קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007
[מס' כ/120; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר גדעון סער:
אם כך, אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, שהוא הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אין הסתייגויות להצעת החוק. לפיכך, אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת שרוני, להציג את הצעת החוק.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק האמורה היא פרי יוזמתם הברוכה של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, מרינה סולודקין, זבולון אורלב וגדעון סער.
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, קובעת הוראות בעניין סידורי הרווחה שיש לקיים במפעל לטובת העובדים, ובהן הוראות לעניין מקומות ישיבה. אולם, הוראות אלה חלות רק על מפעלים, כך שכיום מעבידים בענפי המסחר והשירותים אינם מחויבים, מכוח החוק, לספק מקומות ישיבה לעובדיהם, ואלה נאלצים לעתים לעמוד שעות רבות במהלך עבודתם.
הצעת החוק נועדה לחייב את המעבידים בענפים אלה להעמיד לרשות עובדיהם מושבים ראויים למשך שעות העבודה ולאפשר לעובדים אלה לשבת בעת ביצוע העבודה.
נוסח הצעת החוק כפי שהובא לאישור הכנסת בקריאה הראשונה קבע שורת תנאים, שבהתקיים אחד מהם, חזקה כי ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.
על מנת להבטיח את זכותו של העובד לשבת בעת ביצוע העבודה, החליטה הוועדה, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, להחליף הוראות אלה בהוראה האוסרת על המעביד למנוע מעובדיו לשבת, אלא אם כן יוכיח המעביד כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.
נוסף על מושב לעבודה יחויב המעביד לספק לעובדיו כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, גם לצורך ישיבה בעת הפסקה בעבודה.
הוראות אלה נועדו להשוות את תנאיהם של עובדים בענפי המסחר והשירותים לתנאי העבודה שזוכים להם העובדים במפעלים.
הצעת החוק קובעת שורת סנקציות שבית-הדין לעבודה יהיה מוסמך להטיל על מעבידים המפרים הוראות אלה, ובהן מתן פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, וכן מתן צו מניעה או צו עשה, לתיקון ההפרה.
על מנת להרתיע את המעבידים ולעודד עובדים לעמוד על זכותם לעבודה בישיבה, מוצע כי בית-הדין לעבודה יוכל לחייב מעביד שהפר את הוראות החוק גם בתשלום פיצויים עונשיים, אף אם לא נגרם נזק כלשהו לעובד, וזאת נוסף על כל סעד אחר שיוכל העובד לתבוע בשל אותה הפרה. בהתאם למוצע, לא יעלה סכום הפיצויים העונשיים על 20,000 שקל, אך בית-הדין יהיה רשאי לפסוק פיצויים כאמור בסכום שלא יעלה על 200,000 שקל, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.
תובענה בשל הפרת הוראות החוק המוצע, יכול שתוגש בידי העובד, ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים היציג באותו ענף או בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
בנוסף, ובכפוף להסכמת העובד, יוכל גם ארגון העוסק בזכויות בעבודה להגיש תובענה כאמור.
בעת הכנת הצעת החוק, עלתה בוועדה השאלה אם ראוי להקנות זכות תביעה לארגון העוסק בזכויות בעבודה, אף ללא הסכמת העובד; הוועדה החליטה, בהתאם למקובל בחוקי עבודה אחרים, להתנות את זכות התביעה של ארגון זה בהסכמת העובד. ובמקביל, ועל מנת לאפשר לארגוני זכויות להגיש תובענות בשם עובדים רבים, הוחלט לתקן את חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כך שניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעה של עובד בשל הפרת הוראות החוק המוצע. יצוין כי בית-הדין לעבודה לא יהיה רשאי לפסוק פיצויים עונשיים בתובענה ייצוגית כאמור.
חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מעגנת את זכותו של העובד לשבת בעת ביצוע עבודתו. מדובר בזכות בסיסית לתנאי עבודה הוגנים וראויים, השומרים על כבודו של העובד כאדם. יש להצטער על כך שנדרשה התערבותו של המחוקק על מנת להבטיח כי זכות זו אכן תינתן לכל העובדים במשק.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכל חברי הבית לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, למנהלת הוועדה וקודם כול לכל חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק. תודה.
היו"ר גדעון סער:
תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כפי שנאמר, אין להצעת החוק הסתייגויות ולכן אנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה השנייה כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 11-1 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 11-1 נתקבלו.
היו"ר גדעון סער:
חברי הכנסת, פה-אחד, דהיינו עשרה תומכים ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושר החוק בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה השלישית. בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר גדעון סער:
11 הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 אושרה בקריאה השלישית.
אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ לשאת דברים בשם היוזמים. אומנם, היו ארבעה יוזמים אבל היה לחוק מנוֹע אחד, וזאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ. זה, לדעתי, החוק השני שאת מעבירה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בתקופת כהונתך הקצרה מאוד, פחות משנה. אני מברך אותך על כך.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אכן, אדוני היושב-ראש, ושניהם בשיתוף אתך.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתחיל בנימה אישית משהו. שואלים אותי לעתים קרובות אם כעיתונאית לא השפעתי יותר על סדר-היום מאשר כחברת כנסת, ואני מודה שזאת סוגיה שאף אני מתלבטת בה לפעמים, אם כי לי עצמי התשובה ברורה: כפרלמנטרית אפשר להשפיע יותר מאשר כעיתונאית, אף שהשיח הציבורי מאוד מאוד מאוד חשוב. הוא מוביל ואף משפיע על חקיקה.
בחוק הזה אני מקבלת תשובה ברורה, צלולה וחד-משמעית, כיוון שכעיתונאית אני מטפלת קרוב לעשר שנים בסוגיה הכאובה הזאת של העמדתן של עובדות בעיקר, קופאיות בעיקר, זבניות, שלא לצורך. ראיינתי על כך ראיונות ארוכים בתוכנית הרדיו "הכול דיבורים", אחר כך כתבתי גילויי דעת זועמים בחדשות ערוץ-2, והוספתי וראיינתי. הנושא עלה על סדר-היום הציבורי, אבל דבר לא קרה והקופאיות המשיכו לעמוד.
והנה, כאן נפלה בחלקי זכות גדולה, כמחוקקת, להגיש את הצעת החוק הראשונה שלי בעניין הספציפי הזה, ובתוך זמן קצר יחסית הדבר הגיע לידי גמר, ובתוך 60 ימים העמדת עובד שלא לצורך תהיה בלתי חוקית. כאן אנחנו רואים תוצאה ברורה, צלולה, חד-משמעית, עם תוצאות, שפרלמנטרים אכן יכולים להגיע אליהן. אני מודה גם לשותפי להצעת החוק הזאת, חבר הכנסת גדעון סער, חברת הכנסת מרינה סולודקין וחבר הכנסת זבולון אורלב. לא בכדי אנחנו באים מארבע מפלגות שונות, כיוון שהנושא הזה הוא נושא קונסנזואלי, שנוגע לכל אדם בר-דעת שיש לו שמץ של מוסר.
אכן מצער, חבר הכנסת שרוני, שנדרשנו בכלל לחקיקה בעניין הזה, כי הרי אין דבר הגיוני וסביר יותר מלאפשר לאדם לשבת במהלך עבודה שנעשית מטבע הדברים בישיבה. העמדת אותן קופאיות שלא לצורך, כל מטרתה לא היתה אלא להשפיל, להקטין ולהקנות שליטה מלאה של המעסיק באותה עובדת קשת-יום, גם אם הדבר כרוך בהשפלתה, גם אם הדבר כרוך בוורידים נפוחים וגם אם אין בזה צורך בכלל. סתם, לשם התעמרות בעובד והנצחת השליטה של המעסיק באותו עובד שלא לצורך, באופן חד-משמעי. אכן, חבל שנדרשנו לכך בחקיקה, אבל כיוון שהדבר קרה וקרה בצורה מוצלחת אין אלא לברך על כך.
יש שני הישגים משמעותיים ביותר נוספים בחוק הזה, שנמנענו מלדבר עליהם במהלך החקיקה, מפאת - - -
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מפאת עינא בישא.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אכן, מפאת עינא בישא. אני רוצה לומר אותם, מכיוון שהם חשובים ומשמעותיים גם להמשך הדרך. האחד, את התביעה לבית-הדין לעבודה, תביעה שיכולה להביא לתשלום פיצויים – מי שיעבור על החוק ייאלץ לשלם פיצויים של עד 200,000 שקלים - יכול להגיש גם העובד, גם ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, אבל אם העובד אינו חבר בשום ארגון עובדים יציג, כי אז כל ארגון עובדים יציג באותו ענף יוכל לייצג את העובד, גם אם אינו חבר. כלומר, החלטה של אותו ענף, היא לבדה, תאפשר הגשת תביעה. כמובן, צירפנו לכך ארגונים העובדים בזכויות עבודה, ארגונים כמו "קו לעובד", גם הם יוכלו להגיש תביעות.
ההישג הנוסף, המאוד-משמעותי, המהווה פריצת דרך של ממש, ואני מקווה שהוא סנונית שמבשרת את בוא האביב: "הוראות חוק זה יחולו לעניין מעביד ועובד על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצל מעסיק בפועל". כלומר, כבדרך אגב פרצנו כאן איזה מחסום, ובפעם הראשונה אפשר יהיה לתבוע מעסיק בפועל, גם אם העובד מועסק דרך קבלן. זה הישג משמעותי ביותר, פריצת דרך, ואני מקווה שנוכל להחיל אותו מעתה על כל חוק וחוק וגם לעגן אותו, כמובן – את הסעיף הזה עצמו – בחקיקה ראשית.
אני רוצה להודות לכל מי שעזר בעבודה על החוק הזה, מעבר לחברי הכנסת שכבר הודיתי להם; ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, שזכורה לטוב במיוחד התפרצותו על אחת הלוביסטיות של ארגוני המעסיקים, שביקשה לפחות לחזור הביתה עם הישג - שלא יהיה הדום לרגלי מי שיושבת על כיסא גבוה, שזה עוד סעיף בחוק. ואמר חבר הכנסת שרוני: אני מוכן להוריד את ההדום אם הקופאית תקבל את כיסא המנכ"ל, וכך ירד הנושא הזה מסדר-היום.
אני רוצה להודות לעורך-הדין מיכאל אטלן, ממלא-מקום היועץ המשפטי במשרד התמ"ת, שכתב אתנו את החוק והשקיע בו מחשבה רבה; לעורכת-הדין דבי אליעזר מהתמ"ת; לעורכת-הדין ג'ודי וסרמן, היועצת המשפטית של ועדת העבודה, ולעוזרה, עורך-דין איתי עצמון; לעורכת-הדין ויוי וייץ מההסתדרות; לעורך-הדין שי סומך ממשרד המשפטים; לעורכת-הדין דארין יעקב ממשרד המשפטים ולחזקי ישראל מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. לבסוף, תודה מיוחדת לעורך-הדין ערן גולן מ"קו לעובד". תודה רבה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. לפנים משורת הדין אני מאפשר גם לשניים מהיוזמים האחרים לשאת דברים. הראשון חבר הכנסת אורלב - בתחילת הדרך היה מדובר בשתי הצעות נפרדות, והשנייה היתה הצעתו שלו. אחר כך הן אוחדו לקראת הקריאה הראשונה. אחריו - גם חברת הכנסת סולודקין.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, בדרך כלל אנחנו נוהגים לומר שיש השפעה של ההון על השלטון, וכנראה יש דברים בגו. לאמור, בעל המאה הוא גם בעל הדעה, לאנשים החזקים במשק יש השפעה גדולה מאוד בענייני החקיקה והמדיניות החברתית.
אני חושב שהצעת החוק הזאת שעברה היום במהירות יחסית – וכפי שציינה בצדק חברת הכנסת יחימוביץ זה חוק שהצלחנו להכניס בו כמה חידושים מאוד מאוד משמעותיים – הוא חוק שמוכיח שגם במדיניות כלכלית צינית, גם באווירה של בעלי הון שיכולים להשפיע, אפשר להעביר חוקים חברתיים, שהרי החוק הזה עוסק בעובדים הכי פחות מוגנים במשק. קודם כול, מפני שהם עובדי קבלן, קודם כול, מפני שרובם עולים חדשים, קודם כול, מפני שרובם נשים. ואם הצלחנו, בזמן קצר יחסית, לחוקק חוק שבאמת נותן הגנה, בראש ובראשונה בריאותית, לאותם עובדים או יותר נכון לאותן עובדות, הרי זה נותן תקווה שיש לכנסת הזאת אפשרות, יש בכנסת הזאת יכולת לעשות, לחוקק ולהגן על העובדים. אני מקווה שהחוק הזה גם יסמן דרך לעתיד. תודה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחבר הכנסת אורלב. אני מזמין את חברת הכנסת מרינה סולודקין ולאחר מכן נמשיך בסדר-היום, נעבור להצעות דחופות לסדר-היום.
אני מבקש לקרוא לשרת החוץ, שגם משיבה על ההצעות בנושא הראשון.
בבקשה, חברת הכנסת סולודקין.
מרינה סולודקין (קדימה):
קודם כול, אני מאד מודה לך, אדוני היושב-ראש, שנתת לי רשות דיבור. אני רוצה לומר לכם שאני רואה סימנים חדשים בכנסת השבע-עשרה, וכמו שאמר חבר הכנסת זבולון אורלב, רואים את השינויים. סוף-סוף חקיקה חברתית חשובה, משמעותית, עוברת בכנסת ובתקופה די קצרה. שלי דיברה לפני הבחירות על החוק הזה והציעה לי להצטרף לחוק – אני מאוד מודה לך שהעלית אותו. לומר את האמת, חשבתי שאין שום סיכוי לחוק הזה לעבור בכנסת, אבל בגלל האווירה החדשה, שאנחנו סוף-סוף עושים דברים משמעותיים, הצלחנו.
אני רוצה לומר לכם שאני מרגישה שאני נציגה של "לוּבּוֹת", של קופאיות, בכנסת. ולנשים האלה, גם אלה שעובדות ב"סופרים" וגם אלה שעובדות בבתי-מרקחת, מאוד חשוב שיש עכשיו חוק הקובע את הזכות הבסיסית לעבוד בישיבה. אני אגיד לכם: ראיתי איך החוק שלנו נהפך מחוק הקופאיות לחוק הזכות לעבוד בישיבה. זה לא רק קופאיות, זה גם מפעלים, ובמיוחד בדרום, שמשם מגיעות אלי הרבה תלונות על תנאים של עבדות לעולות חדשות.
עכשיו אני מסתכלת אל העתיד באופטימיות, ואני מתכננת חוק של מנופאים. טוב שאתם לא יודעים באילו תנאים עובדים מנופאים, וגם זה כוח רוסי. ואלה 800 מנופאים, שהכיסא-לא-כיסא שלהם כשהם עובדים, המקום שבו הם יושבים, לא מכובד; כמעט אי-אפשר לעבוד. והסכנה של כל העולם – לא רק למנופאים. אנשים לא רוצים להבין, מעסיקים ובעלי חברות כוח-אדם לא חושבים על תנאי העבודה של אנשים כמו מנופאים, שגם יכולים להשבית את כל ענף הבנייה.
תודה לשלי ותודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שבעזרתו החוק עבר בשלוש קריאות בשבעה או שמונה חודשים. תודה רבה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחברת הכנסת סולודקין, ואני מצטרף לתודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.