קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ערר על שומת קרקע), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/168/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד, פ/168, הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ערר על שומת הקרקע), התשס"ו-2006. גם על הצעת החוק שלך תינתן תשובה במועד אחר, וההצבעה גם היא נדחית. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני שר השיכון, חברי חברי הכנסת, מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שמנהל את קרקעות המדינה, ועושה את עבודתו נאמנה, אבל לנוכח היקפי פעילותו מוגשים מספר לא מבוטל של השגות ועררים על חוות דעת שמאיות שלו. הצעת החוק נועדה להסדיר את הליכי ההשגה והערר על חוות הדעת השמאיות האלה. לפי ההסדרים הקיימים היום, ערר על חוות הדעת של השמאי הממשלתי מטעם מינהל מקרקעי ישראל מתברר למעשה לפני אותו גורם שקבע את חוות הדעת, שכן הערעור מתברר לפני יחידת השמאי הממשלתי. אומנם לא מדובר בערעור לפני השמאי שכתב את חוות הדעת, ואומנם השמאי הממשלתי הוא עובד ציבור וחזקה עליו שהוא ממלא את תפקידו באובייקטיביות, אבל עדיין קיימת בעיה אינהרנטית שנובעת מכך שהשמאי הממשלתי מייצג את המדינה – במקרה הזה את המינהל – וככזה הוא אינו יכול להיות אובייקטיבי. ההצעה היא להעביר את ההכרעה בערעורים על שומות השמאי הממשלתי לגוף שאינו חלק מיחידת השמאי הממשלתי, כדי לתת לאזרח את ההרגשה שאין מדובר במצב שבו השמאי הממשלתי משמש ערכאת ערעור על ההחלטות של עצמו, אלא נעשית בחינה מקצועית של הנושא. במקרה שמדובר בערעור על החלטת שמאי ממשלתי בנושא של שווי קרקע לצורך תשלומי מס או תשלומי חובה אחרים, מוצע להעביר את הדיון להכרעת שמאי מכריע שיתמנה על-ידי שני הצדדים, כמו בהסדר שקבוע בחוק התכנון והבנייה. הצעת החוק הועברה השבוע לוועדת השרים לענייני חקיקה, והסכמתי להציג אותה אך להצביע עליה במועד מאוחר יותר. סוכם שבתוך חודש אקבל את תשובת הממשלה על ההצעה, כי יש ועדה שעוסקת בכך והיא אמורה להמליץ בנושא. בהתאם לסיכום אני אמתין, ומאחר שבעוד כשבועיים נצא לפגרה, אני אציג – בעצם לא אציג – אבקש שהכנסת תצביע על הצעת החוק הזאת בתחילת הכנס הבא, ואני מאוד מקווה שהיא תהיה מתואמת עם הממשלה ועם משרד השיכון. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לחברת הכנסת אורית נוקד. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אפשר להשיב - - היו"ר אחמד טיבי: בבקשה. תשובת השר תבטל את הצורך בתשובה במועד מאוחר יותר. רק ההצבעה תהיה במועד מאוחר יותר. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני אסביר לך. תראי, אולי יש דברים שכדאי שתדעי. אני חושב שפשוט נדחה את ההצבעה, על-פי בקשתך. אין לי בעיה. אני רוצה שתדעי מדוע ועדת השרים בעצם דחתה – לא הסכימה להצעת החוק. אני רוצה להסביר לך את העניין. ראשית, את יוצאת מנקודת הנחה שהשומה שנעשית לקרקעות בארץ נעשית על-ידי אותו גוף – השמאי הממשלתי, וגם הערעור נבדק על-ידי השמאי הממשלתי. זאת נקודת המוצא שלך. המציאות השתנתה; היום אנחנו מפעילים במינהל מקרקעי ישראל – המינהל עצמו, ישירות, מפעיל עכשיו שומות, וזה באמת בשלבים אחרונים של גיבוש. המינהל עצמו יפעיל שומות, באמצעות מאגר של שמאים פרטיים, והמינהל הוא שמזמין את השמאויות. אדם לא חייב, כמובן, לקבל את השומה של שמאי המינהל, והוא רשאי לערער על השומה לפני השמאי הממשלתי, שהוא לא שמאי של המינהל. זה דרג אחר, עצמאי לחלוטין. השמאי הממשלתי הוא ת"פ משרד המשפטים, לא ת"פ מינהל מקרקעי ישראל. אורית נוקד (העבודה-מימד): הוא מקבל את ההנחיות שלו - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: לא. הנחיות שומה הן הנחיות כלליות, שטובות גם לשמאים פרטיים. אלה אותן הנחיות. אבל הנקודה, כדי שיהיה אובייקטיבי - - - אורית נוקד (העבודה-מימד): לא מדויק. זה עניין של מדיניות. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אין עניין של מדיניות. שמאי ממשלתי אמור להיות הגורם שיבדוק ערעור של מישהו שמערער על השומה שעשה השמאי של המינהל, וכאמור, בדרך כלל השמאי שעושה את השמאות של המינהל הוא שמאי פרטי, אדם שעובד לפי תקני השמאות. לכאורה, אם שמאות היא מקצוע מדויק, לא אמורים להיות הבדלים בשמאות, מה שאגב מטיל בספק את עניין השמאויות בכלל, כי אם אתה עושה שמאות מוזמנת אתה יכול לקבל תוצאה לפי התשלום שלך, אבל אם השמאות היא אובייקטיבית, זה מה ששמאי המינהל ושמאי ממשלתי ראשי אמורים לעשות. אז אין, ולא יכולה להיות, טענה לאחד מהצדדים, כי השמאי הראשי הממשלתי לא בהכרח מקבל את עמדת המדינה או את עמדת השמאי של המינהל. אורית נוקד (העבודה-מימד): אז למה אתם משנים? עובדה שגם אתם - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אז אני אומר לך – היום אנחנו בתהליך, שבסופו המינהל עצמו אמור להפעיל – בעניין הזה יש סעיף שאומר לך מה בעצם – יש דוח ועדה ציבורית לרפורמה של מינהל מקרקעי ישראל, דוח ועדת-גדיש, שפורסם ב-1 ביוני 2005 ואושר בהחלטת הממשלה מס' 3759, שהתקבלה ב-19 ביוני 2005, ובהחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 1066, שהתקבלה ב-11 בינואר 2006, ועסק בין השאר בנושא זה. סעיף 10 בהחלטת המועצה מדבר על השגה על שומות כחלק משינוי כולל במערך השמאות של המינהל, ונקבע בו כי שומות המינהל יוזמנו על-ידי אגף השמאות במינהל, יבוקרו על-ידי שמאים וייערכו על-ידי שמאים נותני שירות מתוך מאגר השמאים, וכי השגות על שומות שיערכו שמאי המאגר יידונו על-ידי השמאי הממשלתי. דרך פעולה זו אמורה לתת מענה לטענה בדבר זהות הגורם הדן בהשגות על שומות השמאי הממשלתי ולתחושה כי השמאי הממשלתי אינו אובייקטיבי. שומות מיוחדות בהיקפן ובטיבן ייערכו על-ידי השמאי הממשלתי, והוא ינחה ויבקר מבחינה מקצועית את פעילות שמאי המינהל ושמאי המאגר. כן נקבעו סוגי עסקאות שבהן יאפשר המינהל – לתקופת ניסיון – ביצוע מזורז על בסיס שומה עצמית שתיערך על-ידי שמאי מקרקעין מטעם המבקש. אפשר לומר כי מדובר בעסקאות שכיחות, שאימוץ ההליך לגביהן יצמצם את החיכוך ואת הטענות על הליך השמאות וההשגה עליה. סוגי העסקאות הללו, שאנחנו מציעים בהן לאדם לעשות את השמאות בעצמו, באמצעות שמאי פרטי, והמינהל יקבל אותן, יתנהלו במקרים שכיחים, שאינם מחייבים שומה מיוחדת. למשל: 1. תוספת בנייה, שהיא לא תוספת של יחידת דיור, בדירות מגורים ובבנייה צמודת קרקע למגורים; 2. תוספת בנייה בתעסוקה, בהיקף שאינו גדול מ-10% מהבינוי הקיים ועד 250 מטרים, באזורי הביקוש; 3. תוספת יחידת דיור לבנייה עצמית במגרש מגורים אשר על-פי תוכנית תקפה אפשר לבנות בו עד שתי יחידות דיור; 4. פיצול מגרש המיועד לשתי יחידות דיור לכל היותר, שלא במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה; 5. דמי הסכמה בדירות הסכמה. בהתאם להמלצות בדוח, מינתה שרת המשפטים ב-5 בספטמבר 2005 צוות לבחינת מנגנוני הערר על החלטות השמאי הממשלתי בהשגות על שומות המינהל. הצוות סיים את עבודתו, ובימים אלה מתגבש סופית נוהל העבודה בין השמאי הממשלתי הראשי לשמאי המינהל, התואם את דוח ועדת-גדיש, שלפיו תוקם ועדת ההשגות. אגב, טיפלתי בזה בכובע שלי כממלא-מקום שר המשפטים; כינסתי את כל הצוותים יחד כדי להזיז את הנושא. באחת הבעיות שהעלה משרד המשפטים – מי יבדוק את השמאויות של המינהל – סוכם כי יוקם גוף נייטרלי, בהסכמה עם משרד המשפטים, שיבדוק את השמאויות של המינהל, כך שבמקרה של עררים יהיה גוף אובייקטיבי, שאינו כפוף למינהל, והוא יבדוק את השמאויות. מן הראוי ליתן שהות להקמת מנגנונים חדשים אלה ולבחינת יעילותם. על הליך השמאות המכרעת המוצע והמקובל לעניין היטל השבחה, המופיע בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, נמתחת ביקורת רבה, ואין בו מענה לחשש בדבר ניגוד עניינים ולאפשרות שתישלל האפשרות של פיקוח על ניגוד עניינים של השמאי המכריע. לכן, אני סבור שבעצם, לאור מה שאני מספר לך, ההמלצות שבדוח ועדת-גדיש הן בתהליך של ביצוע, ואם תסכימי להסתפק בדברים שלי – תמיד שמורה לך הזכות להגיש את הצעת החוק מחדש, אם תרצי – אפשר להסתפק בדברים שלי, ולגמור את הפרשה פה. אם תרצי בכל זאת לדחות את ההצבעה למועד אחר, לאחר הפגרה – אני לא מתנגד לכך הצעתי לך, מאחר שהנושא נמצא בטיפול, לתת לו הזדמנות להתבצע, לראות אותו מתבצע, ואם אז תהיה לך ביקורת נוספת, את תמיד מוזמנת לחזור. זאת הצעתי. אורית נוקד (העבודה-מימד): נמתין להמלצות הוועדה. אם אתה מוכן לקבל את ההצעה שלי, בהתאם להמלצות, אפשר להצביע על זה עכשיו. אם אני מצהירה כאן שאקבל את המלצות הוועדה - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: הממשלה מתנגדת להצעת החוק. היו"ר אחמד טיבי: אז ההצבעה נדחית.