קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הפסקת שירות
ללקוח המבקש להפסיק התקשרות), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/963/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן)
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הצעת חוק פ/963, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הפסקת שירות ללקוח המבקש להפסיק התקשרות), התשס"ו-2006. אני מזמין את חברת הכנסת גלעד ארדן, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הפסקת שירות ללקוח המבקש להפסיק התקשרות), נועדה בעצם לפתור בעיה צרכנית שרבים מאזרחי המדינה נתקלים בה כאשר הם רוצים להפסיק את ההתקשרות שלהם עם אחת מהחברות, בעיקר חברות התקשורת הגדולות. לדוגמה, צרכן שרוצה לעבור מהכבלים ללוויין, או לקוח שהוא מנוי בחברת אינטרנט מסוימת ורוצה לעבור לחברה אחרת.
כאשר צרכן מצטרף לאחת מהחברות האלה כמנוי, הוא בעצם לא קובע מועד לסיום ההתקשרות.
היו"ר מגלי והבה:
סליחה. אני רוצה לפנות אליך, חבר הכנסת מרציאנו. אתה יושב-ראש סיעה מכובדת בכנסת, כבר שלוש פעמים אני מעיר לך. תסלח לי, אתה מפריע. מתי תלמד לעבוד?
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אבוא לקחת אצלך קורס.
היו"ר מגלי והבה:
שב, לא מפריעים. בבקשה, חבר הכנסת ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
כאשר אזרח התחבר לדוגמה לכבלים ורוצה לעבור ללוויין, או הוא מנוי באחת מחברות האינטרנט ורוצה לעבור לחברה מתחרה, כל אחד מאתנו - אני לא יודע מי ניסה באופן אישי להפסיק את ההתקשרות שלו עם אחת החברות הללו, אותן חברות מעבירות את הצרכן הישראלי איזה מסלול ייסורים שיוצר מצב שכמעט אי-אפשר בפועל להתנתק מהשירות.
אתה מתקשר לאותה חברה ואתה אומר: אני רוצה להתנתק מהכבלים, לדוגמה. אומרים לך: טוב, אם אתה רוצה להתנתק – זה לא אני, צריך לדבר עם מחלקת שימור לקוחות. באותו זמן במקרה, בשימור לקוחות תפוס, אי-אפשר לדבר אתם, אומרים: יחזרו אליך. ואז אתה מחכה, כמו לקוח טוב, שיחזרו אליך. לא חוזרים. אתה מתקשר שוב, ממתין חצי שעה, עוד פעם אתה אומר: אני רוצה לעזוב את החברה שאני מחובר אליה, אומרים: כן, אבל זה שירות לקוחות, יחזרו אליך.
היו"ר מגלי והבה:
סליחה, חבר הכנסת ארדן, אני יודע שכל פעם מוציאים אותך מריכוז, אבל החבר שלך מהסיעה, חבר הכנסת מיקי איתן, שומעים אותך עד כאן.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מתנצל.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני, אם יגבירו לי את הרמקול, אני מבטיח לך שלא יצליחו לשמוע אף אחד חוץ מאשר אותי, אז תגבירו לי קצת את הרמקול, יש לי קול חזק.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת ארדן, אנחנו מנסים לתת לך את הבמה - -
גלעד ארדן (הליכוד):
אני מודה לך, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
- - כדי שתביע את דבריך, והחברים שלך מפריעים.
גלעד ארדן (הליכוד):
אני מודה לך. גם אחרי מסלול הייסורים הזה, אם בכלל מצליחים להשיג את אותה חברה ואם מצליחים לדבר עם שימור הלקוחות שלה, ואם מצליחים לסרב לכל ההצעות המפתות שהן מציעות ללקוח שרוצה לעזוב – גם אז בסופו של דבר אומרים: בסדר, אנחנו ננתק אותך, אבל צריך לתאם את הניתוק עכשיו עם המחלקה הטכנית שלנו, וכרגע תפוס במחלקה הטכנית, הם יתקשרו אליך לתאם.
אם בסופו של דבר – אני אומנם נשמע קצת כמו גדעון רייכר, אבל זאת המציאות – אם בסופו של דבר מתקשר אליך מישהו מהמחלקה הטכנית, אומרים לך: טוב, אם אתה רוצה להתנתק מאתנו, תהיה בבית בשבוע הבא - בין 08:00 ל-16:00 יגיע טכנאי וינתק אותך.
ובכן, חברים, אני חושב שצריך לשים קץ לתופעה הזאת. הצרכן הישראלי צריך לקבל את מה שמגיע לו, ואנחנו צריכים לעודד את התחרות במשק הישראלי, כך שאם לקוח רוצה לעבור מחברה לחברה, התנאים לעשות זאת יהיו קלים ולא קשים, והוא לא יצטרך לעבור מסלול ייסורים כמו שמעבירים אותו כיום.
לכן, הצעת החוק שבפניכם קובעת שני עקרונות מאוד פשוטים: 1. כל חברה שאתה מתקשר אתה בהסכם שאין תאריך לסיומו – כמו כבלים, כמו לוויין, כמו אינטרנט מהיר, או כמו חברה סלולרית – ברגע שאתה רוצה להתנתק, היא מחויבת בפרסומים שלה לפרסם מספר טלפון או פקס, שברגע שהודעת בו על רצונך להתנתק, ההודעה הזאת מסיימת את ההתקשרות.
שנית, בתוך 14 יום מרגע ההודעה – בין שבאו לקחת את הציוד שלהם ובין שלא באו לקחת את הציוד שלהם – היכולת שלהם להמשיך ולחייב את חשבונך פוסקת, גם אם הם המשיכו לתת לך שירות על-כורחך. הם לא יכולים להמשיך ולחייב את חשבונך.
אני ביקשתי תשובה והצבעה במועד אחר, כיוון שהממשלה, לתדהמתי – בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה – התנגדה להצעת החוק. ולמה אני אומר לתדהמתי? כי אותה הצעת חוק עלתה גם בכנסת הקודמת, ובקריאה הטרומית – אני אומנם אדם שהוא לא הכי משפיע היום על מה שקורה במדינה – אבל בכל זאת היה אז שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, קוראים לו אהוד אולמרט, והוא אמר פה, ויש לי הפרוטוקול. ביום 22 בדצמבר 2004 עלתה הצעת החוק הזאת לקריאה טרומית, ואמר ראש הממשלה דהיום, אהוד אולמרט, שר התמ"ת דאז: "כבוד היושב-ראש, אני תומך בהעברת הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה. הרעיון בכללותו נכון, הדגש שאנחנו רוצים לשים בעניין הזה הוא על חוזים לתקופה בלתי קצובה" – זה בעצם עיקר העניין – וכמובן הוא דרש את ההסכמה שלי לתיאום.
בכל העיתונות הישראלית התפרסמו אז ידיעות שהכנסת היא לטובת הצרכנים, לקוחות יוכלו להתנתק ממתן שירות בתוך 14 יום מקסימום, ואני לא מבין מדוע הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק הזאת. אני מקווה שהדבר נובע מסיבות ענייניות.
בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, אני אנסה לקיים איזה דיאלוג עם משרד התמ"ת ולהגיע להסכמה, כי חבל לי פשוט שהצעת חוק שהיא כל כך צרכנית ולא פוליטית תיפול בכנסת. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת ארדן. כפי שאמר, תשובה והצבעה במועד אחר.