קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון - איסור מפגש עם חברי ארגוני טרור) התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/464/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפי איתם) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/464, הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – איסור מפגש עם חברי ארגוני טרור), התשס"ו-2006. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אפי איתם. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שעולה, על פניה, תמיהה חוקית, מוסרית, אנושית, דמוקרטית, מה עושה נבחר ציבור של מדינת ישראל או של מדינה חופשית בכלל, שנהנה מחסינות מהותית מתוקף תפקידו הפרלמנטרי, מה הוא עושה במפגשים מן הסוג האישי, מן הסוג השלישי, כשהוא פוגש טרוריסטים? איך הדבר הזה מאפשר לו ליהנות מאיזו חסינות שהיא בפני העמדה לדין - ואני לא מדבר כרגע על דקדוקים משפטיים אלא על דין מוסרי, דין החברה החופשית שבה הוא חי ומייצג כאשר הוא פוגש ומעודד אנשים שכל תכלית קיומם היא הרס אותה החברה, אותו מנגנון, במקרה שלנו מדינת ישראל, שבחרה בו והעמידה אותו כדי לייצג אותה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת איתם, אני רוצה שיהיה כאן שקט וישמעו אותך. חברת הכנסת סופה לנדבר, מה זה, שיחות הבוקר שלך? תשבי במקום שלך. חבר הכנסת אלקין. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - - היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת לנדבר, תשבי במקום שלך. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אני אשב. אני לא מפריעה ולא דיברתי. קמתי מהכיסא שלי ומותר לי. היו"ר מגלי והבה: טוב שיש לי שתי עיניים. תכבדו את מי שמדבר אל חברי הכנסת. בבקשה. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): נחזור לענייננו. מה מתרחש שם במפגש הזה בין אדם שנבחר על-פי כללי הדמוקרטיה בחברה חופשית ובין מי שכל חייו מוקדשים להרג נשים וילדים ולחתירה תחת אושיות המשטר שהוא נבחר בו והפך אותו להיות נציג ציבור? תאמרו שחבר הכנסת הזה עושה את עבודתו הפרלמנטרית ומייצג את שולחיו? האם באמת מי שנוסע לביירות בעיצומה של מלחמה ודוחק ב"חיזבאללה" להמשיך ולשלח טילים גם ליישובים ערביים ודרוזיים, מי שמעודד אותם לעשות כן הוא שליח של הציבור שבחר בו? מי שנוסע לנחם את אבלי ה"חמאס" ביושבם בסוכת האבלים של טרוריסט המהלך כפצצה מתקתקת שחוסל, האם הוא מייצג את שולחיו? אני חושב שיש סתירה מהותית בין חסינות חבר הכנסת, שגם היא חלק ממעטפת הכבוד וחופש הפעולה שמעניקה חברה חופשית לנבחריה, ובין השימוש הציני, הפסול והמעוות שנעשה בחסינות הזאת לצורך מפגשים עם טרוריסטים, עם ארגוני טרור רצחניים מן הסוג שאנחנו מתמודדים מולם. אני חושב שכל אחד מאתנו - רובנו ששירתנו בצבא, עמדנו בפני הרגע המרגש של הצהרת אמונים או שבועת אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולרשויותיה המוסמכות, ונדמה לי שהעניין הזה של פגישה עם טרוריסטים, עם רוצחים, יש בו משום הפרת אמונים, או כמו שאנחנו קוראים לזה בשפה יותר מדויקת – בוגדנות. כאשר נעשית הפרת אמונים, כאשר נעשה אקט של בוגדנות על-ידי מי שהציבור שלח אותו ובחר בו על מנת שייצג נאמנה את האינטרסים והביטחון של המדינה שבה הם חיים, אדם כזה, יהיה מוצאו אשר יהיה, יהיה הסקטור שהוא מייצג אשר יהיה, אדם כזה אינו יכול ליהנות מהחסינות המוקנית לחברי הכנסת בחוק. הדבר הזה הוא עיוות שיש לתקן. לכן, הצעת החוק הזאת איננה באה להצר את צעדיהם של נבחרי הציבור, איננה באה להפלות או להקשות על קבוצת חברי כנסת מסוימת. היא באה להחזיר מינימום של שפיות, סדר ואמון של הציבור בבוחריו ובמייצגיו. הכנסת, הדמוקרטיה הישראלית נמצאת במקום שזקוק למאמץ של כולנו כדי להחזיר את כבודה ואת אמינותה בעיני הציבור. החוק הזה הוא כמעט חוק טבעי, אינטואיטיבי, שנובע מן המעמד ומן השליחות ומן ההסכם הבלתי כתוב בין כל מי שיושבים בבית הזה, ויהיו בוחריהם אשר יהיו, ובין כבודה, ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. החופש שלקחו לעצמם חלק מחברי הבית הזה בזמן מלחמה, מלחמה מרה, נגד אויבים שהסירו את כל מגבלות החוק הבין-לאומי ואת כל הנורמות האנושיות והמוסריות המוכרות, במלחמה הזאת לחצות את הקווים ולהתייצב לצדם של מרצחי ילדים ונשים ולומר: אני חבר בכנסת ישראל, אני שליח של הציבור הישראלי, היהודי או הערבי אשר יהיה – זאת מעילה באמון. זאת בוגדנות לא במובן הביטחוני של הסודות או של הדברים שמתגלים שם. זאת בוגדנות במערכת החופש והדמוקרטיה הישראלית. אשר על כן, אני מציע שמי שדורס ברגל גסה כזאת את המנגנון ששלח אותו לכאן ובחר בו, לא יוכל ליהנות מהחסינות שהמנגנון הזה מקנה לשלוחיו ולמייצגיו. אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק הזאת ומעלה תמיהה גדולה על ממשלת ישראל ועל ועדת השרים לחקיקה שמצאה לנכון שלא לתמוך בחוק טבעי ופשוט כל כך. אם בזה הממשלה לא תומכת, אז מה כבר נותר לומר? תצרפו את האישור במשתמע להיפגש עם טרוריסטים, את האיסור במפורש שחל עד רגע זה לפגוע בטרוריסטים בזמן פעולה חמה של שיגור "קסאמים" פוגעי וקוטעי רגלי ילדים בשדרות, ותשאלו את עצמכם לא אם יש לממשלה הזאת אג'נדה אלא אם יש לממשלה הזאת זכות להמשיך ולשלוט. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת איתם. ישיב השר יעקב אדרי. אחרי תשובתו תהיה הצבעה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם קובע רשימת התנהגויות של חבר הכנסת שאין רואים בהן התנהגויות הנעשות במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, ועל כן לא תחול עליהן החסינות העניינית. הצעת החוק מבקשת להוסיף לרשימה זו גם מפגש או יצירת קשר מכל סוג שהוא עם חברי ארגון טרור, כאשר ארגון טרור הוא ארגון שממשלת ישראל הכריזה עליו ככזה. הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק. החסינות העניינית נועדה להבטיח כי חבר הכנסת יוכל למלא נאמנה את תפקידו ולייצג את ציבור בוחריו, תוך מתן ביטוי חופשי ומלא לדעותיו ולהשקפותיו - - אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איזו חסינות - - - השר יעקב אדרי: - - וזאת ללא חשש וללא מורא כי הדבר עלול לעלות לו בהרשעה פלילית. בכך מבטיחה החסינות אינטרסים ציבוריים חיוניים: היא מבטיחה את זכותם של האזרחים כולם לייצוג פוליטי מלא ואפקטיבי; היא מאפשרת שוק חופשי של רעיונות ודעות, והיא מבטיחה את אופיו הדמוקרטי של השלטון. חוק חסינות חברי הכנסת מוציא מתחומי החסינות העניינית פעילות אסורה של חברי הכנסת המסכנת את הדמוקרטיה והחותרת תחת יסודות קיומה של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית. פעילות זאת, אין לראותה כפעילות במילוי התפקיד או למען מילוי התפקיד, וזאת משום ההכרה שהדמוקרטיה הישראלית, כדמוקרטיה מתגוננת, רשאית להציב קווים אדומים שאל לו לחבר הכנסת לחצות. במקרים שבהם התנהגות חבר הכנסת תחצה את הקווים האדומים ותהפוך ממפגש עם חבר בארגון טרור לתמיכה של ממש בארגון הטרור ובמאבקו המזוין נגד מדינת ישראל, במקרים אלה לא תחול כאמור החסינות העניינית של חבר הכנסת גם לפי לשון חוק החסינות כיום. אדוני היושב-ראש, לאור כל מה שאמרתי, אני מציע לכנסת להסיר את הצעת החוק. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה, אדוני השר. חבר הכנסת איתם רוצה להשיב, בבקשה. חמש דקות לרשותך. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בעברית יש ביטוי, שמישהו עושה מעשה או אומר דברים כמי שכפאו שד. השר יעקב אדרי: אל תעשה דבר שלא צריך לעשות, כמו שאמרתי לך בארבע עיניים. זה לא מקובל. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה לא מכיר אותי, אני לא עושה. אני חושב שגם האופן שבו הדברים נאמרו, ובעיקר תוכנם, מעידים שגם הדובר – אתו לא החלפתי מלים, אבל דיברתי עם לא מעט אנשים מהצד הקואליציוני של המפה, ואין לבם עם הדברים, והם יודעים שכפאם שד הקואליציה, כפאם שד הפוליטיקה. אתם יודעים, לאופוזיציה קוראים המדבר, יש בה הרבה רגעים מאוד מתסכלים. אבל יש רגעים שבשבילם לדקה שווה להיות באופוזיציה ולומר לכם דבר שאני מאמין בו בעומק לבי. אגב, עשיתי זאת גם ברגע של מבחן ביחס לכיסא שר, שלא רבים עשו. בסופו של דבר, השד הזה, שמוליך אתכם לא פעם לקבל החלטות שהן בניגוד עמוק לאושיות אמונתכם ולאושיות תפיסתכם הציונית והיהודית את מדינת ישראל, סופו שהוא יביא גם לקץ דרככם הפוליטית. ועכשיו אני לא מדבר בראייה של אופוזיציה וקואליציה. אני אומר לכם שמחוץ לבית הזה עומדת אומה שלמה, ותקשיבו לה. תקשיבו למה שהיא אומרת. היא לא נגד קדימה או נגד מפלגת העבודה, היא נגד כל מה שקורה כאן, מבינה שאיבדנו מצפן בסיסי. הם יודעים שיש גמישות בפוליטיקה, הם יודעים שלפעמים צריך קצת לתמרן, אבל נדמה להם שהאונייה הזאת כולה, על כולנו, איבדה את דרכה, איבדה את כיוונה, איבדה את הדבר שבכלל נותן טעם להמשך המסע. לכו ברחובות ישראל, לכו לפגוש את האנשים בבתיהם. הייאוש לא נובע מחולשה כלכלית, כי אנחנו חזקים, או מחולשה צבאית, כי גם צה"ל בסופו של דבר הוא צבא חזק. יש תחושה שאבדה לנו הדרך כמדינה יהודית וציונית, וזאת אבן דרך לא קטנה, היחס אל החוק הזה, שתורמת להרגשה הזאת שאין דין ואין דיין ואין מלך בישראל. תחשבו על זה. היו"ר גדעון סער: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת איתם, פ/464. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים - אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – איסור מפגש עם חברי ארגוני טרור), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 17 הצביעו בעד, 46 הצביעו נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה.