קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007
[מס' כ/137; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, להציג את הצעת החוק.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47).
פקודת המועצות המקומיות, שלא כמו פקודת העיריות, אינה מטילה כיום חובה למנות ועדה לענייני ביקורת ומבקר פנימי. הפקודה אומנם מסמיכה את שר הפנים לעשות זאת בצו, אך עד כה נעשה הדבר רק לגבי חלק מהמועצות המקומיות. במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות התעשייתיות לא החיל שר הפנים חובה זו של מינוי ועדת ביקורת ומבקר פנימי. פשוט אין.
התכלית העומדת בבסיס חובה זו בכל הנוגע לעיריות - הבטחת פעילות תקינה וחוקית של העירייה ושמירה על עקרונות של טוהר המידות, יעילות וחיסכון - יפה כמובן גם לעניינן של המועצות המקומיות לכל סוגיהן, ללא יוצא דופן.
על כן מוצע לקבוע, כהסדר חקיקה ראשי, את החובה למנות ועדה לענייני ביקורת ומבקר פנימי בכל המועצות המקומיות, בדומה להסדר הקיים לגבי עיריות. עם זאת, מובן שצריך לערוך כמה שינויים בשל אופיין המיוחד של המועצות המקומיות. חלק מהשינויים נקבעו בפקודה, ואת חלקם הוסמך שר הפנים לערוך. כך, למשל, שלא כמו בעיריות, מוצע לאפשר העסקת מבקר במשרה חלקית, כי מועצה מקומית או מועצה אזורית מטבע הווייתה היא לעתים יותר קטנה, והוא גם יורשה לעסוק בעבודות נוספות בהתקיים תנאים מסוימים, כגון אי-פגיעה בעבודתו כמבקר ומניעת ניגוד עניינים. דרכי המינוי והפיטורים של המבקר והכנת תקציב לשכתו ייקבעו על-ידי שר הפנים בצו, וכמובן - באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
כשעמדה שאלת תחילתו של החוק אמרו באופן טבעי – 1 בינואר 2008. נזכרתי שעל-פי החוק קובעים תאריך עברי. לכן ביקשתי שנתחיל מנהג שחוק יתחיל בראש חודש עברי הסמוך ביותר ל-1 בינואר. לכן קבענו בחוק הזה שתחילתו של החוק היה א' בשבט תשס"ח, והתאריך הלועזי בהתאמה. זאת הפעם הראשונה שבה נקבע מועד תחילתו של חוק לפי התאריך העברי, ולא לפי התאריך הלועזי.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות דיבור. אני רואה שאחד המסתייגים נמצא כאן, ואני מאמין שהמסתייג יוריד את הסתייגותו לאחר שינצל את רשות הדיבור. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אנחנו עוברים להסתייגויות. חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. כל הסתייגות – חמש דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק היא הצעת חוק טובה וראויה, אף שהרבה מהרשויות המקומיות – עיריות או מועצות מקומיות – אמורות להיות כפופות לביקורת קפדנית בגלל חוסר תפקוד הולם, ונמצאות בהשגחתו של חשב מטעם משרד הפנים; והחשב, כידוע, אינו כפוף לא לעירייה, לא לראש העיר ולא למועצה, אלא לאמות המידה שאמורות להיקבע על-ידי משרד הפנים. על אף זאת אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר בשלטון המקומי.
אם אנחנו היום ניצבים כאן, ובמקומות אחרים מתכננים את השביתה במשק מחר, ואנחנו מנהלים את הדיון על מי מנוחות כאילו הדבר הזה אינו נוגע לכנסת, זאת תעודת עניות לבית-המחוקקים של מדינת ישראל. ראש הממשלה הבטיח להסתדרות לפני כשבועיים, תמורת דחיית השביתה, שהוא יטפל בנושא בתוך כמה ימים; שר הפנים הופיע כאן ביום רביעי, וגם לפני זה וגם אחרי זה. ביום רביעי, כשהוצעו שתי הצעות חוק שבאו להבטיח תשלומי משכורות, הוא אמר דברים, אבל שום דבר לא התקדם. היום בוועדת הפנים ואיכות הסביבה הופיע מנכ"ל משרד החינוך ודיבר באותו סגנון מתנשא, שחצני ומזלזל על דאגתם וגורלם של אותם עובדים שאינם מקבלים משכורות. כל הזמן מחפשים את הפרוצדורה הקרובה ביותר כדי לחמוק מהדיון העקרוני: שאנשים שעבדו צריכים לקבל שכר תמורת עבודתם; אנשים שעבדו אינם אחראים למחדליהם, לכישלונותיהם וליתרונותיהם של ראשי המועצות והעיריות.
אבל אני אומר מעבר לזה: אם משרד הפנים רוצה להמשיך להתחמק מאחריותו ולגלגל את זה על ראש מועצה זה או אחר - מי שאחראי למשבר הזה זה משרד הפנים. אם יש ראש עיר או ראש מועצה שאינו ממלא את תפקידו כראוי, יש בידי משרד הפנים ושר הפנים כל הכלים להעמיד אותו במקום. על אחת כמה וכמה כאשר עיקר המשבר שקיים בשלטון המקומי נוצר בגלל משרד הפנים בשני מובנים: במובן הראשון, בגלל מחיקת מענקי האיזון ב-2003, ובמובן השני, בגלל שלרוב המועצות שיש בהן בעיות יש חשב מלווה מטעם משרד הפנים, והדברים מתבצעים באישורו ותחת עיניו הפקוחות - או הלא-פקוחות, זה לא מעניין אותי.
משרד הפנים, שר הפנים, הממשלה וראש הממשלה אינם יכולים לשלוח אנשים לגורלם ולהגיד שזה לא מעניין אותם. השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי בממלכתיות של מדינת ישראל; הוא מרכיב מרכזי במתן שירותים לאזרח, ואם השלטון המקומי לא אמור למלא אותם, השלטון המרכזי צריך לעשות את זה.
על אחת כמה וכמה שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שהשלטון המרכזי מנסה לשחרר את עצמו מכל מיני מטלות - משחרר את עצמו מאחריות לנושאים סוציאליים ומגלגל אותה על השלטון המקומי, שתפקידו גדל בנושאים האלה. משרד הפנים, ראש הממשלה והממשלה הם שאמורים לתת את המענה. היתה יוזמה לפני שבוע בוועדת הכספים, שחתמו עליה חברי הוועדה מרוב סיעות הקואליציה והאופוזיציה, והיא ניסתה להסדיר את העניין דרך חקיקת הוראת שעה, שתחול מ-1 באפריל עד 1 ביוני, על-ידי פתיחת חשבון חסין מעיקולים שאליו יועברו הקצבות הממשלה. החשבון הזה ייועד לתשלומי משכורות ולשירותים חיוניים. הפתרון הזה אינו פתרון כולל של הבעיה, אבל הוא אוויר לנשימה לאותן משפחות שאינן מקבלות את דמי מחייתן מדמי עבודתן.
על אף זאת, הנושא עוכב באמצעים אדמיניסטרטיביים שלא זכורים לי בשנות היותי בכנסת כאן, של לתת לחוק הזה פה או לא לתת לו פה, להעמיד אותו לשחרור מחובת הנחה או לא להעמיד אותו לשחרור מחובת הנחה - כל מיני דברים נמוכים, שאינם משתווים לטרגדיה של אותן משפחות שזה חודשים רבים אינן מקבלות משכורות.
עוד באים ומדברים שהבעיה היא של שש, שבע רשויות שאי-אפשר לפתור את בעייתן. מה אי-אפשר לפתור? תפתרו מה שאתם רוצים עם ראש הרשות, אבל את המשכורות צריך לשלם.
אני לא מציע לממשלה, לראש הממשלה ולשר הפנים לחכות שהשביתה תתגלגל ליום ועוד יומיים. כל יום זה קרוב לחצי מיליארד שקל. העלות של תיקון העוול, העלות של תשלום המשכורת היא הרבה פחות מיום ועוד יום של שביתה, ואז השכר יצא הרבה יותר גדול מההפסד.
לכן, אני פונה לממשלה - אני לא יודע מי שומע, אם מישהו בכלל שומע. אני לא בטוח שהממשלה הזאת רואה, שומעת או מרגישה את הכאב של האנשים. בכל זאת, אין לי כלים מעל הדוכן הזה אלא לקרוא שמבעוד מועד, עכשיו, היום, בשעות הקרובות, יינתן פתרון. הפתרון קיים. אפשר מחר להריץ את הצעת החוק שגובשה בוועדת הכספים, מחר לשחרר אותה מחובת הנחה, מחר להצביע עליה בשלוש קריאות ולהזרים כסף מייד, אם הכוונות הן טובות. אבל אם זה משחק בהורדת ידיים, אני רוצה לראות איך הממשלה תעמוד מול השביתה המוצדקת שהכריזה עליה ההסתדרות.
אני בהחלט מברך את יושב-ראש ההסתדרות ואת ההסתדרות על עמידתם האיתנה ועל הסולידריות שהם גילו כלפי שכבות חלשות של עובדים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני חושב שהצעת החוק היא הצעה ראויה וטובה. לדעתי, היא גם באה בזמן. חלק מטענות הממשלה כלפי הרשויות המקומיות ואי-תשלום המשכורות באו על רקע זה שיש אי-סדרים ברשויות המקומיות. ברור שמבקרי פנים הם אחד הבלמים והבקרים על הפעילות של רשות מקומית. לכן, זו בהחלט הצעה טובה בזמן המתאים.
עם זאת, אני רוצה להגיד שאני לא בטוח שמבקרי פנים טובים ירצו להיות עובדים ברשויות מקומיות שבהן לא מקבלים שכר. אנו עדים לתופעה שבה המצב המתמשך של הרשויות המקומיות דוחה כוח אדם טוב מלהיכנס לרשויות המקומיות. רק אנשים בינוניים ומטה נכנסים היום לעבוד ולשרת ברשויות המקומיות. אני חושב שזו בעיה מבנית. זו לא בעיה מקרית - זו בעיה מבנית, ובסופו של תהליך היא גורמת לכך שהשלטון המקומי יהיה בעל כוח אפס מול כוח מרכזי ששולט בו ומנהל לו את כל העניינים. לכן, צריך להביא את העניין הזה בחשבון.
זה אחד הדחפים לכך שצריך לתמוך בהצעת חוק כמו זו שהבאתי בשבוע שעבר, שמספקת פתרון בסיסי ויסודי לבעיה, ולא רק כדי להעביר עוד חודש ועוד חודשיים. צריך להתמודד עם הבעיה של הרשויות המקומיות באופן יסודי, כדי שייווצרו תנאים שאנשים טובים, שעורכי-דין טובים, שמבקרי פנים טובים ירצו להיכנס ולעבוד ברשויות המקומיות.
אני חושב שמחובתה של הממשלה לפתור את המצוקה של העובדים שלא מקבלים את השכר שלהם. זה לא משכנע אף אחד כשאומרים שלא גובים ארנונה ולא גובים מים ולא מנהלים טוב. כל אלה אמתלות ריקות מתוכן. יש עובדים ברשות המקומית. בשבוע שעבר עמד כאן שר הפנים והתחיל לעבור בין עובדי הרשויות המקומיות לבין קבלן איסוף הפסולת ברשות המקומית. איזו המצאה גדולה, איזו השוואה אומללה. אין בסיס להשוואה בין הדברים. יש כאן רשות מקומית על-פי חוק שהממשלה מחויבת לה. חלק מתקציב אותה רשות מקומית בא מהממשלה, ולכן הממשלה לא יכולה לברוח מאחריות, לטוב ולרע - מצד אחד לדאוג לכך שיהיה ניהול תקין, ומצד שני שהעובדים של אותה רשות מקומית יקבלו את השכר הראוי.
לכן, אני רוצה להצטרף למה שחברי לסיעה אמר, שאנו קוראים לממשלה, לראש הממשלה, לשר הפנים, להתערב באופן אישי ולעסוק בעניין הזה ברצינות, ולא רק בניסיונות של הדחקה כאילו אין כאן בעיה. יש בעיה רצינית, יש בעיה אמיתית, והם צריכים להתייחס לבעיה הזאת ולפתור אותה. נאמר כבר כי עלות יום שביתה אחד עולה על כל השכר המולן וכל ההפסדים שמסביב. מה החוכמה בזה שלא יוזמים את הפתרון הזה בתוך שעה, ולא רק בתוך יום? גם חשוב מאוד שאנו נביע את הסולידריות שלנו כלפי העובדים שלא מקבלים את השכר שלהם עם השביתה במשק, אם הממשלה לא תמציא ולא תציג פתרון ראוי לבעיה הזאת.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו - אנו נערוך הצבעה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים שמענו נאום נרגש של ראש הממשלה הלא-פופולרי שלנו, שאמר לנו שהוא אולי לא פופולרי, אבל אין מה לעשות, הוא צריך בכל יום ללכת לעבודה. לדעתי, הוא כנראה לא עושה את עבודתו טוב, וזו הסיבה שהוא גם לא פופולרי. אבל דבר אחד אפשר לומר על ראש הממשלה, ואפשר לומר אותו בביטחון: ראש הממשלה הולך לעבודה ובסוף החודש הוא גם מקבל שכר על העבודה שהוא עושה, והוא לא עושה אותה טוב, לצערנו.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חבר הכנסת דב חנין, ראשות ממשלה זאת לא עבודה, זאת שליחות.
דב חנין (חד"ש):
הוא אמר את זה. אני מסכים לגמרי עם דברייך. אני חושב שכולנו לא הולכים לעבודה - כולנו מבצעים פה שליחות ציבורית. למרבה הצער, לא כך רואה את זה ראש ממשלתנו הלא-פופולרי. הוא לא רואה במצבו שליחות. הוא פשוט הולך לעבודה כמו כל פקיד טוב, וזה בסדר. שילך לעבודה ויעבוד, ונקווה שגם יצליח להביא תוצאות. למרבה הצער, המאפיין היחיד של עבודתו של ראש הממשלה הוא המשכורת שהוא מקבל בסוף החודש.
אני רוצה שיהיה לגמרי ברור, שעם כל הביקורת הקשה שיש לי על ראש הממשלה - ויש לי ביקורת קשה - אני לא מציע להלין את שכרו. אני חושב שכיוון שראש הממשלה כן מתייצב במקום עבודתו בכל שבוע ובכל יום, יושב ליד שולחן עבודתו ומנסה לעשות דברים, ככל הנראה – כך הוא לפחות מעיד על עצמו - אני חושב שהוא זכאי לשכר.
אבל הוא לא היחיד שזכאי לשכר. יש הרבה מאוד עובדי ציבור במדינת ישראל שדווקא עושים עבודה טובה, אדוני השר, שעושים עבודה ציבורית מאוד מאוד טובה, במסירות ובהקרבה, ולא מקבלים את שכרם ימים ושבועות, חודשים ושנים. ושנים. היתה פה בדיוני הכנסת העובדת הסוציאלית גברת מסארווא מטייבה, שלא מקבלת את שכרה כבר יותר משנתיים. ואני שואל את עצמי ואני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת: איפה הבושה? לאן נעלמה הבושה?
הרי היו גם בעבר כל מיני עוולות. יושב פה חבר הכנסת שרוני, שבוודאי ידע להעיד גם על העוולות שהיו בעבר. אבל לפחות בעבר היתה בושה. היו לפחות מתחמקים, מסמיקים, מכחישים, נעלמים, והיום - במקום בושה יש לנו איזו עזות מצח של ראש ממשלה שלפני שבועיים או יותר משבועיים מבטיח חגיגית: אני הולך להתערב אישית במשבר הרשויות. התערב ראש הממשלה אישית, ומה קרה? נראה שראש הממשלה בכל זאת לא עובד אם הוא לא מצליח לפתור בעיה שהיא בעיה באמת לא כל כך קשה.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה מצב שאיננו יכולים להשלים אתו. אני, כמובן, מברך את ההסתדרות הכללית על יוזמת השביתה הכללית במשק. אני חושב שאין שביתה מוצדקת מזו. אני חושב שהגיע הזמן שעובדי ישראל כולם יתייצבו לימינם של העובדים המוחלשים, העובדים המופקרים במועצות המקומיות וגם במועצות הדתיות, שלא מקבלים את שכרם במשך כל כך הרבה זמן; אנשים שמבצעים שירות ציבורי, מבצעים עבודה ציבורית, אבל כשבא הזמן לקבל את השכר, המערכת הציבורית מפקירה אותם. והיא מפקירה אותם בכל מיני תירוצים של ניהול לא תקין ברשויות המקומיות.
מה זו בעייתם של העובדים? הם עושים את העבודה. אם יש בעיה עם הרשות המקומית – חסרים צעדים למשרד הפנים לבוא לרשות המקומית בטענות? חסרים כלים למשרד הפנים לפעול נגד ראש הרשות המקומית אם הוא לא פעל כפי שצריך? הרי למשרדי הממשלה יש הרבה מאוד כלים.
מה שיש לנו, עמיתי חברי הכנסת, זה התנערות מוחלטת של המדינה מאחריות. ההתנערות הזאת נוגעת לעובדי הציבור, במקרה הזה - עובדי הרשויות המקומיות. ההתנערות הזאת נוגעת לציבורים נוספים של עובדים שגם הם נתונים במאבק על זכויותיהם.
היום, למשל, מתפרסם דין-וחשבון נוסף על מעמדם של המורים בישראל. מסתבר שמעמדם של המורים בישראל הוא בשפל המדרגה בהשוואה לכל מדינות המערב. שכרם של המורים הוא בתחתית סולם השכר של מורים בארצות המערביות המפותחות, ואחר כך אומרת לנו הממשלה הזאת - לא מתביישת לומר לנו שנושא החינוך עומד בראש סדר העדיפויות שלה. איך אפשר? איך אפשר לדבר בצורה כל כך לא ישרה, בצורה כל כך לא הגונה? אתם החלטתם לייבש את מערכת החינוך הציבורי? תגידו את זה. אתם החלטתם לייבש את מערכת הבריאות הציבורית? תגידו את זה. אתם החלטתם להרעיב את עובדי הרשויות המקומיות? תגידו את זה. הציבור הישראלי ייאבק. הציבור בארץ הזאת לא ישלים עם מדיניות של הפקרות חברתית כזאת.
אני מאחל לשביתה מחר הצלחה, ואני מקווה שהשביתה תצליח במקום שהממשלה הזאת נכשלה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. האם המסתייגים רוצים הצבעה או מסירים? מסירים. שלושתכם.
אנחנו עוברים להצבעה, רבותי, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 5-1 - 15
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 5-1 נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד - 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק - 17
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007, עברה בקריאה שלישית.
בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כיוזם החוק אני מבקש להודות למנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה חנה פריידין, ליועץ המשפטי עורך-הדין תומר רוזנר, שטרח באופן אישי גם על תיאום עם משרדי הממשלה, ויש לו מניות רבות בנוסח החוק, למזכירה ריקי אליה, לאנשי משרד הפנים, לנציגת הלשכה המשפטית דינה דומיניץ, שסייעה בידינו בתיאום, לנציגי משרד המשפטים, ללשכת המבקרים הפנימיים בראשותו של שלמה קלדרון, ללשכת המבקרים במשרדי הממשלה ולכל מי שטרח, ולכל סיעות הבית - לממשלה שהסכימה ותמכה בהצעת החוק ולכל חברי הכנסת. תודה רבה.
ה