קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק אישור הכנסת לניהול משא-ומתן מדיני
בענייני ירושלים וכניסת פליטים לישראל, התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/486/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן)
היו"ר גדעון סער:
אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, והוא הצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן, שמספרה פ/486, הצעת חוק אישור הכנסת לניהול משא-ומתן מדיני בענייני ירושלים וכניסת פליטים לישראל, התשס"ו-2006. יש לך אותה אפשרות שהיתה לחבר הכנסת גפני.
גלעד ארדן (הליכוד):
קרי?
היו"ר גדעון סער:
קרי, אם תעלה, תהיה תשובה ותהיה הצבעה. אם לא תעלה, תוכל להעלות את זה במועד אחר, בכפוף לשאלה מתי יושב-ראש הסיעה ייתן לך להעלות את זה בפעם הבאה, מחוץ למכסה.
השר יעקב אדרי:
בשבוע הבא.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה ההמלצה שלך?
היו"ר גדעון סער:
השאלה היא אם אתה מאמין שבכנסת הנוכחית ולנוכח עמדת הממשלה יש לך בכלל אפשרות להעביר את הצעת החוק הזאת. אז אין לך מה להפסיד.
קריאה:
- - -
היו"ר גדעון סער:
אני יודע, יש קשיים בנושא שמטריד אותך. אדוני השר, הכול בסדר, אנחנו ממתינים לחוק האזרחות. אני רוצה לומר לך שהצלחתי, במאמצים לא מעטים, להביא לכך שוועדת הכנסת תיתן פטור מחובת הנחה, כי לא כל החברים בקואליציה רצו לתת.
שר הפנים רוני בר-און:
טוב שיש על מי לסמוך. בענייני מדינה יש על מי לסמוך.
היו"ר גדעון סער:
אז אני מודה לך. חוק האזרחות הוא הסעיף הבא על סדר-היום, אחרי הצעת החוק של חבר הכנסת ארדן.
חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה, לרשותך עשר דקות.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כזכור לכולנו, לפני המשא-ומתן בקמפ-דייוויד, לפני כמה שנים, נוצרה סיטואציה שבה ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, איבד את הרוב התומך בכנסת ישראל. בעצם הוא נסע לקמפ-דייוויד כשבממשלה שלו תמכו בין 30 ל-40 חברי כנסת. כיוון שהוא התקרב למועד הבחירות ורצה להציג הישגים כלשהם בפני הציבור הישראלי, הוא התעקש לנהל משא-ומתן מדיני עם גורמים פלסטיניים ולדון עמם בוויתורים מטעם מדינת ישראל, לכאורה בשם כולנו.
באותו משא-ומתן זכור לרע הגיעו דברים לידי כך שאפילו נושא שהוא בלב הקונסנזוס הישראלי – אני רוצה להאמין שהוא בלב הקונסנזוס הישראלי, יכול להיות שאצל סיעות הקואליציה הוא כבר לא בקונסנזוס - כמו שלמותה של ירושלים בירת ישראל, ההצעה שהביא ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, היא לתת איזה סוג של ריבונות פלסטינית על שטחה של ירושלים.
בהמשך, כאשר המשא-ומתן הזה לא צלח, התקיים בטאבה משא-ומתן נוסף ממש ימים ספורים לפני הבחירות. חבר הכנסת ביילין, אתה נכחת בו? דומני שכן. באותו משא-ומתן עלו אפילו רעיונות עוד יותר מרחיקים לכת. כלומר, עלו רעיונות ודיונים על הכרה סמלית כזאת או אחרת בדרישה של הפלסטינים שפליטים ישובו לשטח הריבוני של מדינת ישראל.
התוצאה הקשה, כפי שכולנו זוכרים, של כל אותו משא-ומתן היתה העמקת הקרע בציבור הישראלי, יחד עם התגברות הטרור הפלסטיני, שזיהה את סימני החולשה בצד הישראל ואמר: למה לא, נמשיך בטרור, אפילו נעצים אותו, אולי נקבל גם את התביעות שלנו בענייני ירושלים וזכות השיבה.
הצעת החוק שמונחת לפניכם, חברי חברי הכנסת, בעצם נועדה למנוע בעתיד מצב כזה, שלפיו יש ממשלה שבעצם איבדה את הרוב התומך בכנסת, אבל כדי להציג הישגים מדיניים כלשהם היא מוכנה לנהל משא-ומתן אפילו על נושאים שהם בלב הקונסנזוס הישראלי, כמובן בניגוד לעמדת הקונסנזוס, ואף שבכנסת ישראל אין רוב שתומך בממשלה, אבל תאריך הבחירות עדיין לא הגיע והממשלה עדיין מושלת.
אני חושב שברור לכולנו, שסיטואציה כזאת גורמת נזק קשה מאוד למדינת ישראל. גם יכולה להיווצר סיטואציה עוד יותר קשה - שממשלה הולכת, מקדמת לכאורה נושא מדיני, כשהיא יודעת שאין לה רוב בכנסת, יוצרת מצג בין-לאומי של מחויבות של מדינת ישראל, אף שאותו הסכם חייב באשרור של הכנסת, ולאחר מכן היא מציבה את כנסת ישראל בפני סיטואציה בלתי אפשרית אם הכנסת תתנגד לאותו הסכם בין-לאומי, כי רוב הכנסת חושב שזה מזיק למדינת ישראל. אם היא תתמוך - רוב הכנסת חושב שזה מזיק למדינת ישראל, אבל מסתבר שגם אם כנסת ישראל תתנגד לאותו הסכם, תיווצר סיטואציה שתוביל לנזק בין-לאומי קשה ביותר למדינת ישראל, כי כל העולם כבר ראה הסכם שהממשלה לכאורה התחייבה לו ותומכת בו ובאה הכנסת ומצביעה נגדו.
לטעמי, הצעת החוק שלי היא הצעה מאוד הגיונית ומאוזנת. אנחנו מכירים גם מקרים מהעבר, אני לא יכול לומר שהעובדות ידועות לי במאה אחוז, אבל לפי מה שסיפרו לנו, גם הסכמי אוסלו, שהיום רוב הציבור לא רואה אותם כהצלחה גדולה, לא בהכרח נוהלו בידיעה מלאה, על כל הפרטים הנדונים בהם, של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, זיכרונו לברכה.
לכן הגשתי הצעת חוק שאינה מדברת על משא-ומתן על נושאים שהם מאוד שנויים במחלוקת, כמו הריבונות הישראלית בשטחים שנמצאים מעבר ל"קו הירוק" ושטחים אחרים, אלא לקחתי שני נושאים - - -
המשנה לראש הממשלה שמעון פרס:
- - -
גלעד ארדן (הליכוד):
אם אדוני ממהר, הוא יכול לעזוב.
הגשתי הצעת חוק שאני סבור שהיא מאוזנת ומדברת על שני נושאים בלבד: שלמותה של ירושלים והדרישה הפלסטינית שפליטים ישובו לחיות בתוך תחומי מדינת ישראל. אני חושב שכולנו כאן, אולי פרט לחברי הכנסת מהסיעות הערביות וכמה חברי כנסת ממרצ, תומכים בשלמותה של ירושלים ובהתנגדות מוחלטת לחזרתם של פליטים. ומה הצעת החוק לפניכם קובעת? היא קובעת ששר או ממשלה שרוצה להעלות על שולחן המשא-ומתן את אחד משני הנושאים האלה, ואלה בלבד, תבקש לפני כן את האישור של הכנסת, כדי שלא תיווצר אותה סיטואציה שהממשלה תלך, או שר שעושה את זה במחשכים כאילו בשם הממשלה, לפעמים לא בידיעתו של ראש הממשלה, עושה את הפעולה הזאת, מתחייב בשם מדינת ישראל, יוצר איזה מצג בין-לאומי, ולאחר מכן מעמידים את הכנסת בפני מצב בלתי אפשרי.
האמת שאיני מצפה מסיעות כמו מרצ, הסיעות הערביות, ואפילו לא ממפלגת העבודה, שיש לה איזה רפלקס מותנה להתנגד לכל דבר שקשור לכאורה לחיזוק האחיזה של העם היהודי בארץ-ישראל, אולי משום שהיא לא שלמה עם עברה בנושא הזה - - -
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
- - -
גלעד ארדן (הליכוד):
אבל סיעות פוליטיות שמתיימרות להיות סיעות לאומיות - אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, ש"ס, וגם קדימה שמדברת על ירושלים, על הרוב היהודי, על התנגדות מוחלטת לחזרת פליטים. אני מצפה מכם לפחות בנושא כל כך בסיסי, שורשי, שמדבר אך ורק על הרוב היהודי במדינת ישראל ועל שלמותה של ירושלים, לא למעול באמון של המצביעים שלכם, שאתם יודעים שהעמדות שלהם תואמות את הצעת החוק הזאת, ולתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית. תודה.
משה שרוני (גיל):
חבר הכנסת ארדן, ליברמן הוא שר - - -
היו"ר גדעון סער:
אני מבין שהממשלה רוצה להשיב, ועם זאת אני גם מבין שיש הסכמה שההצבעה תידחה לשעה 14:00?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
לא, אין שום הסכמה.
השר יעקב אדרי:
אין שום הסכמה.
היו"ר גדעון סער:
זה הפתק שהועבר לי. השר הבהיר שזה לא כך ולכן תתקיים הצבעה.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן מבקשת לקבוע, כי ממשלה, שר או אדם מטעם הממשלה לא ינהלו משא-ומתן בעניינים מסוימים, לדוגמה שינויים בתחום העיר ירושלים, העברת סמכויות, וכן הכנסת פליטים פלסטינים לשטח מדינת ישראל, אלא אם כן הכנסת אישרה את תחילת ניהול המשא-ומתן בהחלטה של רוב חבריה. עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע, כי משא-ומתן שהחל ללא אישור הכנסת לא יהיה לו תוקף כלפי המדינה, הממשלה ורשויותיה.
הצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן מבקשת בעצם לצמצם את הסמכות הנתונה בידי הממשלה לניהול משא-ומתן, וזאת כחלק מסמכותה השיורית. בעצם יש בהצעה זו כדי לפגוע ביכולתה של הממשלה לנהל את מדיניותה, ולעתים משא-ומתן בין-לאומי מתחיל באופן חשאי ובאמצעות מתווכים, ורק כך הוא מבשיל לכדי הסכם.
רבותי, זה מנדט של הממשלה על-פי חוק, ואני חושב שהדברים הם מאוד ברורים. החשש שמעלה חבר הכנסת ארדן, כי המשא-ומתן עלול להעמיד את הממשלה והכנסת בפני "מעשה עשוי" אינו מבוסס, ודווקא הדוגמה המובאת בהצעת החוק מוכיחה כי העובדה שלא היה אישור מוקדם של הכנסת לא קובעת את התוצאה של המשא-ומתן.
יתירה מכך, לשם מתן תוקף לשינוי גבולות ירושלים יש צורך בתיקוני חקיקה בהתאם לסעיפים 7-5 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, כי אין לשנות את גבולות ירושלים או להעביר בה סמכויות לגורם ריבוני זר, אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת. הדברים ברורים, זה קיים בחוק.
בנוסף, גם החלטת ממשלה שלפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שחל בו משפט מדינת ישראל, טעונה אישור של הכנסת בהחלטה שתקבל ברוב חבריה. חוקים אלה, שבאו בתגובה למשא-ומתן של המדינה בנושאים הקשורים לירושלים ולרמת-הגולן, מבטיחים כי במשפט המדינה לא יהיה תוקף להסדרים מדיניים בנושא ויתור על שטח ללא רוב של הכנסת. הדברים מאוד ברורים.
לאור הדברים האלה, אני מציע להתנגד להצעת החוק.
היו"ר גדעון סער:
תודה, אדוני השר. לפני ההצבעה אני רוצה להבהיר לחבר הכנסת ארדן, שדחיית הצבעה, לאחר שהנושא הוצג וניתנה תשובת ממשלה, טעונה הסכמה בין המציע לבין הממשלה. מובן שגם אם יש הסכמה כזאת, כל חבר כנסת יכול לבקש לקיים את ההצבעה מייד. ולכן, אני פועל לפי התקנון.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת גלעד ארדן.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק אישור הכנסת לניהול משא-ומתן מדיני
בענייני ירושלים וכניסת פליטים לישראל, התשס"ו-2006, נתקבלה.
היו"ר גדעון סער:
חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 11 חברים, נגד הצעת החוק הצביעו 32 חברים. אני קובע שהצעת החוק לא אושרה.