קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על דירה ראשונה), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1605/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: בהמשך סדר-היום, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על דירה ראשונה), התשס"ז-2006, של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת. תנמק את ההצעה חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה. גם כאן הבנתי שיש הסכמות לתשובה והצבעה במועד אחר. יש לך עד עשר דקות, גברתי. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההצעה הזו באה לעזור לזוגות צעירים, לעולים חדשים, לכלל הציבור שהחליט שהוא רוצה להגשים את החלום שלו, החלום לרכוש דירה. כולנו יודעים שאדם במדינת ישראל רוכש דירה - כמה הוא צריך להחזיר לבנקים. כולנו יודעים שהחלום הזה הוא לא רק חלום אלא רצון של כל אחד שתהיה לו הפינה שלו. כולנו יודעים מה זה להתגלגל מדירה לדירה בשכירות, כולנו יודעים כמה לא פשוט לרכוש דירה. להוריד את המע"מ בקניית הדירה הראשונה זה כל כך משמעותי לאותם זוגות צעירים, לאותם אנשים שהחליטו לרכוש דירה בפעם ראשונה בארץ, לעולה חדש ולעולה ותיק. היו"ר אמנון כהן: את מדברת על רכישה ראשונה בחייו של זוג צעיר או עולה חדש? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): כל אדם שהחליט סוף-סוף לרכוש דירה. לפני 20 שנה המצב היה כזה שאדם לא היה חייב לרכוש דירה. היום כל אחד עושה מאמץ לקנות, כי שכר-דירה ממוצע במרכז הארץ, ששם יש גם מקומות תעסוקה, הוא 1,000 דולר פלוס למשפחה לדירה קטנה וצנועה. אז כמובן יותר קל ורצוי לרכוש את הדירה. לפני 20 שנה המדינה הורידה מעצמה את האחריות, ואנחנו כולנו זוכרים שהיו זמנים אחרים, וכולנו מבינים שהשנה הירידה מהארץ היתה יותר גדולה מאשר העלייה, ולמה? כי התנאים לא כל כך פשוטים. אנחנו נמצאים בתנאים לא פשוטים, אנחנו חיים יום-יום במצב קשה במדינת ישראל. אני לא מדברת על "קסאמים", אני לא מדברת על המלחמה שנגמרה לא מזמן, לפני עשרה חודשים, אני מדברת על המצוקה של אותן משפחות שחייבות לתלות על עצמן משכנתה ולהחזיר בממוצע 3,000 ש"ח לחודש. הורדת המע"מ ממחיר הדירה היא מאוד משמעותית. כל אחד מאתנו נתקל בציבור ששולח לנו פקסים, שכותב לנו מכתבים, שמתקשר בטלפונים ומספר על המצוקה כאשר המשפחה הגיעה למצב שנציגי ההוצאה לפועל דפקו על הדלת. כולנו מכירים את המשפחות שלא היו מסוגלות להחזיר את המשכנתה כי הסכום שהיו צריכות להחזיר כל חודש היה כל כך גבוה, והחוב גדל והתנפח. אנשים נמצאים במצב לא פשוט. אני ממליצה, אדוני היושב-ראש ורבותי חברי הכנסת, אנחנו חייבים לעזור לאוכלוסיות מסוימות, אני מדברת על מדינת ישראל. תיקחו כל מדינה – גרמניה, ארצות-הברית – נותנים שם כספים לאנשים שחיים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, יש תמיכה של המדינה, תמיכה של הממשלה. תסתכלו מה עובר על משפחה של אנשים צעירים שהתחתנו לא מזמן. אני, למשל, את התואר השני שלי קיבלתי כאשר הייתי בת 21.5. אנשים בגיל 22 רק מסיימים את השירות בצבא של מדינת ישראל. הם נותנים הכול למדינת ישראל, הם מסכנים את עצמם, הם הולכים להגן על מדינת ישראל ולהגן על כולנו. הם חוזרים מהצבא, הולכים ללמוד – מי שמסוגל ומי שהמשפחה שלו מסוגלת לתמוך בו. אנחנו גם מטילים על האנשים האלו את הצורך להחזיר. במקום שיצטרכו להחזיר את ההלוואה, לדעתי המדינה היתה חייבת לתת לימודים חינם. רן כהן (מרצ): ההצעה מאוד טובה בעיני, אבל האם את מציעה שהפטור יהיה על כל מכירה של כל דירה? למשל דירה של 2 מיליוני דולר? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): זה מאוד הגיוני מה שאתה אומר, חבר הכנסת כהן. כולנו יודעים שמדובר בזוגות צעירים מאוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית מסוימת. היו"ר אמנון כהן: את מתכוונת שאת מגדירה בחוק את מחיר הדירה? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא הגדרתי, אבל אני בוודאי אסכים. אני מדברת על משפחות שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם בינוני ונמוך. האנשים האלו נאלצים לרכוש את הדירות ולהחזיר 700%. אני גם מציעה בחקיקה שלי לתת פסק זמן של חמש שנים, נניח, ואם משפחה נאלצת לפני תום חמש השנים למכור את הדירה הזו ולעזוב את הארץ או לעבור למשהו יותר גדול, אז כנראה מצבה טוב, והם יצטרכו להחזיר את המע"מ הזה. אבל למשפחה בינונית שתהיה בדירה הזו ותגור בדירה הזו יותר מחמש שנים, אני חושבת שזו השתתפות מינימלית של המדינה, השתתפות אנושית, לתת תמיכה למשפחה. התחלתי לספר על זוגות צעירים, מה אנחנו מטילים על הכתפיים של האנשים האלה. הם צריכים ללמוד על חשבונם, הם נותנים למדינת ישראל, משרתים אותה, בונים תא משפחתי חדש, והם בעצם חייבים לעשות הכול לבד. נכון, גם אנחנו עשינו לבד, אבל למשל אני – וגם אתה, היושב-ראש, חבר הכנסת אמנון כהן – גדלתי במדינה שנתנה לאנשים, נתנה תמיכה כלכלית, נתנה תמיכה בזה שהלימודים היו בחינם, וכל חודש אדם היה מקבל מלגה ויכול היה לממן את עצמו. נכון שהוא היה חייב לעבוד לעתים קרובות, אם המשפחה לא היתה כל כך עשירה, אבל האדם קיבל עזרה מהמדינה. אנחנו חיים במדינת ישראל. אנחנו יודעים מה זו מדינת ישראל ואנחנו מכירים את הקשיים של אותם צעירים, ואנחנו מכירים גם הקשיים שלהם וגם של העולים החדשים. אנחנו מכירים איך זה שחזון הופך למציאות לאותן משפחות שכל החיים חלמו על זה שירכשו דירה, ולרכוש דירה זה לא כל כך פשוט. אבל החלום של כל אחד הוא שתהיה לו פינה משלו, ספה משלו, לקרוא ספר בספרייה שלו. זאת אומרת, פינה אנושית, שהוא לא יצטרך לדאוג כל שבוע או כל חודש, שהוא לא יצטרך לעבור מהדירה השכורה לדירה שכורה, להתגלגל מדירה לדירה. ואם אדם כבר רכש את הדירה, אז הקשיים שנוצרים במשפחה כזאת, כאשר יש גם ילדים, יש הוצאות אחרות – לדעתי זה יהיה מאוד מאוד טוב אם מדינת ישראל תחליט על הפחתת מחיר הדירה בסכום הזה, שנקרא מע"מ. אני חושבת שזה יהיה טוב, זה יהיה מנוף לצעירים, זה יהיה מנוף לכל אחד שבפעם הראשונה בחיים כאן במדינת ישראל רוכש דירה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מוזר לי, ואם יש לי הזדמנות, אני רוצה לשכנע את ממשלת ישראל: אני, כאשר עליתי ארצה – ועליתי ארצה בשנת 1979 – אחרי שנתיים קיבלתי את הדירה. אומנם עזבתי בית מאוד טוב, אבל כאן התחלתי – איך אומרים? לבנות ולהיבנות – בשנת 1979. וכאשר פתאום קיבלתי את הדירה הזאת, והייתי מסוגלת – אחרי שמצאנו מקומות תעסוקה – לרכוש את הדירה, אני יודעת מהו האושר הזה, אבל אני גם יודעת מה אנחנו תולים על הכתפיים של אותם אנשים שחייבים לרכוש את הדירות. ובגלל זה אני חושבת שזה חוק טוב, הוא טוב לצעירים, הוא טוב לעולים, הוא טוב לכלל הציבור, וטוב תעשה ממשלת ישראל, שלפני 20 שנה ויותר החליטה שזה לא העניין שלה, שאין דירות ציבוריות, שאין בנייה של דירות ציבוריות – אני חושבת שאנחנו חייבים, סוף-סוף, אחרי 20 שנה, לעשות צדק, לא רק בזה שמורידים מע"מ על רכישת הדירה הראשונה, אלא גם להתחיל תנופה של בנייה, בנייה של דיור ציבורי. וזה לא רק לאותם אנשים ואותן אוכלוסיות. גם לנכים, גם לחד-הוריות, גם לאותם אנשים שהמזל שלהם היה כזה שלא קיבלו עושר על מגש הכסף, והמשפחה שלהם לא עשירה. ואז, בידיים שלהם, במאמצים שלהם, הם צריכים לעשות צעד אחרי צעד כדי שתהיה להם פינה משלהם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אמנון כהן: הגעת להסכמות? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני לא הגעתי להסכמות ואני מאוד מאוד רוצה להגיע להסכמות האלה - - היו"ר אמנון כהן: אנחנו מאחלים לך הצלחה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - ואני חושבת שהממשלה תעשה טוב אם תגיע אתי להסכמה ותתמוך בחקיקה הזאת. היו"ר אמנון כהן: תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. אני חושב שהצעת החוק ראויה. סיימנו את הדיון בהצעות חוק, ואנחנו עוברים להצעות לסדר-היום.