קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הגדרת מוסד חינוך מוכר), התשס"ו-2006
[הצעת חוק פ/361/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רן כהן)
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת רן כהן, בבקשה, מהדוכן.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, גם הצעת החוק שאני מציע כאן, חוק זכויות התלמיד, הגדרת מוסד חינוך מוכר, נועדה – כמו הצעתו של חבר הכנסת חנין – בעצם להרחיב את התחולה של חוק זכויות התלמיד על כל תלמידי ישראל.
האמת היא, שכל אחד בבית הזה יודע שבימים שבהם מדובר על זכויות הילדים מביאים הצעות חוק כדי להדגיש – הנה, הכנסת עושה עוד משהו למען הילדים.
נסים זאב (ש"ס):
השאלה היא אם זה מתבטא גם בתקציב.
רן כהן (מרצ):
תביאו את זה אתם, אתם בקואליציה.
נסים זאב (ש"ס):
אני שואל.
רן כהן (מרצ):
אולי שכחת שאתה בממשלה ואני באופוזיציה. תביא כסף, מה אתה צועק?
נסים זאב (ש"ס):
כשאהיה שר האוצר אני אביא. מגיע לך.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חשבנו שתהיה קצת חגיגה, קצת נחת, שהצעות החוק יעברו היום, והנה יש מי שמקלקל אותן. בשם מה? בשם זה שיש זרם בחינוך שלא רוצה לתת לתלמידים את הזכויות שיש לכל ילדי ישראל – מה שקבוע בחוק זכויות התלמיד. מועצת תלמידים היא דבר מיותר? העובדה שתלמיד בכיתה י"א או י"ב יכול לערער על ציון ולהגיע לבחינה מחדש היא דבר מיותר?
חוק זכויות התלמיד, במהותו, אומר שגם התלמיד הוא בן-חורין, ויש לו זכויות, ורוצים להחיל אותן – כן – גם על הזרם החרדי; גם על אותם בתי-ספר שבהם זה לא מוחל היום – גם על כיתות י"א וגם על כיתות י"ב.
אבל מתברר שיש עדה בישראל שזה לא מסתדר לה; אז הולכים לשרים בממשלה מש"ס, מערערים לוועדת השרים ומקלקלים את החגיגה של הכנסת היום, ואת הכוונה להעביר את החוקים הללו. זה נראה ממש מוזר.
נכון אמר בצעקה חבר הכנסת גפני, שהחוק מוחל גם על הזרם העצמאי, שבו לומדים הילדים של אגודת ישראל, של דגל התורה ואחרים.
משה גפני (יהדות התורה):
ושל ש"ס.
רן כהן (מרצ):
ושל ש"ס. נכון.
אבל מה יקרה אם חס וחלילה תהיה מועצת תלמידים, כל החינוך שלכם נהרס? אם מועצת תלמידים הורסת לכם את החינוך, שייהרס החינוך שלכם. אני אומר לך את זה ביושר.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא - - -
רן כהן (מרצ):
כי תלמידים הם בני אדם, ומגיע להם להיות מאורגנים ולבטא את עצמם. תלמדו גם משהו. מה לעשות? אתם לא רוצים ללמוד – זה דבר אחד.
הדבר השני: איך יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שכל החוק מוחל עד גמר כיתה י'? י"א–י"ב הוא לא חל – דבר שהוא ממש מדהים. אגב, דווקא שם החוק הוא מאוד תקף, הוא מאוד חיוני, כי שם התלמידים צריכים את הזכויות שלהם: לערער על בחינות, לערער על הנגישות, וכן הלאה וכן הלאה. זה מה שיש בזכויות התלמיד, אז למה לקלקל את זה? אני ממש ממש תמה.
אדוני היושב-ראש, אני יורד מכאן לא בתחושה של שמחה אלא בתחושה של זעם וכעס. אני לא רוצה להגיד תסכול, כי אני כבר לא מתוסכל משום דבר בשלטון הפוליטי שלנו. אבל כעס וזעם מאוד מאוד רבים, שביום התלמיד נמצא מי שיקלקל לתלמידי ישראל. תודה רבה.