הצעת חוק לדיון מוקדם
2232549 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתשמחה רוטמן
יוזם:
______________________________________________
5965/25/פ
הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות )תיקון – עצמאות הנציב וייעול הליכי
2025–בירור תלונות(, התשפ"ה
12016–בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו
)א(, המילה "במישרין" – תימחק.12 )להלן – החוק העיקרי(, בסעיף
.1
12 תיקון סעיף
– לחוק העיקרי16 בסעיף.2
16 תיקון סעיף
– (בסעיף קטן )א
(1)
:( יבוא6) במקום פסקה
)א(
התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, לרבות שיקול
(6)״
דעת בקבלת החלטות בנוגע לאופן ניהול הליכים והכנתם;";
:( יבוא8) במקום פסקה
)ב(
יש בבירור התלונה כדי לפגוע בניהולו של הליך תלוי
(8)״
ועומד לפני ערכאה, לרבות הליך שניתן עדיין להגיש בעניינו
ערעור או ערר לערכאה; ואולם הנציב רשאי לברר תלונה
שעניינה הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה מייצג המדינה
בערכאות.";
.סעיף קטן )ד( – בטל
(2)
– לחוק העיקרי17 בסעיף.3
17 תיקון סעיף
בסעיף קטן )ב(, במקום ״שנמצא בידיו וכל חומר או מידע נוסף כאמור
(1)
;"שהגיע לידיו בהמשך הבירור״ יבוא "כפי שימצא לנכון
.1162 ס״ח התשע״ו, עמ׳1
2
;סעיף קטן )ד( – בטל
(2)
;"בסעיף קטן )ה(, במקום "שנמצא בידיו" יבוא "כפי שימצא לנכון
(3)
בסעיף קטן )ו(, במקום "שהיועץ המשפטי לממשלה" יבוא ''שהשר
(4)
;"האחראי
, לחוק ועדות חקירה11 בסעיף קטן )ז(, בסופו יבוא "הוראות סעיף
(5)
( לאותו סעיף, יחולו בשינויים3)()א-( ו1)(, למעט סעיף קטן )א21968–התשכ״ט
המחויבים, על סירוב למלא אחר דרישה זו";
:אחרי סעיף קטן )ח( יבוא
(6)
,היה הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים
״)ט(
רשאי הוא להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד
מעובדי הנציבות, עד שתוסר המניעה."
)ג( לחוק העיקרי, במקום "היועץ המשפטי לממשלה'' יבוא ''השר18 בסעיף
האחראי".
.4
18 תיקון סעיף
: לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן )ב( יבוא19 בסעיף.5
19 תיקון סעיף
התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן )א(, על
״)ב(
הנילון והממונה עליו לפעול לתיקון הליקוי; עדכון ראשוני בדבר הצעדים
90-שננקטו לשם תיקון הליקוי יימסר לנציב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ
ימים מן המועד שבו ניתנה המלצה כאמור.
,(הימנעות מקיום המלצה על צורך בתיקון ליקוי כאמור בסעיף קטן )א
(1)ב
טעונה אישור מהשר האחראי, מנימוקים שיירשמו."
– לחוק העיקרי21 בסעיף.6
21 תיקון סעיף
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(1)
,( הנציב רשאי לפרסם פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים1")ג
לרבות ממצאי הבירור, למעט פרטים אישיים של המתלונן והנילון או
פרטים שיכולים להביא לזיהוים.";
,בסעיף קטן )ד(, במקום "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד
(2)
.רשאים" יבוא "השר רשאי", והמילה ״תמצית״ – תימחק
2
3
– לחוק העיקרי22 בסעיף.7
22 תיקון סעיף
.( – תימחק6) בסעיף קטן )א(, פסקה
(1)
:אחרי סעיף קטן )ג( יבוא
(2)
הנציב יהיה רשאי שלא לציין את ממצאיו או נימוקיו, אם סבר
")ד(
כי החומר או הראיה עלולים לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת
המתלונן.".
: לחוק העיקרי יבוא25 אחרי סעיף.8א25 הוספת סעיף
בהליך משפטי המתנהל בפני ערכאה שהנציב או
הנציבות הם צד לו, ייוצגו הנציב או הנציבות, לפי
העניין, באמצעות עורך דין חיצוני, שאינו משמש
כמייצג המדינה בערכאות.״
.א25
"ייצוג הנציבות
בהליכים משפטיים
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעת חוק זו נועדה לערוך שינויים בדרכי פעולתה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה
בערכאות )להלן – הנציבות(.
מניסיונה המצטבר של הנציבות עולה, כי לא פעם הנפגע הישיר, שמעמדו ביחס לנילון הוא
1 סעיף
מוחלש, חושש להתלונן בעצמו, מחשש שמא יבולע לו, ולכן גורם משפטי או ציבורי אחר מגיש תלונה
בעניינו. נוסף על כך, לעתים טענה נגד התנהלותו של מייצג המדינה בערכאות מציפה סוגיה ציבורית
)א( לחוק 12 באופייה, אשר לרוב אדם פרטי לא יידרש אליה, על אף חשיבותה. לפיכך מוצע לתקן את סעיף
)להלן – החוק(, ולמחוק את המילה 2016–נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו
"במישרין" מנוסח הסעיף הנוכחי, כך שניתן יהיה להגיש תלונה גם אם אין פגיעה במישרין במגיש
)להלן – חוק נציב 2002–)א( לחוק נציב התלונות על שופטים, התשס״ב14 התלונה. בדומה לכך, סעיף
התלונות על השופטים(, מאפשר הגשת תלונה על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט
במסגרת מילוי תפקידו.
לחוק כי הסמכות לקבוע באלו מקרים מדובר בתלונה הנוגעת להפעלת16 מוצע לתקן את סעיף
2 סעיף
שיקול דעת משפטי, תהא בידי הנציב. קיימת חשיבות עליונה להבטחת עצמאותו המלאה של הנציב,
תלות כאמור היא תנאי לעבודת ביקורת -בדומה למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור על שופטים. אי
אובייקטיבית ונטולת פניות. הכפפת הנציב בעניין זה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הנמנה על מבוקריו
על פי החוק, פוגעת בעצמאות הנציב ומעלה חשש לניגוד עניינים מהותי, ויש בכך כדי להחליש את מוסד
הנציבות.
בנוסף מוצע לבטל את הצורך באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לבירור תלונה הנוגעת להליך תלוי
ועומד לפני ערכאה, צורך הפוגע בעצמאות הנציב וכרוך בניגוד עניינים מובנה. ניסיון השנים מלמד כי
4
בקשת הנציבות לאישור כאמור מובילה להשתרכות ארוכה נוספת בתלונה, באופן המעקר מתוכן את
מהות הסעיף ואת מטרתו. לפיכך מוצע לקבוע, כי הנציב לא יברר תלונה כאשר בירורה עלול לפגוע בהליך
מתנהל לפני ערכאה. לעומת זאת, למשל, כאשר התלונה נוגעת להתנהלותו או התנהגותו של מייצג
המדינה בערכאות, המנותקת ממהותו של ההליך העיקרי, ואין חשש כי תפגע בו, כגון במסגרת של הליך
מעצר ימים שהסתיים, וכן בדוגמה המצוינת מפורשות בחוק, של הימשכות לא מוצדקת של פעולות שעשה
מייצג המדינה בערכאות – לא תהיה מניעה בבירור התלונה.
,עוד מוצע לבטל את ההוראה, הקובעת כי על הנציב חלה חובה להודיע לנילון, לממונה עליו ולמתלונן
אם קיבל את טענות הנילון להתקיימות אחת מעילות הסף, אם לאו. מדובר בדרישה שלא קיימת בחוק
]נוסח משולב[ )להלן – חוק מבקר המדינה(. 1958–נציב תלונות השופטים ובחוק מבקר המדינה, התשי"ח
בדרישה זו יש כדי לסרבל ולהאריך משך הליך בירור התלונה ולהביא להשתרכות הטיפול בה באופן ניכר,
שלא לצורך, באופן שאינו מיטיב עם המערכת, וגורע מיכולתה של הנציבות לפעול באופן יעיל ואפקטיבי,
לצורך עשיית מלאכתה נאמנה. מחיקת הוראה זו תאפשר לנציב להפעיל שיקול דעת בהקשר זה.
לחוק להותיר לשיקול דעתו של הנציב, איזה חומר או מידע17 מוצע לערוך תיקונים בסעיף3 סעיף
להעביר, במסגרת בירור התלונה, לידיעת הנילון והממונה עליו, וכן לידיעת אדם אחר העלול להיפגע מן
הבירור או מתוצאותיו, ולא לחייב את הנציב להעביר כל חומר או מידע הנמצא בידיו, כקבוע בנוסחו
הנוכחי של החוק. ניסיון השנים מלמד, כי לא פעם מגיע לידי הנציב מידע רגיש שאין ברצונו של הפונה
להעביר לנילון או לאחֵר, מחשש שמא יבולע לו, או מידע אחר שהנציב אינו רואה אותו כרלוונטי לבירור
התלונה, או שאין בכוונת הנציב לעשות בו שימוש במסגרת הבירור. מידע מסוג זה, ראוי שיהיה בשיקול
דעתו של הנציב, אם להעבירו לגורמים המצוינים לעיל, אם לאו, והכול באופן שאינו פוגע בזכות הטיעון
הנתונה להם על פי חוק. יודגש, כי גם הדרישה להעביר חומר או מידע המצוי בידי הנציב, לנילון או לכל
אדם אחר, אינה מופיעה בסעיפים המקבילים בחוק נציב תלונות השופטים ובחוק מבקר המדינה.
עוד מוצע לבטל את ההוראה הקובעת כי "ראה הנציב כי הנילון עלול להיפגע מתוצאות הבירור יודיע
לו על כך וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בדרך שיראה לנכון ובתוך תקופה שיקבע". מאחר
)ב( לחוק מחויב הנציב ממילא לתת לנילון ולממונה עליו הזדמנות נאותה להשיב לכלל 17 ועל פי סעיף
הנטען בתלונה, הדרישה למתן הזדמנות נוספת להעלאת טענותיו של הנילון מעמיסה עוד על הליך בירור
תלונה בנציבות, ויש בכך כדי לסרבל ולהכביד על ההליך.
חשיפת מסמך בפני הנציב, תתקבל בידי השר האחראי, על פי-בנוסף מוצע לקבוע, כי ההחלטה על אי
. זאת, חלף הקבוע 1948–)ב( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד68 השיקולים המנויים בסעיף
בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיו ההחלטה האמורה תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הנמנה עם
מבוקרי הנציב, דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה, שראוי להימנע ממנו.
זאת ועוד, מוצע לאפשר לנציב להפעיל סנקציות עונשיות, כאשר הנילון, או כל אדם אחר, מסרב
למסור ידיעה או כל מסמך אחר הנדרש להליך הבירור או להשיב על שאלה שנשאל בידי הנציב. זאת,
בדומה לסמכויות הקיימות לנציב תלונות הציבור על שופטים ונציב קבילות החיילים.
לבסוף מוצע לקבוע, כי כאשר הנציב מנוע מלעסוק בתלונה מסוימת או בעניין מסוים, למשל כאשר
הוא מצוי בניגוד עניינים לגביה, יהיה רשאי להטיל את העיסוק באותה תלונה או באותו עניין על אחד
5
.מעובדי הנציבות
לחוק ולקבוע כי ההחלטה על הפסקת בירור תלונה מחשש לפגיעה18 מוצע לתקן את סעיף4 סעיף
באינטרסים חיוניים, תתקבל בידי השר האחראי. זאת, חלף הקבוע בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיו
ההחלטה האמורה תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
לחוק ולקבוע הוראה המחייבת לפעול על פי המלצת הנציב, אשר19 מוצע לתקן את סעיף5 לסעיף
ניתנה בעקבות בירור התלונה בנציבות, אלא אם כן ניתן אישור השר האחראי, מנימוקים שיירשמו,
להימנע מיישומה. בנוסח החוק הנוכחי, לפיו המלצת הנציב נותרת בגדר המלצה בלבד, יש אפוא כדי לסכל
את התועלת המובנית בהמלצה, ולפיכך מוצע התיקון האמור.
לחוק ולאפשר לנציב לפרסם את ממצאיו בתלונה שהטיפול בה21 מוצע לתקן את סעיף6 לסעיף
הסתיים, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שהפרסום לא יכלול פרטים שביכולתם להביא לזיהוי המתלונן או
הנילון. זאת בניגוד לחוק בנוסחו כיום המאפשר פרסום כאמור רק בהחלטה משותפת של השר האחראי
והיועץ המשפטי לממשלה. פרסום ממצאיו של בירור תלונה הוא כלי בעל חשיבות רבה בפעולת הנציבות,
ונדרש כחלק ממגמת שקיפות והנגשת מידע שעברו המערכות הציבוריות בישראל. הדברים מקבלים משנה
תוקף, מקום שמדובר בנושאים שיש לציבור עניין מיוחד בהם, באשר הם נוגעים לפעילותם של מייצגי
המדינה בערכאות, שלהם כוח רב והשפעה על חירותו, כבודו ורכושו של אדם בפרט ושל הציבור בכלל.
בצד זאת מוצע לתקן את האפשרות הקבועה בנוסחו הנוכחי של החוק, לפיה השר והיועץ המשפטי
לממשלה כאחד רשאים להתיר פרסומם של פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, ולהתיר סמכות
זו בידי השר בלבד.
לחוק ולקבוע לבטל את ההוראה לפיה הנציב אינו רשאי לכלול או22 מוצע לתקן את סעיף7 לסעיף
לחוק 19 )ד( או18 )ה(, במסגרת הודעה או החלטה שלו לפי סעיפים17 לגלות חומר שהוא מעביר לפי סעיף
לחוק העיקרי, כל חומר או מידע שעלול לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם 20 העיקרי ודין וחשבון לפי סעיף
זולת המתלונן. מדובר בפסקה מעורפלת וכללית בניסוחה, העשויה לשמש כבסיס לבקשות סרק למניעת
פרסום ממצאיו של בירור תלונה, ובכך לפגוע בעבודת הנציבות ובשקיפות עשייתה לציבור.
חלף כך, מוצע לאפשר לנציב, על פי שיקול דעתו, להימנע מפרסום העלול לדעתו לפגוע שלא כדין
בזכותו של אדם. זאת, בדומה להוראות המקבילות בחוק נציב התלונות על שופטים ובחוק מבקר המדינה.
,א לחוק ולקבוע כי בהליך משפטי שהנציב או הנציבות הם צד לו25 מוצע להוסיף את סעיף8 לסעיף
ייוצגו הנציב או הנציבות, לפי העניין, באמצעות עורך דין חיצוני, שאינו משמש כמייצג המדינה בערכאות.
בדרך כלל, גוף ציבורי מיוצג על ידי פרקליטות המדינה. ברם, במקרה שבו הנציבות היא צד להליך משפטי,
ייווצר חשש מובנה וברור לניגוד עניינים, לכל הפחות למראית עין, בייצוגה על ידי הפרקליטות או על ידי
כל גורם המשמש מייצג המדינה בערכאות. שכן, גורמים אלה מבוקרים על פי החוק בידי הנציבות עצמה.
משכך, אין מנוס מייצוג הנציבות בידי גורם עצמאי ובלתי תלוי, אשר אינו משמש כמייצג המדינה
בערכאות, ולפיכך אינו מבוקר על ידי הנציבות.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
6
(07.07.2025) י"א בתמוז התשפ"ה