קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008
[מס' כ/202; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הסעיף הבא, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008. יציג את החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, אני עומד להציג עתה בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה השלישית שתי הצעות חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן: תיקון מס' 22, ובהמשך – תיקון מס' 23.
בטרם אתחיל בהתייחסות לתיקון מס' 22, אני רוצה לומר שלדעתי הכנסת מביאה לציבור בישראל היום, ביומה האחרון של הכנסת, בשורה צרכנית מהמעלה הראשונה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
של הכנס הנוכחי, זה עדיין לא אפוקליפטי כזה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
סליחה, ביום האחרון של הכנס. זה חזון, לא? הנשיא אמר שצריך להציג חזון.
לדעתי, שתי הצעות חוק אלה הן מהחשובות ביותר שהתקבלו בכנסת בתחום הההגנה על הצרכן, שכן שתיהן, כפי שאפרט, יאפשרו לציבור להשתחרר, בנסיבות המפורטות בכל אחת מההצעות, מכבילה לעוסקים שונים, ויחייבו שקיפות באשר לתקופות ההתקשרויות בין צרכנים לעוסקים. הצעות אלה יאפשרו יציאה מעבדות צרכנית לחירות צרכנית, ואני שמח במיוחד שאנו יכולים לתת אותן לעם ישראל ערב חג הפסח.
אתחיל, כמובן, בהצגת הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008. את הצעת החוק החשובה מאוד הזאת, וכפי שציינתי כשאני אומר זאת אינני מפריז בחשיבותה הצרכנית, יזמה חברת הכנסת אורית נוקד עוד בכנסת השש-עשרה, והיא אף התקבלה אז בקריאה ראשונה. אך כיוון שלא ניתן היה להחיל עליה דין רציפות, הגישה אותה חברת הכנסת נוקד שנית בכנסת הנוכחית והמשיכה להיאבק עליה, עד שהשלימה את תהליך החקיקה שלה.
בבסיס ההצעה עומד העיקרון שלא תהיה עוד הארכה אוטומטית של התקשרויות בין צרכן לעוסק. בכל מקרה, חייבת להיות מודעות מלאה של הצרכן לתקופת ההתקשרות, וככל שהצרכן התקשר בעסקה לתקופה קצובה, לא תוארך תקופה זו ללא הסכמתו המפורשת. בנוסף, ההצעה עוסקת בחיוב עוסק לשלוח לצרכן את פירוט התשלומים שהוא משלם בגין העסקה. כאמור, העיקרון הבסיסי בהצעת חוק זו הוא שאם הצרכן מתקשר בעסקה לתקופה קצובה, אין בשום פנים להאריך את תוקף ההתקשרות ללא הסכמתו המפורשת, שתינתן בתקופה שתחילתה לא לפני 60 ימים ממועד סיום העסקה או ההתחייבות.
הצעת החוק מתמודדת עם סוגים שונים של עסקאות, וקובעת מהו מועד סיומן. כולנו מכירים את התופעה השכיחה מדי של צרכן המסכים להתקשר עם עוסק בעסקה לתקופה מוגבלת, כשהוא אינו מודע לכך שהחוזה כולל הוראה שלפיה ההתקשרות תוארך אוטומטית בתום אותה תקופה. מוכרת לנו גם התופעה של עוסקים המעוניינים להתקשר עם צרכנים בעסקאות, בדרך כלל לתקופות ארוכות, בין שמדובר בתקופות קצובות ובין שמדובר בתקופה בלתי קצובה, וכדי לפתות את הצרכן להתקשר באותן עסקאות, מציעים לו העוסקים, לתקופה מוגבלת, מחיר מוזל, או הטבות אחרות.
מקרה אחר שבו עוסקת הצעת החוק הוא של עסקאות שלובות, היינו, המחיר בעסקה אחת, שהיא לתקופה קצובה או בלתי קצובה, מושפע מעסקה אחרת נפרדת. לדוגמה, מציעים לך לרכוש מכשיר טלפון סלולרי, ואז תקבל הנחה במחיר זמן אוויר בעסקה לקבלת שירותי טלפוניה, אבל ההנחה היא לפרק זמן מוגבל, ואחריו אתה חוזר לשלם מחיר גבוה יותר.
מטבע הדברים רוב רובם של הצרכנים אינו מנהל מעקב מסודר, וגם אינו יכול לנהל מעקב כזה, אחר כל מועדי פקיעת החוזים או סיומי ההטבות שבשלהן הוא התקשר בעסקה כזו או אחרת, כיוון שהיום הצרכנים קשורים בעסקאות רבות לספקים רבים. כתוצאה מכך ממשיך העוסק לחייב את הצרכן בתשלומים, שהם לעתים קרובות גבוהים מהסכומים שבהם התחייב בעת ביצוע העסקה לגבי אותו מוצר או שירות. תופעות אלה פוגעות בצרכן, שכן בתנאי התחרות בשוק, לו היה הצרכן מודע למועד הסיום כאמור, הוא היה יכול לברר בין עוסקים שונים, ואפילו אצל אותו עוסק, אפשרות להתקשרות חדשה בתנאים משופרים.
כאמור, הצעת החוק מגדירה שלושה סוגים של עסקאות לתקופה קצובה, כפי שתיארתי זה עתה.
כדי להבטיח את מודעות הצרכן למועד סיומה של עסקה קצובה, מוטלת על העוסק החובה להודיע לצרכן על מועד הסיום. על העוסק להביא לידיעת הצרכן את מועד סיום העסקה הקצובה בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, והחל משלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה, גם בחשבונית, בקבלה או בהודעת התשלום, וזאת אחת לחודש לפחות.
בנוסף, הודעה כזו צריכה להימסר לו בתקופה שחלה בין 60 הימים לפני מועד סיומה לבין 30 הימים לפני אותו מועד. פרק זמן זה נקבע כדי לאפשר לצרכן לקבל מספיק זמן מראש על מנת שיוכל לשקול את צעדיו, לברר את מחירי העסקה בהמשך ולהשוות מחירים עם עוסקים נוספים. כאמור, לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בעסקה לתקופה קצובה תימשך לאחר סיומה, לא יהיה תוקף, וההתקשרות תתבטל במועד סיומה המקורי, אלא אם כן ניתנה הסכמה מפורשת של הצרכן להארכה, ובתנאים שסוכמו.
אם הארכת העסקה לתקופה קצובה לא בוצעה במסגרת התקופה האמורה, תוארך ההתקשרות בהתאם להסכמה, אולם במהלך 30 הימים הראשונים של העסקה המוארכת לא יהיה העוסק רשאי להעלות את המחירים או לפגוע בתנאי העסקה, וכן יוכל הצרכן לבטלה ללא שום קנס.
להוראה הכללית המונעת הארכה אוטומטית של התקשרות ללא הסכמתו המפורשת של הצרכן נקבעו בוועדה שני חריגים. חריג אחד נוגע לשירותים בסיסיים הדרושים לצרכן, שביטולם, אף ללא הסכמה מפורשת מצדו, עלול לגרום לו נזק, כיוון שהוועדה הכירה בכך שיש כמה שירותים שהם שירותים חיוניים. לתנאי הקובע הארכת תוקף אוטומטית יהיה תוקף בתנאי שהעוסק הודיע לצרכן על מועד סיום העסקה בהתאם לחוק המוצע. בשלב זה הוחל החריג על שירותי טלפון בסיסיים נייחים וניידים ועל גפ"ם לצריכה ביתית, ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להוסיף או לגרוע שירותים בסיסיים החיוניים לצרכן.
החרגה נוספת מתייחסת לעסקאות מהסוג השני והשלישי בהגדרת עסקה קצובה, כלומר, לעסקה שבתקופה מסוימת משולם בה מחיר מוזל או ניתנת הטבה אחרת עבור טובין או שירותים – אם העסקה העיקרית היא לתקופה מסוימת ואם לא – ולעסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר עבור רכישת טובין או שירותים בעסקה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה האחרת, או משפיע עליו. להחלת החריג במקרים אלה נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים, והם: הראשון, סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה מפורטים במסמך בכתב שנמסר לצרכן; השני, ניתנה הודעה על מועד סיום ההתקשרות כאמור, אלא אם מועד סיום העסקה הקצובה קצר מארבעה חודשים, והצרכן יוכל להשתחרר מהעסקה בתום התקופה הקצובה האמורה ללא כל תשלום בשל סיום ההתקשרות.
אני מבקש לציין עוד כי הפרת הוראות החוק המוצע תקנה לצרכן זכות לתבוע פיצויים, לדוגמה, בנסיבות המפורטות בהצעה.
נושא נוסף ואחרון שבו מטפלת הצעת החוק הוא חובת משלוח פירוט תשלומים שצרכן משלם באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי. כידוע, יש עוסקים שאינם שולחים כלל לצרכן חשבונות, חשבוניות או הודעות תשלום, או שהם שולחים אותם למחשב או למסך הטלוויזיה, כשהצרכנים כלל אינם מודעים לכך. הצעת החוק קובעת, כי בעסקאות כאמור ישלח העוסק פירוט של התשלומים האלו לצרכן לפחות כל שישה חודשים. החובה כאמור לא תחול לעניין תשלומים שאינם משתנים, אלא אם כן ביקש זאת הצרכן.
חברי חברי הכנסת, זאת הפסקה האחרונה. לוועדה היה ברור שיש להחיל את הצעת החוק גם על התקשרויות שנעשו לפני מועד תחילתו של החוק החדש. עם זאת, בהתחשב בטענות שהעלו עוסקים, ולאחר דיונים, החלטנו לקבוע שהחוק המוצע יחול על עסקאות עבר רק אם מועד סיום העסקה לפיהן חל אחרי מועד התחילה. במאמר מוסגר אומר את הברור מאליו, שאין בכך כדי להכשיר הארכות שיסתבר שנעשו בניגוד להוראות לפי דין אחר. בנוסף, קבענו שתחילתו של החוק תהיה תשעה חודשים ממועד פרסומו ברשומות, וזאת כדי לאפשר לכל העוסקים זמן התארגנות מספיק.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לקבל הצעת חוק חשובה זו בקריאה השנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן, רק שצר לי לסתור את דבריו - כן הוגשו הסתייגויות.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אז הוסרו. אם זה לדיבור – אני לא יודע.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני לא יודע אם זה לדיבור, אנחנו תיכף נברר. חבר הכנסת משה כחלון – בלאו הכי לא נמצא במליאה. חברת הכנסת אורית נוקד, מסירה?
אורית נוקד (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כן. חבר הכנסת יעקב כהן – איננו נוכח. לכן, עכשיו אנחנו יכולים לאשר את דברי יושב-ראש ועדת הכלכלה: אין הסתייגויות לחוק.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008, כולל לוח התיקונים – שימו לב, לרבות לוח התיקונים – כנוסח הוועדה - קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 27
בעד סעיפים 1–4 - 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אלי אפללו, אתה יקר לי ולכן אני לא רוצה שתעמוד בפני משפט – ואתה לא חבר הכנסת מגלי והבה. אני מודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת אפללו הצביע בטעות במקומו של סגן שר החוץ, חבר הכנסת מגלי והבה, וזה היה בטעות – וראיתי שזה היה בטעות. וזה לא משנה את תוצאות ההצבעה.
בעד – 12, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), לרבות לוח התיקונים בדף הנלווה, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית.
אלי אפללו (קדימה):
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצלתי אותך מדבר עבירה.
מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד החוק – 12
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ח-2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 12, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני מאשר כי חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), לרבות לוח התיקונים בדף נלווה, אושר כנדרש בשלוש קריאות.
אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אורית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
להודות קודם כול, נכון. חברת הכנסת אורית נוקד, קודם כול תודה לכל אלה שעסקו במלאכה, ולאחר מכן אני כן אזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה להציג את התיקון הבא.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושבת שהצעת החוק שהצבעתם עליה עכשיו היא אחת ההצעות הצרכניות החשובות ביותר שהכנסת הזאת קיבלה, והעיקרון שגלום בה, שקובע שהחברות יחויבו לקבל את הסכמת הצרכן להארכת ההתקשרות וליידע אותו על תום תקופת מבצע, הוא דבר חשוב מאין כמוהו. הכנסת כאן מביאה סטנדרטים של הוגנות ושל שקיפות לטובת הלקוחות.
אני חייבת לציין שאכן עבר הרבה מאוד זמן עד שהצלחתי להביא לידי סיום והצבעה על הצעת החוק. אתם יודעים, יש כאן חברות שכל פגיעה בכיסן גורמת לפניות ומעכבת את הדיונים בוועדות השונות.
ואני רוצה כאן להודות מאוד ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, שבאמת הרים את הדגל והביא את ההצעה הזאת לכלל סיום; אני גם יכולה להודות ליושבי-ראש ועדות הכלכלה לדורותיהם. אני רוצה להודות מאוד ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עורכת-הדין אתי בנדלר, שסייעה מאוד בהכנת החוק, וכמובן למנהלת הוועדה לאה ורון. אני רוצה גם להודות לעוזרי הפרלמנטריים ולכם, חברי הכנסת.
אני יודעת שגם אם היו כאלה שלא תמיד הסכימו, בסופו של דבר, בהצבעה היום גרמתם לכך שכל האזרחים והצרכנים במדינת ישראל יצאו נשכרים. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת אורית נוקד, יוזמת התיקון לחוק.