קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/185).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח–2007, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מאיר פרוש - בבקשה, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש הצעת תיקון לסעיף 12 בחוק התקשורת (בזק ושידורים). התיקון נוגע לשירותי חירום, ולמעשה הצעת החוק כבר הוגשה על-ידי בי"ד בתמוז התשס"ו, 17 ביולי 2006 למניינם. כפי שציינתי בדברי ההסבר, מנוי בחברת "בזק" או חברה סלולרית כלשהי, אשר לא פרע את חשבון התשלומים והחובות שלו בעד אותו שירות, רשאית החברה לנתק את קו הטלפון שברשותו ולהפסיק את השירות, בכפוף לשלושת המצבים האלה: אם חלפו 21 ימים מהמועד שנקבע לתשלום או ארכה אחרת שניתנה למנוי, או אם לא מילא המנוי אחרי התקנות. אדוני היושב-ראש, אינני רוצה לערער או לשנות את שקבע החוק, אלא להוסיף כדלקמן: לנוכח מצבן הכלכלי של השכבות החלשות, ובהן אזרחים המוגדרים גם כעניים, מנויים רבים הופכים בתוך תקופה קצרה למועמדים לניתוק קו הטלפון שברשותם, כולל לקווי חירום. ברור לכולנו שמשפחות אלה אינן משלמות את חשבון הטלפון רק בגלל מצבן הכלכלי הקשה, ולא מכל סיבה אחרת. באה, אם כן, ההצעה התיקון החוק ומבקשת לתקן את המצב הקיים כך שחברה סלולרית, "בזק" או חברה דומה, לא תוכל לנתק את הטלפון לקווי החירום: למגן-דוד-אדום, לכיבוי-אש ולמשטרה, ומיותר להסביר כי ההתקשרות למוסדות אלה ממילא אינה כרוכה בתשלום. ראוי לציין שוועדת השרים לחקיקה נתנה את הסכמתה להצעת החוק, שאף עברה בבית בקריאה הטרומית, אלא שכמו שאנחנו מכירים במקומותינו, בתהליך הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת הוסכם להגביל את שירות השיחות של המנוי לקווי החירום לתקופה של שלושה חודשים בלבד ממועד הניתוק ולא מיום משלוח מכתבי ההתראה. מוקדי החירום הם כמו בהצעה המקורית כמובן: מגן-דוד-אדום, מכבי-אש ומשטרת ישראל. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בדברי ההסבר גם ציינתי כי התחילה של החוק המוצע תהיה שלושה חודשים ממועד פרסומו, מאחר שעל בעלי הרשיונות, נכון להיום "בזק" ו"הוט", להיערך ליישומו. מאחר שיש הסכמה לחוק זה, אודה לחברי הכנסת אם הוא יתקבל. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח. חבר הכנסת ראובן ריבלין - בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר הנכבד, חבר הכנסת פרוש, אני אצביע בקריאה הטרומית לאישור החוק שלך, עם זאת - - - מאיר פרוש (יהדות התורה): זה לא טרומית, זה ראשונה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני אצביע, משום שלא נתתי את לבי להצעה, אבל אני בהחלט שואל: האם כאשר מדובר בחברה שהיא לא מונופול – "בזק" היא עדיין מונופול. ייתכן מאוד שבטלפון הקווי, כתוצאה מחוסר יכולת פירעון ואנשים הנמצאים במצוקה קשה אבל הטלפון נמצא בביתם, צריך ללכת עם החוק שלך כל הדרך. השאלה היא רק אם חברות אשר קיבלו זיכיון ואשר היחסים בינן לבין המנוי הם יחסים מסחריים, שהמדינה כמעט אינה יכולה להתערב בהם – כי נדמה לי שכדי לקבל טלפון סלולרי, אתה יוצר איזה הסכם, כמו ב"בזק", אבל הסכם שבו אתה מקבל מספר על התדר. אם מבקשים למצות אתך את הדין מפני שהפכת להיות חדל פירעון כלפי החברה, והדרך היחידה שלהם קודם כול להתמודד עם העובדה, כדי שלא תיצור גירעונות נוספים – ייתכן מאוד שהמטלה עליהם קשה מנשוא, כי ייווצר מצב שבו יהיו אנשים אשר יזמינו טלפונים רק כדי להשתמש בתדרים כאלה או אחרים או במספרים כאלה או אחרים. מאיר פרוש (יהדות התורה): אתה שר התקשורת לשעבר, אם אינני טועה. ראובן ריבלין (הליכוד): נכון, אני מודה באשמה, אני שר התקשורת לשעבר, ולא חשבתי על העניין הזה. מאיר פרוש (יהדות התורה): חיוג למוקדי החירום לא עולה כסף. ראובן ריבלין (הליכוד): ודאי שלא. מאיר פרוש (יהדות התורה): אנחנו מבקשים את זה רק לשלושה חודשים. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא לא עולה כסף, אבל אתה משלם את דמי המנוי, מחזיקים לך תשתית שלמה. אם יהיה מצב שבו תשתית שלמה לא תשולם, על-ידי מספר לא מועט של אנשים, רק כדי שאתה תקבל שירות, הדבר יכול ליצור בעיה. לגבי "בזק", אמרתי - - - מאיר פרוש (יהדות התורה): הנושא נדון בהרחבה בוועדת הכלכלה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני אצביע בעד, כדי לא לחבל חלילה במאמציך, אבל אני מציע בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והקריאה השלישית, שכן אינני בוועדת הכלכלה, לתת את הדעת בכל זאת למצב שבו החברות יוצרות תשתיות ולא יוכלו להחזיק אותן, אם ייווצר מצב שבו עשרות אלפי מנויים יחזיקו את הטלפון רק כדי להשתמש בו כאמצעי. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני יודע שזה בהסכמת הממשלה. היו"ר דוד רותם: הצעת החוק מדברת על טלפונים נייחים, לא על ניידים. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא דיבר גם על "הוט". מאיר פרוש (יהדות התורה): גם על ניידים. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא דיבר על נייחים ב"הוט". הוא דיבר גם על ניידים. הוא דיבר על חוק התקשורת (בזק ושירותים), ומדובר על כל אמצעי תקשורת. לכן אני מבקש שהוועדה לפחות תיתן את דעתה, יחד עם החברות, על מנת לאפשר להן לומר את דברן, כי אי-אפשר להחזיק תשתיות בלי שהמנוי משלם לפחות את דמי השיחות. אני יודע ששיחות אלה הן שיחות חופשיות כאשר המינוי הוא מינוי פעיל, אם משתמשים בפלאפון לצרכים אשר מכניסים לחברות אותם כספים אשר הרווח מונח בצדם, אבל יש גם סכנה גדולה בכך שהם מחויבים בהחזקת כל התשתיות. כדאי לשים לב לעניין זה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל אני אצביע אתך. היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.