קטע מדברי הכנסת

היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות. ינמק חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. קריאה: הנה, הוא הגיע. היו"ר קולט אביטל: אני מצטערת, זה יהיה אחרי כן. גדעון סער (הליכוד): אבל הוא עוד לא עלה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: בסדר, הוא עוד לא עלה. הוא איחר, אז הוא יבוא אחרי כן. בבקשה, חבר הכנסת בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום – אי-אפשר, לא שומעים - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אפי איתם. חברי הכנסת, אתם תכבדו את מי שמדבר כאן. חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת כחלון. חבר הכנסת נתניהו – נודה לך. חבר הכנסת ארדן, בבקשה ממך. אני מבקשת קצת שקט, רק קצת. אתם רוצים לדבר – לא בקול רם. תודה רבה. נא לשבת, תודה. אתה יכול להמשיך. עזמי בשארה (בל"ד): הצעת החוק שאני מביא היא לתיקון פקודת הקרקעות משנת 1943 בענייני רכישה לצורכי ציבור. הפקעת קרקע שהיא רכישה לצורכי ציבור העסיקה את בית-המשפט העליון כמה פעמים, ובעצם היתה קריאה - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת דני נוה, נא לשבת. עזמי בשארה (בל"ד): - - של בית-המשפט לרשות המחוקקת לחוקק חוק ולהסדיר את הנושא הזה – מה קורה אם קרקע הופקעה לצורכי ציבור והמדינה לא השתמשה בה כמה שנים; מה קורה לקרקע שהופקעה לצורכי ציבור, ואחרי כמה שנים לא השתמשו בה, וגם שינו את ייעודה בלי להודיע לאף אחד, מה קורה במקרה הזה. בית-המשפט העליון - - - ראובן ריבלין (הליכוד): המטרה שלשמה הופקעה, השתנתה. עזמי בשארה (בל"ד): כן, כן. סליחה. המטרה שלשמה - ייעוד ההפקעה, לא ייעוד הקרקע. על כל פנים, בית-המשפט העליון נדרש לסוגיה הזאת בשנים 1998-1996 בכמה פסקי-דין. אגב, העילה הראשונה היתה הפקעה בגבעת-אולגה של קרסיק נגד מינהל מקרקעי ישראל. פסק-הדין פורסם ב-2001/02. תשעת שופטי בית-המשפט העליון קבעו הלכה – הם אמרו שאם ההפקעה לענייני ציבור לא מומשה, כלומר העניין הציבורי לא מומש, זיקת הקניין על הקרקע היא זיקה חוקתית והיא נשמרת, לא נשמטת. הקרקע צריכה לחזור לבעליה, גם אם שילמו לו פיצויים, כי הבחירה שנתנו לו אז היא בחירה פיקטיבית. הוא קיבל פיצויים כאשר ידע שממילא יש הפקעה. חברי הכנסת, אתם תופתעו לדעת כמה אזרחים יהודים וקיבוצים התקשרו אלי ותמכו בהצעה הזאת. אני יודע שיש כמה שרים בוועדת השרים לענייני חקיקה שתמכו בחקיקה הזאת, אבל שרים אחרים רימו אותם ואמרו להם שיש הצעת חוק ממשלתית. יש לי הצעת החוק הממשלתית הזאת, השר שטרית. הצעת החוק הממשלתית אומרת, שאם אחרי 25 שנה ההפקעה לא מומשה לאותה מטרה, האוצר יכול לחדש את ההפקעה. זו הצעת חוק עוקפת בג"ץ ולא משיבה לבג"ץ. בית-המשפט העליון אומר לרשות המחוקקת ולממשלה: תלכו ותלמדו מכמה מדינות, כמו צרפת, גרמניה, קנדה ואיטליה. בית-המשפט נקב בשמות המדינות. לא הייתי צריך ללכת לחקיקה של המדינות האלה, אלא הלכתי לדוח של 100 עמודים של ועדה של יועצים משפטיים של משרדי הממשלה. הם עצמם עשו סקירה באשר למה שקורה בקנדה ובצרפת אם ההפקעה לענייני ציבור אינה משמשת לענייני ציבור. מסתבר שבצרפת מחזירים את הקרקע לבעלים אחרי חמש שנים. חמש. הצעת החוק שלי מציעה שבע. כלומר, אם המדינה לא מנצלת את הקרקע תוך שבע שנים, צריך להחזירה לבעליה. ראיתי את הצעת החוק הממשלתית וראיתי את ההצעה של היועצים המשפטיים של המשרדים. צריך להיות מאוד בקיא בדיני קרקע, כי במדינת ישראל זה משהו מאוד מסובך, מלבד זה שההצעה הזאת היא פקודה מנדטורית משנת 1943. לפי חוקי התכנון והבנייה במדינת ישראל, סעיפים 195 ו-196 מאפשרים החזקת קרקע אם אינה מנוצלת, אבל הפקודה המנדטורית מאפשרת רכישת קרקע שהופקעה לענייני ציבור ולא להחזירה אם הייעוד משתנה. בית-המשפט העליון קבע הלכה בעניין קרסיק מגבעת-אולגה ובעניין נוסייבה מירושלים, והממשלה, במקום לממש את ההלכה הזאת בהצעת חוק, מציעה הצעת חוק – איני יודע מתי היא תגיע לכאן - עוקפת בג"ץ, כדי שאפשר יהיה להפקיע קרקע לצורכי ציבור, לא לממש את זה במשך 25 שנה, ואחר כך לחדש שוב את ההפקעה. זו לא חקיקה, זה לא צדק, זה לא משפט – אני לא יודע איך לקרוא לזה. כשהסתכלתי על ההמלצות של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים – משרד האוצר, משרד השיכון, משרד הפנים – הם מציעים הצעות דומות למה שאני מציע. הם חלוקים על דבר אחד. היועצים המשפטיים של המשרדים השונים - לרבות גברת מזוז, היועצת המשפטית של משרד האוצר - חלוקים על פרינציפ אחד: אם במקרה כזה פגה ההפקעה או שצריכה להיות לבעלים קדימות לרכוש את הקרקע מחדש. כלומר, הם חלוקים תיאורטית על עיקרון משפטי – אם ההפקעה מנתקת את הזיקה לקרקע וזכות הקניין פגה והוא צריך לקנותה מחדש, רק שיש לו זכות קדימה, או ההפקעה נראית כמבוטלת, כי לא השתמשו בקרקע לייעוד הזה. על כך חלוקים היועצים המשפטיים של המשרדים השונים. היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת לא להחזיק פלאפון פתוח במליאה. עזמי בשארה (בל"ד): לכן, חברי הכנסת היקרים, יכולתי לעשות מחקר מצוין מהדוחות של היועצים המשפטיים השונים ומהחלטות בג"ץ, כך גם מההצעות של כבוד השופט חשין וכל שאר השופטים. למשל, השופטת דורנר אומרת שצריך להחזיר את הקרקע. אם הפקעתם את הקרקע לסלול כביש או לבנות בית-חולים או לעשות גן לאומי – לא יודע מה - ולא השתמשתם בה לצורך הזה, ולפעמים פתאום בעל הקרקע מגלה אחרי 25 שנה שבכלל מכרתם אותה לאנשים בשביל לבנות דירות, והשופט אומר: ואין פוצה פה ומצפצף. אין פה צדק. היה צריך לחזור לבעל הקרקע ולהגיד את זה, ולהגיע אתו להסכם - או שיחזיר את הפיצויים ויקבל זכות קדימה על הקרקע או לשנות את הייעוד לפי חקיקה מסודרת. מתי יש זכות לשנות את הייעוד ואיך משנים את הייעוד ואיך מסדירים את זה – אין הדבר הזה. ההצעה הממשלתית, במקום הפקודה המנדטורית משנת 1943, היא הצעה מחמירה. חברי הכנסת, ההצעה הזאת תבוא לכאן בעוד שנה או שישה חודשים, אבל קראתי את כולה. ההצעה מחמירה את המצב ואינה לפי הרוח של סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיו זכות הקניין היא זכות יסוד. זכות הקניין היא זכות יסוד ליהודים ולערבים, לאזרחים. זכות יסוד. אי-אפשר לנהל לא כלכלה ולא מדינה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): לכל בעל קרקע, לא לכל אזרח. עזמי בשארה (בל"ד): תשמעו מה בית-המשפט העליון אומר, מה אומרים תשעת השופטים. הם אומרים שלהבדיל מכל קניין אחר, הזיקה לקרקע לא מתבטלת גם אחרי ההפקעה. בית-המשפט העליון הישראלי אומר, שדווקא הזיקה לקרקע של בעל הקרקע לא מתבטלת גם אחרי ההפקעה, ולכן אם פג תוקף ההפקעה, הזכות היא שלו. חברי הכנסת, רוצים פה כלכלה מסודרת, ליברלית, רצינית, מערבית? תסתכלו מה המשפט הקנדי, הגרמני, הצרפתי והאיטלקי אומר. שם אומרים שאם המדינה לא השתמשה בקרקע במשך חמש שנים, צריך להחזירה. ההתיישנות היא הפוכה. במדינת ישראל אומרים שלשר האוצר יש זכות לחזור ולחדש את ההפקעה אחרי 25 שנה. שם אומרים שגם אם בעל הקרקע התרשל, יש לו 30 שנה לתבוע אותה בחזרה אם המדינה לא השתמשה בה. כלומר, הזכות עוברת 30 שנה כדי לתבוע את הקרקע מחדש. זה באיטליה, וזה בצרפת, וזה בגרמניה, וזה בקנדה. זה המשפט הקונטיננטלי. בצרפת קוראים לזה code de l’expropriation - חוק ההפקעה. The Code of expropriation . זה חוק מפורסם, כל המשפט הקונטיננטלי נסמך עליו. מדינת ישראל, כשהיא רוצה לעשות קודים משפטיים, כמו דיני עונשין, דיני הפקעות, דיני חוזים, היא רוצה להעתיק מהמשפט הבריטי, ה-Common Law. אני אומר לכם מה כתוב במשפט הקונטיננטלי וגם מה בג"ץ מבקש מהרשות המחוקקת. חובתנו היא להגיב בחיוב לבקשה של הרשות השופטת מהרשות המחוקקת: אנא הסדירו את הנושא הזה. הממשלה בהצעתה רוצה לעקוף את בג"ץ ולא להשיב בצורה חיובית לבג"ץ. היו"ר קולט אביטל: שאלה לחבר הכנסת ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): לפי המשפט המקובל שאתה מדבר עליו, האם אנשים שהיו נפקדים או נפקדים-נוכחים שהקרקע שלהם נלקחה, החוק הזה שלך חל גם עליהם? עזמי בשארה (בל"ד): לא. השאלה אם יש להם סטטוס. חנא סוייד (חד"ש): זה לא רלוונטי. עזמי בשארה (בל"ד): זה לא רלוונטי, כי ההפקעה לא היתה מכוח השימוש הציבורי, אלא מכוח הנפקדות עצמה. אנחנו מדברים על הפקעה לצורך ציבורי ולא על הפקעה שנעשתה מתוקף הנפקדות, שזה חוק מיוחד למדינת ישראל. אני מדבר על הפקעה שנעשתה לצורך ציבורי. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. השר משולם נהרי, בבקשה. השר משולם נהרי: גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, ולקבוע כי מעשה ההפקעה שומר זיקה בין הבעלים לבין הקרקע שהופקעה ממנו. במסגרת זו מבקשת הצעת החוק לקבוע כי קרקע שהצורך הציבורי שבגינה הופקעה חלף או לא מומש, תושב לבעליה. בנוסף, מבקשת הצעת החוק לחייב את שר האוצר לבצע מעקב וליידע את בעלי הקרקע על השימוש שנעשה בכלל הקרקעות המופקעות באופן שוטף. בעקבות קביעת בג"ץ כי על המחוקק לפעול להסדרה מקיפה וממצה של הפקעת המקרקעין בישראל, מינה שר האוצר ועדה בין-משרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, אשר הגישה את המלצותיה בסוף שנת 2004. על יסוד המלצות הוועדה נוסח תזכיר חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התשס"ו-2006. תזכיר החוק נמצא בהליכי חקיקה בכנסת, ועל כן אין לדעתנו מקום בשלב זה לאשר הצעות חוק פרטיות בנושא. יתירה מכך, בהיבטים מסוימים הצעת החוק אף נוגדת את הצעת החוק הממשלתית בנושא. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת בשארה מבקש להשיב. עזמי בשארה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, התשובה של הממשלה היא סתמית ולא ראויה, מכיוון שאינה נכנסת בעובי הקורה, אלא מדברת פורמלית על כך שהממשלה הכינה הצעה. אמרתי שהממשלה מכינה הצעה, וכבר הגבתי על ההצעה הזאת. אמרתי גם שזו הצעה עוקפת בג"ץ. אמרתי גם מה המשפט הבין-לאומי בנושא. מה תשובת הממשלה על הדברים שאני אומר? הפקעה שנעשתה לצורכי ציבור ולא השתמשו בה לצורכי ציבור - למה לא מחזירים אותה לבעליה, כפי שבג"ץ מבקש? ההצעה של הממשלה היא שזה יישאר 25 שנה ואחר כך תהיה זכות לחדש את ההפקעה הזאת. תגיבו ישירות על ההצעה. מאז אתמול, לאחר שפורסמה הצעת החוק שלי בעיתון "הארץ", התקשרו כמה קיבוצים ואמרו שהם בעד. התקשרו הרבה אזרחים יהודים ואמרו שהם בעד. למשל, הסיפור של גבעת-אולגה – זה הופקע למען אימונים של הצבא. הם הופסקו, אז תחזירו את הקרקע. בג"ץ החליט שיחזירו להם את הקרקע. בג"ץ פנה לרשות המחוקקת ואמר: אנא, תסדירו את הנושא הזה. הפקעתם קרקע למטרה מסוימת - או שלא השתמשתם בה לאותה מטרה או שהשימוש למטרה הזאת נפסק. צריך לתת את האפשרות לבעלים המקוריים לעשות משהו בנדון. אני לא מבין את התשובה של הממשלה. זו תשובה סתמית, לא ראויה, לא נכנסת למהות, לא נכנסת לתוכן. עומד כאן חבר כנסת, מכין את שיעורי-הבית שלו – גם קראתי את הדוח. אדוני השר, אני בספק אם קראת את הדוח של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. אני קראתי את מה שהם אומרים, הם לא אומרים את מה שאתה אומר. הממשלה גיבשה הצעה שונה ממה שהיועצים המשפטיים של משרדיה הציעו. השר משולם נהרי: - - - עזמי בשארה (בל"ד): האם קראת את דוח הוועדה? לא ייאמן. על נושא כזה, למה אתם מסרבים? זה לא צודק. זה נוגד את החלטות בית-המשפט העליון. זה נוגד את החוק הקונטיננטלי, זה נוגד את החוק הטבעי, זה נוגד את חוק הצדק וזכות חוקתית כמו זכות הקניין. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 64 נמנעים - 2 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (פקיעת רכישה), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: 12 בעד, התנגדו – 64, ושני נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק נדחתה. קריאות: - - - היו"ר קולט אביטל: אני מצטערת, אי-אפשר לשנות עכשיו. הצעת חוק פ/912 נדחתה.