קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק יום העצמאות (תיקון - איסור ציון יום העצמאות או הקמת מדינת ישראל כיום אבל), התשס"ו-2006 ["דברי הכנסת, מושב שני, חוב' י"א, עמ' 5180. ] (הצעת חבר הכנסת צבי הנדל) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק יום העצמאות, של חבר הכנסת צבי הנדל. תשובה והצבעה – ישיב השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי? לא ייאמן. יש מכרז לשר. השר יעקב אדרי, אתה משיב. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת צבי הנדל מבקשת לקבוע כי לא יערוך אדם פעולה או אירוע שיש בהם משום ציון יום העצמאות או משום התייחסות לעצם הקמת מדינת ישראל כיום אבל או כיום צער. כן מציעה הצעת החוק לקבוע עונש בגין הפרת איסור זה, שנת מאסר אחת או קנס בסך של 10,000 שקלים. הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק בשל הפגיעה שהיא פוגעת בחופש הביטוי. נאמנות האזרח למדינתו אינה נמדדת ברגשותיו באשר לעצם הקמתה, אלא בהיותו אזרח שומר חוק - - - היו"ר דליה איציק: השר אדרי, תמתין רגע. יש יותר מדי רעש במליאה. מה הנימוק של הממשלה? השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: בגלל חופש הביטוי אי-אפשר להגיד בחוק שישתתפו בשמחתה של מדינת ישראל. היו"ר דליה איציק: זה לא מה שהוא אומר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מבקש דבר פשוט, שמי שעושה יום אבל ביום העצמאות, יהיה זכאי לעונש. נקודה. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אני עונה בשם הממשלה. חופש הביטוי הוא מזכויות היסוד החיוניות והמובהקות ביותר, שבהן נמדד קיומו של משטר דמוקרטי. מראשית דרכה של המדינה התייחס בית-המשפט העליון לחשיבותה של זכות זו, וקבע כי ניתן להגבילה רק כאשר הביטוי עשוי, בהסתברות קרובה לוודאות - - - היו"ר דליה איציק: נא לצלצל. אנחנו עוברים להצבעה. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: - - - רק אם הוא עלול לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל או את שלום הציבור החי בה. מובן שחופש הביטוי, בכל זאת, אינו זכות מוחלטת, ולעתים מטיל הדין מגבלות שונות עליו, כדי להגן על ערכים אחרים, כגון הזכות לפרטיות, הזכות לשם טוב, זכות יוצרים ועוד. התייחסות אל יום העצמאות כאל יום אבל אינה מהווה סכנה ממשית לקיומה או לביטחונה של המדינה, ואף אינה מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. מדובר בפגיעה ברגשות הציבור, כאשר ביחס להגבלת ביטוי בשל פגיעה ברגשות הציבור נקבע בפסיקה כי על הפגיעה להיות חמורה וקיצונית "במידה המזעזעת את אמות הספים". היו"ר דליה איציק: עוברים להצבעה. נא לשבת שם. נא לשבת, חבר הכנסת סילבן שלום. חבר הכנסת שלום. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת כץ, נא לא לדבר בפלאפון במליאה. חבר הכנסת כץ, תפריעו לו שם בשיחה. תפריעו לו שם בשיחה. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: חבר הכנסת ישראל כץ. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת סילבן שלום. די, שבו כבר. מי זה שם עם הגב? חבר הכנסת מלכיאור. יש לך פנים יפות. אסור להגיד משפטים כאלה. אם זאת היתה אשה, היה מותר. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אוסיף כי החוק המוצע אוסר כל פעולה או אירוע שיש בהם כדי לציין את הקמת המדינה או את יום העצמאות כיום אבל. כלומר, האיסור גורף וחסר הבחנות, הן מבחינת סוגי הביטוי האסורים הן מבחינת המקום והנסיבות שבהם הם נעשים, שהרי אין דינו של אירוע שנעשה בחוג המשפחה כדין אירוע המוני בלב תל-אביב. עוד אזכיר כי הכנסת ה-16 דנה בהצעת חוק זהה בקריאה טרומית, והחליטה להורידה מסדר-היום. לאור כל האמור לעיל, אין מקום לקביעת עבירה פלילית עם סנקציה עונשית בצדה, בשל כל פעולה או אירוע המתייחסים להקמת המדינה וליום העצמאות כאל יום אבל. לפיכך אני מציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה, נמתין לך עד שתשב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי. גברתי. היו"ר דליה איציק: בבקשה, אדוני. אתה צודק, לפי הפרוצדורה יש לך חמש דקות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אני מבין שאם התיק של השר נשאר כאן, אני לוקח את התיק שלו כשר. מנחם בן-ששון (קדימה): מה הוא אמר? היו"ר דליה איציק: היות שהשר השאיר את התיקייה שם, הוא החליט שהוא רוצה את כל התיק, ולוקח את התיק שלו אתו לדרך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, שרים וחברי כנסת, המדינה הזאת היא שלי בדיוק כמו של כל אחד אחר. מה שאני מציע כאן – לו ערכתי משאל בקרב מצביעי קדימה, לא האיחוד הלאומי, אין לי צל צלו של ספק ש-80% מהמצביעים היו אומרים שזה חוק מינימליסטי מדי. על מה אני מדבר, כבוד השר? מי שחוגג, לא בחוג משפחתו, זה לא מעניין אותי, וגם לא בחוג חברים, אבל מי שעושה עצרת גדולה כיום אבל בגלל קום המדינה, בגלל יום העצמאות - - - השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: תשלח אותו לעזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אתה תגיד לי שתשלח אותו לעזה, זה סיפור אחר. בינתיים אני רוצה שתשלח אותי לעזה, לא אותו. ראובן ריבלין (הליכוד): תחזיר אותי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כן, תחזיר אותי. אני תמה על כי הממשלה לא שוקלת את זה ברצינות, וייתכן שהצעת החוק שלי אולי מוגזמת בעונש, אולי יש מקום להידברות, אבל עוברים לסדר-היום כשרומסים את כבודה של מדינה, ובאים אותם אלה שמשתתפים בטקסים ובחגיגות ויושבים אתנו בכנסת, כי אנחנו מדינה דמוקרטית, ואני לא נגד זה. אי-אפשר שאותם בני-אדם יעשו יום אבל מהיום הכי שמח שלנו כמדינה, והם ישבו כאן, בתוך הכנסת, כשווים בין שווים, כמו שראוי במדינה דמוקרטית, ואנחנו ממלאים פינו מים. מנחם בן-ששון (קדימה): על מי אתה מדבר, על החרדים? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ישפטו הבוחרים והמצביעים, שאני מקווה שרואים בטלוויזיה, הם יראו מה קואליציה כזאת עושה, היא אפילו לא מוכנה לבוא להידברות בסוגיה שהיא ממש ממש השפלה של היקר לנו כמדינה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. נמתין למציע. ממתינים למציע שישב. הנה הוא יושב. הצבעה. הצבעה. השר בוים, הצבעה, אתה יושב במקום לא לך. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – איסור ציון יום העצמאות או הקמת מדינת ישראל כיום אבל), התשס"ו–2006, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: ובכן, הצעת החוק לא התקבלה.