קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק רשות השידור ( תיקון - ביטול אגרת רדיו וטלויזיה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/38/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: להצעת החוק הקודמת הוצמדה הצעת חוק פ/38 של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. יבוא לנמק חבר הכנסת חנא סוייד. נדמה לי שזאת הצעה דומה. שלוש דקות. תוסיף מה שלא אמר קודמך, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת, ההצעה היא לבטל את אגרת הרדיו והטלוויזיה; לא לבטל את רשות השידור, שיהיה ברור. גביית האגרה היום היא אך ורק מכוח ההמשך. פעם לקנות מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו זה היה דבר גדול, לכן חוקק החוק שצריך לשלם אגרה על קניית רדיו וטלוויזיה. רק לשם השוואה, היום צריך לחשוב שאתה קונה מחשב ומתחבר לאינטרנט שבו יש הרבה ערוצים, גם ערוצים רשמיים של הממשלה, שתתבקש לשלם אגרה בעד החזקת המחשב, גם הוא כלי להעברת אינפורמציה ולשידורים. אמרתי שחשוב דווקא לשמור על השידור הציבורי, אבל צריך לממן אותו לא מהאזרחים, זה בעיקר אינטרס של הממשלה, ולכן הממשלה צריכה למצוא את התקציב המתאים על מנת לממן את השידורים הציבוריים. היא יכולה כמובן למצוא מקורות מימון מתחנות רדיו וטלוויזיה שונות, רבות, שקיימות, שגם הן אמורות לתמוך ולהקצות מהרווחים שלהן בעד מימון השידור הציבורי. זה בא להכניס חשיבה מחודשת לכל העניין של התקשורת כתוצאה משינויים שחלו בכלי התקשורת. כפי שהזכרתי את ערוץ האינטרנט, יש ערוץ אינטרנט ממלכתי, ואף אחד לא מעלה על דעתו שהממשלה תגבה אגרה דווקא בגלל שימוש בערוצי אינטרנט ממלכתיים. צריך להזכיר כאן שאגרת הטלוויזיה נחשבת כמס במדינת ישראל. יש פסיקה של בית-המשפט העליון שזה נחשב מס לכל דבר. כלומר, זה מס נוסף בעד שירות, לא חשוב אם אתה מקבל או לא מקבל, מספיק שיש לך מכשיר רדיו או טלוויזיה. אני מפנה את תשומת לב חברי הכנסת לכך שבהרבה יישובים אין חיבורי חשמל, וגם שם גובים אגרות על רדיו וטלוויזיה. הדבר הזה בלתי אפשרי ולא הגיוני לחלוטין. איך אפשר לגבות אגרות כאלה על מכשירי טלוויזיה כאשר אין חיבורי חשמל שיפעילו את הטלוויזיה? לכן, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, שכפי שאמרתי, עיקרה הוא ביטול האגרה על הרדיו והטלוויזיה, ועם זאת, לשמור על השידור הציבורי ולממן אותו בדרכים אחרות – מהממשלה או מחברות אחרות. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, אדוני השר. תתייחס כמובן לשני החוקים ביחד. השר איתן כבל: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חברי השרים, קודם כול, אני שמח על הצעת החוק השנייה שהיא קצת יותר סבירה ולא באה לדבר על ביטול רשות השידור. אני אתחיל ואומר, שמעבר להיותי השר הממונה, אני מאלה שמאמינים באמונה שלמה שצריך להיות שידור ציבורי, שחייב להיות שידור ציבורי במדינת ישראל. מעבר לכל השאלות שהן שאלות של אופוזיציה וקואליציה, אלה שאלות הנוגעות לחברה הישראלית. נכון, רשות השידור נמצאת במשבר קשה, והמשבר הזה הוא לא תולדה של שמונת החודשים האחרונים, הוא תולדה של עשר השנים האחרונות לפחות. רשות השידור, באופן שבו היא התנהלה בעשור האחרון, נמצאת בפני התרסקות. אני יכול לומר לכם שאני שמח שראש הממשלה וגם שר האוצר, בכל הנושאים הנוגעים לרפורמה שתונח גם בפני הכנסת בזמן הקרוב, נותנים את כל הגיבוי הנדרש. אני רוצה לומר לכם שבימים אלה ממש סיימתי עם אנשי משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה והאוצר הכנת חוק רשות שידור חדש, המבוסס על דוח-דינור - מי שהיום הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה. החוק יוצר פלטפורמה חדשה לגמרי בהתנהלות השידור הציבורי במדינת ישראל. בינתיים אני רוצה לומר לחבר הכנסת טלב אלסאנע שאת הנתונים שלו הוא כנראה הביא מארכיון הכנסת, כי כנראה הוא לא מעודכן במה שקרה. אני יכול לומר לך שהוקם ועד מנהל, ויש שם חבר בכיר, ד"ר חליל רינאווי, שהוא חבר הוועד המנהל של רשות השידור; בראש הוועד המנהל עומד משה גביש, אחד האנשים המוכשרים והטובים שיש במשק ובכלכלה הישראלית. בימים הקרובים ייעשו כל הפעולות, ואנחנו עובדים על זה, כדי להוציא את רשות השידור מהמשבר. לחלוטין אינני מתעלם, טלב אלסאנע, אני לא גר בזימבבואה, ואני יודע בדיוק מה איכות השידור של הערוץ הראשון היום, ולא צריך לתת לי פה הרצאה מלומדת. אני היום, כשר הממונה, המבקר הגדול ביותר, והיום, אחרי שאני גם יודע מה קורה בפנים, אני מבקר עוד יותר גדול, אבל לא על מנת לשבור, להרוס, אלא כדי לבנות, כדי שהשירות הציבורי יהיה באמת שירות ציבורי במתכונת שמשרתת את החברה הישראלית. אני רוצה לומר עוד כמה משפטים בעניין האגרה. אני רוצה שתדעו שב-2006 סכום האגרה בשווייץ למשל עמד על 290 יורו, בנורבגיה – 232 יורו, באנגליה, שהאוכלוסייה שלה עשרת מונים מזו של ישראל, סכום האגרה עומד על 185 יורו, ובישראל סכום האגרה הוא 68 יורו בלבד, קרי, כ-360 שקלים. אני גם רוצה להזכיר לכם שהכנסת חוקקה חוק שמצמצם את סכום האגרה כל שנה. אלה נושאים שנצטרך להתמודד אתם, ואני מתחייב כאן בפני הכנסת שבתהליכים שאני מוביל זאת תהיה רשות שידור אחרת. אני מקווה שתינתן לי הזכות ויהיה לנו הזמן לעשות את זה. אני מודה לכם; תודה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נעבור להצבעה, ברשותכם. חבר הכנסת רובי ריבלין, רצית לשאול שאלה? ויתר. אנחנו עוברים להצבעה, אני מבקש מכולם לשבת. המציע רוצה משפט, בבקשה. תתחילו להתיישב, זה בסדר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאור דבריו של השר והנכונות שלו להוביל רפורמה, ומאחר שאני מעוניין לתת סיכוי לבחון את המגמה הזאת, אני מסכים להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום ולהעביר אותה לדיון בוועדת הכלכלה, ואני אנהל הידברות עם שר התקשורת בעניין. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה משום ששמעת שאני תומך. ראובן ריבלין (הליכוד): למה? בוועדת החינוך. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בוועדת החינוך. השר מסכים. היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצבעה על העברת שתי ההצעות לוועדת החינוך. מי בעד? מי נגד? נצביע על כל הצעת חוק בנפרד. הצעת החוק הראשונה היא פ/957, הצעת חוק רשות השידור - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, זאת הצעה לסדר-היום, לא הצעת חוק. השר איתן כבל: זאת הצעה לסדר-היום. הסכמתי, אין לי בעיה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מחליטים שזו לא תהיה הצעת חוק אלא הצעה לסדר-היום, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך. הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה) - מצביעים על שתי ההצעות יחד, כי שתיהן הצעות לסדר-היום. אפשר להצביע, בבקשה. בעד זה דיון בוועדה, נגד זה הסרה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 57 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 57, נגד - 8, אפס נמנעים. הצעות החוק שהפכו להיות הצעות לסדר-היום, שתיהן עוברות לוועדת החינוך של הכנסת.