קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 [מס' כ/135; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת גלעד ארדן. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3) לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, קובע תנאים לזכותו של זכאי, כפי שהוא מוגדר בחוק, לרכוש דירה ציבורית במחיר מופחת באמצעות מענק שיקבל ואשר ימומן מתקציב המדינה. החוק התקבל בכנסת ב-19 באוקטובר 1998, אך בשל עלותו התקציבית וביוזמת הממשלות נדחתה תחילתו פעם אחר פעם במסגרת חוקי ההסדרים במשק המדינה. הדחייה האחרונה נעשתה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2006, שקבע שחוק הדיור הציבורי ייכנס לתוקפו רק ב-1 בינואר 2009. בתקווה שניתן יהיה סוף-סוף ליישם את החוק, יזמו חברי הכנסת רן כהן ויורם מרציאנו כמה שינויים חשובים בהוראותיו – שאת עיקרם אפרט מייד – שיש בהם, מחד גיסא, כדי להפחית את עלותו התקציבית, ומאידך גיסא, להביא ליישומו באופן נאות וצודק יותר. זה המקום להזכיר שאף שהממשלה הקפיאה כמה פעמים את יישום החוק, עצם קבלתו בעבר, בזכות יוזמתו של חבר הכנסת רן כהן, הביא לכך שהממשלה יזמה מבצעים ברוח חוק הדיור הציבורי למכירת דירות בדיור הציבורי לזכאים שהתגוררו בהן תקופה ארוכה, ומכוח מבצעים אלה כ-30,000 משפחות כבר רכשו את דירותיהן. התיקון הראשון בהצעת החוק נוגע להגדרת זכאי שבחוק הדיור הציבורי. הצעת החוק קובעת כי זכאי יהיה מי שמתגורר כדין או לפי חוזה תקופה של חמש שנים רצופות לפחות בדירה ציבורית, ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו, החל במועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים. במהלך הדיונים ביקש משרד האוצר להחליף הגדרה זו ולקבוע שהגדרת זכאי תהיה בהתאם לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992. זכאי לפי החוק האמור הוא מחוסר דיור, ושימו לב: הוא זכאי לסיוע לפי כללי משרד הבינוי והשיכון הנקבעים לפי אותו חוק בתיאום עם משרד האוצר. הגדרה זו, חברי חברי הכנסת, מחביאה תנאי זכאות לא ידועים ולא ברורים, כך הסתבר לנו, כי לפי הכללים מותנית הזכאות בין היתר בכך שבבעלות הזכאי לא היתה דירה משנת 1971. תשומת לב ועדת הכלכלה הופנתה לשינוי הגורף בזכאות הנובעת משינוי ההגדרה רק בעקבות דיון חוזר בהגדרה החדשה, שבעקבותיו החליטה ועדת הכלכלה שלא לקבל את השינוי שהוצע על-ידי משרד האוצר, שכן לא ראוי לבחון את הבעלות של מבקשי הדיור הציבורי כל כך הרבה שנים לאחור, וייתכן שאנשים מצבם הורע משמעותית עם השנים, ולא צריך בשל כך לבוא אתם חשבון למעלה מ-35 שנה מאוחר יותר. חמור מזה, לנוהל של משרד יש מעמד נמוך אף מזה של תקנות, והוא ניתן לשינוי בכל עת ללא כל בקרה חוץ-משרדית, ומובן שניתן לשנותו ללא פיקוח פרלמנטרי. לפיכך, משמעות שינוי ההגדרה בהתאם להצעת האוצר היא שחוק שהכנסת חוקקה יהיה למעשה כפוף לנהלים פנימיים של משרד, ואני סבור שאסור בשום פנים ואופן לכנסת להסכים לדבר כזה. למעשה, באמצעות שינוי הנוהל אפשר יהיה לעקר את החוק מתוכנו. הסדר זה, שהוצע על-ידי משרד האוצר, נראה לנו פגום לחלוטין, והוועדה החליטה שלא לקבלו. לצערי הרב, ולא בפעם הראשונה, שר האוצר הגיש הסתייגות לעניין זה, שמראה על חוסר רגישות - - רן כהן (מרצ): - - - גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): - - ובשל העניין העקרוני אני מבקש מכם לשמור על כבוד הכנסת ועל יכולתה לחוקק חוקים אפקטיביים ולא אות מתה, ולדחות את ההסתייגות של שר האוצר. תיקון אחר מתייחס לסעיף 3 לחוק הדיור הציבורי, הקובע כי מחירה של דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי החוק יהיה המחיר הבסיסי, כלומר מחיר השוק כפי שקבע השמאי הממשלתי, וממנו יופחת מענק מותנה, המחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי ובהתאם למספר השנים שבהן מתגורר הזכאי בדירה הציבורית. בהתקיים תנאים מסוימים, המפורטים בחוק, הופך המענק המותנה למענק. בנוגע לזכאי המתגורר באזור עדיפות, בהתאם להצעת החוק תהיה תקרת שיעור המענק המותנה גבוהה יותר מזו הקיימת היום בחוק. גם למחיר הבסיסי שממנו יחושב המענק המותנה קובעת הצעת החוק תקרה גבוהה יותר מזו הקיימת כיום. כך, למשל, בהתאם להצעת החוק, באזורי עדיפות לאומית, שאותם יקבע שר הבינוי והשיכון לפי המפה הידועה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובהתאם לאמות מידה שייקבעו, תעמוד תקרת המענק המותנה על 90% מהמחיר הבסיסי, ובאזור אחר – על 82.5% מהמחיר הבסיסי. זאת, במקום תקרת המענק המותנה העומדת כיום לזכאי שאינו נכה – 85% מהמחיר הבסיסי. בהצעת החוק אף קיים מנגנון שונה מזה הקיים היום בחוק בנוגע לחישוב אחוזי הנחה לזכאים לפי חוק הדיור הציבורי, כמפורט בהצעה. לבסוף, ההוראה החשובה ביותר בהצעת החוק קובעת כי יבוטל סעיף 23 לחוק ההסדרים לשנת 2006, הדוחה את מועד תחילתו של חוק הדיור הציבורי ל-1 בינואר 2009. עם זאת, בהתאם להסכמת המציעים עם הממשלה, תחילתו של החוק המתוקן תהיה רק ב-1 בינואר 2011. עד אז, לפי הצהרות נציגי הממשלה לפרוטוקול הוועדה ובפני הוועדה, ובהתאם לסיכום האמור בין המציעים לממשלה – שנעשה גם בתיווכו המבורך בעניין של יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת חסון – בתוך ארבעה שבועות מיום פרסומו של החוק, אם יתקבל, תצא הממשלה במבצע מכירת דירות ציבוריות בהתאם לרוח החוק. וכמובן, אם זה לא יקרה אני מקווה שהכנסת בתחילת המושב הקרוב תסיק את המסקנות. אף שתחילת החוק תהיה כאמור רק בינואר 2011, תקנות ראשונות לפי החוק יותקנו עד סוף שנת 2009, כאשר בתקנות שיותקנו ייקבע שמועד תחילתן יהיה עם מועד תחילת החוק המתוקן. על-ידי התקנת התקנות כאמור תצהיר הממשלה כי אכן בכוונתה ליישם את החוק כשיגיע מועד תחילתו, ולא לדחות שוב את יישומו כפי שנעשה בעשר השנים האחרונות. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. כאמור, אני מבקש מכם לדחות את הסתייגותו של שר האוצר, ולקבל את הסתייגותו של חבר הכנסת משה כחלון. כפי שאמרתי, מדובר בהצעת חוק חשובה מאין כמותה, חברתית, שתעשה צדק עם אלפי משפחות במדינתנו, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהסתייגויות. חבר הכנסת רן כהן, אדוני מוותר? רן כהן (מרצ): לא. היו"ר דוד רותם: הם יביאו את שר האוצר, תדבר בתור מודה. רן כהן (מרצ): אני אדבר בתור מודה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, מוותר? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): כן. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כחלון – מוותר בשלב הזה. חבר הכנסת חסון – מוותר? יואל חסון (קדימה): אני לא מוותר. היו"ר דוד רותם: למה לא מוותר? יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת כהן ויתר? היו"ר דוד רותם: כן, הוא יודה בסוף. חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח. יואל חסון (קדימה): אני לא מוותר. היו"ר דוד רותם: אדוני רוצה לעלות, אדוני יעלה. יואל חסון (קדימה): מי קודם, אני או הוא? היו"ר דוד רותם: הוא היה לפניך, אבל הוא ויתר. משה כחלון (הליכוד): אתה ויתרת בשמי. אני לא ויתרתי. היו"ר דוד רותם: יש לאדוני אחר כך הסתייגות לסעיף 8. בסעיף הזה אדוני רק מסתייג לשם דיבור. קודם אלה שבסעיף 1 להסתייגויות דיבור. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו דנים פה בבית הזה באחת מהצעות החוק החשובות ביותר בעיני, ואני מברך כמובן את יוזמי הצעת החוק, חבר הכנסת רן כהן וחבר הכנסת יורם מרציאנו. אני כמובן לא חלק מיוזמי החוק, אבל היתה לי הזכות - - רן כהן (מרצ): יש לך חלק גדול. יואל חסון (קדימה): תודה רבה. - - אולי ברגע הקריטי ביותר לבוא מתוך עמדתי כיושב-ראש הקואליציה ולמצוא את הנוסחה שתאפשר את יציאתו לדרך של המבצע הזה ושל החוק הזה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני, להיות מיילדת זה לא דבר קטן. יואל חסון (קדימה): כן, נכון. בסופו של דבר צריך את עזרת המיילדת. מגיל מאוד מאוד צעיר, כשעוד הייתי עוקב אחרי הפוליטיקה, תמיד רן כהן היה מזוהה עם החוק הזה, מי שמדבר על זה, מקדם את זה ויוזם, וכמו שנאמר, בזכותו מבצעים רבים יצאו לדרך, והיום יורם מרציאנו שותף לו. חשוב שהכנסת תדע את שלבי הפעולה בנושא הזה. באמת הובאה הצעת חוק לוועדת הכלכלה, וברגע הקריטי הצלחנו להגיע לנוסחה מוסכמת עם האוצר, עם המציעים, מרציאנו וכהן, שחתמו על הסכם במעמד שר השיכון ושר האוצר – שגם חתמו בעצמם, והביאו למעשה קודם כול לדבר חשוב, לחקיקת החוק הזה, גם אם כניסתו היא ב-2011. עצם זה שחוק מחוקק זה חשוב. ההסכם אומר שמרגע שיש חוק, בתוך ארבעה שבועות יוצאים המבצעים של מכירת הדירות לדרך, בקריטריונים שמוצגים פה בהצעת החוק הזאת. כמו שאמרתי, היתה לי הזכות להיות שותף לזה. יש כאן אנשים המכהנים בכנסת עשרות שנים, יש כאלה שהם בקדנציה השנייה או השלישית. זו לי הקדנציה הראשונה. זה אחד החוקים שבעיני באמת אפשר לקרוא לו חוק שמשנה חיים, חוק שנותן לאנשים עתיד, ולא רק לאלה שחיים בבתים היום, אלא גם לבניהם, ליורשיהם ולדור הבא. כל אדם במדינת ישראל ראוי שיהיו לו הזכות וההזדמנות לקנות בית, להיות הבעלים של הבית שבו הוא מתגורר ולקבל את הזכות לקנות את הבית גם בתנאים שיתחשבו בעובדת המגורים שלו בבית הזה, בתנאיו וכיוצא באלה. לכן אני שוב מברך את היוזמים. הנוסחה הזאת שהוצגה היתה נוסחה מוסכמת, והלכנו אתה יד ביד עם המציעים. יש מצד אחד הסתייגות של חבר הכנסת כחלון ומצד שני הסתייגות של שר האוצר. שר האוצר יסיר את הסתייגותו אם חבר הכנסת כחלון יסיר את הסתייגותו. אני מקווה, אני חושב שזה גם על דעת המציעים, שיוסרו כל ההסתייגויות האלה, נוכל לקבל את החוק הזה ולצאת לדרך, ובעיקר נאפשר למציעים לעמוד במלתם. אם ההסתייגויות יעברו, לצערנו תהיה דרישה, יהיו בעיות וזה ייצור הפרה של ההסכמים. צריך לצאת לדרך ולהסיר את ההסתייגויות. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת חסון. חבר הכנסת גבאי – איננו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – לא נוכח; חבר הכנסת אילטוב – איננו נוכח; אדוני שר האוצר – איננו נוכח. חבר הכנסת משה כחלון - בבקשה, אדוני. רן כהן (מרצ): אני מבקש הודעה אחריו. משה כחלון (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הגשתי הסתייגות למועד התחילה של החוק. החוק לפי הסיכום אמור להיכנס לתוקף ב-2011. אני מאוד מעריך את שני המציעים, אני גאה אפילו להיות חלק מהוועדה שאישרה את זה, אבל לדעתי המועד הזה מאוחר מדי, זה מועד רחוק, ויש גם סכנה – אסור לנו לטמון את הראש בחול – שהחוק הזה יבוטל. כרגע הוא מוקפא עד 2011, ולכן הגשתי הסתייגות, וההסתייגות שלי מדברת על כך שהחוק ייכנס לתוקף מייד, ב-1 בינואר 2009, וזה היה הדבר הנכון לעשות. היות שהיו פה סיכומים עם האוצר לגבי המועד, אני כמובן אתמוך בכך שזה יהיה ב-2011, אף-על-פי שאני רואה איך מרמים פה, לצערי, אבל זה מה שיש כרגע, ואנחנו הולכים עם זה. הדבר השני, שוחחתי עם נציגי האוצר וחבר הכנסת כהן, והיתה פה גם פנייה של יורם מרציאנו וגם פנייה של חבר הכנסת חסון, ואני נענה לפנייה שלהם להסיר את ההסתייגות רק בגלל סיבה אחת – שהאוצר הסיר הסתייגות – סלחו לי על הביטוי הלא-פרלמנטרי; זה לא יהיה ביטוי קשה וקיצוני כמו של גדעון סער. היו"ר דוד רותם: הביטוי של גדעון סער לא היה ביטוי קיצוני, רק שאדוני לא ישתמש בביטוי דומה. גדעון סער (הליכוד): תן לו לגרום לעצמו נזק. משה כחלון (הליכוד): היתה להם הסתייגות – איך לקרוא לזה, חבר הכנסת כהן, כדי להשאיר הכול באווירה טובה? רן כהן (מרצ): ברוטלית. משה כחלון (הליכוד): לא נגיד מנוולת? היו"ר דוד רותם: לא. לא. לא. ברוטלית זה מספיק. משה כחלון (הליכוד): זאת הסתייגות. לא מדברים על בן-אדם, מדברים על הסתייגות. היו"ר דוד רותם: ברוטלית זה מספיק. גדעון סער (הליכוד): ברוטלית זה ביטוי פרלמנטרי לעילא ולעילא. משה כחלון (הליכוד): סף הרגישות פה מעורר כבוד. מנחם בן-ששון (קדימה): אתה נמצא בין חברים, אתה לא צריך להשתמש בביטויים בוטים. משה כחלון (הליכוד): חבר הכנסת בן-ששון, ההסתייגות של האוצר הגדירה מה זה זכאי, והגדירה שאדם שהיתה לו דירה, או חלק מדירה, או מקרקעין או משהו 30 או 37 שנים אחורנית, הוא לא זכאי. מנחם בן-ששון (קדימה): זה רק לעניין חוק זה? משה כחלון (הליכוד): זה מושאל מחוק הלוואות לדיור. זה לא משנה. מנחם בן-ששון (קדימה): זה מאוד משנה לחוק ההוצאה לפועל. היו"ר דוד רותם: אתה לא ברשות דיבור עכשיו. משה כחלון (הליכוד): היתה פה כוונה להוציא עשרות אלפי משפחות ועשרות אלפי אנשים שזקוקים לדיור הציבורי – להוציא אותם ממסגרת הזכאות. אם לפחות הצלחתי באיום בהסתייגות להסיר את הגזירה הזאת ולהכניס עשרות אלפי משפחות למסגרת הזאת, שהם כן יהיו זכאים, אני שמח על כך. אני, כמובן, כפי שאמרתי, מסיר את ההסתייגות. לא מפני שאני מסכים, אבל מפאת כבודם של חברי. אני חושב שהנכון ביותר היה להכניס את החוק הזה מייד. זה חוק חשוב, ואני אשתמש בביטוי של ידידי רובי ריבלין, זה לתפארתה של הכנסת, זה חוק שהייתי שמח – אומנם היוזמה היא שלכם, העבודה היא של חבר הכנסת מרציאנו וחבר הכנסת כהן, בהתערבות הקואליציה, אבל זה חוק שאני לא יודע כמה מבין חברי הכנסת, ואני מניח שיש כאן רוב - - - גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אתה הכנת אותו לקריאה ראשונה. משה כחלון (הליכוד): זה פחות חשוב. אני לא יודע כמה מחברי הכנסת מבינים את המשמעות של משפחה שהגיעה מהמעברה וקיבלה דירה של "עמידר" או "חלמיש" או "פרזות" או כל חברה משכנת אחרת, הגיעה לדירה הזאת, גרה שם כל כך הרבה שנים, סבלה ב-40 מ"ר, בדרך כלל זה 40 או 38 מ"ר, עשר נפשות, שבע נפשות, שמונה נפשות, ובסוף, בערוב ימיהם יש להם זכות לרכוש את הנכס הזה, שיישאר להם, להם או לילדים שלהם, זה דבר גדול. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על שהיית סבלני כלפי. תודה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, הודעה לפני ההצבעה. היו"ר דוד רותם: כולם הסירו את ההסתייגויות. רן כהן (מרצ): אני רוצה רק להודות לשר האוצר ולהודות לחבר הכנסת כחלון על הסרת ההסתייגויות ומבקש מכל חברי הכנסת לקבל את החוק הזה במלואו, כפי שהוא, ללא הסתייגויות. היו"ר דוד רותם: תודה. חבר הכנסת רן כהן, אתה מסיר את ההסתייגות שלך. חבר הכנסת מרציאנו – מסיר. חבר הכנסת כחלון – מסיר. מסיר, כן? שלא תגיד אחר כך שאני אומר בשמך. משה כחלון (הליכוד): מסיר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת יואל חסון. יואל חסון (קדימה): מסיר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת אילטוב – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת, להצעת החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 51 בעד סעיפים 1–10 - 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, נתקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, נתקבל בקריאה שלישית. ברכות ליוזמים. חבר הכנסת רן כהן, אם אתה רוצה לברך, זה הזמן. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר אדרי, חברות וחברי הכנסת, האמינו לי, אני עוסק בחוק הדיור הציבורי 11 שנים בבית הזה, ואני נרגש כמו ברגע הראשון. אני סוגר בעצם מעגל. זאת הפעם השנייה שאני מעביר את החוק מתחילתו ועד הקריאה השלישית. לשמחתי, הפעם עם חבר הכנסת יורם מרציאנו, ידידי הטוב, שמתחילת המושב הזה חברנו להמשיך את הסאגה הזאת. בינתיים הוצאתי ספר על כל הדרמה הזאת. אני חייב לומר, חברי הכנסת, כמו שאמרתי קודם, זה מסוג הרגעים שפוליטיקאי יכול להיות מאושר במה שהוא עושה. אני רואה את זה יום-יום, 31,000 משפחות שקנו את הדירות שלהן בדיור הציבורי והיום הן הבעלים של הדירה שלהן. חלקן הגדול שיפצו אותה, השקיעו בה כמיטב מרצם ויכולתם וככספם הדל כדי שתהיה ראויה למגורים, זה דבר אדיר, מה יש לדבר. בהשקה של הספר שלי אמר הסופר סמי מיכאל שאדם בלי בית הוא כמו אדם ללא מולדת. במידה רבה מאוד הבית הוא מולדת. זה כל כך נכון, כי אדם חסר בית וחסר קורת-גג, אין לו מעטה ואין לו הגנה, אין לו שייכות ואין לו שורשים. אני רוצה לומר כמה דברים שהייתי אמור לומר אותם לפני ההצבעה ואני רוצה לומר אותם עתה. אני רוצה להודות במיוחד לסיעת העבודה ולסיעת ש"ס, שאפשרו, במאבק לקראת הקריאה הראשונה, להעביר את החוק הזה למרות הממשלה, ובעצם נתנו לנו מנוף גדול - חכה, אני אגיע גם לביבי וגם לליכוד - - - משה כחלון (הליכוד): יושבי-הראש של הליכוד העבירו לכם את זה. רן כהן (מרצ): לכם שמורה אהבה וחיבה גדולה, שעוד תיאמר. שאני אגיד מלה טובה על ביבי נתניהו, ותיכף תשמע אותה, זה בכלל יהיה מוזר, אבל זאת עובדה. מנחם בן-ששון (קדימה): אתה לא חייב. רן כהן (מרצ): אם אני לא חייב אז אני לא אגיד. אני אסביר לכם משהו, ללא שתי הסיעות האלה, שחצו את הקווים של הקואליציה וחברו אלינו, זה לא היה עובר בקריאה הראשונה ולא היינו מקבלים 52 חברי הכנסת שתמכו בחוק ואז לא היה חוק. זה גם המנוף שבסיכומו של דבר, למרות עקשנות האוצר ומשרד השיכון, הוביל לפתרון הזה. אני יכול לבשר לכם, חברי הכנסת, אף שנמכרו למעלה מ-31,000 דירות, לא נבנתה אף לא דירה אחת בעבור חסרי הדיור. מה שיקרה עכשיו בעקבות החוק הזה שהצבעתם עבורו, שגם המכירה תחודש לדיירים המקוריים, המכירה תחודש גם לדיירים הממשיכים, ובנוסף נקבע ש-75% מהכסף שייכנס בעבור המכירה ילך לבניית דיור ציבורי בעבור חסרי דיור. יצירת פתרונות. חברים, עד היום לא נבנתה אף דירה. אני יכול לספר לכם שעכשיו, אחרי 30 שנה, במדינת ישראל החוק יוצר תקציב שממנו ייבנו דירות בדיור הציבורי. זה לא היה, וזה דבר חדשני הפעם. אני מקווה מאוד שוועדת הכלכלה – לצערי, כבר לא בראשותו של חבר הכנסת גלעד ארדן – תעקוב מדי רבעון כמה כסף נכנס, כמה דירות התחילו בבנייתן, אחרת לא יהיו פתרונות. אדוני היושב-ראש, אלפי משפחות זכאיות לדיור ציבורי ואין להן, הן לא מקבלות, למרות מצבן הקשה. דבר נוסף שאני רוצה לומר, עשינו כאן שילוב בין מה שהתעקשתי עליו כל השנים, זכויות הנחה בעבור הוותק, לבין מה שמשרד השיכון התעקש עליו כל השנים – בעבור מספר הנפשות. כאן מקבלים הנחות גם על הוותק וגם על מספר הנפשות, ביחד זה מתקבץ לאותם 90% שחבר הכנסת גלעד ארדן פירט אותם קודם, בפריפריה, ו-82.5% במרכז הארץ. דבר נוסף שאני חייב להדגיש אותו, אדוני היושב-ראש, דאגנו גם לנכים 100% בכיסאות גלגלים וגם לעיוורים 100% בשתי העיניים. הוספנו אותם הפעם במיוחד מכיוון שקודם לכן משרד השיכון לא הכיר בהם כנכים. הוא אמר, עיוורים הם לא נכים – ולכן הם לא קיבלו כלום. אנשים היו מגששים במדרגות שלהם, לא הורידו אותם לקומה הראשונה, לא מכרו להם את הדירה, לא התאימו להם אותה, והפעם זה יקרה. הפעם זה יקרה ואני שמח מאוד שהדבר הזה קיים. לא רק זה, אלא שתקום עכשיו ועדת חריגים, שתיתן מענה גם לנכים אחרים שאינם נכים 100% בכיסאות גלגלים או נכים 100% עיוורים. אני שמח מאוד שהדבר הזה יקרה. אני חייב לספר לכם סיפור, חברי הכנסת. אם אוכל להשפיע על שר הבינוי והשיכון, למבצע המכירה שיתחיל בעוד ארבעה שבועות אציע לקרוא לו "מבצע רוזט". הסיבה פשוטה מאוד. חבר הכנסת ריבלין מכיר אותה. רוזט היא עובדת של הכנסת שמנקה את המסדרון שבו הלשכה שלי נמצאת, וגם את הלשכות. האשה הזאת, שלא אומר את גילה, גרה בדיור הציבורי 27 שנים, עם בתה בת ה-30 ומשהו ובנה, הנשוי, שאין לו דירה והוא גר אצלה. היא ניסתה לקנות את הדירה. אף פעם לא היתה לה היכולת לקנות את הדירה שלה. עכשיו היא תוכל. היום היא משלמת 800 שקל לחודש כיוון שיש לה שכר גבוה יחסית לדיירי הדיור הציבורי, כי היא עובדת בכנסת. עכשיו היא תזכה להנחה של יותר מ-80% ממחיר הדירה שלה, ששווה משהו כמו 150,000 דולר. כבר עשיתי חשבון; עכשיו היא משלמת 800 שקל בחודש שכר דירה. עכשיו היא תשלם פחות על החזר המשכנתה, אבל הדירה תהיה שלה. היום היא אמרה לי: אני אהיה מאושרת לדעת שלפחות אוכל להבטיח את העתיד שלי, עד מאה-ועשרים, בזכות החוק הזה. אני רוצה לסיים באמירה אחת, אדוני היושב-ראש – בשתי אמירות בעצם. האחת – לפנות אל דיירי הדיור הציבורי מכאן – אל מי שצופה בנו: בעוד חודש, כעת חיה, תוכלו לפנות אל החברות המשכנות ולבקש לרכוש את הדירה שלכם. יהיה לכם כדאי לעשות זאת – לעתידכם ולעתיד הילדים שלכם. הדבר השני – אני שב ומודה לחברי חבר הכנסת מרציאנו, באהבה גדולה. יורם, אני אוהב אותך. זה היה באמת כבוד גדול, ומרגש מאוד, לעבוד על זה יחד אתך. אני רוצה להודות מאוד לחבר הכנסת משה כחלון, שעמד בראש ועדת הכלכלה, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, ועשה את כל העבודה הקשה והמייגעת; לחבר הכנסת גלעד ארדן, שהשלים את העבודה עד היום הזה והביא את זה לחוף המבטחים הזה, שבו החוק מתקבל. הוא השקיע בו, אגב, הרבה מעבר למה שהיה עושה יושב-ראש רגיל. היו קטעים, אני מודה על האמת, שהוא העמיד גם את יורם וגם אותי במקום, כדי להגיע להסכמה. באמת, אין מקום יותר טוב להגיע אליו מאשר הסכמה. היו"ר דוד רותם: כולם יודו לך – אם תסיים. רן כהן (מרצ): אני מסיים. אני רוצה מאוד מאוד להודות לעורכת-הדין אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, שעדיין יש לה סבלנות, אחרי 11 שנה, להמשיך ולעמוד על קוצו של פסיק בחוק הזה, למנהלת הוועדה לאה ורון, שגם היא מנהלת את זה כבר הרבה שנים. תודה רבה לכן. תודה מיוחדת הפעם גם לעורך-הדין ניר ימין, שעשה את העבודה השוטפת בעניין הזה בליווי אתי בנדלר. אני רוצה להודות ליואל חסון – לחבר הכנסת יואל חסון: באמת, אתה פשוט גדול. אני הרגשתי – אני מוכרח להגיד לך – את הלב שלך, את השכל שלך ואת אומץ הלב שלך, כי בלי שלושת אלה זה אולי לא היה קם להיות משהו. יכול להיות שהיינו מתכסחים ומנצחים אותך, אבל לא היה יוצא מה שיצא. חיים כץ (הליכוד): די, אתה יכול להפסיק. רן כהן (מרצ): חבר'ה, עכשיו לא יעזור לכם שום דבר. את זה אני אגיד גם אם תצעקו. אני רוצה מאוד להודות לעוזרות שלי, עידית מנשה, תמי זנדברג, ליאת, שנמצאת כאן, וגם לגל אייבי, שמטפל כבר שנים באלפי דיירי הדיור הציבורי. בלי כל האנשים האלה לא היינו מגיעים לכאן, ואני מאוד מאוד מודה לכולכם. תודה רבה. אתם מרגשים אותי, אף שאני כבר רגיל, בבית הזה, לא להתרגש. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר כנסת רן כהן. חבר כנסת מרציאנו, אתה בטוח שאתה רוצה לדבר? אני אאפשר לך. חבר הכנסת מרציאנו, אתה שנתיים, הוא 20 שנה. לך יש דקה אחת בלבד. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני לא מתכוון לדבר כל כך הרבה כמו חבר הכנסת רן כהן, ואני בהחלט אומר מעל הדוכן הזה שאני שמח להיות שותף בבעלות של רן כהן. רן הוא היוזם, רן הוא המוציא לפועל, רן הוא הדוחף, והבעלות על הדיור הציבורי היא בהחלט של חבר הכנסת רן כהן. אני שמח שכחבר כנסת צעיר היתה לי הזכות להיות שותף לו באחד החוקים החברתיים החשובים ביותר שחוקקה הכנסת בקדנציה הזאת, אולי גם בהרבה מאוד כנסות. אני חושב שכפי שאמר היום חברי חבר הכנסת רן כהן, רוזט מהכנסת היא רק דוגמה לאלפי משפחות במדינת ישראל שעיניהן מופנות אלינו; הם מסתכלים בנו ומחכים לבשורה הזאת – שבעוד ארבעה שבועות הם אומנם יוכלו לגשת לחברות המשכנות כדי לרכוש את דירותיהם. אני בהחלט רוצה להודות לחברי רן כהן. אני רוצה להודות לשני היו"רים של ועדת הכלכלה, גם לחבר הכנסת כחלון, שהכין את ההצעה לקריאה ראשונה, וגם לחבר הכנסת גלעד ארדן, וכן למנהלת הוועדה וליועצים המשפטיים. אני רוצה לומר משפט נוסף; אני רוצה להודות לחברי הכנסת, שבניגוד לעמדת הממשלה הוכיחו שהכנסת היא בהחלט גוף שיודע לחוקק חוקים חברתיים, לפעמים גם בניגוד לעמדת הממשלה, ועל כך מגיע יישר כוח גדול לחברי הכנסת, שבקריאות הראשונות תמכו בהצעה בניגוד לעמדת הממשלה. בסופו של דבר עשינו את זה יחד, ואני רוצה להודות גם לשר השיכון, גם לשר האוצר וגם ליושב-ראש הקואליציה. תודה רבה לכולם. אני חושב שזה בהחלט יום חג. תודה גם לעוזרים שלי, אמנון דניאל ואדיר חרמון, שעזרו לי להעביר את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת מרציאנו.