קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/535/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. שר הפנים רוני בר-און ישיב על הצעת חוק הרשויות המקומיות(ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), של חברי הכנסת ואסל טאהא, עזמי בשארה וג'מאל זחאלקה. מי מציג את החוק? חבר הכנסת טאהא. בבקשה, אדוני. רן כהן (מרצ): הממשלה מתנגדת? משה גפני (יהדות התורה): - - - מה, אתה לא מבין? ואסל טאהא (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שרים רבים וחברי כנסת רבים, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, התלוננו בכנסת לא פעם על הכספים שמועברים לרשויות ולא מגיעים ליעדם. הבעיה הזאת חוזרת מדי חודש. ראשי רשויות מתרוצצים ממשרד למשרד, מבנק לבנק, כדי לסדר את תשלומי השכר, ועבודתם הפכה, כביכול, להיות אך ורק כיצד לשלם משכורות. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, הרשויות המקומיות סובלות זה זמן רב ממשבר כספי קשה. עשרות ראשי רשויות לא הצליחו עד היום לשלם משכורות. הפיגורים בתשלומי משכורות נעים מחודשיים לשישה חודשים ול-18 חודשים. אלפי עובדים מתקשים לחיות; איומים בהשבתת המשק. רק אתמול, בסקר של מינה צמח, נמצא ש-73% מאזרחי המדינה תומכים בהשבתת המשק כתמיכה בעובדים שלא קיבלו את משכורותיהם. אדוני השר, רציתי להזכיר לך שבעקבות חקיקת חוק החינוך של חבר הכנסת אורלב מערכת החינוך "דופקת", מתפקדת, עובדת, והתחלנו לשמוע ויכוח על רמת החינוך ולא על תשלומי שכר העובדים. העניין התחיל להתמקד בשיפור רמת החינוך, ולא רק בתשלומי משכורות של מורים ששובתים, שמשבשים, שנוקטים צעדים כדי לקבל את שכרם. אחרי שהממשלה הצליחה לחוקק חוק, אחרי שהכנסת הצליחה לחוקק את חוק החינוך ולאחד את הכספים של החינוך בחשבון נפרד, חסין מפני עיקולים, המערכת מתפקדת כראוי, ומאז, גברתי היושבת-ראש, לא שמענו על שיבושים, לא שמענו על עיצומים ולא שמענו על שביתות. ולדעתי, היום אנחנו – כחברי הכנסת, ככנסת – חייבים לקבל החלטה אמיצה, כדי לשחרר את ראשי הרשויות מעול המשכורות, במיוחד בכספים ובתקציבי הרווחה שמועברים לרשויות. מניסיוני האישי, זה רק עוזר לראשי הרשויות; זה רק נותן להם חמצן להתפנות לשרת את האוכלוסייה בצורה נאותה, זה נותן להם את האפשרות לנהל את עריהם בצורה נכונה, ולא לייחד את רוב זמנם לקפיצה ממנהל בנק אחד למשנהו, למשרד אחר - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טאהא, למה אתה מתעצבן? לא להתעצבן. חבל. ואסל טאהא (בל"ד): - - כדי לחפש כל דרך לשלם את המשכורות. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בדקתי כיצד מתייחסים לנושא הזה במדינות דמוקרטיות בעולם - - שר הפנים רוני בר-און: בסוריה? ואסל טאהא (בל"ד): - - וראיתי ומצאתי שמדינות דמוקרטיות מתייחסות לסוגיה הזאת בשתי דרכים: כשהלנת השכר היא במגזר הפרטי – זה ניתן לשיפוט לבתי-משפט, שיכריעו; כאשר מדובר בפקידים ובעובדים שעובדים במוסדות רשמיים - בעירייה, במועצה – ההתייחסות להלנת שכר ולעיכוב בתשלומי שכר היא שהם נחשבים עבירה פלילית. אני חושב, אדוני השר, שהגיע הזמן שמשרד הפנים, במקום לנקוט צעד של פירוק מועצות בשל ניהול לקוי, צריך לנסות לעזור, מפני שוועדות קרואות לא יצליחו, ויש לי דוגמאות רבות לכך שוועדות קרואות הוסיפו גירעונות ולא הצליחו לשלם משכורות. ואם פנינו לחפש ג'ובים לאנשים – זאת סוגיה אחרת לגמרי. דוד טל (קדימה): אבל זאת בעיה. זאת בעיה, ובעיה רצינית – בהרבה מקומות, בהרבה רשויות. אתה יודע את זה. ואסל טאהא (בל"ד): אני יודע שיש ניהול לקוי - - דוד טל (קדימה): - - - ואסל טאהא (בל"ד): - - אבל הממשלה והכנסת צריכות לעשות את מה שמוטל עליהן – לנסות לשחרר את ראשי הרשויות לפחות מעול המשכורות. אגב, זה לא פוגע בראש הרשות או בראש המועצה; זה רק עוזר להם ומשחרר אותם מעול המשכורות. זה עוזר להם להתפנות לשרת את כל האוכלוסייה בצורה טובה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טאהא. אביגדור יצחקי (קדימה): אבל כל פעם ששר הפנים רוצה למנות ועדה קרואה במקום ראש עיר כושל, אתם אומרים: לא יקום ולא יהיה - - - ואסל טאהא (בל"ד): יש לנו דוגמאות, יש לנו דוגמאות. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, יש לי דוגמאות לכך שגם חשבים מלווים וגם ועדות קרואות לא הצליחו, אלא להיפך, הוסיפו גירעונות על גירעונות. לכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת, בבקשה שתתמכו בחקיקה הזאת. צריך לקבל אומץ, לתמוך ולעזור לראשי הרשויות. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. השר ישיב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - - היו עשר דקות, הוא דיבר רק חמש דקות. היו"ר דליה איציק: כמה הוא דיבר? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חמש דקות. היו"ר דליה איציק: לא ידעתי. חבר הכנסת ואסל טאהא, יש עוד דברים שרצית להגיד ולא אמרת? יש דברים שרצית להגיד ולא אמרת? אתה מוזמן לגשת למיקרופון. ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר דליה איציק: לא. בבקשה. אבל חבר הכנסת אחמד טיבי חייב להעיר. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר דליה איציק: בבקשה, אדוני. שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. מיכאל איתן (הליכוד): זה לא נכון. שר הפנים רוני בר-און: חלק מהנאומים בכנסת - - - מיכאל איתן (הליכוד): זה לא נכון. באיזה חוק זה כתוב? זה דבר חשוב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בדבר המלך במועצתו - - - מיכאל איתן (הליכוד): אתה טועה. בדבר המלך במועצתו זה לא כתוב. כתוב שבאזורים שבהם יש דוברים, באזורים מסוימים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא נכון. אני תיקנתי עכשיו את החוק, אני יודע - - - שר הפנים רוני בר-און: אתה טועה, חבר הכנסת איתן, אבל כדי שתוכל לאפשר לי להמשיך לנאום, אני אגיד שלצורך הדיון חזקה עלינו, מקדמת דנא, שחלק מהנאומים בכנסת נישאים בשפה הערבית. לזה אתה מסכים? מיכאל איתן (הליכוד): בהחלט. שר הפנים רוני בר-און: אני מודה שמעולם לא הצלחתי לפענח את הצופן מתי חברי הכנסת ששולטים בשפה הערבית מדברים או נושאים את דברם מעל הדוכן הזה בערבית. אני דווקא חשבתי שהתוכחה היום בענייני עיכוב השכר ברשויות המקומיות, וכל דבריו הנפלאים והחשובים של חבר הכנסת ואסל טאהא, צריך היה לומר אותם בערבית, משום שאלה שיוצרים את הבעיה שומעים את השפה הזאת טוב - גם באיכות וגם במספר - בהרבה מאלה שלא יוצרים את הבעיה. ואסל טאהא (בל"ד): אלה דברים גזעניים - - - תתבייש לך. תתבייש לך. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טאהא, אני לא ארשה לך. שר הפנים רוני בר-און: אני יכול לדחות - - - היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תרשה לי, בבקשה. אני מנהלת את הדיון פה. אדוני השר, מותר לי להעיר לך הערה, זו לא רק בעיה של הערבים. בכל הכבוד הראוי לך, זו גם בעיה של רשויות מקומיות אחרות. ואסל טאהא (בל"ד): גזען. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ואסל טאהא, צא החוצה. ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר דליה איציק: פעם ראשונה, פעם שנייה ועכשיו פעם שלישית. ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר דליה איציק: אני הערתי לו ואתה לא מנהל פה את הדיון. סדרנים, אל תוציאו אותו. אדוני השר, זו איננה רק בעיה של המגזר הערבי. בכל הכבוד הראוי - - - שר הפנים רוני בר-און: סליחה, לא אמרתי - - - היו"ר דליה איציק: תרשה לי, אדוני. זו איננה רק בעיה של המגזר הערבי. בכל הכבוד הראוי. שר הפנים רוני בר-און: זה לא מה שאמרתי. היו"ר דליה איציק: כך השתמע. ככה השתמע. שר הפנים רוני בר-און: כל אחד אחראי לשמיעה שלו, אני אחראי רק למה שאני אומר. היו"ר דליה איציק: לא, כל אחד אחראי גם לדבריו, אדוני השר. גלעד ארדן (הליכוד): גברתי, אני לא הבנתי כך. שר הפנים רוני בר-און: רק אמרתי שאם מדובר למשל ב-36 רשויות עם בעיה, אז אם ראשי הרשויות של 33 מבין 36 הרשויות האלה שפתם הראשונה היא השפה הערבית, אז זה מה שהשתמע? זה לא מה שהשתמע. כשראיתי את ההצעה, חשבתי שהצעת החוק, חבר הכנסת סער - איך לומר בלי להרגיז את כולם - היא סוג של דמגוגיה, אבל הדרך שבה היא הוצגה היא שיא הדמגוגיה. פתאום מחברים, מדברים על כסף לרווחה. זה שייך לשכר עובדי הרשויות המקומיות, מה זה שייך? בעצם הצעת החוק אומרת שיש לנתק את הניהול הכספי של ההקצבות למטרת שירותי רווחה. על זה היא מדברת. היא לא מדברת בכלל על משכורות, כי זה "במודה" עכשיו, מאיימים בשביתות ויש שיח ציבורי על שכר עובדי הרשויות, אז מחברים את זה לשכר עובדי הרשויות. את הכסף שאנחנו נותנים, השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי - יש איזה רצון לנתק את הכסף הזה ולצבוע אותו לצרכים ספציפיים. כל פעם מזכירים את התיקון של אורלב בענייני החינוך. אבל התיקון של אורלב הוא תיקון של כסף שעניינו שכר בלבד - שכר לעובדי ההוראה - ולכן ניתן היה לצבוע אותו. הכסף שנותנת הממשלה, שנותן השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי, הוא כסף כללי, הוא כסף שהולך לכל המטרות ואי-אפשר לצבוע אותו. פעם אחת, כשניסינו לצבוע אותו בתיקון 31, יצרנו משבר כפול ומכופל ברשויות המקומיות, כי מזה התפתח המשבר - - - היו"ר דליה איציק: השר הרצוג, פעם אחרונה שאני מעירה לך. זה לא נעים לי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה התיירות. שר הפנים רוני בר-און: - - - בתיקון 31 המפורסם, שתוקן פה ב-2004, וצבענו כסף לתשלומי שכר ברשויות המקומיות, אמרנו אז - ואנחנו יודעים גם היום - שהחוק הזה לא היה חוקתי. לא תקפו אותו בבג"ץ כי לאף אחד לא היה אינטרס, לבד מהבנקים. והבנקים ידעו שציבורית זה לא מתקבל יפה לתקוף את זה, אלא שהם עשו פעולה הרבה יותר קטלנית מבחינת השלטון המקומי, והם עצרו את קווי האשראי. מה שקרה אז, שהיינו תלויים בבנק אחד והבנק האחד הזה עשה לנו את כל – אני לא יודע למצוא מלה יפה חוץ מבלגן – עם אותן 21 רשויות מסורבות אשראי. הוא גם העלה את מחיר האשראי, בהיותו קרטליסט, וכל התוצאות האלה נגרמו מאותו תיקון מעוות, שאולי השיג איזו תכלית ראויה לזמן קצר, אבל יצר כאוס במשטר האשראי של השלטון המקומי. אי-אפשר לתקן את התקנה הזאת, ואי-אפשר לעשות את החוק הזה, ואי-אפשר לעשות חשבון בנק נפרד לרווחה, וחשבון בנק נפרד למשכורות, וחשבון בנק נפרד לפיתוח, משום שבסוף היום הרשות לא תוכל להתנהל כך. ומה יקרה? תהיה ההצעה שחלק מכם מציע, ואני לא מוכן לקבל אותה בשום אופן, וזה שהשלטון המרכזי ילאים את השלטון המוניציפלי ויהיה אחראי לכל מה שקורה שם. אנחנו פועלים בדיוק פעולה הפוכה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גיל, אי-אפשר כך. סליחה, חבר הכנסת זיו, זה פשוט מושרש כבר. נא להוריד את הטונים, נא לא לדבר. חבר הכנסת יצחקי, אתה מפריע. בבקשה, אדוני השר. שר הפנים רוני בר-און: מי שחושב שהוא יוכל למשוך את הדיאלוג של השלטון המוניציפלי והשלטון המרכזי לסוג של הבולשביזם שעבר מהעולם, שהמדינה מנהלת את הכול, חי בטעות. תצטרכו לחכות לזמן שהבולשביזם יחזור לשלוט במדינת ישראל, כדי שנעשה עוד פעם תהליך של צנטרליזציה של השלטון המקומי. אנחנו מציעים לכם לדחות את החוק הזה, שראשית, הוא לא חוקתי; שנית - מכניס כאוס בניהול של השלטון המוניציפלי; שלישית - הוא יכול לפתוח פתח לכך ששום כסף לא יעבור לרשות המקומית בלי לצבוע אותו בצבעים וייטול מיניה וביה את הסמכויות של השלטון המקומי. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ואסל טאהא, אתה רשאי להשיב. זה בדרך כלל הולך עם המשיב, זה בניגוד לתקנון, אבל אתה יכול. עזמי בשארה (בל"ד): אני רוצה להשיב. היו"ר דליה איציק: אני מקווה שתשיב לעניין, כי אני אוריד אותך אם תשיב אחרת. השר ענה לא לעניין בחלק הראשון של דבריו, השתמע כאילו זה כל הערבים. הערתי לו על כך ואני לא צריכה הסבר שלך. אני מנהלת את הישיבה. אז אם אתה רוצה להשיב על הצעת החוק, יש לי כל הכבוד לך וכל הזמן. עזמי בשארה (בל"ד): גברתי, אני רוצה לענות על הצעת החוק. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק דנה בצביעת התקציבים לשירותים חברתיים ושירותי רווחה במועצות המקומיות. לא שהמועצה המקומית לא תנהל אותם; היא תנהל אותם, אבל היא לא תוכל להשתמש בהם ליעדים אחרים. זה הכול. כל מה שנאמר בתשובה על הדבר הזה הוא דמגוגיה, ולא דמגוגיה פיקחית, אלא הרבה הרבה פחות מהממוצע של IQ של מי שאמור להשתמש בדמגוגיה בצורה משכנעת. היו"ר דליה איציק: תודה רבה לך, אדוני. עזמי בשארה (בל"ד): הצעת החוק היא בעניין ניהול מיוחד - - היו"ר דליה איציק: אדוני, אתה מוכן להרשות לי. קריאות: - - - עזמי בשארה (בל"ד): - - של השירותים החברתיים ושירותי הרווחה במועצות המקומיות, כמו בחינוך. שר הפנים רוני בר-און: - - - עזמי בשארה (בל"ד): לא בולשביזם ולא כלום. מי שדיבר בצורה בולשביקית זה האדון הזה שחושב שיש לו קצת חוכמה, אבל הוא פחות מעורך-דין ממוצע. שר הפנים רוני בר-און: אתה רוצה להוציא את ספר הכתובות שלך שנתת לגלעד ארדן? היו"ר דליה איציק: הפעם יצאנו בזול, חבר הכנסת עזמי בשארה; יכולנו לצאת אחרת - בלך תעשה משהו. אני רוצה להעיר הערה. אדוני השר, זה מה שקורה כשלעתים – אני לא אוהבת, אתה ראית שכשהייתי צריכה להפסיק, הפסקתי – יש הרגשה שעושים להם הכללה שהיא לא במקום. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 44 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: הצעת החוק לא עברה.