קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 36)
(פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/242).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו כרגע נעסוק בהצעת חוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 36) (פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים או מאריכות חיים), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורית נוקד, סופה לנדבר, רונית תירוש, דוד אזולאי, עמירה דותן, קולט אביטל וגדעון סער וקבוצת חברי הכנסת. חברי הבית, אני מודיע שתשובה והצבעה במועד אחר. תציג את ההצעה חברת הכנסת אורית נוקד. בבקשה, גברתי.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת היא שההצעה הזאת כבר בשמה אומרת מה היא. אתם יודעים שחולים רבים שנזקקים לטיפול תרופתי נושאים בלית ברירה במלוא הנטל של עלות התרופות. הכוונה היא בעיקר לחולים שסובלים ממחלות קשות שהתרופות להן לא נמצאות בסל התרופות. אילו הן היו שם, ניתן היה להציל או להאריך את חייהם.
המטרה של הצעת החוק היא להקל על החולים ולהוזיל עבורם את רכישת התרופות באמצעות מתן פטור ממע"מ לתרופות ולטכנולוגיות מצילות חיים שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות.
הגשתי את ההצעה הזאת כבר בכנסת הקודמת בעקבות פנייה מהציבור, פנייה שהגיעה אלי מאשה שחלתה בסרטן, דווקא ממעמד הביניים, והתרופה שהיא נזקקה לה לא היתה בסל התרופות. העלות היתה מאוד גבוהה, והמשפחה חשה שהיא לא מסוגלת להתמודד עם העלות הגבוהה הזאת. חשבנו על דרכים לסייע והגענו לרעיון שלפחות נקל בדרך של הפחתת המע"מ, וכך למעשה נולדה הצעת החוק.
האוצר מסתייג ממנה, וזו הסיבה לכך שהיא לא עולה היום להצבעה. זו הצעה תקציבית, ונצטרך רוב גדול. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח להעביר אותה במהלך המושב הזה, כי אתם יודעים שנוסף על חולים, יש גם הרבה הרבה גמלאים שהם גם חולים וגם המצב שלהם קשה. המצב קשה עם העלייה במחירים של מוצרי היסוד, והם צריכים לבחור בין תרופה לפרוסה. המטרה היא לסייע לאותם אנשים לגמור את החודש ולהתמודד עם המחלה. אז היום זאת רק הצגה, ואני מקווה שנצליח עוד במושב הזה להעביר את ההצעה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת אורית נוקד. זו קריאה ראשונה, ולכן יש כמה דוברים. חברת הכנסת סופה לנדבר - בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דוד אזולאי.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני לא רואה שרים מהממשלה אבל כנראה הם עסוקים בדברים אחרים. המדינה מרוויחה על תרופות. האם זה פרדוקס? אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שזה פרדוקס. לכל אחד מאתנו היתה כנראה בחיים סיטואציה שראינו קרוב, חבר, ידיד, מכר, שכן או קרוב משפחה שהיו בסיטואציה שחברת הכנסת לפני דיברה עליה, סיטואציה שבה בן-אדם נלחם על חייו וצריך תרופה, והתרופה לא נמצאת בסל התרופות. הוא צריך את התרופה הזאת והוא מגייס את כל המשאבים. הוא פונה אל מכרים ואל חברים שהוא מכיר ולא מכיר, אבל פונה אל האנשים האלה שיעזרו לו. אני חושבת שזו סיטואציה מאוד מוכרת ומאוד מאוד קשה.
על מה אנחנו דנים היום? על חיים, על הזכות של בן-אדם לנסות להישאר בחיים. הוא חולה במחלה קשה, מחלה שצריכים להילחם בה. המחלה הזאת דורשת טיפול תרופתי, והתרופה הזאת לא נמצאת בסל, ואז הוא צריך לממן אותה.
בטח עכשיו, מול הטלוויזיה, בחדר, בסלון, נמצאים אנשים שבזמן הדיון שלנו על החקיקה הזאת נלחמים על החיים שלהם. אז, רבותי, מה נגיד לאנשים האלה? אין לך זכות לנסות להישאר בחיים? צריכים לתת צ'אנס לאנשים האלה, צריכים לתת צ'אנס.
אני קוראת לממשלת ישראל: אנחנו נצביע על החקיקה הזאת, ואני מקווה שנצביע בקריאה ראשונה במושב הזה. אני קוראת לממשלה שלא נגיד לאנשים האלה לא. נגיד להם כן. נגיד להם שיש להם זכות ואפשרות להישאר בחיים. לתת לאנשים האלה צ'אנס. אני חושבת שחובה על הכנסת ועל ממשלת ישראל וכמובן על חברי הכנסת לתמוך בחקיקה הזאת ולתת לאנשים אפשרות להישאר בחיים ולהילחם על החיים האלה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת לנדבר. חבר הכנסת דוד אזולאי - בבקשה, אדוני.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כפי שהכריז היושב-ראש מי הם יוזמי החוק הזה, בוודאי אתם רואים שבעצם אפשר לומר שכמעט לכל חברי הבית יש שותפות בהצעת חוק זו.
אני רוצה להגיד לכם איך נולדה אצלי הצעת החוק הזאת. כאשר באחת ההזדמנויות הייתי בבית-חולים, שכב לידי אדם שהיה כל כולו עסוק בטלפונים מבוקר עד ערב להשיג כסף. כששאלתי אותו, הוא אמר לי: התרופה שלי אינה מופיעה בסל ואני צריך להשיג כסף. הוא אמר לי: הנה, זאת דוגמה של אדם שבמקום להתעסק עם המחלה שלו, במקום להתעסק עם הכאב, עם איך לטפל בעצמו, הוא עסוק באותה תקופה כשהוא שוכב בבית-החולים בשאלה איך לגייס כסף כדי לרכוש את התרופה שהוא זקוק לה. אז החלטתי לעשות מעשה ולהגיש הצעת חוק האומרת: פטור ממע"מ על תרופות מצילות חיים שאינן נמצאות בסל.
אני חושב שהצעה זו לא היתה צריכה לבוא כהצעת חוק פרטית, ומן הראוי היה שהממשלה תיזום את המהלך הזה. לא ייתכן שפירות וירקות יהיו פטורים ממע"מ, ותרופות מצילות חיים שאינן נמצאות בסל לא יהיו פטורות ממע"מ. המדינה לא יכולה להכות פעמיים באזרח: פעם אחת כאשר הוא משלם עבור שירותי בריאות, ובפעם השנייה המדינה לוקחת ממנו מס ערך מוסף על מה שהיא צריכה לתת לו.
אולי אני נאיבי, אבל אני מודה שציפיתי מאנשי משרד האוצר בדיונים בוועדת הכספים שיקומו וייתנו איזה פתרון, איזה מענה למצוקה האמיתית הזאת. אבל לצערי הרב, במקום לתת מענה הם בחרו בדרך של לפעול איך להכשיל את הצעת החוק.
אני מאמין ומקווה שהצעת החוק הזאת תעלה להצבעה עוד השבוע, וכל חברי הבית יצטרכו לתמוך בזה. אני חושב שרבים מהאזרחים שנמצאים בבעיה הקשה הזאת, בבעיה רפואית, תולים בנו תקווה, וזה המעט מהמעט שאנחנו יכולים לעזור להם. לכן, אני מאוד מקווה שהממשלה תתעשת ולא תבוא כאן למבחן, כי אין לי כל ספק בכך שהעניין הזה יבוא למבחן. כולנו נתמוך בהצעת החוק הזאת, ואני אומר את זה, באופן אישי, שגם אם תהיה לי מחויבות קואליציונית אני לא אשמע למשמעת הקואליציונית ואתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אני רואה בכך הצלת חיים ועזרה מינימלית לאותם אנשים הזקוקים לתרופה הזאת שלא נמצאת בסל. אדוני, תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אחרון הדוברים כאמור הוא חבר הכנסת נסים זאב. אין תשובה והצבעה היום, ולכן, לאחר דברי חבר הכנסת נסים זאב נעבור לנושא הבא. אדוני, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת עלתה כמה פעמים בכנסת, במושב הנוכחי ובמושב הקודם. זכור לי שחברי חבר הכנסת דוד אזולאי העלה את הנושא הזה כמה פעמים גם כן, והממשלה תמיד התנגדה, כי זה תקציב ואי-אפשר כאילו להפלות בין תרופה זו לתרופה אחרת.
צריך להבין שמשרד הבריאות – אנחנו כמערכת – בעצם כל שנה יושב ודן. יש ועדה מיוחדת שממליצה אילו תרופות להכניס לסל הבריאות. בסופו של דבר ההכרעה מאוד קשה ומאוד כואבת, והעדיפות בין חולה א' וחולה ב' – ולית מאן דפליג שהמערכת רוצה בעצם לתת תשובה ומענה לכל החולים. אבל מה קורה? בסופו של דבר נופל הפור ותרופה מסוימת נכנסת לסל ותרופה אחרת לא נכנסת לסל. זה לא בגלל שהיא לא חשובה וזה לא בגלל שיש איזה ספק לגבי החיוניות שלה, אלא בגלל שאין תקציב. אז באים ואומרים לממשלה: טוב, אל תשתתפו במלוא המחיר של התרופה, רק תסכימו לוותר על מס ערך מוסף.
אני חושב שמבחינת הרגש, המוסריות, אין פה שאלה שהממשלה חייבת לתמוך, ואני חושב שבנושא הזה כולנו נתאחד, כמו שאמר חברי דוד אזולאי. גם אני מתכוון להצביע בעד. אני מכיר חולים שרופא אמר להם על תרופה מסוימת: אני יכול לאשר לכם, על תרופה אחרת – אני לא יכול לאשר לכם, אבל תדע לך ששתי התרופות חיוניות ביותר להמשך החיים שלך. אז איך אפשר לבוא ולומר: תרופה אחת כן, בגלל שזה בסל התרופות, ועל תרופה נוספת, שהיא חיונית לא פחות, בגלל שאינה בסל התרופות, צריכים לגבות את מלוא המחיר; אבל לא רק זה, אלא גם לגבות את מס ערך מוסף?
לכן, אני מקווה שהכנסת תצביע בעד, כמעט פה אחד, כפי שראינו היום, שכבר אין כללים של קואליציה ואופוזיציה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. כפי שאמרתי, אם מישהו מן המציעים, מן היוזמים, ירצה להשיב למתדיינים, זה יהיה במועד אחר, וההצבעה תתקיים אם וכאשר יגיעו למסקנות כלשהן. אם לא יגיעו – זה לא מעניינה של המליאה.