קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007
[מס' מ/230; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' ; מושב ראשון, חוב' י', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בבקשה, אדוני.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ואתם הרי זוכרים ששוחחנו על כך בשבוע שעבר.
הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, הכוללת כמה תיקונים לחוק הגנת הפרטיות, ובפרט - היא כוללת שני חלקים עיקריים שאותם אני מבקש להציג בפניכם.
החלק הראשון, הקבוע בסעיף 2 להצעת החוק, עניינו הגדרת ההסכמה הניתנת לפגיעה בפרטיות. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע ש"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". בכך פותח החוק בהצהרה על קיומה של הזכות לפרטיות ובקביעה שניתן לוותר עליה. למעשה המחוקק קבע בכך שוויתור על הפרטיות מתוך הסכמה שולל את עצם הפגיעה בה. העובדה שאלמנט ההסכמה אינו מופיע ברשימת ההגנות אלא דווקא בהגדרת הזכות עצמה היא בעלת משמעות נרחבת, שכן בכך למעשה הובהר שהסכמתו של אדם אינה טעם המצדיק פגיעה בזכות לפרטיות אלא ההסכמה עצמה היא חלק מהותי של הזכות, באופן שאם ניתנה, לא קמה זכות תביעה כלל.
היום קובע חוק הגנת הפרטיות, בסעיף 3, שהסכמה יכול שתהא במפורש או מכללא. מוצע לתקן את החוק כך שיובהר שסוג ההסכמה הנדרשת לצורך פגיעה בפרטיות היא הסכמה מדעת. הוועדה סברה שבעידן האינטרנט, כשהסכמי הוויתור על הפרטיות לעתים אינם גלויים לעין האדם שפרטיותו נפגעת, יש צורך להבהיר שנדרשת הסכמה אמיתית, מדעת.
חבר הכנסת מיכאל איתן הגיש הסתייגות בנושא זה, והוא מבקש שלא לתקן את הגדרת ההסכמה הנדרשת ולהותיר את חוק הגנת הפרטיות כמו שהוא היום. לגישתו, המושג "מדעת" מיותר, מאחר שלא ניתן לדבר, מהבחינה העקרונית, על מתן הסכמה אם לא מדובר על הסכמה מדעת. הוועדה סברה שנוכח השימוש בהגדרה "הסכמה מדעת" בדברי חקיקה אחרים, לרבות חוק זכויות החולה, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש), יש להוסיף את הדרישה שההסכמה תהא מדעת גם בחוק הגנת הפרטיות – זאת על מנת להימנע מפרשנויות סותרות העלולות להיווצר בעניין זה, ונוכח מעמדה הרם של הזכות לפרטיות, המעוגנת גם כזכות יסוד חוקתית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עד כאן לגבי החלק הראשון.
החלק השני, הקבוע בסעיף 7 להצעת החוק, עניינו מתן אפשרות לנפגע מעוולה אזרחית או מעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק. בדיוניה עמדה ועדת החוקה על כך שפיצויים ללא הוכחת נזק הם פיצויים שמניחים קיומו של נזק בר-פיצוי אך פוטרים את התובע מחובת הוכחתו וכימותו של נזק שכזה. התפיסה העומדת ביסוד הסעיף היא שבפגיעה בפרטיות קשה להוכיח את הנזק שנגרם בעקבותיה ולכמת אותו, ולכן מוצדק לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.
על-פי המוצע, מקום שבו אדם הורשע בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית-המשפט לחייבו בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח בלא הוכחת נזק. כן מוצע לאפשר לנפגע מעוולה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח. במקרה של פגיעה מכוונת, הסמכות היא לתת פיצוי עד כפל הסכום האמור.
גברתי, להצעת החוק מצורפת הסתייגותו של חבר הכנסת מיכאל איתן, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות – הסברתי גם מדוע – ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כהצעת הוועדה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. כאמור, להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת מיכאל איתן. מכיוון שהוא לא נמצא, נעבור ישר להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 7-1 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 7-1 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע - מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק להגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית. אדוני יושב-ראש הוועדה, תרצה להודות?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני מודה על ההצבעה. אני עוד אשוב אליכם, אני מקווה, מטעם הוועדה, בסעיפים שנוגעים לפרטיותו של נפגע. אתם זוכרים בוודאי ששוחחנו על העניין ואמרתי שכוונתנו לנסות להגיע לחידוד הצעת החוק הממשלתית, ולכן פיצלנו את מה שפיצלנו ממנה.
גם כאן אני מבקש להודות למנהלת הוועדה, לגברת ואג, ובאופן מיוחד, לעורכת-הדין אפרת רוזן מהייעוץ המשפטי.
גם כאן מדובר בחוק כבד מאוד, שבו צריך היה להתמודד עם סוגיות משפטיות חברתיות וחוקתיות מרתקות. כמובן, נהנינו מעשיית החוק, אבל אנחנו גם יודעים להודות למי שטרח הרבה על מנת שניהנה. תודה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני.
ה