפיץ את ה"זבל" שלו לכל מי שברשימת המיילים שלו, זה דבר שיכול לגרום גם לווירוס במחשב. הפיתוי לשלוח ללא תשלום הוא גדול וההטרחה היא גדולה, כי כמה שיש מנגנונים שממיינים את ה"ספאם", למרות זאת תמיד יש לך זבל, והזמן שצריך למיין הוא זמן רב ומיותר. זה דבר שאני לא מתנגד לו בחוק, ואני חושב שהוא חוק טוב.
גם לגבי הפקסים, שיש לזה התייחסות בחקיקה. באיזו רשות אדם יכול להפציץ אותי בפקסים ולגרום לי לאבד נייר ודיו בגלל דברים שאני לא רוצה? לי הם עולים הרבה ולו לא עולים בכלל.
לעומת זאת, סתם כך לכרות ענף שלם של שיווק ישיר, של מקומות קטנים שלא יכולים לשווק ולפרסם בטלוויזיה וברדיו, של ענפים שיש להם פלח ממוקד של שוק שהם יכולים להצליח בו, לגרום לאבטלה ונזק לאלפי מפרנסים – לא במיילים ובפקס, שאני מזדהה עם זה, אלא במשיבונים, בטלפונים וב-SMS, כשיש המנגנון האמריקני; אפשר ללמוד מהמתוקנות שבאומות.
אומר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה כחלון, שיש המנגנון הזה שנקרא do not call, ובאמת 80% אמרו: אל תצלצל אלי, ואף אחד לא עושה את זה. יש אפשרות. אז משרד התקשורת כופה על כולם דבר – וגם לאורך כל הדיונים בוועדה וגם כאן הבנתי מהשר: אם ההסתייגות תעבור אנחנו מושכים את החוק. אפשר להתחיל את החקיקה הזו בדברים שמקובלים על כולם, שזה בהודעות האלקטרוניות ובפקס, ולנסות לרכך את עניין ה-SMS והטלפונים. הרי מה האלטרנטיבה? גם את זה אתם תאסרו בחוק? עכשיו יפציצו את כל תיבות הדואר – וכבר עושים את זה – בפליירים ובניירות ויעברו מבית לבית. אתם יכולים למנוע את זה? גם על זה תגישו הצעות חוק? רוכל שמסתובב עם מזוודתו, מוכר מוצרים, גם את זה תחסמו, את כל הכניסות?
יש אפשרות לאדם להגיד, כמו שמקובל באמריקה: אני לא רוצה לקבל את החומר הזה. ואז הוא בסך הכול צריך ללחוץ לחיצת כפתור או לשלוח הודעת אי-מייל אחת, ויש כמה אפשרויות איך עושים את זה, מספר טלפון חינם, יש מנגנון כזה. משרד התקשורת לא רצה להתמודד עם זה. הוצעו לו דרכים איך להקים את המנגנון הזה.
אינני קונה את העילה שיש פה שמירה על טהרת המחנה. ראיתי שברדיו יש פרסומות לשירות של love me, ומי שרוצה לוקח את המספר ומתקשר. אז כמה אפשר? כל דבר תחסמו ותמצאו איך בגלל זה לחסל שוק שלם? אני מודיע לכם שבכלכלה מודרנית, לחסום ענף שיווק זה לא חכם, זה לא צודק. שיווק ישיר, לפעמים זו הכתובת הנכונה והצודקת. פשוט לנצל את הריבונות, את הסמכות, את הכוח, במקום להטריח את עצמך באופן יצירתי ולהקים את מאגר ה-do not call, כמו שעושה אמריקה. ולתת את הפרסום, שיאמר לך: הנה, אתה יכול ללחוץ על כפתור ולא תקבל שום הודעה. אז סתם לחסום את זה?
ואם אתם כאלה גיבורים, למה למפלגות אתם לא עושים את זה? כשאריה דרעי שלח את הקלטת שלו לאלפי איש – זה בסדר; כשמפלגות ועמותות מגייסות כספים דרך אותם כלים – המחוקק לא נוגע בהן. אבל כשיש משווקים שלוחמים לפרנסתם, זה מסלול המסחר שהם מכירים – על חלשים כאלה כולנו חזקים. מנצלים את השרירותיות, לא בודקים, לא טורחים, לא עמלים לצמצם את הנזק.
יש אלטרנטיבה. אמריקה מציעה שיטה אחרת, זה עובד שם. לא ראיתי שהשיטה שלנו עובדת באירופה – בוועדה אמרו ששם עובדים לפי השיטה הזאת. זה לא עובד. אני חושב שלא נעשתה באמת חשיבה, לא גילינו יצירתיות. אני מאוד מצטער, ההרגשה שלי היא שיש פה גיוס, שיש פה שרירותיות של המשרד, שאיש לא מקשיב. חבל, תראו את האבטלה שזה ייצור, ואני מקווה מאוד שלא נתחרט על זה ולא נקבל להבא בחקיקות את סוגי החקיקה הזאת, של הכול או לא כלום.
אני מסכם את דברי. אי-מיילים – כן, זה לא עולה כלום למי שמפרסם, ולכן הפיתוי שלו הוא גדול והנזק הוא גדול, אם הוא יכול להחדיר וירוס. אני לא צריך כל היום למיין את הדברים. פקסים – כן, זה חוק טוב, זה חוק נגד דואר זבל בפקס. אני בעד. חוק נגד דואר זבל באי-מייל – אני בעד. להילחם דרך החלשים בשיווק הישיר ולמנוע את האפשרות לשיווק הישיר של ה-SMS והטלפונים, כשיש אפשרות של מאגר do not call כדי להתמודד עם הקשיים – נראה לי שזה באמת לא צודק, לא יעיל, לא כלכלי, וחבל שלא תקבלו את ההסתייגות הזאת. אני מקווה שתצביעו בעד ההסתייגות.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. ההסתייגות הבאה היא של חבר הכנסת יעקב כהן – מסיר. חבר הכנסת אלון, אתה רוצה שנצביע על ההסתייגות שלך?
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגות, נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד שם החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 25, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק התקבל.
אנחנו עוברים לסעיף 1 - הסתייגות חבר הכנסת בני אלון. נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 8
נגד – 17
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת בני אלון לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 8, נגד – 17, אין נמנעים. נדחתה ההסתייגות של חבר הכנסת בני אלון.
על סעיפים 2 ו-3 אין הסתייגויות, על כן נצביע על סעיפים 3-1 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) התקבלה בקריאה שנייה ושלישית. ברכות לשר אטיאס.
חבר הכנסת כחלון - בבקשה, אדוני.
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על שאתה מאפשר לי להודות לחברי הוועדה. מדובר בחוק מהותי מאוד, חוק חשוב מאוד, שוועדת הכלכלה וועדת המדע יחד, כוועדה משותפת, עשו בו עבודה גדולה. אני מבקש להודות למנהלת הוועדה המשותפת, הגברת עידית חנוכה, למנהלת ועדת הכלכלה, לאה ורון, לעורך-הדין ניר ימין, לעורכת-הדין אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, ולעורך-הדין יניב רוזנאי, שמסייע ומחזק מעת לעת. תודה רבה לכולם, תודה לך, אדוני היושב-ראש.