חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר |جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) איתמר בן אב"י 9 תל אביב6473629 | شارع ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب | 9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv טלפון :هاتف03-5608185 Phone | פקס :فاكس03-5608165 Fax: | www.acri.org.il | [email protected] 9 ביולי2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת ,שלום רב :הנדון הצ עת חוק )נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה ,)(הוראת שעה תשפ"ה- 2025 – עמדת האגודה לזכויות האזרח 1. הצ עת החוק מקנה זכות לנוכחות עורך דין בחקירה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים , בהתאם למסקנות דוח הביניים השלישי שהגישה הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן ביום25.1.2024 :לשר המשפטים, אשר עסק בנושא הודאות שווא בחקירה (להלן דוח ועדת דנציגר או הדוח) . קבוצות אלו נבחרו לאור ממצאי מחקרים המצביעים על כך ששני גורמי הסיכון המרכזיים שמקורם ב חשוד אשר משפיעים על נכונותו למסור הודאת שווא, הינם גילו והיותו עם מוגבלות נפשית או שכלית '(שם, בעמ30 ). נוכחות סניגור בחקירה תאפשר להגן על המשתייכים לקבוצות אלו ,מפני מסירת הודאות שווא ופגיעה בזכויותיהם החוקתיות לחירות לכבוד האדם ולהליך הוגן, ואנו מברכים על כך ,הגם ש אנו סבורים כי הסדרים מסוימים הכלולים בהצעת החוק טעונים שיפור, כפי שעולה אף מניירות העמדה שהוגשו לוועדה על ידי גורמים רבים ומן הדיונים שהתקיימו עד כה ב נושא. 2. ,עם זאת הבעיה המרכזית העולה מ הצעת החוק הינה העובדה שמן ה חוק הוחרגו עבירות מסוימות , אשר ל חשודים בהן לא תוקנה הזכות לנוכחות עורך דין בחקירה , חרף העובדה שמדובר בקטינים או באנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית . העבירות שהוחרגו הן עבירת ביטחון, כהגדרתה בסעיף35 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו- 1996, ועבירת טרור, כהגדרתה בח וק המאבק בטרור, תשע"ו- 2016 :(להלן חוק המאבק בטרור). כמו כן, במהלך הדיונים בוועדה עלו הצעות להחריג מ תחולת החוק עבירות נוספות , כגון עבירות הקשורות לארגוני פשיעה .ועבירות נשק 3. ,לעמדתנו אין מקום להחר י ג עבירות כלשהן מתחולת החוק . ,כפי שיפורט להלן החרגת עבירות ללא הצדקה עניינית, ובפרט כשמחריגים אך ורק עבירות אשר רובם המכריע של החשודים בהן הינם פלסטינים, מהווה אפליה אסור ה ופוגעת בזכויות יהם החוקתיות של החשודים המוחרגים מתחולת החוק – קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית – ,בהליך הפלילי וכן באינטרס הציבורי של מניעת הודאות שווא. 4. דוח ועדת דנציגר, אשר על מסקנותיו מבוססת הצעת החוק, קובע כי חשודים שהינם קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית מצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, ולפיכך יש 2 האגודה לזכויות)האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel לאפשר להם להיות מלווים בידי סניגור במהלך חקירתם. הדוח אינו גורס כ י חשודים בעבירות ביטחון או בעבירות אחר ות נמצאים בסיכון מופחת למסירת הודאת שווא. אם כבר, ההפך הוא :הנכון הדוח קובע כי דווקא חשודים בעבירות חמורות ומסוכנות או כאלה המע וררות עניין ציבורי ,, נמצאים בסיכון מוגבר למסירת הודאות שווא וזאת בשל ,גורמים הקשורים לחקירה כגון נורמות התנהגות העשויות להצדיק שימוש באמצעים פיזיים פסולים, איומים ו טכניקות חקירה קיצוניות ;שכנוע-יתר של החוקר באשמת החשוד שעלול לגרום ל ו להישבות בקונספציה מוטעית; ו שימוש של החוקר במנגנון של דה- הומניזציה כלפי החשוד, בעיקר במקרים שבהם מוצאו האתני של החשוד שונה מזה של החוקר '(שם, בעמ42-41 ; וראו בהקשר זה את הדוגמאות להודאות שווא בעבירות ביטחון המובאות בדוח, ובכלל זה 'הדוגמאות בעמ6 בעניין פרשת סגן עיזאת נאפסו ', טארק נוג'ידאת ופרשת הלינץ' ביפו, והדוגמה בעמ28 בעניין ח'ליל נמרי) . 5. גם ,בהיבט של מאפייני החשוד הדוח אינו גורס כי חשודים פלסטינים נמצאים בסיכון מופחת למסירת הודאת שווא , אלא להיפך .על פי הדוח, ה שתייכות של החשוד לקבוצה מוחלשת או 'לקבוצת מיעוט מגבירה את הסיכון להודאות שווא (שם, בעמ38-37 .) 6. ,כלומר ה רציונל העומד בבסיס הצ עת החוק , דהיינו הרצון למנוע הודא ו ת שווא, חל ביתר שאת בענייננו , כאשר מדובר בקטינים ו ב אנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית החשודים בעבירות ביטחון (כמו גם בעבירות נוספות שהוצע להחריג במהלך הדיונים בוועדה), שמרביתם,, כאמור .פלסטינים החרגת עבירות מתחולת החוק ללא הצדקה עניי נית מהווה אפליה פסולה ופוגעת בזכויותיהם של חשודים בהליך הפ לילי. כמו כן , החרגת העבירות בנסיבות בהן קיים חשש מוגבר להודאות שווא, פוגעת באינטרס הציבורי של מניעת הודאות שווא והקפדה על חקירה נאותה . 7. האמור מעלה חשש, כי התכלית האמיתית להחרגת עבירות ביטחון מתחולת החוק, כמו גם ,להצעה להחריג עבירות נוספות שבהן מרבית החשודים הינם פלסטינים היא הכוונה לנטרל ו דו קא את :ההשפעות החיוביות של נוכחות סניגור בחקירה, המוזכרות בדוח ועדת דנציגר "למנוע התנהגויות אסורות של שוטרים אשר עלולות לשלול את רצונו החופשי של החשוד או להפעיל עליו לחץ כבד להודות", "להפחית את תחושת הבידוד של הנחקר" ו"למנוע חקירות "ארוכות באופן חריג '(שם, בעמ60 ). ברי כי מדובר ב תכלית פסול ה . 8. ויודגש, כי מעבר למניעת הודאות שווא, הצעת החוק מספקת הגנות נוספות ומתבקשות לנחקרים קטינים ועם מוגבלות שכלית או נפשית. כך, למ של, קובעת ההצעה כי עורך דין יכול לבקש להפסיק את החקירה אם סבר כי ה יא מתנהלת באופן הפוגע בזכויות הנחקר או כי מצבו הגופני או הנפשי של הנחקר מחייב את הפסקתה . ,כמו כן עורך דין רשאי לכתוב הערות במהלך החקירה על אופן התנהלותה , שישמשו אותו בהליך המשפטי בהמשך. אין כל טעם ענייני המצדיק את תעי מנ ה הגנות האמורות מחשודים בעבירות ביטחון ובעבירות נוספות. 9. ,למעשה החרגת העבירות יוצרת ו מעגנת בחקיקה שני מסלולי חקירה פלילית נפרדים לחשודים קטינים או עם מוגבלות נפשית או שכלית– חשודים במרביתן של העבירות יזכו לנוכחות סניגור בחקירה ולהגנות הכרוכות בכך , ואילו חשודים בעבירות ביטחון (ויתכן שבעבירות נוספות אשר מרבית החשודים בהן הינם פלסטינים ) לא יזכו לכך , ויהיו חשופים לאמצעי חקירה פסולים ולפגיעה בזכויותיהם . בכך, תורמת ההצעה למגמ ת יצירתן של שתי 3 האגודה לזכויות)האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel מערכות שיטור ואכיפה נפרדות, ליהודים ולפלסטי נים, עליה התרענו ב דוח "שתי משטרות לשני ."עמים 10 . יצוין, כי מנתוני שירות בתי הסוהר עולה שכלואים קטינים המסווגים כביטחוניים מהווים את החלק הארי של הכלואים הקטינים במתקני שירות בתי הסוהר. על פי הנתונים, מספר הכ לואים הקטינים– עצורים ואסירים– המסווגים כפליליים, עמד בחודש מרץ2025 על199 ,כלואים לעומת מספר הכלואים הקטינים המסווגים כביטחוניים שהיה גדול פי1.6 ועמד על323 כלואים. מנתונים אלו ניתן להסיק כי החרגת עבירות ביטחון מתחולת החוק משמעה שהחוק .לא יחול על מרביתם של הקטינים החשודים 11 . על פי דב רי ההסבר להצעת החוק , החרגת ן של עביר ו ת ביטחון נעשתה "בשל המאפיינים "הייחודיים של חקירת עבירות ביטחון והחשש לפגיעה בביטחון המדינה (נימוק המעלה תהיה באשר ל הצע ות ש ה ועלו להחריג .)עבירות נוספות, שאינן עבירות ביטחון אלא שבחינה של הטעמים המפורטים בדברי ההסבר מעלה כי אין ב טעמים אלו כדי להוות הצדקה עניינית להחרגה ולרפא את הפגיעה בשוויון ובזכויותיהם החוקתיות של החשודים שלא יזכו לנוכחות סניגור בחקירה . 12 . מדברי ההסבר עולה כי הטעם המרכזי להחרגתן של עבירות ביטחון נעוץ בחשש מפני עורכי הדין של החשודים. אלו,, על פי דברי ההסבר ,"עלולים לחשוף שיטות פעולה, "בשוגג או במודע לסייע לארגון הטרור להפיק לקחים מהמתרחש בחקירה ולגרום לסיכול פעולות חקירה עתידיות. ברי כי ככל שעורך דין מסוים נחשד בעבירות ביטחון, הרי שיש לחקור חשד,ות אלו אולם החרגתן של עבירות ביטחון מן הטעם המצוי ן בדברי ההסבר מטילה רפש ב ציבור עורכי הדין בכללותו. יודגש, כי אין כל מניעה שהנחקר עצמו , גם אם הוא קטין או ע ם מוגבלות שכלית ,או נפשית ידווח לגורמים אחרים אודות מהלך החקירה, ובכלל זה יגלה טכניקות חקירה או יעביר מידע שנמסר לו על ידי החוקרים, ולפיכך, לא ברור מדוע דווקא עורך הדין מסומן כ" גורם סיכון" .אשר עשוי לחשוף מידע ככל שיש ממש ב טענה המובאת בדברי ההסבר (שלא ברור על )איזו תשתית עובדתית היא מבוססת, לפיה רבים מהנחקרים בעבירות ביטחון הינם חברים בארגוני טרור מסודרים, המכינים לעיתים קרובות את הנחקר להתמודד עם פעולות החקירה ותחבו ,לותיה הרי שיש בכך דווקא לחזק את ההנחה כי נחקר החבר בארגון טרור שעבר הכנה כאמור, ידווח לגורמים בארגון הטרור אודות מהלך חקירתו. יצוין, בנוסף, כי רובם המכריע של הנחקרים, שהינם בוגרים וללא מוגבלות נפשית או שכלית, נחשפו למידע אודות טכניקות חקירה . מידע כאמור אף מצוי בשפע ברשת האינטרנט '(ובכלל זה בדוח ועדת דנציגר עצמו, בעמ 11-9 ,)וניתן להתחקות אחריו בנקל . הרעיון לפיו דווקא נוכחות עורכי דין בחקירה תביא לפיצוח .שיטות פעולה נסתרות הינו מופרך מהיסוד 13 . נימוק נוסף המועלה בדברי ההסבר, גורס כי נוכחות הסניגור בחקירה עשויה להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע בשל החשש ששיתוף הפעולה של הנחקר יתגלה לארגון הטרור. מעבר לכך שגם כאן לא ברור על מה מבוסס נימוק זה, ושגם כאן מדובר בהטלת רפש בפני ציבור שלם של עורכי דין העושה את מלאכתו נאמנה, הרי שנימוק זה אינו ייחודי לעבירות ביטחון ועשוי להיות רלוונטי לעבירות נוספות בהן מעורבים מספר חשודים. ,יתרה מכך, אף אם יש ממש בחשש זה ניתן לה תמודד עמו בדרכים פוגעניות פחות מאשר החרגה גורפת של עבירות ביטחון מתחולת .החוק יצוין, כי ב הצעת החוק הנוכחית נקבע מנגנון שנועד ,להתמודד עם החשש המאפשר מניעת .נוכחות של עורך דין בחקירה של יותר מחשוד אחד באותה פרשה מבלי להיכנס לפרטי 4 האגודה לזכויות)האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel המנגנון המוצע ,הוא מהווה דוגמה ל קיומם של פתרונות פ וגעני ים פחות מאשר החרגת עבירות מתחולת החוק . 14 . נימוק אחרון המועלה בדברי ההסבר הינו "אינטרס השמירה על חסי ון מקורות המידע, שיטות ."הפעולה וזהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי כאמור, אין כל מניעה שהנחקר עצמו ידווח אודות מקורות מידע שנמסרו לו על ידי החוקרים במהלך החקירה, טכניקות חקירה או זהות החוקרים ,ככל שזו ידועה לו. מעבר לכך הצעת החוק למעשה מציגה את עבירות הבי טחון בכללותן ככאלו הנחקרות על ידי השב"כ , אולם בפועל, לא כך הדבר. חקירות רבות בעבירות ביטחון מתנהלות על ידי המשטרה ללא מעורבות השב"כ . נזכיר, כי חקירה ב חשד לביצוע עבירת ביטחון עשוי ה ל התנהל גם בעקבות פעולות כגון הנפת דגל או סמל או פרסום פוסט ברשתות החברתיות ( ראו סעיף24 )(א) לחוק המאבק בטרור , וחקירות רבות בגין פעולות אלו אף מתנהלות בפועל. מכל מקום , ,כאמור חשודים קטינים או עם מוגבלות נפשית או שכלית הינם בסיכון מוגבר להודאות שווא הן בחקירת משטרה, הן בחקירת שב"כ, ויש למצוא פתרונות מידתיים יותר מאשר החרגת עבירות מת חולת החוק. 15 . לסיכום, אנו סבור ות כי אין להחריג כל עבירה מתחולת החוק . יש לאפשר לכל חשוד שהינו קטין או עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלוו ה בידי סניגור במהלך חקירת ו, על מנת להגן עליו מפני מסירת הודאות שווא, בהתאם ל מסקנות דוח ועדת דנציגר. ככל ש בנסיבות מסוימות מתעוררים קשי ים ב יישום מנגנון זה, יש למצ ו א פתרונות מידתיים שיתנו מענה לקשיים, תחת החרגה גורפת של עבירות . ,בכבוד רב ובברכה דבי גילד-חיו, עו"ד ניצן אילני, עו"ד מקדמת מדיניות וחקיקה