קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק האזרחות (תיקון - התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו–2006
[הצעת חוק מס' פ/1301/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת חיים אורון)
היו"ר אמנון כהן:
ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון הוצמדה להצעת החוק שלך. לכן, חבר הכנסת אורון, אם תרצה להתייחס, בבקשה – אף-על-פי שאתה סופר קולות עכשיו – שהתור לא יעבור, כי זה מוצמד. על שתיהן מצביעים. בבקשה, אדוני.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אמנון כהן:
אני מבקש, חבר הכנסת סער, השר שטרית.
חיים אורון (מרצ):
אני אוסיף על דבריו של קודמי רק דבר אחד.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ברוורמן.
חיים אורון (מרצ):
ספר החוקים מלא בעיוותים מהסוג הזה, שכל מטרתם היא להקשות ולהצר ולא לתת אפשרות לממש זכויות, שבצד אחר אנחנו מכירים בהן.
לכן, נוסף על דברי חבר הכנסת אילטוב, העוול שנוצר כאן יוצר מציאות שילדים שלא יכולים להיות בארץ והוריהם נמצאים כאן, או בעצם שני בני-הזוג לא נמצאים כאן משום שלא ניתן לאפשר אזרחות מלאה לילד - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
הילד בא עם שני הוריו, שהם אזרחי ישראל.
חיים אורון (מרצ):
לא. הורה תושב הארץ נישא למי שאיננה בעלת זכויות. המשפחה לא יכולה להיות כאן כי הילד - לא מכירים בזכויות שלו עד גיל 18. ואז בעצם בפני המשפחה עומדת אפשרות אחת: או לרדת, או – תחשוב אתה מהן האפשרויות הנוספות. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. שר הפנים ישיב. בבקשה, אדוני.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מציעה תיקון לחוק השבות שלא ניתן לשער את היקפו בשום צורה שהיא. חבר הכנסת ריבלין, מאחר שרצית לשמוע הסבר, אני מסביר. מדובר פה בהצעת חוק שמציעה שינוי לחוק השבות שלא ניתן לשער את היקפו.
ראשית, יש לציין כי נוסח הצעת החוק לא תואם בכלל את מטרתה כעולה בדברי ההסבר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה תיקון לחוק השבות. לא לחוק האזרחות.
שר הפנים מאיר שטרית:
חוק השבות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה חבר הכנסת אורון דיבר על חוק האזרחות?
שר הפנים מאיר שטרית:
לא נכון. נוסח ההצעה, המתקן את סעיף 4 לחוק האזרחות, יוביל לכך שילדים שייוולדו בחוץ-לארץ, כאשר הוריהם הם זכאי-שבות, יהפכו לאזרחים ישראלים מלידה, אפילו אם הוריהם והם עצמם לא יעלו לעולם ארצה. חוק השבות איננו מעניק אזרחות טרום-עלייה, וודאי שתיקון לחוק האזרחות לא יכול לעשות זאת. המציע כבר הבהיר בעבר כי אכן לא התכוון לכך, כפי שיפורט להלן.
יש לציין כי מתקיימים באופן פרקטי בנושא הקטינים במשרד פתרונות ראויים - - -
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
זו לא אותה הצעת חוק - - -
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
- - -
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
- - -
שר הפנים מאיר שטרית:
לפיכך, אין מקום לאשר הצעת חוק כל כך משמעותית, שאף לדברי המציע בזמנו נוסחה באופן לקוי, שאינו משיג את המטרה שלשמה נולדה הצעת החוק.
היו"ר אמנון כהן:
המציע יכול להשיב אחר כך, לא צריך לצעוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כבוד השר - - - ההורים הם אזרחים לפי חוק השבות - כן יהודים, לא יהודים – הם אזרחים לפי חוק השבות. הילד, כשיגיע לגיל 18 - - -
שר הפנים מאיר שטרית:
לא, לא. זה לא ה"קייז". זה לא מה שמציעה הצעת החוק, עם כל הכבוד.
קריאה:
זה כן.
שר הפנים מאיר שטרית:
סלח לי, אמרתי קודם שנוסח הצעת החוק בכלל לא תואם את המטרה שלשמה נועד החוק. נוסח ההצעה מתקן את סעיף 4 לחוק האזרחות, והוא קובע בעצם שילדים שייוולדו בחוץ-לארץ וההורים שלהם אינם זכאי-שבות, יהיו אזרחים באופן אוטומטי. זה נראה לך נורמלי? אנחנו ניתן לעשרות אלפי ילדים אזרחות ישראלית בלי שההורים שלהם גרים פה? אז אם מישהו חושב שזה נכון, שיבושם לו. אני חושב שזאת שערורייה, וצריך ליצור מצב שמי שרוצה לחיות בארץ – יחיה פה, ולא יקבל אזרחות במקום אחר בעולם.
חברים, הארץ פרוצה לכל רוח - -
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
- - -
שר הפנים מאיר שטרית:
- - גבולות הארץ פרוצים, ונכנסים אנשים שאין להם מה לחפש פה – יהודים ולא-יהודים, ואנשים שאין להם שום קשר למדינת ישראל.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
- - -
רן כהן (מרצ):
- - -
שר הפנים מאיר שטרית:
לכן, אנחנו צריכים לגרום לכך שיחיו בישראל רק אנשים שהם יהודים או בני יהודים, או זכאים לפי חוק השבות, או כאלה שרוצים לחיות בארץ ושהמדינה רוצה אותם. אתם פה מרחיבים פתח - שאני אומר לכם, אין לו שיעור – שיכול להביא לכך שמאות אלפי אנשים יצטרפו למדינת ישראל בלי שיש להם כל קשר ליהדות.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. בבקשה, חבר הכנסת אילטוב, המציע, רוצה להמשיך לשכנע את חברי הכנסת. בבקשה.
קריאות:
- - -
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
כבוד השר, כבוד השר - - -
היו"ר אמנון כהן:
תשכנע את חברי הכנסת, זה יותר חשוב.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
לא. אני חושב שכבוד השר עושה טעות ברגע שהוא מצליב שני חוקים שונים. אומנם בשני החוקים אני היוזם, אבל, כבוד השר, אתה התייחסת לחוק שאני דיברתי אתך וסיכמתי אתך, שמתייחס להוראת שעה בנוגע לחיילים. החוק הזה לא מדבר על חיילים, החוק הזה מדבר על ילדים שבגיל 18 בין כה וכה מקבלים את אזרחות מדינת ישראל, אם תרצה או לא - - -
קריאה:
איפה ההורים?
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
בארץ. ההורים שלהם מקבלים אזרחות בארץ וההורים שלהם אזרחי מדינת ישראל, והם מקבלים אזרחות של מדינת ישראל. לכן אני אומר שעם כל הכבוד, כבוד השר, אתה טועה בחקיקה. יש שני חוקים. הם דומים אבל הם לא זהים. הם שונים לחלוטין בנקודה הזאת.
לכן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך ולתקן את העוול שנעשה לאותם ילדים שבגיל 18 יקבלו את האזרחות – אם תרצה או לא תרצה – על-פי החוק. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשתי הצבעות, אחת אחרי השנייה. ההצבעה הראשונה - על הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), של חברי הכנסת רוברט אילטוב וסופה לנדבר.
אפשר להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד),
התשס"ו–2006, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 26, נגד – 56. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת חיים כץ - בעד, עוד קול, והצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום.
הצעת החוק השנייה - חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), של חבר הכנסת חיים אורון. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו–2006, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 27, נגד – 56. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת חיים כץ, בעד – 28. הצעת החוק הזאת הוסרה גם היא מסדר-היום.