קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007
[מס' מ/109; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, שיזמה הממשלה.
בשנת 1998 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד מדיניות משרד הפנים, המאפשרת העברת פרטים ממרשם האוכלוסין לגופים מסחריים שונים. בשנת 2004 התקבלה העתירה, ונקבע כי לא ניתן יהיה לעשות זאת ללא סמכות מפורשת בחוק.
כתוצאה מהעתירה יזמה הממשלה הצעת חוק שנועדה להסדיר את מסירתם של פרטי מידע ממרשם האוכלוסין לגופים הפועלים על-פי חיקוק המחייב אותם לאמת מידע ממרשם האוכלוסין ולגופים שהוטל עליהם תפקיד בחיקוק לבצע תפקיד המצריך אותם לאמת מידע. בין הגופים ניתן למנות גופים פיננסיים שונים שחייבים לאמת את פרטי לקוחותיהם במרשם לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עורכי-דין הנדרשים להביא מסמך מהמרשם המאשר את כתובתו של אדם שמוצע נגדו צו הוצאה לפועל.
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה הכירו בצורך העקרוני של אותם גופים לקבל את המידע על מנת שיוכלו לבצע את תפקידיהם לטובת הציבור, אך סברו כי הנוסח שהציעה הממשלה אינו טוב מספיק ואיננו מאפשר הגנה מספיקה מפני זליגת מידע ומפני שימוש לרעה במידע שנמסר.
אגב, לידיעתכם, במהלך הדיונים התברר לנו שמרשם האוכלוסין כולו דלף ונמצא באינטרנט, ומסתבר שהוא דלף מתוך הממשלה, כי שום גורם חיצוני לממשלה לא קיבל את מלוא המרשם, ומלוא המרשם נמצא באינטרנט. אני דרשתי ממשרד הפנים להגיש תלונה למשטרה, ואכן כך נעשה. אני מקווה שהמשטרה אכן תתייחס לתלונה הזאת בכובד ראש ובעדיפות גבוהה.
לפיכך הכניסה ועדת הפנים והגנת הסביבה שורה ארוכה של תיקונים שהתקבלו על דעת הממשלה, אשר נועדו להגן על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל. ראשית קבעה הוועדה במפורש, כי העברת המידע תהיה בדרך של שאילתות פרטניות, על מנת שלא ייווצר מצב שבו המרשם כולו חשוף לגוף שאליו מועברים פרטי הרישום.
שנית, הוטלה חובה הן על משרד הפנים והן על הגופים שנמסר להם מידע למנות אדם מיוחד שיהיה אחראי על אבטחת המידע שנמסר, והוא יישא באחריות, לרבות אחריות פלילית.
שלישית, נקבע כי המידע שמועבר לא יכלול פרטים על לאום האדם ועל מקום הלידה שלו. אנחנו חשבנו שהגיע הזמן להיפטר מהעניין הזה. נושא הלאום לא נמצא היום בתעודת הזהות, ולא יכול להיות שיימסר לגופים פרטיים, וגם הגיע הזמן שנפסיק עם העניין של מקום הלידה - מי נולד ברוסיה, מי נולד במרוקו או במקומות אחרים. זה חייב לעבור מן העולם.
הוועדה קבעה גם סנקציות על שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר המידע, דבר שלא היה קיים, לצערנו הרב, בהצעת החוק המקורית. אנחנו הכנסנו סנקציות מאוד מאוד מחמירות בשלושה מישורים. ראשית, במישור האזרחי - אדם שפרטיותו נפגעה משימוש לא ראוי יוכל לראשונה בהיסטוריה שלנו להגיש תביעת נזיקין נגד הגוף שמסר את המידע ונגד הממשלה. שנית, במישור הפלילי - נקבע כי שימוש במידע שלא בדרך תקינה ומסירתו בניגוד להוראות החוק יהוו עבירה פלילית. שלישית, במישור המינהלי הוסמך שר הפנים להפסיק למסור מידע פרטי לרישום לטובת גופים המבקשים זאת אם גופים אלה לא שמרו על המידע ולא קיימו את הוראות החוק.
כדי להבטיח את השקיפות קבענו כי באתר האינטרנט של משרד הפנים יפורסמו רשימות כל הגופים שמקבלים מידע לפי הוראות החוק, וכן רשימת הגופים שהורשעו, חלילה, בעבירות לפי החוק הזה.
זאת ועוד, נקבע כי בתקנות שיביא השר לאישור הוועדה יוסדר האופן שבו יוכלו תושבי מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, לברר – במקרים שבהם הם חשים שנפגעו – לאילו גופים נמסרו פרטי הרישום שלהם לפי חוק, ומה נעשה במידע, על-פי רישומי משרד הפנים במחשב.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות; לפי מיטב זיכרוני, רק הסתייגויות לטובת דיבור ולא הסתייגויות מהותיות. מובן שאני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולדחות את ההסתייגויות, אם יהיה צורך – כלומר, אם המסתייגים יעמדו על זכותם - ולהעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני חושב שעשינו מלאכה שמשרתת - - -
גדעון סער (הליכוד):
אתה שלם עם התוצאה? מאחר שאני מכיר את הנושא של הזכות לפרטיות – ואתה מציע לדחות את ההסתייגויות?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
ודאי, אני שלם לגמרי עם ההצעה. אני מציע לדחות את ההסתייגויות. אני שלם לגמרי עם התוצאה, אני חושב שעשינו עבודה חשובה מאוד לטובת הגנת פרטיות הציבור, בלי לפגוע ביכולת של הגופים והמערכות לתפקד. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. יש לנו הסתייגויות לסעיף 1 לחוק. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין לנמק את הסתייגותו. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ההסתייגות שאני מתכוון להציע אינה הסתייגות דיבור, ולכן אני מבקש את הקשבתכם – אני מתכוון גם לחברי הכנסת אורלב וסלומינסקי – כי אנחנו עוסקים בשאלה מאוד עקרונית.
דיבר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס, ותיאר את העבודה הרצינית מאוד שעשתה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשותו, בכל הקשור לחוק הזה. נכון, שורה ארוכה של הערות והסתייגויות שלנו, חברי הכנסת, התקבלו ונכנסו להצעת החוק במהדורה שמוגשת היום לכנסת. אני מברך על כך. אני מברך באופן אישי את יושב-ראש הוועדה על העבודה הרבה והמסורה שהוא עשה, וכמובן את צוות הוועדה על העזרה שהם הושיטו. אבל עדיין, עמיתי חברי הכנסת, אני סבור שצריך להכניס בחוק איזון נוסף בין זכותו של האזרח ובין זכותם של הגופים הגדולים, הבנקים והגופים האחרים, שיכולים להשתמש במידע שנמצא בידי רשויות המדינה על האזרח.
ההצעה שלי היא מאוד פשוטה, ואני מציע לחברי הכנסת לקבל אותה כהסתייגות. אני חושב שזה איזון נקודתי נוסף, ראוי, שצריך לקבל אותו לגופו של עניין. החוק מאפשר, בתנאים שנקובים בו, לבנקים ולרשויות אחרות לקבל מידע על אזרחי ישראל. קבענו תנאים, וזה אפשרי במסגרת החוק הזה. אני ביקשתי שגם האזרח יוכל לדעת מיהם הגופים שביקשו לקבל מידע עליו; שגם האזרח יוכל לפנות למשרד הפנים ולדעת מי ביקש מידע עליו. זה לא מסובך מבחינה טכנית, כי החוק מחייב שבקשת המידע תיעשה בשאילתות פרטניות. השאילתות האלה נרשמות במחשב, ולכן באופן עקרוני אין שום בעיה – ולא צריכה להיות שום בעיה – לאזרח לפנות לרשויות ולבקש לדעת מי ביקש מידע בעניינו.
אני חושב שזה איזון בסיסי, אלמנטרי, של הגנה על זכויות האזרח. אני מבין שיש מצבים שבהם הבנקים צריכים לקבל מידע שנמצא בידי רשויות המדינה; אבל מדוע אין לאזרח הזכות – באותה מידה – לבקש ולדעת מי ביקש מידע עליו? למה הזכות הזאת לא ניתנת?
עמיתי חברי הכנסת, ברמה העניינית לגמרי, אני חושב שכולנו צריכים לקבל את ההסתייגות הזאת. אני לא רואה שום סיבה שלאזרח לא תהיה הזכות האלמנטרית לדעת - - -
חיים אורון (מרצ):
אם זה לא יתקבל תצביע נגד החוק?
דב חנין (חד"ש):
אם זה לא יתקבל אצביע נגד החוק, כי אני חושב שהחוק צריך להיות מאוזן. אם נותנים לגופים הגדולים והחזקים במשק זכות לדעת דברים על האזרחים, צריכה להיות לאזרחים לפחות הזכות לדעת מי ביקש מידע עליהם. זאת זכות בסיסית, אלמנטרית, ראשונית, שאי-אפשר לשלול אותה מהאזרחים.
אני חושב שההסתייגות הזאת היא עניינית מאוד. היה לנו בוועדה ויכוח עקרוני על החוק. בעקבות כל האיזונים שנעשו בחוק אני חושב שהחוק המוצע היום לכנסת הוא טוב יותר מהחוק המקורי שהגיע לוועדה, אבל עדיין אני אומר לכם: אם לא תיכלל בו זכותו של האזרח לדעת מי ביקש מידע עליו, אני חושב שבשורה התחתונה זה יהיה חוק לא צודק. אנשים יוכלו לדעת על חבר הכנסת זאב מה שהם רוצים – נניח בנקים – וחבר הכנסת זאב לא יוכל לדעת מי ביקש מידע עליו. איפה ההיגיון פה, איפה הצדק ואיפה האיזון?
לכן, עמיתי חברי הכנסת, מעבר לכל ויכוח, אני חושב שכל חברי הכנסת – קואליציה ואופוזיציה – יכולים וצריכים לתמוך בהסתייגות הזאת, שמכוונת להגן על הזכות הבסיסית של כל אחד מאתנו למינימום של פרטיות ולמינימום של ידיעה מי מבקש לחפש מידע על אודותינו. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. אם כך, אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה לנמק את הסתייגותו. מכיוון שזאת הסתייגות מהותית יושב-ראש הוועדה ישיב, ולאחר מכן תהיה הצבעה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההסתייגות שלנו היא הסתייגות מהותית, ויושב-ראש הוועדה יודע זאת. אני חושב שהיה מקום לקבל את ההסתייגות הזאת בוועדה, כחלק מהחוק, אבל עדיין לא מאוחר. אנחנו בשלב המכריע, שבו צריך לצאת לדרך.
ההסתייגות הזאת היא לא שולית; היא לא מהותית רק לאחד מפרטי החוק, אלא היא מהותית כדי לקבל את החוק או לדחות אותו לחלוטין. לא ייתכן שפרטיו ופרטיותו של האזרח יהיו נתונים ופתוחים למוסדות – לבנקים וכו' – ובאותו זמן אין לו שום יכולת להתגונן או לפחות לדעת מי עוקב אחריו – במרכאות או שלא במרכאות, ומי מבקש לדעת פרטים על אודותיו – במרכאות או שלא במרכאות. אני חושב שזה צריך לבטא עיקרון דמוקרטי מאין כמוהו, ועיקרון של מינהל תקין מאין כמוהו. לכן אין שום סיבה, לדעתי, שהכנסת, ועדת הפנים או יושב-ראש ועדת הפנים יתעקשו על הנוסח שהוגש לכנסת, וצריך ללכת לקראת ההסתייגות הזאת. אני חושב שהיא חשובה, היא מאזנת והיא מהותית. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת ברכה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להשיב על ההסתייגויות. לאחר מכן נעבור להצבעה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אנחנו צריכים לחפש את האיזונים, וקבלת ההסתייגות הזאת עלולה לגרום להצפה אדירה של מערכת משרד הפנים, שהיא פשוט לא תעמוד בה. מה הצענו לחלופין? אני מודיע את זה, כי זה בהסכמה עם שר הפנים: אזרח שיפנה למערכת, על-פי תקנות שיתקין שר הפנים, ויתלונן על מצב שבו לכאורה נגרם לו נזק, או שהוא חושד שנגרם לו נזק, יקבל את פרטי המידע והתנועות שנעשו, בין במקום כזה ובין במקום אחר. זאת אומרת, כל תלונה תיענה בצורה מסודרת.
אבל אם אתה כותב בחוק שכל אזרח יכול – סתם, לא משום שהוא חש נפגע; לא משום שהוא חושש שנגרם לו נזק, אלא סתם כי הוא רוצה לדעת מה קורה – לפנות אל משרד הפנים בכל בקשה ובכל שאילתא. אני אומר לכם שזה מופרז, זה מוגזם. אין שם עובדים שיטפלו בזה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אפשר לעשות את זה באינטרנט.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תראו, אנחנו יכולים לחוקק הכול, אין שום בעיה. אני לא בא להגן. הלכתי בעניין הזה ושיניתי את החוק שהציע משרד הפנים מהקצה אל הקצה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אפשר לפתור את זה באמצעות האינטרנט.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
בוודאי, אתה צודק. אבל אם אתה תציף את הטכנולוגיה הזאת, בסוף את הטכנולוגיה צריכים להפעיל בני-אדם. חבר הכנסת ברכה, האמן לי שאנחנו מודעים למה שמדאיג אותך ואת חבר הכנסת חנין, ומצאנו לזה גם פתרון. כל תלונה על-פי תקנות – תקנות זה חקיקת משנה – כל תלונה שאזרח יכתוב והוא יגיד שהוא חושש או חושד שנגרם לו נזק או חלילה נגרם לו עוול, הוא יקבל את כל פרטי המידע. אבל רק בתנאי שהוא חושד שנגרם לו נזק או עוול, ולא סתם כיוון שבא לו לפנות למשרד הפנים, בגלל סקרנות או בגלל איזו גחמה או דבר מהסוג הזה. אם אתה כותב את זה בצורה הזאת כפי שאתם מבקשים, אתם פותחים פתח למערכת. אנחנו מתלוננים על הביורוקרטיה שהיא לא מסוגלת והיא לא עונה. הדבר הזה שאתם מוסיפים, אין שום ביורוקרטיה היום במשרד הפנים שתהיה מסוגלת להתמודד אתו. לכן, אני אומר שזה מוגזם, זה לא נדרש, כי התשובה האמיתית בעניין הזה תינתן בתקנות שר הפנים בתוך 45 יום, כפי שקבענו בוועדת הפנים. תודה רבה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כפי שכל אזרח יכול לעקוב אחרי תנועות החשבון שלו, כשהוא לא חושד בשום דבר, הוא רוצה לדעת איפה הוא עומד – באותה שיטה ובאותה דרך אפשר לעקוב אחרי הדברים האלה. זה חלק מהגנת הפרטיות שלי.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
חבר הכנסת ברכה, המערכת הבנקאית למשל, שאתה מציג אותה כדוגמה – לקח לה הרבה מאוד שנים והרבה מאוד מיומנויות והרבה מאוד יכולות לספק את היכולת המאוד-חשובה הזאת שאתה מדגים פה. משרד הפנים היום, על-פי יכולותיו – אם אתה מוסיף את ההסתייגות שלך אין שום דרך בעולם שהוא מסוגל לעמוד בזה, גם לא בעוד חמש שנים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בתוך כמה זמן?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
45 יום. אם תהיינה פניות ברמה של 1,000 אזרחים בשנה, זה בסדר. אם יפנו אליהם 2 מיליוני אנשים כדי לדעת, ברמה של סקרנות, אין מערכת שתדע לטפל בזה. חבל.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. עוברים להצבעה על שם החוק.
הצבעה מס' 14
בעד שם החוק - 34
נגד - 6
נמנעים - אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
34 בעד, שישה נגד. אני קובע ששם החוק עבר כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצביע על הסתייגותם של חברי הכנסת חנין, ברכה וסוייד לסעיף 1.
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 10
נגד - 29
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
עשרה בעד, 29 נגד. אם כך, אני קובע שהסתייגותם של חברי הכנסת חנין ואחרים לא התקבלה.
חבר הכנסת גבאי מודיע שהוא הצביע בטעות מכיסאו של חבר הכנסת לוי.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיף 2 - 36
נגד - 7
נמנעים - אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
36 בעד, שבעה נגד. אם כך, אני קובע שסעיף 2 עבר.
עכשיו אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על כל הצעת החוק כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה - 36
נגד - 7
נמנעים - אין
סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר מגלי והבה:
36 בעד, שבעה נגד. אם כך, כל הסעיפים עברו בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 18
בעד החוק - 33
נגד – 7
נמנעים - אין
חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
33 בעד, שבעה נגד. אם כך, אני קובע שחוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, התקבל.