הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2232549
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן
______________________________________________
פ/5965/25
הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – עצמאות הנציב וייעול הליכי בירור תלונות), התשפ"ה–2025
דברי הסבר
הצעת חוק זו נועדה לערוך שינויים בדרכי פעולתה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (להלן – הנציבות).
סעיף 1 מניסיונה המצטבר של הנציבות עולה, כי לא פעם הנפגע הישיר, שמעמדו ביחס לנילון הוא מוחלש, חושש להתלונן בעצמו, מחשש שמא יבולע לו, ולכן גורם משפטי או ציבורי אחר מגיש תלונה בעניינו. נוסף על כך, לעתים טענה נגד התנהלותו של מייצג המדינה בערכאות מציפה סוגיה ציבורית באופייה, אשר לרוב אדם פרטי לא יידרש אליה, על אף חשיבותה. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 12(א) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), ולמחוק את המילה "במישרין" מנוסח הסעיף הנוכחי, כך שניתן יהיה להגיש תלונה גם אם אין פגיעה במישרין במגיש התלונה. בדומה לכך, סעיף 14(א) לחוק נציב התלונות על שופטים, התשס״ב–2002 (להלן – חוק נציב התלונות על השופטים), מאפשר הגשת תלונה על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו.
סעיף 2 מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק כי הסמכות לקבוע באלו מקרים מדובר בתלונה הנוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תהא בידי הנציב. קיימת חשיבות עליונה להבטחת עצמאותו המלאה של הנציב, בדומה למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור על שופטים. אי-תלות כאמור היא תנאי לעבודת ביקורת אובייקטיבית ונטולת פניות. הכפפת הנציב בעניין זה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הנמנה על מבוקריו על פי החוק, פוגעת בעצמאות הנציב ומעלה חשש לניגוד עניינים מהותי, ויש בכך כדי להחליש את מוסד הנציבות.
בנוסף מוצע לבטל את הצורך באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לבירור תלונה הנוגעת להליך תלוי ועומד לפני ערכאה, צורך הפוגע בעצמאות הנציב וכרוך בניגוד עניינים מובנה. ניסיון השנים מלמד כי בקשת הנציבות לאישור כאמור מובילה להשתרכות ארוכה נוספת בתלונה, באופן המעקר מתוכן את מהות הסעיף ואת מטרתו. לפיכך מוצע לקבוע, כי הנציב לא יברר תלונה כאשר בירורה עלול לפגוע בהליך מתנהל לפני ערכאה. לעומת זאת, למשל, כאשר התלונה נוגעת להתנהלותו או התנהגותו של מייצג המדינה בערכאות, המנותקת ממהותו של ההליך העיקרי, ואין חשש כי תפגע בו, כגון במסגרת של הליך מעצר ימים שהסתיים, וכן בדוגמה המצוינת מפורשות בחוק, של הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה מייצג המדינה בערכאות – לא תהיה מניעה בבירור התלונה.
עוד מוצע לבטל את ההוראה, הקובעת כי על הנציב חלה חובה להודיע לנילון, לממונה עליו ולמתלונן, אם קיבל את טענות הנילון להתקיימות אחת מעילות הסף, אם לאו. מדובר בדרישה שלא קיימת בחוק נציב תלונות השופטים ובחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה). בדרישה זו יש כדי לסרבל ולהאריך משך הליך בירור התלונה ולהביא להשתרכות הטיפול בה באופן ניכר, שלא לצורך, באופן שאינו מיטיב עם המערכת, וגורע מיכולתה של הנציבות לפעול באופן יעיל ואפקטיבי, לצורך עשיית מלאכתה נאמנה. מחיקת הוראה זו תאפשר לנציב להפעיל שיקול דעת בהקשר זה.
סעיף 3 מוצע לערוך תיקונים בסעיף 17 לחוק להותיר לשיקול דעתו של הנציב, איזה חומר או מידע להעביר, במסגרת בירור התלונה, לידיעת הנילון והממונה עליו, וכן לידיעת אדם אחר העלול להיפגע מן הבירור או מתוצאותיו, ולא לחייב את הנציב להעביר כל חומר או מידע הנמצא בידיו, כקבוע בנוסחו הנוכחי של החוק. ניסיון השנים מלמד, כי לא פעם מגיע לידי הנציב מידע רגיש שאין ברצונו של הפונה להעביר לנילון או לאחֵר, מחשש שמא יבולע לו, או מידע אחר שהנציב אינו רואה אותו כרלוונטי לבירור התלונה, או שאין בכוונת הנציב לעשות בו שימוש במסגרת הבירור. מידע מסוג זה, ראוי שיהיה בשיקול דעתו של הנציב, אם להעבירו לגורמים המצוינים לעיל, אם לאו, והכול באופן שאינו פוגע בזכות הטיעון הנתונה להם על פי חוק. יודגש, כי גם הדרישה להעביר חומר או מידע המצוי בידי הנציב, לנילון או לכל אדם אחר, אינה מופיעה בסעיפים המקבילים בחוק נציב תלונות השופטים ובחוק מבקר המדינה.
עוד מוצע לבטל את ההוראה הקובעת כי "ראה הנציב כי הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור יודיע לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע". מאחר ועל פי סעיף 17(ב) לחוק מחויב הנציב ממילא לתת לנילון ולממונה עליו הזדמנות נאותה להשיב לכלל הנטען בתלונה, הדרישה למתן הזדמנות נוספת להעלאת טענותיו של הנילון מעמיסה עוד על הליך בירור תלונה בנציבות, ויש בכך כדי לסרבל ולהכביד על ההליך.
בנוסף מוצע לקבוע, כי ההחלטה על אי-חשיפת מסמך בפני הנציב, תתקבל בידי השר האחראי, על פי השיקולים המנויים בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1948. זאת, חלף הקבוע בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיו ההחלטה האמורה תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הנמנה עם מבוקרי הנציב, דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה, שראוי להימנע ממנו.
זאת ועוד, מוצע לאפשר לנציב להפעיל סנקציות עונשיות, כאשר הנילון, או כל אדם אחר, מסרב למסור ידיעה או כל מסמך אחר הנדרש להליך הבירור או להשיב על שאלה שנשאל בידי הנציב. זאת, בדומה לסמכויות הקיימות לנציב תלונות הציבור על שופטים ונציב קבילות החיילים.
לבסוף מוצע לקבוע, כי כאשר הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, למשל כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים לגביה, יהיה רשאי להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד מעובדי הנציבות.
סעיף 4 מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק ולקבוע כי ההחלטה על הפסקת בירור תלונה מחשש לפגיעה באינטרסים חיוניים, תתקבל בידי השר האחראי. זאת, חלף הקבוע בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיו ההחלטה האמורה תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
לסעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק ולקבוע הוראה המחייבת לפעול על פי המלצת הנציב, אשר ניתנה בעקבות בירור התלונה בנציבות, אלא אם כן ניתן אישור השר האחראי, מנימוקים שיירשמו, להימנע מיישומה. בנוסח החוק הנוכחי, לפיו המלצת הנציב נותרת בגדר המלצה בלבד, יש אפוא כדי לסכל את התועלת המובנית בהמלצה, ולפיכך מוצע התיקון האמור.
לסעיף 6 מוצע לתקן את סעיף 21 לחוק ולאפשר לנציב לפרסם את ממצאיו בתלונה שהטיפול בה הסתיים, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שהפרסום לא יכלול פרטים שביכולתם להביא לזיהוי המתלונן או הנילון. זאת בניגוד לחוק בנוסחו כיום המאפשר פרסום כאמור רק בהחלטה משותפת של השר האחראי והיועץ המשפטי לממשלה. פרסום ממצאיו של בירור תלונה הוא כלי בעל חשיבות רבה בפעולת הנציבות, ונדרש כחלק ממגמת שקיפות והנגשת מידע שעברו המערכות הציבוריות בישראל. הדברים מקבלים משנה תוקף, מקום שמדובר בנושאים שיש לציבור עניין מיוחד בהם, באשר הם נוגעים לפעילותם של מייצגי המדינה בערכאות, שלהם כוח רב והשפעה על חירותו, כבודו ורכושו של אדם בפרט ושל הציבור בכלל.
בצד זאת מוצע לתקן את האפשרות הקבועה בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיה השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד רשאים להתיר פרסומם של פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, ולהתיר סמכות זו בידי השר בלבד.
לסעיף 7 מוצע לתקן את סעיף 22 לחוק ולקבוע לבטל את ההוראה לפיה הנציב אינו רשאי לכלול או לגלות חומר שהוא מעביר לפי סעיף 17(ה), במסגרת הודעה או החלטה שלו לפי סעיפים 18(ד) או 19 לחוק העיקרי ודין וחשבון לפי סעיף 20 לחוק העיקרי, כל חומר או מידע שעלול לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן. מדובר בפסקה מעורפלת וכללית בניסוחה, העשויה לשמש כבסיס לבקשות סרק למניעת פרסום ממצאיו של בירור תלונה, ובכך לפגוע בעבודת הנציבות ובשקיפות עשייתה לציבור.
חלף כך, מוצע לאפשר לנציב, על פי שיקול דעתו, להימנע מפרסום העלול לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם. זאת, בדומה להוראות המקבילות בחוק נציב התלונות על שופטים ובחוק מבקר המדינה.
לסעיף 8 מוצע להוסיף את סעיף 25א לחוק ולקבוע כי בהליך משפטי שהנציב או הנציבות הם צד לו, ייוצגו הנציב או הנציבות, לפי העניין, באמצעות עורך דין חיצוני, שאינו משמש כמייצג המדינה בערכאות. בדרך כלל, גוף ציבורי מיוצג על ידי פרקליטות המדינה. ברם, במקרה שבו הנציבות היא צד להליך משפטי, ייווצר חשש מובנה וברור לניגוד עניינים, לכל הפחות למראית עין, בייצוגה על ידי הפרקליטות או על ידי כל גורם המשמש מייצג המדינה בערכאות. שכן, גורמים אלה מבוקרים על פי החוק בידי הנציבות עצמה. משכך, אין מנוס מייצוג הנציבות בידי גורם עצמאי ובלתי תלוי, אשר אינו משמש כמייצג המדינה בערכאות, ולפיכך אינו מבוקר על ידי הנציבות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בתמוז התשפ"ה (07.07.2025)
תיקון סעיף 12 1. בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(א), המילה "במישרין" – תימחק. בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(א), המילה "במישרין" – תימחק. בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(א), המילה "במישרין" – תימחק. בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(א), המילה "במישרין" – תימחק. בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(א), המילה "במישרין" – תימחק.
תיקון סעיף 16 2. בסעיף 16 לחוק העיקרי – בסעיף 16 לחוק העיקרי – בסעיף 16 לחוק העיקרי – בסעיף 16 לחוק העיקרי – בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) –
(א) במקום פסקה (6) יבוא: (א) במקום פסקה (6) יבוא: (א) במקום פסקה (6) יבוא: (א) במקום פסקה (6) יבוא:
״(6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם;"; ״(6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם;"; ״(6) התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, לרבות שיקול דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם;";
(ב) במקום פסקה (8) יבוא: (ב) במקום פסקה (8) יבוא: (ב) במקום פסקה (8) יבוא: (ב) במקום פסקה (8) יבוא:
״(8) יש בבירור התלונה כדי לפגוע בניהולו של הליך תלוי ועומד לפני ערכאה, לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; ואולם הנציב רשאי לברר תלונה שעניינה הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה מייצג המדינה בערכאות."; ״(8) יש בבירור התלונה כדי לפגוע בניהולו של הליך תלוי ועומד לפני ערכאה, לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; ואולם הנציב רשאי לברר תלונה שעניינה הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה מייצג המדינה בערכאות."; ״(8) יש בבירור התלונה כדי לפגוע בניהולו של הליך תלוי ועומד לפני ערכאה, לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו ערעור או ערר לערכאה; ואולם הנציב רשאי לברר תלונה שעניינה הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה מייצג המדינה בערכאות.";
(2) סעיף קטן (ד) – בטל. (2) סעיף קטן (ד) – בטל. (2) סעיף קטן (ד) – בטל. (2) סעיף קטן (ד) – בטל. (2) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון סעיף 17 3. בסעיף 17 לחוק העיקרי – בסעיף 17 לחוק העיקרי – בסעיף 17 לחוק העיקרי – בסעיף 17 לחוק העיקרי – בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון";
(2) סעיף קטן (ד) – בטל; (2) סעיף קטן (ד) – בטל; (2) סעיף קטן (ד) – בטל; (2) סעיף קטן (ד) – בטל; (2) סעיף קטן (ד) – בטל;
(3) בסעיף קטן (ה), במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון"; (3) בסעיף קטן (ה), במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון"; (3) בסעיף קטן (ה), במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון"; (3) בסעיף קטן (ה), במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון"; (3) בסעיף קטן (ה), במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון";
(4) בסעיף קטן (ו), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר האחראי"; (4) בסעיף קטן (ו), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר האחראי"; (4) בסעיף קטן (ו), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר האחראי"; (4) בסעיף קטן (ו), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר האחראי"; (4) בסעיף קטן (ו), במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר האחראי";
(5) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "הוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(3) לאותו סעיף, יחולו בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו"; (5) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "הוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(3) לאותו סעיף, יחולו בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו"; (5) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "הוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(3) לאותו סעיף, יחולו בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו"; (5) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "הוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(3) לאותו סעיף, יחולו בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו"; (5) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "הוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(3) לאותו סעיף, יחולו בשינויים המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו";
(6) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
״(ט) היה הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, רשאי הוא להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד מעובדי הנציבות, עד שתוסר המניעה." ״(ט) היה הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, רשאי הוא להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד מעובדי הנציבות, עד שתוסר המניעה." ״(ט) היה הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, רשאי הוא להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד מעובדי הנציבות, עד שתוסר המניעה." ״(ט) היה הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, רשאי הוא להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד מעובדי הנציבות, עד שתוסר המניעה."
תיקון סעיף 18 4. בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר האחראי". בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר האחראי". בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר האחראי". בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר האחראי". בסעיף 18(ג) לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר האחראי".
תיקון סעיף 19 5. בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
״(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), על הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור. ״(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), על הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור. ״(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), על הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור. ״(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), על הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור. ״(ב) התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), על הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור.
(ב1) הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו." (ב1) הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו." (ב1) הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו." (ב1) הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו." (ב1) הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו."
תיקון סעיף 21 6. בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הנציב רשאי לפרסם פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות ממצאי הבירור, למעט פרטים אישיים של המתלונן והנילון או פרטים שיכולים להביא לזיהוים."; "(ג1) הנציב רשאי לפרסם פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות ממצאי הבירור, למעט פרטים אישיים של המתלונן והנילון או פרטים שיכולים להביא לזיהוים."; "(ג1) הנציב רשאי לפרסם פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות ממצאי הבירור, למעט פרטים אישיים של המתלונן והנילון או פרטים שיכולים להביא לזיהוים."; "(ג1) הנציב רשאי לפרסם פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות ממצאי הבירור, למעט פרטים אישיים של המתלונן והנילון או פרטים שיכולים להביא לזיהוים.";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק. (2) בסעיף קטן (ד), במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק. (2) בסעיף קטן (ד), במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק. (2) בסעיף קטן (ד), במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק. (2) בסעיף קטן (ד), במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק.
תיקון סעיף 22 7. בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), פסקה (6) – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), פסקה (6) – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), פסקה (6) – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), פסקה (6) – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), פסקה (6) – תימחק.
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) הנציב יהיה רשאי שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו, אם סבר כי החומר או הראיה עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן.". "(ד) הנציב יהיה רשאי שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו, אם סבר כי החומר או הראיה עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן.". "(ד) הנציב יהיה רשאי שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו, אם סבר כי החומר או הראיה עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן.". "(ד) הנציב יהיה רשאי שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו, אם סבר כי החומר או הראיה עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המתלונן.".
הוספת סעיף 25א 8. אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"ייצוג הנציבות בהליכים משפטיים "ייצוג הנציבות בהליכים משפטיים "ייצוג הנציבות בהליכים משפטיים 25א. בהליך משפטי המתנהל בפני ערכאה שהנציב או הנציבות הם צד לו, ייוצגו הנציב או הנציבות, לפי העניין, באמצעות עורך דין חיצוני, שאינו משמש כמייצג המדינה בערכאות.״