קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - גיל הבוחר)
[הצעת חוק פ/555/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מאיר פרוש)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו נעבור לשתי הצעות החוק הבאות, שישיב עליהן במשולב השר יעקב אדרי בשם שרת המשפטים. הצעת חוק ראשונה, פ/555, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – גיל הבוחר) של חבר הכנסת מאיר פרוש – בבקשה, לרשותך עשר דקות. אחריך - שלוש דקות לחבר הכנסת אזולאי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מונחת לפניכם הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – גיל הבוחר), שבה בעיקרון אני מציע לאפשר לבני 17 להצביע לכנסת, במקום בני 18 כיום.
זה לא כבר קראנו ושמענו, כי ועדת הבחירות המייעצת לממשלת בריטניה הביעה דאגה משיעורי ההצבעה ההולכים וצונחים. אחת הדרכים ששוקלת הוועדה בבריטניה להיאבק בשיעורי ההצבעה הנמוכים היא לאפשר לבני-נוער להצביע בגיל 16. אני לא מציע גיל 16, אלא ההצעה שלי מדברת על גיל 17.
אני קראתי את דבר יושב-ראש הוועדה בבריטניה, ואני אצטט אותו: הזכות להצביע היא אחת הזכויות החשובות בחברה, ויש לבחון את הורדת גיל המצביעים בראש פתוח וללא דעה קדומה.
אדוני היושב-ראש, הנושא הועלה על סדר-היום הציבורי בבריטניה רק לאחרונה, אך אני רואה חובה לציין כי נושא זה כבר הועלה בכנסת אפילו כהצעת תיקון לחוק כמה פעמים בשנים קודמות על-ידי עמיתי חברי הכנסת אורי אריאל, דוד אזולאי, זבולון אורלב וגם אנוכי.
אני מאוד מקווה שהכנסת תאמץ הפעם את הצעת החוק הזאת. ברשותכם, אקרא שני קטעים בלבד מדברי ההסבר. נאמר שם כי "בבחירות הארציות האחרונות לכנסת השש-עשרה והשבע-עשרה היו שיעורי ההצבעה מהנמוכים מאז קום המדינה – כ-63% ו-68% בהתאמה. מכיוון שהזכות להצביע היא אחת הזכויות החשובות, עלינו לעשות הכול על מנת למזער את האדישות של חלקים גדולים מהציבור, אשר אינם טורחים לממש את זכותם האזרחית להשפיע על בחירת הממשל, והצעת החוק הזאת תסייע לצמצום האדישות הפוליטית בקרב הציבור הבוגר" – עד כאן מדברי ההסבר.
עמיתי חברי הכנסת, ביקשתי מאגף המידע בכנסת לבדוק עבורי את מעורבות הצעירים בפוליטיקה, וגיליתי שהירידה בשיעורי ההצבעה אינה ייחודית לישראל. להיפך, ירידה הדרגתית בשיעור ההצבעה אופיינית למדינות דמוקרטיות מתועשות. משנות ה-50 ועד שנות ה-90 חלה ירידה בשיעורי ההשתתפות בבחירות בקרב 17 מתוך 21 המדינות הדמוקרטיות המתועשות, ורק בשלוש מדינות עלה שיעור ההשתתפות בבחירות.
אני מרשה לעצמי להניח, שאותו פתרון שמנסים לאמץ בבריטניה, בסופו של דבר יאומץ גם על-ידי מדינות אחרות, אך ראוי כמובן לבדוק האומנם הורדת גיל המצביעים תשפיע לטובה על שיעורי ההצבעה.
החוקרים באגף המידע של הכנסת – ואני רוצה בהזדמנות זו להודות להם על עבודתם המסורה – סבורים, כי כאשר מידת השתלבותם של צעירים בחברה היא נמוכה, הם נושאים פחות באחריות חברתית וחשים ריחוק רב יותר מהפוליטיקה. הם מבססים קביעתם זו על סקר שנערך באוניברסיטת חיפה בנושא הבחירות לכנסת השש-עשרה.
וכן, מנתוני המחקר עולה כי בקרב האוכלוסייה היהודית שיעור המצביעים בני 18–21 הוא 83%. לצערנו, לא נמצאו מחקרים שנעשו בישראל מבחינת מעורבותם של בני 16–18 בפוליטיקה, ולכן אין אפשרות להסיק מסקנות על אופן ההצבעה המשוער של קבוצה זאת. ואולם, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו עדים לתופעה מעניינת של קלפיות המוצבות בבתי-ספר בישראל ועל השתתפות ערה של בני-הנוער בדיון הפוליטי בישראל, כך שאפשר להניח שכשם ששיעור המצביעים בפועל בקרב בני 18–21 הוא 83%, כך גם יהיה גבוה, ואולי אפילו גבוה יותר, שיעור ההצבעה של בני 17.
עמיתי חברי הכנסת, לעתים אנו שומעים את ההצעה המוזרה, שלפיה יש להטיל חובת הצבעה בבחירות על כל אזרחי המדינה. זו הצעה מוזרה, ואני חושב שהיא גם פסולה. השתתפות בבחירות זו זכות, אך אין להפוך אותה לתשלום מס, כי לא מדובר כאן במס. זכות – כן, אבל חובה - לא.
במקום הצעות מוזרות ופסולות, מוטב שנעשה משהו אזרחי וחיובי - נאפשר את ההשתלבות של שנתון הצעירים בני 17 בחברה, נקרב אותם יותר לאחריות חברתית, וזאת במיוחד כשהנוער הישראלי הוא כנראה בוגר יותר ומודע יותר להוויות החברה והמדינה בהשוואה לבני אותו גיל בחלק ממדינות העולם.
עמיתי חברי הכנסת, מעניין לעניין באותו עניין. בשנים האחרונות נחלשה המערכת הפרלמנטרית בגלל התערבות מוגזמת ואבסורדית של בית-המשפט העליון. המפלגות התנערו מהאידיאולוגיות שלהן, נוצרה תופעה מכוערת של קבלני קולות בבחירות מקדימות במפלגות, שתועלתן מפוקפקת. עובדה היא שבכל אירופה אין כלל בחירות מקדימות, פריימריס, למפלגות. משקל מצעי המפלגות נמצא בירידה. נדמה לי שהאדישות הציבורית הכללית, זו שבאה לידי ביטוי בשיעורי ההצבעה הנמוכים, נובעת מחולשתה של המערכת המפלגתית הפוליטית ומירידת קרנה של המערכת הפרלמנטרית.
אני מופיע לעתים בפני תלמידי בתי-ספר תיכוניים, וכמעט תמיד אני נשאל "הכיצד נשארתם מאובנים בעמדות שלכם, למרות התמורות שעוברות על החברה בישראל?" אני משיב שאנחנו מפלגה אידיאולוגית נאמנה לעקרונות שלה, המצע שלנו הוא תורת ישראל, והאמונה הבסיסית שלנו היא שאין ישראל אומה אלא בתורתה. כלומר, אנחנו לא קובעים את עמדותינו בהתאם לסקרי דעת קהל, בהתאם לאופנות משתנות או בהתאם לשבשבת, אותו מתקן שבראשו חץ, שמסתובב עם הרוח לקביעת הכיוון של הרוח.
לכן, אילו היו המפלגות נאמנות לאידיאולוגיות שלהן, אילו היה הימין נשאר ימין, אין ספק שהעם היה יותר מעורב בחיים הפוליטיים ושיעורי ההצבעה היו גבוהים ולא פוחתים, כפי שאנו עדים לכך. לכן גם התקווה היא שמעורבות של יותר צעירים, שהם פחות ציניים, שמתייחסים יותר ברצינות למצעים פוליטיים, מעורבות יותר גדולה של הצעירים תשפר גם את האקלים הפוליטי בישראל.
אבל, אדוני היושב-ראש, יש אבסורד גדול. ההמלצה הראשית של ועדת-מגידור היא לעבור לשיטת בחירות חצי אזוריות לכנסת, 60 חברי הכנסת ייבחרו בבחירות יחסיות ארציות כפי שנהוג עתה ועוד 60 ייבחרו ב-17 אזורים. המלצה זו אומצה לאחר הדמיות מחשב שהוכיחו כי בשיטה החדשה תצומצם הנציגות החרדית, כלומר השיטה המוצעת רוצה להנחית מכת מוות למפלגות אידיאולוגיות כמו יהדות התורה.
יש עוד המלצה, להעלות את אחוז החסימה מ-2% ל-2.5%, וכמו כן, מפלגה שלא תקבל נציגים בשלושה אזורי בחירות לפחות לא תיכנס לכנסת. אכן בנקודה זו אפילו נחשפת הכוונה בלא כחל ושרק, לפגוע במפלגות אידיאולוגיות, ובעיקר לפגוע פגיעה חמורה בייצוג של קבוצות מיעוט המייצגות דעות ברורות ובהירות, כמו סיעת יהדות התורה.
אני רוצה לומר בדיון זה על הורדת גיל ההצבעה לכנסת, כי המלצות ועדת-מגידור יידחו. אני מאמין שהן יידחו, כי הן פוגעות ביסוד היסודות של הבחירות. ראוי שנזכור כולנו, כי הרעיון המונח בבסיסה של הבחירה הוא שהציבור הוא בעל הבית. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן לכל היותר משרתיו של הציבור, ולכן כל ניסיון לפגוע בעקרון הייצוגיות של אוכלוסיות שלמות, כל ניסיון לפגוע במפלגות האידיאולוגיות שנותרו בזירה הפוליטית, ייתקל במאבק חריף וחסר פשרות.
עמיתי חברי הכנסת, לגופו של עניין, בפוליטיקה אין פתרונות פלא, אבל הרעיון להרחיב את מעגל הבוחרים ולאפשר לשנתון בני ה-17 להשתתף בבחירות יביא תועלת, יגרום לרענון ויהיה לטובת אזרחי המדינה הזאת. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה.