קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב), התשס"ו-2006
[הצעת חוק מס' פ/1058/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלסאנע להציג את הדברים. תשובה והצבעה במועד אחר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פעם היה ראש עיר בבאר-שבע, אליהו נאווי, שהיה נוהג לומר שעד קריית-גת יש ממשלה ויש אלוהים; דרומית לקריית-גת אין ממשלה ואין אלוהים. כששאלו אותו למה - ממשלה מבינים, אבל למה אלוהים? הוא אמר: עד קריית-גת יש גשם, ודרומית לקריית-גת אין גשם; עד קריית-גת יש השקעות ותקציבים, ודרומית לקריית-גת אין השקעות ותקציבים. גם השר זאב בוים היה ראש עיריית קריית-גת ודאג לחלק מזה.
מדי פעם אנחנו שומעים שהולכים לקרב את הנגב למרכז על-ידי רכבת או על-ידי כביש 6, אבל למרות כל ההשקעה בתשתית לא מנסים לקרב את הנגב ללב הממשלה ולקבלת החלטות בממשלה. זה לא מספיק שתהיה מסילת רכבת. זו צריכה להיות מסילה שתוביל את הממשלה לנגב, תוביל מדיניות אחרת של הממשלה לנגב. לא יכול להיות שהנגב יעלה על סדר-היום, אדוני, חבר הכנסת זחאלקה, רק כאשר יש "קסאמים", ואז מדברים על שדרות ועל הנגב, או כשיש פיגוע בדימונה או כשיש תאונה ברמת-חובב, אבל כאשר מדברים על השקעות ותקציבים מתעלמים מהנגב. לא יכול להיות שהתעסוקה היחידה האפשרית היא "פרוטקשן" או כל מיני תופעות שליליות.
בשנת 2003 אמרו שהמצב הכלכלי לא מאפשר, ולכן החליטו לבטל את ההטבות לתושבי הנגב, יהודים וערבים כאחד. זו היתה מכה אנושה גם לעניין הדירות ומכירת הדירות בנגב וגם לעניין התעסוקה, כי הטבות מס משכו יזמים, משכו משקיעים והגדילו את מספר מקומות העבודה והתעסוקה בנגב. מאז יש לנו רק אבטלה, עוני, עוד אבטלה ועוד עוני. יש קליטה של יותר דיירים בבתי-הסוהר מאשר מפעלים חדשים שמקימים.
למשל, קיבלתי חלק מהנתונים ממנהל המחוז מוטי קלרמן מטעם משרד השיכון, והוא מתייחס להטבות שהיו: בחודשים פברואר-דצמבר 2001 היו 69,000, ב-2002 היו 64,000, ב-2003 היו 53,000 וכך הלאה. הוא מתייחס גם לשיווק של הדירות בהתאם, יחסית להטבות. ואז אנחנו רואים שהמכירות של הדירות מ-2001 ל-2004, כאשר היו הטבות, היו באופן יחסי ופרופורציונלי להטבות. בשנת 2000 היו 1,055 מכירות, ב-2001, כאשר היו הטבות ומענקים לרוכשי דירות, היתה עליה ל-1,434 מכירות, ב-2002 היו 1,047 וב-2007 - רק 137 מכירות של דירות באזור באר-שבע, אדוני שר השיכון; ב-2001 היו 1,434 וב-2007 היו 137 בלבד.
לכן, אין ספק שעניין ההטבות הוא ענין קרדינלי לפיתוח הנגב. מי שמדבר על פיתוח הנגב ללא השקעה בתשתית וללא הטבות מס וללא מענקים לרכישת דירות משלם מס שפתיים, אבל אין לו כוונה אמיתית לדאוג לעתיד תושבי הנגב. יש כאן חברי כנסת מהנגב מכל הקשת הפוליטית, ולכן, בסוגיה הזאת של תושבי הנגב - ההתמודדות עם סוגיית האבטלה והעוני, עם הניסיון לקדם כלכלה ותעסוקה - לא צריכה להיות חלוקה פוליטית. כאן צריכים להיות מאוחדים כולנו ולתמוך בהצעת החוק שאני מעלה, שמטרתה, אדוני היושב-ראש, להביא להטבות מס באופן מדורג.
לא יכול להיות שהיום, במצב הקיים, כאשר החליטו לבטל את הטבות המס בשנת 2003, ביטלו ליישוב אחד שהיו לו פחות מ-15% והשאירו ליישוב אחר שהיו לו 20%. שני יישובים בנגב, לאחד ביטלו ולאחד לא, באופן שרירותי לחלוטין, ולכן אין היגיון במצב הקיים. אין היגיון בהבחנה השרירותית הקיימת. כל תושבי הנגב הם באותה סירה, הם במצב קשה, הם נותרו עם המצב הסוציו-אקונומי הכי קשה. הם באשכולות הכלכלה והרווחה הכי נמוכים.
לכן, יש מחויבות של הממשלה, מה גם שאנחנו מודעים לכך שיש שיפור ממשי, משמעותי, בהכנסות המדינה, בצמיחה, במצב הכלכלי של המדינה, ולכן - למה התושבים לא ייהנו? למה לא משנים את המדיניות הכלכלית-החברתית בהתאם לשינוי במצב הכלכלי של המדינה? כאשר היה מיתון - היה קיצוץ, והתושבים קיבלו את זה, עם כל הצער שבדבר. אבל כשהמצב משתנה, מדוע לא משנים את המדיניות? מדוע שוכחים את הגזירות? מדוע משאירים את הגזירות האלה? החוק הזה בעצם נועד להשיב את המצב לקדמותו, ואנחנו לא באים לבקש הטבות מעבר למה שהיה - להחזיר את זה למה שהיה ב-2003. אנחנו ב-2008, וצריך להחזיר את המצב למה שהיה לפני חמש שנים, וזה מה שרוצים התושבים בנגב.
אדוני, אני מבקש לאשר את הצעת החוק בהסכמה עם יושב-ראש הקואליציה והממשלה. ביקשו שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר, ואני מסכים להצעה שלהם. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע.