קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008
[מס' כ/166; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת ארדן ואיתם.
חלקה הראשון של הצעת החוק מעוגן בסעיף 1 להצעה, ועיקרו בעיגון סמכותו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה למחוק מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור, או שלא להעמיד לדין, ובכך להסיר אישומים כאמור הן מהרישומים המשטרתיים והן מתדפיס המרשם הפלילי.
סעיף זה בא להתמודד עם רישומם של תיקים שנסגרו במרשם הפלילי. מאחר שתדפיס המרשם הפלילי שאדם זכאי לקבל כולל גם רישומים בדבר תיקים סגורים, כלומר תיקים שנחקרו אך לא נמצא מקום להעמיד לדין בגינם, ומאחר שמעסיקים דורשים מאנשים פרטיים להעביר לידיהם את התדפיס האמור, מעגל האנשים שיש להם נגישות בפועל למידע בדבר תיקים שנסגרו הוא רחב. לפיכך, תיק שנסגר שרישומו מופיע בתדפיס המרשם עלול להכתים את שמו הטוב של האדם, והרישום לגביו מטיל חותם – סטיגמה – על בעל הרישום, בשל המציאות שבה רישום זה זולג מחוץ למעגל המורשים לעיין בו, גם לידיהם של מעסיקים פרטיים.
זאת ועוד, בניגוד להרשעות של ממש, שבחלוף תקופה מסוימת נמחקות מן המרשם, מחיקתם מן המרשם של רישומים בדבר תיקים שנסגרו אינה מוסדרת היום בחוק.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ארדן, אני שומע אותך עד כאן.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא אחת אנחנו פוגשים בחיילים ערב השחרור שלהם, בצעירים ערב כניסתם לשוק העבודה, שחטאו חטא לא גדול ואף לא - - -
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת גבאי.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ובגין אותו החטא הדברים לא הפכו למשפט ולהרשעה, ובכל זאת הם חרדים, ערב יציאתם לשוק העבודה, שמא אותו הכתם יתגלה.
משכך, מוצע לעגן בחוק את הסמכות הקיימת כבר היום לראש אח"מ, כפי שהיא קבועה בנהלים פנימיים של המשטרה, להורות על ביטול ברישומי המשטרה של רישומים בדבר תיקים שנסגרו. בשונה מהנהלים הקיימים היום במשטרה, הנותנים שיקול דעת מוחלט בעניין זה לראש אח"מ, מוצע כי מחיקה כאמור תעשה לפי אמות מידה שיקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
לצד הסעיף האמור, מוצע גם לחייב במחיקה אוטומטית – הכוונה היא למחיקה שבחובה –רישומים בנוגע לעבירות שאינן פשע – אני מדגיש, שאינן פשע. על-פי המוצע, בעבירות כאמור הרישום יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע – אני מדגיש – אלא אם כן החליט ראש אח"מ אחרת. עדיין שיקול הדעת הוא של ראש אח"מ, אלא שהחלטתו של ראש אח"מ תיעשה בהתאם לאמות מידה – כמו שאמרנו קודם – שיקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, ותתועד בכתב.
לסעיף מצורפת הסתייגות של השר לביטחון הפנים, שלפיה אמות המידה למחיקתם של תיקים סגורים מהמרשם תיקבענה בפקודות המשטרה ולא בתקנות באישור ועדת החוקה, כמוצע בהצעת החוק. כמו כן, מציע השר לביטחון הפנים למחוק את הסעיף המחייב במחיקה אוטומטית.
אני כבר מבקש מהחברים לדחות את ההסתייגויות האמורות, משום שהן נדונו לגופן ובהעמקה לאורך ישיבות ארוכות בוועדת החוקה. הוועדה סברה שיש מקום לקבוע את אמות המידה למחיקת הרישומים בחקיקת משנה, שתובא לאישור הכנסת, ולא להותיר זאת לשיקול דעתו הבלתי-מוגבל של ראש אח"מ. כן סברה הוועדה שאין מקום לחשש – שמייד יביע בפניכם השר – מההוראה המאפשרת מחיקה אוטומטית של תיקים סגורים – בשל החריג הרחב, המאפשר לראש אח"מ שלא למחוק תיקים כאמור, לפי אמות מידה שתיקבענה. כך למשל, אם יוחלט שבתיקים הקשורים לעבירות מין יש מקום להותיר את הרישום במשטרה לתקופה ארוכה יותר בשל אופיין הרצידיביסטי, הדבר יתאפשר, וכך בעבירות אחרות. קרי, שיקול הדעת המקצועי יישמר, לפי המסורת שהכנסת מקפידה עליה, שיישמר שיקול הדעת המקצועי כשחוק מובא לפניה.
אשר לחלקו השני של החוק, אדוני היושב-ראש, הוועדה בדיוניה למדה על מציאות שבה מעבידים שאינם זכאים לקבל מהמשטרה תדפיס של המרשם הפלילי בעניינו של עובד או מועמד לעבודה, עוקפים מגבלה זו על-ידי דרישה מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלתם, להעביר לידיהם את התדפיס. עושים את הדברים בשיטות משיטות שונות.
בעייתיות זו מחריפה בגלל שני טעמים עיקריים; הראשון, משום שעל-פי הפסיקה ומכוח סעיף 12 לחוק המרשם הפלילי מקובל שלאדם זכות עיון מלאה במרשם הפלילי בעניינו שלו; והשנייה, שתדפיס המרשם הפלילי כולל גם מידע רגיש, לרבות מידע על הרשעות שהתיישנו ונמחקו, שעליהן אנחנו מדברים בלבו של החוק הזה, וכן מידע על תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות.
לכן, סעיף 2 להצעת החוק בא להתמודד עם הבעייתיות האמורה מבלי לכרסם בזכותו של האדם לעיין בכל המרשם הפלילי בעניינו. משכך, אדוני, מוצע להחליף את סעיף העונשין בחוק בסעיף עונשי כללי, הקובע כי מי שהשיג או דרש מהמרשם מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו מאסר שנה וקביעת הוראה עונשית מיוחדת, שבצדה ייקבע עונש חמור יותר, החלה על מי שהשיג או דרש מהמרשם מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו. כן מוצע לקבוע כי במצבים אלה, של פערי כוחות, אין משמעות להסכמה של האדם למסירת התדפיס בעניינו.
חברי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לקבל את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולדחות את ההסתייגויות שתישמענה מייד לאחר דברי.
היו"ר אמנון כהן:
תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. לסעיף ראשון להצעת החוק יש מסתייג. השר לביטחון פנים יעלה ויציג את ההסתייגות שלו. בבקשה, אדוני.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת היום לקריאה שנייה ולקריאה שלישית היא הצעה ראויה, נכונה, למעט סעיף אחד, שבו עוסקת הצעת החוק, והוא קובע למעשה מחיקה אוטומטית בחלוף שבע שנים של רישום משטרתי. ואני אומר לעצמנו: ראוי לעשות הבחנה בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי. הרישום המשטרתי משמש את כל מערכת הביטחון במדינת ישראל – צה"ל, שב"כ, מוסד, גופים ביטחוניים אחרים וכמובן משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר.
היום ישבתי ארוכות עם אנשי ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות היושב-ראש, וניסיתי להסביר להם שהמחיקה האוטומטית היא מהלך שבעיני הוא רע לתכלית החוק. הוא רע, לעניות דעתי, גם לעבודת הוועדה, לעבודת הכנסת, לממשלה ובוודאי ובוודאי למשטרת ישראל ולמערכת הביטחון. ההסתייגות שלי נותנת את המענה, מענה סביר, הוגן, מקצועי, שעושה את הדברים בצורה מדודה, עם בקרה מאוד מאוד מסודרת, גם של השר וגם של ועדת החוקה, חוק ומשפט, עם אמות מידה שנקבעות במשטרה בצורה שקופה, ואני בשקיפות הזו רואה כוח.
לצערי, הוועדה בחרה להביא את הצעת החוק כמות שהיא ולא לקבל את ההסתייגויות. לכן, המלצתי היא לקבלו עם הסתייגות 2 בדף ההסתייגויות שלי, שמדברת על כך שתהיה תוספת שהיא קובעת את אמות המידה במשטרה בשקיפות מלאה, ועם הסתייגות 3 במסמך ההסתייגויות שלי לסעיף 1, שמדברת על מחיקת סעיף 1(ה) בהצעת החוק, שעוסק במחיקה האוטומטית שבהצעת החוק.
במציאות הזאת אני יכול לוותר על הסתייגות (1) שלי לסעיף 1. לכן, אני אומר לכם, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, שנראית אולי תמימה למראה, יש לה תכלית בעייתית בעיני, הייתי אומר על גבול הפסולה: לקחת את משטרת ישראל – כשמעל הדוכן הזה רבים מחברי הכנסת עומדים ומצהירים בריש גלי על הצורך לחזק את משטרת ישראל - הצעת החוק הזאת, ללא ההסתייגות שאני מעלה, ללא סעיפים 2 ו-3 בהסתייגויות שלי מחלישה את משטרת ישראל ודרכה – את מערכת הביטחון. אני קורא לחברי הכנסת, מעל הדוכן הזה, להביט רגע אחד מעל שולי אופוזיציה וקואליציה, מפלגה כזאת או אחרת, ולשאול את עצמנו את השאלה אם אנחנו רוצים לחזק את משטרת ישראל או לחורר אותה.
הצעת החוק הזאת, ללא ההסתייגויות, מחוררת אותה. הצעת החוק הזאת, עם הסתייגויות 2 ו-3 מחזקת אותה, תצביעו בהתאם להיגיון הזה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. יש מסתייג נוסף, חבר הכנסת גלעד ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
אני מוותר.
היו"ר אמנון כהן:
נעבור להצבעה על הצעת חוק המרשם פלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. לשם החוק אין הסתייגויות. אפשר להצביע כהצעת הוועדה, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד שם החוק – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 47, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק, כהצעת הוועדה, התקבל. לסעיף הראשון לחוק יש הסתייגות של השר לביטחון פנים. אנחנו מצביעים על ההסתייגות שמבקש השר לביטחון פנים. הצבעה על ההסתייגות.
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 17
נגד – 28
נמנעים – 1
ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 17, נגד – 28 נמנע אחד, אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 – חבר הכנסת ארדן, אתה רוצה להצביע על ההסתייגות שלך? זה גם על סעיף 1. אתה לא מצביע. אז אם מסירים את ההצעה, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה – סעיף 1 וסעיף 2 כהצעת הוועדה, כי לסעיף 2 אין הסתייגויות. הצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 47
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 47, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), שם החוק וסעיפים 1 ו-2, אושרו כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 3. יש הסתייגות של השר לביטחון פנים. נצביע ראשית על ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 3.
הצבעה מס' 17
בעד ההסתייגות – 16
נגד – 29
נמנעים – אין
ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 16, נגד - 29, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 3, כהצעת הוועדה, בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 47, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. מה השר מבקש?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש - - -
לימור לבנת (הליכוד):
באמצע הצבעה?
היו"ר אמנון כהן:
בין הקריאה השנייה לקריאה השלישית השר רוצה להגיד משפט.
ראובן ריבלין (הליכוד):
איך אפשר באמצע הצבעה?
מיכאל איתן (הליכוד):
לא בהצבעה, בכל שלב בדיון.
היו"ר אמנון כהן:
כבוד השר, מה ברצונך לומר לנו לפני הצבעה בקריאה שלישית? אני מבקש לא לצעוק, תנו לשר להתבטא, עם כל הכבוד. קריאה שנייה הסתיימה. לפני קריאה שלישית נותנים להגיד משפט. אם יש לכם הערה, נשמע גם אותה, אבל נכבד זה את זה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, אני מבקש למשוך את הצעת החוק.
היו"ר אמנון כהן:
לפי איזה סעיף?
יובל שטייניץ (הליכוד):
שר לא יכול למשוך חוק, זה לא חוק של הממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה לא חוק של הממשלה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
132(א). על-פי סעיף 132(א) - - -
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת סער, תסתכל על סעיף 132(א) ותגיב. זה לא קשור, אין קשר.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
לפי סעיף 132(א), למשוך את הצעת החוק ולהעלות אותה בשבוע - - -
קריאה:
תקריא את הסעיף.
היו"ר אמנון כהן:
אני אקריא. סעיף 132(א) אומר: "כל עוד לא נתקבל החוק בקריאה שלישית, רשאית הממשלה בכל שלב של הדיונים בוועדה" - - -
קריאה:
- - - זה לא נכון.
היו"ר אמנון כהן:
תנו לי לסיים את הסעיף. - - - "בכל שלב של הדיונים בוועדה או במליאת הכנסת, לחזור בה מהצעת החוק כולה, אם על-ידי הודעה בכנסת ואם על-ידי הודעה בכתב ליושב-ראש הכנסת". בבקשה, חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת מיקי איתן, אתה מוכן לשבת?
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני התייחס לסעיף 132 לתקנון, אשר הוא בפרק השביעי – הדיון בהצעות חוק מטעם הממשלה. זו לא הצעת חוק ממשלתית, ולכן אין השר ואין הממשלה כולה יכולה לבקש למשוך אותה. אני קודם כול מציע לממשלה למשול, אבל אם היא לא יכולה למשול, לפחות ללמוד את התקנון.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. נא להצביע.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו באמצע הצבעה.
הצבעה מס' 19
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 41, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, אושרה בקריאה שלישית. ממשיכים בסדר-היום.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כמה פעמים אתה ואני הגשנו הצעות חוק - - -
היו"ר אמנון כהן:
אבל השר מבקש לדבר, אפשר לתת לו לדבר? חבר הכנסת ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. לא נקלקל את הרגע החגיגי הזה ולא נדבר על התקרית המביכה. אני רוצה להודות, בראש וראשונה, ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפרופסור וחבר הכנסת מנחם בן-ששון, על כך שהתמיד בהחלטת הוועדה, ולהודות לכל חברי הכנסת. בשונה ממה שנאמר כאן, הצעת החוק הזאת לא רק שלא תחורר את המשטרה, אלא היא תחזק את אמון הציבור במשטרה ותגרום לכך שמשטרת ישראל לא סתם תאגור מידע שאיננו רלוונטי ועלול לפגוע בזכויותיהם של האזרחים, אלא תשמור אך ורק מידע רלוונטי לפעילותה. בכך עשתה הכנסת את האיזון הראוי בין יכולתה של המשטרה לתפקד ולשמור על החוק והסדר לבין זכויות האדם של אזרחי המדינה. תודה שוב לחברי הכנסת.