קטע מדברי הכנסת

DOC 6,447 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (יום האשה הבין-לאומי), התשס"ו–2006 [הצעת חוק מס' פ/131/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם במסגרת יום האשה הבין-לאומי. אני מצטערת לראות מליאה כל כך דלה. חבר הכנסת מוחמד ברכה - בבקשה, אדוני. אלה הצעות חוק שהפכו להצעות לסדר-היום, ואנחנו כמובן נצביע עליהן אחר כך. יש לך עשר דקות, אדוני. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, עצם העובדה שבראש הכנסת יושבת חברת הכנסת דליה איציק זאת בעצם תרומה משמעותית למעמדה של האשה, אין שום ספק. אני לא יודע כמה שמו לב, כשאנחנו מדברים על 8 במרס, גברתי – זו השנה ה-100 לציון יום האשה הבין-לאומי. ב-8 במרס 1908 יצאו פועלות תעשייה בניו-יורק להפגנות ברחובות, והיה שם עימות עם המשטרה שתקפה אותן. אותן הפגנות באו אחרי שביתה שארכה כארבעה חודשים של עובדות המחט והטקסטיל – כך קראו לזה – בגלל שהן לא קיבלו זכויות שוות, ואחרי אותם עימותים ב-8 במרס בעלי מקום העבודה ונציגי הממשלה נאלצו לשבת עם העובדות והבטיחו לשפר את תנאי עבודתן ולתת להן את זכויותיהן. ב-1910 נערך כנס של ארגוני הנשים בקופנהגן שבדנמרק, ושם הוצע לבחור את 8 במרס כיום האשה הבין-לאומי. אני שמח שגם הכנסת מציינת את היום הזה. היו שנים שגם 9 במאי, יום הניצחון על הנאציזם – גם הוא שנים רבות לא נחגג במדינת ישראל, ונדמה לי שרק ב-15 השנים האחרונות או בעשור האחרון שני האירועים האלה נחגגים. חשוב שהציון של יום האשה יקבל תוכן מעבר למליצות ולמלים כלליות. ומעבר לכך, חשוב שהממשלה תציין את היום הזה, ולא רק בטקס – אני אפילו לא בטוח שהממשלה עושה טקס – אלא בהכרזה על שורה של פעולות ושל צעדים שיקדמו את שאלת השוויון משנה לשנה. הצעת החוק שאנחנו מביאים כאן קוראת להפוך את 8 במרס ליום שבתון לנשים, שבו יצוין הערך המרכזי שביסודו של היום הזה, והוא ערך השוויון וזכות התעסוקה וזכות האשה על גופה ועל גורלה. האמת שהצעת החוק הזאת הועלתה לראשונה בכנסת ב-8 במרס 1994 על-ידי חברי ומורי, חבר הכנסת לשעבר תופיק זיאד המנוח, ואני רואה לעצמי זכות, גברתי היושבת-ראש, לצטט כמה פסקאות מהנאום שלו מעל הדוכן הזה ב-8 במרס 1994. הדברים נאמרים בשם אומרם, חבר הכנסת המנוח תופיק זיאד. הוא אמר כך: לאחר שנבחרתי לראשות העיר נצרת בדצמבר 1975 יזמתי החלטה במועצת העיר שיום ה-8 במרס יהיה יום שבתון לכל הנשים העובדות בעיריית נצרת. ניסיתי גם לשווק את הדבר הזה, ורשויות מקומיות בארץ, ואפילו בחוץ-לארץ, ידוע לי שלפחות חלקן קיבלו את הרעיון הזה וביצעו אותו. אחר כך הוא אומר: ברצוני להצביע פה על שני דברים: הדבר הראשון, שאין חקיקה מספיקה בתחומים רבים בנושא קידום מעמדה של האשה והבטחת שוויון לנשים. ברור שקידום מעמד האשה והשגת השוויון של הנשים מחייבים חקיקה ענפה בכל מיני תחומים, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ודיני האישות. הדבר השני – יש בעיה בעניין אכיפת החוקים הקיימים. אכיפת החוקים לא נעשתה כפי הצורך, ובמיוחד בנושא שוויון ההזדמנויות והמלחמה בכל דבר שבא כתוצאה מאפליה. הוא מגדיל לעשות בשלב מאוחר יותר בנאום שלו, כשהוא פונה בכמה משפטים אל בנות העם שלי, אל הנשים הערביות בארץ, ואומר להן שיש כוחות פוליטיים שעובדים נגד מעמדה של האשה ונגד קידום האשה הערבייה, ומשתמשים בשם הדת לצורך זה. גם אצל היהודים זה קיים, אבל אצל בנות העם שלי זה קיים במיוחד. אני קורא להן מקרב לבי שלא להיכנע לשום הטפה בשם הדת שמטרתה למנוע את קידומה של האשה הערבייה. כל הדתות מכבדות את האשה ואת זכותה לשוויון, את זכותה ללמוד ואת זכותה לעבוד ולהיאבק בכל קיפוח לאומי, חברתי ומכל סוג אחר ובעד חיים טובים יותר. אני חושב שהנשים שלנו צריכות להיות גאות במין שלהן, והן צריכות לצאת עד המקסימום ללמוד ולעבוד, מפני שזה תנאי וזה נשק שיכול לקדם את השוויון שלהן. גברתי היושבת-ראש, הדברים נכונים גם לגבי הצורך בחקיקה וגם לגבי הצורך ביישום החקיקה הקיימת, והדברים נכונים שבעתיים לגבי מעמדה של האשה הערבייה. אני חושב, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, שיום האשה הבין-לאומי הוא לא יום של טקסים אלא הוא ערך. להכיר בו כיום שבתון זה צעד משמעותי, אומנם זעיר ומצומצם, אך בעל משמעות רבה. זו אמירה חברתית, אמירה שלטונית, אמירה פרלמנטרית לכלל הציבור, שהכנסת והמדינה שמות בראש מעייניהן להגיע לשוויון אמת של נשים וגברים, גברים ונשים. אני, כמובן, עומד מאחורי המלים האלה, ובמיוחד בסיום אותו נאום של תופיק זיאד, שאומר: הנשים הישראליות מפגינות בימים אלה תחת הססמה "השלום לא מפחיד אותנו", ותחת ססמאות דומות מפגינות גם הנשים הפלסטיניות. צר לי מאוד שהמצב הזה נמשך. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור, אבל אני רוצה להדגיש שהשגת השלום יוצרת אווירה אחרת, אקלים אחר, חיובי, לא רק לבעיות הישראליות אלא גם לקידום מעמדה של האשה בכל נושא השוויון. הדברים האלה נכונים, למרבה הצער, גם היום, בעידן של מתיחות ושל קורבנות חפים מפשע ששני העמים משלמים, במיוחד אחרי המתקפה האחרונה בעזה - - - השר לשירותי דת יצחק כהן: ובאשקלון. מוחמד ברכה (חד"ש): אמרתי שני העמים, במיוחד מי ששילם את המחיר, ואני מדבר על נשים. אתה מכיר אותי, השר יצחק כהן, אני לא צבוע כמו רבים מחברי הבית הזה, שרואים את הכאב רק בצד אחד ולא יכולים לראות את הכאב בשני הצדדים. אתה יודע שהייתי בשדרות לפני שנה, גם כשידעתי שאני אשמע גידופים, ואני עומד מאחורי כל מלה שנאמרה שם. אני אומר מעל לדוכן הזה וגם בהרבה מקומות אחרים שאני נגד פגיעה בחפים משפע, אבל צריך לדרבן להגיע להפסקת אש, ולא לייצר מבצע צבאי על מבצע צבאי, שיזמינו לנו עוד מסלולים ועוד מעגלים של אלימות ושל שפיכות דמים. בכל אופן, אנחנו מדברים על יום האשה, והאשה היא שסובלת ממלחמות. כולנו סובלים ממלחמות, אבל הנשים, האמהות ועקרות הבית הן שמשלמות את המחיר הכבד ביותר של המלחמה, של המלחמות. אני חושב שיש מקום שהכנסת, אף שהסכמנו להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום – אולי יום אחד הכנסת תתבגר, תתעלה ותגיע למסקנה שיום האשה הבין-לאומי צריך להיות יום שיצוין בכל רחבי הארץ, יום שבתון שיוקדש לדחיפה ולדרבון בכיוון של קיום ערכי השוויון בחברה בכלל ובעניין הנשים בפרט. תודה רבה, גברתי. אני מבקש להצביע על הצעת החוק. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. יפה דרשת. אנחנו עוברים להצבעה. מה אתה מציע, חבר הכנסת ברכה? לכלול בסדר-היום? מוחמד ברכה (חד"ש): אם זה גורלן של - - - היו"ר דליה איציק: יש לך כמה אפשרויות: להסיר אתה לא רוצה; או לוועדה או לכלול בסדר-היום. מוחמד ברכה (חד"ש): כל ההצעות האלה באות במסגרת יום האשה הבין-לאומי - - - היו"ר דליה איציק: אני מציעה שתכלול בסדר-היום, אבל מה שתחליט. הרי ממילא אם זה ייכלל בסדר-היום נוכל להעביר את זה לוועדה. מוחמד ברכה (חד"ש): בסדר. גדעון סער (הליכוד): שייכלל בסדר-היום - - - מוחמד ברכה (חד"ש): אם היושבת-ראש מציעה שזה יידון במליאה, אני מאמין שזה אכן יידון במליאה. גדעון סער (הליכוד): יש חמש או שש הצעות, לדעתי – שיביאו את זה לדיון - - - אני אצביע לפי - - - מוחמד ברכה (חד"ש): חבר הכנסת סער, אם היושבת-ראש מציעה לדון בזה במליאה, אני מסכים להצעת גברתי לדון בזה במליאה. היו"ר דליה איציק: אני לא מציעה. בואו נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד – בעד הצעתו של חבר הכנסת ברכה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר דליה איציק: ההצעה עברה ללא מתנגדים. לכן, אדוני המזכיר, נצטרך לכלול אותה בסדר-היום.