חומר רקע
30.6.2025
:אל
ועדת חוקה
:באמצעות דוא"ל
[email protected]
עמדת נשיאות המגזר העסקי
'להצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס3
,)
התשפ"ה-
2025
פתח דבר
1.
נשיאות המגזר העסקי מברכת על הצעת החוק שבנדון, לקידום הוודאות
" :המשפטית בחוזים עסקיים (להלן גם
הצעת התיקון" " או ההצעה "). סעיף
25
לחוק החוזים, התשל"ג -
1973
" :(להלן
חוק החוזים הכללי "), בנוסחו
המתוקן המוצע, הולך בדרך זו, ואנו תקווה כי יישומו יגביר את הוודאות
המשפטית והעסקית, ויפתור את מרבית הקשיים שהיו והינם מנת חלקם
.של צדדים לחוזים עסקיים עקב "הלכת אפרופים" והשלכותיה
2.
מבלי לגרוע מהאמור, סבורים אנו, בכל הכבוד, כי החלתו של סעיף25
א
המוצע על חוזים אחידים וחוזי עבודה , עלולה להוביל לתוצאה הפוכה
,מכוונתם הברוכה של המציעים. במקום להגביר את הוודאות המשפטית
יביא הדבר להגברת חוסר הוודאות ,ולריבוי סכסוכים ומחלוקות. לפיכך
נבקש כי הוראות הצעת התיקון בכללותן
לא יחולו כלל על חוזים אחידים
.וחוזי עבודה
.להלן נסביר בקצרה את הטעמים לעמדתנו זו
חוזים אחידים
המצב המוצע בתיקון למול המצב הנורמטיבי הנוהג
כיום
3.
,ביחס לפרשנות חוזה אחיד, נמחקה בהצעת התיקון ההוראה הקיימת כיום
לפיה אם אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה
" ,בהתאם ללשונו. חלף כך, נקבעו בהצעת התיקון שיקולים אשר עליהם בין
היתר.", יתבסס המשקל היחסי שיינתן ללשון החוזה ולנסיבות העניין
4.
אכן, חלק משיקולים אלו כגון: בחינת יחסי הצדדים והתייחסות לפערי
המידע וליחסי אמון מיוחדים, מוכרים כבר כיום בפסיקה בהקשרים אחרים
(ר' מיני רבים: רע"א1185/97
יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה
,ז"ל נ' מרכז משען
(נב4
)
145
(
1998
'), פס22
" :; להלן
עניין מילגרום "; רע"א
6605/15
,אילנה שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ 'פס22
(פורסם בנבו
21.2.2016
.)
5.
אולם, לתפיסתנו הצעת התיקון עלולה להביא לשינוי מהותי באופן בו יפורש
החוזה, הואיל והיא משנה את תפיסת היסוד של הדין לפיה יש לצאת תחילה
מלשון החוזה. חלף כך, קובעת ההצעה תבחינים מעורפלים שאופן יישומם
:בלתי ברור ושאינם מחוברים בהכרח ללשון החוזה, כמפורט להלן
5.1
ראשית,
על פי ס"ק25
(א1
) המוצע, יינתן משקל ליחסי הצדדים ובכלל
זה פערי מידע או יחסי אמון מיוחדים . אכן, ישנו פער בין הצדדים
,לחוזה אחיד, אולם לשם כך כבר נקבע מנגנון בחוק החוזים האחידים
תשמ"ג-
1982
" :(להלן
חוק החוזים האחידים "), לפיו תנאים מסוימים
,בחוזה יוחזקו כתנאים מקפחים שדינם שינוי או בטלות. נמצא אפוא
כי המחוקק
כבר איזן
,את הפער הנובע מיחסי הצדדים בחוזה אחיד
זאת באמצעות קביעת עילת הקיפוח וחזקות הקיפוח בחוק החוזים
.האחידים, מחוץ לחוק החוזים הכללי
5.2
בשונה מחוק החוזים האחידים בו נמנו החזקות להתקיימות עילת
הקיפוח, הצעת התיקון מעניקה מרחב משמעותי לפרשנות מהם "פערי
מידע" ו/או "יחסי אמון" ומערערת את הוודאות החוזית והעסקית כבר
בשלב הפרשנות, בנוסף לחוסר הוודאות המסוים הקיים ממילא לנוכח
עילת הקיפוח והחזקות מכ וחה, המאפשרות במקרים מסוימים
.התערבות בתוכן החוזה
5.3
שנית ,
על פי ס"ק25
(א2) המוצע, תיבחן מידת הפירוט של החוזה .
תבחין זה בעייתי שכן הוא אינו מגדיר מהי המידה הנדרשת ויוצר פרצה
אפשרית בחוזה. כך מחד גיסא, הנחה כי דרישת החוק הינה לערוך חוזה
רב סעיפים אפשר ותמנע העלאת טענה כי החוזה לא פורט דיו, אך
מאידך גיסא עלולה להתקבל הטענה (הבעייתית לדעתנו) כי בשל אורכו
של החוזה נמנע מהמתקשר לעמוד על כולו. הדבר עומד בניגו ד לעמדת
הפסיקה שהכירה כי חוזה אחיד נועד מטבעו לתת מענה למגוון רחב של
עסקאות ולקוחות וליצור מערכת יחסים בת שנים ארוכות ולפיכך מובן
כי לרוב עשוי החוזה שישתרע על פני עמודים רבים (ר' למשל: ע"א
232/10
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' המפקח על
הבנקים בנק ישר
אל ', פס3
(פורסם בנבו19.9.2012
).)
5.4
סעיף25
א איננו נותן משקל מספק להלכה המושרשת, לפיה ככלל, לא
יישמע צד בטענה כי לא הבין את תוכן המסמך עליו חתם. הפסיקה אף
קבעה משכבר בהקשר לכך כי אין מקום או הצדקה להבחין בין חתימה
על חוזה "רגיל" לבין חתימה על חוזה "אחיד", כאשר הסיווג המקורי
והעיקרי של חוזה א
חיד הינו אך היותו
""חוזה" המובנה על
הסכמה "
(ר': ע"א6916/04
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי
לממשלה ', פס7
(פורסם בנבו18.2.2010
)) .
5.5
שלישית ,
על פי ס"ק25
(א3
), מוצע כלל המתייחס לניסיון המקצועי
של הצדדים והייצוג המשפטי שהיה להם לעניין עריכת החוזה . הלוא
מובן מאיליו כי גוף עסקי תמיד יוחזק כבעל ניסיון מקצועי בתחומו ולו
אף מערך ייצוג משפטי. משמעות הצעת התיקון לפיה יוענק לעניין
פרשנות החוזה האחיד משקל מרכזי, ככלל, לפערי הכוחות המשפטיים
והמקצועיים הקיימים בין הצדדים, לטובת הצד לחוזה שכוח המיקוח
שלו איננ ,ו שווה לזה של הצד שמולו, סותרת את המצב הנוהג כיום
לפיו כלל פרשנות החוזה האחיד כנגד מנסחו הינו
כלל
משני המהווה
מפלט אחרון במשלב הפרשני, אשר בא ל סייע רק כאשר אין בכללי
הפרשנות האחרים להביא לחקר הכוונה של הצדדים לחוזה (ר': ע"א
3352/07
בנק הפועלים בע"מ נ' קריסטין הורש,
(סג3
)
248
(
2009
)
', פס
14
" :(פורסם בנבו); להלן
עניין הורש .)"
5.6
על פי הפסיקה, הכלל האמור חל רק מקום בו לשון החוזה משתמעת
לשתי פנים אשר סבירים במידה שווה מבחינה לשונית, אך לא כאשר
המשמעות האחרת הינה שולית ויוצאת דופן, שכן יש להעדיף את
הפירוש הראשון ההגיוני והתואם לחוזה על פני הפירוש האחר, ואפילו
אם הפירוש המקיים נוח דוו קא למנסח החוזה (ר' למשל: ע"א
453/11
מ.ש. מוצרי אלומניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ', פס
28
(פורסם בנבו21.8.2013
), שעניינו בפרשנות חוזה ביטוח; ר' גם ע"א
8325/12
מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' מהדרין בע"מ ', פס
נז (פורסם בנבו5.6.2014
) שעניינו בפרשנו .)ת חוזה חכירה
5.7
לא זו אף זו, כבר נאמר בפסיקה, כי יש צורך לשמור על מושכלות יסוד
לפיהן כוונת הצדדים משתקפת מתוך לשון החוזה ונסיבות כריתתו, וכי
משמעותה הרגילה של הלשון בה בחרו הצדדים, ככלל, משקפת את
( המוסכם ביניהם
עניין הורש ', פס15
). הפסיקה אף התייחסה לכך
שבחוזה אחיד ישנו קושי לאמוד את דעת הצדדים וקבעה כי חוזה אחיד
אף הוא חוזה, וככזה חלים עליו הכללים הרגילים לפירוש חוזה, במובן
,זה שהתכלית תיקבע תחילה מלשון החוזה, בצירוף המטרות
האינטרסים והערכים המשותפים המאפיינים את הסוג והט יפוס של
( החוזה האחיד
עניין מילגרום ', פס14
). הודגש עוד, כי על פרשנות חוזה
אחיד לבטא איזון ראוי המאפיין צדדים סבירים והוגנים הפועלים
בתום לב להגנה על ענייניהם מתוך התחשבות של צד בעניינו של הצד
האחר (רע"א8160/20
Google LLC
.
(לשעברGoogle Inc
'.) נ
דורון
אשל ', פס13
(פורסם בנבו20.2.2022
.))
5.8
אם כן, משמעות הצעת התיקון לפיה יינתן משקל מרכזי למשתנים
שאינם קשורים ישירות בלשון החוזה ומטרותיו, הינה הענקת כוח בלתי
הוגן לצד הבא להתקשר עם גוף עסקי בחוזה אחיד. לעניין זה נאמר כי
"
הפרשן של החוזה...
צריך לקחת בחשבון את
השלכות הרוחב
של
ההליך הפרשני על חיי המסחר והבנקאות( "עניין הורש ', פס16
.)
6.
הצעת התיקון ביחס לפרשנות חוזה אחיד מותירה מרחב גדול מדי להפעלת
שיקול דעת שיפוטי שעלול להיות בלתי מרוסן, ויביא לפגיעה בוודאות
המשפטית והעסקית, זאת בשונה לחלוטין מהצעת החוק בסעיף קודם ביחס
לפרשנות חוזה עסקי ומרוח הוודאות הנושבת ממנו. יוזכרו דברי כב' השופט
רי ,בלין, היפים לענייננו תוך עריכת התאמה נדרשת למאפייני החוזה האחיד
" לפיהם על בתי המשפט להימנע מליצור "תחושה או 'אוירה' שלפיה אף
חוזה אינו ברור, הכל פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות"
"
(דנ"א2045/05
ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית ב נ' מדינת
י
שראל ', פס12
(פורסם בנבו11.5.2006
)
.)
7.
כפועל יוצא, בהעדר העוגן הקיים כיום, לפיו לשון החוזה ונסיבות כריתתו
מהווים ככלל את הבסיס לפרשנותו, והפניה לכללי פרשנות נוספים נעשית
רק מקום שאלו אינם ברורים דים, לא ברור כיצד יתפרשו מעתה חוזים
אחידים אלו. לעניין זה יוזכר כי בפסיקה נקבע מפורשות כי אין להעדיף
פרשנות לטובת הלקוח באופן עיוור ובמנותק מהקשר הדברים למול לשון
החוזה והנסיבות, כמו גם למול הקצאת הסיכונים שנטלו על עצמם הצדדים
כפי שזו עולה מלשון החוזה האחיד (ר': רע"א6810/21
בנק לאומי לישראל
בע"מ נ' ברנובייט בע"מ ', פס15
(פורסם בנבו20.10.2022
).)
8.
,לא למותר לציין את השלכות הרוחב האפשריות על חיי המסחר והכלכלה
מקום בו נוצרת אי ודאות ביחס לחוזים המהווים את הבסיס לפעילות
,השגרתית במשק, ואבן היסוד לאין ספור התקשרויות, ובמסגרת כך
כרשימה לא ממצה-
חוזי אשראי, חוזי ביטוח, חוזים בנקאיים, חוזים
.קבלניים ועוד
9.
בניגוד לכוונת מנסחי הצעת החוק להופכו לברור וחד משמעי, הרי שמתן
המשקל הרב לנסיבות הסובייקטיביות של החוזה האחיד במסגרת חוק
החוזים הכללי, יחשפו את הצדדים המתקשרים בחוזים אלו לסיכונים של
.חוסר ודאות, לריבוי מחלוקות וסכסוכים ואולי אף חמור מכך
10
.
יודגש, כי לקוחות המתקשרים בחוזה אחיד מוגנים לרוב לא רק מכוח
הוראות חוק החוזים האחידים הקיימות, לרבות הכללים הנוגעים לעילת
הקיפוח, אלא גם מכוח רגולציה צרכנית ודברי חקיקה שונים. לפיכך, אין
עוד טעם המצדיק החלת עקרונות עמומים לתוך דיני החוזים תוך יצירת
חוסר וד.אות, חוסר יעילות ואנדרלמוסיה בענף הפיננסי והעסקי כולו
11
. בהתאם ,, אנו סבורים שנכון כי הסעיף יוחזר לנוסחו המוצע הקודם. קרי
חוזה אחיד יוחרג מההוראה החדשה, וימשיכו לחול לגביו הכללים שחלו על
פרשנותו עובר לתיקון החוק המוצע. ככל שיש כוונה לתקן את חוק החוזים
האחידים, מן הראוי והנכון לעשות זאת במסגרת תיקון נפרד וספציפי, ולא
אגב אורחא במסגרת תיקון שנועד דווקא לפתור את בעיית חוסר הוודאות
.בפרשנות חוזים עסקיים
חוזי עבודה
12
.
נשיאות המגזר העסקי מתנגדת להחרגה המנויה בסעיף25
א לנוסח המעודכן של
ההצעה , לפיה יוחרגו חוזי עבודה, ובכללם הסכמים קיבוציים, מכלל הפרשנות
המבוקש במסגרת התיקון, באשר החרגה זו תפגע באופן מוחלט ביכולת הצדדים
להסכמים קיבוציים להסתמך עליהם במיוחד לאורך זמן ו חוטאת ליצירת הוודאות
הנדרשת .
13
.
הנחת היסוד העומדת בבסיס הטיעון להחרגה, כפי אשר הובאה בפני הוועדה ע"י
,נציגי הסתדרויות העובדים לפיה כביכול, קיימים "פערי כוחות" בין הצדדים
ליחסי עבודה , שגויה ואינה משקפת את המצב הקיים. מזה עשורים רבים שאנו עדים
למחסור חמור בעובדים במשק כולו ,, מחסור אשר יוצר הלכה למעשה, יתרון של
כוח המיקוח של עובדים, מול מעסיקים . הדבר בא לידי ביטוי בחוזי העבודה
המיטיבים הנכרתים מידי יום עם עובדים, אנשי מכירות, מומחים, מנהלים
וטאלנטים. מדובר בעובדים חזקים, בעלי יכולת השפעה משמעותית על תנאי
.העסקתם
חוזי עבודה, אינם שונים בהקשר הפרשני מחוזים עסקיים, אלא להיפך –
חזקה על
הצדדים להסכמי העסקה שישלימו את כוונותיהם בנוסח עליו חתמו ולא ישאירו
ללא הגבלה כל תניה לויכוח פרשני באשר ל"כוונותיהם". הדרישה להחרגת חוזים
אלה אינה אלא שריד ארכאי ולא רלבנטי של תפיסת יח סי כוחות שגויה והפוכה
.מהמציאות דהיום
בכל הנוגע להסכמים קיבוציים, תמונת המצב שונה עוד יותר ,
באשר ארגוני העובדים מהווים גורם משפיע, מרכזי ובעל ערך ייחודי במאזן יחסי
.הכוחות
14
.
ארגוני העובדים חתומים הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי על הסכמים
קיבוציים החולשים על התמורות הגדולות והמרכזיות ביותר במשק, כאש הלכה
למעשה וכתוצאה מכך מחזיקים ארגוני העובדים במסד הנתונים הגדול ביותר
במשק . מסד נתונים זה כולל נתונים חוזיים, מסחריים, עסקים, כלכליים רחבים
ובעלי משמעות היסטוריים. בנוסף, ההסתדרות הכללית שהנה ארגון העובדים הגדול
ביותר במשק, שותפה לכל פסיקה רוחבית הנוגעת בסוגיות הן ביחסי עבודה ודיני
.עבודה והן בפרשנות הסכמי עבודה קיבוציים יתרונות אלו יוצרים מעמד המקנה
להסתדרות יתרון גם כשהמעסיק מיו
צג . על כל זאת נוסיף את הכלים העומדים
לרשות עובדים מאורגנים החוסים תחת חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-
1957
,
,המאפשר לעובדים לנקוט בצעדים ארגוניים שונים עד כדי שביתה
15
.
ומשכך, אין לאפשר חוסר וודאות נוספת על זו, אשר תאפשר מקצה שיפורים נוסף
על כל האמור לעיל, במסגרת בתי הדין לעבודה, בבואם לפרש חוזי עבודה והסכמים
.קיבוציים
16
.
אשר על כן, נשיאות המגזר העסקי דורשת לבטל את ההחרגה המנויה בסעיף25
א
ביחס לחוזה עבודה לנוסח המעודכן של ההצעה ולכלול רק את הכלל הפרשני הקבוע
בסעיף25
.האמור