קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/153).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007, של חברת הכנסת ליה שמטוב וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק. יואל חסון (קדימה): כל הרעש שהוא עשה לי, והוא לא פה? אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תעבור לחוק הבא. יואל חסון (קדימה): אין החוק הבא. זה חוק חשוב, על זכויות עובד. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יהיה מחר. יהיה ביום רביעי. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני יודע שהוא – הוא דיבר אתי כל היום על החוק הזה. זה חוק חשוב, אני בטוח שהוא נמצא - - - הלכו לקרוא לו. היו"ר יצחק זיו: אנחנו נמתין דקה-שתיים, ואם הוא יגיע – נדון, ואם לא – נסיים. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה צריך להודות ליושב-ראש - - - דב חנין (חד"ש): אני מודה ליושב-ראש. היו"ר יצחק זיו: אני מדבר על הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, החוק שלפניכם הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר שעומדים בפני הכנסת הנוכחית, ואני שמח מאוד שהחוק הזה מגיע לשלב של קריאה ראשונה במליאת הכנסת. זוהי הצעת חוק שיוזמים לה רבים, ואני רוצה לציין את שמותיהן של חברות הכנסת ליה שמטוב ושלי יחימוביץ, שגם הן מיוזמות החוק החשוב הזה. החוק הזה בא לבצע מהפכה אמיתית בשוק העבודה הישראלי. בשנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, התרחבה אצלנו מכה, או מחלה חברתית קשה. המחלה הזאת היא מחלה של העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה, אם קבלני כוח-אדם או קבלני שירותים. נכון להיום, ההערכה המינימלית ביותר היא, שלמעלה מ-10% מהשכירים בישראל מועסקים באמצעות קבלני משנה, אם זה קבלני שירותים או קבלני כוח-אדם. התופעה הזאת הולכת ומתרחבת. בין העובדים האלה שיעורים גבוהים במיוחד של אוכלוסיות מוחלשות כמו נשים, מצטרפים חדשים לשוק העבודה – צעירים, עולים חדשים, אנשים שההשכלה הממוצעת שלהם נמוכה קצת יותר, אבל עובדי קבלן יש היום בכל התחומים; גם בהוראה ואפילו ברפואה. המחלה הזאת הולכת ומתמשכת. שיעור עובדי הקבלן בישראל גבוה בהרבה משיעורם של עובדי קבלן בחברות מערביות אחרות. גם משך הזמן הממוצע של העסקת עובדים במתכונת של העסקה באמצעות קבלן משנה, גבוהה באופן משמעותי מהממוצע בארצות אחרות. בישראל ההעסקה עומדת על 19.5 חודשים בממוצע, לעומת שבעה חודשים בארצות-הברית, למשל. 45% מעובדי הקבלן מועסקים במגזר הציבורי. ויש, לצערנו הגדול, משרדי ממשלה המשתמשים בתבנית ההעסקה הזאת באופן גורף ומעסיקים בדרך הזו אלפי עובדים. אמרתי שהמחלה הזאת, של עבודת קבלן או עבדות קבלן בחברה הישראלית, הולכת ומתרחבת. והסיבה לכך שהיא הולכת ומתרחבת היא שזו הפכה להיות מתכונת נוחה מאוד עבור מעסיקים להתחמק מהאחריות שלהם לשכרם של העובדים, להתחמק מהאחריות שלהם לתנאי העבודה של העובדים. באים המעסיקים ואומרים: אלה אינם עובדים שלי, אלה הם עובדים של קבלן המשנה. שולחים המעסיקים הראשיים לקבלן המשנה, קבלן המשנה מפנה בחזרה למעסיקים הראשיים. היה לנו דיון מאוד קשה ועצוב בוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר פגשנו שם את הקלדניות שמועסקות ברשות הדואר בתנאים איומים. הן באות ומתלוננות על תנאי עבודתן ועל שכרן. אומרת רשות הדואר: אלה לא עובדים שלנו, אלה הם עובדים של חברה קבלנית. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): קלדניות שלנו נהנות מתנאים יותר טובים? דב חנין (חד"ש): קלדניות שלנו – אתה מתכוון לקלדניות של שירות הדואר. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): של הכנסת. דב חנין (חד"ש): אה. שאלה טובה מאוד, חבר הכנסת אריאל, שאלה טובה מאוד. אני חושב שגם אנחנו, בכנסת, צריכים לבחון היטב איך הבית שלנו מתנהל בתחום הזה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אולי נהווה דוגמה ואחרי זה - - - דב חנין (חד"ש): אתה צודק. אתה בהחלט צודק. באה רשות הדואר ואומרת: אלה אינן קלדניות שלנו. האחריות היא של החברות הקבלניות. באות החברות הקבלניות ואומרות: אנחנו לא אחראים, כי הן עובדות בחצרו של המעביד, שהוא רשות הדואר. הדפוס הזה מאוד מוכר ומאוד ידוע. כל אחד מגלגל את האחריות על הגורם האחר ומי שמשלמים את המחיר הם עובדי הקבלן או עבדי הקבלן. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, שהשכר הממוצע של עובדי קבלן עומד היום על כ-60% מהשכר הממוצע במשק, ורק 5% מעובדי הקבלן משתכרים 25 שקל לשעה או יותר. גם כאשר משולם לעובדים האלה שכר יסוד השווה לשכר עובדים מקבילים בארגון, הם אינם זוכים לתוספות שונות המעוגנות בהסכמים הקיבוציים, המהוות חלק נכבד מהשכר החודשי בפועל. זכויות עובדי קבלן מופרות בכל המישורים. בין ההפרות השכיחות ביותר: אי-תשלום שכר מינימום, אי-תשלום בגין שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, אי-תשלום פיצויי פיטורין, אי-תשלום זכויות סוציאליות, מניעת חופשות, אי-תשלום בגין חופשות, ניכויים וקנסות בלתי חוקיים, שבירת התארגנויות עובדים ומניעת הזכות להתארגן. ברור לחלוטין שההעסקה באמצעות קבלני משנה איננה בחירה של העובדים אלא אילוץ שהעובדים נאלצים להיכנע לו בגלל העדר הזדמנויות אחרות בשוק העבודה לקבוצות עובדים מאוד גדולות, ובשל רצונם של המעסיקים להעסיק עובדים דווקא במסגרות האלה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו גיבשנו את הצעות החוק שלנו, שהיום למרבה השמחה מגיעות לכנסת לקריאה ראשונה. הצעת החוק המובאת בפניכם באה לפתור את הבעיה באופן יסודי. היא באה למנוע את ההתעלמות של מקבל השירותים מהדאגה לזכויות העובדים שבפועל מבצעים עבודה בחצריו. מדובר במי שהזמין שירות שמרכיב עיקרי בו הוא הצבת כוח-האדם בחצריו של המעסיק, ובלבד שהשירות הוא שירות מתמשך ולא חד-פעמי ונועד לביצוע משימה שאינה חולפת במהותה. מנגד, אנחנו לא מדברים על מזמין יחיד שהזמין שירות שלא למטרת עסק או משלח יד. אני רוצה להדגיש: החוק המוצע חל גם על המדינה כמזמינת שירותים, אבל חזקה היא בידנו שהמדינה בוודאי איננה רוצה לעמוד במצב של הפרת חוקי המגן; המדינה בוודאי מחויבת לביצוע חוקי המגן ולביצוע הסכמי העבודה, ההסכמים הקיבוציים וכדומה. ולכן, ההערכה של הוועדה כפי שהיא עומדת לפניכם היא שלחוק הזה אין עלות תקציבית. אני רוצה להדגיש שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מאוד מידתית. היא קובעת מנגנונים מאוד מדויקים מתי קמה אחריותו של המזמין. האחריות הראשונית נותרת של קבלן השירותים, אבל כאשר קבלן השירותים לא ממלא את חובותיו כלפי העובד, יש אפשרות למסור למזמין הודעה על אי-מילוי החובה, ואז - אחרי זמן ביניים מסוים שקבוע בחוק, שנועד לאפשר למזמין לגרום לקבלן השירותים למלא את המחויבות שלו כלפי העובד - יכולה האחריות הזאת לקום גם כלפי מזמין השירותים. אני רוצה להדגיש שהחוק הזה יוצר מנגנוני אכיפה שאינם נשענים רק על המדינה. ההודעה למעסיק בפועל יכול שתימסר בידי מפקח עבודה שמונה לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי החוק המוצע, אבל יכול להיות שהעובד עצמו יגיש אותה ישירות - לרבות באמצעות ארגון עובדים, או בהסכמת העובד גם באמצעות ארגון העוסק בקידום זכויות עובדים. רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק ערכי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת משה שרוני, שניהל את הדיונים בחוק בתקיפות אבל גם בתבונה רבה. אני רוצה להודות לו על העבודה המסורה על החוק. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שעשה עבודה רבה בהכנת החוק הזה לקריאה ראשונה. אני מקווה, עמיתי חברי הכנסת ואדוני השר, שכולנו יחד נתייצב היום ונצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אני מזמין את חבר הכנסת משה שרוני. משה שרוני (גיל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדי השר, רבותי, החוק הזה מאוד חשוב, ובדיונים שהיו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, נציגי האוצר ויתר הנציגים של הממשלה לא אמרו שום מלה. לא מדובר על עלות. אם הממשלה מעסיקה קבלנים או קבלני משנה, היא כמו כל חברה אחרת שמעסיקה. אני חושב שהגיע הזמן שגם הממשלה תתעשת, ויתר החברות. יש תקנים - לקחת אנשים בתקנים שיהיו קבועים, שלא יהיו תלויים בחברות קבלנים ובקבלני משנה. אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר. אני בטוח שכל חברי הכנסת יתמכו בחוק הזה, שהוא צודק בהחלט, מעל ומעבר, בקריאה ראשונה. תודה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): שרוני, יישר כוח. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת משה שרוני. מוזמנת חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, את רוב הדברים שרציתי לומר אמרו חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת משה שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. מי שקצת עסק בנושא יודע שהצעת החוק לא נולדה אתמול. היא עברה תהליך ארוך, קשה ומייגע עד לרגע הזה. אני גם יודעת שזה לא סוף הדרך אלא רק ההתחלה, עם תקווה לסיכוי אמיתי לעשות שינוי בתחום. מי שיודע - הצעת החוק הזאת נולדה עוד בכנסת השש-עשרה אצל חבר הכנסת לשעבר יגאל יאסינוב. היום תצא מהכנסת הצהרה חשובה. עובדי הקבלן שחשו שהכנסת הפנתה להם עורף ידעו שהיום הכנסת מתייחסת למצוקתם ומתכוונת לעשות שינוי. כמי שהקימה את השדולה למען זכויות עובדי הקבלן, אני רוצה להצטרף לברכות של חברי חברי הכנסת, להודות לכל חברי הכנסת בבית הזה וגם להודות לכל הארגונים: לאגודה לזכויות האזרח, לארגון "צנטוריון", שמפנה אלי פניות רבות, ולכל הפעילים שעושים לילות כימים ועוד ימשיכו לעשות ולפעול למען הזכויות של עובדים מנוצלים. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפנינו היא נקודת ציון חיובית, והיא גם התקדמות בזכויותיהם של עובדי קבלן לעומת מה שקורה בשטח היום. השוק הזה של עובדי קבלן הופך לשוק של עבדים, של אנשים כמעט משוללי זכויות, שצריכים לרוץ ולהתגלגל בין מזמין העבודה לבין הקבלן בפועל. אני באמת הייתי רוצה שכל התופעה הזאת של עובדי קבלן תחלוף מההוויה הישראלית, אבל למרבה הצער הדברים הם לא כך. זה לא רק השוק הפרטי שהולך על עובדי קבלן, אלא אפילו מוסדות המדינה מאמצים את הנוחות הזאת - במרכאות כפולות ומכופלות - ומזמינים עבודה דרך קבלנים. לדעתי, הצעת החוק היא חיובית, ואני מתרשם שמשרד האוצר, משום-מה, מנסה לחבל בהצעת החוק הזאת, שמטילה אחריות על הקבלן וגם על מזמין העבודה, ואני קורא לממשלה לתמוך בהצעת החוק הזאת ולקדם אותה. בסופו של דבר, כל טענה שזה כאילו עולה משהו לכספי הציבור, זה דבר חסר כל יסוד. מי שמזמין עבודה צריך לשאת באחריות לעבודה ולא רק להתחבא מאחורי קבלן שמנסה לשלול את הזכויות של העובדים, או חושב שהוא יכול לברוח ולשלול את הזכויות שלהם. על כן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה חשובה וצריך לקדם אותה מהר ככל האפשר. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה, הדובר הבא, חברת הכנסת שלי יחימוביץ - אינה נוכחת; חבר הכנסת רן כהן - אינו נוכח; חבר הכנסת יורם מרציאנו - אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד נפאע - אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – מוותר; חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, אני רוצה לברך את המציעים. אני חושב שמדובר בהצעת חוק מאוד חשובה, מאוד נחוצה, וכולנו כאן, שעוקבים אחרי מה שקרה בשוק העבודה הישראלי – אסור לנו להישאר אדישים לנוכח המציאות. זה לא דבר שקורה עכשיו, חבר הכנסת ברכה, זו תופעה רבתי בלתי נסבלת יותר, לפי דעתי, שהכנסת חייבת להפסיק אותה. ותדעו לכם, החטא הקדמון התחיל בממשלה ובשלטון המקומי. כשהחליטו להחליף תקנים בתקציב החליטו בעצם לא לתת לאנשים קביעות ולא תנאים סוציאליים ולהעסיק אנשים בעלות מעביד אפס או בעלות מעביד שהיא ברמת המשכורת. הגיעה התופעה כדי כך, שכפי שאתם רואים, אנשים עובדים בחברות כוח-אדם, במשרדים, כשהם בעצם עובדים נפקדים. הם עובדים באמצעות שליח שנים ארוכות ללא תנאים, ללא קביעות, ללא שום דבר. בזמנו היה מעשה שניסו לעשותו, אבל הצעת החוק של עמיר פרץ, לפי מיטב ידיעתי, הסתיימה בלא כלום והתופעה רק התרחבה והעמיקה. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת, שהיום נאשר אותה בקריאה ראשונה, היא נדבך חשוב מאוד לשינוי. אני מקווה באמת, אני אומר לך, שרוני, אתם דנים בה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מקווה שתכללו בתוכה את כל המרכיבים הנדרשים כדי לעשות שינוי יסודי לפני הקריאה השנייה והשלישית. אני אומר לך את זה כמי שאיננו חבר בוועדה שלך, אבל רוצה לקוות שהוועדה תוציא מתחת ידיה מוצר שיעשה שינוי וייתן לאנשים שעובדים היום בחברות כוח-אדם את התנאים, את הזכויות, את הפנסיה, את קופת התגמולים ואת כל מה שמגיע להם כבני אדם, כאזרחים במדינה הזאת, שאמורה להיות מדינת רווחה. אני מאוד מקווה שבאמצעות הצעת החוק החשובה הזאת הכנסת תעשה מעשה, אומנם מאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אחרון הדוברים - חבר כנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש כנסת נכבדה, למעשה החוק בא להטיל אחריות והתייחסות לגורמים נוספים. לדעתי, כשבאים לחלק את האחריות שלא רק מי שאחראי לכוח-אדם, קבלן כוח-אדם, לא הוא האחראי, אלא למעשה גם מי שמשתמש באותם שירותים. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת דב חנין. מה קורה עם אדם פרטי - - - דב חנין (חד"ש): זה לא חל. נסים זאב (ש"ס): זה לא חל. אבל כשאנחנו מדברים ברשויות מקומיות, זה כן חל. אני חושב שפה צריך מאוד להגדיר, מה קורה אם זה מוסד פרטי? בית-ספר למשל, שמקבל עובד ניקיון אחד או שניים מחברת כוח-אדם. האם גם הוא צריך לבדוק איזה תנאים נותן קבלן כוח-האדם? אם זה בית-ספר, גם הוא אחראי? מה ההבדל? למה אדם פרטי לא ובית-ספר כן? ואם זה בית-ספר פרטי או ממלכתי, יש הבדל? אם זה תלמוד- תורה או גן-ילדים? יש הבדל? אין לזה סוף. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת זאב, לשאלות האלה יש תשובות מדויקות בחוק. נסים זאב (ש"ס): אז אני רוצה לומר לך, אני לא כל כך שלם עם החוק הזה אם ההגדרות האלה הן לא חד-משמעיות, ואם אתה מדבר כלפי ממשלה, כלפי רשויות, אני מסכים אתך. כשאתה מדבר בסקטור הפרטי, וזה לא משנה אם זה מוסד, אם זה גן-ילדים, אם זה אדם פרטי, זה לא יכול לחול עליו. אדם פרטי לא יכול לבדוק את קבלן כוח-האדם, אלא אם כן אתם פשוט רוצים לחסל את כל המנגנון הזה שעושה עבודה טובה. אתה יכול לבוא ולהחמיר על קבלן כוח-האדם, לבדוק אותו, לחייב אותו. למשל, היתה הצעה שקבלן כוח-אדם יפקיד חצי מיליון שקלים או מיליון שקלים כדי שנוכל לבקר ולחייב אותו שייתן את כל התנאים הסוציאליים. אם אתה לא יכול לחייב אדם פרטי שיהיה המפקח על אותו עובד, גם אי-אפשר לדרוש את זה ממוסדות פרטיים. ואני מבקש שבחוק הזה, דב חנין ידידי, תעמוד על זה שכל מה שקשור למסעדות, למשל - מה קורה אם זה מסעדה? מה קורה אם זה חנות? יש לי שני עובדים, יש לי עובד אחד. אני גם צריך להיות אחראי על זה? הבעיה לא פשוטה, כי מה שקרה, כמו שאמר חבר הכנסת פינס, בא משרד הפנים ואמר: אני רוצה קיצוץ של 20% בתקנים, בכוח-אדם. הרשויות היו צריכות לבצע. מה הם עשו? הקימו עמותות והפעילו את העובדים דרך העמותות. אפשר לדרוש שאותם עובדים יהיו להם אותם תנאים, אבל כשמדובר במנגנון פרטי, וזה לא משנה אם זה מסעדות, אם זה בתי-ספר, אם זה גני-ילדים – אי-אפשר לחייב שהמזמין יהיה אחראי על כוח-אדם והוא יעשה את עבודתו של אותו קבלן, שהוא ורק הוא אחראי על הנושאים הסוציאליים ועל זכויות העובדים. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מצטרף לברכות על הצעת החוק היוצאת מן הכלל שהובאה הפעם בפני הכנסת. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 18, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע בזאת שהצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים, התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.