קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מינויים בכירים במערכת הביטחון, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/798/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רן כהן) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק מינויים בכירים במערכת הביטחון, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת רן כהן. אני כבר מודיע שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, לצערי אין ממשלה ואין שר - תשובה והצבעה יהיו במועד אחר משום שהממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק, שתיכף תשמעו את הגיונה. החלטתי בכל זאת לנסות לשכנע את שר המשפטים ואת שאר השרים בוועדה בחיוניות של ההצעה הזאת. רבותי חברי הכנסת, למעשה המינויים לתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי, אין עליהם שום הסדרה ראויה מבחינה פרלמנטרית. למעשה, עד היום המינויים נעשו בידי אנשים בודדים: שר הביטחון בהתייעצות עם ראש הממשלה, או מינויים של הרמטכ"ל בהתייעצות עם שר הביטחון כשממנים אלופים בצה"ל. בהצעת חוק זו בכוונתי לקבוע נוהל שבו אלופים בצה"ל, ניצבים במשטרה וראשי אגפים בשב"כ ימונו לאחר שיעברו שימוע בוועדת החוץ והביטחון, אם מדובר על צה"ל והשב"כ, ובוועדת הפנים של הכנסת, אם מדובר במשטרת ישראל. כולנו יודעים שהמינויים הללו הם מינויים שלאחר מכן יביאו מקרבם את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ ואת מפכ"ל המשטרה, כי אי-אפשר שיהיה מפכ"ל משטרה שלא עבר תפקיד של ניצב, כמו שאי-אפשר שרמטכ"ל לא יהיה קודם לכן אלוף בצה"ל. הטענה של הממשלה נגד החוק הזה היא שזו פוליטיזציה של המינויים. אתם מבינים, הדבר הכי מוזר בעולם. נכון להיום, רק פוליטיקאי אחד או שניים קובעים מי יהיו האלופים, קובעים מי יהיה הרמטכ"ל הבא – כי ממילא אין ברירה, זה בתוך המאגר הזה; הם קובעים מי יהיה המפכ"ל, הם קובעים מי יהיה ראש השב"כ. אבל חלילה שוועדה של הכנסת, שנבחרה על-ידי העם ומשקפת את כל הזרמים ואת כל הגוונים, תערוך שימוע למועמדים לקבל את התפקידים הללו. זאת כוונת החוק. נדמה לי שבמדינות רבות מאוד בעולם, במיוחד במדינות דמוקרטיות, עם יסודות דמוקרטיים, יש בקרה מן הסוג הזה. אין שום סיבה שלא יהיה הסדר מן הסוג הזה במדינת ישראל. לי אין דרישה שהשימוע יהיה במליאת ועדת החוץ והביטחון. בהחלט יכולה להיות ועדת משנה מתאימה בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הפנים של הכנסת, שתהיה מורכבת מקואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל, דתיים וחילונים. אפשר שזה יהיה משולב, אבל אי-אפשר שלא יהיה מצב שבו לכנסת, כגורם פיקוח פרלמנטרי יחיד בשלטון הדמוקרטי, לא תהיה עין צופה על המינויים הללו. זה בא לא רק כדי שיהיה פיקוח, זה בא בראש ובראשונה כדי להגיע למצב שבו נסיר מכשול בפני עיוור. נוצרות לא אחת קונסטלציות, וגם אני הייתי קרוב אצל חלק מבכירי הצבא ואני יודע – יש כל מיני פוליטיקות, מקורבים, אנשים בכל מיני צורות מגיעים לדרגות בלי שהדבר הזה עבר עין ציבורית מפקחת. לא אשכח לעולם את ישיבתי הראשונה בוועדת המשנה לשירותים חשאיים. ראש השירות היה יעקב פרי, ובגמר דיון של שלוש שעות, כמובן סודי וכמוס ביותר, הוא נאנח אנחת רווחה. שאלתי אותו: ראש השירות, למה? הוא אמר: כי עכשיו אני יודע שלא רק אני אחראי לכל החומר הזה, גם אתם, ואני מסיר מכתפי כדי שהכתפיים הפרלמנטריות תהיינה שותפות אתי. לו רצתה הממשלה באמת את טובת המטכ"ל, את טובת הפיקוד העליון של המשטרה, את טובת הפיקוד העליון של השב"כ, היא היתה חייבת בעצמה להעביר הצעת חוק כזאת, ולכן התנגדותה בעיני היא התנגדות קטנונית, צרת אופקים, אינטרסנטית, ואין שום סיבה בעולם שהכנסת תיכנע לה. אני מקווה מאוד שהממשלה תשתכנע לתמוך בהצעת החוק. אם היא תציע תיקונים אני לא אתנגד, אבל אני לא אשנה מעמדתי שזאת צריכה להיות העמדה. אגב, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כהן, אנחנו קרובים קצת. היו"ר אמנון כהן: אותו שבט. רן כהן (מרצ): אותו שבט, נכון. מאהרן הכוהן יש רק גזע אחד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא פעם אחת ולא פעמיים, ולא רק בכנסת הזאת אלא גם בכנסות קודמות, שמעתי מחברי הכנסת, ממגוון רחב מאוד של עמדות בכנסת, שזה אבסורד שהתהליך הזה נעשה ללא כל מעורבות, ללא כל עין צופייה של הכנסת לגבי המינויים הכל-כך חשובים הללו בזרועות הביטחוניות של מדינת ישראל. לכן אני מבקש את האמון שלכם כאשר הדבר הזה יעלה להצבעה, לאחר הניסיון שלי לשכנע את הממשלה לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, חבר הכנסת רן כהן. ראובן ריבלין (הליכוד): איזה מין מנהג זה, שמעלים הצעת חוק ואין תשובת הממשלה? היו"ר אמנון כהן: זה בתיאום עם מציעי החוק, כי רוצים לעבור למשא-ומתן, עוד שבוע, עשרה ימים, שבועיים. זה בתיאום, כמובן. אחרת הוא לא היה מעלה את הצעת החוק.