קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פקיעת כהונה של חבר הכנסת) ["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ג, עמ' .] היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להסיר מסדר-יומה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פקיעת כהונה של חבר הכנסת), של חבר הכנסת זבולון אורלב - פ/405/17. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להציג את ההצעה. בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורלב, מי שהציע את ההצעה – הצעתו של חבר הכנסת אורלב, שהובאה לפני הוועדה, היא להביא לפקיעת כהונתו של חבר הכנסת בגין פעילות בניגוד לסעיף 7א, במקרים שאנשים דיברו דיבורים שיש בהם אלמנטים של גזענות נגד המדינה, לא באמצעות בית-משפט אלא באמצעות טריבונל של הכנסת. אני רוצה לקצר. קריאה: - - - מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני מבין, לפי קריאות הביניים, שחברי הכנסת מבקשים שאני אפרט. ובכן, בהצעתו של חבר הכנסת נאמר כך: "חבר הכנסת שנקבע לגביו כי פעל בניגוד לסעיף 7א – תיפסק חברותו בכנסת מיום שנקבע כאמור". סעיף קטן (ב) בהצעה היה: "החלטה לפי סעיף קטן (א) תתקבל על-ידי ועדת הכנסת ותהא טעונה אישור של בית-המשפט העליון". הסעיף השלישי היה: "פרטים לעניין הדיון בוועדת הכנסת ובבית-המשפט העליון ייקבעו בחוק". כך נאמר בהצעת ההחלטה. לפני הוועדה הונחה עבודה מסודרת שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהצביעה על כך שההסדרים הנהוגים ברוב המדינות – נסקרו כ-20 מדינות – "תואמים במידה רבה את ההסדר המשפטי הקיים כיום בישראל, שלפיו מעשיו של חבר הפרלמנט - - - אינם מהווים עילה להדחתו, אלא אם כן יש בהם משום עבירה פלילית וה'טיפול' בהם נעשה במישור זה". במדינות שנסקרו במסמך של מרכז המחקר והמידע לא נמצא הסדר התואם את זה שמוצע בהצעת החוק. מי שמבקש להדיח חברי כנסת יכול לעשות זאת באמצעות סדרה של חוקים שעוברים דרך בית-המשפט, דרך הדין הפלילי. הוועדה לא סברה שאפשר לקצר הליכים באמצעות ועדות הכנסת. אני לא ארד לפרטים; אני יכול להפנות חברים לדיון ולפרוטוקול. אני רק מבקש שבסיומו של הדיון הכנסת גם היא תסיר מסדר-יומה – כמו שהוועדה הסירה מסדר-יומה – את ההצעה של חבר הכנסת אורלב. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: רבותי חברי הכנסת, שבעה אנשים ביקשו לדבר - שלוש דקות לכל אחד. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת גדעון סער. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב להודות שההצבעה שתתקיים כאן בתום הדיון הזה - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני אאפשר לך לדבר דקה, כמו לחבר הכנסת ריבלין. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד שההצבעה שתתקיים כאן מעוררת בי סקרנות מסוימת. היא מעוררת בי סקרנות בעיקר לגבי חלק מסיעות הקואליציה, שאני זוכר היטב – ובמידה שאני לא זוכר אני אבקש שיוציאו לי את הפלט מהקריאה הטרומית – שהן הביעו בהצבעתן תמיכה נלהבת בחוק. אני חייב לומר שכל סיעת קדימה, למעט, נדמה לי, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שאני מניח שגישתו – הנה, חבר הכנסת אורלב מביא לי את תוצאות ההצבעה: בעד הצביעו בקריאה הטרומית 49, ונגד – 31. מסיעת קדימה רק שניים הצביעו נגד החוק: חבר הכנסת יצחקי וחבר הכנסת בן-ששון. כל השאר, כל אנשי קדימה – חבר הכנסת ברזניץ, למשל, השר אדרי, חברת הכנסת תירוש, השר אבי דיכטר, חברת הכנסת סולודקין וחברת הכנסת רוחמה אברהם – כולם הצביעו בעד החוק. עכשיו, מה תעשה סיעת ישראל ביתנו, שיש לה הצעת חוק דומה להפליא? גם זה מרתק אותי. אומנם ההצבעה התקיימה בחודש יולי, כאשר סיעת ישראל ביתנו היתה חברה באופוזיציה, אבל מאחר שאני מכיר את הנפשות הפועלות אין לי ספק שסיעת ישראל ביתנו תישאר עקבית, כי כל הבחירות היו כזה משחק על "נייט, נייט, דא". היה כזה דבר, אני בטוח שראית את זה, אדוני המשנה לראש הממשלה – במשדרים הראו מי עומד על המלה שלו: הראו את אולמרט, אמרו: "נייט". הראו את נתניהו, אמרו: "נייט". על ליברמן אמרו: "דא". אז – זכותנו לדעת אם זה נייט, אם זה דא, או אם זה נדנדה. מעניין. אבל רובכם כבר הלכתם הביתה בינתיים. אחר כך מעניין אותי מה תעשה סיעת גיל, כי סיעת גיל הצביעה פה-אחד בעד החוק בקריאה הטרומית: חבר הכנסת גלזר, השר בן-יזרי, חבר הכנסת גלנטי ויושב-ראש הסיעה שרוני. לא היה איזשהו חריג אפילו, אדוני יושב-ראש המפלגה, השר איתן. אם כל כך הרבה - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): רק חמור אינו משנה את דעתו. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): חוק שהוא לא חוקתי - - - גדעון סער (הליכוד): לפעמים יש מקרה שאתה אומר: הוא שינה את דעתו וזאת מקריות. גלעד ארדן (הליכוד): אולי עזמי בשארה שכנע אותם. גדעון סער (הליכוד): לפעמים דברים חוזרים על עצמם, אבל שכל אחד כמעט – חוץ מסיעת העבודה, שאני חייב לומר שהיא היתה קונסיסטנטית בעמדתה – אם כל שאר סיעות הקואליציה שינו את דעתן מהקריאה הטרומית לקריאה הראשונה, מישהו עלול לחשוד, אדוני ראש הממשלה, שאין להן עמוד שדרה, וזה דבר שבכלל לא עולה על הדעת. לכן, אני רוצה לשבח את סיעת העבודה, שבדרך כלל מותקפת בקואליציה, ולקבוע שכנראה יש לה הרבה יותר השפעה מכפי שנהוג לייחס לה; עובדה שהצלחתם, כמיעוט, לשכנע את הרוב לתמוך בעמדתכם. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גדעון סער, אני שותף למחקר שלך על מה מביא חברי כנסת וסיעות לשנות את דעתם. רק בהבדל ממך, חבר הכנסת סער, במחקר שלי אתה אחד האובייקטים. חבר הכנסת סער וחברת הכנסת לימור לבנת, אתם חלק מהאובייקטים. קצת יותר צניעות, אולי, כשאתם מדברים על מי משנה את דעתו ואיך. אתם הוכחתם פה כושר סאלטה לא נורמלי בכנסות האחרונות, הפכתם את זה כמעט לאקסיומה: מה שרואים משם לא רואים מכאן, ובעיקר לא צריך להסביר למה. זה מה שעשיתם. אני שמח, אני מודה, בכל פעם שמישהו משנה את דעתו – סליחה על חוסר הצניעות – בכיוון שלדעתי הוא נכון. למשל, גם אנחנו הצבענו נגד החוק הזה בקריאה טרומית, כי חשבנו שהוא בלתי חוקתי; לא כי גילו את זה בוועדת החוקה, אלא על סמך ההיגיון שלנו. כי אתם יורדים לשורשן של זכויות חברי הכנסת, שיש עליהן חסינות מהותית. לשם אתם נכנסים, וזאת סכנת נפשות. כי מי שנכנס לשם פעם אחת מכאן ימצא את עצמו נכנס לשם בפעם אחרת משם, ואין לזה גבול. לכן – הוויכוח פה הוא לא על שינוי עמדה. הוויכוח המהותי הוא על הצעת חוק שלא היה צריך להגיש כאן, ולא היתה צריכה לעבור בקריאה טרומית. טוב עושה ועדת החוקה, טוב עושות הסיעות, שהתעשתו ואמרו: נוציא זאת מהליך החקיקה; ומבחינה זו, חבר הכנסת סער, זאת עוד דוגמה של מה שרואים מכאן לא רואים משם, אבל צריך לשקול זאת מההתחלה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו - חברת הכנסת לימור לבנת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, את מרצ אני מבין. אני לא מסכים אתם, אבל אני מבין אותם. גם את הסיעות הערביות אני מבין. מאחר שגדעון נתן קומפלימנט למפלגת העבודה, נדלג עליה. ריבונו של עולם, מדינה חפצת חיים לא יכולה לקבוע לעצמה כללים שמי שקם ומרים יד עליה – ולא אני קובע את זה, ולא אני אקבע את זה, זה בא בסוף להכרעה של בית-משפט שאתם כולכם סוגדים לו – ותחסרהו רק מעט מאלוהים – בסוף הם יכריעו, אבל שלא יהיה פתח מילוט, שאם הגיע לבית הזה מישהו שמרים יד על המדינה, על מהותה, על ביטחונה? אין דרך? דקה לפני הבחירות אפשר לעשות את זה ודקה אחריהן לא? היטיב לעשות חבר הכנסת אורלב, מאחר שהוא מכיר את הגבורה העילאית של החברים שיושבים כאן, כשאמר: ניתן לזה עוד גושפנקה אחת, לכל אלה שסוגדים לבית-המשפט. הם ייתנו את החותמת האחרונה. גם מזה נבהלתם? מה עוד צריך לקרות במדינה שלנו בשביל שנפקח את העיניים? מה עוד צריך לקרות כדי שלא נגיד שזה גשם, ולא שיורקים עלינו? זר לא יבין זאת; אף אחד בעולם. מי שמסתובב בעולם ופוגש מדי פעם בפרלמנטים אחרים, שומע מדי פעם שאלות כאלה: מה קורה לכם, איבדתם את השפיות, מעט שפיות, "קומונסנס" מינימלי? לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה. אבל זה כנראה מה שמגיע לנו, וכנראה גם לעם שלנו זה מגיע, אם אלה הם האנשים שהוא בוחר לכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת הנדל. חברת הכנסת לימור לבנת. זהבה גלאון (מרצ): קוראים לזה גזענות צרופה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): קוראים לזה יושר אינטלקטואלי. זהבה גלאון (מרצ): גזענות באצטלה של הגנה. שואלים איך אתם גזענים כאלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): את גזענית. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, השתתפתי בדיון שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק של חבר הכנסת אורלב, ואני לא זוכרת ששמעתי, אדוני היושב-ראש הוועדה, שנאמר שהחוק הזה הוא בלתי חוקתי. לא שמעתי את זה מהיועצת המשפטית של הוועדה, לא שמעתי את זה ממשרד המשפטים, נשיאות הכנסת לא קבעה שהחוק הוא בלתי חוקתי; התפלאתי מאוד לשמוע את זה ממך כאן, מעל הדוכן, חבר הכנסת בן-ששון, משום שדבר כזה לא נאמר. החוק הזה חשוב, ולא רק זה, הוא חוק הכרחי, שנדרש בכל מדינה חפצת חיים שנמצאת במצבה של מדינת ישראל. כתוב בו שמי שישלול, חבר הכנסת שישלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יסית לגזענות או יתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל – ריבונו של עולם, מה עוד יכול או צריך לקרות כדי שהכנסת הזאת, כדי שהמדינה הזאת, תגן על עצמה מפני מי שתומכים במאבק מזוין נגדה? אבל לא הכנסת לבדה יכולה להחליט; הסמכות נתונה בידי בית-המשפט העליון, ולא בידי הכנסת. וממה נפשך? הרי אילו היינו אומרים שחברי הכנסת, אנשים פוליטיים, הם שיכריעו, אפשר להבין את ההתנגדות, אבל בית-המשפט העליון הוא שיכריע. כשחשבו שלא יהיה דיון ותהיה הצבעה מיידית ראיתי כאן איך מבהילים במהירות את ראש הממשלה, את השרים ואת חברי הכנסת; כולם אצו רצו פנימה כדי שהחוק לא יתקבל חלילה, כדי שהם לא יחמיצו חלילה את ההצבעה החשובה הזאת וכדי שהם יוכלו לסכל את החוק הזה ולהביא לידי כך שלא תימנע מחבר הכנסת שמסית נגד מדינת ישראל ותומך במאבק מזוין נגדה הזכות לכהן כחבר הכנסת בישראל. אדוני ראש הממשלה, אני חייבת לומר לך: אנו רואים כיצד הממשלה הזאת אינה מונעת מיורי "קסאמים" נגד מדינת ישראל, נגד אזרחי ישראל, לירות טילי "קסאם"; היא אינה נותנת את ההנחיה לצה"ל, ולהיפך, היא נתנה הנחיה שלא לפגוע; גם כשמזהים יורי טילי "קסאם". לא לפגוע בהם – זאת ההנחיה שיש כיום לצה"ל. והנה, בדיוק באותה מידה היא אינה מאפשרת עכשיו להרחיק מהכנסת חברי כנסת שמסיתים נגדה, שתומכים במאבק מזוין נגדה, שתומכים בטרור נגד מדינת ישראל. זאת הממשלה הזאת. אוצו רוצו פנימה, תצביעו נגד, תפילו את הצעת החוק הזאת; כך נראית ממשלת ישראל. זאת כלימה היום לקואליציה שכך תצביע. אני אומרת לחברי הקואליציה מכל המפלגות שיצביעו נגד הצעת החוק הזאת היום: תתביישו. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת יצחק לוי, ואחריו - חבר הכנסת דב חנין. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפנות אל חברי מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה: הרי הליך דומה מתקיים בוועדת הבחירות המרכזית, ואף אחד לא אמר שהוא לא חוקתי. ולא רק שהוא מתקיים, אלא הוא מתקיים בנשיאות שופט בית-המשפט העליון, והפעם זאת היתה אפילו נשיאת בית-המשפט העליון. אנו הגשנו ערעור נגד רשימתו של חבר הכנסת צרצור בוועדת הבחירות המרכזית. לא נבחרי העם דנו בזה, אלא ממונים שמפלגות מינו. מי היא ועדת הבחירות המרכזית? אלה אנשים שמונו – עסקנים, אנשים אחרים שמונו. ישבה השופטת דורית בייניש וניהלה דיון. ההצעה נדחתה בסופו של דבר, וזה בסדר גמור. מישהו אמר שזה לא חוקתי? למה זה לא חוקתי? וגם על הערעור הזה, לו היתה מתקבלת ההצעה נניח נגד חבר הכנסת צרצור, הוא היה יכול ללכת לבית-המשפט. ואגב, נפסלו רשימות בהליך הזה. אל תדאגו, חברי חברי הכנסת הערבים, אני חושב שאף פעם לא נפסלה מפלגה של ערבים, רק רשימות של יהודים נפסלו. כלומר, אתם צריכים לא לדאוג. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): לשמוח. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא אמרתי לשמוח, רק לא לדאוג. כהנא נפסל בהליך הזה. זה הליך לא חוקתי? איך אפשר להגיד שזה הליך לא חוקתי? זה הליך שקיים במדינת ישראל ואנו עושים בו שימוש כמעט בכל מערכת בחירות. לכן אני דוחה מכול וכול את הדברים בדבר היות החוק לא חוקתי. זהבה גלאון (מרצ): זה לא דומה בכלל. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה אותו הדבר, אלא מה? ששם לא נבחרים מתחילים את ההליך, וההליך מסתיים בבית-המשפט, ופה מדובר בנבחרי העם, וגם ההליך הזה מסתיים בבית-המשפט. למה זה לא אותו הליך? זה אותו הדבר בדיוק. לכן יש לדחות לגמרי את הטענה של אי-חוקתיות. הנקודה השנייה – נאמר פה שדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה, ואני רוצה לפנות בעיקר לישראל ביתנו; זה חלק מהמצע שלכם, מהדברים שדיברתם עליהם, שצריך להפסיק את ההסתה נגד המדינה. אני מאוד מסוקרן לדעת איך תצביעו בהצבעה הזאת; האם תהיו נאמנים למצע שלכם? האם תהיו נאמנים למה שאמרתם לבוחרים שלכם? או שברגע שהצטרפתם לממשלת אולמרט סיימתם את הנאמנות הזאת? מדובר בהליך שנבחן גם בוועדת הכנסת, גם בבית-משפט. אם מדובר בפגיעה באושיות המדינה, חבר הכנסת עוזב את הכנסת. אם אין פגיעה באושיות המדינה, הדבר יידחה או בוועדת הכנסת או בבית-המשפט. בהחלט ראוי שיהיה חוק כזה ויהיה הליך כזה במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה לחבר הכנסת לוי. חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק שמונח על השולחן לפנינו הוא בעייתי ביותר. זה חוק שמציע לשלול את זכויותיו של חבר הכנסת רק בשל עמדותיו – כחבר הכנסת. זה חוק שללא ספק הוא, על פניו, בלתי חוקתי. שימו לב להתפתחות ההיסטורית שהיתה לנו. פעם היתה חסינות מוחלטת של חברי הכנסת. חברי הכנסת, בהיותם חברי הכנסת, היו יכולים לעשות ולומר הכול. לאט-לאט הצטמצמה חסינות זו, ומצטמצמת, והיום מציעים לנו לייצר מנגנון הפוך, שבו יהיה אפשר להעניש את חבר הכנסת בשל עמדותיו כחבר הכנסת מעל ומעבר למה שאפשר לעשות לכל אזרח אחר. ודאי שמנגנון זה הוא אבסורדי ומשונה. אני רוצה להרגיע את חבר הכנסת לוי ולומר לו: ממה נפשך? אם חבר הכנסת עובר עבירה, אפשר להסיר את חסינותו ולהעמידו לדין, ואם יועמד לדין, אפשר גם לנקוט נגדו צעדים – כחבר הכנסת. אין בעיה, אך את זה צריך לעשות בדרך המלך. חבר הכנסת אינו נחות ופחות מכל אזרח אחר. גם הוא, אם יעבור עבירה, יצטרך לעמוד לדין, ובית-משפט צריך לקבוע קודם כול שהוא אשם, לפני שיינקטו נגדו הליכים. החוק הזה חמור במיוחד, מכיוון שהוא פוגע לא רק בנבחרים, אלא גם בבוחרים. אנשים בחרו באנשים מסוימים לכהונה בכנסת, והחוק הזה מציע בדיעבד, אחרי הבחירות, לשלול מהם את בחירתם, בלי שיוכלו אפילו לתקן. חבר הכנסת סער, אני שמח שנכנסת לאולם, כי שאלת כמה שאלות, ואני רוצה לומר לך, בלי שדיברתי אתך, מתוך היכרות אתך כמשפטן – אני אומר את זה במלוא ההערכה – אני מכיר את עמדותיך הפוליטיות, ואני יודע שאתה משפטן ויודע לחשוב בצורה משפטית, ואני משוכנע שגם לבך אינו שלם עם הצעת החוק זאת; בלי שדיברתי אתך. גם אתה, כמשפטן, רואה שהצעת החוק הזאת היא בעייתית ברמה העקרונית. אני רוצה, לכן, לברך את ועדת החוקה על העבודה שהיא עשתה, על הדיון הענייני, המקיף והרציני שהיא עשתה. אני רוצה לברך – ולא יוצא לי הרבה לעשות זאת בכנסת הזאת, אז אני מנצל את ההזדמנות - גם את חברי סיעת קדימה וסיעת הגמלאים ששינו את עמדתם, שהצביעו בקריאה הקודמת בעד הצעת חוק בעייתית ובלתי חוקתית והיום, אני מקווה, הולכים להצביע נכון. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. יש עוד שלושה חברי כנסת שכל אחד מהם ידבר דקה. חבר הכנסת מוחמד ברכה - מוותר. חבר הכנסת טלב אלסאנע - מוותר. חבר הכנסת זבולון אורלב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה שמאז שנבחרתי לכנסת, ואחרי שהעברתי יותר מ-20 חוקים בשלוש קריאות, עוד כ-15 חוקים בקריאה ראשונה וכמספר הזה בקריאה טרומית, לא נתקלתי מעודי בתופעה שנתקלתי בה בוועדת החוקה. התקיים דיון, צריך לומר דיון רציני, נשמעו דעות, ולקראת הסיום, כשהיה ברור שיש הערות כאלה ואחרות, ניסיתי להציע תיקונים, נוסח אחר, להתחשב בדעה כזאת, להציע שלקריאה הראשונה נוריד עניין אחד, נביא עניין שני, אבל לתדהמתי יושב-ראש הוועדה לא הסכים, והסכים להעמיד להצבעה אך ורק את הנוסח של הקריאה הטרומית. אני מוכרח לומר שלא נתקלתי בדבר כזה. אני לא יודע אם זה כשר מבחינת התקנון, אבל מבחינתי זה ודאי מהלך מאוד-מאוד לא ראוי, למנוע מחבר הכנסת למצות את ההזדמנות הנכונה להציע מה יעמוד לקריאה ראשונה. חברי הכנסת אמרו שיש להם הערות כאלה ואחרות, אבל אם היה כך, או אם היה כך, הם היו מצביעים בעד. מוחמד ברכה (חד"ש): תאר לך שיש כאלה שמבקשים לשלול את חברותו של חבר הכנסת. אתה מתרעם על זה שלא נתנו לך להציע הצעה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני אתן דוגמה. אני לא יודע כמה חברים יודעים שהסתה לגזענות היא גם עבירה פלילית. כלומר, במקרה הגרוע, כשהצעת החוק שלי לא תתקבל, אפשר להעמיד אדם לדין פלילי על הסתה לגזענות. רן כהן (מרצ): זה נכון גם היום. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אמרתי, זה נכון גם היום. אבל שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - - - שר הפנים רוני בר-און: אין דבר כזה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אין דבר כזה? שר הפנים רוני בר-און: לשלול את קיומה של מדינת ישראל. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז יש לי חדשות בשבילך. השר בר-און, בשביל זה נועדה הצעת החוק שלי. אביגדור יצחקי (קדימה): מה זה שלילה? מה שהוא אמר? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא. כתוב בחוק בדיוק מה זה. אני לא מגדיר. סעיף 7א מגדיר מה עולה כדי שלילת – לא דיבור אקראי. יש לי חדשות בשבילך, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, חוק חסינות חברי הכנסת - - - היו"ר מגלי והבה: נא לסכם. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מוכן לרדת. בין כה וכה אם ההצבעות אוטומטיות – יש פה עניין רציני - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אורלב, יש לך את הזמן שלך, קיבלת אותו. אני אתן לך עוד דקה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תראה, לא מצאתי בתקנון כמה זמן יש ליושב-ראש הוועדה – שאני שומע שהוא פותח וסוגר – לא ראיתי כמה זמן יש לחבר הכנסת כדי להתגונן. אני חושב שצריך את המינימום האפשרי כדי להתגונן. אני אסיים בעוד דקה-שתיים. היו"ר מגלי והבה: לא; לא, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא – אז תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לך. חבר הכנסת בן-ששון – מוותר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. שר הפנים רוני בר-און: תסביר על מה ההצבעה. היו"ר מגלי והבה: בעד – בעד ההצעה של חבר הכנסת בן-ששון, כלומר להוריד את הצעת החוק. ההצבעה ברורה? בעד – זה להסיר. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 38 נגד – 5 נמנעים – 1 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להסיר מסדר-יומה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פקיעת כהונה של חבר הכנסת) נתקבלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רוני בר-און, אתה הראשון שצריך להצביע נגד זה. שר הפנים רוני בר-און: - - - היו"ר מגלי והבה: 38 בעד, חמישה מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע שהצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להסיר מסדר-יומה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פקיעת כהונה של חבר הכנסת) נתקבלה.