קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון
(תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/124).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, של חברי הכנסת אבשלום וילן, יובל שטייניץ וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה.
יובל שטייניץ (הליכוד):
לא הספקתי לדבר עם חבר הכנסת שרוני. הוא לפני בתור. לכן אני מציע, אם זה בסמכותך - - -
רוחמה אברהם (קדימה):
יש לו יום הולדת היום.
יובל שטייניץ (הליכוד):
ויש לו היום יום הולדת וכולנו מברכים אותו במזל טוב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת שרוני, אתה מאפשר לחבר הכנסת שטייניץ או שאתה רוצה להעלות?
משה שרוני (גיל):
בבקשה, אמרתי שכן.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בבקשה, אפשר להמשיך.
יובל שטייניץ (הליכוד):
אז אני רוצה לפתוח, לחזור ולאחל לידידנו חבר הכנסת שרוני יום הולדת שמח, ולהודות לו כי לא הספקתי לדבר אתו קודם.
הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה) היא הצעת חוק שעברה והוכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשותו של פרופסור מנחם בן-ששון; אני מודה לו ולוועדה על התמיכה המקיפה בחוק וגם על שיפור החוק. אבל לפני כן אני רוצה להודות לחבר הכנסת אבשלום וילן, שותפי לחוק, ולא אקרא את שאר רשימת השותפים, כי היא ארוכה מאוד, כ-30 חברי כנסת, כמעט מכל סיעות הבית. אז תודה לאבשלום וילן ותודה גם לפרופסור מנחם בן-ששון.
הצעת החוק הזאת קובעת רצועת הפרדה או אזור ביטחון בין שירות בדרגות הגבוהות ביותר בצבא ובכוחות הביטחון לבין שירות פוליטי בכנסת ובממשלה.
הצעת החוק הזאת התקבלה בהסכמת ועדת השרים לחקיקה, לאחר שהתברר שהתופעות של פוליטיזציה בצה"ל הולכות וגוברות עם השנים, הרדיפה של קצינים בכירים אחרי חשיפה לתקשורת בגלל הסיכוי למעבר מהיר לכורסאות הממשלה או לכיסאות הכנסת הפכה למגפה.
אפילו הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון - כאשר הכנתי הצעת חוק דומה בכנסת הקודמת, הגעתי לוועדת החוץ והביטחון, בישיבת הפרידה ממנו, והוא אמר, אני מצטט - החוק הזה, אמר רב-אלוף בוגי יעלון, חל עלי, אני מגיע כאן לישיבת פרידה, אני המשתחרר הבא, ובשם צה"ל אני קובע שהחוק הזה חיוני לא רק לדמוקרטיה אלא גם להגנה על צה"ל כצבא מקצועי, א-פוליטי, בלתי פוליטי. המצב הזה, אמר בוגי יעלון, שפוליטיקאים ממפלגות שונות פוזלים לגנרלים בצבא, או ההיפך, גנרלים בצבא פוזלים לפוליטיקאים, חייב להיפסק, והוא יכול להיפסק רק עם רצועת צינון משמעותית.
הצעת החוק המקורית שלי היתה שנתיים, לאחר שבממשלה הובעה הסתייגות משלוש שנים, אז אבשלום וילן הציע הצעה נוספת של שלוש שנות צינון לפחות לתפקיד שר הביטחון שממונה על המערכת. לשמחתי, בוועדת הכנסת, בין השאר בעקבות מכתבו של האלוף איתן בן-אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, הוחלט ברוב גדול לחזור להצעה המקורית של שלוש שנים. האלוף איתן בן-אליהו ראה בה תקופת צינון מינימלית, כאשר הוא עצמו, יחד עם אלופים אחרים, חשבו שתקופת הצינון צריכה להיות משהו בסביבות ארבע או חמש שנים. זאת אומרת, אנחנו אומרים לקולא.
תיקון נוסף הוכנס בעקבות הערתו של חבר הכנסת מיקי איתן; תיקון שקובע רק לגבי חברות בכנסת, שאם במהלך התקופה היו שתי מערכות בחירות, הצינון לא יחול על השנייה. מדוע? יכול אלוף או רב-אלוף להשתחרר מצה"ל - או דרגות מקבילות בשב"כ ובמשטרה - וחצי שנה או שנה לאחר מכן יהיו בחירות, והוא לא יוכל להשתתף, אבל הקואליציה תתפרק שנתיים לאחר מכן ושוב יהיו בחירות. לא הגיוני למנוע ממנו לרוץ בשתי מערכות בחירות. לכן נקבע בוועדה, שלגבי בחירות לכנסת, אם מדובר במערכת בחירות שנייה, החוק לא יחול גם על מי שיש לו פחות משלוש שנים. כלומר, הצינון יהיה שלוש שנים, אבל למערכת בחירות אחת. לגבי שרים אין צורך בתיקון הזה, כי ניתן למנות שר בכל עת, ולכן מי שהגיע לפז"מ של שלוש שנים מאז שחרורו יכול להתמנות לשר.
אני רוצה להדגיש, שבמדינות שונות יש תקופות צינון שונות. בארצות-הברית החוק חל רק על שר ההגנה וסגנו, אבל שם מדובר על עשר שנים, מה שמונע דה-פקטו מגנרל אמריקני להיות שר ההגנה או סגן שר ההגנה בארצות-הברית. בארץ אנחנו מציעים הצעה אוניברסלית של שלוש שנים לכל התפקידים.
רבותי, לא אאריך בדברים, אני מודה לוועדה על התמיכה הגורפת, אני מודה לכל חברי הכנסת החתומים, בכל זאת אקרא את שמותיהם במהירות. חוץ ממני, חברי הכנסת אבשלום וילן, יצחק אהרונוביץ, דוד אזולאי, עמי אילון, אפי איתם, מיכאל איתן, אריה אלדד, גלעד ארדן, אורי אריאל, יוסי ביילין, מנחם בן-ששון, שלמה ברזניץ, צחי הנגבי, מגלי והבה, מתן וילנאי, יצחק וקנין, נסים זאב, נאדיה חילו, יואל חסון, ישראל חסון, שי חרמש, אסתרינה טרטמן, רן כהן, יורם מרציאנו, אורית נוקד, גדעון סער, ראובן ריבלין, עתניאל שנלר ואברהם רביץ. אני מודה לכל אלה וגם לאלה שלא הספקנו להחתים אותם.
אני מקווה, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, שהכנסת תאשר את החוק הזה בהסכמת הממשלה, שאני מודה גם לה, לקראת הדיון בקריאה שנייה ושלישית.
החוק הזה טוב לדמוקרטיה, קריטי להצלת צה"ל כצבא מקצועי א-פוליטי. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, מכובדי מגיש ההצעה, אני חושב שאכן הגיע הזמן שתהיה תקופת צינון בחוק לאנשי צבא שרוצים ומעוניינים להמשיך בקריירה פוליטית. מי שמכיר את מערך קבלת ההחלטות ומכלול השיקולים בהתבטאויות של אנשי צבא, בפרשנויות שונות - ברגע שיש כוונה לפתח קריירה פוליטית בעתיד, אותו איש צבא, עם כל הרצון הטוב, יכול להיות מונע ממניעים שונים, מניעים פוליטיים, לכבוש את נבואתו. אצלנו אומרים, יש כלל בהלכה, נביא הכובש נבואתו חייב מיתה. נביא שמקבל נבואה והיא לא מוצאת חן בעיניו, אסור לו לכבוש את נבואתו. כנ"ל איש צבא שיש לו כוונה לפתח קריירה במישור הפוליטי, יכול להיות מנוהל או מנותב בשנים האחרונות ממניעים אלו, דבר שיכול לגרום נזק בלתי הפיך.
הצעת החוק הזאת ראויה, במקומה, וכמובן נתמוך בה. שלוש שנים, יש בזה מידתיות נכונה - יש כאלה שרצו להגדיל את התקופה - שלוש שנים אחרי שקצין בכיר בצה"ל פורש, זה אכן זמן ראוי. כמובן נתמוך בהצעת החוק הזאת ונסייע בידי המחוקק החרוץ, חבר הכנסת יובל שטייניץ, לקדם את הצעת החוק הזאת גם לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
יובל שטייניץ (הליכוד):
תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב - אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שהציג בפנינו עמיתנו חבר הכנסת שטייניץ היא יותר מראויה. היא מתבקשת כבר שנים רבות. אני לא מתכוון להזכיר פה רמטכ"לים לשעבר ואלופים לשעבר, שבעודם מנהלים תוכניות, מבצעים ומלחמות, בערב הם מנהלים משא-ומתן פוליטי עם מפלגה זו ומפלגה אחרת, וגם אם לא היתה לזה שום השלכה על החלטותיהם המקצועיות, וכך אני מקווה, ברור לכולנו שהדבר איננו ראוי. נכון עשו חבר הכנסת שטייניץ ואחרים, וגם אני חתום על החוק הזה. ראוי שהכנסת תאשר את זה, ויפה שעה אחת קודם.
גם כיום נשמעים קולות על בכירים בכוחות הביטחון. גם היום יש בכירים לשעבר במערכות הביטחון למיניהן שנחקרים על כך שבעודם בתפקיד ניסו ללחוץ, להשפיע, לרמוז, לבקש שיסדרו להם תפקיד אחרי הצבא, אחרי המשטרה, אחרי דברים אחרים. אי-אפשר שיהיה לנו חשש, אפילו קל שבקלים, שיש עוד מבכירי מערכת הביטחון שנוהגים כך היום.
אנחנו אומרים בתפילת שחרית כל בוקר: "אל תביאנו לא לידי ניסיון", וההמשך, מייד אחרי זה - "ולא לידי ביזיון". בואו נרחיק, נעשה סייג, כך שאנשי הביטחון ברמות הגבוהות לא יעמדו בפני האפשרות, בפני הפתח, החור שקורא לעכבר, לגנב, נשים סייגים כך שהדברים האלה לא יישנו. אני מקווה שהכנסת תעביר את החוק הזה במהירות ונביא תיקון לעולם. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, גם אני מבקש להצטרף לברכות לחבר הכנסת שטייניץ, כשם שצירפתי את חתימתי להצעת החוק שלו.
היום ישבו מאות קצינים בכירים בבסיס חצור, כפי שנכתב, ודנו בלקחי המלחמה האחרונה. אני ישבתי בכנסים דומים בבסיס אחר, שהמאפיין שלהם היה שתיקת הקצינים בשלב הדיון. כי הקצינים בצבא למדו שלא לריב עם תקיפים מהם, וגם אם אותו תקיף עומד להשתחרר מכס הרמט"כלות שלו מחר, אי-אפשר לדעת אם מחרתיים הוא לא יהיה שר הביטחון שיחליט מאותו כיסא על הקידום האישי שלהם. וקציני הצבא הבכירים – אני אומר לכם מלפני שש שנים – התקרנפו ושתקו, גם כשהדברים היו לא פוליטיים לחלוטין, גם כשהדברים נגעו ברפורמות במבנה הצבא, שהם היו משוכנעים שהן רעות לצבא. הקפיצה הבלתי אפשרית הזאת מתפקיד בכיר בצבא לתפקיד בכיר בפוליטיקה הישראלית היא בלתי נסבלת, והם פחדו והם חששו, והם חוששים גם היום מהתופעה הזאת.
חצי שנה צינון, חברי חברי הכנסת, זה לא צינון, זה פחות מטיול בדרום-אמריקה לאלה שגומרים היום צבא. אבל במחשבה שנייה, אולי החוק לא טוב. אולי אם מי שיושב היום בכס הרמטכ"ל והוביל אותנו לכישלון במלחמה האחרונה, בעוד שישה חודשים יהיה מועמד לתפקיד שר הביטחון, עם ישראל עוד יזכור את הכישלון ולא ייתן למנות אותו לתפקיד כזה. אבל שלוש שנים – מי יזכור בעוד שלוש שנים מה גדול היה הכישלון הזה?
אני ציני, כמובן, חברי הכנסת. החוק ראוי, והצינון חשוב ביותר. אני מקווה שהכנסת הזאת תאמץ אותו כולה, כדי לעשות לפחות תיקון קטן במכשלה הזאת, הרובצת לפתחנו כבר הרבה זמן. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק תקופת הצינון חלה על הדרגים הבכירים ביותר בצבא – ראש השב"כ, רמטכ"ל וכו'. אבל כולם צריכים לזכור שפוליטיקאים נבחרו פה גם בדרגות הרבה פחות מרמטכ"ל. אפי איתם, למשל, מהאיחוד הלאומי – הרקורד שלו בצבא עשה את שלו והוא נכנס למפד"ל, ואז הוא התאחד עם האיחוד הלאומי, ודווקא בגלל דעותיו הפוליטיות שהיו בתוך הצבא.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
שלוש שנים צינון. השתחררתי באותו יום כמו אפי ונכנסנו לפוליטיקה ביחד.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, גם אני מסכים לצינון של שלוש שנים. אבל אני אומר שאולי צריך להחיל את החוק לא דווקא על אותם בעלי תפקידים כמו רמטכ"ל או ראש שב"כ או ראש אמ"ן, צריך לחשוב אולי להחיל אותו גם על דרגות נמוכות יותר, כי ההשפעה היא השפעה, וידוע – אין פה שום סוד – שפוליטיקאים נבחרים בגלל דעותיהם ומראש אנחנו יודעים מה הכיוונים של אותו מועמד. הרי אין אפילו הווה אמינא שמישהו שהוא שמאלן ייכנס למפלגה ימנית, אלא אם כן מפלגה שלמה שינתה את עורה. זה יכול להיות שמפלגה כולה משתנה, היא מתפצלת ואז יש שתי מפלגות במקום מפלגה אחת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני אתן לך דוגמה קלאסית.
נסים זאב (ש"ס):
יש דוגמה קלאסית, קדימה והליכוד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא, אני מדבר על משהו הרבה יותר קדום. אדם שהיה אלוף בבוקר ושר אחר-הצהריים.
נסים זאב (ש"ס):
יכול להיות, מסכים אתך. אגב, גם חיילים זוטרים, סרבנים למיניהם, הם הופכים להיות פוליטיקאים. ברגע שהוא סרבן הוא נשמע טוב, הוא מביע עמדה, הוא מביע דעה, ואז יודעים למי הוא שייך ונותנים לו במה פוליטית, תקשורתית. אז הוא הופך להיות כוכב תקשורתי, הופך להיות כוכב פוליטי, ואז מחברים אותו למפלגה כזאת או אחרת.
לכן, הצעת החוק של שלוש שנים – גם עץ שנוטעים אותו חדש, שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא ייאכל, ובשנה הרביעית קודש הילולים. אז שלוש שנים זה זמן סביר שאותו העץ הפוליטי החדש יהיה בבחינת ערלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת זאב. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ראשית לברך את חברי, את חבר הכנסת יובל שטייניץ ואת חבר הכנסת אבשלום וילן, על הצעת החוק הזאת. אני חושב שזאת הצעת חוק ראויה. גם השתתפתי בדיון שהתקיים בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
אני חושב שההצעה הזאת עונה על יעד מאוד חשוב – הניקיון של הצבא, של מערכת הביטחון שלנו, מפוליטיזציה. כל מי שנכח בעבר בישיבות הממשלה, הקבינט הביטחוני, יודע שפעמים רבות יש פזילה – בישיבות האלה פחות מאשר בישיבות אחרות, שהן לא ישיבות פורמליות – לדרג הפוליטי, למערכת הפוליטית, בשעה שהעמדה של הקצינים צריכה להיות עמדה מקצועית ונקייה משיקולים פוליטיים. בוודאי אפשר לתת דוגמאות רבות של אנשים שהפכו לפוליטיקאים דקה אחרי שפשטו את המדים, אבל יש תופעה גרועה מזו, והיא פוליטיקאים במדים: אנשים שעסקו בעתידם הפוליטי – ופעמים אנשים שפעלו באופן שהושפע משיקולים פוליטיים – בזמן שהם משרתים בצבא.
במדינה שמתבססת על צבא שהוא צבא העם, ורוצה שהצבא יהיה נקי מהדברים האלה, החוק הזה הוא כורח המציאות. תקופת הזמן היא בהחלט סבירה בעיני. זאת הדעה שהביע גם האלוף בן-אליהו במכתב ששלח לקראת ישיבת הוועדה.
אנשי צבא, אם הם רוצים להצטרף למערכת הפוליטית, יכולים להתבונן וללמוד מבחוץ זמן מסוים לפני שהם קופצים למים. הסתכלתי על אולם המליאה, ויש פה הרבה חברים שהם יוצאי מערכת הביטחון, אני לא אנקוב בשמות, ולא ראיתי אף אחד מהם. עבר צבאי הוא לא הדבר החיוני ביותר להצלחה בחיים הפרלמנטריים. לאנשי צבא יש בהחלט תנאי פרישה הולמים והוגנים, שיכולים לאפשר להם את זה, עם חציצה שתבטיח את ניקיון הדעת גם בזמן הקריירה הצבאית וגם לאחר מכן, בחיים הפוליטיים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת סער. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי וחברי חברי הכנסת, בשנת 1998, כאשר ביקשתי אני לחוקק חוק דומה, נזעק מזכיר הממשלה דאז, חברי הטוב השר לשעבר ולעתיד, אני מקווה, חבר הכנסת דני נוה, וביקש למנוע את חקיקתו, שכן הוא עתיד היה להיות מושעה על-ידיו. ניסיתי לשכנע אותו שמדובר בחוק שייכנס לתוקף רק מהכנסת השש-עשרה, אבל הוא עמד במריו, ולכן החוק לא עבר.
אני רוצה לומר, שבכל דור אנחנו מנסים להעביר את החוק הזה, בשל ההיגיון הרב שטמון בו, אבל עם זאת, אדוני יוזם החוק – שאני אתמוך בו, כמובן – אני רוצה להזהיר; נדמה לי שחוק זה נוגד את חוק חופש העיסוק, וגם את חוק הבחירות לכנסת, בכל מה שקשור לשוויוניות. לכן אני מביע משאלה כי הייעוץ המשפטי יבחן פעם נוספת אם אין צורך ב-61 מחברי הכנסת כדי לאשר חוק זה, שכן להוציא חוק מתחת ידינו, ואחר כך, חבר הכנסת וילן, למצוא את עצמנו שוב במצב מביך – זה לא ראוי.
התופעה של הפוליטיזציה בצבא, עקב האפשרות להיות בבוקר אלוף בצה"ל, תת-אלוף בצה"ל או קצין בכיר אחר, ואחר-הצהריים שר בממשלה או חבר הכנסת, היא דבר שמבחינת קידומו של אדם ראוי – מבחינת האפשרויות – היא ראויה, ועם זאת היא עלולה להביא אחדים מאנשי הצבא לכלל מחשבה לא נכונה, שהם יכולים לעשות שימוש במיומנויותיהם הצבאיות לצורך קידום פוליטי, וזה אסור שיהיה בשום פנים ואופן. אם שיקול כלשהו נובע מרצונו של אדם לראות את הפרק הבא בחייו מיושם – דבר זה הוא דבר שאנחנו צריכים לעמוד עליו, קלה כחמורה.
יושב לפנינו אחד מטובי בנינו, אדם שהיה מועמד ומיועד להיות מפכ"ל המשטרה, מפקד מחוז במשטרה, סגן המפכ"ל, הכנסת בהחלט מתכבדת בו, ואני מקווה שגם הוא יתכבד בכנסת. עם זאת, אני בטוח שהוא לא עשה בכל תקופת שירותו דבר וחצי דבר כדי שיוכל לקבל את מקומו בכנסת. נדמה לי שדווקא ראש תנועתו פנה אליו והתחנן לפניו שיבוא ויחבוש את ספסלי הכנסת.
עם זה, כאשר הדבר הופך לכלל, הוא עלול להיות מכשול לפני אנשים, שעלולים ללכת כסומא באפלה, מתוך כוונה להשיג יתרונות בשל הצלחתם בשירותם הצבאי לתפארת מדינת ישראל.
אני תומך בחוק. אני לא בטוח ששלוש שנים הן זמן מידתי. הייתי חושב שבין שנה לשנתיים.
יש חברים שהיו וחבשו את הספסלים – אני מוכרח לומר שכל אלה אשר התדפקו על דלתות הכנסת התנגדו התנגדות חריפה לחוק הזה, ומרגע שהם נכנסו – תמכו בו. אם היו יכולים הם היו תומכים בו בשתי ידיים. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת אבשלום וילן, אחרון הדוברים, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא איחוד של שני חוקים שעברו בקריאה טרומית – החוק הרחב יותר, של חבר הכנסת שטייניץ, והחוק שלי, שעסק בעיקר בשר הביטחון. למען הגילוי הנאות אומר, שהגעתי לחוק בעקבות מה שנראה לי בלתי אפשרי – החוק לא אושר לפני שתי כנסות – זה היה בעקבות המינוי המהיר של שאול מופז לשר הביטחון שלא כחבר הכנסת.
הרציונל שלי היה קצת שונה: טענתי שמי שחצי שנה קודם לכן היה הרמטכ"ל, ועכשיו הולך להיות שר הביטחון, ממילא כל פקודיו הופכים פתאום להיות מקבלי הוראותיו, ומטבע האדם עלול להיווצר קונפליקט שיהיה בלתי נסבל – מי שהיה הרמטכ"ל שלהם הופך לשר הביטחון בתוך חצי שנה, נותן להם הוראות, ואם הם חושבים אחרת מתחיל קונפליקט מאוד לא בריא. מי שמכיר את מה שהיה באותה תקופה, איך כולם נהיו מלאכים, רואה את הבעייתיות.
חבר הכנסת שטייניץ אמר קודם, שבארצות-הברית מי שבא משורות הצבא לא יכול להיות שר ההגנה וסגן שר ההגנה במשך עשר שנים, בדיוק מתוך אותו רציונל – שלא לערב בין התחומים. זה הפיקוח האזרחי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
המלה רציונל בעברית היא היגיון.
אבשלום וילן (מרצ):
טוב. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שטייניץ הציג את עיקרי ההנמקות, וצריך להוסיף שני דברים. ראשית, אנשי הצבא, המשטרה וכו' הם אנשים ראויים, וכאשר הם מגיעים לשירות ציבורי, לשירות פוליטי, לכנסת, לממשלה – אני בשום פנים ואופן לא רוצה למנוע מהם את זה; נהפוך הוא, זאת זכותם כמו זכותו של כל אזרח. בצדק העיר חבר הכנסת ריבלין, שאין מדובר רק בחופש העיסוק, אלא גם בזכות להיבחר. דנו בוועדה בנושא הזה, ונשאלה השאלה אם יש פה שאלה של מידתיות או פגיעה וצריך הצבעה של 61 חברי הכנסת. התשובה שקיבלנו היתה שלא צריך 61, אבל שלוש השנים נבחרו כמידתיות. מי שפרש, וחצי שנה לאחר מכן היו בחירות לכנסת, וכעבור שנתיים היו בחירות מוקדמות – במקרה זה יוכל להתמודד בבחירות הבאות, כלומר צריך להיות הפרש של מערכת בחירות אחת לפחות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לזה דאגתם בשלוש השנים.
אבשלום וילן (מרצ):
לא, יכולות לעבור פחות משלוש שנים אם יש שתי מערכות בחירות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא יותר ממערכת בחירות אחת.
אבשלום וילן (מרצ):
נכון, כדי לאפשר לו את הזכות להיבחר. לא צריך לעשות עוול לאנשי צבא ומשטרה וכאילו לומר להם: בשום פנים ואופן אל תבואו. מאוד חשוב להבטיח את הצינון, את הזמן.
הדוברים הקודמים ציינו את הפוליטיזיציה, כשאנשים במדים כבר דואגים לתפקיד הבא, ונוסף על כך את הבעייתיות שיש בכך שהם צריכים לפקד על השנתונים שהם עבדו אתם.
לכן, הפשרה היתה שלוש שנים, אבל לקראת הקריאה השנייה והשלישית נשקול בהחלט את ההיבטים המשפטיים עד תומם, כדי שמעשה החקיקה יהיה ראוי. ההערות שלך נשמעו בדיון הראשון, נתקבלה חוות דעת, ואתה בהחלט צודק: צריך לשקול את זה פעם נוספת. צריך לשקול, לדוגמה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, מה דינם של תת-אלופים או של משרתים איקס שנים. יש עוד כמה נקודות שצריך לפתור. אני מניח שנעשה עבודה ראויה, ואולי מהבחינה הזאת גם נעשה איזה צדק לדמוקרטיה הישראלית וגם לא נקפח את זכותם של יוצאי הצבא לשרת שירות ציבורי. רבים מקרבם ראויים וטובים, ואין סיבה למנוע מהם, ובתנאי שהצינון יהיה כראוי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת וילן.
עוברים להצבעה. רבותי, נא לשבת. רבותי, נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 16
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 16, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, נתקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.