קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/141).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב להציג את הצעת החוק. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמעט בכל דוח מבקר המדינה מתברר שיש תופעה של נפוטיזם, שקרובים מעסיקים קרובים, בעיקר בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים. אומנם כל גוף בדרך כלל משתדל להגדיר לעצמו איסורים בתחום הזה, כמו שירות המדינה, אבל מתברר שהדברים לא מסודרים עד תומם, ובוודאי לא בחקיקה ראשית. לכן באה הצעת החוק הזאת לעשות סדר והסדר אחיד לכל החברות הממשלתיות ולכל התאגידים על-פי חוק, כדי להחיל עליהם את הכללים הנהוגים בשירות המדינה בהתאמות המתחייבות. לא הרי מפעל של חברה ממשלתית בעיר בודדת, שבו לפעמים השר הנוגע בדבר יצטרך לאשר העסקת קרובים – כמו שהוועדה העליונה בשירות המדינה גם היא לעתים מאשרת, אם יש צורך מקצועי בעניין, אין ניגודי עניינים ויש כללים מתי כן ומתי לא. בסעיף הראשון לחוק נקבעת בפעם הראשונה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הנורמה שחברה ממשלתית לא תעסיק אדם כעובד אם קרוב משפחה שלו עובד בה או מכהן בה כדירקטור. זה החוק. עכשיו מתחילים לעשות את כל ההסדרים המיוחדים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): ואם הוא עובד מן המניין, מותר לו? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בתנאים מסוימים, אם אין ניגודי עניינים, אם זה לא באותה יחידה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אין איסור מוחלט. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין איסור גורף. יש שני חששות עיקריים בהעסקת קרובים. הראשון הוא שאין שוויון הזדמנויות להתקבל לעבודה. בגלל שאדם הוא קרוב, הוא קרוב אצל עצמו וקרוב אצל קרובו, והוא יעדיף מינוי מקורב. השני הוא שיש ניגודי עניינים. אם הוא מעסיק ויש כפיפות, והוא צריך להעיר הערה, הוא לא יעיר את ההערה, כי הוא עומד בניגוד עניינים. לכן, צריכים להסדיר את זה. בשירות המדינה זה עובד מצוין. יש איסור גורף, אבל יש ועדה עליונה שרואה את טובת העניין, טובת הציבור, שאלת המקצועיות, שאלת ניגודי העניינים וכו'. זאת הצעת החוק. יש בחוק סעיף אחד ששנוי במחלוקת, והוא אם החוק הזה יחול גם על עובדי קבלן. החוק אומר: החוק יחול גם על מי שאיננו עובד ישיר, אלא הועסק באמצעות מיקור חוץ או העסקה קבלנית. יש על כך דעות שונות, ואני הבטחתי לכל מי שדיבר אתי שהעניין הזה יובא לדיון מחודש לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כדי להגיע להבנה ולהסכמה. איננו רוצים לסגור דלת בפני העסקה. אנחנו מעוניינים שעובדי מדינת ישראל יעבדו, עם שמירת הכללים. דיברו אתי חבר הכנסת חיים כץ, חבר הכנסת מילר, השר אדרי, ואני הבטחתי שהסוגיה הזאת תובא לדיון רציני, כדי להגיע להסכמה גם בסוגיה הזאת. מחד גיסא צריך להחיל את זה גם על עובדי קבלן, כי אחרת זה יהיה הפתח להעסיק קרובים: אם הוא לא יתקבל בדלת הראשית, הוא יתקבל דרך עובד קבלן. מאידך גיסא, החלה גורפת ורחבה אין בה מן הצדק. לכן, צריך למצוא את שביל הזהב. אשר על כן, אני רוצה להודות לוועדת השרים לחקיקה שתמכה בהצעת החוק, וגם לוועדת החוקה, חוק ומשפט שתמכה בהצעת החוק. אם יש תיקונים, נשמע את ההערות ונביא אותן בחשבון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס מילר – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מתבקשת לנוכח העובדות שאנחנו נתקלנו בהן בחברות מסוימות, שבהן בני המשפחה הם רבים וטובים והם אלה שמפעילים את כל הגוף. המונופול נמצא ביד אדם אחד, שהכניס הרבה אנשים שמקורבים אליו, שהם קרובי משפחה. יש בעיה, יש ניגוד אינטרסים. מעבר לזה שאי-אפשר להעיר הערה והוא נזהר יותר, יש בעיה נוספת. אנחנו בעצם מנציחים את המונופול. זאת הנצחה. ברשויות מקומיות אתה רואה בתברואה ובמקומות חיוניים כאלה ואחרים – אני לא רוצה להגיד שיש מאפיה, אבל ההשתלטות שם היא מוחלטת, עד כדי כך שהם מכתיבים לרשות המקומית את המדיניות, הם קובעים את המדיניות. כולם פה הם משפחה אחת, חברה אחת, ומי שממונה עליהם הוא מלמעלה. השאלה היא מה קורה כשמחליטים להתחתן זה עם זה תוך כדי עבודה. נוצרת בעיה, ופתאום הפכתי להיות עבריין. אני מבין שיש התייחסות לעניין הזה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא לכך התכוון המחוקק. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה הבהרה לגבי עוד דבר, לגבי תאגידים. אתה מדבר רק על תאגידים ממשלתיים. אתה לא מדבר על תאגידים שהם לא ממשלתיים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): פרטיים ודאי שלא. נסים זאב (ש"ס): פרטיים לא. כי אחרת אין לדבר סוף. אז הובהר הדבר. אנחנו נתמוך ונצביע. יישר כוח. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורלב, אני מתנצלת על כך שאני מפריעה לך כשאתה משוחח עם שרה כה מכובדת. אני כמובן אצביע בעד החוק, אבל בכל זאת אני רוצה להאיר בפניך פן אחר של החוק שלך, ואני מוצאת בו אי-אלו חרכים וסדקים. בכל פעם שאני נדרשת לעניין קרובי משפחה שמועסקים באותו מקום עבודה, אני מגלה בסופו של יום שמדובר במסכנים שבמסכנים. למשל, ברשות שדות התעופה, כאשר 170 עובדים זמניים קיבלו מכתבי פיטורים ונאבקו על מקום עבודתם, הם באו ואמרו לי שמדובר בהרבה מינויים של קרובי משפחה. אני שואלת את עצמי אם מינוי של קרובת משפחה שמנקה שירותים במטוסים בעבודה זמנית זה מינוי שיש לעשות ממנו עניין גדול ולאסור אותו בחוק. הרי יש מקומות עבודה, בעיקר בפריפריות, כמו בלוד, ששם משפחות שלמות מועסקות בנתב"ג, מטבע הדברים. יש לי חבר שעובד בבתי-הזיקוק באשדוד ואביו גם הוא עבד בבתי-הזיקוק באשדוד, ויש משהו יפה במשפחות האלה שבהן הבנים עובדים במקום שבו עבד האב. אתה יודע מה? גם הכורים בוויילס - משפחות שלמות עובדות באותו מכרה. לא תמיד מדובר באיזה סיר בשר שמחלקים למקורבים. לפעמים באמת מדובר במקום עבודה שהוא מטה לחמן של קבוצות מאוד מוחלשות, ואני מאוד מקווה שתיתנו את דעתכם על העניין הזה בחוק הזה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על פרסום דוח ההוצאות על השכר בשירות הציבורי. בראשית הדוח הזה, שמונח על השולחן שלנו, כותב הממונה על השכר, שהפרסום מבטיח "שקיפות שתתרום להבטחת טוהר ההליכים בשירות הציבורי". כך כותב אלי כהן, הממונה על השכר. ועוד הוא מעיר, בפתח הדוח, שהדוח כולל דיווח מפורט של העובדים, ובכללם מקבלי השכר הגבוה. הוא גם כותב שהגופים התבקשו לתת הסברים לגבי חריגות בשכר. ועוד הוא כותב: "אנחנו עושים מאמצים ניכרים להביא להפסקתן של חריגות השכר". למה הוא מתכוון? הוא מתכוון רק לחריגות השכר כלפי מעלה. על הקצה, על הצ'ופצ'יק, על השמנת שבשמנת, על קומץ עובדים שמשתכרים שכר גבוה, שמספרם בטל בשישים לעומת מאות אלפי העובדים בשירות הציבורי שמשתכרים שכר זעום ביותר. אין שום מראה מקום למשרות חלקיות, למקבלי השלמת הכנסה, בוודאי לא לעובדים שמועסקים דרך קבלנים, דרך חברות כוח-אדם וחברות שמירה ואבטחה, בוודאי לא לכל מאות אלפי העובדים המסורים, כמו למשל מורות, אחיות ועובדי רווחה, שבקושי מגרדים את שכר המינימום. אני חושבת שפרסום דוח כזה לוקה בחוסר מקצועיות. יש בו כוונת מכוון להטיל דופי בכל השירות הציבורי, שראש מפלגתך, חברי, חבר הכנסת רובי ריבלין, נוהג לכנות אותו בשמות גנאי כמו "שמן", "מנופח" וכן הלאה. רוב העובדים במגזר הציבורי אינם שמנים ואינם מנופחים. הם עובדים מסורים, שעובדים קשה מאוד, משתכרים מעט מאוד, והגיע הזמן להפסיק להטיל בהם רפש, בוודאי כאשר עושה זאת גוף רציני כמו הממונה על השכר באוצר, שמפרסם דוח המתיימר להיות דוח מקצועי. בעיני הדוח הזה מוטה וכלל וכלל אינו מקצועי. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 10 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.