הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2025 ביולי9 1885 י"ג בתמוז התשפ"ה עמוד ) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות12 'הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס 964 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2025-הנידמה למסבפשיעה חמורה), התשפ"ה הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו964 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (איסור התקשרות עם12 'הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס 2025-ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה 9.7.2025 ,, י"ג בתמוז התשפ"ה1885 - הצעות חוק הממשלה 2ב2 הוספת סעיף .1 החוק העיקרי), אחרי סעיף- (להלן1‏1976-בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו : יבוא1ב2 היקף העסקאות המבוצעות על ידי משרדי כללי ממשלה, גופים ציבוריים נוספים ותאגידים שהוקמו על ידי חיקוק, במסגרת עסקאות רכש והקצאת ,זכויות במקרקעי ישראל או במקרקעי רשות מקומית לצרכים ציבוריים, תעסוקתיים, מסחריים ופרטיים, מוערך מיליארד שקלים חדשים בשנה. עסקאות120–בלמעלה מ אלה מתבצעות במגוון רחב של תחומים והן מהוות מרכיב משמעותי במכלול הפעילות המסחרית והעסקית במשק הישראלי. האסדרה החוקית של עסקאות אלה ,מתבצעת בעיקר באמצעות חוק עסקאות גופים ציבוריים חוק עסקאות גופים ציבוריים או- (להלן1976-התשל"ו חוק- (להלן1992-החוק), וכן חוק חובת המכרזים, התשנ"ב ,חובת המכרזים), והתקנות שהותקנו מכוחו. נוסף על כך בכל הנוגע להקצאת זכויות במקרקעין חלות גם החלטות מועצת מקרקעי ישראל. הוראות אלה נועדו להבטיח כי הפעילות הכלכלית של הגופים הציבוריים תיעשה ביעילות ,ובשקיפות, תוך שימוש מיטבי ומושכל במשאבים ציבוריים שמירה על טוהר המידות ועל עיקרון השוויון. בהתאם להוראות הדין, בכל גוף ציבורי ישנה ועדת מכרזים אשר תפקידה לאשר לאותו גוף ציבורי את ההתקשרות לביצוע העסקה, בשונה מרשויות מקומיות שתפקידה של ועדת המכרזים בהן היא להמליץ לראש הרשות המקומית על אישור התקשרות כאמור, וההחלטה על ביצוע ההתקשרות הסופית נמצאת בסמכותו של ראש הרשות המקומית. כל עוסק הפועל בישראל יכול להיות צד לעסקה עם גוף ציבורי בלא צורך ברישום מקדים, למעט בעסקאות עם מערכת הביטחון. עקב כך, בחינת התאמתו של הספק לצורכי הגוף הציבורי נעשית על ידי ועדת המכרזים במסגרת הליך הרכש הספציפי. הסדר זה נועד לעודד תחרות ולהבטיח מגוון רחב ככל האפשר של ספקים הנותנים שירותים לגופים ציבוריים. הנחת המוצא היא שעידוד תחרות וגיוון של ספקים הם ערובה לשמירה על מינהל תקין וליעילות עבודת הגופים הציבוריים, וכן תנאי הכרחי להפקת תועלת כלכלית מרבית מהמשאבים הציבוריים. בעת אישור התקשרות או בעת עריכת מכרז מוקנית לוועדות המכרזים הסמכות לבחון מגוון רחב של שיקולים ביחס לספקים פוטנציאליים. בין השאר מוסמכת ועדת מכרזים של גוף ציבורי לבחון את ניסיון העבר של הספק, את איכות הצעתו וכן קיומו של עבר פלילי רלוונטי, וזאת בכפוף להוראות כל דין, ובהם הוראות (להלן2019-חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט חוק המידע הפלילי).- למרות האמור לעיל, עולה מנתונים שהוצגו על ידי משטרת ישראל כי קיימת בישראל תופעה של מעורבות ואף השתלטות של גורמי פשיעה חמורה על מכרזים בתחומים שונים בגופים ציבוריים, ובכלל זה בשלטון המקומי ובייחוד ביישובי החברה הערבית. נוסף על כך, בשנים האחרונות זוהתה מעורבות הולכת וגוברת של גורמי פשיעה במכרזי תשתיות של מדינת ישראל ובתחום המקרקעין. מעורבות גורמי פשיעה במכרזים של גופים ציבוריים :עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים ראשית, מעורבות זו מהווה מנוף כלכלי משמעותי בעבור הגורמים העברייניים, תוך פגיעה בביטחון האישי ;של האזרחים ובמשילות הגופים השלטוניים שנית, מעורבות זו פוגעת בזכותם של מציעים נורמטיביים להתמודד ולזכות במכרזים באופן שוויוני ותקין, שכן מציעים וקבלני משנה פוטנציאליים נרתעים או מורתעים בפועל מהשתתפות בהליכים ובעסקאות שמזוהים עם מעורבות של גורמי פשיעה. בכך, נפגעים עקרונות של צדק חלוקתי, שוויון והליך תחרותי הוגן, פגיעה ;המביאה לפגיעה בהכנסות של הגוף הציבורי ובתקציבו שלישית, התנהלות גורמי הפשיעה גורמת לנזק כספי בשל תשלום ביתר עקב ניפוח עלויות הפרויקטים, ולעיתים אף לאיכות ביצוע ירודה שאינה עומדת ברף הבטיחות ;והמקצועיות הנדרש רביעית, מעורבות זו עלולה לגרום לעבירות קשות נוספות של אלימות, סחיטה, הלבנת הון, פעילות שוק אפור ומאבקי שליטה בין גורמי פשיעה המבקשים לשלוט ;בתחומי המכרזים השונים חמישית, במקרים מסוימים, מעורבותם של גורמים עבריינים במכרזי מדינה מאפשרת לגורמי הפשיעה יכולת ;לפעול בגופים השמורים ביותר במדינת ישראל שישית, תופעה זו מערערת את אמון הציבור בשלטון החוק ובמוסדות המדינה, ומביאה לפגיעה מהותית באינטרס הציבורי בניהול תקין של משאבי הציבור. היבטים אלה מקבלים משנה תוקף בתחום הקצאת זכויות במקרקעי ישראל, וזאת לנוכח העלות הגבוהה של נכסי מקרקעין, האפשרות לשמירת ערכם לאורך זמן והיכולת לרכוש אותם באופן ישיר באמצעות מכרז פומבי, גם על ידי אנשים פרטיים. נסיבות אלה הופכות את תחום המקרקעין לאטרקטיבי במיוחד לגורמים המעורבים .230 '; התשע"ו, עמ280 'ס"ח התשל"ו, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 965 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו "איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה .2ב2 - בסעיף זה (א) בפשיעה חמורה, העושים בו שימוש לרעה. חדירה זו ,של גורמי פשיעה חמורה מתבצעת לעיתים באופן ישיר ולעיתים באמצעות חברות קש, שליטה עקיפה, או תוך ,הפעלת לחצים על גורמים נורמטיביים באמצעות איומים סחיטה או יצירה למראית עין של פעילות עסקית לגיטימית. מעורבות זו נועדה להוות מנוף כלכלי משמעותי לעבריינים וארגוני פשיעה, תוך ניצול משאבי הציבור לשם הלבנת הון, גביית דמי חסות, סחיטה, ניפוח עלויות ואף להוזלת פעילותם באמצעות ביצוע פרויקטים ברמה מקצועית ובטיחותית ירודה, כפי שהוזכר לעיל. יודגש כי מעבר להיקף העסקאות המתבצעות על ידי רמ"י) באופן ישיר, חדירת- רשות מקרקעי ישראל (להלן גורמי פשיעה לתחום המקרקעין משפיעה על כלל הפעילות הכלכלית הנלווית להקצאת זכויות במקרקעין ולמימושן של ,הזכויות בפועל, ובכלל זה על התקשרויות עם קבלני ביצוע ספקי שירותים, מתכננים, נותני שירותים פיננסיים וגופים עסקיים נוספים. בכך, המכרזים שמנהלת רמ"י יוצרים מנוף כלכלי רחב היקף, והשפעתם חורגת מן ההקצאה עצמה ומשתרעת על שווקים נרחבים בכלכלה הישראלית. ,גורמי הפשיעה החמורה, ובייחוד הפשיעה המאורגנת מתאפיינים ביכולת להתאים את עצמם ואת המבנה התאגידי שלהם לדרישות הפורמליות של הליכי עסקאות הרכש הציבוריים ולהקצאת הזכויות במקרקעי ישראל ובמקרקעי הרשות, ובכך לעקוף את המנגנונים הקיימים למניעת השתתפותם. מנגד, היכולת להפסיק את פעילותם באמצעות הכלים הפליליים מוגבלת ביותר לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד קורבנותיהם אשר מהווים חלק הכרחי לצורך יישום הליכים פליליים, וזאת בשל חששות מאיום גדול שהם משרים על סביבתם. בהתאם לאמור לעיל, ולנוכח האתגר המשמעותי הקיים בהתמודדות עם חדירת גורמי פשיעה מאורגנת למכרזים ועסקאות של גופים ציבוריים, יש צורך בהקמת גוף ייעודי שיוכל להתמודד עם תופעה זאת בצורה יעילה וריכוזית, כדי שלא להותיר את ההתמודדות בידי כל גוף ציבורי בנפרד ביחס להתקשרויותיו. אותו גוף כאמור נדרש להתמודד עם התופעה האמורה תוך פיתוח מומחיות בתחום הכלכלי של עסקאות גופים ציבוריים והבנת הפשיעה החמורה, וזאת בעיקר בהסתמכות על מידע מודיעיני ותוך מתן משקל ראוי לשיקולים השונים ויצירת איזון מושכל ביניהם. על כן, מוצע במסגרת הצעת חוק זו לקבוע כי ממונה במשרד האוצר יוסמך לאשר החלטה של ועדה ייעודית שתוקם לבחינת ההתקשרויות לעסקאות עם גופים ציבוריים כאמור. הוועדה, באישור הממונה, תקבע אם ספק מסוים שברצונו להתקשר בעסקה עם גוף ציבורי מנוע מלהתקשר בחוזה עם גופים ציבוריים בשל החשש לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו, וזאת לנוכח מעורבותו של הספק או גורמים הקשורים לספק בפשיעה חמורה. יובהר כי פסילה כאמור תיעשה על בסיס המלצה ממשטרת ישראל, והיא ,תבוסס על מידע ממקורות שונים המצויים בידי המשטרה ובהם מידע מחקירות ומידע מודיעיני. כמו כן, ההמלצה כאמור תהווה ראייה מינהלית רלוונטית לעניין החלטת הפסילה של הוועדה. זאת, בדומה להליכים מינהליים אחרים הנשענים על ראיות מינהליות שמקורן בהמלצות מבוססות מידע מודיעיני של גופי אכיפה וביטחון, ובתוכם משטרת ישראל. יודגש כי לעניין מקרקעי ישראל נקבעו הוראות ייחודיות, והן חלות רק כאשר מטרת ההתקשרות להקצאת זכויות במקרקעי ישראל היא בעלת אופי כלכלי־עסקי, והן לא יחולו כאשר הקצאת הזכויות היא לצרכים פרטיים כגון הקצאת זכויות בקרקע ליחידת דיור בודדת- גרידא לטובת מגורי הרוכש ומשפחתו כדוגמת "בנה ביתך". בשל כך, מוצע כי תחולת החוק תוגבל רק להתקשרויות להקצאת זכויות במקרקעין שבהן מתקיים אחד מהתבחינים המפורטים בהצעת חוק זו, אשר משקפים פעילות כלכלית־ עסקית מהותית. זאת משום שפעילות מסוג זה, בשל היותה כרוכה בהיקפים כספיים גבוהים ובאינטרסים כלכליים משמעותיים, מועדת במיוחד לניסיונות השפעה וניצול מצד גורמי פשיעה חמורה ופשיעה מאורגנת. חשוב לציין כי הצעת חוק זו משתלבת במדיניות הממשלה למאבק בפשיעה החמורה ומהווה צעד משלים :להסדרים שקודמו בהתאם למדיניות הממשלה, ובהם ,8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות 'תיקון מס , אשר העניק לרשם הקבלנים סמכויות2024-התשפ"ד מורחבות לסירוב או לביטול רישום של קבלנים הקשורים לגורמי פשיעה; קידום אסדרת משק הפסולת ומאבק בהון השחור במשק זה; פסילת קבלנים המעורבים בפשיעה מאורגנת במסגרת הוועדה הבין־משרדית לקביעת סדרי ,מסירת עבודות הממשלה לקבלנים, וצעדים נוספים. לפיכך ההסדר המוצע ממשיך את הרצף הרגולטורי המקיף אשר מתמודד עם תופעת חדירתם של גורמים עברייניים לתחום בעלי השפעה כלכלית על המשק. ההסדר המוצע בהצעת חוק זו הוא ייחודי עקב ההתייחסות לבעיית הגורמים העברייניים בעסקאות עם גופים ציבוריים מיסודה תוך שהוא משתרע לכל רוחב המגזר הציבורי, ובייחוד בשלטון המקומי אשר התופעות שתוארו שכיחות בו. כמו כן, על פי המלצות צוות המנהלים הכלליים לטיפול באתגר הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ,, ותוכניות הפעולה שנגזרו מהן2020 שפורסמו בחודש יולי הטיפול בתחום השלטון המקומי מחייב מעורבות גבוהה יותר של השלטון המרכזי במכרזי השלטון המקומי. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי רשויות מקומיות ייכללו במסגרת הגופים הציבוריים שעליהם החוק יחול. ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו966 ) להגדרה2(–) ו1( כאמור בפסקאות- ""גוף ציבורי 32 "גוף ציבורי" וכן גוף נתמך כהגדרתו בסעיף , ותאגיד2‏1985-לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה ; לחוק האמור21 בריאות כהגדרתו בסעיף הוועדה שהוקמה לפי סעיף- ""הוועדה לבדיקת ספקים ;)קטן (יט כמשמעותה בסעיף- ""החלטה על איסור התקשרות ;)קטן (ב ; החשב הכללי במשרד האוצר- ""הממונה כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי- ""מקרקעי ישראל ;3‏ישראל מי שהוא צד להתקשרות עם גוף ציבורי בעסקה- ""ספק למכירת נכס או למתן שירות, או מי שמבקש ;להיות צד להתקשרות כאמור מי שהתקשר עם ספק לצורך- ""ספק משנה מרכזי ביצוע עסקה למכירת נכס או למתן שירות, בין גוף :ציבורי לספק, שמתקיימים לגביו כל אלה תחום פעילותו הוא תחום מהתחומים )1( ;המפורטים בתוספת הראשונה המוצע2ב2 לסעיף 1 סעיף מוצע לתקן את חוק עסקאות גופים ציבוריים כללי 2ב2 שעליו ממונה שר האוצר, ולהוסיף את סעיף כנוסחו בהצעת חוק זו. החוק קובע תנאים שעל הגופים הציבוריים לעמוד בהם בטרם יוכלו להתקשר בעסקה. תיקון זה מוסיף תנאים שחייבים להתקיים בטרם יוכל גוף ,ציבורי להיות צד לעסקה. תנאים מקדימים אלה כוללים בין השאר, את החובה לקבל אישור על כך שהספק משלם לחוק), בחינה של מידע פלילי, כהגדרתו2 מס כדין (סעיף בחוק המידע הפלילי בהקשר של הפרת דיני עבודה ועוד. 1993-) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג3()(א6 תקנה תקנות חובת מכרזים), קובעת כי קיומם של כל- (להלן האישורים והתצהירים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים מהווה תנאי מוקדם להשתתפות במכרז. לפיכך, כל תיקון של חוק עסקאות גופים ציבוריים משפיע באופן ישיר על התנאים של כל המכרזים המפורסמים בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים. יובהר כי בהתאם להוראות הפסיקה תקנות חובת המכרזים מהוות נקודת ייחוס בעבור גופים ,ציבוריים הכפופים לחובת מכרז לפי הוראות דין אחרות , לתקנות חובת המכרזים6 ובכמה פסקי דין הוחלה תקנה אשר קובעת תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז של משרד ממשלתי במלואה על מכרזים של רשויות מקומיות. לעניין זה נקבע כי "הסוגיה הקשורה בחלותן של תקנות חובת ,המכרזים (הנוגעות למכרזי המדינה, תאגידים ממשלתיים וכל גוף אחר המפורט בחוק חובת המכרזים) על המכרזים )העירוניים, המתנהלים על פי תקנות העיריות (מכרזים נדונה לא אחת בעבר, ונראה כי הגם שלא הוכרעה, קיימת ,תמימות דעים נרחבת לגבי חלות תקנות חובת המכרזים " בה עסקינן, על מכרזי הרשות המקומית6 ובכללן תקנה חברת צבי כהן ואחיו14347-08-10 )(עת"מ (מינהליים ב"ש ))‏.30.8.2010 נ' עיריית אשדוד (נבו לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע הגדרות הנדרשות לשם התאמת הוראות התיקון המוצע להוראות החוק הקיים, ובכלל זה להגדיר רשימה של גופים ציבוריים שיהיו כפופים להוראות סעיף לחוק כנוסחו בהצעת חוק זו, באופן רחב תוך התייחסות2ב2 לגופים אשר פעילותם נסמכת על כספי ציבור. עוד מוצע לקבוע כי הממונה בהתאם להצעת חוק ,) הממונה- זו יהיה החשב הכללי במשרד האוצר (להלן מאחר שהוא הגורם הממשלתי המרכזי שמלווה את תחום ההתקשרויות והמכרזים בממשלה וכן הוא בעל המומחיות הרלוונטית ביותר לעניין. נוסף על כך, מוצע להגדיר את המונח "ספק", אף שהביטוי מצוי בשימוש לכל אורך חוק עסקאות גופים ציבוריים, וזאת בלי לשנות את פרשנותו בשאר חלקי החוק. הגדרה זו נדרשת כדי להבטיח שלא ישתמע כי הוראות החוק אינן חלות במקרה שבו המדינה משמשת כמוכרת .1491 '; התשפ"ד, עמ60 'ס"ח התשמ"ה, עמ 2 .56 'ס"ח התש"ך, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 967הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו הוא מוכר נכס או נותן שירות לספק בתחום )2( ההתקשרות של הספק עם הגוף הציבורי וכחלק :מההתקשרות, ומתקיים לגביו אחד מאלה שווי ההתקשרות בינו לבין הספק (א) שקלים חדשים ומהווה500,000 עולה על אחוזים מהיקף ההתקשרות בין20 לפחות ;הגוף הציבורי לספק היקף ההתקשרות בינו לבין הספק (ב) ; שקלים חדשים20,000,000 עולה על עסקה למכירת נכס או למתן- ""עסקה הטעונה בדיקה שירות, בתחום מהתחומים המנויים בתוספת הראשונה. ,לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה הטעונה בדיקה (ב) ,אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה על פי אישור התקשרות שנתן הממונה לפי סעיף קטן (יא), כי לא ניתנה לגבי הספק החלטה שלפיה יש מניעה להתקשר עם הספק מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, בהתאם להוראות החלטה על איסור התקשרות).- סעיף קטן (ג) (בסעיף זה החלטה על איסור התקשרות תתקבל על ידי הוועדה (ג) לבדיקת ספקים, באישור הממונה, אם שוכנעה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל, כי בשל מעורבותם של הספק או גורמים הקשורים לספק בפשיעה חמורה עלולה ,להיגרם פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, בהתחשב, בין השאר :בשיקולים אלה או כמקצה זכויות, ואילו הספק בפועל הוא הצד הרוכש בעסקה. "יתרה מכך, מוצע לקבוע את המונח "ספק משנה מרכזי שעליו יחולו הוראות החוק, וזאת כדי לוודא כי החוק אינו גורם להעברת הפעילות מספק ראשי לספקי משנה, ובפועל מרוקנים את החוק מתוכן. לצורך כך החוק קובע רף פעילות של ספק משנה, וזאת כדי למנוע מצב שבו גוף ציבורי נדרש לבחינה פרטנית של כל ספק משנה במסגרת התקשרות עם ספק משנה מרכזי).- ספק ראשי (להלן לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע כי גוף ציבורי לא יתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עסקה למכירת נכס או למתן שירות, אם מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה נכח, לפי אישור התקשרות שנתן הממונה, כי ניתנה לגבי הספק החלטה שלפיה יש ,מניעה להתקשר עימו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) כנוסחו בהצעת חוק זו (להלן החלטה על איסור התקשרות).- סעיף זה משתלב עם כלל הסעיפים בחוק עסקאות גופים ציבוריים בקביעתו תנאי מוקדם לגוף הציבורי בטרם התקשרות כצד לעסקה. כמו כן, הסעיף מפנה לתוספת הראשונה לחוק כנוסחה בהצעת חוק זו, אשר קובעת ,רשימה של תחומים שבהם, בהתאם להמלצת המשטרה יש תופעה של מעורבות גורמי פשיעה חמורה. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי ההחלטה על איסור התקשרות של גוף ,ציבורי עם ספק תתקבל על ידי הוועדה לבדיקת ספקים באישור הממונה, לאחר ששוכנעה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל, כי בשל מעורבותו של הספק או גורמים הקשורים אליו בפשיעה חמורה עלולה להיגרם פגיעה בשלום הציבור וביטחונו. כמו כן, מוצע לקבוע כי שיקולי הוועדה יהיו בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים בפסקאות של סעיף קטן (ג) המוצע שנועדו להגשים את תכלית הצעת חוק זו. ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו968 מהותם, חומרתם, היקפם ונסיבותיהם של )1( המעשים שבהם מעורבים הספק או גורמים הקשורים לספק, המפורטים בהמלצת משטרת ישראל (בסעיף קטן ;) המעשים- זה ;חלוף הזמן ממועד ביצוע המעשים )2( התקשרות של גוף ציבורי עם הספק עלולה להביא )3( להעברת כספים או טובות הנאה אחרות לגורם המעורב ;בפשיעה חמורה ביצוע המעשים נובע מהשפעה שלא כדין של גורם )4( ;המעורב בפשיעה חמורה שמירה על ניהול תקין של התקשרויות והליכים )5( מכרזיים של גופים ציבוריים והגנה עליהם ממעורבות ;של גורמים המעורבים בפשיעה חמורה שמירה על יעילות ושוויון בהתקשרויות של גופים )6( ציבוריים. שקלה הוועדה לבדיקת ספקים לקבל החלטה לאיסור (ד) התקשרות לגבי ספק, תיתן לספק שאליו נוגעת ההחלטה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני קבלת ההחלטה; הוועדה תודיע לספק על החלטתה בעניינו. ) המוצעת1( לפסקה ,לנוכח משמעותה של ההחלטה על איסור התקשרות ,אשר אוסרת התקשרות עם מגוון גדול של גופים ציבוריים מוצע לאזן זאת תוך התחשבות בשיקולים הנוגעים למהותם, חומרתם, היקפם ונסיבותיהם של המעשים המיוחסים לספק או לגורמים הקשורים אליו. ) המוצעת2( לפסקה חלוף הזמן מביצוע אותם מעשים. ) המוצעת3( לפסקה העברת כספים או טובות הנאה (כגון לגיטימציה ציבורית, זכויות במקרקעין, היתרים, רישיונות, נגישות לקהלים גדולים או יכולת לפעול בתחומי פעילות שונים בגופים הציבוריים) מהגופים הציבוריים לכיסם של גורמים המעורבים בפשיעה חמורה; ופגיעה בליבת העשייה של הגופים הציבוריים. ) המוצעת4( לפסקה מעשי הספק או גורמים הקשורים בו נעשו כתוצאה מהשפעה שלא כדין, כגון סחיטה או איומים, של גורם המעורב בפשיעה חמורה, ככל שיש מידע המצביע על כך. לעיתים מעורבות עם ארגוני פשיעה נגרמת לספק כתוצאה מהיותו קורבן לפעילות עבריינית. שיקול זה נועד לאפשר לוועדה לשקול מציאות זאת לטובת הספק. ) המוצעת5( לפסקה שמירה על ניהול תקין של התקשרויות והליכים מכרזיים של גופים ציבוריים והגנה עליהם ממעורבות של גורמים המעורבים בפשיעה חמורה; שיקול זה בא להתמודד עם החשש כי עסקאות עם גורמי פשיעה חמורה יגרום לפגיעה ארוכות טווח במינהל התקין של גופים ציבוריים. ) המוצעת6( לפסקה שמירה על יעילות ושוויון בהתקשרויות של גופים ציבוריים, שהם מאבני היסוד של ההליך המכרזי. אף על פי שככלל עניינה של הצעת חוק זו היא בהתקשרויות של גופים ציבוריים, הכוללות בתוכן גם את ההליך המכרזי אשר קדם להתקשרות, מוצע בסעיף קטן זה להתייחס במפורש גם להליכים מכרזיים, וזאת לנוכח הפגיעה בהליכי מכרז המהווים דפוס פעולה אופייני של גורמים עבריינים. לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע כי החלטה על איסור התקשרות עם ספק תתקבל רק לאחר שניתנה לספק הזדמנות להשמיע את טענותיו במסגרת שימוע. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי לאחר השימוע הוועדה לבדיקת ספקים תשלח הודעה ,לספק לגבי ההחלטה שהתקבלה בעניינו. יובהר, כי אם בניגוד להמלצת המשטרה, החליטה הוועדה כאמור שלא לאסור על התקשרות עם ספק מסוים, לא יהיה צורך בקיום הליך השימוע, שכן אין פגיעה בזכות של הספק ואין צורך ליידע אותו על עצם קיומו של מידע מודיעני רגיש לגביו. זאת, לנוכח רגישות המידע האמור ופוטנציאל הפגיעה בעבודת המשטרה. ד ב ר י ה ס ב ר 969 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו החלטה על איסור התקשרות תעמוד בתוקפה לתקופה (ה) של שלוש שנים מיום קבלתה, או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה לבדיקת ספקים בהחלטתה. ספק המבקש להתקשר עם גוף ציבורי בעסקה הטעונה (ו) בדיקה, יפנה לממונה בבקשה למתן אישור לגוף הציבורי על כך שלא התקבלה לגבי הספק החלטה על איסור התקשרות אישור התקשרות).- (בסעיף זה התקשר ספק כאמור בסעיף קטן (ו) עם ספק משנה מרכזי (ז) לצורך ביצוע עסקה הטעונה בדיקה, יפנה גם ספק המשנה המרכזי לממונה בבקשה למתן אישור התקשרות לגביו. פנה ספק או ספק משנה מרכזי בבקשה למתן אישור (ח) התקשרות, ינפיק הממונה למבקש מסמך שישמש אסמכתה אסמכתה); הספק יציג לגוף- על הגשת הבקשה (בסעיף זה הציבורי שעימו הוא מבקש להתקשר את האסמכתה, ואם גם- )התקשר הספק עם ספק משנה מרכזי כאמור בסעיף קטן (ז את האסמכתה שניתנה לגבי ספק המשנה המרכזי. במהלך תקופת ההתקשרות של גוף ציבורי עם ספק (ט) בעסקה הטעונה בדיקה, ולעניין התקשרות להקצאת זכויות , במהלך תקופת הבנייה, יפנה הספק- במקרקעי ישראל ימים מתחילת כל שנה קלנדרית, לממונה, בבקשה30 בתוך למתן אישור התקשרות לגבי אותה שנה; התקשר הספק ,כאמור עם ספק משנה מרכזי, יפנה גם ספק המשנה המרכזי , ימים מתחילת כל שנה קלנדרית כאמור, לממונה30 בתוך בבקשה למתן אישור התקשרות לגבי אותה שנה; בסעיף קטן תקופת- "זה ובסעיפים קטנים (י) ו–(טו), "תקופת הבנייה הבנייה כפי שהוגדרה בהסכם ההתקשרות עם הספק, ובכלל זה הארכת התקופה כאמור שאושרה על ידי הגוף הציבורי. לסעיף קטן (ה) המוצע מוצע לקובעו כי החלטה שלפיה יש מניעה להתקשר עם ספק תעמוד בתוקפה לתקופה של שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה או לתקופה קצרה יותר אם קבעה כך הוועדה לבדיקת ספקים בהחלטתה. קציבת תוקפה של ההחלטה נובעת מהעובדה שהיא מבוססת על מידע מודיעיני ומידע מחקירות, אשר עשויים להשתנות בחלוף הזמן. עם זאת, יובהר כי הוועדה יכולה לחזור ולקבל החלטה לאסור על ההתקשרות בתום שלוש השנים על בסיס המלצה עדכנית של המשטרה. לסעיפים קטנים (ו) עד (ח) המוצעים מוצע לקבוע כי ספק המעוניין להתקשר עם גוף ציבורי נדרש לפנות לממונה כדי לקבל אישור שאין מניעה לגוף הציבורי להתקשר עימו. יובהר, כי האישור האמור יועבר ישירות לגוף הציבורי שעימו הספק רוצה להתקשר. אם אותו ספק התקשר עם ספק משנה מרכזי, יידרש גם ספק המשנה המרכזי לפנות אל הממונה בבקשה כאמור. נוסף על כך, הממונה ייתן למי שיפנה אליו, אסמכתה המעידה כי הוא פנה אליו בבקשה להעביר לגוף הציבורי אישור. עוד מוצע לחייב את הספק להציג לגוף הציבורי את האסמכתה שניתנה לו, ואם התקשר הספק עם ספק משנה )מרכזי בעסקה למכירת נכס או שירות כאמור בסעיף קטן (ו לחוק המוצע יהיה חייב אף ספק המשנה המרכזי להציג את האסמכתה, כתנאי להתקשרות בעסקה האמורה. בהצעת חוק זו האחריות לפנות לממונה כדי שיעביר לידי הגוף הציבורי את האישור על כך שאין איסור ,התקשרות עם הספק מוטלת על הספק עצמו. נוסף על כך מנגנון זה אינו יוצר רשימה "לבנה" של ספקים שרק מי שנמצא בה יכול להתקשר עם גופים ציבוריים, אלא פותח את האפשרות להתקשר עם גופים ציבוריים לכל ספק, אלא אם נקבע כי יש מניעה כאמור. לסעיף קטן (ט) המוצע נוסף על הנורמה הקובעת איסור על התקשרות עם ,ספק אשר ניתנה החלטה על איסור התקשרות בעניינו ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו970 בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) עד (ט), גוף ציבורי (י) רשאי, במהלך תקופת ההתקשרות עם ספק, ולעניין התקשרות , במהלך תקופת הבנייה- להקצאת זכויות במקרקעי ישראל לפנות לממונה בבקשה למתן אישור התקשרות לגבי אותו ספק או לגבי ספק משנה מרכזי של אותו ספק; פנה הגוף הציבורי לממונה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לספק או לספק המשנה, לפי העניין. (יא) הממונה ייתן את תשובתו לבקשה למתן אישור ,)התקשרות שהגיש לו ספק לפי הוראות סעיפים קטנים (ו) או (י לגוף הציבורי שעימו מבקש הספק להתקשר או שעימו התקשר שעות48 הספק, לפי העניין, בתוך פרק זמן שלא יעלה על מהמועד שבו התקבלה אצלו הבקשה כאמור; הגוף הציבורי יצרף את תשובת הממונה להחלטתו לעניין ההתקשרות עם הספק. (יב) התקבלה החלטה על איסור התקשרות לגבי ספק, תעביר הוועדה לבדיקת ספקים את ההחלטה לוועדה לאישור ספקים שמונתה לפי הוראות תקנות חובת המכרזים (התקשרויות תקנות- (בסעיף קטן זה4‏1993-מערכת הבטחון), התשנ"ג מערכת הביטחון); היה ספק שלגביו התקבלה החלטה כאמור ספק מוכר בהתאם להוראות תקנות מערכת הביטחון או ספק משנה מרכזי של ספק מוכר כאמור, תשעה הוועדה לאישור ספקים כאמור את אותו ספק מרשימת הספקים המוכרים בהתאם להוראות תקנות מערכת הביטחון; לא היה ספק שלגביו התקבלה החלטה כאמור ספק מוכר או ספק משנה מרכזי של ספק מוכר, יחולו הוראות תקנות מערכת הביטחון והוראות כל דין. מוצע לקבוע כי במהלך תקופת ההתקשרות של ספק עם גוף ציבורי, תיערך בדיקה בכל שנה קלנדרית אם אין מניעה להתקשר עם אותו ספק, וזאת ובתוך פרק זמן שלא יעלה על ימים מתחילת השנה. מטרת הסעיף המוצע היא להבטיח30 כי האינטרסים העומדים בבסיס הצעת חוק זו לא ייפגעו במהלך תקופת התקשרות ארוכה כתוצאה מכניסת גורמים המעורבים בפשיעה חמורה לאחר תחילת ההתקשרות או לאחר שהגיע מידע חדש למשטרה לגבי ההתקשרות. לסעיף קטן (י) המוצע נוסף על חובת הספק לפעול להעברת אישור התקשרות באופן ישיר מהממונה אל הגוף הציבורי כמפורט בסעיפים קטנים (ו) עד (ט), מוצע להסמיך את הגוף הציבורי לערוך מיוזמתו בדיקה מול הממונה בדבר קיומה של מניעה להתקשרות עם ספק או ספק משנה מרכזי של הספק גם בתוך אותה שנה קלנדרית. נוסף על כך, מוצע לחייב את הגוף הציבורי ליידע את הספק על הפנייה לצורך עריכת בדיקה כאמור. לסעיף קטן (יא) המוצע מוצע לקבוע כי הממונה ישיב לבקשה למתן אישור שעות ממועד שבו התקבלה אצלו48 התקשרות בתוך הבקשה, הן ביחס לספק והן ביחס לספק משנה מרכזי. כמו כן, מוצע לקבוע כי ההחלטה של הממונה לגבי ספק או ספק משנה מרכזי של הספק תצורף להחלטה של הגוף הציבורי לעניין התקשרות עם הספק, וזאת במטרה לאפשר ביקורת של מתחרים במכרז או של גורמים רלוונטיים נוספים על עמידת הגוף הציבורי בדרישות החוק. יודגש כי בהתאם לדיני המכרזים נדרש גוף ציבורי לקבל החלטה על התקשרות עם ספק, הן במסגרת מכרז והן במסגרת ) לתקנות חובת1()8א(א פטור ממכרז (ראו לעניין זה, תקנה המכרזים). לסעיף קטן (יב) המוצע לנוכח העובדה שמשרד הביטחון פועל בהתאם ,)לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון (א) לתקנות אלה10 , ומנהל לפי תקנה1993-התשנ"ג 8.41 'ק"ת התשנ"ג, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר 971 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו הוראות סעיפים קטנים (ו) עד (יא) ו–(טו) עד (יז) לא יחולו (יג) לגבי התקשרות של משרד הביטחון עם ספק בעסקה הטעונה בדיקה. (יד) אין במתן אישור התקשרות לגבי ספק כדי לגרוע מסמכות הגוף הציבורי להחליט שלא להתקשר עם אותו ספק בשל כל ,עילה לפי דין, לרבות בשל עברו הפלילי או ניסיון קודם עימו בכפוף להוראות אותו דין. (טו) נוכח גוף ציבורי, בתחילת שנה קלנדרית כאמור בסעיף קטן (ט), על פי תשובת הממונה לבקשה למתן אישור התקשרות לפי סעיף קטן (יא), כי התקבלה לגבי ספק שהתקשר עימו בעסקה הטעונה בדיקה או לגבי ספק משנה מרכזי שלו, החלטה על איסור התקשרות, או נוכח גוף ציבורי במועד אחר במהלך תקופת ההתקשרות עם ספק בעסקה כאמור, כי התקבלה לגבי אותו ספק או לגבי ספק משנה מרכזי שלו החלטה על איסור התקשרות, יפסיק הגוף הציבורי את ההתקשרות עם הספק בהקדם האפשרי בתוך תקופה שעליה יחליט; חובת גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן זה לעניין התקשרות בעסקה להקצאת זכויות במקרקעי ישראל, תחול רק במהלך תקופת הבנייה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכותה של רשות מקרקעי ישראל לאשר הסכמות בין תאגיד מלווה או בעלי זכויות המוגדרים כקונה לבין ספק שהתקבלה לגביו החלטה כאמור, להסב את ההתקשרות עימו לגורם אחר לצורך השלמת - ביצוע העסקה; לעניין זה רשימות ספקים, מוצע לקבוע כי החלטה שלפיה יש מניעה להתקשר עם ספק תועבר למשרד הביטחון כדי שישעה את הספק שהתקבלה לגביו החלטה על איסור התקשרות, או שהתקבל ביחס לספק המשנה מרכזי שלו מרשימת הספקים המוכרים שלו, אם הוא מצוי ברשימה. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם הספק שלגביו התקבלה ההחלטה על איסור התקשרות אינו ספק מוכר, ואולם הוא מעורב במתן שירותים למשרד הביטחון באופן אחר, יפעל משרד הביטחון בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי דין. לסעיף קטן (יג) המוצע לנוכח ניהולן של רשימות ספקים מוכרים, כאמור לעיל, על ידי משרד הביטחון ובשל העובדה שהוא מקבל ,החלטות על איסור התקשרות עם ספק ישירות מהממונה מוצע לקבוע כי משרד הביטחון לא יהיה כפוף להליך הבחינה הקבוע בסעיפים קטנים (ו) עד (יא). נוסף על כך, לנוכח מאפייניהם הייחודיים של התקשרויות של מערכת הביטחון, מוצע להחריג את משרד הביטחון מהחובה להפסיק התקשרות קיימת עם ספק לפי סעיף קטן (טו) המוצע וכן משבט הביקורת של הוועדה לבדיקת ספקים לפי סעיף קטן (טז). עם זאת, יישמרו ההגנות מפני תביעות העומדות לגוף ציבורי אחר, אם הם יחליטו להפסיק התקשרות כאמור. יצוין שכמפורט להצעת חוק זו, בהמשך להחרגה מהחובה להפסיק6 בסעיף התקשרות בתוקף עם ספק שהתקבלה לגביו החלטה על איסור התקשרות, מוצע להחריג את משרד הביטחון אף מהוראת התחולה על התקשרויות קיימות הקובעת את התנאים להפסקת התקשרות לגבי אותן התקשרויות שהיו בתוקף ערב יום התחילה של חוק זה. לסעיף קטן (יד) המוצע מוצע לקבוע כי הסמכות של הממונה לקבוע כי ישנה מניעה לגוף ציבורי להתקשר עם ספק לפי הוראות סעיף זה אינה גורעת מסמכות הגוף הציבורי להחליט להימנע מלהתקשר עם ספק מכל עילה על פי דין. כך לדוגמה מפעיל משרד הביטחון מגוון ועדות שנועדו להתמודד עם השעיית ספקים מוכרים ממגוון סיבות. יודגש כי החלטה על איסור התקשרות תתקבל במקרים ייחודיים של קשר לארגוני פשיעה חמורה ואילו שיקול הדעת של ועדות המכרזים הוא באופן טבעי רחב יותר. לעניין זה, יובהר כי אישור לפי סעיף זה אינו גורע מהאפשרות לפסול ספק בשל מידע פלילי, כמשמעותו בחוק המידע הפלילי, אשר רלוונטי להתקשרות. לסיום, יובהר כי הסעיף לא מהווה הסמכה לחוק המידע הפלילי.12 לקבל מידע פלילי לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו972 כהגדרתו בחוק המכר דירות) (הבטחת- ""תאגיד מלווה ;51974‏-השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה ;6‏1973- כהגדרתו בחוק המכר (דירות), התשל"ג- ""קונה (טז) על אף הוראות סעיף קטן (טו), רשאי גוף ציבורי להחליט שלא להפסיק התקשרות עם ספק שלגביו או לגבי ספק משנה מרכזי שלו התקבלה החלטה על איסור התקשרות, אם שוכנע כי הפסקת ההתקשרות תביא לפגיעה חמורה בתפקוד הגוף הציבורי או ביכולתו לבצע את תפקידו או לספק שירות תקין לאזרח, או שהיא עלולה לגרום לעלויות ולנזקים בהיקף גבוה לגוף הציבורי, ולעניין התקשרות בעסקה להקצאת זכויות גם אם היא עלולה לגרום לעלויות ולנזקים- במקרקעי ישראל כאמור לצד שלישי שהתקשר בתום לב עם הספק, וזאת לאחר ששקל הגוף הציבורי את הפגיעה האפשרית בביצוע העסקה נושא ההתקשרות, במינהל ציבורי תקין או באינטרסים ציבוריים, כתוצאה מהמשך ההתקשרות עם הספק. לסעיף קטן (טו) המוצע מוצע לקבוע כי אם נוכח גוף ציבורי בתחילת שנה קלנדרית לפי סעיף קטן (ט) על פי תשובה שנתן הממונה לבקשה לאישור התקשרות, או במועד אחר במהלך תקופת התקשרות עם ספק, כי בעניינו של הספק או ספק משנה ,מרכזי של הספק התקבלה החלטה לאיסור התקשרות עימו יפסיק הגוף הציבורי את ההתקשרות בהקדם האפשרי בתוך תקופה שעליה יחליט. מוצע לאפשר שיקול דעת בהחלטה זו נוכח הקשיים שיוצרת הפסקה מיידית בהתקשרות על עבודת הגוף הציבורי, לדוגמה הצורך למצוא חלופה לשירות שניתן, העבודה או הטובין אותו הספק מספק וכדומה. נוסף על כך, בשל הצורך לאזן בין שמירה על האינטרסים העומדים בבסיס הצעת חוק זו לבין האינטרס הציבורי כי הליך הקצאת זכויות במקרקעין ייעשה באופן יעיל ותוך יצירת ודאות מרבית בשוק, מוצע לקבוע כי בהתקשרות להקצאת זכויות במקרקעי ישראל, החובה להפסקת התקשרות של הגוף הציבורי תחול רק במהלך תקופת הבנייה. כמו כן, מוצע לקבוע כי אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותה של רשות מקרקעי ישראל להסב התקשרות בעניין הקצאת זכויות במקרקעי ישראל, עם ספק שנפסל לפי הוראות החוק, לגורם אחר, וזאת בתיאום עם התאגיד המלווה או עם רוכשי הדירות, לפי העניין. בעסקאות מסוג זה, להקצאת זכויות במקרקעין, ההתקשרות אינה מתקיימת ,בבלעדיות בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעל הזכויות אלא מערבת צדדים שלישיים נוספים, כאשר לעיתים קרובות, הספק כבר התקשר עם רוכשי דירות המוגדרים , ושילב תאגיד1973-בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג מלווה לצורך ליווי פיננסי, אשר העניק ערבויות ובטוחות בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי .1974-דירות), התשל"ה עקב האמור לעיל, ביטול ההתקשרות בשל החלטה לאיסור התקשרות לפי חוק זה עלול לפגוע לא רק ביזם רוכשי דירות והתאגיד- אלא גם בצדדים שלישיים המלווה בפרויקט. בשל כך, ובדומה לנוהג במקרים של כשל עסקי בפרויקט (כדוגמת פשיטת רגל), שבהם התאגיד המלווה מביא יזם חלופי שימשיך את הפרויקט מתוך מטרה למנוע את מימוש הבטוחות ולצמצם את ההשפעה ביחס לרוכשים, מוצע לעגן בחוק אפשרות דומה גם במקרה של ביטול ההתקשרות לפי החוק המוצע. כך שבעסקאות להקצאת זכויות במקרקעין יהיה ניתן להסב את הזכויות לגורם חלופי, וזאת בתיאום עם התאגיד המלווה או רוכשי הדירות ובאופן שיאפשר את השלמת הפרויקט והגנה על הצדדים השלישים שמעורבים. הסדר מוצע זה מונע את הצורך בביטול העסקה על )כל המשתמע מכך, לרבות תשלום פיצויים לספק (היזם בגין הוצאות, כדוגמת עלויות פיתוח המקרקעין או עלויות בנייה. בהתאם, הסדר מוצע זה ממזער את הפגיעה שעלולה להיגרם באמון השוק, מצמצם את החשיפה המשפטית והכלכלית של הצדדים המעורבים, תומך ביציבות הפיננסית של פרויקטים לבנייה ובפרט ביכולת - גיוס המימון של יזמים, ומקדם את התכלית הציבורית בנייה ומסירה של דירות בפועל אשר מביאה להגדלת היצע הדירות במדינה. לסעיף קטן (טז) המוצע )מוצע לקבוע חריג לכלל הקבוע בסעיף קטן (טו המוצע, ולקבוע שגוף ציבורי יכול להחליט שלא להפסיק התקשרות עם ספק למרות החלטה על איסור התקשרות עם ספק או ספק משנה מרכזי של הספק, במקרה שבו .14 'ס"ח התשל"ה, עמ 5 .196 'ס"ח התשל"ג, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 973 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו גוף ציבורי שהחליט שלא להפסיק התקשרות עם ספק (יז) כאמור בסעיף קטן (טז) או שהחליט להפסיק את ההתקשרות עם הספק כאמור בתוך פרק זמן העולה על שישה חודשים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, יעביר את החלטתו לוועדה לבדיקת ספקים בסמוך לקבלתה; הוועדה לבדיקת ספקים תבחן את החלטת הגוף הציבורי בהתאם לשיקולים כאמור בסעיף קטן (טז), ורשאית היא להותיר את החלטת הגוף הציבורי על כנה או להורות לו לקצר את התקופה שבה תימשך ההתקשרות עם הספק או לבטל את ההתקשרות עם הספק בתוך תקופה שתקבע; החלטת הוועדה לבדיקת ספקים ימי עסקים ממועד קבלת25 לפי סעיף קטן זה תתקבל בתוך החלטת הגוף הציבורי. (יח) על אף האמור בכל דין, הפסקת התקשרות לפי סעיף קטן (טו) לא תיחשב הפרת חוזה והספק לא יהיה זכאי ,)בשלה לסעדים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה 7; ואולם אין באמור כדי לגרוע מהוראות חוק‏1970-התשל"א 8, או מכל סעד שלו‏1979-עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט זכאי הגוף הציבורי לפי דין או הסכם עקב הפסקת ההתקשרות כאמור. (יט) תוקם ועדה לבדיקת ספקים שתפקידיה כאמור בסעיפים :קטנים (ג) ו–(יז), ואלה חבריה עובד בכיר באגף החשב הכללי שימנה החשב )1( ;הכללי, והוא יהיה יושב ראש הוועדה הגוף הציבורי שוכנע כי הפסקת ההתקשרות תביא לפגיעה חמורה בתפקוד הגוף הציבורי, או ביכולתו לבצע את תפקידו או לשמור על מתן שירות תקין לאזרח, או שהיא עלולה לגרום לעלויות ולנזקים בהיקף גבוה לגוף הציבורי. נוסף על כך, הפסקת התקשרות בעסקה להקצאת זכויות במקרקעי ישראל עלולה לגרום לעלויות ולנזקים ,בהיקף גבוה גם לצד שלישי שהתקשר בתום לב עם הספק וזאת לאחר ששקל הגוף הציבורי את הפגיעה האפשרית בביצוע העסקה נושא ההתקשרות, במינהל ציבורי תקין או באינטרסים ציבוריים, כתוצאה מהמשך ההתקשרות עם הספק. אפשרות זו נועדה לאזן בין הצורך לשמור על אינטרסים ציבוריים של טוהר המידות ומלחמה בפשיעה חמורה ומאורגנת אל מול החובה המוטלת על הגוף הציבורי למלא את תפקידו, ולתת שירות לציבור, וזאת עד ליצירת התקשרות חדשה עם ספק חלופי. לסעיף קטן (יז) המוצע מוצע לקבוע כי הוועדה לבדיקת ספקים תהווה מנגנון בקרה על החלטותיהם של הגופים הציבוריים שלא להפסיק התקשרות עם ספק שיש מניעה להתקשר עימו לפי סעיף קטן (טז) המוצע. במסגרת זו תבחן הוועדה את החלטת הגוף הציבורי מחדש, ותהיה מוסמכת להחליט אם לבטל את החלטת הגוף הציבורי, לאשרה, או לקבוע מועד חלופי למועד שקבעה להפסקת ההתקשרות, בהתאם לנסיבות העניין. כדי להבטיח שלא נפגעת היעילות בעת הפעלת הביקורת האמורה של הוועדה לבדיקת ספקים, מוצע לקבוע כי על הוועדה לקבל את החלטתה בתוך פרק זמן ימי עסקים ממועד קבלת החלטת הגוף הציבורי.25 של לסעיף קטן (יח) המוצע )מוצע לקבוע כי הפסקת ההתקשרות לפי סעיף קטן (טו המוצע לא תיחשב הפרת חוזה ולא תזכה בסעדים לפי 1970-חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א חוק החוזים תרופות). עם זאת, וכדי למנוע מצב- (להלן שבו גוף ציבורי מתעשר על חשבון ספק, מוצע לקבוע כי ,הוראה זו אינה מבטלת את חוק עשיית עושר ולא במשפט חוק עשיית עושר ולא במשפט). כמו- (להלן1979-התשל"ט כן, מוצע לקבוע כי הגוף הציבורי יהיה זכאי במקרה של הפסקת התקשרות כאמור בסעיף קטן זה לסעדים העומדים לו לפי הוראות ההסכם או על פי כל דין. .16 'ס"ח התשל"א, עמ 7 .42 'ס"ח התשל"ט, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו974 ;היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו )2( עובד בכיר נוסף באגף החשב הכללי, שימנה החשב )3( ;הכללי :אחד מאלה, לפי העניין )4( עובד- )לגבי החלטות כאמור בסעיף קטן (ג (א) משרד הפנים שימנה המנהל הכללי של משרד ;הפנים - )לגבי החלטות כאמור בסעיף קטן (יז (ב) לעניין החלטה שעניינה הפסקת )1( עובד- התקשרות של חברה ממשלתית רשות החברות הממשלתיות שימנה מנהל ;רשות החברות הממשלתיות לעניין החלטה שעניינה הפסקת )2( התקשרות להקצאת זכויות במקרקעי עובד רשות מקרקעי ישראל- ישראל ;שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל לעניין החלטה שעניינה הפסקת )3( עובד משרד- התקשרות של רשות מקומית הפנים שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים. המניין החוקי בישיבת הוועדה לבדיקת ספקים הוא רוב (כ) חבריה ובהם יושב ראש הוועדה והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו. (כא) החלטות הוועדה לבדיקת ספקים יתקבלו ברוב קולות ,של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יכריע קולו של יושב ראש הוועדה. (כב) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה. לסעיף קטן (יט) המוצע - מוצע לקבוע כי תקום ועדה לבדיקת ספקים (להלן הוועדה) אשר תקבל החלטה באישור הממונה על איסור התקשרות, ואת הרכבה. חברי הוועדה בהחלטות על איסור התקשרות יהיו עובד בכיר באגף החשב הכללי במשרד האוצר שיהיה יושב ראש הוועדה, היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו ועובד בכיר נוסף באגף החשב - הכללי, ואם הוועדה דנה באיסור התקשרות של ספק גם נציג של משרד הפנים. כמו כן, בהחלטות הנוגעות להפסקת התקשרות של חברה ממשלתית מסוימת יהיה חבר בוועדה גם עובד רשות החברות הממשלתיות או עובד לעניין החלטות כאמור בהתקשרות- רשות מקרקעי ישראל - להקצאת זכויות במקרקעי ישראל, או עובד משרד הפנים לעניין החלטות כאמור של ברשות מקומית. הרכב מתחלף זה מותאם לאופייה של ההחלטה ביחס להפסקת התקשרות קיימת באופן שיבטיח כי הגורמים בעלי המומחיות הנוגעים לאופי ההתקשרות ישתתפו בדיוני הוועדה הרלוונטיים. לסעיפים קטנים (כ) עד (כב) המוצעים מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבת הוועדה לבדיקת ספקים הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים המשתתפים בישיבה ואם יהיו הקולות יכריע קולו של יושב ראש הוועדה.- שקולים כמו כן, מוצע לקבוע כי הוועדה תקבע את סדרי עבודתה בכל נושא שלא הוסדר בחוק. ד ב ר י ה ס ב ר 975 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו (כג) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו ;לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה ואולם רשאית הוועדה לבדיקת ספקים למסור פרוטוקול או החלטה של הוועדה לגורם שההחלטה או הפרוטוקול ,דרושים לו לצורך מילוי תפקידו לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה מידע שהועבר לוועדה לבדיקת ספקים לשם דיוניה- ""מידע וכן החלטות הוועדה ופרוטוקולים של דיוניה, והנימוקים להחלטות הממונה לפי סעיף זה. (כד) כל מידע המועבר לוועדה לבדיקת ספקים לשם דיוניה וכן החלטות הוועדה ופרוטוקולים של דיוניה לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או בהליך מעין שיפוטי, למעט בהליך לפי פרט , בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים69 .9‏2000-התש"ס "(כה) שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה. ג2 תיקון סעיף .2 - ג לחוק העיקרי2 בסעיף - )בסעיף קטן (ג )1( ;"), אחרי "בתוספת" יבוא "השנייה1( בפסקה (א) ;"), אחרי "התוספת" יבוא "השנייה2( בפסקה (ב) בסעיף קטן (ד), אחרי "התוספת" יבוא "השנייה". )2( לסעיפים קטנים (כג) עד (כד) המוצעים לנוכח רגישות המידע שיועבר לוועדה לבדיקת ספקים, מוצע לקבוע כי כל מידע שיועבר אליה לשם דיוניה וכן החלטות הוועדה ופרוטוקולים של דיוניה והנימוקים להחלטות הממונה לפי סעיף זה, יהיו סודיים, ומי שנחשף אליהם לא יוכל לחשוף אותם לפני כל אדם וגילוים יהיה אסור. ואולם רשאית הוועדה למסור פרוטוקול או החלטה של הוועדה לבדיקת ספקים לגורם שההחלטה או הפרוטוקול דרושים לו לצורך מילוי תפקידו לפי סעיף זה. בין השאר, מובהר כי יהיה ניתן להעביר את המידע שהועבר לוועדה, את החלטותיה ואת הפרוטוקולים מדיוניה, כמו גם את נימוקי החלטות הממונה, לגורמים כמו הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והמשטרה במטרה להתייעץ עימם בנוגע להחלטות. זאת, לנוכח רגישות המידע בהיבטי צנעת הפרט, ומנגד, לנוכח החשש משיבוש הליכי חקירה ומשפט, חשיפת מקורות ופגיעה ביכולת המשטרה לבצע את תפקידה בחקירת עבירות ומניעתן. בהמשך לאמור, מוצע לקבוע כי מלבד הליכים להלן שעניינו סמכות5 משפטיים בהתאם להוראות סעיף בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, כי החומרים שהונחו לפני הוועדה לא יהוו ראיות בהליכים משפטיים, וזאת כדי למנוע מצב שבו בהליכים משפטיים בין צד שלישי לספק, ייחשף מידע בעל רגישות גבוהה, כאמור לעיל. לסעיף קטן (כה) המוצע כאמור לעיל, התוספת הראשונה קובעת את רשימת התחומים שבהם ספקים נדרשים לפעול בהתאם להוראות החוק. מוצע לקבוע כי בסמכותו של שר האוצר לשנות את התוספת האמורה, וזאת בשל מאפייני הפשיעה החמורה אשר מסוגלת לעבור מתחום פעילות אחד למשנהו ולהתאים את עצמה לדרישות חוקיות חדשות, וכדי שיהיה ניתן להגיב לכך בפרקי זמן מהירים יחסית. יובהר כי במסגרת סמכותו של שר האוצר לשנות את התוספת האמורה הוא רשאי להוסיף או לגרוע תחומים הקבועים בתוספת, להוסיף תנאים או הגבלות על תחומים, למשל היקף מינימלי להתקשרות בתחום מסוים וכדומה. מוצע לתקן את הכותרת של התוספת הקיימת סעיפים ג2 בחוק עסקאות גופים ציבוריים לפי סעיף 4– ו2 לחוק, כך שבמקום "תוספת" יבוא "התוספת השנייה", וכן להתאים את סעיפי החוק כיום לתיקון המוצע. .1491 '; התשפ"ד, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו976 הוספת תוספת ראשונה .3 :לפני התוספת לחוק העיקרי יבוא תוספת ראשונה" )2ב2 (סעיף ביצוע או ניהול של עבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתן בחוק רישום קבלנים .1 .10‏1969-לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט שירותי אבטחה ושמירה. .2 הסעות. .3 טיפול בפסולת. .4 :הקצאת זכויות במקרקעי ישראל שמתקיים לגביה אחד מאלה .5 "), "יחידת דיור6( כלולות בה יותר מארבע יחידות דיור; לעניין פרט זה ופרט (א) ;11‏1965- כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- :כלולות בה שתי יחידות דיור לפחות, ומתקיים אחד מאלה (ב) ;גודל המקרקעין עולה על חצי דונם )1( שקלים חדשים.5,000,000 שווי ההתקשרות עולה על )2( ,הקצאה של זכויות במקרקעין של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם בחיקוק .6 "שכלולה בה יחידת דיור אחת לפחות. תיקון כותרת התוספת .4 :בתוספת לחוק העיקרי, במקום הכותרת יבוא ." "תוספת שנייה תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים .5 :, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס ".1976-.  החלטה של רשות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו69" מוצע לקבוע תוספת לחוק שתכלול רשימה של 3 סעיף תחומים שבהם גופים ציבוריים יהיו כפופים להסדר הקובע בהצעת חוק זו, וזאת בהתאם להמלצת גורמי האכיפה הרלוונטיים. כמו כן, מוצע לקבוע כי בהתקשרות להקצעת זכויות במקרקעי ישראל יחולו הוראות ההסדר הקבוע בהצעת חוק :זו רק לגבי עסקאות שבהן מתקיימים אחד מהתנאים האלה 4 •  מספר יחידות הדיור שיוקמו במקרקעין עולה על ;יחידות דיור  גודל המקרקעין עולה על חצי דונם, ובלבד • ;שההתקשרות אינה להקצאת יחידת דיור בודדת ש"ח, ובלבד5,000,000 •  שווי ההתקשרות עולה על שההתקשרות אינה להקצאת יחידת דיור בודדת. תנאים אלה נקבעו כדי להגביל את התקשרויות המדינה עם גורמי פשיעה ולפקח על פעילות כלכלית המאופיינת בהיקפים כספיים גבוהים ובאינטרסים עסקיים משמעותיים, אשר מועדים במיוחד לניסיונות השפעה וניצול מצד גורמי פשיעה מאורגנת. זאת, תוך איזון ראוי ובלא כוונה לפגוע בזכותו הבסיסית של אדם לדיור. יתרה מכך, מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו על כל הקצאה של זכויות במקרקעי רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק, למעט הקצאה של יחידת דיור בודדת. ,חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 5 סעיף , מאפשר להגיש עתירה מינהלית2000-התש"ס על החלטות של רשויות המינהל המנויות בתוספת הראשונה לחוק האמור. בשל כך, מוצע לתקן את חוק בתי המשפט כך שעתירות על החלטות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים יוגשו לבית המשפט לעניינים מינהליים. יצוין כי בית המשפט ,לעניינים מינהליים הוא הערכאה הדנה בענייני מכרזים והחלטות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים קשורות בבסיסן למכרזים. לפיכך, נראה שבית המשפט לעניינים מינהליים הוא הערכאה המתאימה ביותר לעניין זה. .218 'ס"ח התשכ"ט, עמ 10 .307 'ס"ח התשכ"ה, עמ 11 ד ב ר י ה ס ב ר 977הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהעצוהצע - הלשממה קוח תו תחולה על התקשרויות קיימות .6 לחוק זה, יחולו גם על התקשרות של1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף1ב2 הוראות סעיף (א) ;גוף ציבורי עם ספק בעסקה הטעונה בדיקה שהייתה בתוקף ערב יום תחילתו של חוק זה לרבות הארכת תקופת ההתקשרות מכוח מימוש זכות- "לעניין זה, "תקופת ההתקשרות - )ברירה הקבועה בהסכם ההתקשרות; ואולם על אף האמור בסעיפים קטנים (טו) ו–(יח חובת הפסקת ההתקשרות עם הספק לפי הוראות סעיף קטן (טו) תחול רק אם )1( מועד סיום תקופת ההתקשרות על פי הסכם ההתקשרות חל במועד שאינו מאוחר - "מתשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; לעניין זה, "תקופת ההתקשרות למעט הארכת תקופת ההתקשרות מכוח מימוש זכות ברירה הקבועה בהסכם ההתקשרות. גוף ציבורי לא יפעיל כלפי ספק שניתנה לגביו החלטה על איסור )2( התקשרות תרופות לפי הסכם ההתקשרות, ובכלל זה חילוט ערבות שנתן לו הספק בהתאם להוראות ההסכם כאמור, למעט החלטה על הפסקת ;)ההתקשרות לפי הוראות סעיף קטן (טו הפסקת ההתקשרות לפי סעיף זה לא תיחשב הפרת חוזה והספק לא )3( ,)יהיה זכאי בשלה לסעדים לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה - חוק התרופות); ואולם הספק יהיה זכאי- (בסעיף קטן זה1970-התשל"א לחוק2 לחוק התרופות, בכפוף לסעיף9 להשבה לפי סעיף )1( ;1979-עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט לפיצוי בעד נזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים )2( לחוק התרופות יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.14 ו־13 ,10 הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין התקשרות בעסקה להקצאת זכויות במקרקעי (ב) .1965-ישראל רק אם טרם התקבל בעניינה היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה בסעיף זה, "גוף ציבורי", "החלטה על איסור התקשרות", "ספק", "עסקה הטעונה (ג) לחוק זה.1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף2ב12 כהגדרתם בסעיף- "בדיקה מוצע לקבוע הוראת תחולה על התקשרויות 6 סעיף קיימות ולפיה הוראות החוק המוצע יחולו גם על התקשרויות קיימות של גופים ציבוריים שמועד תחילתן קדם למועד כניסתו לתוקף של החוק האמור. עם זאת, בשים לב לשוני שקיים בין החלת החוק על הסכמים קיימים שנכרתו לפני כניסתו לתוקף של החוק המוצע לבין הסכמים שייכרתו לאחר כניסתו לתוקף, חובת הפסקת ההתקשרות בהסכמים שהיו בתוקף ערב כניסתו לתוקף של :החוק המוצע תיעשה בתנאים האלה •  תקופת ההתקשרות הנותרת, למעט תקופת התקשרות אפשרית לפי זכות ברירה להארכת ההתקשרות, היא בת יותר מתשעה חודשים, זאת בשל כך שההחלטה על מימוש אופציה אינה זכות מוקנית של ספק, ומהווה החלטה ג לתקנות חובת3 מינהלית חדשה של גוף ציבורי (ראו תקנה ;)המכרזים •  הגוף הציבורי לא יחלט ערבות או יפעיל כנגד הספק תרופות בשל הפרת ההסכם, למעט החלטה על הפסקת ;ההתקשרות •  הפסקת התקשרות כאמור לא תזכה את הספק בכל סעד לפי הסכם או לפי דין, ואולם הספק יהיה זכאי להשבה לפי לחוק עשיית2 לחוק החוזים תרופות, בכפוף לסעיף9 סעיף עושר ולא במשפט, ולפיצוי בעד נזק שנגרם לו עקב כריתת לחוק החוזים תרופות14– ו13 ,10 החוזה, והוראות סעיפים יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי לעניין התקשרות של הקצאת זכויות במקרקעי ישראל, הוראת סעיף זו תחול רק על התקשרויות קיימות שבהן טרם התקבל היתר בנייה במקרקעין, אם בהתקשרות האמורה ניתן היתר לבנייה במקרקעין. זאת, בשים לב לכך שבעסקאות מסוג זה כאמור, ההתקשרות אינה מתקיימת בבלעדיות בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעל הזכויות, אלא מערבת צדדים , ובראשם התאגיד המלווה, אם קיים- שלישיים נוספים ורוכשי הדירות העתידיים. צדדים אלה עלולים להיות חשופים לנזקים בשל החלטה על איסור התקשרות והפסקת ההתקשרות עם הספק, ולכן יש להימנע מיצירת חשיפה לסיכון של הצדדים השונים להתקשרות, כאשר ההתקשרות נמצאת בשלב מתקדם ובלי שהמנגנון המוצע בהצעת חוק זו היה ידוע לרוכשים עת שבחרו להתקשר עם היזם. ד ב ר י ה ס ב ר סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי