קטע מדברי הכנסת

DOC 5,143 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - השלמת קצבת זיקנה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/337/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת ברכה. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מעלה היום היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השלמת קצבת זיקנה). הצעת החוק באה כדי לחדש מה שהיה קיים עד 2003, כשקצבאות הזיקנה היו צמודות לשכר הממוצע במשק. באותה שנה, במסגרת הרפורמה שהגיש שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הונחתו כמה מכות על הקצבאות ועל שירותי הרווחה בכלל. עם זה, במסגרת הרפורמה עברה הצעת האוצר להצמיד את קצבאות הזיקנה למדד המחירים לצרכן. הרציונל מאחורי אותה רפורמה היה שמשום שהמצב במשק קשה צריך לנקוט כמה צעדי הבראה. זה דבר שבימים אלה חוזרים עליו חברי מהאופוזיציה, מהליכוד, שבזכות אותה רפורמה המשק התאושש ועומד היכן שהוא עומד. היות שהמשק התאושש, גם לדעת הממשלה – לפי דעתי היא אינה מתנגדת להערכה זו – וגם לדעת הליכוד ואחרים, ומצב המשק טוב ויציב, והיום אף התבשרנו שיש רזרבות תקציביות של כ-3.5 מיליארדי שקל, אני חושב שאין שום טעם להשאיר את המכה שהונחתה על מקבלי קצבאות הזיקנה, כפי שהוחלט עליה ב-2003. בעצם זה מביא אותי לשאלה המרכזית, גברתי היושבת-ראש, מה הרציונל בקיומן של קצבאות זיקנה, האם זה כדי לתת לאנשים פירורים או לתת להם את המינימום כדי שיוכלו לשמור על רמת חיים סבירה? הקצבאות קשורות לקצבאות להשלמת הכנסה – לפי דעתי זה מצביע על כך, ואני מקווה שכולם מסכימים לזה – שהמטרה של הקצבאות היא למשל לא להשליך זקנים לעת זיקנה ולאפשר להם רמת חיים סבירה ומינימלית. אני חושב שצריך לשמור על העיקרון החברתי הזה. מה שקרה, בעצם השינוי שהיה ב-2003 – ההצמדה היתה לשכר הממוצע; עכשיו היא לעליית המדד או לירידת המדד - - - היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אי-אפשר ככה. כל אחד מדבר קצת עם החבר שלו. בבקשה, חבר הכנסת אמנון כהן, נא לשבת. בבקשה אדוני. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הממשלה מתנגדת? מוחמד ברכה (חד"ש): היתה נגד, אבל סיכמנו על הצבעה במועד אחר. מה שיוצא, כל שנה, גברתי היושבת-ראש, יש שחיקה לעומת החישוב הקודם, שחיקה בשיעור של 1%–1.5%. הנתונים שקיבלתי הבוקר מהמוסד לביטוח לאומי, שבמשך 15 שנה – תקשיבו טוב, חברי הכנסת, במשך 15 שנה – אם צוברים את השחיקה הזאת של 1%–1.5%, בעצם הקצבאות נשחקות ב-15 שנה בשיעור של שליש מערכן, וזה בעצם מקעקע לחלוטין את כל הרציונל של קצבאות זיקנה. זה בעצם מוריד את האנשים לרמת חיים של עוני – הזקנים מקבלי הקצבאות – לעוני, לנחשלות, לעליבות של החיים, ודווקא בימים האלה אנחנו שומעים הרבה נאומים על זקנים ועל אלימות נגד זקנים - - - היו"ר דליה איציק: זה לא מתעדכן אוטומטית? מוחמד ברכה (חד"ש): זה מתעדכן על-פי מדד המחירים, לא על-פי השכר הממוצע. דוד טל (קדימה): ומדד המחירים תמיד יהיה יותר נמוך. מוחמד ברכה (חד"ש): מדד המחירים הוא תמיד נמוך יותר, והאינדיקציה לרמת החיים היא לא מדד המחירים אלא ממוצע השכר, זאת אומרת האינדיקציה לרמת החיים הממוצעת בחברה היא רמת השכר ולא המדד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה מאוד מאוד צודק – אף-על-פי שקשה לי להגיד לך את זה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מאוד מעריך את המאמץ שעשית. דוד טל (קדימה): אבל תלמד אתה לעשות מאמצים שכאלה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני אשתדל. אני בהחלט אשתדל. אני מבטיח להשתדל. ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טריוויאלית, היא מובנת מאליה בכל מקום ועל-פי כל היגיון נורמלי. ודווקא היום, בעידן של אותם דיבורים ונאומים על זקנים ועל אלימות נגד זקנים – מה שאמרתי לפני רגע – שצריך לשמור על מעמדם, והיום כשיש לנו מפלגת גמלאים שהיא אחד ממרכיבי הקואליציה, אני חושב שאין שום הצדקה. ודווקא היום, אחרי שכאילו מצב המשק מתייצב, על-פי דעתו של האוצר, אין שום הצדקה, אין שום הצדקה, לשמור על המצב הקיים, שבו צורת החישוב של קצבאות הזיקנה תגרום לשחיקה משנה לשנה – דבר שיכול להביא את מקבלי הקצבאות למצב מאוד מאוד קשה ומאוד מביך מבחינה חברתית. לכן, אדוני היושב-ראש, אני ניהלתי - - - מנחם בן-ששון (קדימה): גברתי היושבת-ראש. לא אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): מה אמרתי? היו"ר דליה איציק: הוא התכוון לחלק השני שלי – לאיציק. איציק זה אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש – אתמול דיברנו על יום האשה, ואני חשבתי שזה לברכה שיש לנו יושבת-ראש של הכנסת ולא יושב-ראש של הכנסת - - היו"ר דליה איציק: אני יודעת. אני יודעת. מוחמד ברכה (חד"ש): - - והנה אני נופל בטעות. היו"ר דליה איציק: לא, אתה לא נופל. מוחמד ברכה (חד"ש): אני באתי בדברים עם הקואליציה, וההתנגדות האוטומטית של ועדת השרים – שאני לא יכול להבין אותה – טעונה עיון מחדש. אני מקווה שבשיחה עם שר הרווחה הרצוג ועם יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אפללו, נגיע לסיכום. אני שמעתי שהממשלה גם חושבת בכיוון – אני לא יודע באיזו מידה; אני יודע שמפלגת הגמלאים חושבת בכיוון. אבל אין לי שום התנגדות ואין לי שום ספק שבמאמץ משותף אנחנו יכולים לעשות את התיקון המתבקש הזה ואת תיקון העוול הזה, שאין לו שום הצדקה היום. כשנבוא להצביע על הצעת החוק במועד אחר - - - היו"ר דליה איציק: סליחה, נא להוריד - - - מוחמד ברכה (חד"ש): אני מקווה שבעת שנביא את הצעת החוק להצבעה במועד אחר, אנחנו נהיה אחרי הסכמה של הממשלה, של ועדת השרים. אבל בכל מקרה אני חושב שהכנסת ככנסת לא יכולה להתעלם מהמצוקה שהולכת וגוברת בגלל השחיקה הזאת בקצבאות הזיקנה, ואני מבקש בבוא העת – כשהעניין יובא להצבעה – שהכנסת תצביע בעד הצעת החוק. בעניין הזה כמובן אין ימין ואין שמאל, והנה, חבר הכנסת הנדל התעלה על עצמו ואמר מה שאמר. אני חושב שגם חברי כנסת אחרים מהקואליציה ומהאופוזיציה חייבים – או צריכים – לפחות לעצמם ולמצפונם, לטובתם של מקבלי קצבאות הזיקנה, להסכים להצעת החוק הזאת. תודה רבה, גברתי. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אין הצבעה.