הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2232489
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת יוסף טייב
אביחי אברהם בוארון
______________________________________________
פ/5945/25
הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת העברת עודפי מזון לארגון לחלוקת מזון),
התשפ"ה–2025
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה להסדיר את סוגיית אובדן מזון, שהיא בעלת השלכות שליליות רחבות היקף על המדינה בהיבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים.
על פי סקר הרכב הפסולת הארצי שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2014, שאריות המזון מהוות כ-30% מסך הפסולת הנזרקת מבתים פרטיים. על זאת יש להוסיף, כי לפי דוח העוני ואי-השוויון של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2022, מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני במדינה עומד על כ-1.95 מיליון איש, כ-21% מכלל אזרחי המדינה.
לפי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" לשנת 2023, אחד מכל שלושה ילדים חי באי-ביטחון תזונתי (34.4%). בנוסף, לפי האמור בדוח חיות כיום במדינה 680,475 (21.1%) משפחות באי-ביטחון תזונתי, מתוכן 312,825 (9.7%) באי-ביטחון תזונתי חמור. עלות סל המזון להבטחת התזונה הבסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין למשפחה בת 5 נפשות, עומדת על 3,431 שקלים חדשים לחודש. ההוצאה על מזון בקרב נתמכי הסיוע עומדת על 2,058 שקלים חדשים ומהווה 37.9% מההכנסה החודשית הממוצעת נטו למשק הבית. 47.8% מנתמכי הסיוע העידו כי צמצמו או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, בהשוואה ל-16.1% בלבד מהאוכלוסייה הכללית. 77.8% מן הנתמכים העידו כי האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות עוד, זאת בהשוואה ל-18.1% בלבד שהעידו על כך באוכלוסייה הכללית. 54% מהנתמכים העידו שאכלו פחות ממה שרצו כי לא היה להם מספיק כסף כדי לקנות אוכל ו-35.3% אף העידו כי הם או מבוגרים אחרים בבית הגיעו למצב של רעב.
מציאות זו אינה מתיישבת עם אחריות המדינה ומחויבותה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966 הקובעת כי "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון".
לפי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022 שפרסם ארגון "לקט ישראל" בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וארגונים נוספים, היקף המזון האבוד במדינה הינו 2.6 מיליון טונות, ששווה כ-23.1 מיליארד שקלים. שווי המזון הבר-הצלה במדינה הינו 8.1 מיליארד שקלים. סך אובדן המזון במקטע המוסדי ב-2022 הינו 226 אלף טון. כמות אובדן מזון לשנה בבתי חולים הינה 23 אלפי טון שמהוות כ-32% מצריכת המזון המוסדית. כמות המזון הבר-הצלה במקטע זה שוות ערך ל-64 מיליון ארוחות בשווי 1.15 מיליארד שקלים, ובבתי החולים ניתן להציל 10.4 מיליון ארוחות בשווי 55 מיליון שקלים.
לצד זאת, כאשר מזון נזרק ומתפרק במטמנות פסולת, נוצרים תהליכים אשר מובילים להפרשת גז מתאן, שהוא גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר (20 שנה), ופי 28 בטווח הארוך (100 שנה). בנוסף, הייצור וההובלה של מזון דורשים אנרגיה, המופקת בדרך כלל באמצעות שריפת דלקים מאובנים כמו נפט וגז טבעי. כאשר מזון מתבזבז, כל האנרגיה שהושקעה בייצורו והובלתו גם היא מתבזבזת, מה שמוביל לפליטת גזי חממה לא נחוצות. לבסוף, הייצור של מזון שאינו נצרך, מוביל לבזבוז שטחים חקלאיים שיכלו לשמש לשתילת גידולים חקלאיים ולהגדלת שיעור הפחמן הדו-חמצני הנספג מהאוויר.
בגופים ציבוריים, ובמקומות הסעדה הפועלים במסגרתם, כגון חדרי אוכל וקפיטריות במשרדי ממשלה, בכנסת, בבתי משפט, ברשויות מקומיות, במוסדות להשכלה גבוהה וכן במוסדות ציבוריים נוספים, נזרקת מדי יום כמות משמעותית של מזון אשר ברובו ראוי למאכל, במקום להגיע לידי מי שזקוקים למזון, אך ידם אינה משגת. אמנם גופים אלה אינם רשאים לסרב לבקשה של ארגון חלוקת מזון להתקשר עמו, אך לא מוטלת עליהם חובה לתרום את המזון ללא בקשה כאמור.
לפיכך, מוצע לתקן את חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018, ולקבוע הסדר אשר טמונים בו יתרונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים רבים, לפיו המדינה מצדה תירתם למאמץ להפחית אובדן מזון, באמצעות קביעת חובת העברת עודפי מזון שראוי למאכל אדם מגופים ציבוריים וממקומות הסעדה ציבוריים לארגונים לחלוקת מזון.
בנוסף, בפעמים רבות ארגוני חלוקת מזון נעזרים במתנדבים לשם איסוף וחלוקת המזון. כדי לעודד מתנדבים אלה, וכדי להגן על הארגון מתביעות הנובעות מפעולת מתנדבים, מוצע לחייב את ארגוני חלוקת המזון לבטח את המתנדבים הפועלים מטעמם או עבורם באיסוף, בארגון או בחלוקת תרומות מזון.
עוד מוצע לאפשר לשר הבריאות, לאחר התייעצות עם גורמים אחרים, לקבוע בתקנות כללים ואמות מידה לניצול מזון במקרים שאינו ראוי למאכל אדם והוא עתיד להיזרק.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בתמוז התשפ"ה (07.07.2025)
תיקון סעיף 1 1. בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט–2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בהגדרה "גוף ציבורי" – (1) בהגדרה "גוף ציבורי" –
(א) ברישה, המילים "למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940" – יימחקו; (א) ברישה, המילים "למעט גוף שהוא מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940" – יימחקו;
(ב) אחרי פסקה (11) יבוא: (ב) אחרי פסקה (11) יבוא: (ב) אחרי פסקה (11) יבוא: (ב) אחרי פסקה (11) יבוא: (ב) אחרי פסקה (11) יבוא:
"(12) "בית חולים ציבורי כללי" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;"; "(12) "בית חולים ציבורי כללי" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;"; "(12) "בית חולים ציבורי כללי" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;"; "(12) "בית חולים ציבורי כללי" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;";
(2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "חוק המזון" יבוא:
"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1959; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1959; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1959; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1959; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1959;
""מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;
"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
"המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – המועצה כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;"; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – המועצה כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;"; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – המועצה כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;"; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – המועצה כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;"; "המועצה הארצית לביטחון תזונתי" – המועצה כהגדרתה בחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;";
(3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "מזון עודף" יבוא:
""מקום הסעדה ציבורי" – מזנון, קפיטריה, בית קפה או מסעדה הפועלים במסגרת גוף ציבורי, מוסד רפואי, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך;". ""מקום הסעדה ציבורי" – מזנון, קפיטריה, בית קפה או מסעדה הפועלים במסגרת גוף ציבורי, מוסד רפואי, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך;". ""מקום הסעדה ציבורי" – מזנון, קפיטריה, בית קפה או מסעדה הפועלים במסגרת גוף ציבורי, מוסד רפואי, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך;". ""מקום הסעדה ציבורי" – מזנון, קפיטריה, בית קפה או מסעדה הפועלים במסגרת גוף ציבורי, מוסד רפואי, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך;". ""מקום הסעדה ציבורי" – מזנון, קפיטריה, בית קפה או מסעדה הפועלים במסגרת גוף ציבורי, מוסד רפואי, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך;".
תיקון סעיף 2א 2. בסעיף 2א לחוק העיקרי – בסעיף 2א לחוק העיקרי – בסעיף 2א לחוק העיקרי – בסעיף 2א לחוק העיקרי – בסעיף 2א לחוק העיקרי – בסעיף 2א לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) גוף ציבורי ומקומות הסעדה ציבוריים יעבירו עודפי מזון שיש להם, בכל יום, לארגון לחלוקת מזון, ובלבד שמתקיימים בארגון הוראות חוק זה, ושתרומת המזון אושרה בידי ועדה לבדיקת איכות המזון לפי סעיף 2ב."; "(א) גוף ציבורי ומקומות הסעדה ציבוריים יעבירו עודפי מזון שיש להם, בכל יום, לארגון לחלוקת מזון, ובלבד שמתקיימים בארגון הוראות חוק זה, ושתרומת המזון אושרה בידי ועדה לבדיקת איכות המזון לפי סעיף 2ב."; "(א) גוף ציבורי ומקומות הסעדה ציבוריים יעבירו עודפי מזון שיש להם, בכל יום, לארגון לחלוקת מזון, ובלבד שמתקיימים בארגון הוראות חוק זה, ושתרומת המזון אושרה בידי ועדה לבדיקת איכות המזון לפי סעיף 2ב."; "(א) גוף ציבורי ומקומות הסעדה ציבוריים יעבירו עודפי מזון שיש להם, בכל יום, לארגון לחלוקת מזון, ובלבד שמתקיימים בארגון הוראות חוק זה, ושתרומת המזון אושרה בידי ועדה לבדיקת איכות המזון לפי סעיף 2ב."; "(א) גוף ציבורי ומקומות הסעדה ציבוריים יעבירו עודפי מזון שיש להם, בכל יום, לארגון לחלוקת מזון, ובלבד שמתקיימים בארגון הוראות חוק זה, ושתרומת המזון אושרה בידי ועדה לבדיקת איכות המזון לפי סעיף 2ב.";
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לפטור גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי מחובת העברת עודפי מזון כאמור אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה כמות עודפי מזון נמוכה מהכמות המזערית או היעדר ארגון מתאים לחלוקת מזון באזור פעילותם."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לפטור גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי מחובת העברת עודפי מזון כאמור אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה כמות עודפי מזון נמוכה מהכמות המזערית או היעדר ארגון מתאים לחלוקת מזון באזור פעילותם."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לפטור גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי מחובת העברת עודפי מזון כאמור אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה כמות עודפי מזון נמוכה מהכמות המזערית או היעדר ארגון מתאים לחלוקת מזון באזור פעילותם."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לפטור גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי מחובת העברת עודפי מזון כאמור אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה כמות עודפי מזון נמוכה מהכמות המזערית או היעדר ארגון מתאים לחלוקת מזון באזור פעילותם."; "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, לפטור גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי מחובת העברת עודפי מזון כאמור אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה כמות עודפי מזון נמוכה מהכמות המזערית או היעדר ארגון מתאים לחלוקת מזון באזור פעילותם.";
(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא : (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא : (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא : (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא : (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא : (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא :
"(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת מזון שאינו ראוי למאכל אדם בידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי לגוף ששר הבריאות יקבע, ולשימושים שיקבע, ובכלל זה להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן באמצעות קומפוסטציה." "(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת מזון שאינו ראוי למאכל אדם בידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי לגוף ששר הבריאות יקבע, ולשימושים שיקבע, ובכלל זה להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן באמצעות קומפוסטציה." "(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת מזון שאינו ראוי למאכל אדם בידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי לגוף ששר הבריאות יקבע, ולשימושים שיקבע, ובכלל זה להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן באמצעות קומפוסטציה." "(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת מזון שאינו ראוי למאכל אדם בידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי לגוף ששר הבריאות יקבע, ולשימושים שיקבע, ובכלל זה להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן באמצעות קומפוסטציה." "(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת מזון שאינו ראוי למאכל אדם בידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי לגוף ששר הבריאות יקבע, ולשימושים שיקבע, ובכלל זה להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן באמצעות קומפוסטציה."
הוספת סעיפים 2ב ו-2ג 3. אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא:
"ועדה לבדיקת איכות המזון "ועדה לבדיקת איכות המזון "ועדה לבדיקת איכות המזון 2ב. (א) שר הבריאות ימנה, מקרב עובדי משרדו, ועדה בת שישה חברים, שתהיה אחראית על בדיקת איכות עודפי המזון בגוף ציבורי ובמקום הסעדה ציבורי ותוודא שהמזון הנתרם על ידם לפי הוראות סעיף 2 ראוי למאכל אדם. (א) שר הבריאות ימנה, מקרב עובדי משרדו, ועדה בת שישה חברים, שתהיה אחראית על בדיקת איכות עודפי המזון בגוף ציבורי ובמקום הסעדה ציבורי ותוודא שהמזון הנתרם על ידם לפי הוראות סעיף 2 ראוי למאכל אדם.
(ב) לא יתמנה עובד משרד הבריאות לחבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא יתמנה עובד משרד הבריאות לחבר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום התזונה;
(2) הוא בעל ניסיון של שלוש שנות עבודה לפחות בתחום התזונה;
(3) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אחר או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אחר" ו"קרוב" – כהגדרתם בסעיף 7 לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011.
חובת ביטוח חובת ביטוח חובת ביטוח 2ג. ארגון לחלוקת מזון יבטח את מי שפועל מטעמו או עבורו באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון שנתרמים על ידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות." ארגון לחלוקת מזון יבטח את מי שפועל מטעמו או עבורו באיסוף, בארגון או בחלוקת עודפי מזון שנתרמים על ידי גוף ציבורי או מקום הסעדה ציבורי, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם להם או לצד שלישי במסגרת הפעולות האמורות."
תיקון סעיף 3 4. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בכל מקום, המילים "ולגופים ציבוריים" והמילים "והגופים הציבוריים" – יימחקו.
הוספת סעיף 3א 5. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
"ביצוע ותקנות "ביצוע ותקנות "ביצוע ותקנות 3א. (א) שר הבריאות ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה. (א) שר הבריאות ממונה על חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ועם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה.
(ב) שר הבריאות יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון מגוף ציבורי וממקום הסעדה ציבורי ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון." (ב) שר הבריאות יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), הוראות בדבר תנאי אחסון, הובלה וחלוקה של תרומות מזון מגוף ציבורי וממקום הסעדה ציבורי ובדבר בדיקות הנדרשות להבטחת איכות ובטיחות המזון."
תחילה ותקנות ראשונות 6. (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). (א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום התחילה.