קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
(תיקון – חובת תרגום מסמכים), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/20/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת תרגום מסמכים), התשס"ו-2006, של חברי הכנסת ואסל טאהא, עזמי בשארה וג'מאל זחאלקה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת ואסל טאהא. בבקשה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לקבוע כי כל ההסכמים והמסמכים הבנקאיים הניתנים על-ידי תאגיד בנקאי כשירות ללקוח, וכן כל מסמך שדרושה בו חתימת הלקוח, יתורגמו על-ידי התאגיד הבנקאי לשפה הערבית ולשפה הרוסית.
ערבים ורוסים, ששפת אמם אינה השפה העברית, צריכים לחתום וחותמים על הסכמים כמו כתבי ערבות, משכונות, מסמכי משכנתה ועוד, אף-על-פי שאינם מבינים את תוכנם ואת המשמעות המשפטית שלהם.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני יושב-ראש הקואליציה. חבר הכנסת אורון.
ואסל טאהא (בל"ד):
הם נאלצים לחתום על המסמכים בהתבסס על מידע חלקי, שבמקרה הטוב נמסר להם על-ידי נציגי הבנק, ובמקרים אחרים על-ידי כל לקוח שנמצא בבנק שדובר את שתי השפות ומתפקד כמתורגמן מזדמן.
אדוני היושב-ראש, זכותו של כל לקוח לקבל מידע מלא ונכון לפני חתימתו על המסמכים הבנקאיים. על-פי חוק, חובתם של הבנקים למסור מידע ולשמור על גילוי נאות ללקוחותיהם, תוך הימנעות מכל פעולה שיכולה להטעות את הצרכן.
המפקח על הבנקים – על אף פניות של המועצה לצרכנות, פניות אישיות שלי אליו ואפילו פניית בית-המשפט המחוזי בחיפה, ששם השופטת אמרה כי הבנקים, אשר מרוויחים הון תועפות מלקוחות ערבים, או כל לקוח אחר ששפת אמו אינה עברית, לא עושים את המינימום כדי שלקוחות אלו יקבלו את המידע הדרוש להם ובכך פוגעים בזכויות הצרכן – איננו חושב שהעניין חשוב ודחוף. לא אכפת לו שעשרות אלפי לקוחות לא יבינו על מה הם חותמים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע ייכנסו לחובות ולמשברים כלכליים, שמתרחשים לעתים קרובות.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת יעקב כהן.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בלשכתו של המפקח על הבנקים טוענים קודם כול כי יש מחלוקת פרשנית לגבי גרסאות ההסכם כאשר מתרגמים אותו לשפות שונות. ואני שואל, האם עדיף המצב הנוכחי, שבו הלקוחות לא מבינים כלום?
אני מוסיף, חברי הכנסת: האם אין בנקים ערביים ואין אנשים שיכולים לתרגם את הגרסאות האלה לשפה הערבית? הרי השפה הערבית היא שפה עשירה, וגם הרוסית שפה עשירה מאוד, ויש בהן כל המושגים הכלכליים הנחוצים לעניין הזה.
זה טיעון ריק מתוכן. זה טיעון שמצביע רק על דבר אחד, שהבנקים מתחמקים ולא רוצים להוציא קצת תקציב לתרגום המסמכים האלה לערבית ולרוסית.
הנימוק השני הלא-משכנע שהם טוענים, אדוני היושב-ראש: המפקח על הבנקים אומר שאין כל הסדרה חוקית של הנושא, ולכן הם לא חייבים לתרגם את המסמכים. כלומר, המפקח על הבנקים מחכה לחוק שיחייב אותו לחייב את הבנקים לתרגם מסמכים. וחוק מחוקקים כאן, בכנסת.
טענת השר בכנסת השש-עשרה היתה שלא היו תלונות. לא התקבלו אצלו תלונות מלקוחות על הבנקים כתוצאה מחתימתם על המסמכים האלה. אבל אם נחפש טוב ונעיין טוב נמצא שעשרות לקוחות תבעו את הבנקים על זה שלא הבינו על מה חתמו.
אף-על-פי שהם מרוויחים מאות מיליוני דולרים בשנה, הם אומרים שהמצב קשה, שזה עולה כסף. לא אכפת להם, הם רוצים להרוויח יותר ויותר ולא רוצים להשקיע בשירות הלקוחות.
אדוני היושב-ראש, אם כן, אני מציע היום לכולכם: בואו ניתן למפקח על הבנקים את מבוקשו, בואו ניתן לו סיבה מספיק טובה לעשות את עבודתו כראוי, ונפסיק את ההתנהלות המבישה, הלא-מתחשבת והמפלה הזאת של הגורמים הבנקאיים למיניהם. נחייב אותם, על-ידי חוק, לתרגם מסמכים הנהוגים בבנקים לשפות האם של קבוצות צרכנים גדולות בישראל, האוכלוסייה הערבית והקבוצה הרוסית, ששתיהן מונות יותר מ-2 מיליוני אזרחים במדינה הזאת.
אדוני היושב-ראש, שלא כמו מעמדה של השפה הרוסית, השפה הערבית היא שפה רשמית. ובכל זאת יש צורך לתרגם לרוסית, גם אם זו שפה רשמית וגם אם לא. הרוסית היא לא שפה רשמית, אבל אוכלוסיית דוברי הרוסית מונה יותר ממיליון, והלקוחות, העולים החדשים, לא מבינים על מה הם חותמים כשהם חותמים על מסמכים בנקאיים. אותו דבר לגבי הלקוחות בסקטור הערבי.
לכן, יש לחייב את הבנקים, דרך הצעת החוק הזאת. אם תתמכו, נחייב את הבנקים לתרגם את המסמכים, ובסופו של דבר זה שירות ללקוח, שירות לאנשים והורדת מעמסה קשה מעל הרבה משפחות, והיום יש משפחות שסובלות כי הן חתמו על מסמכים שלא הבינו את תוכנם.
היו"ר אמנון כהן:
תודה לאדוני המציע.