קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008 [מס' כ/182; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) – קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת פינס, להציג את הצעת החוק. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות, וחבר הכנסת דב חנין ודאי יציג אותה. בינתיים, חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יבוא אלינו. קריאה: - - - אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): מתוק, דביק. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מדובר בהצעת חוק של חבר הכנסת אורי אריאל. גופים רבים, ואנחנו מדברים כמובן על עמותות, מקבלים תרומות ממדינות זרות ומגופים מדיניים זרים ומגופים סמי-מדינתיים. פעמים רבות תרומות אלו גם משמשות לפעילויות פוליטיות בישראל, אם כי רוב המקרים הם כמובן מקרים אחרים: שיתופי פעולה בתחומי המחקר, הבריאות, התרבות וכדומה. הצעת החוק, שכאמור יזם אותה חבר הכנסת אורי אריאל, לבשה צורות רבות. בסופו של יום אנחנו חוללנו בה הרבה מאוד שינויים. זו הצעת חוק שעוד התחילה להתקדם בכנסת הקודמת, ובזמנו עוררה סערת רוחות גדולה. אבל היום בעצם הגענו להסכמות מאוד רחבות, שקשורות בעיקר לצרכים של השקיפות בכל מה שקשור בתהליך קבלת התרומות האלה. לפיכך, כאמור, ההצעה באה להגביר את השקיפות בהתנהלותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותן על-ידי חיובן בפרסום תרומות מעל סכום מסוים המגיעות אליהן מגופים מדיניים זרים. הצעת החוק קובעת, כי כל עמותה שמחזורה השנתי עולה על 300,000 שקלים תחויב לציין בדוח הכספי המוגש לרשם העמותות אם קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות בסכום כולל העולה על 20,000 שקלים בשנה. עמותה אשר קיבלה תרומות כאלה בסכום האמור תציין לגבי כל תרומה את זהות התורם, את סכום התרומה, את מטרתה ואת התנאים לה, אם יש תנאים כאלה. נוסף על כך, הצעת החוק מציעה לקבוע כי יהיה על עמותה לפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע האמור. אם לעמותה, מסיבה כלשהי, אין אתר אינטרנט, יפרסם רשם העמותות את המידע באתר האינטרנט של משרד המשפטים. עוד קובעת הצעת החוק כי חובת הדיווח תחול אם העמותה ידעה או היה עליה לדעת שהתרומה הגיעה מישות מדינית זרה, והיא תידרש לעשות כל שביכולתה כדי לברר את מקור התרומה. הצעת החוק קובעת כי בפנקסי החשבונות שמנהלת העמותה תהיה הפרדה בין הפירוט הנדרש לגבי תרומות בכלל ובין הפירוט הנדרש לגבי תרומות מישות מדינית זרה. הפרדה זו בפנקסי החשבונות של העמותה נועדה אף היא להגביר את השקיפות ואת הפיקוח על תרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות. אבקש לציין כי ההגדרה של ישות מדינית זרה היא הגדרה רחבה, הכוללת, מלבד מדינות, גם ארגונים בין-לאומיים של מדינות, רשויות שלטוניות תת-מדינתיות וכן את הרשות הפלסטינית, האיחוד האירופי ותאגידים כגון אלה. לבסוף, מוצע לתקן את חוק החברות ולהחיל את ההסדרים שהוצעו לגבי עמותות גם על חברות לתועלת הציבור כהגדרתן בחוק זה, שכן העקרונות שבבסיס הצעת חוק זו יפים גם להן. להצעת החוק יש גם הסתייגויות: אחת מהותית של חבר הכנסת חנין, שמציע להעלות את הסכומים, והוא ינמק אותה, והשנייה לא מהותית אלא לצורך הנימוק והדיבור. אני אודה לכם אם תאשרו את הצעת החוק. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין יציג הסתייגות. בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, סביב החוק הזה יש ויכוחים, אבל אני לא רוצה לנצל את ההזדמנות של ההסתייגות הזאת כדי לנהל את הוויכוחים המהותיים האלה. אני רוצה לנמק בצורה לגמרי עניינית. חבר הכנסת סער, אני רוצה לנסות לשכנע אותך. גדעון סער (הליכוד): - - - דב חנין (חד"ש): מאה אחוז. אז אולי בכל זאת תשתכנע. קריאה: - - - דב חנין (חד"ש): אני אשמח. אני לא מנהל כרגע את הוויכוחים על החוק, עברנו את הוויכוחים. אנחנו בשלב ההסתייגויות, ואני רוצה לנמק בצורה לגמרי עניינית שתי הסתייגויות. אני מנמק אותן, ואני אומר את זה בצורה לגמרי פתוחה, כמי שבא מהחברה האזרחית. באתי מאותו עולם של ארגונים – התארגנויות וולונטריות של אזרחים ואנשים שרוצים לקדם דברים, שינויים בחברה הישראלית. חלק מהארגונים האלה נעזרים בהחלט בכספים של קרנות, כולל קרנות זרות. אני חושב שדיווח ושקיפות הם דבר מאוד ראוי, דבר חיובי, דבר חשוב. אני חושב ברמה העקרונית שבוודאי אם התרומות מגיעות ממדינות זרות צריכה להיות שקיפות רבה יותר וצריך להיות דיווח רב יותר, ועל כך אין לי ויכוח. על מה אני בכל זאת מתווכח? שתי הסתייגויות מהותיות. ההסתייגות האחת מדברת על הרחבת החובה שבחוק ממדינות וממוסדות אחרים ששייכים למדינה לתאגידים שכוללים גם קרנות, אם לתאגידים האלה יש מעמד סטטוטורי בחוק של מדינה מסוימת או אם למדינה מסוימת יש חלק מאותו תאגיד או מאותה קרן. התוצאה של הסעיף הזה, כפי שאני מבין אותו, היא הטלת נטל מאוד כבד על העמותות לבדוק מה המעמד של כל קרן שמקבלים ממנה כסף. כי העמותות, בוודאי עמותות קטנות, לא יודעות לבדוק אם הקרן הזאת יש לה מעמד סטטוטורי או אין לה מעמד סטטוטורי בדיני מדינה מסוימת, כזאת או אחרת. אני חושב שהנטל הזה הוא מוגזם והוא חורג ממטרתו של החוק, שהיא מטרה מאוד ברורה ומובהקת. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מתפלא דווקא עליך, לא בצורה הבוטה אלא בצורה - - - דב חנין (חד"ש): הידידותית. ראובן ריבלין (הליכוד): המאוד ידידותית. דב חנין (חד"ש): אני שמח. ראובן ריבלין (הליכוד): הכוונה היא לשקיפות. אני מאמין שאתה חושב שבחברה הוגנת צריך שתהיה שקיפות. דב חנין (חד"ש): אני בהחלט בעד שקיפות. חבר הכנסת ריבלין, אני רק אומר לך מה אני מציע - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אתה לא מתכוון שאני אבוא ואומר: קודם תיתן לי את כסף - - - אני מוכן לקבל גם מארגון פשע - - - דב חנין (חד"ש): חס וחלילה. יש הוראות שחלות על תרומות ויש הוראות שקיימות גם היום בחוק הישראלי בנוגע לחובות שקיפות. החוק הזה בא להרחיב חובות שקיפות, ואני לא מתנגד להרחבת חובות שקיפות, אבל אנחנו צריכים לאזן בין חובות השקיפות – שאני בעדן – של העמותות ושל הארגונים בחברה האזרחית לבין הטלת נטל, ופה אני מגיע להסתייגות השנייה שלי. החוק מטיל חובות דיווח יתירות, שימו לב, על עמותה שמקבלת סכום של מעל 20,000 ש"ח מצטבר לאורך השנה. ראובן ריבלין (הליכוד): אם יש לה 300,000 ש"ח - - - דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת ריבלין, בצדק אתה מעיר את הערתך, ואני רוצה לומר לך שעמותה שסדר הגודל של כלל פעילותה הוא 300,000 ש"ח היא במקרים רבים עמותה שבכלל אין לה פונקציונרים בשכר. היא מנהלת פעילויות, מקבלת על זה כספים, ואנחנו מדברים – שים לב, חבר הכנסת ריבלין – על סכום כולל לאורך השנה שהיא קיבלה מאיזו קרן, של 20,000 ש"ח מצטבר, שזה אומר שכמעט כל עמותה בישראל תצטרך לבצע את הדיווח העודף הזה. לכן, אני אומר גם ליוזם החוק וגם לחברי ועמיתי חבר הכנסת פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שהאיזון הנכון בחוק הזה יכול להישמר ויכול להיות ראוי יותר וטוב יותר אם שתי ההסתייגויות שאני מציע תתקבלנה. זאת אומרת, החוק יחול באופן מלא על מדינות, על גופים מדינתיים וכמובן על גופים מקומיים של המדינה וכדומה – זה אחד. ואנחנו נעלה במעט, חבר הכנסת ריבלין, את אותו סכום שאנחנו מדברים עליו מ-20,000 ש"ח ל-40,000 ש"ח, כדי שנמנע מצב שבו בעצם כל העמותות בישראל מעכשיו יצטרכו לבצע מערכת כפולה של דיווחים. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: נעבור להצבעה בקריאה שנייה. לסעיף 1 יש שתי ההסתייגויות. נצביע כעת על ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת דב חנין. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין הסתייגות 1 של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: נגד – 19, חמישה בעד, אין נמנעים. ההסתייגות הראשונה נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות השנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 20 נמנעים – אין הסתייגות 2 של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: נגד – 20, חמישה בעד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. נעבור להצביע על סעיף 1 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 24 נגד – 4 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד - 24, נגד – 4, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. לסעיפים 4-2 אין הסתייגויות, לכן נצביע עליהם כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 4-2 – 26 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 4-2 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: בעד – 26, נגד – 1, אין נמנעים. סעיפים 4-2 התקבלו. נעבור להצביע על שם החוק, כהצעת הוועדה, כי אין הסתייגויות. הצבעה מס' 6 בעד שם החוק – 25 נגד – 3 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 25, נגד – 3, אין נמנעים. אני קובע כי שם החוק כהצעת הוועדה התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 24 נגד – אין נמנעים – 2 חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד - 24, נגד - אין, נמנעים – 2. אני קובע כי הצעת החוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.