קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24)
(קיצור הזמנים של שידורי תעמולה), התשס"ז-2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/161).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הנושא האחרון על סדר-היום: הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24) (קיצור הזמנים של שידורי תעמולה), התשס"ז-2007 - קריאה ראשונה. ההצבעה תהיה במועד אחר. חבר הכנסת יצחק לוי יציג את ההצעה בקריאה ראשונה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני אסביר למה ההצבעה במועד אחר - מכיוון שצריך רוב של 61. כך אמרו היועצים המשפטיים של ועדת החוקה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה חוק-יסוד?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
כיוון שהחוק עוסק בשינוי הזמן, הם טוענים שיש כאן בעיה של שוויון, אם כי תיכף תשמעו מה תוכן החוק ותראו שאין שום בעיה של שוויון. הם אומרים שייתכן שיש פה הפרה של שוויון מהותי ולא שוויון טכני, ולכן אמרו היועצים המשפטיים שצריך 61. לכן, כדי לצאת ידי חובה, אני רק מעלה את החוק ונצביע עליו בעזרת השם כאשר, אחרי אי-אמון, יהיה לנו פה ציבור.
עוד אקדים ואומר שהחוק הזה זכה לתמיכה פה-אחד בוועדה – לתמיכת אנשי הליכוד, אנשי העבודה, אנשי קדימה – כך שאני חושב שכולם הבינו שמה שקורה היום עם תעמולה, בעיקר עם תעמולת הטלוויזיה, זה דבר מיותר, זה דבר מבזה, דבר שאין לו רייטינג, זה דבר שהמפלגות משקיעות בו ללא סוף כספים, אבל אין לזה תוצאה. לכן בדיון, שברובו השתתף גם השופט חשין, כיושב-ראש ועדת בחירות, והוא כמובן הסכים לזה, דיברנו על כך שצריך למצוא הסדר אחר. אבל עדיין אין לנו הסדר טוב להציע במקום. לו היה לי הסדר אחר, הסדר מסודר, יכול להיות שאפשר היה להחליף את כל ההסדר היום.
כלומר, כל חצי השעה הזאת של תשדירים, שאנשים מתעייפים לראות, ושמשקיעים ושהולכים לאולפנים, ושמצטלמים, ושמוציאים הרבה כסף, וברגע האחרון מבטלים כי צריך להגיב על משהו, וזה יוצא לא טוב, שכן כבר הצטלמת והכול בסדר, והתשדיר המסודר נמצא, אבל ראש המפלגה החליט שלא משדרים את התשדיר המסודר, אלא לוקחים מישהו ומכניסים אותו לאולפן רק כדי להגיב על מה שנאמר אתמול, ועוד כסף, ועוד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
עוד 100,000 שקל.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בסופו של דבר, ראינו את הרייטינג וראינו שאנשים לא רואים. ביום הראשון, השני והאחרון יש קצת רייטינג, קצת יותר גבוה, ובשאר הימים אין רייטינג בכלל ואנשים לא רואים.
לכן הצעתי לוועדה לקצץ קודם כול בשליש. התועלת היא שהרווחנו שליש. דבר אחר, אני מנער את הנושא. אני יודע שאני לא פותר את הנושא בשורשו. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם שהשבוע הייתי אצל מנכ"ל "קשת" - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
סליחה שאני אומר, אם אתה מוריד רק שליש, עדיין ההשקעה בהפקה וכו' נשארת.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני חושב שההשקעה תהיה פחות, מכיוון שיהיה פחות זמן. הכוונה שלי היא להעביר הצעת החוק כדי לקצץ בשליש. אמרתי גם שאני מציע את הצעת החוק כדי לנער קצת את המערכת.
מיכאל איתן (הליכוד):
מדוע כשאתה מוריד בשליש לאורך כל הקו, יש פגיעה בשוויון?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא הבנתי למה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כי המפלגות הקטנות, אדוני, חבר הכנסת מיכאל איתן, נשארות עם המינימום שיש להן.
מיכאל איתן (הליכוד):
הקטנות מקבלות מלכתחילה את - - - הבסיסי ואפשר להגיד שהן לא נפגעות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מאותם טעמים משתנה היחס.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
המכסה הבסיסית גם יורדת בשליש. הסבירו לי שיש הבדל בין אם לאחד יש שלוש שעות ומורידים לו שעה, לבין אחד שיש לו עשר דקות ואתה מוריד לו שלוש דקות. אין אותו שוויון. כלומר, יש איזה מידה מסוימת שגם אם אתה מוריד בשוויון, אתה קצת מפר את השוויון. אני התווכחתי על זה עם אנשי הייעוץ המשפטי, אבל אנשי הייעוץ המשפטי לא קיבלו את דעתי, ובפרוטוקול של הוועדה יצא שצריך 61. אני לא רוצה לסכם את הדברים בבג"ץ או משהו, אם תהיה איזה מפלגה קטנה שתבוא ותגיש בג"ץ.
הייתי השבוע אצל מנכ"ל "קשת", ואמרתי לו: הרי אתם הכי לחוצים מהעניין, כי אצלכם הזמן הוא כסף. אנחנו לוקחים דרך הזיכיונות שיש לכם זמן, ואתם צועקים. אדרבה, בואו תציעו הסדר אחר. אתם רוצים למכור לנו זמן שאנחנו בתקציב שלנו נחליט כל אחד כמה זמן נקנה? תנו לנו מחיר מיוחד, כי לא נוכל לקנות במחירים שאתם נותנים לאנשים המסחריים; אין אפשרות לקנות באותו מחיר. אתם רוצים שנעשה הסדר אחר? תעשו צוות – "קשת", "רשת", ערוץ-10, כל המסחריים - ותציעו לנו הצעה. אני אמרתי - אני נותן לכם כרגע, הרמתי לכם להנחתה. קודם כול, אני מוריד לכם שליש. דבר שני, בבקשה תביאו הצעה אחרת ונדון בה ונראה. נלך לסיעות, נראה אם היא נכונה, וכן הלאה, כי הדבר הזה היום הוא ארכאי. בחוץ-לארץ כבר לא - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - - מדקות השידור, הם לא מקבלים כסף?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא. הם טוענים שאנחנו גוזלים את פרנסתם. בחוץ-לארץ, למשל בצרפת - עכשיו היו בחירות בצרפת - המפלגות קנו אייטמים של חצי דקה, של שלושת רבעי דקה, כמו "קולה", או כמו "ויטה", או כמו מי שקונה פרסומת, ואז קונים. לנו יש כסף, ואנחנו מחליטים, כל מפלגה, כמה היא משקיעה בעיתונים, וכמה היא משקיעה בסטיקירים, כמה היא משקיעה בפלקטים וכמה היא משקיעה בטלוויזיה. אחת מחליטה את כל הכסף לשים בטלוויזיה, והשנייה מחליטה לא לשים בכלל. היום זה לא כך, היום כל אחד יש לו הזמן, ואם הוא לא מופיע, הוא חושב מה יקרה למפלגה שלו, ומשקיעים הון תועפות. אותו הדבר לגבי הרדיו, שאומנם זה עולה פחות, אבל אותו הדבר.
אז יש כאן כמה רעיונות שעלו בוועדה, ואני חושב שהם ראויים בהחלט לבוא ולהידון. נכון שיש בעיה של שידור מסחרי מול שידור ציבורי, ואיך מסדרים את זה. אבל על כל פנים, זה הנושא.
לכן, מה שאני מעלה עכשיו לקריאה ראשונה זה קיצוץ הזמן בשליש בצורה שוויונית לגמרי. ייתכן שבין הקריאה הראשונה לשנייה ולשלישית כבר יעלו רעיונות אחרים, ייתכן שלא. אנחנו נמשיך בחקיקה הזאת, ונמתין עד שבאמת מישהו מהגורמים המסחריים, או משרד המשפטים, או אולי מישהו מחברי הכנסת, יבוא עם רעיון כדי לשנות את כל השיטה של התעמולה שמשודרת היום ולעניות דעתי היא מאוד מאוד לא אפקטיבית.
אמרו מהליכוד שזה מאוד אפקטיבי, כי "הזכוכית הנשברת" העלתה את הליכוד לשלטון כשהיה ביבי–פרס. אמרנו שזה נכון, אבל "הזכוכית הנשברת" אתה יכול לעשות גם באייטמים של חצי דקה. כלומר, לא בגלל הזכוכית הנשברת של הליכוד אני צריך לשמוע את כל המפלגות הקטנות עם אותו תשדיר שבע פעמים. כולם סוגרים כבר, ואז הם לא רואים את הזכוכית הנשברת. הם ראו אותה בפעם הראשונה, ובפעם השנייה. אבל, הדבר הזה לא ייתכן.
אבל זה לא שאני חושב שאנחנו לא צריכים את המדיה הזאת. אנחנו זקוקים לה, אבל בדרך אחרת, בדרך שצריך להתקדם, לא בדרך שקבעו לפני 60 שנה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
חשוב מאוד למצוא שיטה שלאיחוד הלאומי יהיו 40 מנדטים.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ברור, הרי כל החוק הוא בגלל זה.
רבותי, אני אבקש כמובן בבוא הזמן מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה ליושב-ראש ולחברי הכנסת שהקשיבו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה למציע, חבר הכנסת יצחק לוי. דיון. חבר הכנסת מאיר פרוש - איננו. חבר הכנסת אברהם רביץ - איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי - איננו. חבר הכנסת אורי אריאל - השתכנע. חבר הכנסת מיכאל איתן - בבקשה, אדוני.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מוותר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ראשון ואחרון הדוברים בהצעה הזאת הוא חבר הכנסת מיכאל איתן.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תהיה לי זכות תשובה - - -
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כן, נכון. אני ראיתי שאתם תיאמתם את העניין הזה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת לוי, אני חושב שהדברים שהעלית פה הם דברים נכונים, צודקים. באמת דברים שנעשו בזמנו קצת קשה באמת להבין אותם, אבל המציאות היא כזאת. זאת אומרת, מה פתאום המפלגות חוקקו חוק שמחייב זכיינים פרטיים לתת להם זמן שידור בפריים-טיים כאשר בעצם הזכיינים שמפעילים את ערוצי הטלוויזיה זה עולה להם כסף, הם צריכים לשלם את זה מכיסם? אבל אנחנו יודעים שאנחנו כאן החבר'ה דואגים לעצמנו - במידה כזאת, במידה אחרת, לפעמים מגזימים - אז אנחנו חוקקנו את החוק הזה, וכך קבענו בחוק.
מה אני רוצה להזהיר? יש עכשיו צד שני למטבע. כאשר הלכו בעלי העסקים הפרטיים האלה שקוראים להם ערוצי טלוויזיה, והם התמודדו על הזיכיונות, והם הציעו תשלום תמורת הדבר הזה שצריך להניב רווחים - אחרת הם לא היו הולכים לשם - הם עשו אומדן, והם ידעו שיש חוק גזלני כזה שעל-פיו הם יצטרכו כל פעם שיהיו בחירות לתת זמן שידור לציבור.
אז אני לא מצדיק את המפלגות שככה עשו חוק כזה. אבל אני גם אומר מצד שני, אותם זכיינים שכבר מרוויחים מזה כסף, הם הביאו בחשבון שזה הוצאה שהיא בחלק ממהלך עסקיהם הרגיל, והגישו הצעה.
היום אתה רוצה לתת להם שליש מתנה, ואני חושב שזה גם לא נכון. אני חושב שיש תבונה רבה במה שאתה עשית, שהלכת אל הזכיינים האלה ואמרת להם: חברים, תראו, אני יזמתי איזשהו מהלך, אנחנו עוד נחשוב איך לקבל פיצוי על השליש הזה שאנחנו נותנים להם כעת סתם ככה; זאת אומרת, אם מחר יהיה מכרז חדש, ואנחנו נבטל את זה, אז זה בסדר. יהיה מכרז בתנאים שזה איננו, יכול להיות שהם יציעו יותר לקופה הציבורית ולאינטרס הציבורי. אבל כל זמן שהמשטר היה קיים לפי התנאים של המכרז הקודם, שבמסגרתו הם ידעו שיש ההוצאה הזאת, אסור לתת להם מתנה.
אז יכול להיות שמה שאתה מציע - וזה נראה לי מאוד - צריך לבוא לידי ביטוי בכך שיסירו מהם את הצורך לתת את הזמן לשידור כל התעמולה הארוכה הזאת. אבל הם יקבעו איזשהם תעריפים יותר נוחים לתקופה מסוימת, ואז באמת מפלגות יעשו את החשבון. מי שרוצה ילך לטלוויזיה. למשל, יש ציבור של מפלגות מסוימות - - -
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
שרואה פחות טלוויזיה.
מיכאל איתן (הליכוד):
כן, שרואה פחות טלוויזיה. אז הם יגידו: אנחנו לא צריכים את כל זה, חשוב לנו כפול זמן ברדיו מאשר זמן בטלוויזיה, וכל אחד ינהל את ענייניו כפי שהוא רוצה.
יש סכנה אחת, ומזה צריך לחשוש. אתה יודע - חלק מהחקיקה שמגבילה את תעמולת הבחירות, קבע שאסור יהיה לפרסם כל מיני פרסומים שעולים הרבה כסף, כי אמרו שמפלגות לא יעמדו בפיתוי, הן ייכנסו לחובות גדולים, יוציאו הרבה כסף בבחירות ואחר כך הציבור יצטרך לשלם, אז אולי נגביל אותם. כלומר, מתייחסים למפלגות כאל איזה ילד שוטה שלא יודע לכלכל את מעשיו ואומרים: אסור לתת חופש פעולה ביד כי הוא ימיט אסון. ואמרו: אל תיתנו למפלגות את החופש הזה, תגבילו אותם. כשהדפוס היה עיקר ההוצאה אמרו: אל תפרסמו מודעות על עמוד שלם, רק על חלק, אל תפרסמו מודעות עם כמה צבעים - עוד יש השריד הזה אצלנו בספר החוקים, בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), שאומר: אסור כמה מודעות בכמה צבעים, אסור בגיליון שלם, רק בחצי; כל מיני חוקים ארכאיים שבזמנו אמרו שאסור שהמפלגות יבזבזו יותר.
כאן צריך להיזהר כשאנחנו הולכים למפלגות ואומרים להן: כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ותעשו אינסרטים בטלוויזיה כאוות רצונכם; היום, דרך אגב, צריך גם את זה להסביר לציבור, אסור לפרסם בטלוויזיה אלא רק במסגרת רק שידורי הבחירות. זאת אומרת, שאתה אומר: אנחנו נפתח את האפשרויות לפרסם בטלוויזיה. ואני אומר: אני אתך, ככה צריך לעשות. אבל צריך גם להדק את הפיקוח על המפלגות שלא יחרגו, ולא יעשו כמו שאמר לי פעם מישהו כשאמרתי לו: תשמע, אנחנו מוציאים יותר מדי זמן, לא יהיה לנו מאיפה להחזיר. הוא אמר: בחירות זה כמו מלחמה. בזמן מלחמה סופרים כמה פגזים מוציאים וכמה זה יעלה? קודם יורים, אחר כך נראה מה קורה. ואחר כך מה קורה - זה על חשבון הציבור.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ד בתמוז התשס"ז, 10 ביולי 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:41.