חומר רקע
1
י"א ב
תמוז התש
פ"ה
7 יל ביו 5
202
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון ועד ה ת
חוקה ביום 5
.202
7.8 בעניין
הצעת חוק
ה מרכז לגביית קנסות, אגרות
והוצאות
(תיקון
'מס30
( )פיצויים שה
טיל בית משפט צבאי"), התשפ
ד–
4
202
המרכז לג :ביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן
המרכז לגביית קנסות
), פועל בשטח ישראל כאח
ת
מ שתי הזרועות של רשות האכיפה והגבייה, ותפקידו–
ככלל–
לגבות חובת עבור אוצר המדינה
(הזרוע השנייה, מערכת ההוצאה לפועל,
נועדה ככלל לאכוף חיובים שבין אדם לחברו, כדוגמת
שטרות ופסקי דין) .
הצעת
החוק ש על שולחן הוועדה
אושרה בקריאה הראשונה ב-
12.11.2024
, כש
עיקר
ה ב
תיקון
הגדרת
""חוב ב סעיף1 לחוק ה
מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–
1995
:(להלן
חוק המרכז) ,
כך ש
למרכז תוקנה הסמכות לגבות ,בישראל, חיובים שמקורם בפסק דין של בית משפט צבאי –
בית משפט בו נשפטים תושבי האזור, באזור.
יודגש כי בשל החזקה נגד חקיקה אקס-טריטוריאלית, על פי הנוסח שאושר בקריאה הראשונה ,
הסמכות ש
הוצע להקנות למרכז לגביית קנסות היא בשטח ישראל בלבד, ולא בשטח האזור
(ולכך
גם ניתנה
הסכמ
ת
,ועדת השרים לענייני חקיקה). כלומר
הוצע ש המרכז יהיה מוסמך לעקל נכסים
וכספים של המורשעים תושבי האזור שהורשעו בבתי משפט צבאיים, רק ככל שאלו נמצאים בשטח
ישראל (כפי שהיא מוסמכת היום לג.)בי מורשעים תושבי האזור שנשפטו בבתי המשפט בישראל
ביום3.3.2025
פורסמו נוסח ונושאים לדיון מטעם יושב-
ראש הוועדה, הכוללים תיקונים מוצעים
,נרחבים יותר ובראשם, החלת חוק המרכז בתחומי יהודה .והשומרון
דיון מעמיק ב
נוסח וב
נושאים
שהוגדרו כנושאים
לדיון מחייב התייחסות
.למנעד רחב של תחומי משפט שונים ומגוונים
להלן נפרט רקע בסיסי לגבי מכלול הסוגיות
המתעוררות ביחס להצעה ,
ובכלל זה הקשיים
העקרוניים
ה
נוגעים ל
ה.
,לשם הנוחות נוסח היו"ר יובא
כ"נוסח משולב", עם הסברים ו
שאלות מוצעות לדיון
ביחס לכל
סעיף ,
כאשר
החלק הראשון של המסמך יעסוק בסעיפים שנכללו בנוסח הקריאה הראשונה
ו
תחולתם טריטוריאלית. כלומר, החלק הראשון עוסק בחובות ש
מקורם
ביהודה ושומרון (בפסיקת
בתי המשפט הצבאיים באזור או בקנסות תעבורה המוטלים מכוח צו אלוף), אך שגבייתם נעשית
מ
נכסים הנמצאים בשטח ישראל. החלק השני של ה מסמך יעסוק בסעיפי חוק המרכז שכעת מוצע
לראשונה לתקנם, שנועדו לייצר
גם תחולה אקס-טריטוריאלית
.לחוק כלומר, להסמיך את המרכז
לגביית קנסות לפעול באזור יהודה והשומרון, גם כנגד רכושם של חייבים פלסטיניים , מכוח חוק
המרכז עצמו .החלק השלישי
והאחרון שכותרתו""שונות ,י
ציג בקצרה תיקונים נוספים שהוצעו
בנוסח
, ונושאים נוספים שיו"ר הוועדה ביקש להעלות לדיון.
'חלק א–
תיקון סעיף1 והתוספת השלישית לחוק המרכז
בתחולה טריטוריאלית
1. הגדרות
בחוק זה–
""אזור–
;כהגדרתו בתקנות שעת שעת חירום
2
""בית משפט–
לרבות בית דין לעבודה, בית
דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-
1967
(להלן
–
)חוק ההוצאה לפועל ובית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות שעת חירום , ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק
השיפוט הצבאי, תשט"ו-
1955
;
]...[
""חוב–
אחד מאלה, לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות
( מקומית, שאינו חוב כאמור בפסקה16
)א–
(
1
)
קנס, שהטיל בית;משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן
(
2
)
קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-
1985
(בהגדרה זו–
קנס מינהלי) אף אם
הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט
;של הכנסת
(
3
)
קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף228
,]לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב
תשמ"ב-
1982
;
]...[
(
6
)
פיצוי כמשמעותו–
)(א
בסעיף77
לחוק העונשין ובסעיף38
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
;)מעצרים
)(ב
בסעיף26
(
8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-
1971
;
)(ג
בסעיף11
(
1) ו-(
3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-
1969
;
)(ד
בסעיף182
'לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס1651), התש"ע–
2009
;
]...[
""חייב–
;מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו
]...[
""תקנות שעת חירום–
תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון– שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ
"ז–
1967
,
כפי;שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת
3א. פ יצוי לניזוק מעבירה
)(א
( הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור בפסקה6
) להגדרה "חוב" לניזוק מעבירה המנויה בתוספת
השלישית, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של10,000
שקלים חדשים, בניכוי הסכום
.ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
(ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם
המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב
.הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות
)(ג
שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו–
(
1
)
;להוסיף עבירות לתוספת השלישית
(
2
)
.)להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א
תוספת שלישית
(סעיף3
)א
(
1
)
;עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה
(
2
)
עבירה לפי סעיפים300
עד304
לחוק העונשין, ולפי סעיף298
לחוק האמור כנוסחו ערב יום התחילה של חוק
'העונשין (תיקון מס137), התשע"ט-
2019
;
(
3
)
עבירה לפי סעיף305
;לחוק העונשין
(
4
)
עבירה לפי סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים349
ו-
352
.לחוק האמור
(
5
)
עבירה לפי סעיפים209
ו-
210
'לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס1651), התש"ע–
2009
;
(
6
)
עבירה לפי סעיפים285
,
292
עד299
,
339(א) ו-
343
'לחוק הפלילי הירדני (מס16
), לשנת1960
.
פירוט הסעיפים לפי פרט5
:המוצע
209
.גרימת מוות בכוונה
)(א
.הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות
)(ב חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר בה עוברים או עברו, ב
זמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף
זה, דינו מאסר
.עולם
)(ג
בסעיף זה–
"הגורם בכוונה:למותו של אחר", לרבות
(
1
)
;הגורם למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה
(
2
) הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כד
י להבטיח לעצמו, או למי שהשתת ף ,בביצוע אותה עבירה
.בריחה או הימלטות מעונש
210
.הריגה
)(א
הגורם.במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ייאשם בהריגה, ודינו, מאסר עולם
3
)(ב
מחדל אסור הוא מחדל, העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום למוות או חבלת
.גוף, ובין שאין עמו כוונה כזאת
פירוט הסעיפים לפי פרט6
:המוצע
285
.
משכב בין הורים לצאצאיהם, חוקיים היו או לא חוקיים, או בין אחים ואחיות משני הורים או מהורה אחד, או בין
אחד מאלה לבין איזה גיס או חתן, או בין אדם סתם לבין זה הנתון לפיקוחו בתוקף החוק או בפועל, יחייב עונש מאסר
לתקופה משנתיים עד לשלוש שנים.
292-299
.
.][בוטלו
339
). (א המשדל אד
ם אחר שיאבד עצמו לדעת, או המסייע לו כך באחד הדרכים הנזכרות בסעיף (80),
ייגזר עליו
עונש מאסר לתקופה זמנית.
343
.
הגורם למותו של אחר כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות או אי מלוי חוק או תקנות–
דינו מאסר מששה חדשים
עד שלוש שנים.
הסבר
בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון הוקמו בשנת1967
, לאחר מלחמת ששת הימים. בתי משפט
אלה פועלים בשטחיC
' :(להלן
האזור ') מכוח סמכותו של המפקד הצבאי בשטח, ובהתאם לדיני
,הלחימה ולמשפט הבינלאומי ההומניטרי, והם מוסמכים לדון בעבירות שנעברו בתחומי האזור
בעבירות שנעבר ו מחוץ לאזור
המה וות עבירה על דיני האזור כאשר המעשים פגעו או היו מיועדים
לפגוע בביטחון האזור או בסדר הציבורי, ובעבירות שנעברו בשטחיA
אם מושא העבירה הוא כלי
רכב הרשום בישראל (
סעיף10
'לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס
1651), התש"ע–
2009
:(להלן
ה
צו בדבר הוראות ביטחון). מהמידע שנמסר ו לו
עדה ,רוב ההליכים
הפליליים המתנהלים בבתי המשפט הצבאיים נוגעים לעבירות טרור.
בדומה לחוק העונשין הישראלי, בית משפט צבאי המרשיע אדם, רשאי להטיל עליו–
בנוסף לכל
עונש אחר– קנס ופיצוי לנפגע העבירה (
סעיפים164
ו-
182
לצו בדבר הוראות ביטחון)
. ואולם, בעוד
שחוק המרכז מסמיך את המרכז לגבות קנסות ופיצויים שמקורם בפסקי דין של בתי המשפט
בישראל, הוא אינו מסמיך גבייה של חובות כאמור שמקורם בבתי המשפט הצבאיים, ואין היום
באזור גוף כדוגמת המרכז לגביית קנסות, שתפקידו לאכוף את אותם החיו.בים
מהאמור עולה כי המרכז לגביית קנסות מוסמך לגבות קנסות ופיצויים לנפגעי עבירה שהוטלו על
מורשעים פלסטיניים, ובכלל זה כאלה שביצעו עבירות טרור (באזור או בישראל), אם אלו הועמדו
לדין
בבתי המשפט בישראל , אך לא במקרה בו הועמדו לדין
בבית משפט צבאי באזור , כאשר
לעית ,ים
שיקול הדעת היכן להעמיד את המפגע לדין נתון לרשות התובעת
(בהתאם להנחיית פרקליט
)המדינה המבנה את אופן הפעלת השק"ד.
על כן, מוצע לתקן את הגדרת "בית משפט" בסעיף1
לחוק המרכז, ולקבוע שלעניין חוק זה, גם
בית משפט צבאי באיו"ש ייחשב כ"בית משפט". כן מוצע לתקן את הגדרת "חוב", ולקבוע כי גם
,פיצוי כמשמעותו בצו בדבר הוראות ביטחון הוא פיצוי אותו המרכז לגביית קנסות נדרש לגבות
קרי–
.פיצוי לנפגע עבירה המוטל על ידי בימ"ש צבאי
,נוסף לכך על פי סעיף3
א והתוספת השלישית לחוק המרכז, כאשר מקור פסיקת הפיצויים לנפגע
עבירה בביצוע
עבירת מין חמורה, עבירת המתה או ניסיון לרצח,
או כשהניזוק הוא קטין–
על
המרכז לשלם לנפגע סכום של עד10,000
₪
,כמעין "מקדמה" על חשבון גבייה עתידית. היום למעשה
זכאות זו לקבלת המקדמה נתונה לנפגע עבירת טרור שהמפגע בה הועמד לדין בישראל, אך לא לכזה
שהמפגע הועמד לד ין בפני בית משפט צבאי באזור, משום שעד כה המרכז כלל לא הוסמך לעסוק
.בחובות שמקורם בפסיקת בתי המשפט הצבאיים
4
על כן, מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק המרכז ולהוסיף לה את עבירות ההמתה ועבירות
המין החמורות בדין האזור, שלפיהן מועמדים
נאשמים לדין בבתי המשפט הצבא
יים ,. תיקון זה
לצד תיקון הגדרת המונח "חוב" בסעיף1
לעיל
י וביל לכך שעל המרכז יהיה לשלם לכל נפגע עבירה
כאמור את אותו
סכום הפיצוי ש היה מועבר לו כמקדמה, אם ההליך היה מתנהל בבית משפט
בישראל .
שאלות לדיון
1.
נתונים :
מוצע לבקש מהתביעה הצבאית או מיחידת בתי המשפט
הצבאיים
נתונים אודות
החובות שבנדון
, דוגמת
מה הם מאפייני המורשעים (תושבי ישראל/תושבי שטחC
/
תושביA
אוB
)? כמה תיקים מתנהלים בשנה הנוגעים לעבירות של פלסטינים כלפי פלסטינים בשטחיC
(שאינם מערבים אזרחים או תושבים ישראליים או אירועי פח"ע)? בכמה תיקים בשנה
המתנה לים בבתי המשפט הצבאיים נפסקים קנסות ופיצויים לטובת נפגעי העבירה? מה גובה
?הקנסות הממוצע ומה גובה הפיצויים הממוצעים
כמו כן, מוצע לבקש
מהמרכז לגביית קנסות
נתונים הנוגעים
ל תשלומים לפי סעיף3
א לחוק
המרכז–
כבר היום, באיזה אחוז מהמקרים המרכז מצליח לגבות חזרה את ה"מקדמה" של
10,000
ש"ח , ובאיזה אחוז הוא לא מצליח? ובאופן ספציפי לעניין גביית חובות של פלסטיניים
תושבי איו"ש שהורשעו בישראל–
כמה תיקים פתוחים כאלה ישנם בטיפול המרכז? מה אחוזי
הגבייה בתיקים אלה בשנים ה?אחרונות1
2.
?האם הצעת החוק תשיג את תכליתה?והאם יש חלופות אפקטיביות למנגנון הגבייה
מחד, קשה לחלוק על חשיבות התכלית שביסוד הצעת החוק–
בלי אפשרות ממשית לאכיפת
פסקי הדין של בתי משפט, נפגע האמון הציבורי בהם ולא מתקיימות התכליות שבבסיס פסיקת
הפיצויים או הקנסות. כמו כן, מצד נפגעי העבירה עצמם, בפרט כשמדובר ב ישראלים נפגעי
)עבירות טרור (פצועים ובני משפחות של נרצחים,
מתעורר קושי במצב שבו"ה"זכות ל יהנות
מ מנגנון גבייה מטעם המדינה תלוי בשיקול הדעת של רשויות התביעה לגבי מקום העמדת
המפגע לדין –
.האם הוא הועמד לדין בבית משפט בישראל או בבית דין צבאי באזור
,מנגד
מתעוררת במקרה זה שאלה משמעותית בדבר התועלת המעשית שבהוראה המוצעת , בכל
הנוגע לגביית נכסים המצ ויים בישראל (על נכסים הנמצאים באזור ראו להלן'בחלק ב
של
המסמך;)
,ראשית
מהמידע שנמסר לוועדה מידי גורמי המקצוע בממשלה ובצבא, למרבית
"המורשעים בבתי המשפט הצבאיים אין נכסים בישראל כלל (למעט, לעתים, כספי "קנטינה
של אסירים המוחזקים בשב"ס), כך שגם אם למרכז לגביית קנסות תי נתן הסמכות לגבות
בשטח ישראל חובות שמקורם בפסקי דין של בתי המשפט הצבאיים, סביר שבמרבית המקרים
הוא לא יצליח לגבות)ם (ודאי לא במלואם.
,שנית
נמסר לוועדה כי כבר היום, המרכז מתקשה לגבות חובות מידי פלסטיניים שהורשעו
בעבירות טרור, גם כאשר אלו נשפטו בבתי המשפט בישר אל, ובמובן זה, מבחינה מעשית אין
.כיום הבדל משמעותי בין שתי קבוצות הנפגעים
1 יצוין כי בדיון הקודם הוצגו חלק מהנתונים
ע"י המרכז, אך לא בחלוקה בין קנסות לפיצויים, ובלי יכולת להשוות
.לנתונים ממערכת בתי המשפט הצבאיים שטרם התקבלו מהצבא
5
בשל
ים שי ק יישומי
ים ה אל , מוצע כי הוועדה תשקול גם חלופות אפשריות לקידום הצעת
.החוק במתכונתה הנוכחית, באופן שישיג את התכלית ויקדם את הגבייה בצורה יעילה יותר
3.
תיקון הגדרת "חוב" כך
שיכלול גם קנסות תעבורה המוטלות מכוח צו של המפקד הצבאי ,
כמו צע
ברשימת ה
נושאים לדיון ש הופצה מטעם
יו"ר הוועדה:
2
בדיוני הוועדה הקודמים
התייחס חה"כ בוארון–
אחד מיוזמי הצעת החוק– להיקף עבירות התעבו רה באזור, ולקשיי
האכיפה בעניינם. על כן הוא הציע להחיל את ההסדר המוצע גם על
גם קנסות תעבורה
המוטלים
ע"י.שוטרים במודל של ברירת משפט, מבלי שנעשתה פנייה לבית משפט או שהוגש כתב אישום
קנסות אלה מוטלים באזור מכוח סעיף43
)לצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה ושומרון
'(מס1805), התשע"ט–
2019
(להלן: צו ה
תעבורה.)
,עם זאת
שאלת האפקטיביות של מתן הסמכות למרכז מתחדדת ככל שמדובר ב קנסות
תעבורה, שלגביהם יש כיום
אמצעי גבייה יעילים יותר בדין האזור . כך למשל, סעיף49
לצו
,התעבורה מסמיך שוטר המטיל על אדם קנס תעבורה באזור לשלול לו את רישיון הנהיגה
ולתפוס את הרכב שבהחזקתו , ככל שיתברר שאותו אדם טרם שילם קנס קודם (סמכות שאינה
מתיישבת עם התוויית אופן הפעולה של המרכז לגביית קנסות
.)בחוק הישראלי
יצוין כי ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש קיימה מספר דיונים בנושא
אכיפת עבירות התעבורה ביהודה ושומרון (בראשות
)חברי הכנסת סולומון וסוכות , במסגרתם
ביקשה מ
גורמי המקצוע הרלוונטיים ברשות המבצעת ובצבא לקדם את הטיפול בנושא.
מהדיונים עולה כי חל
שיפור מסוים במצב בשטח, ו
בנוגע לאי-
הפעלת סעיף49
האמור, נטען כי
הדבר נובע מקושי טכני ומצורך במכרז–
.שההליך לקידומו כבר החל נכון למועד הדיון3
נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תשקול את היתרונות והחסרונות שבהכללת קנסות התעבורה
.בחוק המרכז, חלף אכיפתם לפי דיני האזור
מוצע לשמוע מגורמי המקצוע על מאמציהם
לשיפור אכיפת הנושא באזור בכלל ועל ההתקדמות לקראת הפעלת סעיף49
לצו התעבורה
בפרט. כן מוצע לשמוע סקירה בעניין של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבעקבות הדיון
האחרון בוועדה התבקש על ידי חברי הכנסת רוטמן ובוארון לעדכן את סקירתם משנת2022
.בעניין זה4
4.
:השיקולים בקביעת הזכאות לתשלום פיצוי לנפגעי עבירה ע"י המרכז לגביית קנסות
,כאמור
א חת המשמעויות של הצעת החוק דנן
היא
שהמרכז לגביית קנסות יידרש להעניק פיצוי בגובה
של עד10,000
₪
לנפגעי עבירה שהפוגעים בהם הועמדו לדין בבתי המשפט הצבאיים באיו"ש ,
על חשבון גבייה עתידית .
.מוצע כי הוועדה תדון בהצדקה לתשלום פיצוי זה
מצד אחד , במקרה
,של נפגעי טרור
יהיה בכך כדי להשוות את מצבם של הנפגעים למצבם של נפגעי טרור שהפוגעים
בהם הועמדו לדין בישראל, אשר זכאים–
כבר היום–
לתשלום זה .מנגד , יש לזכור שנפגעי
.העבירה שיזכו לפיצוי זה אינם נפגעי עבירות טרור בלבד ואף ייתכן שאינם רק אזרחי ישראל
2
במסמך מטעם יו"ר הוועדה שהופץ לקראת הדיון, בנוסף לנוסח מוצע נכללו נושאים נוספים לדיון. בענייננו, היו"ר
:ביקש לשקול את הנושא הבא
"
האפשרות להוסיף להגדרת "חוב" בחוק גם "קנסות תעבורה" המוטלים מכוח הצו בדבר תעבורה[נוסח משולב]
(יהודה ושומרון) (
'מס1805
), התשע"ט–
2019
.
בכלל זה, בחינת יעילות הכלים העומדים היום לרשות גורמי
האכיפה לצורך גביית קנסות המוטלים באזור, אל מול הכלים המצויים בחוק המר כז; והשלכות התיקון הנבחן
על דין האזור, ובפרט על השימוש העתידי בסמכות פסילת רישיונות נהיגה ותפיסת רכבים, מכוח סעיף49
לצו
האמו
ר".
3
ראו למשל: פרוטוקול ישיבה28
של ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לענייני איו"ש, הכנסת ה-
25
(
30.5.2024
,)
'בעמ79-90
.
4 ד"ר נורית יכימוביץ-
כהן סוגיות בתחבורה ובאכיפת עבירות תעבורה ביהודה ושומרון (מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת23.6.2022
.)
6
כמו כן, ככל שהממשלה סבור ,ה שאין אפשרות ממשית לגבות את הפיצוי מהמורשעים
,מתעוררת שאלה ביחס להצדקה במתן "מקדמה" זו לנפגעי פעולות הטרור שתהפוך בפועל
ל מעין""מענק, כשממילא יש מנגנו
נים ייעודיים למתן פיצויים מ אוצר
המדינה לנפגעי טרור ,
דוגמת
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–
1970
.
5.
הערות
נוסח :
א.
הנוסח המוצע נועד להסמיך את המרכז לגביית קנסות
לגבות חובות שמקורם בפסיקת בתי
המשפט הצבאיים באזור, באמצעות תיקון הגדרת "בית משפט". עם זאת , מכיוון שקנסות
שמקור
ם באזור משולמ
םי ל"קופת האזור" באמצעות המינהל האזרחי, ולא
לאוצר המדינה
–
( 'נציע שכדי להשיג את המטרה המבוקשת, תתוקן גם פס1
,) להגדרה "חוב" בחוק המרכז
:באופן הבא
"קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה
, לקופת האזור
כמשמעותה בסעיף
12
'לצו בדבר אמצעי אכיפה מנהליים (יהודה ושומרון) (מס2158), התשפ"ד–
2023
או
לקרן."
ב.
הדין החל ביהודה
ושומרון מורכב ממספר רבדים של חקיקה: חקיקה עות'מאנית, חקיקה
.מנדטורית, חקיקה ירדנית, ותחיקת הביטחון שהוציא המפקד הצבאי
,בהתאם לכך תיקון
התוספת השלישית לחוק המרכז )(הקובע את סוגי העבירות שניזוקים מהן זכאים לפיצוי
נועד לאפשר תשלום מכוח סעיף3
א לחוק המרכז גם לנפגעי עבירה שההליך בעניינם התנהל
,בבית משפט צבאי על ידי הוספת עבירות הקבועות בדין האזור ו מקבילות לעבירות לפי
חוק העונשין, התשל"ז–
1977, שבגינ
ן נשפטים נאשמים בבתי המשפט הצבאיים באזור.
מבדיקתנו עולה כי
סעיפים
292-299
לחוק הפ 'לילי הירדני (מס16
), לשנת1960
, שעסקו
בעבירות מין ונכללו בנוסח שאושר בקריאה הראשונה, בוטלו על ידי המפקד הצבאי בסעיף
1
'לצו בדבר תיקון החוק הפלילי מס16
לשנת1960
'(תיקון מס9
,)) (יהודה ושומרון
התשפ"ב–
2022
'(צו מס2112
, פורסם בקמצ"ם260
', בעמ11,910
"); והסעיפים ה"חדשים
הרלוונטיים הם סעי פים367ב-
367ו ו-
367
.י לחוק הירדני האמור מוצע כי הוועדה תתקן
בהתאם
( את פרט6
)ה
מוצע
, וכי
תברר עם גורמי המקצוע בממשלה ובצבא, המתמחים
בדין
האזור , האם אכן פורטו כלל .הסעיפים הרלוונטיים
'חלק ב–
תיקון סעיף2 ו-
6
א לחוק ותקנה3ב לתקש"ח
תחולה אקס-טריטוריאלית
2
.המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
)(א
שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה– המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות , בישראל
ובאזור.; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז
]...[
6
.א רשמים לענייני המרכז
)(א
שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו ולהם
הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור
.ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז
(א1
)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חוב שמקורו בהחלטת בי ת משפט צבאי כמשמעותו בהגדרת
( "בית משפט", וכן לעניין חוב כהגדרתו בפסקה6
)(ד) להגדרה "חוב", ישמשו כרשמי המרכז רשמי לשכת ההוצאה
.)לפועל בירושלים, המשמשים כרשמי המרכז לפי הוראות סעיף קטן (א
)(ב
הוראות סעיפים3
א עד3ד ו-
73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענ ,ייני המרכז ועל הדיונים לפניו
בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם בחוק ההוצאה
7
.לפועל, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז
)(ג בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלש כה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות
ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי סעיפים7 ו-
7
.א לחוק זה
)(ד
"בסעיף זה, "מחוז–
מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים
לפי סעיף33
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-
1984
.
ת
קנות-שעת-
חירום (יהודה והשומרון, וחבל עזה–
,)שיפוט בעבירות ועזרה משפטית
ה
תשכ"ז–
1967
, בנוסח
המפורש בתוספת ל
חוק להארכת תקפן של תקנות-שעת-
חירום (יהודה והשומרון–
שיפוט בעבירות ועזרה
,)משפטית
ה
תשכ"ז–
1967
:
3
.ב סמכות בענייני הוצאה לפועל
ראש ההוצאה לפועל, מוציא
לפועל,
,מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות גובה
וכל מי שהוקנו לו סמכויות
מכוח חיקוק שענינו הוצאה לפועל או גביית חובות , מוסמך להפעיל את סמכויותיו מכוח חיקוק כאמור גם באזור נגד
חייב ישראלי או רכושו לשם ביצוע פסק דין או, שטר
,או חוב אחר כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
התשנ"ה–
1995
.
הסבר
לסעיף2
:ב
תיקון ל סעיף2
מוצע להסמיך את המרכז לגביית קנסות לפעול באזור, לאכיפת כלל
החובות שבסמכותו לגבות בישראל, ובכלל זה חובות שמקורם בפסיקת
בתי המשפט הצבאיים
בהתאם לתיקון המוצע בסעיף1
.
לסעיף6
:א בדומה לתפקידם של רשמי הוצאה לפועל ב
יחס ל חובות המטופלים ,בהוצאה לפועל
רשמים לענייני המרכז הם המוסמ כים לדון, להחליט ולהורות בכל הנוגע לאופן ניהול הליכי הגבייה
במרכז לגביית קנסות, ובכלל זה הם מוסמכים למנות כונס נכסים, להטיל הגבלות על חייבים
ולבטלם, לבצע חקירות יכולת לחייבים, לפרוס ולדחות חובות
וכדומה .
היום, המרכז פועל באמצעות לשכות הוצאה לפועל במחוזות השונים ברחבי הארץ, כאשר רשמי
הוצאה לפועל משמשים גם כרשמי המרכז. משום שאין לשכות באזור יהודה ושומרון (אלו נקבעות
על פי אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים בישראל), מוצע בנוסח שרשמי
הוצל"פ
המשמשים
כרשמי המרכז בירושלים, ישמשו כרשמי המרכז גם לעניין חובות שמקורם
באזור יהודה ושומרון
(החובות שמוצע להוסיף להגדרת חוב כמפורט תחת סעיף1
.)לעיל
לתקנה3ב לת
קש"ח5:
,התקש"ח
שהותקנו לראשונה בשנת1967
,
ומאז הוארכו בחקיקה מעת לעת
–
עוסקות בעיקר ביחסים המשפטיים שבין מדינת ישראל ואזור יהודה והשומרון, וביחס בין
המדינה לבין הרשות הפלסטינית ואזרחי ישראל החיים שם. במסגרת תיקון מקיף בתקנות שנעשה
אגב"הסכמי אוסלו"
ובמטרה ליישמם, נוספה לתקנות תקנה3
ב המסמיכה את ההוצאה לפועל
לפעול לגביית חובו ת של
ישראל
ים
.באזור
,כעת מוצע להוסיף לתקנה גם את המרכז לגביית קנסות
ולקבוע שהסמכות נתונה ביחס
לכל חייב
, כלומר, גם ביחס לתושב פלסטיני באזור , ברוח התיקון
.המפורט לעיל
שאלות לדיון
1.
מעמד יהודה ושומרון
ו
היחס בין ה
חלת
חוק המרכז
באזור למשפט הבינלאומי:
לפי סעיף11
ב
"לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש
ח–
1948
, "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו
בכל שטח של ארץ-
ישראל שהממשלה קבעה בצו". בהתאם לכך, כבר בשנת1967
הוציאה
5 תקנות-שעת-
חירום (יהודה והשומרון, וחבל עזה–
,)שיפוט בעבירות ועזרה משפטית
ה
תשכ"ז–
1967, בנוסח המפורש
בתוספת ל
חוק להארכת תקפן של תקנות-שעת-ח ירום (יהודה והשומרון–
,)שיפוט בעבירות ועזרה משפטית
ה
תשכ"ז–
1967
:(להלן
התקש"ח.)
8
הממשלה צו לסיפוח מזרח ירושלים.
6
ביחס לרמת הגולן החלת המשפט הישראלי נעשתה בדרך
של חוק– חוק רמת הגולן, התשמ"ב–
1981
.
לעומת זאת, לאורך השנים הממשלה והכנסת לא
החילו את המשפט הישראלי ביו"ש
, בצו או בחקיקה ראשית לפי העניין .
עמדתה המסורתית של מדינת ישראל היא כי יהודה ושומרון"נחשבים ל
ש
טחים שבמחלוקת"
,
שיש למדינה
טענות לבעלות בהם.
7
עמדת המדינה בעניין זה שנויה במחלוקת, ורוב הקהילה
הבינלאומית, ו אף
רוב המומחים למשפט בינלאומי בישראל
, רוא
ים
את
יהודה והשומרון
כשטח
""כבוש" או כשטח המצוי ב"תפיסה לוחמתית .מכל מקום ,
לצד
עמדתה העקרונית ,
במשך
עשרות שנים טענה המדינה–
בין היתר בדיונים בפני בית המשפט העליון ובפורומים
בינלאומיים–
כי ביחס ליו"ש היא מקבלת על עצמה את דיני "התפיסה הלוחמתית" ובהתאם
,לכך
היא מנהלת את השטח באמצעות המפקד הצבאי ו מחילה באזור את הוראות
ה
תקנות
הנספחות לאמנת האג בדבר דינ יה ומנהגיה של המלחמה ביבשה משנת1907
:(להלן תקנות
האג), מכוח המשפט הבינלאומי המנהגי
)(שחל בישראל בהיעדר חקיקה סותרת , וכן את
החלקים ההומניטריים של אמנת ג'נבה הרביעית
בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה משנת1949
:(להלן
אמנת ג'נבה )(אף על פי ש לטענתה אין עליה חובה.)לעשות זאת8
.וכך אכן פעלה בשטח
כ כלל, דיני "התפיסה הלוחמתית" מניחים שמי
ש
תופס את ה ,שטח ממלא את מקומו של הריבון
עד לסיום
התפיסה האפקטיבית .בהתאם לכך ,לאורך השנים ,ככלל,
נמנעה מדינת ישראל
מלחוקק ישירות על השטח או התושבים הפלסטיניים
ו מלהורות בחקיקה למפקד הצבאי
כיצד לנהוג,
והותירה את ההסדרה החקיקתית בענייני האזור, ובפרט בעניינם של התושבים
הפלסטיניים, למפקד הצבאי באזור.
דיני התפיסה הלוחמתית , ובפרט
תקנות האג,
מבקשים
לאזן בין שתי תכליות מרכזיות
: האח
ת
–
;הבטחת האינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של הכוח התופס השנייה–
הבטחת צרכיה
של האוכלוסי
י.ה האזרחית בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית תקנה
43
לתקנות האג, ה
מסמי
כה
ומחייב
ת
את הכוח התופס
לנהל את השטח , מהווה את הבסיס לסמכות ולמגבלות של הכוח
התופס לחוקק בשטח
שבתפיסה לוחמתית
, והיא מאפשר
ת –
בין היתר–
"חקיקה "הכרחית
וחקיקה שנועדה לענות על צרכי האוכלוסייה האזרחית המשתנים.
,בענייננו נראה כי הצורך
באכיפת הדין וגביית קנסות באזור מתיישב לכאורה עם העקרונות של תקנה43
האמורה,
,ולראיה בעבר אף הוקם משרד
מיוחד ל
הוצאה לפועל ע"י המפקד הצבאי באזור
שאינו פועל
.עוד על כן, קביעת הסדרים בעניין זה בידי המפקד הצבאי כחלק מדיני האזור עשויה להתיישב
עם
דיני התפיסה הלוחמתית.
ואולם ,הבחירה להרחיב את תחולת הצעת החוק כך ש
חקיקת הכנסת תחול ישירות על האזור
(ובפרט, על פלסטינים באזור, שאין להם מעמד בישראל), עשויה להיתפס, במיוחד במצטב ר עם
חקיקה נוספת שמקודמת בכנסת, כמקדמת אותנו לעבר "החלה דה פקטו" של החוק הישראלי
על יהודה ושומרון, הנעשית
ללא בחינה כוללת של הסוגיה,
ומבלי לתת את הדעת למעמד
.וזכויות הפלסטיניים תושבי האזור
6
'צו סדרי השלטון והמשפט (מס1), התשכ"ז–
1967
, ק"ת2064
', בעמ2690
.
7 ר' למשל את דברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינלאומי) דאז, עו"ד ד"ר רועי שיינדורף , בפרוטוקול
ישיבה5
של הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת החוץ והביטחון לדיון בהצ"ח להסדרת
,ההתיישבות ביהודה והשומרון
ה
תשע"ז–
2016, הכנסת ה-
20
(
12.12.2016
'), בעמ6-7
.
8 חשוב להבהיר כי עמדה זו אינה משליכה על המחויבות של המדינה בעולם (שכן מדינת ישראל חתמה על אמנת ג'נבה
ואשר
רה א
ו
תה), אלא על שאלת התחולה של הוראות ה
אמנה במשפט הפנימי בלבד.
9
,סיכומו של דבר במשך
קרוב ל-
60
שנה, ההתנהלות של מדינת ישראל, לרבות
העמדה שהוצגה
על-ידי המדי,נה בערכאות שיפוטיות בארץ ובעולם
הייתה כי האזור
מ נוהל על ידי המפקד
הצבאי
ל פי דיני""התפיסה הלוחמתית .ככל שמבוקש לעשות שינוי מהותי בגישה זו
מוצע כי
הוועדה תדון בהשלכות הרוחב שעשויות להיות לכך הן מבחינת המצג שהמדינה מציגה כלפי
חוץ
והן
מבחינת המבנה המשפטי של ניהול השטח (
,כך למשל אם לא חלים דיני התפיסה
הלוחמתית וכן לא
חלה
החקיקה הישראלית במלואה, מה הבסיס המשפטי לפעולות הנעשות
בשטח באופן יומיומי)?
.
,בכלל זה בהמשך להערות של גורמי המקצוע בממשלה ובצבא, מוצע
לשמוע על ההשלכות האפשריות של ההסדר המוצע
על ה
מאבק המשפטי-
מדיני של ישראל
.בהסברה בעולם בכלל, ובפני טריבונלים בינלאומיים בפרט
2.
סמכות
הכנסת לחוקק חקיקה ישירה
ב
אזור ונפקותה: כאמור לעיל, עקרון בסיס י בכל הנוגע
לחקיקה של הכנסת הוא
כי–
ללא אמירה אחרת– תחולת החקיקה מוגבלת לשטח הריבונות
של מדינ ת ישראל. עד היום, התנהלה מדינת ישראל באופן שבו חקיקה בשטחי יהודה ושומרון
נעשתה, בעיקרה, באמצעות תחיקת הביטחון של המפקד הצבאי , בהתאם למנשר שהוציא בדבר
'סדרי שלטון ומשפט (אזור הגדה המערבית) (מס2), התשכ"ז–
1967
. גם ב מקרים שבהם
המדינה החילה באופן מפורש חקיקה של הכנסת בשטחי
יהודה ושומרון
, בדרך
כלל, חקיקה זו
הייתה חקיקה בעלת אופי
פרסונ
א לי (קרי: חקיקה שחלה רק על אזרחי מדינת ישראל
)שמתגוררים ביהודה ושומרון או כזו שעסקה ביחסי הגומלין עם האזור .או הרשות הפלסטינית
מכאן ש
העוב דה שהכנסת מבקשת לחוקק באופן ישיר חקיקה בעלת אופי טריטוריאלי ביהודה
ושומרון
מהווה
היבט חריג בהצעת החוק דנן .
בבג"ץ1308/17
עיריית סילואד נ' הכנסת
(
9.6.2020
) ב עניין
החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–
2017
:(להלן חוק
ההסדרה), נטענו טענות בדבר סמכותה של הכנסת לחוקק באזור
. ה
נושא
,'נותר ב'צריך עיון
תוך שהובה
ר בדעת הרוב
" כי סוגיית סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים אשר להם תחולה
ישירה באזור, כמו גם שאלת כפיפותה של הכנסת בחקיקה מעין זו לכללי המשפט הבינלאומי
החלים בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית, מעוררות קשיי ם
לא מבוטלים ואינן נקיות מספקות"
'(שם, בפס32
לפסק-
)דינה של הנשיאה חיות.
" לעומת זאת, בדעת המיעוט נטען כי אין דבר
המונע מן הכנסת לחוקק גם ביחס לאזור יהודה ושומרון]...[ .
,אכן
סמכותה של הכנסת לחוקק
חוקים שלהם תחולה ישירה באזור, עשויה לעורר קשיים מעשיים
]...[
אולם אין בכוחם של
הקשיים הללו כדי לגרוע מעצם קיומה של הסמכות; הסמכות שרירה וקיימת"
'(שם, בפס3-4
לפסק-
)דינו של השופט (כתוארו אז) סולברג.
,בהתחשב בכך שהנושא נותר ב"צריך עיון" בפסיקה נראה כי אין כיום מניעה פורמאלית בדין
באשר
ל עצם סמכותה של
הכנסת ל
אשר
את החקיקה
עם תחולה אקס-טריטוריאלית . עם
,זאת
יתכן כי בכל מקרה לא יהיה די בחקיקה כזאת מבחינת
דין האזור
ויהיה צורך לערוך
התאמות בדיני האזור בכדי לאפשר את פעולת המרכז לגביית קנסות שם
,(ראו לעניין זה למשל
רע "א61/89
בנק הפועלים נ 'עבד אל חאלק חמד זריעי דקס ,פ "ד
מד(1
)
201
,
203
(
1989
)).
בהקשר זה
יצוין כי
ב
שונה מ
חוק ההסדרה ו
חו מ
ק איסור הקמת מצבות ז
י כרון לזכר מבצעי
מעשי טרור, התשנ"ח–
1998
ש גם הם
הוחלו ישירות על האזור,
ההסדר המוצע כאן אינו מורה
למפקד הצבאי–
שכפוף ישירות לדין הישראלי–
.כיצד לפעול
נוכח האמור ,מוצע לשמוע מגורמי המקצוע ב
צבא האם בכוונת המפקד הצבאי להוציא צו
,""משלים
שיטמיע את הוראות החוק בדין האזור ,ככל שהצעת החוק תאושר?
10
3.
הטלת תפקיד רשמי המרכז באזור על רשמי ההוצאה לפועל בירושלים :
מוצע לשמוע מנציגי
רשות האכיפה והגבייה על התאמת רשמי ההוצל"פ בירושלים דווקא, לתפקיד זה. מה היקף
העומס המוטל היום על כתפיהם? האם הניסיון שלהם בתפקידם כרשמי המרכז מצדיק את
הטלת התפקיד הנוסף, או ש עדיף להטיל את התפקיד על רשמי הוצאה לפועל שאין להם כבר
תפקיד נוסף
?כרשמי מרכז
4.
תיקונים מעשיים נוספים הנדרשים להחלת החוק באזור
שהוזכרו ברשימת הנושאים לדיון
מטעם יו"ר הוועדה:
9
:ההסדר המוצע ידרוש תיקונים רבים לצורך יישומו באזור, כך למשל
היכן יתקיימו הדיונים במעמד החייבים הפלסטיניים? היכן וכיצד יוכלו החייבים להגיש למרכז
?בקשות והודעות, בהיעדר לשכה באזור
כיצד יבוצע רישום של עיקול רכבים
באזור
והאם וכיצד
יבוצע כינוס נכסים?
האם ניתן להמציא לתושבים פלסטיניים הודעות בהתאם לדרישות החוק
.בישראל? מאיזה גופים נדרש מידע בשביל לאפשר את הגבייה? וכדומה מוצע
לוועדה לדון
ב
התאמות אלה.
בהקשר זה, מוצע גם לשמוע על התנהלותן של לשכות ההוצאה לפועל שהוקמו בעבר ע"י המפקד
.)הצבאי באזור, ונסגרו (נמסר לנו שבעיקר בשל חוסר יעילותן10
5.
הצורך בתיקון תקנה 3ב לתקש"ח:
כאמור לעיל, תקנה3
ב לתקש"ח מסמיכה היום את "ראש
ההוצאה לפועל, מוציא לפועל וכל מי שהוקנו לו
"סמכויות מכוח חיקוק שענינו הוצאה לפועל
להפעיל את סמכויותיו
.כנגד חייב ישראלי או רכושו, באזור11
בנוסח היו"ר מוצע לתקן נוסח
זה בשני היבטים–
האחד , הסמכת המרכז לגביית קנסות לפעול
לצד ה ;הוצאה לפועל
השני ,
מחיקת המילה "ישראלי" כך שהסמכות תחול גם ביחס לחייבים
פלסטיניים.
נוכח התיקון המוצע לעיל לסעיף2
לחוק המרכז, נראה כי אין צורך בעריכת תיקונים אלה
.בתקש"ח. מוצע כי הוועדה תשקול להסירם מהנוסח ככל שהוועדה תבקש לתקן גם את
,התקש"ח, מוצע לשקול לקבוע תקנה נפרדת לתקנה העוסקת בעניין מערכת ההוצאה לפועל
בכדי לא להרחיב את התיקון מעבר .לפעולת המרכז לגביית קנסות
6.
?האם מדובר בהצעת חוק תקציבית :
בהתאם להוראות סעיפים3ג לחוק-
,יסוד: משק המדינה
39א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–
1985
ו-
93
,לתקנון הכנסת על הוועדה לקבל את הערכת
שר האוצר בדבר העלות התקציבית של הצעת החוק . זאת בפרט בהתחשב בדברי נציג משרד
,האוצר בדיון ההכנה לקריאה הראשונה, בה הבהיר כי ככל שתורחב תחולתה של הצעת החוק
.היא תיהפך תקציבית
7.
מועד תחילת החוק:
נדמה כי ,שינוי תפקיד המרכז לגביית קנסות והסמכתו לפעול גם באזור
תוך הוספת בעלי תפקידים ושינוי אפשרי של פרוצדורות הקיימות היום ב חוק ובתקנות לשם
התאמתם לאזור–
.תצריך היערכות לוגיסטית ותקציבית
,על כן מוצע כי חברי הוועדה ישמעו
9
.כאמור לעיל, במסמך מטעם יו"ר הוועדה שהופץ לקראת הדיון, בנוסף לנוסח מוצע נכללו נושאים נוספים לדיון
:בענייננו, היו"ר ביקש לדון גם בעניין הבא
"השלכות החלת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–
1995
(להלן–
חוק המרכז או החוק) על
אזור יהודה ושומרון והתאמות נוספות הנדרשות לשם כך בחוק זה . בכלל זה, בחינת הצורך בהתאמות לעניין
הגדרות "גוף ציבורי", "מידע" ו"המצאה"; לעניין הקמת לשכה בה ניתן יהיה ל ברר מידע, להגיש מסמכים ולקיים
;דיונים וחקירות יכולת של חייבים פלסטיניים; לעניין אופן ביצועם של עיקולים בכלל, ועיקולי רכבים בפרט
ולעניין ה"מוטב" של כספי הגבייה."
10
יצוין כי הסמכות להקימן מחדש עודנה קיימת בדין האזור, לפי סעיף4א ל
צו בדבר עזרה משפטית (יהודה ו )השומרון
'(מס348
,)ה
תש"ל–
1969
:(להלן
ה
צו בדבר עזרה משפטית.)
11
יצוין כי ישנה הוראה "מקבילה" בדין האזור –
סעיף4
ב לצו בדבר עזרה משפטית, שנוסף לצו בשנת1997
בעקבות
הוספת תקנה3
.ב לתקש"ח
11
את הערכתם של גורמי המקצוע לזמן ההיערכות הנדרש עבורם, וישקלו לקבוע בהתאם לכך
.מועד תחילה נדחה להצעת החוק
'חלק ג– שונות
הוספת סעיף13
א– דיווח לכנסת
13
.א דיווח לכנסת
.א
מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו בסעיף1
לחוק ההוצאה לפועל, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של
הכנסת, בכתב, ב-
10
:במרץ בכל שנה, על אלה
(
1
) מס
פר
החייבים תושבי האזור שאינם בעלי אזרחות ישראלית, שהיו להם חובות תלויים ועומדים
במרכז, נכון
לסוף;שנת הכספים הקודמת
(
2
)
( סכום החובות בתיקים לפי פסקה1
;)
(
3
)
מספר וסוגי פעולות הגבייה שננקטו בשנת הכספים הקודמת, בעניינם של חייבים לפי פסקה(
1
.)
מוצע לקבוע חובת דיווח מחזורית, לפיה אחת לשנה יהיה על
רשות האכיפה והגבייה
לדווח
לוועדת החוקה על היקף
חובותיהם של פלסטינאים תושבי האזור שבאחריות המרכז לגביית
קנסות לגבות, וכן על .פעולות הגבייה שננקטו על ידה בשנה שקדמה לדיווח
נושאים נוספים שהיו"ר שוקל את הוספתם לנוסח
בדיון
האחרון שהתקיים
בעניין הצעת חוק זו, ביום4.12.2024
,הועלו על ידי יושב-
ראש הוועדה
שאלות הנוגעות
לכלים שהרשויות מפעילות כ
בר היום, לגביית חובות של פלסטינ ים תושבי האזור
(חובות שמקורם בישראל ועל כן יש למרכז לגביית קנסות סמכות לגבותם.)
12
:בכלל זה
האפשרות
למנוע כניסת פלסטינים תושבי האזור שלהם חובות למרכז לישראל, לצרכי
'עבודה, בהתאם לנוהל שעוגן בהחלטת ממשלה מס3432
משנת1998
ובהחלטת ממשלה
3316
משנת2017
.
האפשרות לעקל את כספי הפנסיה שהפרישו מעסיקים של פלסטינים תושבי האזור שעבדו
או עובדים בישראל ,ונצברו בקרן המנוהלת היום ע "י
חברת
""עמיתים.
נוכח
מורכבות הסוגיות והחידוש המצוי בהם, ומכיוון שמדובר בהסדרים שהוצעו בוועדה ברמה
ראשונית בלבד– בטרם כניסה לפרטי ההסדר, מוצע כי הוועדה תשמע מ גורמי המקצוע הרלוונטיים
בממשלה על הדין הקיים, אופן יישומו והפערים הדורשים לתפיסתם מענה, בכדי שהוועדה תוכל
להכריע האם יש צורך בתיקוני חקיקה נוספים בתחומים האמורים .
כמובן שככל שתתגבש הצעה
קונקרטית הנוגעת לנושאים אלו, נביע לגביה את דעתנו ב
מהלך הדיונים .
12
גם נושאים אלו נכללו במסמך מטעם יו"ר הוועדה שהופץ לקראת הדיון. כך הוצגו
שם הנושאים לדיון:
"
-
האפשרות והצורך לעגן בחוק הגבלת כניסה לישראל של תושבי אזור פלסטיניים שלהם חובות המטופלים
.במרכז לגביית קנסות בכלל זה, דיון בתנאים לצירוף שמו של חייב לרשימת החייבים לפי סעיף5
ל'נוהל מניעת
'כניסה של חייבים משטחי המועצה הפלסטינית לישראל כפי שתוקן בהחלטת ממשלה3316
.
-
האפשרות והצורך לעגן בחוק סמכות לעיקול זכויות פנסיוניות של תושבי אזור פלסטיניים שעבדו או עובדים
בישראל, ושלהם חובות המטופלים במרכז לגביית קנסות . בכלל זה, דיון באופן הסדרת התשלומים הפנסיוניים
לתושבי האזור הפלסטיניים; דיון בת
חולת האיסורים על עיקול מכוח חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–
1963
, חוק
הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–
2005, וחוק עובדים זרים, התשנ"א–
1991
על זכויותיהם
הפנסיוניות של תושבי האזור הפלסטיניים; ובחינת השלכות תיקון אפשרי בראי הדין הבינלאומי ואמנות עליה ן
חתומה ישראל."